רפואת תדרים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
רפואת תדרים
מכר
מאות
עותקים
רפואת תדרים
מכר
מאות
עותקים

רפואת תדרים

עוד על הספר

  • הוצאה: פוקוס
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2021
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 423 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 7 שעות ו 3 דק'

תקציר

הספר "רפואת תדרים" מציג שילוב ייחודי של חוכמה עתיקה ומדע מודרני. הוא מציג תפיסות חדשות - פיזיות ורוחניות - על בריאות ומחלה ומסביר את התיאוריות המודרניות העומדות מאחורי השפעתם הרפואית של טיפולי האנרגיה השונים.
ספר זה מהווה מדריך שלם ומקיף לטכניקות הריפוי האנרגטיות, כמו דיקור, פרחי בך, הומיאופתיה, רדיוניקס, קריסטלים, צ'קרות, מדיטציה והילינג רוחני. 
ספר הדרכה זה נבחר לספר הלימוד המוביל בבתי-הספר לרפואה אלטרנטיבית בארצות-הברית וזכה לשבחים רבים בקרב המטפלים ברפואה אנרגטית.
שילוב הידע המדעי-רפואי המודרני יחד עם הניסיון המחקרי-טיפולי העשיר של ד"ר גרבר הופך את הספר הזה לאוצר בלום של ידע חיוני לסטודנטים ולעוסקים בטיפולים אנרגטיים.

"הספר מנסה להסביר את האנטומיה והפיזיולוגיה האנרגטיות של הגוף ואיך בשינוי תדר נוכל לשנות אנרגיה. הספר גם מספק ידע רב למי שמעוניין להתפתח באופן אישי ורוחני. 
הוא מתאים לכל מי שעוסק ברפואה אינטגרטיבית, לכל מי שמאמין ברפואה החלופית ולכל רופא קונבנציונאלי המתעניין בנושא ומרגיש פתוח לקבלו".
מתוך ההקדמה של פרופ' רפאל קרסו (M.D.)

"הספר מאיר את עיני הקורא ומובילו למסקנה שאנחנו אורגניזמים אנושיים במהותנו, סדרת מערכות של אנרגיה מעודנת רב-ממדית, היוצרות אינטראקציה ביניהן; חוסר איזון במערכות אנרגיה אלה גורם למחלה שהתסמינים שלה מתגלמים במישור הגופני/רגשי/ נפשי/רוחני. הוא מתאר איך ניתן לתקן חוסר איזון זה על-ידי איזון מחדש של תבניות אנרגיה מעודנת בעזרת התדר הנכון של רפואת התדרים. זוהי מהות רפואת התדרים."
מתוך ההקדמה של ד"ר גבריאל קאזנס (M.D.)
 
ד"ר ריצ'רד גרבר (M.D.) (2007-1954) היה מומחה אמריקני לרפואה פנימית שעסק שנים רבות במחקר מעמיק של שיטות אבחון וריפוי אלטרנטיביות. עוד בתקופת לימודיו בבית-הספר לרפואה האמין שריפוי מחלות יכול להיעשות בדרכים פשוטות יותר, כלומר ללא שימוש בתרופות הגורמות לעיתים לתופעות לוואי קשות וללא ניתוחים מסוכנים. במשך שנים חיפש אחר שיטות אבחון ואמצעי טיפול פחות פולשניים, פחות יקרים ופחות רעילים, שיעניקו תועלת בריאותית רבה יותר לחולים. כך הוא הגיע למסקנה שהמפתח להרחבת הידע הרפואי העכשווי לצורך מציאת דרכי אבחון וטיפול טובים יותר נמצא בריפוי בעזרת תדרים. 

פרק ראשון

הקדמה למהדורה העברית
מאת פרופ' רפאל קרסו (M.D.)

כבר בשנת לימודי הראשונה בבית-הספר לרפואה התוודעתי לרפואה האלטרנטיבית. עבדתי כשוליה של רופא קונבנציונאלי שעסק בדיקור (אקופונקטורה), שיטה שבמחצית שנות ה-60 נחשבה כישוף או קסם, והרפואה הקונבנציונאלית התייחסה אליה כפלצבו מאחר שלא ניתן היה להסביר אותה בשפה המדעית.

הייתי עד לתוצאות טיפוליות מרשימות וארוכות-טווח שהעידו שאין המדובר בתופעת פלצבו בלבד, ולמדתי שיטה זו, בה אני משתמש עד היום לצד הרפואה הקונבנציונאלית.

במשך חיי המקצועיים כרופא צעיר למדתי והשתלמתי בשיטות נוספות ורבות כמו הומיאופתיה, רפלקסולוגיה וצמחי מרפא. כן נחשפתי להילינג ולהשפעות טיפוליות פסיכולוגיות, והבנתי שיש משהו מעבר לחוקים הרפואיים, הפועלים לפי האנטומיה והפיזיולוגיה שאנו מכירים.

משחר ההיסטוריה השתמש המין האנושי במקצבים, בתופים (טם-טם) ובשיטות "לא-קונבנציונאליות" כדי לרפא חולים. כיום, כאשר אדם מבריא ממחלה קשה בעזרת ריפוי "אלטרנטיבי", מייחסים זאת ישירות ל"החלמה ספונטנית", והרפואה המדעית לא מוכנה לקבל את האפשרות שישנה גם דרך אחרת.

הקשר גוף-נפש מוכר היום לכולנו. תחושות שונות חולפות באדם המקשיב למארש האבל של פרדריך שופן בעל המקצב המונוטוני לדוגמה, לעומת מקצב הסמבה, המקפיץ את כל איבריו.

הכול קצב, הכול אנרגיה שונה.

לרפואה הקונבנציונאלית אין הסבר, לפסיכולוגיה הסבר חלקי, לרפואה האלטרנטיבית הדבר מובן מאליו.

גופנו בנוי מתאים המושפעים משדות מגנטיים (חשמליים) שדרך הקרומים שבהם עוברים חומרים כימיים (אלקטרוליטים), המשנים את השדה החשמלי ויוצרים אנרגיה. אנרגיה היא צורה אחת של חומר (אינשטיין E=mc²).

אנו יכולים לקלוט אנרגיה חשמלית מאיברי הגוף, מהמוח, מהלב, מהשרירים, בעזרת מכשור אלקטרוני ומגברים (E.M.G, א.ק.ג, E.E.G). אין לאיש ספק שישנם פוטנציאלים חשמליים מרובים מסוגים שונים בגופנו, או כפי שהם מכונים, שדות ביו-אנרגטיים. כך כמובן גם לגוף כולו יש שדה כזה. עד לפני שנים לא רבות לא יכולנו לראות, למדוד או לתעד אנרגיות אלה. כיום אנו יכולים לעשות זאת והדבר ברור לכול. בעוד שנים מספר נמצא קרוב לוודאי כלים משוכללים יותר שיסבירו לנו עוד על השדות המגנטיים וילמדו אותנו כיצד להשפיע עליהם.

רפואת התדרים רואה את האדם כמכלול של שדות מגנטיים, ביו-אנרגטיים. הפרה באותם שדות היא מחלה (פתולוגיה), ואיזון שלהם הוא המצב הבריא, בדומה למקרה הפרטני של הרפואה הסינית, הרואה בצ'י מכלול אנרגיה, איזון בין יִין (האנרגיה השלילית) ליאנג (האנרגיה החיובית). איזון שיופר יביא למחלה.

לפי גישה זו, תפקידו של הרופא הוא לאזן את האנרגיה, לתקן אותה.

ברפואה הקונבנציונאלית משתמשים בצורות שונות של אנרגיה לריפוי: קומפרסים קרים, חימום מקומי, פוטותרפיה, קרינת רנטגן, אנרגיית לייזר, הקרנות של איזוטופים ועוד. היא מוכנה לקבל שמכשיר – מכונה, שפופרת או מנורה – יכול לרפא, אך מתקשה להשלים עם כך שמכונה משוכללת ומתוחכמת כמו גוף האדם, שברור לכול שהיא מכילה אנרגיות, יכולה לרפא אף היא.

בעזרת מכשור "לריפוי פיזיקלי" אנחנו מכניסים אנרגיות (תדרים) לגוף. האם לא ייתכן שדיקור (השפעה פיזית), הומיאופתיה (תרופה אנרגטית) או הילינג עושים דבר דומה?

איני יכול לפסוק בביטחון שכן, אך בפירוש לא ניתן לשלול הנחה זו, וכל זמן שלא נשללה, האפשרות קיימת.

הספר "רפואת תדרים" הוא ספר לימוד הסוקר (בפרקיו האחרונים) את שיטות הטיפול הלא-קונבנציונאליות ומסביר אותן. בפרקיו הראשונים ניתן למצוא חלק מהדעות והמחקרים הרואים באדם "ישות אנרגטית" המשפיעה והמושפעת, המרפאה והמבריאה.

הספר מנסה להסביר את האנטומיה והפיזיולוגיה האנרגטיות של הגוף ואיך בשינוי תדר נוכל לשנות אנרגיה. הספר גם מספק ידע רב למי שמעוניין להתפתח באופן אישי ורוחני.

הרפואה המודרנית השיגה הישגים אדירים במאה האחרונה, הישגים תודעתיים (הבנה) והישגים טכנולוגיים. רוב הרופאים מוכנים כיום לקבל את הרפואה האלטרנטיבית ולשלב אותה ברפואה הקונבנציונאלית. כולנו חדלנו לדבר על רפואה קונבנציונאלית ולא-קונבנציונאלית, והמגמה בעולם הרפואי הנאור כולו היא לעבור לרפואה האינטגרטיבית המשלבת את הרפואה המדעית, המתקדמת, עם שיטות אולי לא-מדעיות, אך שעמדו במבחן הזמן. שיטות אלה, עד שיוכחו מדעית, יישארו ב"אלטרנטיבה", ובו ברגע שיוכחו ייחטפו לרפואה הקונבנציונאלית כפי שקרה בעבר וקורה בהווה.

איש אינו יודע בוודאות אם תדרים אכן קיימים. איש עדיין לא הוכיח זאת, אך אם נלמד, נתרגל, נעסוק ונצבור ניסיון, נוכל גם לחקור ולהוכיח. ספר זה הוא פריצת דרך בתחום זה.

איני ממליץ להיכנס לטראנס רוחני או למיסטיקה ביזארית ולחזור אלפיים שנה לאחור, אך אולי דרך הבנת רפואת התדרים נוכל להבין כיצד אותן שיטות "מיסטיות" ושיטות לא-קונבנציונאליות אחרות פועלות.

ספר זה מתאים לכל מי שעוסק ברפואה אינטגרטיבית, לכל מי שמאמין ברפואה החלופית ולכל רופא קונבנציונאלי המתעניין בנושא ומרגיש פתוח לקבלו.

פרופ' רפאל קרסו,

פרופ' למדעי המוח ומערכת העצבים

מהמחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

מומחה בנוירולוגיה ובטיפול בכאב (ישראל)

מומחה (4AM) בעיכוב תהליכי הזדקנות (ארה"ב)

M.D. מנהל המחלקה הנוירולוגית

מרפאת הכאב, והמרפאה לרפואה משלימה (בדימוס)

המרכז הרפואי הלל-יפה, חדרה

הקדמה למהדורה העברית
מאת פרופ' קונסטנטין קורוטקוב

במהלך ההיסטוריה של המדע המודרני ניסו מדענים להבין את העקרונות שמכוונים את פעולתו של הגוף האנושי. הם עשו זאת תמיד על בסיס התפיסות שהיו קיימות באותה עת. כך לדוגמה, בין המאות 19-17 ההתייחסות לגוף האדם הייתה מכאנית על בסיס העקרונות של תורת ניוטון. בהמשך, במאה ה-20 ניצבו העקרונות הביוכימיים בחזית הבמה, כשהם נתמכים במידת מה בתורת החשמל. כיום, במאה ה-21, קיים פיתוי לייחס את שורשיהן של כל הבעיות הבריאותיות לגנטיקה, אולם גישה זו טרם זכתה לתימוכין. בסופו של דבר הבינו המדענים שכל העקרונות האלה פועלים בו זמנית, שכולם חשובים באותה המידה והם משפיעים האחד על השני. חומרים כימיים פועלים כל העת בגוף כשהם נשלטים על ידי אותות חשמליים ומשפיעים גם על הגנטיקה וגם על סביבת חייו של האדם.

הגוף הוא מערכת פתוחה שמחליפה ללא הרף חומר, אנרגיה ומידע עם הסביבה כולה, החל מהרמה של אנשים יחידים וכלה ברמת היקום. כולנו יודעים שהמערכת הזו תלויה במים, באוויר ובמזון שהיא סופגת לתוכה, אולם רק לאחרונה גילינו שמערכת הגוף תלויה גם ביסודות בלתי נראים, חלקם טבעיים וחלקם מעשה ידי אדם. כמו שאי אפשר להפריד את בני האדם מהסביבה שלהם כך לא ניתן גם להפריד את פעולתו של איבר בודד בגוף, כמו כליות או קיבה, מבלי להתייחס לפעילותו של הגוף בשלמותו. יחד עם זאת, רק לאחרונה החלו לבדוק את ההשפעות של המודעות והנשמה על הגוף הפיזי.

הכרה בעקרונות אלה הביאו לצורך ליצור רפואה חדשה – אינטגרטיבית והוליסטית. אחד מהראשונים שגיבשו את עקרונות היסוד של פרדימה מדעית ורפואית חדשה זו היה ריצ'רד גרבר. בספרו המהפכני הוא מציג הוכחות משכנעות לטענה שהרפואה המערבית המודרנית חייבת להרחיב את גבולותיה על ידי הכרה בשיטות טיפוליות "לא קלאסיות" כמו הומיאופתיה, אוסטיאופתיה, פוטותרפיה, ועוד, ועל ידי התחשבות במצב המודעות של האדם כחלק מתהליך הטיפול.

ספר זה פורסם במהדורתו הראשונה בשנת 1987 והפך מאז לספר לימוד חיוני לכל מי שרצה להבין את עקרונות הפרדיגמה המדעית והרפואית החדשה. כל המידע בספר זה רלבנטי גם היום, והוא יכול לעזור לא רק לרופאים ולמטפלים בתחומים שונים אלא גם לכל מי שמתעניין בכיוונים החדשים של המדע במאה ה-21.

פרופ' קונסטנטין קורוטקוב

קונסטנטין קורוטקוב, הוא פרופסור למדעי המחשב וביופיזיקה באוניברסיטת סנט פטרסבורג לטכנולוגיות מידע, מכניקה ואופטיקה ברוסיה וחוקר בכיר במכון המחקר לפעילות גופנית וספורט בסנט פטרסבורג.

הקדמת העורך המדעי
מאת אדוארדו גדי מזור (זבה) (DHom, RCHom)
חיים = אנרגיה של אהבה תדר של אור רטט של מים

שאיפת כל גוף חי הינָה לבוא אל שלמותו ואל איזונו.

לאחר שנים רבות של מחקר, הוסק כי שדות-האנרגיה הם הבסיס לַפְּעילות הביולוגית של האדם.

שדות אלה הנם מבנה אלקטרומגנטי ששומר על סנכרון של כל תפקודי הגוף, הנפש והרוח. כאשר האיזון במבנה ביו-אנרגטי זה מופר, יופיעו סימפטומים פיזיים, נפשיים ורוחניים שיאובחנו כמחלה.

רפואת-התדרים היא רפואה הרואה את האדם כמכלול המורכב מגוף פיזי, רגשי ורוחני. רפואה זו משתלבת עם הרפואה הקונבנציונלית אשר מתמחה בעיקר בממד הפיזי, ונותנת מענה משלים וחשוב לממדים האחרים של האדם, היינו הנפשי והמנטלי.

מטרתה של רפואת-התדרים, מעצם היותה מטפלת ברמת התא, היא לאזן את מערכות האנרגיה על-ידי טיפול בשורש המחלה תוך הבאה בחשבון את כל צורות האנרגיה שיש להן חלק בשינוי מערכות האנרגיה. מנקודת מבט של פיזיקה קוונטית, המולקולות הביוכימיות המרכיבות את הגוף הפיזי נושאות אנרגיית רטט.

האנרגיות המעודנות המזינות ושומרות על גופנו הן ממשיות כמו החומר; אליבא דאלברט איינשטיין, יש ביניהם זהות. אלקטרו-פוטונים זעירים הנפלטים מהגוף הפיזי ומסביבת-הגוף שמקבלת ערכים אלקטרומגנטיים, נושאים זיכרון של מצב אנרגטי מעת הֱיות הגוף שלם. חוסר איזון באנרגיות עדינות אלו יתבטא בהמשך בחוסר איזון בגוף הפיזי.

מכיוון שמוצָא האנרגיה העדינה הוא הרוח, נוכל להבחין שריפוי באמצעות טיפולי רטט משפיע על תדרים בגוף; אז יקבל הריפוי ביטוי, נוסף להתרחשותו ברמה הפיזית, גם בִּבחינה רוחנית. יובן אפוא כי ייעודו של הריפוי להשפיע גם על גופי הנפש והרוח שהם הבסיס של הגוף הפיזי שלנו.

גישתנו לאבחון ולטיפול במחלות מבוססת על העקרון שכל אחד מאתנו הינו מערכת אנרגיה ייחודית לאדם. כך ניתן לאבחן וליחס את סוג המחלה בהתבסס על הכרת התדרים השונים של האנרגיות המגיעות מכל גוף האדם; התדרים ניתנים למדידה. גופי האנרגיה נושאים צופן שהוא אחראי על הפעלת כלל הגוף. הצופן מפוענח על-ידי השדה החשמלי – הוא התדר, שמופק, לדוגמא, בדיקור, ומפעיל את המרידיאנים, או באמצעות מגע מרַפּא, בצילום קירליאני, בביו פידבק ועוד. שתי מערכות האנרגיה העיקריות שהרפואה המשלימה עובדת עליהן הן מערכת המרידיאנים ומערכת הצ'אקרות.

הגוף הפיזי הוא המאפשר לרוח השוכנת בו לתקשר עם ה-אני ועם אנשים אחרים ולקיים מערכות יחסים חשובות כגון למידה ויצירה והתפתחות בכלל. חוויות אלו והשפעתן על אנרגיה חיונית הן המוקד העיקרי של ריפוי באמצעות תדרים.

לפי עקרון רפואת-התדרים, נמנה עם הגורמים האחראים על זרימת האנרגיה החיונית את התודעה, את רגשותינו ויחסינו כלפי עצמנו וחברינו וכלל ההתנהגות שלנו. הרגש אינו רק תגובה נוירו-כימית בַּמערכת הלימבית של המוח, אלא מושפע אף משדה אנרגיה רוחני גדול יותר. התגובות שלנו לאירועי-חיים לא נרשמות רק בזיכרון שלנו, אלא יש להן השפעה גם על שבעת מרכזי האנרגיה (צ'אקרות) החיוניים העיקריים של הגוף והאחראים על דפוסי ההתנהגות שלנו, הגישות, המחשבות והאמונות, כמו גם על חולָיִים פיזיים הקשורים למערכת העצבים.

במשך 30 שנות עבודתי בבריאות בממד האנרגטי אני רואה את התרומה הרבה של צילומי קירליאן המעלים את תמונת התדרים שבגוף האדם. הללו מאפשרים לי לבחון את הרבדים האתריים, העדינים שהשפעתם עלינו עמוקה ביותר, רבדים אשר בהתחולל בהם הפרת-איזון תהא זו נכרת בצילום עוד בטרם תובחן בגוף. התדר, אף התמורה שתחול בו, הם אשר יעידו על מצבו של האדם.

זוהי הרפואה ההוליסטית, המתייחסת אל האדם כישות רב-ממדית של אנרגיות המתקיימות באינטראקציה עם היבטים שהם לא רק פיזיים, אלא גם סנטימנטליים, נפשיים ורוחניים. לכן בריאות הופכת לשם נרדף לרווחה לשמחה ולאושר.

עם פרסום המהדורה השניה של רפואת תדרים -

אנו, בישראל ובעולם כולו, חיים כיום בתקופה משתנה חדשות לבקרים אף בטווחי זמן של הרף-עין. זו עת של סתירה פֵּרוק והרכבה, של עצירה והסתערות, של הרגעה, המתנה, התבוננות ושינוי דרך.

בנקודת-זמן זו מצאנו לנכון להוציא לאור מהדורה שניה של הספר ולהביא לקהל הקוראים את המידע על "רפואת תדרים"; רפואה אשר באמצעותה אדם יכול לפתח בריאות פיזית, נפשית, מנטלית בו עצמו וַאשר בעִתָּהּ תקרין על סביבתו.

מגמת הספר היא להביא אותנו לחיים בהרמוניה של כלל המרכיבים יחד וביטוייהם ברצון, בכוונה, במעשה בתוך העולם. להיות אנשים טובים לנו, לחברה ולאזורי מחייתנו; פתוחים לנתינה ולקבלה, בתבונת הלב היודע – הלב הנאור; לבוא לחיי אהבה מבורכים שכן, כוח הריפוי זורם בנו – מאיר.

אני מקדיש את המהדורה השניה לבני שגיא ולבנותי שני ושירה, באהבה.

תודה עמוקה מקרב לב לרחל, על ברכת הדרך

ותודה רבה לד"ר שושי סֶרֶבְּרוֹ, מחברת הספר "היופי הזה. הזוועה הזו. | על שקט דומיה ואלם..."

מדריכה שלי שנים רבות, ואשר האירה את דרכי במסע להוצאת המהדורה השניה.

אדוארדו גדי מזור (זבה) (DHom ,RCHom)

טל': 052-8287040

הקדמה
מאת פרופ' ויליאם טילר (Ph.D.)

