ג'ינג'ר כפול 2

פֶּרֶק 1

"יֵשׁ לִי חֲדָשׁוֹת מְעַנְיְנוֹת!" אִמָּא נִכְנְסָה הַבַּיְתָה נִרְגֶּשֶׁת. "נַחֲשׁוּ מָה?"

הָיְתָה שְׁתִיקָה קְצָרָה. הִבַּטְנוּ זֶה בָּזֶה וְאַבָּא אָמַר, "אֲנַחְנוּ בְּמֶתַח, סַפְּרִי לָנוּ."

אִמָּא הוֹצִיאָה מֵהַתִּיק שֶׁלָּהּ עִתּוֹן יְלָדִים צִבְעוֹנִי וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן בַּסָּלוֹן.

"גַּחְלִילִית," קָרָאתִי אֶת שֵׁם הָעִתּוֹן. "אֵיזֶה יֹפִי, עָשִׂית לָנוּ מִנּוּי?"

"לֹא, אֵין צֹרֶךְ," הִיא הֵנִידָה בְּרֹאשָׁהּ. "הֵם הִצִּיעוּ לִי לִכְתֹּב טוּר שְׁבוּעִי בְּשֵׁם 'מָה חָדָשׁ בַּחֲדַר הַיְּלָדִים?' וּנְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּמַתָּנָה..."

"מִמִּי?" שָׁאַל שָׁקֵד, אָחִי הַקָּטָן.

"מִמַּעֲרֶכֶת הָעִתּוֹן." אִמָּא הִתְיַשְּׁבָה בִּקְצֵה הַסַּפָּה עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֵסִירָה אֶת הַמְּעִיל. "כַּתָּבֵי הָעִתּוֹן מְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּחִנָּם."

"וָואוּ!" הִתְפַּעַלְתִּי. אִמָּא שֶׁלִּי הִיא אַלּוּפָה בִּכְתִיבַת טוּרִים. הִיא כּוֹתֶבֶת כָּל שָׁבוּעַ גַּם בְּ"הַסְּנָאִי הַמְּחַיֵּךְ", בְּ"הֶעָגוּר הַכָּחֹל" וּבְ"חַרְצִית הַשָּׂדֶה". תָּמִיד הִיא עֲסוּקָה בְּתַחְקִירִים, מְחַפֶּשֶׂת רַעְיוֹנוֹת לְכַתָּבוֹת וּמְרַאֲיֶנֶת יְלָדִים וְהוֹרִים. הִתְיַשַּׁבְתִּי לְיָדָהּ וְלָקַחְתִּי אֶת הָעִתּוֹן בְּיָדִי. בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן הָיָה תַּצְלוּם שֶׁל שְׁתֵּי גַּחְלִילִיּוֹת מְאִירוֹת בַּחֹשֶׁךְ וּלְיָדוֹ הַכּוֹתֶרֶת 'לְאָן נֶעֶלְמוּ הַגַּחְלִילִיּוֹת?' "אָז לְאָן נֶעֶלְמוּ הַגַּחְלִילִיּוֹת?" הִסְתַּקְרַנְתִּי. "לְחַדְרֵי הַיְּלָדִים?"

"אוֹוֹ, לֹא," מָחֲתָה אִמָּא. "הַגַּחְלִילִיּוֹת בּוֹרְחוֹת מֵהַתְּאוּרָה הַמְּלָאכוּתִית וְגַם מֵהָרִסּוּס בַּשָּׂדוֹת. חָסֵר לָהֶן מְקוֹם מִחְיָה. כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים פָּגַשְׁנוּ הַרְבֵּה גַּחְלִילִיּוֹת בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב, זֶה מַרְאֶה מַרְהִיב."

שָׁקֵד הִתְקָרֵב אֵלַי וְרָכַן מֵעַל הָעִתּוֹן. "יֵשׁ לָהֶן פָּנָס קָטָן בִּקְצֵה הַבֶּטֶן, אֲנִי אֲחַפֵּשׂ אוֹתָן בַּחֹשֶׁךְ וְאֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶן," אָמַר, כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ תָּכְנִית סוֹדִית אֵיךְ לְהִתְיַדֵּד אִתָּן.

אַבָּא מָצָא סִרְטוֹן קָצָר עַל הַגַּחְלִילִיּוֹת בַּנַּיָּד שֶׁלּוֹ וְהִזְמִין אוֹתָנוּ לִצְפּוֹת. הֶעֱבַרְנוּ אֶת הַטֵּלֵפוֹן מִיָּד לְיָד. הַגַּחְלִילִיּוֹת הִבְהֲבוּ בַּחֹשֶׁךְ וְאַבָּא אָמַר שֶׁכָּכָה הֵן מְתַקְשְׁרוֹת זוֹ עִם זוֹ.

"יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן לַטּוּר הֶחָדָשׁ שֶׁלָּךְ," הוּא פָּנָה לְאִמָּא, שׁוֹקֵעַ בַּכֻּרְסָה הָרַכָּה. "תַּכְנִיסִי אֶת הַטֶּבַע לְחַדְרֵי הַיְּלָדִים..."

"טֶבַע בְּחַדְרֵי הַיְּלָדִים? אֵיךְ זֶה אֶפְשָׁרִי?" הִבִּיטָה בּוֹ אִמָּא בְּעֵינַיִם מְסֻקְרָנוֹת.

"תִּמְצְאִי תְּמוּנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים מְרַתְּקִים כְּמוֹ לְמָשָׁל... הֶעָגוּר הַכָּחֹל, הַסְּנָאִי הַזָּהֹב, הַגַּחְלִילִית הַמְּהַבְהֶבֶת... נָדִיר לִפְגֹּשׁ אוֹתָם בַּסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה, אֲבָל אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁט בָּהֶם אֶת הַקִּירוֹת," הִתְלַהֵב.

"רַעֲיוֹן נֶחְמָד," חִיְּכָה אִמָּא. "אוֹסִיף אוֹתוֹ לִרְשִׁימַת הַנּוֹשְׂאִים שֶׁאֲנִי מְכִינָה."

אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁהֲכִי מַגְנִיב יִהְיֶה לְהָבִיא כֶּלֶב חָדָשׁ לַחֲדַר הַיְּלָדִים. כֶּלֶב אֲמִתִּי. הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת כְּבָר חָלְפָה בְּרֹאשִׁי בֶּעָבָר, אֲבָל לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם, כִּי אִמָּא נוֹרָא עֲסוּקָה בִּכְתִיבַת טוּרִים וְאַבָּא הוּא רוֹפֵא בַּחֲדַר מִיּוּן וְיֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה מִשְׁמָרוֹת. יָדַעְתִּי שֶׁהֵם יַגִּידוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַפִּיל עָלַי טִפּוּל בְּכֶלֶב, כִּי אֲנִי רַק בֶּן שְׁמוֹנֶה, וּבָרוּר שֶׁעַל שָׁקֵד אֵין מָה לְדַבֵּר, כִּי הוּא בֶּן חָמֵשׁ. אֲבָל עַכְשָׁו לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק וְאָמַרְתִּי, "אִמָּא, תִּכְתְּבִי שֶׁהִגִּיעַ כֶּלֶב חָדָשׁ לַחֲדַר הַיְּלָדִים, הַיְּלָדִים יִתְלַהֲבוּ מֵהַכַּתָּבָה הַזֹּאת."

"בֶּאֱמֶת?" הִבִּיטָה בִּי אִמָּא בְּהִסּוּס בְּעֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת הַמֻּקָּפוֹת רִיסִים אֲרֻכִּים.

"בֶּטַח!" חִזַּקְתִּי אֶת דְּבָרַי.

הַמַּבָּטִים שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אַבָּא נִפְגְּשׁוּ. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהֵם רוֹצִים לוֹמַר לִי מַשֶּׁהוּ, אֲבָל הִקְדַּמְתִּי אוֹתָם, "וּכְדֵי שֶׁהַכַּתָּבָה תַּצְלִיחַ, אַתְּ צְרִיכָה לְבַקֵּר בַּעֲמֻתַּת כְּלָבִים, לְצַלֵּם אוֹתָם וּלְצָרֵף אֶת הַתְּמוּנוֹת, וְתִהְיֶה לָךְ כַּתָּבָה לְתִפְאֶרֶת."

"לְתִפְאֶרֶת?" צָחֲקוּ אִמָּא וְאַבָּא.

"נֶהֱדֶרֶת, לְתִפְאֶרֶת," מָצָאתִי חָרוּז.

"אֲנִי בָּא אִתָּךְ." שָׁקֵד הִתְיַשֵּׁב עַל בִּרְכֶּיהָ שֶׁל אִמָּא וְחִבֵּק אוֹתָהּ.

"גַּם אֲנִי בָּא," הִתְנַדַּבְתִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת לִבִּי הַפּוֹעֵם בְּחָזְקָה.

"אָז זֹאת תִּהְיֶה הַכַּתָּבָה הָרִאשׁוֹנָה?" לָחֲשָׁה אִמָּא כְּמִתְלַבֶּטֶת בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ.

"זֶה רַעֲיוֹן אֲפִלּוּ מֻצְלָח יוֹתֵר מִשֶּׁלִּי," הוֹדָה אַבָּא. "אֲנִי סַקְרָן כְּבָר לִקְרֹא."