עד לאחרונה האמינו המדע והרפואה המערבית המסורתית שאורגניזמים חיים פועלים באמצעות רצף התגובות הבאות:

משוואה 1


כשאורגניזם לא תיפקד כראוי, יוחס חוסר התפקוד שלו לפגמים מבניים במערכת הנובעים מחוסר איזון כימי. ההנחה הייתה שהומיאוסטזיס כימי תלוי באנרגיה המצויה עמוק יותר באורגניזם, אבל תלות זו לא הוגדרה בבירור. לאחרונה גברה המודעות לאינטראקציה בין מצבים כימיים ושדות אלקטרומגנטיים. מחקרים בנוירו-פסיכיאטריה מראים לנו שזרמים חשמליים קלים, העוברים בין נקודות מסוימות במוח, משנים את התנהגות האדם בדומה לחומרים כימיים מסוימים המגרים את המוח. זרמים קלים של חשמל ישיר (10-12 אמפר/מ"מ2 עד 10-9 אמפר/מ"מ2) שהופעלו על כדוריות דם לבנות במעבדה, גרמו להתחדשות תאים, בעוד שזרמי חשמל חזקים יותר גרמו להתנוונות תאים. מחקרים אלה הורחבו וקידמו טיפול בשברים אצל בעלי-חיים ובני-אדם. ולכן, אף שאיננו מבינים עדיין את הקשר בין שדות חשמליים ומגנטיים לבין חילוף החומרים התאי, ברור שיש להחליף את משוואה 1 במשוואה הבאה:

משוואה 2


דוגמה למשוואה 2 היא חוק וולף העוסק בשינויים במבנה העצם. חוק זה קובע שאם עצם נושאת במעמסה לא אחידה במשך זמן רב היא מגדלת כפיסונים (טרבקולות) כדי לאפשר חלוקה חדשה של מעמסה זו. שדה המאמץ הפיזי מתבטא בסיבים ובקולגן, שניהם פיאזואלקטריים, וכך נוצר שדה אלקטרוסטטי עם כיוון וקוטביות מסוימים. שדה אלקטרוסטטי זה, עם זרמי המיקרו שלו, מפזר שוב ושוב יונים וקולואידים בנוזלי הגוף לעבר נקודות שבהן חלה הצטברות והתקרשות. מבנים מוצקים למחצה אלה מזדקנים ומסתיידים, ובסופו של דבר יוצרים מבני מיקרו שמהם גדלים הכפיסונים. אנחנו יכולים בהחלט לדמות לעצמנו את המצוקה הרגשית או המנטאלית הגורמת לרצף אירועים זה.

הפגם במשוואה 2 הוא שהיא מתעלמת מהשפעות נפשיות. במצב של היפנוזה מפגין הגוף האנושי כוח ועמידות ראויים לציון, המוכיחים את קיומו של קשר בין התת-מודע והמבנה. באייקידו, זן ויוגה אנחנו מוצאים קשר מודע בין מחשבה, מבנה ותפקוד. מחקרים שנערכו לאחרונה בטכניקות ביופידבק, מראים שמחשבה ממוקדת מסוגלת לא רק לשלוט בתפקודי גוף אוטונומיים כגון טמפרטורה של העור וכאב, אלא גם לרפא את הגוף. ולבסוף, בחזית אחרת הראתה הפסיכותרפיה המודרנית שטיפולים כימיים מסוימים משפיעים על המצב הנפשי, ושטיפולים נפשיים מסוימים משפיעים על מצבים כימיים. הרעיון הוא ש"שדות מנטאליים" הם גורם נוסף שיש להציבו בצד הנכון של שרשרת התגובות שהוצגה במשוואה 2. שדות אחרים, שעדיין לא הוגדרו בבירור, גם הם ממלאים תפקיד בשרשרת תגובות זו. הבה נכנה אותם "שדות אנרגיה מעודנת" ונכתוב שוב את משוואה 2:

משוואה 3


משוואה 3 מציגה בצורה סבירה אורגניזם חי, תא או קרום. כל פריט בשרשרת התגובות שומר על ההומיאוסטזיס שלו בעזרת תמיכה ישירה מהפריט מימינו. חוסר איזון חמור בפריט כלשהו בשרשרת גורם, במהלך הזמן, להפרעה חמורה בהומיאוסטזיס בפריט משמאלו. ולכן, כדי ליצור מערכת אזהרה מוקדמת העוקבת אחרי ההומיאוסטזיס במערכת ביולוגית כלשהי, יש לעקוב אחרי החשמל במערכת זו. כדי להשיג מידע על הפרעות במערכת הביו-אלקטרית יש לעקוב אחרי שדות האנרגיה המעודנת בישות הביולוגית כולה. כרגע קיים רק מידע מועט על אופיָם של שדות אנרגיה מעודנת זו, ולכן יש להשתמש במערכת החשמלית כבסיס להתראה מוקדמת. וזה טוב, משום שהיכולת הטכנית שלנו בתחום זה התפתחה בעשורים האחרונים משמעותית.

כיום עומדים לרשותנו כמה מכשירים חשמליים לאבחון מהיר ולטיפול בחוסר איזון. מרפאים הוליסטיים רבים משתמשים במכשירים אלה, ולכן חשוב להבין איך הם פועלים ברמה החשמלית ומה הם מודדים בגוף האדם. מידע בסיסי על התכונות החשמליות והתנהגותם של אזורים מקרוסקופיים ומיקרוסקופיים (נקודות דיקור), מאפשר להבין את המאפיינים העיקריים של שלושה אמצעי אבחון עיקריים בשוק. אחד המכשירים האלה, Voll Dermatron, משמש גם בבחירת תרופה הומיאופתית לחולה, וכך הוא יוצר גשר צר על פני הפער בין האנרגיה האלקטרומגנטית והאנרגיה המעודנת, המוצג במשוואה 3. כדי לחזק את הגשר ולבסס אותו מבחינה כמותית, עלינו להבין טוב יותר את אופי ההומיאופתיה ואת הקשר בינה לבין רפואה מערבית מסורתית.

אפשר לומר שהדגשת המחלה ולא הבריאות היא שגרמה לפילוג בין השיטה האלופתית וההומיאופתית. הגוף מפגין סימני מחלה; אבל לא קל למדוד את ההיבטים המעודנים יותר הנוגעים לבריאות. רפואה אלופתית קונבנציונאלית עוסקת במרכיבים הכימיים והמבניים של הגוף. אפשר להגדירה כרפואה אובייקטיבית, משום שהיא עוסקת בטבע ברמת חלל ארבע-ממדי/זמן, ולכן פיתחה הוכחות מעבדתיות ישירות יותר לתמיכה בהנחות הפיזיו-כימיות שלה. הסיבה לכך היא שהיכולת לחוש בצורה אמינה את האדם ואת המכשירים פועלת היום באותה הרמה ובאותו המישור.

מנגד, רפואה הומיאופתית עוסקת בעקיפין בכימיה ובמבנה הגוף, על-ידי עיסוק ישיר בחומר ובאנרגיה ברמה הבאה, המעודנת יותר. בשלב זה יש להגדירה כרפואה סובייקטיבית, בשל הסיבות הבאות: 1) היא עוסקת באנרגיה שהפעילות המנטאלית והרגשית של האדם עלולה לפגוע בה מאוד, ו-2) לא קיים מכשור אבחוני לתמיכה בהנחותיו של הרופא ההומיאופת.

המבנה התיאורטי והמעבדה הניסויית לבדיקת אנרגיות מעודנות חיוניים ליצירת יסוד מדעי להומיאופתיה. השערות הנוגעות למבנה ניתנות לבדיקה במעבדה, וכך ניתן להציג תהליך שיאפשר לנו להתקדם לעבר היעד הרצוי. משום כך יש לשנות את משוואה 3 כך:

משוואה 4


רפואה אלופתית פועלת במסלול העליון בין שדות אנרגיה מעודנת ותפקוד האדם, בעוד שרפואה הומיאופתית פועלת במסלול התחתון בין שני תחומים אלה. הבחנה בין שתי האנרגיות המעודנות במשוואה 3 מובילה למעגל הסדרתי-מקביל של משוואה 4, אשר בה שתי רמות שונות של כימיה ואנרגיה פועלות בשתי מסגרות חלל/זמן שונות.

ספר זה, שנכתב על-ידי ד"ר ריצ'רד גרבר (M.D.), מציג גשר קונספטואלי בין הרפואה האלופתית בת ימינו ורפואת האנרגיה-המעודנת של העתיד. זהו ספר רחב יריעה, המנסה להציג השקפת עולם איכותית וספקולטיבית במידת מה. לא צריך להסכים עם כל מה שנאמר בספר זה כדי להעריך את המידע והשקפת העולם המרשימה שד"ר גרבר מקווה שהקוראים יאמצו לעצמם.

אהבתי את הספר ונהניתי לקרוא אותו, משום שהוא מרים תרומה שהגיע זמנה. איני מסכים עם כל מה שנכתב בו, אבל הוא מתאים בדרך כלל להשקפתי האישית על השורה האחרונה, שהיא:

כולנו יסודות רוחניים, נצחיים, רב-צדדיים ברמה האלוהית. יש בנו מנגנון תפיסה ייחודי שהוא המחשבה. על-פי התיאוריה שלי המחשבה מורכבת משלושה מישורים – האינסטינקטיבי, האינטלקטואלי והרוחני – וההנחה היא שהמחשבה פועלת ברשת-חלל בת שישה ממדים.

מחשבה זו יוצרת כלי לחוויות (יקום, עולם, גוף) וכל אדם, כישות רוחנית עם מנגנון תפיסתי, משקיע בכלי זה הפועל ללא הפסקה כפי שתוכנת. הישות מחוברת אל הכלי באמצעות מעגל רגשי. החומר לבניית כלי או סימולטור זה הוא בעל אופי כפול או זוגי. חלק אחד חשמלי מטבעו; הוא נע במהירות פחותה ממהירות האור האלקטרומגנטי, והוא מורכב מאנרגיה חיובית ומסה חיובית. הוא מהווה את החלק הפיזי של הסימולטור. החלק השני מגנטי באופיו והוא נע במהירות שעולה על מהירות האור האלקטרומגנטי. המסה שלו שלילית והאנרגיה שלו שלילית. הוא מהווה את החלק האתרי של הסימולטור. סכומן של שתי האנרגיות האלה אפס, וכך גם סכומן של האנטרופיות שלהן. לכן, הסימולטור או הכלי נוצר על-ידי תנודות מתוך מה שאנחנו מכנים "חלל ריק", החלל שבמחשבה. כלי זה (סימולטור) הוא רק "עולם של מראה וצורה", עולם של מציאות יחסית שאנחנו מעצבים בעזרת המחשבה שלנו. מחוצה לו נמצא האבסולוטי! צריך ללמוד איך לחדור אל נקודות התורפה של "היחסי" כדי להעריך את "האבסולוטי". קוראי ספר זה נמצאים כרגע בסימולטור, וכשאנחנו מדברים על בריאות הוליסטית ועל רפואה חדשה, זו חייבת להיות רפואה על יסוד חומר זה, החומר של הסימולטור. אנחנו יודעים הרבה מאוד על היבט אחד של חומר זה (הפיזי), אבל מעט מאוד על חלקו האחר (האתרי). עכשיו הזמן להתחיל בחקר האתרי, ולפתח מַדָּעֵי חומר אתרי כדי לאזן את המדע הפיזי, החומרי של היום. ספר זה הוא תרומה רבת-משמעות למודעות החדשה הנחוצה לביצוע משימה כזאת.

פרופ' ויליאם טילר (Ph.D.)

המחלקה למדעי החומר והנדסה

אוניברסיטת סטנפורד

יוני 1987

הקדמה
מאת ד"ר גבריאל קאזנס (M.D.)

סר ארתור אדינגטון אמר פעם, "אכן, קל יותר לגמל לעבור דרך קוף המחט מאשר למדען לעבור דרך דלת. ובין שהדלת היא דלתו של אסם או דלתה של כנסייה, עדיף שיסכים להיות אדם רגיל ולעבור דרכה, מאשר שימתין עד ליישוב כל הקשיים הכרוכים בכניסה מדעית אמיתית". בספר "רפואת תדרים" ד"ר ריצ'רד גרבר לא רק מסייע לנו לעבור דרך הדלת ומקל עלינו להבין ולקבל את רפואת התדרים, הוא גם בוחן את הפתח עצמו. ספר זה הוא סקירה מקיפה ונרחבת של רפואת התדרים. המחבר בונה מודל ברור של האורגניזם האנושי, מהפיזי אל האתרי, ואחר כך מוסיף את ההרמוניה האנרגטית המעודנת של המישורים הרוחניים. בספר זה אנחנו לומדים להכיר את האורגניזם האנושי כסדרה של שדות אנרגיה רב-ממדיים היוצרים אינטראקציה ביניהם. הספר מפתח מודל זה במונחים מדעיים ומבסס אותו בעזרת מחקר קליני ומעבדתי חדשני. כך הוא מאפשר לקוראים להעריך טוב יותר את שפת הגוף/המחשבה/הרוח המתפתחת ברפואה ההוליסטית היום. אולם על הקוראים לזכור שמודלים אינם בהכרח אמיתיים, אלא משמשים כלים תפיסתיים לקידום הבנה תפקודית. אפילו רעיון האנרגיה הוא תפיסה. אילו זכרו העוסקים ברפואה שגם הגישה המכאניסטית של ניוטון היא רק מודל המבוסס על תפיסות בנות מאתיים שנה, הייתה ההתנגדות שלהם למעבר למודל הקוונטים של איינשטיין פחותה בהרבה. לרוע המזל, רפואת הזרם המרכזי עדיין מאמינה בנכונותן של התפיסות של ניוטון – שהוכחו כלא מדויקות ב-50 השנה האחרונות.

ד"ר גרבר יוצר ביעילות מודל עובד של הממשק הפיזי-אתרי. הוא מבהיר היטב את היחסים בין המרידיאנים בדיקור, כפי שאלה מתגלים על-ידי מתקן ה-AMI (מכשיר לזיהוי מרידיאנים) של ד"ר מוטויאמה, והוא משתמש באבחון מתוחכם בעזרת צילום קיריליאני, כדי להראות איך הגוף האתרי יוצר רשת מגנטית הולוגרפית המתַקשרת עם החומר והתאים מכילי החשמל בגוף הפיזי. מערכת המרידיאנים היא הממשק העיקרי בין האתרי והפיזי. הספר מסביר בצורה נאה שהממשק חשוב לאבחון, משום שניתן לאתר מחלות במישור האתרי לפני שהן מתגלות במישור הפיזי. ולכן, אם אפשר לאתר מחלות ברמה האתרית, אפשר גם למנוע אותן. ד"ר גרבר מתאר בפירוט את המכשור המדעי המשמש באבחון בממשק הפיזי-אתרי, ודבריו מעניקים אמינות לממשק זה שאפילו הספקנים ביותר יתקשו להתעלם ממנה.

מודל טילר-איינשטיין המוצג בספר מתאר את האנרגיות האתריות כאנרגיות חלל/זמן שליליות, מגנטו-אלקטריות, שמהירותן עולה על מהירות האור. הוא מאפשר הבנה עמוקה יותר של הממשק הפיזי-אתרי ויחסי חומר-אנרגיה בכלל. הוא מסייע לנו גם להבין את הקושי שבמדידת אנרגיות אתריות/מגנטו-אלקטריות אלה, משום שמכשיר אלקטרומגנטי רגיל למדידת אנרגיות חלל/זמן חיוביות אינו מסוגל להבחין בהן. מעניין לקרוא על המחקר בן זמננו בתחומים אלה, המודדים אנרגיות אתריות/מגנטו-אלקטריות בעזרת מערכות ביולוגיות כגון אנזימים, השפעות התגבשות על מים ותזוזת הזוויות המקשרות בין מימן וחמצן במים.

הספר מאיר את עיני הקורא ומובילו למסקנה שאנחנו אורגניזמים אנושיים במהותנו, סדרת מערכות של אנרגיה מעודנת רב-ממדית, היוצרות אינטראקציה ביניהן; חוסר איזון במערכות אנרגיה אלה גורם למחלה שהתסמינים שלה מתגלמים במישור הגופני/רגשי/ נפשי/רוחני. הוא מתאר איך ניתן לתקן חוסר איזון זה על-ידי איזון מחדש של תבניות אנרגיה מעודנת בעזרת התדר הנכון של רפואת התדרים. זוהי מהות רפואת התדרים. ד"ר גרבר מציין גם נכונה שכשהאורגניזם האנושי נחלש או אינו מאוזן, הוא נתון להשפעתו של תדר שונה או הרמוני פחות. תדר חריג זה משקף את מצבו הכללי של האיזון האנרגטי התאי. אם אדם אינו מסוגל לאזן את האנרגיה שלו או לחזור לתדר האנרגטי הנכון שלו, הוא זקוק לתדר כללי או כזה המותאם לו במיוחד. זהו תפקידה של רפואת התדרים.

ספר זה סוקר ביעילות גישות שונות ברפואת התדרים. מהנה במיוחד הדרך שבה ד"ר גרבר משווה אותן למודל הכללי שלו. זהו סיכום יעיל מאוד של רפואת התדרים, שמובן גם לציבור הכללי וגם לרופאים המבקשים ללמוד על שיטה זו.

ככל שננוע מהשקפת העולם המטריאליסטית, המכאניסטית של ניוטון אל הרפואה ההוליסטית-מכאנית-קוונטית של איינשטיין, כך ישתנו גם האנשים העוסקים בה, ואנחנו נאמץ מחדש את ההשקפה ההוליסטית שליוותה אותנו במשך אלפי שנים. אנחנו מבינים היום שהמרפא רואה את הבריאות, מנקודת מבט הוליסטית, כחלק מיחסים כלליים עם היקום, וחייו השלמים וההרמוניים הם הדוגמה לכך. ראיתי רופאים בהודו שעשו זאת, ושמעתי על זה ממרפאים טאואיסטים, אנשי רפואה אינדיאנים ומרפאי הונזה. בתרבות המערבית שלנו השתמשו האיסיים בגישה זו במשך יותר מאלפיים שנה, ומהם צמחו מרפאים כגון יוחנן המטביל, סנט ג'והן וישו. מסורת זו הופיעה שוב בערך במאה ה-15, כשקונסטנטין האפריקני למד טקסטים של האיסיים במנזר מונטה קסינו, ואחר כך לימד אותם בבית-הספר לרפואה בסלרנו, איטליה. גם היום ממשיכים הילרים לתמוך במסורת ההילינג ההוליסטי ההרמוני, שד"ר גרבר מעניק לו אופי רומנטי ומקווה שיתקיים. אף מערכת בריאות, חזקה ככל שתהיה מבחינה פוליטית, לא תוכל לעצור במחויבותם לאהבה ובריאות. ספר זה סולל את הדרך לתמיכה רבה יותר באנשים אלה.

חשוב להבין שסוג ההילינג שהילרים אלה עוסקים בו, נובע מתוך ההרמוניה והאהבה שלהם עצמם. הוליזם זה אינו מבוסס על כלי אבחוני חדשני או על גישת הילינג מתקדמת, אחת או יותר, אלא על מעורבותם בכל היבט של ההילינג. זוהי גישה אנרגטית רב-מישורית פשוטה אל האדם השלם, לא סדרת טיפולים אלטרנטיביים מקוטעים שהחולה מופנה אליהם.

ספר זה הוא חלק מהסכמה רפואית כללית ההולכת ופושטת, על פיה, כפי שכותב ד"ר גרבר, "מערכת רפואית שמכחישה או מתעלמת מקיומה (של הרוח) תהיה בלתי מושלמת, משום שהיא מותירה בחוץ את התכונה היסודית ביותר של הקיום האנושי, הממד הרוחני". הוא מציין, כפי שהובהר בפירוט בספרי Spiritual Nutrition and the Rainbow Diet, ש"הרקמות המהוות את הצורה הפיזית שלנו ניזונות לא רק מחמצן, גלוקוזה וכימיקלים מזינים, אלא גם מאנרגיות תדר גבוהות יותר, המעניקות לצורה הפיזית את תכונות החיים וההבעה היצירתית". בריאות היא איזון כולל בין האנרגיות המעודנות שלנו לבין הכוחות שבכלי הפיזי שלנו וכוחותיה של אימא טבע. לדעת הילרים רבים, כשאנחנו נמצאים במצב של הרמוניה שבו אנחנו סופגים רמות גבוהות של אנרגיה, אפילו השימוש במגה ויטמינים, כפי שמוצע בספר זה, עלול לערער את האיזון במערכת שלנו.

אף שרפואת התדרים היא ברכה לעתיד הבריאות במדינה זו ובעולם, בסופו של דבר הבריאות אינה מתבססת על רפואת תדרים או על רופא/מרפא/כומר, אלא על אנשים הלומדים לחיות בדרך שלמה, הרמונית ואוהבת בכל היבט של חייהם. ככל שנלמד לחיות חיים מלאים יותר, תוך איזון האהבה וההרמוניה בכל רמות העצמי, בעבודה היצירתית, במשפחה, בחברה ובאקולוגיה של כוכב זה, כך נהנה יותר מאיזון מחדש, ריפוי וחידוש של עצמנו. נלמד, כפי שאומר זאת ד"ר גרבר בהומור, את "המדריך לתחזוקת המודעות של הבעלים". ספר זה חשוב מאוד משום שהתבנית המדעית החדשה שבו תומכת במה שמרפאים ומשכילים יודעים כבר אלפי שנים. הוא מאפשר לנו לרכוש ידע מדעי שבעזרתו נוכל לעבור מהבנת הבריאות בנוסח המקוטע, האטומיסטי של ניוטון, לשלמות המובהקת של השקפת העולם האיינשטיינית על מכאניקת הקוונטים. למי שמתעניין ברפואת תדרים ומבקש לבדוק את הדלת לפני שהוא עובר דרכה, ספר זה הוא הכרח המציאות.

מי ייתן וכולנו נהנה מבריאות, אהבה והרמוניה בכל רמה בחיינו.

ד"ר גבריאל קאזנס (M.D.)

אוקטובר 1987

ד"ר קאזנס הוא רופא הוליסטי ומחבר הספר: Spiritual Nutrition and the Rainbow Diet

מבוא
למהדורה האמריקנית הראשונה

ספר זה סוקר את מנגנוני ההילינג השונים. הוא מציג גישה חדשה לבריאות ומחלה בכלל, הבודקת את התפקוד האנושי מנקודת מבטן של מערכות אנרגיה אינטראקטיביות רבות. זהו ניסיון להרחיק אל מעבר לרפואה בת זמננו, כדי להבין לעומק למה המחשבות והרגשות שלנו משפיעים על גופנו, ואיך לטיפולים פשוטים בעזרת צמחי מרפא, פרחים ומים יש עוצמת ריפוי רבה כל כך.

היכרותי עם תחום זה, המכונה "רפואת תדרים", נובעת מאחת-עשרה שנות מחקר אישי בשיטות ריפוי אלטרנטיביות, אותו ערכתי במהלך שנות ההכשרה הרפואית שלי ועבודתי כרופא פנימי.

כבר כשלמדתי בבית-הספר לרפואה האמנתי שיש שיטות פשוטות יותר, פולשניות פחות לריפוי מחלות, במקום שימוש בתרופות חזקות עם תופעות לוואי רעילות וניתוחים עם הסיכונים הכרוכים בכך. נכון, תרופות וניתוחים הביאו עזרה ומרפא לאלפי אנשים שנזקקו לכך, והצליחו בחיסול מספר רב של מגיפות. לרוע המזל קיימות עוד הרבה מחלות כרוניות שהטיפול הרפואי של היום מסוגל רק להקל על החולים בהן. עבודתי ברפואה פנימית עדיין תלויה בשיטות טיפול אלה. הייתי רוצה מאוד להסתדר בלי מכשירי ניתוח וכלים רפואיים, אבל כיום הם עדיין חשובים מאוד. במשך שנים רבות חיפשתי אחר שיטות אבחון ואמצעי טיפול פחות פולשניים, פחות יקרים, פחות רעילים, שיעניקו תועלת רפואית רבה יותר לחולים. זו הייתה אחת הסיבות העיקריות לניסיוני להבין את האופי האמיתי של ההילינג. מסקנתי היא שהמפתח להרחבת הידע הרפואי העכשווי והתקדמות לקראת הבנה, אבחון וטיפול טובים יותר בחולאי האדם נמצא בריפוי בעזרת תדרים.

מדעי הרפואה השקיעו מאמצים רבים בחקירת המנגנונים שמאחורי מחלות, אבל רק לאחרונה התחילו לבדוק את הסיבות לכך שאנשים נשארים בריאים. מדענים נטו להתמקד במנגנונים המיקרוסקופיים/מיקרו-מולקולאריים שביסוד הגורמים למחלות, והתעלמו לעיתים קרובות מהתמונה הגדולה יותר. בנוסף לכך, רפואת הזרם המרכזי סובלת מצרות אופקים חמורה בחשיבתה, בגלל ההתמקדות הקבועה העיקשת שלה בהשקפת העולם של ניוטון, הרואה את בני-האדם כמכונות ביולוגיות מתוחכמות. לדעת השקפות פילוסופיות התומכות בריפוי בתדרים, בני-האדם הם יותר מבשר ודם, חלבונים, שומנים וחומצות גרעין. לולא כוח-החיים השומר על האטומים והמולקולות שלנו ומארגן אותם ליצורים חיים, נושמים, חושבים, גוף האדם היה מורכב מערימה לא מסודרת של כימיקלים. כוח-חיים זה הוא חלק מהרוח המחדירה חיים לתוך כל יצור חי. זוהי "הרוח במכונה". סוג ייחודי של אנרגיה מעודנת שמדעני המאה ה-20 עדיין צריכים ללמוד אותו במלואו. ממד רוחני זה הוא היבט של הטבע האנושי שאין לומדים בבית-הספר לרפואה, ורוב הרופאים אינם מבינים אותו. אבל המרכיב הרוחני הוא חלק מהקיום האנושי, ועלינו להתחשב בו אם אנחנו מבקשים להבין באמת את האופי הבסיסי של הבריאות, המחלה וההתפתחות האישית.

אחת הסיבות העיקריות לכך שרופאים מתקשים לראות בשיטות ריפוי אלטרנטיביות בעלות תוקף, היא שהם רואים את הגוף הפיזי כממד היחיד של הקיום האנושי. בהתחשב בעובדה שהמערכת הרפואית האורתודוקסית נזקקת לשיטות מולקולאריות גסות, כגון תרופות או ניתוח, כדי לטפל במערכות הפיזיות/התאים, אין זה מפתיע שאינה מבינה את היעילות הרפואית הטמונה בחומרים מדוללים, כמו אלה שההומיאופתיה משתמשת בהם, ואינה מעריכה אותם. ההומיאופתיה פועלת ברמה אנרגטית, שרוב הוגי הדעות בתחום הרפואה המסורתית עדיין אינם מבינים.

רק לאחרונה הודו מדענים שהמחשבה מסוגלת להשפיע על המנגנונים הביו-מולקולאריים השולטים בגוף. במשך שנים רבות האמינו רופאים שהמודעות היא דבר מה שהמוח יוצר, בדומה לכיס המרה היוצר מרה. המודעות נחשבה תוצר לוואי של מערכת העצבים המרכזית. נוירו-פיזיולוגים חיפשו זמן רב את אותו אזור במוח שהוא המרכז לרצון חופשי וקבלת החלטות. אף שזיהו אזורים של חומר אפור המשתתפים בביצוע פקודות, חוקרים יחפשו עוד רבות ולעייפה לפני שיגלו את מקום מושבה האמיתי של המודעות במוח.

המוח, למרות היותו מחשב ביולוגי מורכב, עדיין זקוק למתכנת שיורה למערכת העצבים איך לפעול ואילו מעשים לבצע. הישות המודעת המשתמשת במנגנון ביולוגי זה של המוח והגוף, היא הרוח האנושית, או הנשמה. התחום הרוחני הוא חלק ממערכות אנרגיה ממדיות גבוהות יותר, החודרות ישירות אל תוך התוכנה שאותה אנחנו מכנים מוח וגוף. המדע צריך עדיין להכיר במערכות ממדיות גבוהות אלה, המכונות אנטומיה אנרגטית מעודנת. הילינג אלטרנטיבי יעיל לעיתים קרובות משום שהוא מסוגל לתקן שיבושים תפקודיים במערכות הממדיות הגבוהות השולטות בפיזיולוגיה התאית ובדפוסי ההתנהגות וההבעה.

המרידיאנים של הדיקור הסיני, הצ'קרות והנאדיס, הגוף האתרי ומערכות גבוהות אחרות הם חלקים מאנטומיה רב-ממדית אנושית שתיארו אסכולות הילינג עתיקות בכל רחבי העולם. המדע המערבי התעלם זמן רב מתיאוריהם של מרכיבים רוחניים בפיזיולוגיה, משום שלא היה יכול לתעד אותם באמצעות ניתוח אנטומי. בסופו של דבר, מי ראה אי פעם מרידיאן במיקרוסקופ? רק עכשיו התפתחה הטכנולוגיה המערבית לנקודה שבה אנחנו מתחילים לקבל אישורים ראשונים לקיומן של מערכות אנרגיה מעודנת ולהשפעתן על ההתנהגות הפיזיולוגית של התאים.

בכל שנות המחקר שלי ניסיתי לאסוף הוכחות מדעיות לקיומה של האנרגיה המעודנת באנטומיה האנושית. רק על-ידי קבלת מסגרת תפקוד רב-ממדית זו יוכלו מדעים להתחיל להבין את האופי האמיתי של הפיזיולוגיה האנושית ואת הסיבות לחולי ולבריאות. ההוכחות שאספתי מגיעות ממגוון תחומים ומחקרים. רבים מהמחקרים שאספתי ידועים לחברים בקהילה הפרפסיכולוגית וקהילת הרפואה ההוליסטית, אולם הוספתי תובנות חדשות למחקרים קיימים.

מחקרים רבים ברפואה האלטרנטיבית אינם מוכרים לעוסקים ברפואה בזרם המרכזי, הטוענים בלהט שאין הוכחות טובות לאישוש יעילותן של שיטות כגון הילינג רוחני. רוב הרופאים מעולם לא קראו מחקרים בריפוי אלטרנטיבי בכתבי העת הרפואיים שלהם בגלל "מלכוד 22" שבו מעורבת רפואת התדרים. המלכוד הוא שכתב עת רפואי מבוסס לעולם לא יפרסם מאמר שנושאו שנוי במחלוקת, ללא סימוכין מכתב עת מבוסס אחר. מאחר שאיש בתחום שנוי במחלוקת זה אינו יכול בכלל להכניס דבר מה לתוך כתבי עת רפואיים אורתודוקסיים, לא קיים כלל מקור לסימוכין אמינים שאפשר לצטט ממנו. לכן כתבי העת הרפואיים רובצים בבטחה במגדלי השן הדוגמטיים שלהם.

מטרתו של ספר זה היא להראות שריפוי בעזרת מערכות המשפיעות על אנטומיית האנרגיה המעודנת, הוא רק הרחבה של מדעי הרפואה הקיימים. תיאוריית הפיזיקה של ניוטון הורחבה על-ידי איינשטיין. ספר זה יראה איך עקרונות של מה שאני מכנה רפואת איינשטיין מרחיקים אל מעבר ליקום המכאניסטי של ניוטון, כדי להבין את בני-האדם בעזרת שדות אנרגיה אינטראקטיביים, החודרים זה לתוך זה.

המחקרים שאספתי, כהוכחה לאנטומיה המעודנת הנרחבת שלנו, הם אוסף של תצפיות קליניות וממצאי ניסויים שנלקחו מעבודתם של חוקרים בין-תחומיים רבים. חוקרים חזרו על כמה מהמחקרים במעבדות אחרות, אבל לא על כולם. כל אחד ממחקרים אלה מציג עדות רופפת לתופעה ולמערכות אנרגיה שאת קיומן אני מנסה להוכיח. אבל כשבוחנים מחקרים אלה יחד, כמו פיסות אבן רבות, קטנות וצבעוניות ההופכות לפסיפס אחד גדול, אפשר לראות את התמונה הגדולה יותר. תמונה גדולה זו היא ההשקפה המורחבת שרואה בני-אדם כישויות אנרגטיות רב-ממדיות. פיזיקת הקוונטים וניסויים בפיזיקת חלקיקים של אנרגיות גבוהות הראו לנו שברמת החלקיק, כל חומר הוא בעצם אנרגיה. רפואת איינשטיין מנסה להכניס את תמונת המכאניקה הביולוגית של ניוטון לפרספקטיבה של מערכות אנרגיה אינטראקטיביות דינאמיות.

אם אנחנו ישויות של אנרגיה, אפשר להשפיע עלינו באמצעות אנרגיה. אפילו הרפואה האורתודוקסית מתקדמת לעבר פיתוח שיטות טיפול באנרגיה. קרינה רפואית לטיפול בסרטן, חשמל להפגת כאב, ושדות אלקטרומגנטיים להאצת החלמתם של שברים הם רק הסימנים הראשונים לתפיסה שהחלה מתפתחת בקהילה הרפואית. המטפלים בתדרים משתמשים באנרגיות ותוך כדי כך מעבירים כמויות מדודות של אנרגיה לחולים. אולם תדרי האנרגיה המועברת בשיטות טיפול אלה מצויים הרחק מעבר לאלה הנמדדים בציוד גילוי קונבנציונאלי. אף שקשה להאמין בכך, המשוואה המפורסמת של איינשטיין, E = mc2 צפתה אנרגיה ממדית גבוהה זו.

ספר זה נכתב גם כדי להעביר לאחרים את התובנות ששאבתי מהמחקר שלי ב-11 השנים האחרונות. אני מרגיש שרכשתי הבנה בתחום שזקוק מאוד ליסוד תיאורטי, עליו יהיה אפשר לבנות מדע חדש שיעסוק בהילינג והבנת חולאי האדם. ספר זה יעורר אולי חשיבה נוספת ושונה על בריאות האדם וחולאיו. מעין מדריך לתייר שנכנס לאזור מתפתח של יוזמה מדעית.

אני מקווה בכנות שהציבור בכלל והקהילות הרפואיות השונות יקראו ספר זה בראש פתוח. ספר זה מכיל רעיונות רדיקליים רבים ולא כל קורא יסכים איתם. אני מקווה שהקוראים יבחנו את הספר שלי מתוך גישה פתוחה וביקורתית, ויקבלו את המידע או הידע שנשמע להם אמיתי. לא קיים ספר שיש בו כל התשובות. זהו רק מודל זמני המצפה להרחבה, שינוי ועיצוב מחדש על יסוד עדויות ניסיוניות חדשות.

הנושא המרכזי כאן הוא אימות בעזרת ניסוי. מה שבאמת נחוץ הוא מרכז רב-תחומי למחקר בהילינג, שיוכל לבחון את המודל שהצגתי בספר זה. אני חולם כבר זמן רב על מוסד כמו קליניקת מאיו (Mayo), שיחקור את הממדים הרבים של תופעת ההילינג בסביבת מחקר אקדמי. מרכז כזה יאויש על-ידי אנשי רפואה מכל תחומי המחקר, כלומר רופאים, אחיות וחוקרי רפואה, אולם גם על-ידי מומחים לדיקור, הילרים, מומחים לצמחי מרפא, מאבחנים בעזרת ראיית נסתר, מהנדסים, כימאים, רופאים ועוד רבים אחרים. במרכז כזה יפעל צוות בין-תחומי שיתכנן ניסויים למדידת האנרגיות המעודנות בתפקוד האדם, ויבדוק איך הן מושפעות על-ידי שיטות הילינג שונות. המרכז יהיה מצויד בכל טכנולוגיות האבחון הקיימות, ממיפוי גלי מוח ודימות בתהודה מגנטית ועד טכניקות פחות קונבנציונאליות כגון דיקור חשמלי. המרכז ישתמש במגוון רחב של משאבים כדי להבין את האופי הבסיסי של ההילינג ואת היעילות הפוטנציאלית של שיטות ההילינג שהוצגו בספר זה ובמקומות אחרים בתחום מתפתח זה.

אל המרכז יבואו רופאים והילרים מכל סוגי הרקע ותחומי הידע, לא רק כדי לייעץ בתכנון ניסויים, אלא גם כדי ללמד זה את זה את כישוריהם השונים. זה יהיה מקום שאליו יבואו הילרים ללמוד ולהתרפא. מאחר שמחקרים מוגבלים הוכיחו את יעילותן של שיטות הילינג מסוימות, מרכזים מסונפים, העוסקים בטיפולים קליניים, יבצעו ניסויים קליניים בהיקף גדול. המחקר כולו יושווה ויאורגן באמצעות רשת מחשבים שתקל על רישות תוך-ארגוני. מרכזים מסונפים אלה יקבלו גישה לתיקי מחקר מעודכנים באמצעות קישורים ממוחשבים. מרכז כזה יפרסם כתב עת מחקרי משל עצמו שיזוהה, כך אני מקווה, כמקור סימוכין בר ציטוט, ובכך יחוסל "מלכוד 22" בחקר ההילינג.

מעניין הדבר שרבות משיטות ההילינג שנדונו בספר זה, יקרות פחות ורעילות ומסוכנות הרבה פחות משיטות ריפוי וניתוח קונבנציונאליות. אם רופאים יתחילו לשלב טיפולים אלטרנטיביים מדי יום ביומו, הם יפחיתו בצורה משמעותית את העלויות העצומות של הרפואה. איני טוען שיש לסלק את כל התרופות והניתוחים, אבל אפשר להגביר משמעותית את יעילותן של טכנולוגיות רפואיות קיימות באמצעות טיפולים אלטרנטיביים משלימים. כאשר שיטות לטיפול בתדרים יתקדמו עד כדי כך שיוכלו להציע בעקביות אפשרויות רפואיות שתרופות וניתוחים אינם מסוגלים להציע, אז תתחיל ההתרחקות משיטות ריפוי סטנדרטיות. תרופות הומיאופתיות ותמציות פרחים תוכרנה בעתיד כתרופות יעילות לטיפול בחולאים כרוניים שונים, אבל אני עדיין אסמוך על מנתח טוב לכלי דם כדי לטפל במפרצת אאורטה (אנוריזמה).

הרעיון הוא להתחיל ולבדוק שיטות ריפוי אלטרנטיבי, כדי ללמוד מה הן יכולות ללמד אותנו על עצמנו כישויות רוחניות מתפתחות, ומהם הטיפולים שהן מציעות לחולאים שעבורם יכולה הרפואה האורתודוקסית לעשות רק מעט מאוד. תקוותי שאנשים יקראו ספר זה מתוך גישה ביקורתית אבל פתוחה, וירכשו הבנה טובה יותר של עצמם כישויות רב-ממדיות בעלות פוטנציאל בלתי-מוגבל לריפוי והתפתחות.

ד"ר ריצ'רד גרבר (M.D.)

7 ביולי, 1987

מבוא למהדורה האמריקנית השלישית

עברו יותר מ-12 שנים מאז ההוצאה הראשונה של Vibrational Medicine: New Choices for Healing Ourselves (רפואת תדרים: אפשרויות חדשות לריפוי עצמי). מאז חדרו רבים מהרעיונות שהוצגו בהוצאה המקורית אל רפואת הזרם המרכזי. חשבתי על זרם מרכזי זה כשפירסמתי את הספר השני, שכותרתו Vibrational medicine for the 21st Century (רפואת תדרים למאה ה-21) (או Practical Guide to Vibrational Medicine – מדריך מעשי לרפואת תדרים, בכריכה רכה), ושעוסק בכמה נושאים מבין אלה שהצגתי בספרי הראשון, אבל לא בכולם. הספר שבידכם, רפואת תדרים: המדריך מספר 1 לטיפול באנרגיה מעודנת, הוא הוצאה שישית מעודכנת של הספר המקורי, Vibrational Medicine.

גרסה מעודכנת זו של ספרי המקורי תסייע לכם ללמוד את המדע האזוטרי האמיתי שביסוד האנרגיות האתריות, במילים אחרות, מודל טילר-איינשטיין של אנרגיית חלל/זמן חיובית-שלילית. על-פי מודל זה, האנרגיה, שהיא כוח-החיים, שייכת לקטגוריית האנרגיות "המהירות מהאור", שהן היסוד לשיטות רבות של ריפוי בעזרת תדרים, כולל הומיאופתיה, מגע מרפא, הילינג בשילוב קריסטלים, ואפילו טיפולים המשתמשים בדיקור. אף שיש המתקשים להבין את מודל האנרגיה המהירה מאור, אני חושב שדיון באנרגיה מגנטו-אלקטרית חיוני להבנה אמיתית של אופי היקום הרב-ממדי, הפוטנציאל לריפוי בני-אדם ורפואת התדרים בכלל. שלא כמו ספרים הנוטים יותר לזרם המרכזי, ספר זה בוחן בצורה מקיפה את היסטוריית הנסתר של הבריאה. אולם עלי לציין שמודל הריפוי שאני מציג כאן אינו "חקוק באבן" אלא מתפתח. ניסויים נוספים יוצרים נתונים חדשים, ובמהרה יהא עלינו לשפר ולתקן את המודלים הקיימים ברפואת האנרגיה. אני תומך במחקר נוסף של רפואת האנרגיה, לא רק כדי לאמת את יעילותן של שיטות הילינג פרטניות, אלא גם כדי לבחון את שיתוף הפעולה בין רפואה קונבנציונאלית ואלטרנטיבית, שהולכות ומתמזגות במאה ה-21.

ספר זה בנוי במידת מה כספר לימוד. אני מבקש להודות לד"ר דלורס קריגר על "דברים שכדאי לזכור" שהוסיפה בסוף כל פרק (אני מתייחס אליהם לעיתים קרובות כ"הסברים" לתוכן). הסברים אלה באו לוודא שהקוראים יוכלו לעקוב אחרי הרעיונות בכל פרק ולרכוש מספיק מידע שיאפשר להם להבין את הפרקים הבאים. אני מאמין ששיטה זו היא שסייעה לרפואת תדרים להתקבל כספר לימוד הפותח את המחשבה לתחום הריפוי האנרגטי, תחום מרתק אבל מבלבל לעיתים. עדיף לקרוא את הפרקים ברצף כדי להפיק את המרב מהחומר.

הדרך שבה הגעתי לכתיבת הספר המקורי שלי היא סיפור מרתק. מאז לימודי הרפואה שלי באמצע שנות ה-70 בחנתי גישות שונות לריפוי אלטרנטיבי ואנרגטי. אף שדיקור, צמחי מרפא וריפוי במגע, שנקראו אז "ריפוי פרנורמאלי", תמיד הקסימו אותי, העניין שלי התעורר באמת כשנכנסתי לבית-הספר לרפואה על-שם וויין בשנת 1976.

באותו זמן שמעתי על כתב-יד בשם A Course in Miracles (קורס בניסים), שצילומים שלו פשטו בכל רחבי ארצות-הברית. (כהערת אגב, הספר "קורס בניסים" הוצא לאור בסופו של דבר ביום האהבה, 14 בפברואר. במבט לאחור, המשמעות הסמלית של פרסום הקורס ביום האהבה היא, שהייתה זו "מתנה מהלב" לאלפי אנשים שחיפשו אחר הארה רוחנית ואהבה. כפי שתראו, ליום האהבה משמעות אישית עמוקה גם בשבילי.)

מבחינת התוכן, קורס בניסים היה ספר לימוד ובו תרגילים יומיומיים ומדריך למורים. הקורס הציג גישה חדשה לרוחניות, שהתבססה על שתי הנחות בסיסיות. ההנחה הראשונה הייתה שניסים הם דבר טבעי, וכשאינם קורים משהו "לא בסדר". ההנחה השנייה עסקה בפחד ובשחרור ממנו בעזרת אהבה. סדרת תרגילים חווייתיים בספר סייעה בפיתוח תפיסה שונה של העולם.

השקעתי עצמי בקורס במקביל ללימודי בבית-הספר לרפואה, ובסופו של דבר התחלתי להיפגש עם קבוצת לימוד של אנשי מקצוע באזור דטרויט, שגם הם גילו עניין בקורס. קבוצה מגוונת זו כללה עורכי דין, אחיות, רופאים ואנשי עסקים מכל סוגי הרקע הדתי והרוחני. קבוצת הלימוד שלנו נפגשה לילה אחד בשבוע במשך חודשים רבים. בפגישות חלקנו חוויות אישיות עם חברי הקבוצה וסיפרנו איך הקורס משפיע על חיינו. הקורס היווה עבורי חינוך מהותי מחדש ברוחניות ולימד אותי לראות את העולם באור שונה לגמרי. גיליתי גם שככל שהעמקתי לתוך הקורס כך הלכו והתפתחו בי תכונות רוחניות מסוימות.

הספר יוחס ל"מקור רוחני נעלה" מאוד ש"הכתיב" את ה"קורס בניסים" באמצעים רוחניים או טלפתיים לפסיכולוג מקצועי. הרשו לי להוסיף שהקורס התייחס לרוחניות מנקודת מבט שונה לגמרי מזו של "המחבר". ובכל זאת, המידע בטקסט "מתוקשר" זה ריתק אותי מאוד ונראה לי נכון כל כך, באינטואיציה, ש"מקור" החומר היה חשוב פחות מהערך והתובנות שבטקסט עצמו. אני מאמין היום ששינויי המודעות שנגרמו לי בשל עבודתי עם הקבוצה, הכינו בסופו של דבר את הבמה לכתיבת רפואת תדרים המקורי שלי.

בשבע השנים שאחר כך (תחילה כסטודנט לרפואה, ואחר כך כמתמחה ברפואה פנימית) המשכתי לעבוד עם הקבוצה, תוך הוספת "תוכנית הכשרה ברפואה אלטרנטיבית" להשכלה הרפואית הרשמית שלי. כשחיפשתי בראשונה מידע על "קורס בניסים", מצאתי שג'ודית' סקאטש-וייטסון (Judith Skutch-Whitson – מי שפירסמה את הקורס וכיהנה כראש ה"קרן לשלווה פנימית") הרצתה באזור דטרויט על "עמותת PSI" (קיצור לעמותה הבינלאומית לפרפסיכולוגיה). בסופו של דבר מצאתי את הקבוצה הבלתי-ידועה והתבקשתי על-ידי נשיאת העמותה להצטרף למועצת המנהלים שלה. מטרתה העיקרית של העמותה הבינלאומית לפרפסיכולוגיה הייתה לקיים מפגש חודשי שבו הרצו מומחים בתפיסה על-חושית (ESP), טלפתיה, פסיכוקינזיס, פרפסיכולוגיה והילינג. בגלל מעמדי כחבר במועצת המנהלים של העמותה, הצלחתי להזמין מספר רב של חוקרים והילרים לישיבות החודשיות של העמותה. בין האורחים היו ההילרים המפורסמים אולגה ווראל (Worrall) ומתיו מאנינג (Manning), חוקרי פרפסיכולוגיה כגון סנטלי קריפנר (Krippner), צ'רלס טארט (Tart), דוגלס דין ולורנס לה שאן (LeShan). לפני כל ישיבה נהנתה מועצת המנהלים מארוחה פרטית עם המרצה האורח.

שוחחתי עם הילרים חשובים רבים וגיליתי, שאף שכישוריהם תועדו היטב במחקרים מדעיים שונים רק מעט מהם הבינו איך פועל ההילינג. רובם ראו עצמם כערוצים של כוח נעלה יותר, ופשוט היו מאושרים שעבודתם הועילה לאנשים שהתמודדו עם כאב וסבל. חוקרי הילינג, כגון רוברט בקר, הציגו תיאוריות שניסו להסביר היבטים מסוימים בהילינג, אבל לדעתי אף אחת מהתיאוריות לא הצליחה להסביר את כל התופעות שחוויתי או קראתי עליהן. שאיפתי להבין טוב יותר את התהליך גרמה לי לחפש אחר מודל מדעי שיאשר את קיומה של תופעה כזאת ויסביר טוב יותר את השפעתה ויעילותה.

לפני שהתעורר העניין שלי בתדרים ובפרנורמאלי הייתה המחשבה שלי אנליטית מאוד, ממוקדת "במוח השמאלי", ודחתה את רוב הדברים שלא התאימו למדע של הזרם המרכזי. אבל גיליתי שחוקרי מדע אמינים נאבקים באומץ כדי להסביר אירועי הילינג "לא נורמאליים", והתחלתי לאמץ גישה פתוחה יותר. בו-בזמן הבנתי שיש צורך במודל מדעי כדי לגשר על הפער בין הפיזיקה והמטפיזיקה, וכדי לאפשר שינוי במדעים ובהילינג.

אחד האירועים הראשונים שסייע בפתיחת מחשבתי, היה כנס מרתק שהשתתפתי בו בשנת 1977 באוניברסיטת טורונטו. נושא הכנס היה "פרפסיכולוגיה ורפואה פרנורמאלית". (Parapsychology and Paranormal Medicine) השתתפו בו מדענים שלמדו מה שאז נחשב "מדעי השוליים".

בין המרצים הרבים שדיברו בכנס זה היה רופא בשם ד"ר רוברט לייכטמן, M.D.. הרצאתו של ד"ר לייכטמן כללה דיון מרתק על תופעה שהוא התייחס אליה בפשטות כאל "בית-ספר לילה". ד"ר לייכטמן טען שבניגוד לשיעורים בבית-ספר ערב רגיל, בשיעורים בבית-ספר לילה שהוא דיבר עליו השתתפו אנשים במישור האסטרלי, בעוד מחשבתם המודעת וגופם היו נתונים בשינה עמוקה. לייכטמן אמר שההכשרה הרפואית שקיבל בשיעורים האסטרליים, הרחיקה אל מעבר להשכלה הקונבנציונאלית שלו, וסייעה לו להיות "מאבחן אינטואיטיבי" מצוין. לייכטמן גילה שהאבחון האינטואיטיבי שלו זיהה במדויק בעיות רפואיות מורכבות, עוד לפני שבחן את ההיסטוריה הרפואית הנרחבת של החולה או אפילו בדק אותו!

כדי להוכיח את טענותיו על בית-ספר לילה שלו, הזכיר לייכטמן ספר שנכתב על-ידי נוירו-פסיכיאטרית, ד"ר שפיקה קרגולה (Karagulla), M.D., שגם הוא דן בשיעורים על מישור אסטרלי. קרגולה שאבה השראה מספרה של ג'ינה סרמינרה (Cerminara), Many Mansions, שסיפר את סיפורו של המדיום המפורסם, אדגר קייס (Cayce), שכונה לפעמים "הנביא הישן". קרגולה הסתקרנה והתחילה לחקור יכולות רוחניות באוכלוסייה הכללית ובקהילה העסקית, וגילתה (בעקבות הרבה שיחות פרטיות) שלאנשי עסקים מצליחים רבים יכולת רוחנית וכוח נבואי חזקים מאוד. רבים מאנשים אלה (כולל מנהלים כלליים של חברות גדולות) זכרו שהשתתפו בשיעורים ב"בית-ספר לילה" בדומה לאלה שתיאר ד"ר לייכטמן. למעשה, אחד מאלה שזכר שיעור כזה ב"בית-ספר לילה" דיווח שראה שם ידיד. כשהתקשר אליו כדי לאמת זאת, אותו ידיד אמר לו שגם הוא חלם חלום דומה שבו היה נוכח בשיעור בלילה האמור. במהלך המחקר פגשה ד"ר קרגולה את הפרופסור למתמטיקה ד"ר ויולה פטיט ניל, שזכרה היטב את שיעוריה ב"בית-ספר לילה". ניל תיארה תבניות חשיבה מורכבות שהמורים האסטרליים השתמשו בהם. היא זכרה היטב את נושאי השיעורים האסטרליים. ספרה השני של קרגולה, Through the Curtain, מכיל רשימות של הרצאות שנכתבו על-ידי פטיט ניל בזמן השיעורים האסטרליים. הרצאות אלה עוסקות בהתפתחויות במדע, תפיסה רוחנית גבוהה יותר, הילינג ואופי האנרגיות האתריות (קטע גדול למדי מתוך Through the Curtain נמצא בספר זה, בפרק על קריסטלים).

הניסיון שלי עם "קורס בניסים" וספרים כמו Through the Curtain הגביר את המודעות שלי לשני רעיונות חשובים. ראשית, בני-האדם הם יותר מאשר סתם גוף פיזי; אנחנו ישויות רב-ממדיות, רוחניות, שהתודעה שלהן נשמרת במישורים גבוהים יותר אפילו אחרי מות הגוף הפיזי. שנית, יש ישויות "בעולם הרוחני" המבקשות ליצור קשר עם אנשים הנמצאים עדיין בגלגול הפיזי שלהם. מטרת ההתקשרות כפולה: אלה שבעולם הרוחני מבקשים לספר לנו שהתודעה ממשיכה בקיומה אחרי מות הצורה הפיזית; ואולי חשוב עוד יותר, הם מבקשים להעביר אלינו מידע שיסייע לנו להבין את היקום הרב-ממדי, בעיקר בכל הנוגע להילינג, צמיחת הנשמה וההתפתחות הרוחנית האישית.

החומר שכבר למדתי עורר את סקרנותי ונמשכתי עוד ועוד ל"מידע טכני מתוקשר", השקפות רב-ממדיות על מחלות והילינג שהגיעו לכאורה מ"הרוח". בעיקר התעניינתי בחומר מדעי (מ"מקורות מתוקשרים") שהיה אפשר לבדוק אותו בצורה אמפירית. אנשים רבים יופתעו אולי לשמוע שהשימוש במידע מתוקשר וטכני ככלי מחקרי, נפוץ יותר מכפי שמקובל לחשוב. עסקים גדולים, חוקרי רפואה וממשלות השתמשו בקריאה מתוקשרת כדי ללמוד על מגמות כלכליות בעתיד, על גורמים לרעידות אדמה וגילויים, ואפילו על הגורמים למחלות שאינן מובנות מספיק. המרכז לאינטואיציה שימושית בסן פרנסיסקו (מנוהל על-ידי ד"ר ויליאם קאוץ, לשעבר ממכון סטנפורד למחקר) ייעץ לעסקים ואנשים רבים באמצעות "מומחים לאינטואיציה" שליקטו מידע מתוקשר על נושאים שונים. אחד הערוצים הרוחניים הטכניים הגדולים ביותר בכל הזמנים, שעסק בחקר ההילינג באמצעות תקשורת, היה אדגר קייס (Cayce), שהתפרסם בשל יכולתו להעביר מידע רפואי מדויק על אלפי אנשים שמעולם לא פגש. העמותה למחקר והארה (A.R.E.) בווירג'יניה חוקרת את התיעוד הרב של הקריאה המתוקשרת של קייס. המרכז הרפואי של העמותה למחקר והארה בפניקס, אריזונה, חוקר ומיישם בעשורים האחרונים ידע בהילינג שנאסף מהקריאה המתוקשרת של קייס. למדתי את החומר של קייס בעניין רב. הופתעתי לגלות שקייס התייחס רבות להילינג בעזרת אנרגיה, ואפילו הזכיר את תופעת הקונדליני ומערכת הצ'קרות של הגוף.

בעודי לומד את החומר של קייס סיימתי את שנת הלימודים השלישית שלי בבית-הספר לרפואה והתחלתי לחשוב על דרכים לשילוב החומר שלמדתי בעבודתי כרופא. מכאן העניין הרב שלי במכתב שקיבלתי בשנת 1978, שתיאר תוכנית להתמחות סטודנטים ב"רפואה הוליסטית" במרכז הרפואי של העמותה למחקר והארה באריזונה. כמו אירועים גורליים רבים בחיי, גם כאן הייתה קבלת המכתב כרוכה בזימון מקרים.

באותה עת דנתי עם סטודנטים עמיתים ב"קורסי בחירה" חיצוניים בשנת הלימודים הרביעית בבית-הספר לרפואה. לא הכרתי שיטת לימוד זו, שבה סטודנטים לרפואה בשנה הרביעית נוסעים למקומות אחרים כדי לעסוק בסבב של התמחויות ברדיולוגיה, ניתוח, רפואה אורתופדית או התמחות רפואית אחרת. חברי ללימודים אמרו לי שקיים בבית-הספר לרפואה תיק גדול ובו הערכות של לימודים כאלה, שנמסרו על-ידי משתתפים לשעבר בתוכנית. באותו יום הלכתי לבית-הספר לרפואה וקראתי את ההערכות של סטודנטים שנה רביעית ברפואה משנים קודמות. נדהמתי מהמספר הרב של הנושאים לבחירה, אבל אף אחד מהם לא משך את ליבי. בדרכי הביתה חשבתי על האפשרויות השונות שנתקלתי בהן. כשהגעתי לדירתי פתחתי את תיבת הדואר ומצאתי שם את המכתב של העמותה למחקר והארה, שהציע לי מה שנראה כנושא מושלם לשנת לימודים רביעית ב"קורסי בחירה" חיצוניים. הם הציעו לי ללמוד ולשלב רפואה אלטרנטיבית בעבודה הרפואית היומיומית. התזמון של המכתב סיקרן אותי, ולא הבנתי איך העמותה מצאה את שמי וכתובתי. מעולם לא נכללתי ברשימות הדיוור של העמותה ולא ביקשתי מידע על לימודים אלה.

בשנת הלימודים הרביעית שלי עבדתי במרפאת העמותה למחקר והארה (וביליתי חודש עם ד"ר נורמן שילי, שהיה אז הנשיא הראשון של האגודה האמריקנית לרפואה הוליסטית) במסגרת קורס בחירה חיצוני שכותרתו הייתה "השוואות בטיפול רפואי ראשוני". אחת הדרישות הייתה שאכתוב מאמר שמשווה את הגישה ההוליסטית לרפואה, כפי שזו יושמה במרפאת העמותה ובמרפאה של ד"ר שילי, לגישתו של רופא פנימי קונבנציונאלי.

מאפיין ייחודי ביותר של מרפאת העמותה למחקר והארה היה "קריאה רוחנית" על-ידי מדיום מיומן, שבוצעה כחלק מתוכנית המחקר. נרשמתי מתוך עניין רב לפגישה עם המדיום שלהם, אן פורייר (Puryear). התברר שרוב המידע שהתקבל באמצעות המדיום היה מדויק למדי, אף שאמינותו של המידע התבררה רק אחרי כמה שנים. ניסיתי להישאר פתוח לדבריה של המדיום, אבל בקריאה הראשונה שלי הייתי עדיין מדען ספקן המחפש אחרי אימות מדעי כלשהו למידע שהוא מקבל מהמדיום.

אן הייתה רואת נסתרות ומיומנת היטב בראיית הילות ותבניות חשיבה בשדה ההילה, ולכן התחילה ב"קריאת ההילה". אימות חלקי לתפיסה הרוחנית של אן קיבלנו אחרי כמה שנים, כשאשתי (גם היא רואת נסתרות) ישבה בקריאת הילה עם אן. אשתי גילתה שהיא מסוגלת לראות את הצבעים והתמונות בשדה ההילה שלי, כפי שאן תיארה אותם. בקריאת ההילה הראשונה שלי אן אמרה לי שהיא רואה זהב רב מאוד בשדה ההילה שלי. לדעת אן צבע הזהב נחשב מבחינה אזוטרית לצבע ה"חסד". ולכן, שפע הזהב רמז שהודות לפעילותי בתקופות חיים קודמות שלי (בהן הרווחתי לכאורה נקודות קארמה עבור מעשי הטובים) יהיה לי קל יותר בתקופת חיים זו. במילים שלה, "נולדתי בחסד ואני מוקף בזהב".

זימון מקרים מעניין, שהתגלה רק שנים אחר כך כשהאזנתי להקלטת הקריאה של אן, יכול לשמש גם הוא כאימות חלקי (אולי סמלי) לפרשנות שנתנה לשדה ההילה. כשהאזנתי להקלטה נזכרתי לפתע שנולדתי בבית-החולים גרייס (Grace = חסד) בדטרויט. נזכרתי גם שמצד אחד של הבית שבו גרתי עמד ביתם של הגולדשטיינים, ומצד אחר עמד ביתם של הגולדברגים. (Gold = זהב). נולדתי במלוא מובן המילה תחת (גגו של) חסד (בית-החולים) והייתי מוקף בזהב (גולדשטיין וגולדברג)!

בין שאר הנושאים המעניינים שעלו בקריאה הרוחנית שלי עם אן פורייר, היו גם דבריה שיש בשדה ההילה שלי "ספר בצבע זהב זוהר". אן אמרה שבמקום לראות ספר זה כיִעוד שלי, עלי לראותו כפוטנציאל הגדול שאותו אוכל לממש בתקופת חיים זו, אם אפעל על-פי ההנחיה הפנימית שלי. השנה הייתה 1979 והדאגה היחידה שלי הייתה סיום הלימודים בבית-הספר לרפואה וכניסה לתוכנית ההתמחות ברפואה פנימית. על כתיבת ספר לא חשבתי כלל, ולכן הדחקתי דברים אלה כמעניינים אבל חסרי משמעות אישית.

חלפו כמה שנים והגעתי אל סוף שנת ההתמחות השלישית שלי ברפואה פנימית באוניברסיטת וויין בדטרויט. בזמני החופשי חקרתי מעט את שיטת קיריליאן לגילוי הסרטן בעזרת טביעת אצבעות אלקטרוגרפית. לילה אחד, בעודי חושב על כל מה שלמדתי בשש או שבע השנים האחרונות בתוכנית הפרטית שלי להשכלה רפואית אלטרנטיבית, גיליתי פתאום משהו. לפתע הכול נראה הגיוני. ראיתי, במבט אחד, את ראשי הפרקים של הספר שיסקור את כל ההיבטים השונים של ההילינג האנרגטי שלמדתי. הושטתי יד לעט, מחשש שראשי הפרקים ייעלמו מהתודעה שלי, ובידי השנייה אחזתי בכמה דפים ריקים שבראשם כותרת בית-החולים.

תמצית זו הייתה מונחת על השולחן שלי כשנה לפני שהתחלתי לכתוב את הפרק הראשון. השנה הייתה 1984 וזה עתה הופיע מחשב אפל הראשון של מקינטוש, ולכן קניתי אחד. היכולת לכתוב ולתקן בעזרת מעבד תמלילים סייעה רבות. כשהתחלתי לתקן את הפרק הראשון התחיל הפרק השני להתפתח מעצמו במחשבתי, ללא כל מאמץ, בדיוק בהתאם לראשי הפרקים שלי. אף שהדבר נראה מעט טיפשי, הרגשתי צורך אינטואיטיבי חזק להדביק קריסטל קוורץ מעל לאזור העין השלישית במצח שלי בעודי כותב. להפתעתי הדבר כאילו האיץ את הכתיבה. חזרתי כל לילה מהעבודה וכתבתי במשך שעה או שעתיים על המחשב שלי. תוך תשעה חודשים כתבתי תשעה פרקים מהספר. כאן הגעתי למבוי סתום ולא הצלחתי לעבוד על כתב-היד במשך כשנה. קול פנימי אמר לי שעלי לנסוע למצרים כדי להשלים את הספר. באותו זמן לא ראיתי כל היגיון בעצה זו. אולם התברר לי שידידתי, המדיום אן פורייר ובעלה הֶרב אירגנו "מסע לחיפוש רוחני" במצרים שעמד לצאת תוך שלושה חודשים. הם הציעו לי להצטרף כרופא, תמורת מחצית ממחיר הסיור.

הצטרפתי ברצון לטיול במצרים, שהיה מרתק. בין האירועים המוזרים והחריגים הרבים שהתרחשו בטיול, היו כמה מקרים של הילינג באמצעות הנחת ידיים; אלה בוצעו על-ידי חברים בקבוצה כשהופיעו בעיות בריאות קלות אחרי שנגמר מלאי הלמוטריגין (למיקטל), תרופה אנטיביוטית, ותרופות דומות.

כשחזרתי ממצרים הצלחתי לסיים את הספר. ואז התברר לי שמעולם לא חשבתי איך לפרסם את כתב-העת הגמור. "במקרה" נתקלתי בספרה של ברברה הנד קלו (Clow), Eye of the Centaur, שמבוסס על תזת הדוקטורט של קלו שאותה כתבה בהנחיית גרגורי פקסון. בתזה זו היא חקרה גלגולים קודמים באמצעות רגרסיה היפנוטית. לקחתי את הספר ופתחתי אותו בפרק שתיאר גלגול קודם במצרים, בו נכנסה נשמתה של קלו לגופו של הילר-נזיר. התחלתי לקרוא את הפרק ומייד עברתי למצב תודעה ייחודי. הייתה לי תחושה חזקה מאוד שעשיתי דברים דומים לדברים שקלו תיארה בזיכרונותיה על הנזיר המצרי. הרגשתי גם תחושה אינטואיטיבית חזקה שעלי להתקשר בהקדם האפשרי אל ברברה קלו. בסופו של דבר מצאתי את מספר הטלפון של המחברת בביתה בסנטה פה, ניו מקסיקו. כמה ימים אחר כך שוחחנו, ברברה ואני, ארוכות בטלפון, ושמעתי ממנה שהיא עבדה גם במשרה חלקית כאסטרולוגית מקצועית. שאלתי אותה אם היא מוכנה לבצע קריאה אסטרולוגית בשבילי והיא הסכימה ברצון. כמה שבועות אחר כך, במהלך הקריאה האסטרולוגית, אמרה ברברה, "אתה יודע, מתוך המפה שלך אני רואה שאתה באמת יכול לכתוב ספר על רפואה אלטרנטיבית". אמרתי לברברה שסיימתי לאחרונה לכתוב ספר בנושא כזה. נדהמתי לשמוע שקלו הייתה גם עורכת רכישות של הוצאה לאור קטנה בניו מקסיקו, בר ושות'. תוך שבוע החליטה לרכוש את הספר שלי.

עד אותו זמן הרגשתי חוסר נוחות כשחשבתי על פרסום רפואת תדרים תחת שמי, משום שלא ידעתי מה תהיה התגובה של קהילת הרפואה הקונבנציונאלית. הצעתי להשתמש בשם ספרותי אבל ברברה שיכנעה אותי להוציא את הספר תחת שמי, משום שלדעתה הרקע הרפואי שלי יעניק תוקף נוסף לחומר.

כשמונה חודשים אחרי פרסומו הראשון של רפואת תדרים זרקתי כמה עותקים ישנים של כתב-היד ונתקלתי בראשי הפרקים הראשונים שהכנתי. קראתי אותם ושמתי לב למקריות מעניינת. ראשית, ראשי הפרקים נכתבו על נייר מכתבים של בית-החולים גרייס (= חסד) – בית-החולים שבו נולדתי, תזכורת נוספת לקריאה האינטואיטיבית של אן פורייר על כך שחיי מלאים "חסד". שנית, שמתי לב שהתאריך שנכתב בראש העמוד היה 14 בפברואר, 1983 – יום האהבה! כפי שכבר ודאי קראתם, לתאריך 14 בפברואר משמעות סמלית רבה עבורי, משום שזה היום שבו נמסר רפואת תדרים לדפוס. המסע הרוחני שלי השלים מעגל שלם.

זמן קצר אחר כך גיליתי עוד פרט מעניין בקשר ל-14 בפברואר. גיליתי שיום הולדתה של ברברה קלו גם הוא חל ביום האהבה! "מקריות" אחרת הקסימה אותי יותר. אשתי ישבה איתי בחדר השינה ושאלה היכן כתב-היד של הספר שלי. שאלתי אותה למה היא רוצה לדעת, והיא אמרה לי שאור זהוב מבריק עולה מצד המיטה ומאזור סל הניירות. הסתכלתי וראיתי שכתב-היד המושלם של רפואת תדרים מונח על הרצפה לצד המיטה, ושסל הניירות מלא דפים מהגרסאות הקודמות של הספר, שלא תוקנו. ואז נזכרתי שוב בקריאה הרוחנית הראשונה שלי שעשתה אן פורייר, אשר בה תיארה "ספר בצבע זהב זוהר" בשדה ההילה שלי. והשאר, כמובן, הוא היסטוריה.

מאז הדפסתו הראשונה תורגם הספר רפואת תדרים לפורטוגזית, הולנדית, רוסית, איטלקית, קוריאנית, יפנית, צ'כית וספרדית. שמחתי לשמוע שהודפסו יותר מ-110 אלף עותקים באנגלית בלבד. הסתבר לי שרפואת תדרים משמש ספר לימוד בקורסים רבים בהילינג, טיפול במגע ותנועה, רפואה אלטרנטיבית ואפילו הכשרה ברגרסיה היפנוטית לגלגולים קודמים. התרגשתי מאוד כשהתקשרו אלי אנשים וסיפרו לי איך הספר השפיע על בריאותם וחייהם. בעיקר נדהמתי לשמוע מאנשים, שקריאת רפואת תדרים גרמה להם לפנות לקריירה בתחום ההילינג. אם אגרום לאדם אחד בלבד להיות הילר או איש מקצוע בתחום הבריאות, ולאדם זה תהיה השפעה חיובית על חייהם של אחרים, הרי שזה גמולי על כל מאמצי.

אני מאמין שספר זה הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין הילרים וחוקרים במישור הפיזי וישויות הנמצאות במישורים רוחניים גבוהים יותר. שיתוף פעולה זה מאפשר העברת שפע מידע שנחוץ מאוד כיום בעולם. רבים מהפרקים בספר זה הם בעצם "מסרים מהרוח" שהועברו אלי ממקורות שונים ושאספתי במשך השנים. אספתי מידע טכני מתוקשר ש"קרא לי" ברמה האינטואיטיבית, אבל היה זקוק למידע תומך שיאפשר את הבנתו ויבטיח את אמינות החומר עצמו.

אנחנו נכנסים לאלף חדש. עכשיו, כשכתב העת טיים הכיר באלברט איינשטיין והעניק לו את התואר "איש המאה", סביר בהחלט שהאלף הבא יהיה העידן של מה שאני מכנה "רפואה איינשטיינית". נדרשו כמאה שנה עד שרופאים הבינו את הגילוי המדהים של איינשטיין על הקשר שבין חומר ואנרגיה. אולי במאה השנים הבאות יימצאו ביולוגים שיהיו מוכנים ללמוד ולשלב תובנות אלה של איינשטיין ב"רפואת העתיד", שכולנו מקווים שתבוא במהרה.

אני מאחל לכם הצלחה במסע הגילוי האישי והחיפוש הרוחני שלכם. אני מקווה שפרסום סיפורי האישי יגרום לאחרים להקדיש תשומת לב רבה יותר להתפתחות הפנימית שלהם ולזימון המקרים שמאחורי ההילינג וההתגלות הרוחנית שלהם.

ד"ר ריצ'רד גרבר (M.D.)

29 באוגוסט, 2000

הודעה מיוחדת לקורא
אף שספר זה נכתב על-ידי רופא והוא דן בשיטות ריפוי שונות, אין הוא בא להמליץ ולייעץ בטיפול במחלות מסוימות. ספר זה בודק שיטות טיפול חלופיות, שניתן להשתמש בהן בנוסף לטיפול רפואי קונבנציונאלי. הוא אינו מהווה תחליף לאבחון וטיפול רפואיים. ולכן, לפני שאתם מנסים טיפול כלשהו שהוזכר בספר זה, מומלץ לפנות לרופא מיומן או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לקבלת אבחון, טיפול והדרכה בבחירת שיטת הטיפול הרפואי המתאימה.

מומלץ לקוראים בכלל, ובעיקר לקוראים שחסרים הכשרה כלשהי ברפואה, לקרוא תחילה את "דברים שכדאי לזכור" בסופו של כל פרק, ורק אז את הפרק כולו מתחילתו ועד סופו. שיטה זו עוזרת מאוד בהבנת מידע מורכב, ומבססת את התובנות העיקריות שנחוצות להבנת הפרקים הבאים. מומלץ גם לקרוא את הפרקים בספר זה ברצף, משום שכל פרק מתבסס על מידע שהוצג בפרק הקודם.

ד"ר ריצ'רד גרבר (M.D.)

פרק 1
על הולוגרמות, אנרגיה ורפואת תדרים:
ההשקפה האיינשטיינית על מערכות חיות

הרפואה היום מבוססת על מודל המציאות של ניוטון. זוהי השקפה הרואה את העולם כמכניזם מורכב. רופאים מתייחסים לגוף כאל מכונה מרשימה הנשלטת על-ידי המוח ומערכת עצבים היקפית: המחשב הביולוגי האולטימטיבי. אבל האם בני-האדם הם באמת מכונות משוכללות? או אולי הם מנגנונים ביולוגיים מורכבים, הפועלים הדדית ובצורה דינאמית עם שדות אנרגיה החודרים זה לתוך זה... מה שמכונה "הרוח במכונה"? ספר זה מתאר השקפה חדשה על הילינג, המציגה את החומר כביטוי לאנרגיה. תחום הילינג חדש זה, המתבסס על ההשקפה האיינשטיינית, מכונה רפואת תדרים.

ההשקפה האיינשטיינית, כפי שהיא מיושמת ברפואת התדרים, רואה את בני-האדם כרשת של שדות אנרגיה מורכבים, המשיקים למערכות פיזיות/תאיות. רפואת התדרים משתמשת בצורות מיוחדות של אנרגיה כדי להשפיע בצורה חיובית על מערכות אנרגטיות שאיבדו את האיזון שלהן בגלל מחלה. הילרים, המשתמשים בתדרים ופועלים ברמה גבוהה יותר של תפקוד אנושי, מנסים להחזיר את המצב לתקנו על-ידי איזון מחדש של שדות האנרגיה, המסייעים בוויסות הפיזיולוגיה של התאים.

ההכרה שכל חומר הוא אנרגיה היא היסוד להבנת העיקרון הרואה את בני-האדם כמערכות אנרגטיות דינאמיות. אלברט איינשטיין הוכיח למדענים, באמצעות המשוואה המפורסמת שלו, E=mc2, שאנרגיה וחומר הם ביטוי שווה-ערך לאותו חומר אוניברסאלי. חומר אוניברסאלי זה הוא האנרגיה או התדר הקדמוניים שכולנו מורכבים מהם. בהתאם לכך, רפואת התדרים משמעותה ריפוי הגוף בעזרת אנרגיה או תדרים בסיסיים אלה. אמנם רופאים כבר מתחילים לקבל וליישם את השקפתו של איינשטיין, אך עדיין יש לשלב את התובנות המעמיקות שלו בגישתם של רופאים לבני-אדם ומחלות.

על-פי החשיבה הרפואית בת זמננו, הדוגלת במודל הניוטוני, ההתנהגות הפיזיולוגית והפסיכולוגית האנושית תלויות במבנה המוח והגוף. הלב הוא משאבה מכאנית המעבירה חמצן ודם עשיר בחומרים מזינים אל איברי הגוף והמוח. רופאים האמינו שהם מבינים את הלב היטב, שהם המציאו תחליפים מכאניים המקבלים על עצמם את תפקידו של הלב הטבעי שכשל. הם חשבו שתפקידה העיקרי של הכליה הוא סינון וחילופין, והעתיקו את יכולתה לסנן זיהום ורעלים על-ידי בניית מכונות דיאליזה. אף שההתקדמות בטכנולוגיה הביו-רפואית העניקה לרופאים מגוון רחב יותר של חלקי חילוף להחלפת איברים וכלי דם חולים, לרוע המזל עדיין חסר הידע החשוב יותר כיצד לטפל במחלות רבות ואיך למנוע אותן.

מאז ימיו של אייזיק ניוטון נעשה שימוש בהשוואות מכאניות כדי להסביר את התנהגותו של העולם הפיזי. הוגי דעות ניוטוניים ראו את היקום כמכניזם מסודר, צפוי ובכל זאת אלוהי. לדעתם, בני-האדם, כמו הבורא שלהם, נבנו באותה הצורה. בתקופתו של ניוטון קל היה לחשוב על האנטומיה האנושית במונחי מכונות ביולוגיות מורכבות. השקפה מכאניסטית זו פשטה כל כך, שהוגי הדעות בימיו של ניוטון ראו את היקום כולו כשעון אחד גדול. השקפתם של רופאים על התפעול הפנימי של בני-האדם השתנתה מעט מאוד מאז, למרות התפתחות החשיבה המדעית במשך השנים. רופאים בני ימינו עדיין רואים את גוף האדם כמכונה מורכבת. הם פשוט נעשו מתוחכמים יותר בחקר מנגנוני השעון הביולוגי ברמה המולקולארית.

הגישות הרפואיות הניוטוניות הראשונות דגלו בניתוחים. המנתחים הראשונים עבדו מתוך ההנחה הבסיסית שגוף האדם הוא מערכת של צנרת מורכבת. אפשר לראות מנתח בן ימינו כמומחה, "ביו-שרברב" היודע איך לבודד ולסלק מרכיב "חולה", ואיך לחבר שוב את המערכת כדי שתפעל כיאות. התפתחויות שהתרחשו לאחרונה בטיפולים תרופתיים, סיפקו דרכים חדשות יותר ל"תיקון" הגוף החולה. אף שהטיפול התרופתי שונה בפילוסופיה שלו, הוא עדיין ניוטוני במהותו, משום שהוא רואה את גוף האדם כמנגנון ביולוגי מורכב. במקום להשתמש בסכינים, כפי שנעשה בניתוח, רופאים משתמשים בתרופות ככדורי קסם, כדי לחדור לרקמת גוף חולָה ולרפאה. הם משתמשים בכדורי הקסם כדי לחזק תאים המתפקדים בצורה חריגה או להרוס אותם, בהתאם לצורך הרפואי. התקדמות הביולוגיה המולקולארית גרמה לפיתוחן של תרופות ייחודיות, בתקווה שניתן יהיה להגביר את יעילותן ולהפחית את הרעילות שלהן לגוף. אף שהגישה התרופתית והניתוחית כאחת התקדמו מאוד באבחון ובטיפול במחלות האדם, שתיהן פועלות על-פי ההשקפה הניוטונית, הרואה את גוף האדם כמנגנון מורכב של איברים פיזיים, כימיקלים, אנזימים וקולטני קרום.

ההשקפה הניוטונית המכאניסטית על החיים נוגעת לא נוגעת במציאות. שתי הגישות, התרופתית והניתוחית, אינן מושלמות, משום שהן מתעלמות מכוחות חיוניים המפיחים רוח חיים במכונה הביולוגית של המערכות החיות. העיקרון ביסודה של מכונה הוא, שאפשר לצפות את תפקודו של השלם על בסיס סיכום החלקים שלו. אולם בני-אדם, שלא כמו מכונות, הם יותר מסיכומם של כימיקלים משולבים זה בזה. כל האורגניזמים תלויים בכוח-חיים מעודן, שיוצר סינרגיזם על-ידי ארגון מבני ייחודי של מרכיבים מולקולאריים. בגלל סינרגיזם זה, השלם החי גדול מסיכום חלקיו. כוח-החיים מכניס סדר במערכת החיות, ובונה ומחדש שוב ושוב את כלי הביטוי התאי שלו. כשכוח זה עוזב את הגוף במוות, המכניזם הפיזי מתפרק לאיטו לערימת כימיקלים חסרת סדר. זהו אחד העקרונות הייחודיים המבחין בין מערכות חיות ושאינן חיות, ובין אנשים ומכונות.

כוח-חיים זה הוא אנרגיה שהוגי הדעות הניוטוניים-מכאניסטיים, שדעותיהם שולטות ברפואה השמרנית בת ימינו, מתעלמים ממנה. רופאים אינם עוסקים בכוחות מעודנים אלה ואינם דנים בהם, משום שאין מודלים מדעיים מקובלים המסבירים את קיומם ותפקודם. חוסר יכולתו של המדע היום להתמודד עם הכוחות החיוניים, המחדירים חיים למסגרת האנושית, נובע בחלקו מהניגוד בין האמונה המזרחית והמערבית, שהתפתח לפני שנים רבות מאוד. ניגוד זה מבטא את הקרע העמוק שבין דת ומדע, שנוצר לפני אלפי שנים. השימוש במודל הניוטוני כדי להסביר את פעולתו של הגוף האנושי, שיקף את ניסיונותיהם של המדענים להעביר את התפקוד האנושי מממלכת האלוהי לעולם המכאני, אותו יכלו להבין ולתפעל. מיכון הגוף האנושי העיד על התרחקות נוספת מהסברים דתיים, שטענו לקיומם של כוחות מיסטיים שגרמו לבני-האדם לחיות, לחלות ולמות.

ההשקפות הרפואיות בנות זמננו נטועות עמוק בהשקפת העולם הניוטונית, שהיא בת מאות שנים. המודל הניוטוני סייע בפיתוח המכאני והתיאורטי בתקופת המהפכה התעשייתית. אולם בסופו של דבר, ככל שרופאים רכשו ניסיון רב יותר בחשמל ומגנטיות, כך התגלו יותר חסרונות במודל זה. בהשקפת העולם הניוטונית חסַר גם הסבר מתאים לתפקידו של כוח-החיים במערכות חיות. אף שעקרון החיוניות (ויטליזם) היה פופולארי מאוד בתקופה מסוימת בהיסטוריה של הרפואה, ביטחון-יתר בטכנולוגיה ובמדע סילק הצידה פילוסופיות כאלה לטובת המודל המכאניסטי של החיים האורגניים.

ההשקפה הניוטונית מתבססת על מודלים מוקדמים של התנהגות מכאניסטית, שנבנו על בסיס תצפיות בטבע. האצה וכוח כבידה נותחו על-ידי ניוטון על יסוד התצפיות שלו בתפוח נופל. הוא הוסיף מתמטיקה לתצפיות שלו והציג כמה חוקי תנועה שתיארו מה שראה. חוקי ניוטון מוקדמים אלה איפשרו למדענים לצפות את התנהגותן של מערכות מכאניות. בזמנו היה המודל הניוטוני מתקדם למדי. התחשיב שפיתח שימש כלי עבור המדענים בחקר היקום שאפשר לראותו. פעילות זו הביאה לגילויים מדעיים חדשים ואיפשרה המצאות רבות שהועילו מאז לאנושות. אבל חוקי ניוטון עסקו בעיקר בכוח הכבידה כפי שהוא פועל על גופים נעים בשדה הכבידה של כדור הארץ. המודלים שלו לא יכלו להסביר, בשנים מאוחרות יותר, את התנהגות החשמל והמגנטיות. בסופו של דבר נוצר הצורך בהמצאת מודלים חדשים של היקום, כדי להסביר תופעות אנרגטיות מוזרות אלה.

המדענים מתחילים שוב לגלות כוחות שאינם מתאימים למודל המציאות הניוטוני המקובל. אף שהאנרגיות של כוח-החיים אינן מוכרות ככאלה על-ידי מדענים שמרניים, חוקרים בודקים אותן משום שהם מכירים בחשיבותן למערכות חיות. לרוע המזל, רוב חוקרי הביולוגיה והרופאים עדיין מסתמכים על מערכות החיים על-פי המודל הניוטוני, הרואה את הגוף האנושי כמכאניזם תאי. החוקרים עדיין אינם מכירים בתפקידן החשוב של אנרגיות חיוניות המחדירות חיים לגוף. אף שהרפואה נעשית מתוחכמת יותר משום שהיא מתמקדת באינטראקציות בין התאים ברמה המולקולארית, מודלים פיזיולוגיים מבוססים אך ורק על התנהגות חומר פיזי צפוף. מודלים אלה אינם מביאים בחשבון את תרומתם של שדות ביו-אנרגטיים, המשפיעים על התפתחות התאים והביטוי הפיזי.

היום מתפתח סוג חדש של רופא/הילר, הרוצה להבין את תפקודם של בני-האדם מנקודת מבט מהפכנית של חומר כאנרגיה. מדענים רוחניים אלה רואים את גוף האדם כמודל היכול לעזור לנו להבין לא רק את עצמנו, אלא גם את דרך פעולתו של הטבע, ואת סודות היקום. אם נבין שבני-האדם הם ישויות אנרגטיות, נוכל ללמוד השקפות חדשות על בריאות ומחלה. השקפה איינשטיינית חדשה זו תעניק לרופאים בעתיד גישה ייחודית לגורמי מחלות, ובני-האדם ילמדו דרכים יעילות יותר להקלת סבלם.

במקום הגישה המקובלת של תרופות וניתוחים מנסה רפואת התדרים לטפל בבני-אדם בעזרת אנרגיה טהורה. נקודת מבט תיאורטית זו מבוססת על ההכרה, שהארגון המולקולארי של הגוף הפיזי הוא למעשה רשת מורכבת של שדות אנרגיה השזורים זה בזה. הרשת האנרגטית, המייצגת את המסגרת הפיזית/תאית, מאורגנת ומוזנת על-ידי מערכות אנרגטיות "מעודנות" המתאמות בין כוח-החיים והגוף. היררכיה של מערכות אנרגטיות מעודנות מתאמת את התפקוד האלקטרו-פיזיולוגי וההורמונאלי, כמו גם את המבנה התאי בתוך הגוף הפיזי. בריאות ומחלה נובעות בעיקר מרמות מעודנות אלה. אנרגיות מעודנות ייחודיות אלה מושפעות מאוד על-ידי הרגשות והאיזון הרוחני שלנו, ועל-ידי התזונה והסביבה, והן משפיעות על התפתחות התאים לחיוב ולשלילה.

הרפואה הקונבנציונאלית מתבססת על הרעיון השגוי שאפשר לרפא את כל המחלות על-ידי תיקון או חיסול פיזי של תאים לא נורמטיביים. רופאים מנסים לתקן, בעזרת תרופות וניתוחים, מרכיבים שתפקודם לקוי, כגון עורקים סתומים, בדיוק כמו שרברב מיומן המנסה לתקן צינור ניקוז סתום. הם משתמשים בחומרים כימיים כדי להגביר את זרימת הדם מעבר למחסומי כולסטרול, וכשהם נכשלים, הם משתמשים בבלון ואפילו בלייזר כדי לפוצץ ולסלק את הריסות האיברים שאינם מתפקדים. בדרך כלל תופרים בזהירות צינור חדש כדי לעקוף את העורק הסתום. המפתח לטיפול במחלות חוזרות כאלה אינו בפתרונות פיזיים מהירים, אלא בעיצוב מחדש של שדות האנרגיה הגורמים לחוסר התפקוד של התאים.

הרופאים עדיין אינם מבינים היבט אחד של הפיזיולוגיה האנושית, והם מכירים בו רק בחוסר רצון. ממד זה של הפיזיולוגיה האנושית הוא ממלכת ה"רוח", כפי שהיא מתייחסת לגוף הפיזי. הממד הרוחני הוא הבסיס האנרגטי לחיים, משום שאנרגיית הרוח היא שמחדירה חיים במסגרת הפיזית. המפתח להבנת היחסים הפנימיים בין חומר ואנרגיה מצוי בקשר הסמוי בין הגוף הפיזי וכוחות הרוח המעודנים. כשמדענים יתחילו להבין את היחסים האמיתיים בין חומר ואנרגיה, הם יתקרבו להבנת היחסים בין האנושות והאלוהים.

התחום המדעי המתפתח, שיקרב את האנושות לרמת הבנה חדשה זו, הוא רפואת התדרים. רפואת התדרים מנסה לרפא מחלות ולשנות את התודעה האנושית בעזרת דפוסים אנרגטיים, המנחים את הביטוי הפיזי של החיים. בסופו של דבר נגלה שהתודעה עצמה היא מעין אנרגיה, הקשורה בקשר בלתי-נפרד לביטוי התאי של הגוף הפיזי. ככזו, התודעה משתתפת ביצירה המתמדת של בריאות או מחלה. רופאים ימצאו ברפואת התדרים, כמדע של העתיד, רמזים שיעזרו להם לפתור את החידה, למה אנשים מסוימים נשארים בריאים ואחרים חולים כל הזמן.

כשרופאים יבינו טוב יותר את יחסי הגומלין בין גוף, מחשבה ורוח, ואת חוקי הטבע השולטים בהתגלמותם על הכוכב שלנו, אז תיווצר רפואה הוליסטית אמיתית. אנחנו חיים במיקרוקוסמוס בתוך מקרוקוסמוס, כפי שפילוסופים במזרח הבינו כבר לפני שנים רבות. העקרונות המתגלים במיקרוקוסמוס משקפים לעיתים קרובות עקרונות נרחבים יותר השולטים בהתנהגות המקרוקוסמוס. דפוסי סדר בטבע חוזרים על עצמם ברמות היררכיות רבות. אם נוכל להבין את חוקי היקום כפי שהם מתבטאים בחומר ברמת המיקרו, יקל עלינו להבין את השלם הקוסמי. כשבני-האדם יבינו באמת את המבנה הפיזי והאנרגטי של מחשבתם וגופם, הם יתקרבו עוד להבנת היקום וכוחות הבריאה המחברים אותם עם אלוהים.

פלאי אור הלייזר: הולוגרפיה כמודל חדש של המציאות

כדי להבין את הרפואה האיינשטיינית נשתמש בדוגמת האור, ליתר דיוק, אור הלייזר. אור לייזר, כפי שהוא מתבטא בקרני לייזר והולוגרפיה, הוא אור מיוחד מאוד המכונה אור מתואם (קוהרנטי). אור מתואם הוא אור מסודר מאוד, שכל הגלים שלו נעים בצורה אחידה כמו חיילים במצעד. לאור לייזר יישומים רבים במדע, רפואה ותעשייה. ייצור תקליטורי וידיאו, תקשורת סיבים אופטיים וניתוחי עיניים הם יישומים נפוצים שבהם נעשה שימוש באור לייזר מתואם. יצירת תמונות בעזרת אור לייזר המאיר את נושא התמונה, מכונה הולוגרפיה. ההולוגרמה היא תמונה תלת-ממדית מיוחדת הנוצרת בעזרת תבנית התאבכות אנרגטית. הולוגרמות מדגימות גם עיקרון טבעי ייחודי הטוען שכל פיסה מכילה את השלם. ההולוגרמה מספקת לנו מודל חדש וייחודי, המסוגל לעזור למדע להבין את המבנה האנרגטי של היקום ואת האופי הרב-ממדי של בני-האדם.

הולוגרמה נוצרת על-ידי העברת קרן לייזר יחידה דרך מתקן אופטי המכונה מפצל קרניים, כדי ליצור שתי קרני לייזר הנובעות מאותו מקור. אחת הקרניים, המכונה "קרן ייחוס", עוברת דרך עדשת פיזור המפזרת אותה ומשנה את הרכבה מקרן מסודרת, דקה כעיפרון, לאלומה דמוית אור פנס.

קרן זו מכוונת על-ידי מראות לעבר לוח צילום שלא נחשף. הקרן השנייה, המכונה "קרן עובדת", עוברת דרך עדשת פיזור נוספת, בדומה לקרן הייחוס. ההבדל בין שתי הקרניים הוא שהאור מהקרן העובדת משמש להארת נושא הצילום. הוא חוזר מנושא הצילום ואחר כך נופל על לוח צילום.

תגובת לוח הצילום היא הבסיס להולוגרפיה ולהבנה חדשה של היקום. כשקרן הייחוס הטהורה נתקלת באור המשתקף של הקרן העובדת, נוצרת תבנית התאבכות. זו נוצרת כשגלים של קרן אחת מתערבבים בגלים של הקרן האחרת ויוצרים אינטראקציה איתם.

תבנית התאבכות, הנוצרת על-ידי אור לייזר ונלכדת על סרט הצילום, היא שיוצרת את התופעה שאנחנו מכנים הולוגרמה. היא אינה דומה לצילום שבוצע בעזרת אור רגיל או אור לא מתואם.

לתבנית התאבכות יש דוגמאות רבות בטבע. דוגמה אחת היא תבנית ההתאבכות הנוצרת על-ידי זריקה בו-זמנית של שתי אבנים אל תוך בריכת מים שקטה. כל אבן יוצרת סדרת גלים מעגליים ההולכים ומתרחבים ונעים החוצה, כל אחד ממרכזו. כשהחזיתות של שתי קבוצות הגלים המעגליים נפגשות, הן מתמזגות ויוצרות תבנית התאבכות.

תבנית זו דומה לתבנית ההתאבכות הנוצרת על-ידי ערבוב קרני לייזר לפני לוח צילום. תחליב הצילום קולט את דפוס ההתאבכות וכך נוצרת הולוגרמה. הייחוד בסרט צילום זה הוא, שהקרנת קרן לייזר טהורה הדומה לקרן הייחוס דרך ההולוגרמה, מאפשרת לראות את נושא הצילום שנקלט על-ידי הקרן העובדת (המוחזרת) בשלושה ממדים. למעשה, בעזרת קרן הייחוס יוצרת ההולוגרמה שוב את הקרן העובדת כפי שנקלטה בתבנית ההתאבכות על סרט הצילום. הקרן העובדת, שיצרה אינטראקציה עם נושא הצילום, מתעדת אינטראקציה זו בתוך הגלים המשתנים שלה.

הולוגרמות הן תלת-ממדיות. הולוגרמות מסוימות מאפשרות לצופה לנוע סביב התמונה המוקרנת ולראות אותה מלמעלה ומלמטה, כאילו היא אמיתית. תכונה אחרת ראויה לציון של ההולוגרמה היא, שאפשר לחתוך חתיכה קטנה מסרט הצילום ההולוגרפי, להחזיקה לפני קרן לייזר ועדיין לראות תמונה תלת-ממדית שלמה של הנושא שצולם.

איור 1.1

יצירת הולוגרמה


איור 1.1 מראה איך נוצרת הולוגרמה של תפוח. כשמסתכלים בהולוגרמה זו באור לא מתואם, כזה שנוצר לדוגמה על-ידי מנורה מלובנת, לא רואים את התפוח. הצופה רואה רק אובך דמוי עשן, תוצאה של דפוס ההתאבכות שנוצר על-ידי לייזר. אם מסתכלים בסרט הצילום ההולוגרפי בעזרת אור לייזר מתואם, נוצרת שוב קרן הייחוס שעזרה ביצירת דפוס ההתאבכות המקורי, והתפוח מתגלה כתמונה תלת-ממדית. אם חותכים חתיכה קטנה מסרט הצילום ההולוגרפי ובודקים אותה בתאורת לייזר, אפשר לראות את תמונת התפוח, קטנה אבל מושלמת.

הסיבה לכך היא שהולוגרמה היא דפוס התאבכות אנרגטי. כל פיסה בדפוס זה מכילה את השלם. כלומר, אפשר לקחת הולוגרמה של תפוח, לחתוך את סרט הצילום ל-50 חתיכות, ואם מסתכלים בכל חתיכה בתאורת לייזר אפשר לראות תפוח מיניאטורי שלם בכל אחת מהפיסות של סרט הצילום.

המודל ההולוגרפי מציע דרך חדשה להבנת הרפואה האיינשטיינית ומציג השקפה חדשה לחלוטין על היקום. בעזרת המודל ההולוגרפי אפשר להגיע למסקנות שאי-אפשר להגיע אליהן בהיקש דדוקטיבי פשוט והיגיון.

איור 1.2

דפוס התאבכות שנוצר על-ידי הטלת שתי אבנים לתוך מים


הרעיון של 50 תפוחים זעירים המופיעים על 50 פיסות של צילום יחיד של תפוח, רחוק ממה שניתן לִצפות בעזרת ההשערות הניוטוניות על היקום. איך אפשר להשתמש בתיאוריה ההולוגרפית כדי להבין תופעות בטבע? המקום הפשוט להתחיל בו הוא גוף האדם.

איור 1.3

העיקרון ההולוגרפי: כל פיסה מכילה את השלם


"כלמעלה כך למטה" העיקרון ההולוגרפי בטבע

את התגלמות העיקרון ההולוגרפי ש"כל פיסה מכילה את השלם" אפשר למצוא, ברמה סמלית ביותר, במבנה התאי של כל דבר חי. תגליות מדעיות בעולם הביולוגיה התאית הראו, שכל תא מכיל עותק של תוכנית אב גנטית, עם מידע מספיק ליצירת גוף אדם מתחילתו. ידע זה הוא הבסיס לניסויים בשיבוט תאים חיים. בהעתקת צורת חיים נמוכה, כגון צפרדע, נעשה שימוש בטכניקת שיבוט, בה מוּצא דנ"א מביצית מופרית של צפרדע ומוחלף ב-דנ"א מתא מעי של צפרדע בוגרת. מאחר שכל התאים בגוף מכילים אותו מידע ואותן הוראות, אפשר ליצור צפרדע זהה לגמרי בלי להשתמש ברבייה מינית. זוהי מעין לידת בתולים טכנולוגית. התבנית הגנטית זקוקה לסביבה תומכת מספיק, כגון ביצה מופרית. העובדה שכל תא בגוף האדם מכיל את המידע ליצירת עותק מושלם של אותו הגוף, משקפת את העיקרון ההולוגרפי, על פיו כל פיסה מכילה מידע על השלם.

העיקרון ההולוגרפי מועיל גם בהבנת השדות הביו-אנרגטיים הקשורים במבנה הרוחני-כימי של גוף האדם. המדע התקדם כבר רבות בהבנת הגדילה, ההתפתחות והתיקון הטבעי של מערכות חיות. ידע רב הושג מהפענוח המתוחכם של הקוד הגנטי בתוך גרעין התא החי. הגרעין הוא מרכז שליטה, המפקח על כל התהליכים והאינטראקציות המסובכים המתרחשים בתוך ובין תאים. בינתיים העמקנו את ההבנה שלנו על הכרומוזומים מכילי ה-דנ"א בתוך הגרעין, ובכך קידמנו את הידע שלנו על תופעות כגון שכפול דנ"א, צמיחה והתמיינות של תאי עובר פרימיטיביים לתאים מיוחדים בעלי תפקוד ייחודי בגוף. אולם הידע שלנו על דנ"א אינו מסביר לנו איך תאים ממוינים בעובר אנושי מתפתח, ומוצאים את דרכם בדיוק אל המקום שבו יבצעו את התפקיד המיוחד להם.

הבה נעקוב אחרי התפתחות האדם מביצית שזה עתה הופרתה. בעת ההתעברות מתחבר זרע עם ביצית וכך מתחיל תהליך הגידול. כשזרע מתחבר עם ביצית נוצר תא הנושא איתו מחצית מהכרומוזומים של האם ומחצית נוספת מהאב. חומר גנטי זה יספק את המידע לביטוי הסופי של בן אנוש חדש זה. התא היחיד מתחיל לעבור תהליך של שכפול עצמי, ובמהרה הוא נעשה כדור קטן ומהודק המכיל תאים רבים מאוד, חסרי צורה, חסרי הגדרה ולא ממוינים. בדרך כלשהי תאים אלה צריכים לקבל צורת עצב, עצם, שריר ותאי רקמה מחברת, ולנוע אל המקום המתאים להם כדי לעבוד יחד בגוף השלם.

כדי להשלים את המידע הביולוגי החסר, הבה נשווה את התפתחות התאים בגוף האדם לליגת ילדים בבייסבול. אנחנו רוצים לקחת קבוצה של ילדים קטנים, לא ממוינים, ולגבש אותם ליחידה מלוכדת: קבוצת בייסבול. נניח שילדים אלה הם בגיל בית-ספר, הם יודעים לקרוא ויש להם טווח קשב מוגבל. כדי ללמד ילדים אלה איך לשחק בייסבול אנחנו בוחרים תחילה את הקפטן של הקבוצה, כדי שיטיל את התפקידים המתאימים על כל שחקן. הקפטן מחלק לכל חברי הקבוצה חוברת שכותרתה "איך לשחק בייסבול". מאחר שלילדים טווח קשב מוגבל, כל ילד מקבל חוברת שבה כל הדפים מכוסים בשחור, פרט לדפים המכילים מידע הנוגע לו. המגן בבסיס הראשון מקבל חוברת שכל דפיה מכוסים בשחור, פרט לדפים המדריכים "איך להיות מגן בבסיס הראשון". וכך אצל כל חברי הקבוצה בהתאמה.

בהשוואה זו אנחנו מתייחסים להתפתחות האדם בשלב הראשון שלו. בדיוק כמו קבוצת הילדים, התפתחות האדם מתחילה עם קבוצה של מרכיבים זעירים לא ממוינים – במקרה זה, תאים. בדומה לחוברת ההוראות "איך לשחק בייסבול" שניתנה לכל שחקני הבייסבול לעתיד, כל תא מקבל ספרייה גנומית המכילה הוראות "איך לבנות ולתחזק אדם". ספרייה זו מצויה בתוך הקוד הגנטי של ה-דנ"א בגרעין של כל תא. התא קורא את הקוד הגנטי בעזרת תהליך המכונה שעתוק. בזמן השעתוק מועתק מידע מה-דנ"א אל מולקולת ביניים של ה-רנ"א, המשמשת לאיסוף החלבונים התפקודיים והמבניים של התא. ה-דנ"א מצופה בחלבונים מיוחדים, היסטוניים ולא-היסטוניים, שתפקידם דומה לתפקיד הנייר השחור בחוברת הבייסבול. חלבונים ייחודיים אלה מונעים בצורה סלקטיבית שעתוק של אותם חלקים בקוד הגנטי, שאינם חשובים לתפקוד התא שבו מצוי ה-דנ"א הנתון. לדוגמה, בתא של שריר מתפתח יש "נייר שחור" המכסה את כל הדפים במדריך ה-דנ"א שלו, פרט לאלה המראים לו "איך להיות תא של שריר". תהליך זה מכונה מיון תאים. התא דומה לשחקן לא מוגדר, שמוטל עליו תפקיד מסוים שעליו לשחק. לתא (או לשחקן) יש עכשיו תפקיד מסוים מאוד.

הידע המתקדם מאוד היום בביולוגיה מולקולארית וב-דנ"א מסביר היטב איך מתרחש תהליך התמיינות זה בתאים המתפתחים של העובר האנושי. ה-דנ"א מכיל את כל המידע שבעזרתו ידע כל תא איך לבצע את תפקידו, איך לייצר את החלבונים שלו וכו'. אולם ה-דנ"א אינו מסביר איך תאים ממוינים אלה מגיעים למקום שנועד להם בגוף התינוק המתפתח. כדי להבין איך פועל תהליך זה אנחנו חייבים לחזור לסיפור הבייסבול שלנו.

כשעזבנו את שחקני ליגת הילדים שלנו הם הלכו הביתה כדי לקרוא על התפקידים המיוחדים להם במשחק בייסבול אחיד ומאורגן. הם כבר בקיאים היטב בתפקידים השונים שלהם ובכללי המשחק, אבל עדיין חסר מרכיב אחד שיש להשלים לפני שיוכלו לשחק. המרכיב החסר הוא המגרש והשדה הפנימי. הקבוצה חייבת להתרגל למגרש ולהתמצא בו. המונח "מגרש" נבחר כאן בזהירות, משום שהוא מטפורה המתארת את גוף האדם המתפתח. קרוב לוודאי שהארגון המרחבי של התאים מוסדר באמצעות מפה תלת-ממדית, המראה איך אמור הגוף להיראות בסופו של דבר. השדה הביו-אנרגטי המלווה את הגוף הפיזי הוא מפה או תבנית זו. שדה או "גוף אתרי" זה הוא תבנית אנרגיה הולוגרפית, הנושאת בתוכה מידע מקודד על הארגון המרחבי של העובר, כמו גם מפת דרכים לתיקון תאים במקרה של נזק לאורגניזם המתפתח. יש הוכחות מדעיות רבות, שאינן ידועות לרוב המדענים, המאששות את קיומו של גוף כזה של אנרגיה הולוגרפית.

ההוכחות המדעיות: החיפוש אחר הגוף האתרי (שדה ביו-אנרגטי)

ההוכחה המוקדמת ביותר המאששת את קיומו של גוף אנרגיה הולוגרפית, מופיעה במחקר של הרולד בר (Burr) מאוניברסיטת ייל,(1) שבוצע בשנות ה-40. בר חקר את צורתם של שדות אנרגיה סביב צמחים ובעלי-חיים. בין השאר בדק את צורתם של שדות חשמליים סביב סלמנדרות. הוא גילה שלסלמנדרה שדה אנרגיה שצורתו דומה מאוד לצורתה של סלמנדרה בוגרת. הוא גילה גם ששדה זה מכיל ציר חשמלי המתיישר במקביל למוח ולחוט השדרה של הסלמנדרה.

איור 1.4

פוטנציאל חשמלי של פני השטח


בר רצה למצוא במדויק מתי נוצר לראשונה ציר חשמלי זה במהלך התפתחותה של החיה. הוא מיפה את שדות האנרגיה מהשלבים המוקדמים בהתפתחותו של עובר הסלמנדרה, וגילה שהציר החשמלי מופיע כבר בביצית הלא-מופרית. גילוי זה סתר את התיאוריה הביולוגית והגנטית שהייתה מקובלת בזמנו.

בר הניח שהציר החשמלי, שהקביל למערכת העצבים של הסלמנדרה הבוגרת, זהה לציר בתוך הביצה הלא-מופרית. המחקר שלו, שנועד להוכיח תיאוריה זו, השתמש בתהליך "תיוג". מאחר שלדו-חיים כמו הסלמנדרה יש ביציות גדולות מאוד, הוא השתמש בתצפית ישירה באמצעות ביו-מיקרוסקופ, כדי לתייג את הציר החשמלי של ביצת הסלמנדרה הלא-מופרית. בר הזריק טיפות זעירות של דיו כהה בלתי-מחיק אל תוך ציר הביצה באמצעות אלקטרודת זכוכית (micropipette). הוא גילה שהדיו הכהה התמזג תמיד במוח וחוט השדרה של הסלמנדרה המתפתחת.

ניסוי נוסף שערך בר היה של שדות חשמליים סביב נבטים. על-פי המחקר שלו, צורתו של השדה החשמלי סביב נבט לא הייתה צורתו של הזרע המקורי. השדה החשמלי דמה לצמח הבוגר. בר טען שכל אורגניזם נועד לגדול על-פי תבנית גידול שנקבעה מראש, ותבנית זו נוצרת על-ידי השדה האלקטרומגנטי הפרטני שלו.

מחקר בן זמננו אישר את התיאוריות של בר על שדות גידול ביו-אנרגטיים. יש גם הוכחות רבות לאופי ההולוגרפי של שדות ביו-אנרגטיים. אלה מגיעות מניסויים בתחום הצילום האלקטרוגרפי. אלקטרוגרפיה, או צילום קיריליאני, היא טכניקה שבה מצלמים נושאים חיים כשהם נמצאים בשדה ובו תדר ומתח גבוהים ועוצמה חשמלית נמוכה. החלוץ בטכניקה זו היה החוקר הרוסי סמיון קיריליאן,(2) והטכניקה קרויה על שמו. המחקר הראשון של קיריליאן בוצע בתחילת שנות ה-40, בערך בזמן שבו בר מדד שדות אלקטרומגנטיים סביב נושאים חיים.

שני המדענים פיתחו טכניקות ניסוי שהצליחו למדוד שינויים בשדות אנרגיה של מערכות חיות. בר השתמש בוולטמטר רגיל וגילה נתונים ברמת מיליונית הוולט (מיקרוולט). קיריליאן חקר אותם שדות חשמליים של הגוף, אבל הטכניקות האלקטרוגרפיות שלו תירגמו את המדידות החשמליות של בר למאפיינים חזותיים של הילה חשמלית. בר וקיריליאן גילו שמחלות כמו סרטן גרמו לשינויים משמעותיים בשדות האלקטרומגנטיים של אורגניזמים חיים. בר גילה זאת כשביצע מדידות עור שטחיות בעזרת הוולטמטר שלו. קיריליאן תיעד תמונות של התפרקות הילה מהגוף ובכך אישר שינויים בשדה האנרגיה, הקשורים במחלה. מאז שקיריליאן פיתח את הגישה החדשנית שלו לחקר גופיהם של צמחים ובעלי-חיים באמצעות אלקטרופוטוגרפיה (צילום חשמלי), אישרו חוקרים רבים, כולל מחבר ספר זה, את הפוטנציאל האבחוני הטמון בטכניקות לתיעוד אלקטרוגרפי.

צילום חשמלי (בצורתו היסודית ביותר) מתבסס על תצפיות בתופעה המכונה "התפרקות קורונה". חפצים מוארקים, המצויים בשדה חשמלי בתדר גבוה, מאופיינים בפליטת ניצוצות בין החפץ והאלקטרודה היוצרת את השדה. המונח "התפרקות קורונה" הוא תוצאה של תצפיות בדפוסי התפרקות סביב חפצים עגולים. דפוסי הניצוצות לאורך שולי החפץ דומים להילה החיצונית של השמש בעת ליקוי חמה. כשמציבים פיסת סרט צילום בין החפץ והאלקטרודה קולט תחליב הצילום את התפרקות הניצוצות. הקורונה היא זרם של מיליוני אלקטרונים הנעים מהחפץ אל לוח הצילום שעליו נח נושא הצילום. התוצאה היא "הילה קיריליאנית", תמונה אלקטרוגרפית ובה צבעים מרהיבים ודפוסי ניצוצות, בהתאם לסוג סרט הצילום ומאפייני האנרגיה של מחולל השדה החשמלי.

גורמים ביו-פיזיים רבים כגון טמפרטורה, לחות, סביבת המיקרו המקומית, לחץ וכו' עשויים להשפיע על ההתפרקות הסופית.(3) למרות המשתנים הרבים המשפיעים על התמונה, חוקרים רבים הצליחו להשיג מידע ביולוגי רלבנטי מהקורונה החשמלית שצולמה סביב קצות אצבעותיהם של בני-אדם. דפוסי התפרקות הקורונה סביב אצבעותיהם של בני-אדם מגלים מידע אבחוני חשוב על סרטן(4), סיסטיק פיברוזיס(5) ומחלות אחרות בגופו של האדם שאצבעותיו מצולמות.

מעניינות יותר מקצות האצבעות הן תבניות ההתפרקות המרהיבות שצולמו סביב עלים שונים. תופעה ייחודית, שתועדה על-ידי אלקטרוגרפיה והנוגעת במיוחד לדיון שלנו בתבניות גידול ביו-אנרגטיות, היא "אפקט עלה הפנטום". כדי להגיע לתופעה זו חותכים את השליש העליון של העלה ומשמידים אותו. אחר כך מצלמים את חלק העלה שנותר בתהליך אלקטרוגרפי. בדיקת הצילום של העלה הקטוע מגלה תמונה של עלה שלם. החלק שנחתך עדיין מופיע בצילום, אף שפיסת העלה הפיזית הושמדה.

מדענים ספקנים העלו כמה הסברים פיזיים לפנטום. מבקרים טענו שאפקט הפנטום נבע מהצטברות לחות של העלה על לוח הצילום. קית' וגנר, חוקר באוניברסיטת קליפורניה, הפריך טענה זו.(6) מחקרים אלקטרוגרפיים ראויים שבוצעו על-ידי וגנר, הוכיחו שאפשר לצלם את חלק הפנטום של העלה דרך קובית לוציט שהוצבה במקום שבו היה הפנטום אמור להופיע. הפנטום דמוי רוח הרפאים הופיע בעקביות, אף שהלחות לא יכלה לעבור דרך מחסום הפלסטיק.(7)

רמזים מֵעלה הפנטום: הגוף האתרי כהולוגרמה

"אפקט עלה הפנטום" מלמד, שסוג מסוים של שדה אנרגיה מאורגן יוצר אינטראקציה עם האלקטרונים בהתפרקות הקורונה באזור הפנטום של העלה. אינטראקציה זו מתבטאת בדפוס התפרקות מאורגן. דפוס ההתפרקות שומר על השלמות והארגון המרחביים של חלק העלה החסר. בניסויים שביצע אלן דטריק(8) בעלה פנטום, נקלטו שני צידי הפנטום על-ידי צילום העלה החתוך משני הצדדים. הדבר דומה לקטיעת קצות אצבעות וביצוע אלקטרוגרף של חזית וגב היד. צילום אחד מראה את טביעות האצבעות, והצילום השני מראה את הציפורניים באותן אצבעות. התכונות התלת-ממדיות, המרחביות והארגוניות של שדה אנרגיה ביולוגי כזה, הן הולוגרפיות מטבען. הוכחות משכנעות עוד יותר לאישוש רעיון זה הושגו בעזרת חידושים בטכניקות התיעוד האלקטרוגרפי.

דומיטרסקו מרומניה השתמש בטכניקה המתבססת על אלקטרוגרפיה והוסיף נופך חדש ל"אפקט עלה הפנטום". דומיטרסקו חתך חור בעלה וצילם אותו בעזרת הציוד האלקטרוגרפי שלו. בתמונה הופיע עלה קטן ושלם עם חור קטן יותר בתוכו (ראו איור 1.5).(9) העלה הקטן יותר הופיע בתוך החור שנעשה בעלה. התופעה של דומיטרסקו דומה לצילום ההולוגרפי של התפוח שהוזכר בתחילת פרק זה. כשחלק מהתפוח ההולוגרפי הוסר והוצב מול אור לייזר, התגלה תפוח קטן שלם. וזה בדיוק מה שקרה בניסוי של דומיטרסקו! עלה הופיע בתוך עלה! תוצאות הניסוי של דומיטרסקו ואפקט עלה הפנטום מאשרים את האופי ההולוגרפי של שדה האנרגיה המקיף את כל המערכות החיות.

איור 1.5

תופעת עלה הפנטום

צילם דומיטרסקו


שדה אנרגיה זה, המקיף וחודר למערכות חיות, קרוי בספרות המטפיזית "גוף אתרי". הטענה היא שהגוף האתרי הוא אחד מגופים רבים התורמים לצורה האנושית הסופית. קרוב לוודאי שהגוף האתרי הוא דפוס התאבכות אנרגטית הדומה להולוגרמה.

יש הטוענים שאפשר להרחיב עוד יותר את רעיון ההולוגרמה ושבעצם היקום עצמו הוא "הולוגרמה קוסמית" ענקית. כלומר, היקום הוא דפוס התאבכות אנרגטי עצום. הודות למאפיינים ההולוגרפיים שלו, כל פיסה ביקום לא רק מכילה את המידע של השלם, אלא גם תורמת לו. ההולוגרמה הקוסמית אינה תמונה הולוגרפית קפואה בזמן, אלא דומה יותר לקלטת וידיאו הולוגרפית המשתנה מרגע לרגע. הבה נבחן את ההוכחות התיאורטיות לקיומו של יקום הולוגרפי כזה.

חדשות מהעולם של פיזיקת חלקיקים: חומר כאור קפוא וחשיבותו לרפואה

הצהרה אזוטרית טוענת ש"כִלמעלה כך למטה". משמעות אחת של ביטוי זה היא, שדברים ברמה המיקרוסקופית מקבילים לאירועים ברמה המקרוסקופית, או משקפים אותם. פרשנות נוספת היא שככל שנבין עצמנו טוב יותר (למטה), כך נבין טוב יותר את היקום סביבנו (למעלה).

הבה נבחן את העולם מנקודת המבט של תא יחיד. ה-דנ"א בתוך הגרעין הוא צופן של הביטוי המבני-פיזי של פעילות התא. אבל ה-דנ"א הוא רק מדריך שכמה משחקני הביניים בתוכנית התאית של הדברים חייבים לפעול על-פי הוראותיו. שחקנים אלה בתרחיש התאי הם האנזימים, פועלים עשויים חלבון המבצעים מדי יום ביומו משימות ביוכימיות רבות. האנזימים מזרזים ריאקציות של כימיקלים כדי ליצור מבנה באמצעות מערכות מולקולאריות, או כדי לספק את הדלק האלקטרו-כימי להפעלת המנועים התאיים ולהבטחת פעולתה היעילה של המערכת כולה. האנזימים מורכבים מחלבונים שהם אוסף של חומצות אמיניות מושחלות בשורה כמו חרוזים צבעוניים על חוט. בשל משיכה ודחייה אלקטרוסטטיות גורמים המטענים החיוביים והשליליים בחומצות האמינו לשרשרת החרוזים "להסתדר מעצמה" כמבנה תלת-ממדי פונקציונאלי. במרכז מבנה זה מצויה "הנקודה הפעילה" של מקרו-מולקולה זו, שם מזורזות הריאקציות הכימיות. מולקולת ה-דנ"א מצפינה וקובעת בזיכרון המבני הגנטי שלה את הרצף של חומצות האמינו "הצבעוניות" השונות עבור כל סוג של חלבון.

אנחנו יודעים עכשיו שמולקולות הן מצבור של חלקיקים זעירים עוד יותר המכונים אטומים. רק במאה האחרונה התפתחה הטכנולוגיה המערבית עד כדי יכולת לענות על השאלה "מהם אטומים?". עכשיו ידוע שאפשר לפרק אטומים לחלקיקים קטנים עוד יותר המכונים אלקטרונים, ניוטרונים ופרוטונים. כל חומר מורכב ממספר אינסופי של חלקיקים אטומיים ותת-אטומיים כגון אלקטרונים. אבל מה הוא בעצם אלקטרון?

שאלה זו עוררה ויכוח סוער בקהילה המדעית שנמשך כמעט מאה שנה. התשובה לשאלה יסודית זו מהותית להבנת האטום, ובעצם להבנת מבנה היקום. זוהי נקודת מפנה בהתפתחות ההבנה שלנו את הפיזיקה והתפיסה הייחודית של "השלמה". תפיסת ההשלמה טוענת שהעולם אינו רק שחור ולבן, אלא יש בו גם גוונים שונים של אפור. זוהי תפיסה המקבלת את הדו-קיום בשלום של שתי תכונות שונות לכאורה, או אפילו מנוגדות, הקיימות בו-זמנית בתוך אותו אובייקט. ההשלמה מוצאת את יישומה החשוב בתיאור תכונותיהם של האלקטרונים, אבל גם שם רב הבלבול.

בתחילת המאה ה-20 הבחינו מדענים שבניסויים מסוימים התנהגו אלקטרונים כמו כדורי ביליארד זעירים. כשהתנגשו זה בזה הם נדחפו במהירות לאחור, כמו כדורי ביליארד במשחק. המדענים, שדגלו בחשיבה המכאניסטית של ניוטון, חשבו שזוהי התנהגות שאפשר לִצפות אותה. הבלבול התחיל כשבניסויים אחרים התנהגו אלקטרונים כמו גלי אור. הדוגמה המפורסמת להתנהגות המוזרה, דמוית הגלים, של האלקטרונים, היא "ניסוי הסדק הכפול". בניסוי זה נראה אלקטרון יחיד כשהוא עובר בו-זמנית דרך שני חורים. תופעה זו הייתה בלתי-צפויה לחלוטין עבור כדור הביליארד הזעיר שהאלקטרון היה אמור לייצג. ובכל זאת, ניסויים אחרים הראו שאם מכוונים שתי קרני אלקטרונים זו מול זו, הן באמת מזנקות לאחור כמו כדורי ביליארד זעירים. גלים מסוגלים לעבור בו-זמנית דרך שני חורים, חלקיקים אינם מסוגלים לכך. אם כך, מהם אלקטרונים המסוגלים לעשות גם זה וגם זה? נראה שהאלקטרונים מתנהגים כגלים וחלקיקים בו-זמנית. שתי תכונות מיוחדות של אנרגיה וחומר קיימות יחד בתוך כל אלקטרון יחיד. וזוהי המהות האמיתית של עקרון ההשלמה. האלקטרון אינו חלקיק טהור ואינו אנרגיה טהורה. הוא מפגין תכונות של שניהם. פיזיקאים יישבו את הבעיה כשתיארו את האלקטרונים כ"חבילות גלים".

כפילות הגל/חלקיק בחלקיקים תת-אטומיים, כמו אלקטרונים, משקפת את היחסים שבין אנרגיה וחומר, כפי שתוארו לראשונה על-ידי אלברט איינשטיין במשוואה המפורסמת שלו, E=mc2, בתחילת המאה ה-20. היום ידוע שחומר ואנרגיה הם בני חילופין ובני המרה; משמעות הדבר היא שאפשר להפוך חומר לאנרגיה, ואפשר גם להפוך אנרגיה לחומר. אף שפיזיקאים עדיין לא הצליחו לבצע תהליך זה בצורה מלאכותית במעבדות שלהם, תופעה זו צולמה בתאי ערפל במתקנים גרעיניים ניסיוניים.

כשקרן קוסמית – פוטון של אור בעל אנרגיה גבוהה מאוד – עוברת בסביבת גרעין אטומי כבד, היא משאירה סימן על סרט הצילום באופן ספונטני, כשהיא הופכת מעצמה לזוג של חלקיק ואנטי חלקיק. הפוטון משנה את צורתו ונעשה שני חלקיקים, כשהאחד הוא דמות מראָה של האחר. למעשה, האנרגיה נעשית חומר. זהו תהליך מהופך לתהליך שבו חומר ואנטי חומר נפגשים ומחסלים זה את זה, ותוך כדי כך פולטים כמות עצומה של אנרגיה.

החלפה הדדית זו של אור לחומר ולהיפך נראית מוזרה, כמו תפוחים הנעשים תפוזים ואחר כך שוב משתנים לתפוחים. אבל האם אנחנו רואים באמת המרה הדדית של שתי ישויות שונות לחלוטין? האם ייתכן שאנחנו רואים אירוע הדומה יותר לשינוי מצבו של חומר ראשוני כלשהו [כלומר קרח מוצק שהופך לקיטור, או קיטור שהתעבה לנוזל (מים) ואלה שוב קפאו לקרח]? פרשנות זו שופכת אור חדש על אופי הגל/חלקיק של חלקיקים כגון אלקטרונים.

איור 1.6

לידתו של חומר מאנרגיה


לדוגמה, פוטון עתיר אנרגיה ההופך לשני חלקיקים. בנקודת ההמרה מאנרגיה לחומר מאט הפוטון (קוונט של אנרגיה אלקטרומגנטית או אור) את תנועתו ונעשה חלקיק. תוך כדי כך הוא מקבל כמה מהתכונות המיוחסות למוצקים (כלומר, מסה), ובכל זאת הוא שומר על כמה מתכונות הגל שלו. תכונות גל אלה חבויות, ומתגלות רק בניסויים שבהם מטפלים באלומות אלקטרונים כאילו הן אלומות של פוטונים, כמו במיקרוסקופ אלקטרונים. במילים פשוטות יותר, חבילת אור הואטה והוקפאה. אפשר לראות חלקיק זה של אור קפוא כתבנית התאבכות אנרגטית מיניאטורית, או שדה אנרגיה מיקרוקוסמי שתופס חלל אינפיניטסימלי. וכך מתנפצת לה אשליה מקרוסקופית של מוצקות כשאנחנו מעמיקים בעולם התת-אטומי של פיזיקת החלקיקים. הוסיפו להכרה זו את העובדה שהאטום מורכב כמעט אך ורק מחלל ריק. החלקיקים הזעירים שממלאים ריק זה הם למעשה חבילות אור קפוא. מבחינה מיקרוקוסמית, כל חומר הוא אור קפוא!

חומר מורכב משדות אנרגיה משולבים לאין סוף. השילובים כפופים ל"חוקי הטבע" שהפיזיקה ביקשה לגלות. המונח "שדות בתוך שדות" מתאים היטב למודל תיאורטי זה. כשמיישמים את המונח במערכות חיות, אפשר לראות את המטריצה התאית של הגוף הפיזי כדפוס התאבכות אנרגטי, המשולב בשדה ביו-אנרגטי מארגן של הגוף האתרי. תפיסת החומר כ"שדה" אנרגיה ייחודי היא מהפכה במחשבה, והיא הנושא העיקרי והבסיס לדיון בספר זה. זוהי גם הנקודה שבה אנחנו מתנתקים מהגישות הרפואיות המקובלות, "הניוטוניות", ומתחברים למה שאני מכנה פרדיגמת ההילינג ה"איינשטיינית": יישום מעשי של הבנה זו של החומר בחולי האנושי. רפואת תדרים היא מערכת המנסה להשתמש בשדות ראשוניים של אנרגיה מעודנת, המצויים ביסוד הביטוי התפקודי של הגוף הפיזי ותורמים לו. הגישה הפרמקוקינטית הניוטונית עוסקת בעיקר באינטראקציות מולקולאריות, לדוגמה, בין אנזימים וקולטנים, אולם מודל אנרגטי חדש זה יאפשר לרופאים לפרש ולהבין מערכות הילינג הפועלות ברמה ראשונית יותר של אנרגיה מעודנת.

"כלמטה כך למעלה": היקום כהולוגרמה קוסמית

נחזור לדיון שלנו בחומר כסדרת שדות אנרגיה מורכבים ומשולבים. אפשר לומר שחומר הוא מעין דפוס התאבכות אנרגטי. זכרו את הטענה שלנו ש"גוף אתרי" הוא תבנית אנרגיה הולוגרפית המנחה את גידולו והתפתחותו של הגוף הפיזי. לדעת רבים, הגוף האתרי הוא גוש חומר – המכונה "חומר אתרי". במקרה זה יש לחומר תדר גבוה יותר. כלומר, החלקיקים נעים בתדר גבוה יותר ולכן החומר האתרי נראה שונה. זכרו, אם לחומר יש תכונות דמויות אור, ניתן להניח שיש לו תדר. החומר המצוי במה שמכונה "יקום פיזי" הוא פשוט עניין של צפיפות חלקיקים או תדר איטי יותר.

חומר אתרי מכונה בספרות אזוטרית מזרחית "חומר מעודן" – שזהו חומר צפוף פחות מהחומר הפיזי, כלומר, בעל תדר גבוה יותר. הגוף האתרי הוא המקביל המעודן של הגוף הפיזי, בדומה לעלה הפנטום. הגוף האתרי שלנו הוא דפוס התאבכות אנרגטי עם מאפייני הולוגרמה. קרוב לוודאי שישנם מקבילים מעודנים ליקום הפיזי שעשויים מחומר בעל תדר גבוה יותר. אם דפוס ההתאבכות האנרגטי של גוף אתרי יחיד פועל כהולוגרמה, האם אין דפוס ההתאבכות האנרגטי כולו מייצג הולוגרמה קוסמית ענקית? אם כן, הרי שדברים אלה חשובים לעניין המידע המצוי בחלל הריק לכאורה סביבנו, על-פי העיקרון ההולוגרפי הטוען שכל חלק מכיל את השלם! הרעיון שכמויות אינסופיות של מידע קיימות ביקום כולו הולך וכובש את תשומת ליבם של תיאורטיקנים כגון הפיזיקאי זוכה פרס הנובל דיוויד בוהם.(10) בוהם הציג טיעונים מדעיים משכנעים לטובת מה שהוא כינה "סדר פנימי" של היקום ההולוגרפי. ביקום כזה כרוכות רמות גבוהות יותר של סדר ומידע בצורה הולוגרפית במרקם של חלל וחומר/אנרגיה.

אם באמת יש הולוגרמה קוסמית כזאת, הרי שכל פיסה ביקום מכילה מידע הנוגע למבנהו של היקום כולו. שלא כמו הולוגרמה סטטית, ההולוגרמה הקוסמית היא מערכת דינאמית המשתנה מאלפית שנייה לאלפית שנייה. מאחר שכל מה שקורה בקטע זעיר כזה של תבנית ההתאבכות האנרגטית ההולוגרפית משפיע בו-זמנית על המבנה כולו, יש קשרים חזקים ביותר בין כל חלקיו של היקום ההולוגרפי. ולכן, אם האלוהים הוא "כל ההווה וקיים", הוא יכול לשמור על קשר בו-בזמן עם כל הבריאה שלו בעזרת הקישורים ההולוגרפיים בחלל. מובן שהשאלה הגדולה היא איך ניתן להגיע למידע זה על הקוסמוס, החבוי בתוך החלל בתוכנו וסביבנו. איך נפענח את ההולוגרמה הקוסמית? כולנו תופסים חלק קטן מהמרחב האמיתי של היקום, ולכן לכולנו "חלק בנכס זה". האם נוכל להתכוונן למידע משודר זה? האם יש לנו אף את מקלט הרדיו המסוגל לקלוט שידור זה?

סוג זה של חשיבה הולוגרפית מסביר לפחות חלק מהמחקר המצליח ב"ראייה למרחוק", שבוצע במכון סטנפורד למחקר בפאלו אלטו, קליפורניה ("Remote viewing" – at Stanford Research Institute in Palo Alto, California).(11) ראייה למרחוק היא מונח שהמציאו ראסל טראג והרולד פוטהוף, שני פיזיקאים מומחים ללייזר וקוונטים, שעמדו בראש מחקר מעניין זה בעמותה הבינלאומית לפרפסיכולוגיה. נבדקים בראייה למרחוק הוכנסו לחדרים אטומים עם משגיחים, והתבקשו לזהות אתרים גיאוגרפיים מרוחקים שנבחרו באקראי בזמן הניסוי. חוקר נוסף ביקר באתרים השונים בזמן שבו התבקש הנבדק לתאר את האתר או האתרים המרוחקים. התברר שרבים הצליחו לזהות בפירוט רב את האתרים שנבחרו. במקרים מסוימים תיארו נבדקים מוצלחים במיוחד, כגון אינגו סוון (Swan), לא רק אתרים מרוחקים שלא הופיעו במפות גיאוגרפיות רגילות, אלא גם את מזג האוויר במקום בזמן הניסוי. מר סוון, אמן מניו יורק, השתתף במחקר שהפיק נתונים משכנעים על ראייה למרחוק של צדק, מאדים וחמה. מר סוון ונבדק מוכשר אחר, הרולד שרמן, מסרו מידע מדויק על צדק וחמה, שאושר מאוחר יותר על-ידי לוויינים של נאס"א. חלק מהנתונים שנמסרו על-ידי "גשושי החלל הרוחני", נגדו תחזיות אסטרו-פיזיות בנות זמנם, אבל כמה שנים אחר כך אישרו נתוני טלמטריה של לוויינים את התצפיות הרוחניות של סוון ושרמן.

האם ייתכן שאנשים בעלי יכולת כזאת לראייה למרחוק חודרים לתוך פיסת ההולוגרמה הקוסמית שלהם ומפענחים אותה? זכרו, כל פיסת הולוגרמה מכילה מידע על השלם. מאחר שההולוגרמה של היקום היא דפוס התאבכות אנרגטי דינאמי, היא משתנה בהתמדה מרגע לרגע. זה מסביר איך סוון הצליח לא רק לזהות אי באוקיאנוס ההודי (שם הוצבה גם תחנה מטאורולוגית צרפתית-סובייטית סודית), אלא גם לראות את תנאי מזג האוויר באי זה.

קרוב לוודאי שההולוגרמה הקוסמית מורכבת מתבניות התאבכות אנרגטיות חופפות, ולהן הרבה תדרים שונים. כל דפוס הולוגרפי, עם התדר המיוחד לו, נושא מידע ייחודי על מאפייני תדר זה. לדוגמה, תת-דפוס של הולוגרמה של היקום, שנוצר מדפוסי התאבכות של תדרי חומר "פיזי". חדירה לתוך הולוגרמה זו תאפשר לנו למצוא מידע על המבנה הפיזי ופני השטח של כוכבים, בדומה לניסוי הראייה למרחוק של סוון, שתיאר את צדק וחמה. חדירה לרצועת תדרים "אתריים" של ההולוגרמה של היקום, תאפשר לנו לגלות מידע בעל אופי "אתרי" או רב-ממדי, מעבר למישור הפיזי.

ההולוגרמה הקוסמית היא מעין ריבוב (סידור ברבדים) של הולוגרמות תדר חופפות רבות, שכל אחת מהן מכילה מידע בעל אופי שונה מעט על היקום. למה הדבר דומה? להתבוננות בקוסמוס דרך טלסקופ אופטי בהשוואה להתבוננות בו באמצעות קרני רנטגן או רדיו טלסקופ. צילום של כוכב בעזרת טלסקופ אופטי יהיה מעורפל ולא מעניין, בהשוואה לתמונה הבוהקת שנראה אם נתבונן באותו כוכב באמצעות אנרגיה בפס קרני הרנטגן של הספקטרום. אסטרונום יכול למקד סוגים שונים של מכשירים באותו אזור בחלל ולראות תמונות שונות לגמרי. ההבדלים בנתונים נובעים מהבדלים בתדרי המכשירים שבהם הוא משתמש. מכאן שיש רמות שונות של מידע ייחודי לתדר נתון, ואדם יכול להגיע אליהן על-ידי קריאת החלק הפרטני שלו בהולוגרמה של היקום, ופענוחו. אופי המידע המפוענח תלוי בתדרי האנרגיה שנקלטו, ובכישוריו ורגישותו של הצופה.

העובדה שכל מי שנבדק בסטנפורד (מעקרות בית ועד גנרלים בפנטגון) הצליח במבחני הראייה למרחוק, מראה שלכל אחד יש הפוטנציאל להגיע למידע זה המצוי בתוך ההולוגרמה הקוסמית. ראייה למרחוק היא דוגמה ייחודית לדרך שבה חקר החלל הפנימי עשוי להוביל לגילויים חדשים בחלל החיצוני. יכולות רוחניות אלה ואחרות הן חלק מהמאגר הנרחב של פוטנציאל אנושי שמדענים מתחילים רק עכשיו לגלות. מודעות ברמה גבוהה יותר, כגון זו שאפשר למצוא אצל אנשים בעלי ראייה למרחוק, תוכל למלא תפקיד חשוב בהבנת היקום ההולוגרפי ופענוחו.

המודל ההולוגרפי מאפשר לנו להבין את המידע מרמת התא היחיד ועד לרמת הסדר הקוסמי. הוא מספק לנו דרך ייחודית להתבוננות בתכונות החבויות של החומר ברמה המיקרוסקופית והמקרוסקופית. ברמת המיקרו מוכיחים תאים של אורגניזם חי שכל פיסה מכילה את השלם. אפשר לראות דפוסים דומים של אחסון מידע בהולוגרמות רגילות. ברמה ארגונית גבוהה יותר מונחה גידולו של האורגניזם כולו על-ידי כיסוי או תבנית אתריים בלתי-נראים, הדומים גם הם להולוגרמה בתלת-ממדיות שלהם. אלקטרוגרפים של "עלה פנטום" מאשרים שכל פיסה מכילה את המידע על השלם בשדה אנרגטי זה.

הולוגרמות מבוססות על התכונות הייחודיות של דפוסי התאבכות אנרגטיים. פיזיקאים הגיעו לאחרונה למסקנה שחלקיקים תת-אטומיים, כגון אלקטרונים, הם בעצם דפוסי התאבכות אנרגטיים זעירים. מאחר שלבני בניין אלה של היקום הפיזי הן דפוסי התאבכות אנרגטיים, יש להן גם תכונות הולוגרפיות. אם אפשר ליצור הולוגרמות בעזרת דפוסי התאבכות ברמת התת-אטום והאורגניזם (כמו בגוף האתרי), הרי שייתכן שהעקרונות ההולוגרפיים קובעים גם את האינטראקציות ברמה המקרוקוסמית של היקום כולו. ולכן, העקרונות ההולוגרפיים, המארגנים את המבנה והמידע בתוך הגוף האנושי, משתקפים גם בשלם הקוסמי.

מבנה היקום מורכב מהיררכיות בסדר עולה, על בסיס דפוסי ארגון חוזרים ונשנים ברמת המיקרו והמקרו. לדוגמה, אלקטרונים הנעים סביב הגרעין האטומי דומים למערכת סולארית מיניאטורית. דפוסי סדר אחרים, כגון מבנה הולוגרפי, מיוצגים גם הם בצורה דומה ברמה הקוסמית. זוהי פרשנות אחת לביטוי "כלמעלה כך למטה".

אם באמת אפשר לפענח מידע הולוגרפי ברמת המיקרו והמקרו של הארגון האוניברסאלי, האם אפשר גם לקבל נתונים בעלי משמעות? מחקרים בראייה למרחוק מראים, שהמודעות האנושית מסוגלת לבחון ולפענח מידע הטמון בתוך מבנים הולוגרפיים ברמות רבות. מודעות עקבית וממוקדת, כמו זו שבעזרתה מתבצעת ראייה למרחוק, דומה באופייה לקרני ייחוס מתואמות המשמשות להצגת הולוגרמות קונבנציונאליות ופענוחן.

אור רגיל מנורות ליבון מכונה אור לא מתואם. אור לא מתואם נע בצורה אקראית; גלי האור נעים בערבוביה לכל הכיוונים. מחשבת האדם הממוצעת גם היא אקראית ובלתי-מתואמת. לעומת זאת, אור לייזר או אור מתואם ממוקד מאוד, וכל גלי האור נעים במאוחד, בדומה לחיילים במצעד. לו הפכנו את האנרגיה הנוצרת על-ידי מנורת ליבון למתואמת, קרן הלייזר הממוקדת שהייתה נוצרת הייתה מצליחה לחרר לוח פלדה. את הדברים אפשר להחיל על יצירת פעילות מחשבתית מתואמת (כפי שהיא מתבטאת בתיאום מוגבר של גלי מוח). אור מתואם הוא אור ממוקד ומסודר מאוד, והוא מסוגל לפענח הולוגרמות. יש גם הוכחות הטוענות שאירועים רוחניים, כגון פסיכוקינזיס וראייה למרחוק, כרוכים בפעילות מתואמת מאוד של גלי המוח. מחקרים מדעיים של מודטים טרנסצנדטיים נוטים לאשר את הנחת ה"מתואמות". גלי מוח עם תיאום אנרגטי מוגבר התגלו אצל מודטים מנוסים, כשניסו פעילויות רוחניות מסוימות (המכונות גם סידהיס).(12) חוקרים מצאו גם, בעת פעילות רוחנית, תזוזה מובהקת בתדרים של גלי המוח לכיוון טווח דלתא/תטא (8-1 מחזורים בשנייה), עם סינכרוניזציה מוגברת בין שתי ההמיספרות של המוח.(14,13)

העיקרון הוא שמודעות מתואמת מפגינה תכונות המרחיקות אל מעבר למודעות ערה. המעבר ממחשבה אקראית לא מתואמת למודעות מתואמת הוא שינוי מהותי, בדומה למעבר מאור מלובן לאנרגיה זוהרת של קרן לייזר. אם נגיע לרמת מודעות ממוקדת כזאת נוכל להפעיל יכולות אנושיות שהן בדרך כלל תת-הכרתיות או חבויות. מדיטציה ותחומים מנטאליים אחרים מכשירים או "מתכנתים" את החומרה הפיזית וה"אנרגטית המעודנת" של מערכת העצבים המתוחכמת שלנו, כדי שנוכל להגיע לרמות מידע גבוהות יותר. טכניקות אלה מאפשרות לנו לכוונן בצורה סלקטיבית את מקלט המוח/המחשבה לרצועות תדרים מסוימות של תשומה אנרגטית, בדומה לכוונון הרדיו לתחנה מבוקשת.

השגת רמת מודעות ייחודית כזאת תאפשר לנו גישה לרמות היררכיות של מידע הטמון בתוך שדות החומר/אנרגיה והחלל עצמו. מודעות אנושית מורחבת היא הכלי החשוב ביותר לחקר היקום ההולוגרפי והאדם הרב-ממדי. מחקרים בראייה למרחוק, כגון אלה שבוצעו בסטנפורד, מצביעים על פוטנציאל חבוי שיש לכל בני-האדם, ושעדיין לא נבדק. ככל שנפַתח יותר פוטנציאל ייחודי זה, כך נראה יותר קבלה והבנה של העקרונות של רפואת התדרים והפלאים החבויים ביקום ההולוגרפי.

סיכום הפרק: עקרונות אנרגטיים חדשים לעידן חדש

התחום הרפואי המנסה להבין את מהות האנרגיה והתדרים ופעולתם של אלה למול המבנה המולקולארי ואיזון האורגניזם, הוא רפואת התדרים, המתפתחת לאיטה. למעשה, רפואת התדרים היא רפואה איינשטיינית, מאחר שהמשוואה של איינשטיין היא המסייעת לנו להבין את העובדה שאנרגיה וחומר חד הם. הרפואה היום היא עדיין רפואה ניוטונית במהותה, משום שטיפול פרמקוקינטי מתבסס על הגישה הביו-מולקולארית/מכאניסטית. ניתוח הוא גישה גסה עוד יותר, הצומחת משורשי המכאניזם הניוטוני. יש לעדכן את ההילינג עם תובנות חדשות מעולם הפיזיקה ומדעים קרובים אחרים.

הרפואה מצויה על סף גילוי עולם חבוי של אנרגיות לא נראות, שיעזרו באבחון וריפוי מחלות, ויאפשרו גם לחוקרים ללמוד עוד על הפוטנציאל הסמוי של המודעות. רמת האנרגיה האתרית תהיה הראשונה מבין עולמות לא נראים אלה שתיבדק על-ידי מדענים נאורים. חוקרים יגלו שהגוף האתרי הוא תבנית גידול אנרגטית, המכוונת את הגידול וההתפתחות של כל בני-האדם, כמו גם את חוסר תפקודם ומותם. על יסוד התובנות המתפתחות של חוקרים נאורים אלה תתחיל הרפואה להבין שמקורן של מחלות רבות הוא ברמה האתרית.

הבנת האופי הרב-ממדי שלנו ויישומן של גישות רפואיות על בסיס אנרגיה מעודנת יאפשרו לרפואה להתפתח אל מעבר לשימוש בתרופות וניתוח, ולהשתמש בשיטות ריפוי פחות טראומטיות ויותר טבעיות. בנוסף לכך, ההכרה בקשרים שלנו עם אנרגיה זו, בעלת התדר הגבוה יותר, תביא בסופו של דבר למיזוג הדת והמדע, כשמדענים יתחילו להבין את הממד הרוחני של בני-האדם ואת חוקי כוח-החיים. מגמת "ההוליזם" ברפואה תגרום בסופו של דבר לרופאים להבין שכדי שבני-האדם יהיו בריאים, הם יהיו חייבים ליהנות משילוב של גוף, מחשבה ורוח.

הדרך שבה אנרגיה מתגבשת לחומר תלויה בצורות ביטוי מעודנות שכבר קיימות ברמה האתרית, וברמות גבוהות יותר של היקום הרב-ממדי. אנרגיה וחומר ברמות התדר האתרי ממלאים תפקיד חשוב בהכוונת הופעתו של כוח-החיים בצורות טבע שונות. הכרה זו תהיה הכוח מאחורי הגילוי הגדול הבא ברפואה: מציאת הדרך שבה הגוף האתרי שלנו משתתף בבריאות ומחלה. הבנה חשובה זו של אנרגיה אתרית/חומר תגרום גם למדענים להכיר ביחסים שבין המין האנושי והבורא.

המודל ההולוגרפי והבסיס האנרגטי של החומר מהווים חומר חדש למחשבה עבור אותם אנשים המנהלים אורח חיים ניוטוני. רבים יתקשו לקבל אותם, אבל כך הוא טבעו של מדע מתפתח.(15) חקר הדרכים לפענוח מידע מתוך ההולוגרמה הקוסמית יביא בסופו של דבר להתפתחות של שיטות מדעיות חדשות, שיתבססו על מצב התודעה של המדען. אנחנו נהיה עדים להתפתחותם של מתודולוגיות מיוחדות ותחומי מחקר שכונו בעבר "מדעים ממוקדי תודעה".(16) משמעות הדבר היא שבעתיד יוכשרו מדענים כדי שיוכלו לעבור למצב תודעה פתוח וקולט, ותוך כדי כך ילמדו את היסודות האקדמיים של תחומי המדע השונים שלהם. תארו לעצמכם עד כמה הייתה הבנתנו את היקום גדלה ומתרחבת לו למדו אסטרופיזיקאים לפענח את ההולוגרמה הקוסמית ולחקור את הכוכבים כפי שעשה זאת אינגו סוון.

בעתיד יוכרו מצבי תודעה ככלים חשובים לחקר המדעים. תחומים חדשים ברפואת תדרים ידרשו הכשרה מיוחדת של המחשבה, כדי לחקור את המבנה האנרגטי של הגוף האנושי. התפתחויות רפואיות בכיוון זה יגבירו עוד יותר את יעילותו של האבחון הפיזי, ובסופו של דבר יאפשרו גילוי מוקדם של המחלה, יותר מכפי שמסוגלות לכך השיטות המקובלות היום. היכולת לחוש בשדות אנרגיה מעודנת של אנשים תקדם מאוד את ההישגים הטכנולוגיים בתחום הדימות האלקטרוגרפי. אולם קרוב לוודאי שהיכולת התפיסתית הטמונה בנו תעלה על טכנולוגיות כאלה במשך שנים רבות. כדי להפוך הכרה זו למציאות מעשית יש לגלות שיטות שבעזרתן נוכל לנצל את התפיסה העל-חושית שלנו. כשנלמד טוב יותר להשתמש בפוטנציאל הטבעי החבוי במוח האנושי, נוכל גם לחדור אל תוך המרכיבים האנרגטיים המעודנים של היקום הרב-ממדי.

ספר זה מנסה להציג מודל מתואם שיסייע בהבנת המבנים האנרגטיים המעודנים של הגוף האנושי. הוא מספק יסוד רציונאלי המסייע בהבנת מערכות הילינג עתיקות כמו גם שיטות עתידיות של אבחון וטיפול אנרגטיים. אחת התפיסות העיקריות ביסודה של דרך חשיבה חדשה זו היא ההבנה שאנחנו יצורים רב-ממדיים. אנחנו יותר מבשר ועצמות, תאים וחלבונים. אנחנו יצורים החיים באיזון דינאמי עם יקום המכיל אנרגיה ואור בצורות ותדרים רבים ושונים. אנחנו מורכבים מהחומר של היקום, שכפי שכבר גילינו הוא בעצם אור קפוא. מיסטיקנים בכל התקופות כינו אותנו יצורי אור. רק עכשיו התחיל המדע לאמת את ההנחה שביסוד דברים אלה.

פרק זה ניסה להציג את היסודות האנרגטיים שיאפשרו לקורא להבין את שאר הפרקים בספר. כל פרק מתבסס על המידע בפרק הקודם. מבחינה מסוימת ספר זה הוא ספר לימוד ברפואה אנרגטית והיסטוריה מבוארת של התפתחותה. שיעורים אלה ברפואת תדרים מסבירים, בסופו של דבר, איך הילינג אפשרי בעזרת תמציות פרחים, תמציות אבני חן והומיאופתיה, אבל רק מעטים מבינים את ההנחות שביסודם.

ארבעת הפרקים הראשונים בספר זה מנסים להניח יסוד להבנת האדם הרב-ממדי. הם מתארים ניסויים וגילויים שמעולם לא נאספו או נבדקו כאישוש לטענה שאנחנו יצורים עם מרכיבים פיזיים ואנרגטיים מעודנים. האנטומיה האנרגטית המעודנת אינה ידועה לרופאים ואנשי מקצוע בתחום הרפואה, והם טוענים שהם מטפלים באדם כולו. רק על-ידי השפעה על מסלולי אנרגיה מעודנת אלה, בהם נע כוח-החיים, מצליחים מרפאים אלטרנטיביים רבים להתמודד עם מחלות האדם.

פרקים 5 עד 11 עוסקים במערכות עתיקות ומודרניות לאבחון וטיפול בעזרת אנרגיות מעודנות, כולל דיקור, רדיוניקס והילינג עם קריסטלים. כל אחת מגישות רפואיות אלטרנטיביות אלה יעילה, הודות ליכולתה להשפיע על מרכיבים שונים באנטומיה האנרגטית, בדומה לגוף האתרי. הצורה הפיזית שלנו קשורה קשר הדוק לדפוסי התאבכות אתריים ואנרגטיים מעודנים, הקובעים את זרימת כוח-החיים. כשנבין את היחסים בין אנרגיות בתדרים גבוהים יותר והחומר הפיזי, נוכל להבין טוב יותר את זרימת כוח-החיים דרך הגוף הפיזי. בסופו של דבר תוכח יעילותה של רפואת התדרים, משום שהיא מסוגלת להשפיע בצורה חיובית על מסלולי האנרגיה המעודנת בגוף האדם. מסלולים אלה כוללים את המרידיאנים לדיקור, הצ'קרות והגוף האתרי. מערכות אנרגטיות אלה, שאינן ידועות כל כך, תורמות לביטוי הפיזי הסופי של הצורה האנושית בבריאות ובמחלה. רק כשנבין את תפקידן של מערכות אלה בשמירה על האיזון הפיזיולוגי, נבין את היחסים האמיתיים בין "בריאות" ו"מחלה".

שני הפרקים האחרונים בספר משלבים את הכיוונים שכלפיהם תנוע הרפואה בעידן החדש, ודנים בהם. זוהי הקדמה לרפואה כפי שתהיה בעתיד. בעידן החדש נבין לעומקה את הפיזיקה של איינשטיין, וכך נוכל לפתח וליישם טכניקות לאבחון וריפוי שתחרוגנה מעבר להגבלות הניוטוניות של היום.

דברים שכדאי לזכור

רוב הגישות השמרניות לריפוי, כולל תרופות וניתוחים, מבוססות על ההשקפה הניוטונית שגוף האדם הוא מכונה מורכבת.

ההשקפה האיינשטיינית, בה דוגלת רפואת התדרים, רואה את האדם כאורגניזם רב-ממדי, המורכב ממערכות פיזיות/תאיות. מערכות אלה פועלות דינאמית למול שדות אנרגטיים מורכבים. רפואת התדרים מנסה לרפא חולי באמצעות שדות אלה, על-ידי הפניית אנרגיה מעודנת אל תוך הגוף, במקום להשפיע על תאים ואיברים באמצעות תרופות או ניתוח.

העיקרון ההולוגרפי אומר שכל פיסה מכילה מידע על השלם. עיקרון זה משתקף בעובדה, שכל תא בגוף האדם מכיל את הספרייה הגנומית ובה מידע לייצור אדם שלם.

הגוף האתרי הוא שדה או תבנית אנרגיה הולוגרפית, הנושאים מידע הנוגע לגדילה, להתפתחות ולתיקון של הגוף הפיזי. הגנים בתוך ה-דנ"א מכוונים את המנגנון המולקולארי השולט בהתפתחות התאים הבודדים, בעוד שהגוף האתרי מנחה את התפתחות התהליך הגנטי.

ברמת הקוונטים של החלקיקים התת-אטומיים, כל חומר הוא שדה אנרגיה קפוא (כלומר, אור קפוא). מצבורים מורכבים של חומר (כלומר, מולקולות) הם בעצם שדות אנרגיה ייחודיים.

בדיוק כשם שלאור יש תדר או תדרים מיוחדים לו, כך יש גם לחומר תדר אופייני לו. ככל שהתדר של החומר גבוה יותר, כך פוחתת צפיפותו והוא מעודן יותר. הגוף האתרי מורכב מחומר בתדר גבוה יותר מזה של החומר הפיזי, ולכן הוא מכונה חומר מעודן.

היקום כולו הוא תבנית התאבכות אנרגטית עם מאפיינים דומים למאפייניה של הולוגרמה. על-ידי פענוח פיסה קטנה מההולוגרמה האוניברסאלית נוכל לחשוף מידע על היקום כולו, המאוחסן בתוך המטריצה. ההתמקדות הסלקטיבית של התודעה באמצעות כוונון רוחני מאפשרת פענוח של ההולוגרמה האוניברסאלית.

תנועת כוח-החיים אל תוך המערכות הפיזיולוגיות/תאיות מונחית על-ידי תבניות מעודנות בתוך הגוף האתרי, ועל-ידי החדרת תדר גבוה יותר אל תוך המערכת האנרגטית האנושית. שיטות שונות ברפואת תדרים, כגון הומיאופתיה, תמציות פרחים וקריסטלים מסוגלות להשפיע על תבניות מעודנות אלה, לשפר את התפקוד האנושי ולרפא חולי.

עוד על הספר

  • הוצאה: פוקוס
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2021
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 423 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 7 שעות ו 3 דק'
רפואת תדרים ד"ר ריצ'רד גרבר

הקדמה למהדורה העברית
מאת פרופ' רפאל קרסו (M.D.)

כבר בשנת לימודי הראשונה בבית-הספר לרפואה התוודעתי לרפואה האלטרנטיבית. עבדתי כשוליה של רופא קונבנציונאלי שעסק בדיקור (אקופונקטורה), שיטה שבמחצית שנות ה-60 נחשבה כישוף או קסם, והרפואה הקונבנציונאלית התייחסה אליה כפלצבו מאחר שלא ניתן היה להסביר אותה בשפה המדעית.

הייתי עד לתוצאות טיפוליות מרשימות וארוכות-טווח שהעידו שאין המדובר בתופעת פלצבו בלבד, ולמדתי שיטה זו, בה אני משתמש עד היום לצד הרפואה הקונבנציונאלית.

במשך חיי המקצועיים כרופא צעיר למדתי והשתלמתי בשיטות נוספות ורבות כמו הומיאופתיה, רפלקסולוגיה וצמחי מרפא. כן נחשפתי להילינג ולהשפעות טיפוליות פסיכולוגיות, והבנתי שיש משהו מעבר לחוקים הרפואיים, הפועלים לפי האנטומיה והפיזיולוגיה שאנו מכירים.

משחר ההיסטוריה השתמש המין האנושי במקצבים, בתופים (טם-טם) ובשיטות "לא-קונבנציונאליות" כדי לרפא חולים. כיום, כאשר אדם מבריא ממחלה קשה בעזרת ריפוי "אלטרנטיבי", מייחסים זאת ישירות ל"החלמה ספונטנית", והרפואה המדעית לא מוכנה לקבל את האפשרות שישנה גם דרך אחרת.

הקשר גוף-נפש מוכר היום לכולנו. תחושות שונות חולפות באדם המקשיב למארש האבל של פרדריך שופן בעל המקצב המונוטוני לדוגמה, לעומת מקצב הסמבה, המקפיץ את כל איבריו.

הכול קצב, הכול אנרגיה שונה.

לרפואה הקונבנציונאלית אין הסבר, לפסיכולוגיה הסבר חלקי, לרפואה האלטרנטיבית הדבר מובן מאליו.

גופנו בנוי מתאים המושפעים משדות מגנטיים (חשמליים) שדרך הקרומים שבהם עוברים חומרים כימיים (אלקטרוליטים), המשנים את השדה החשמלי ויוצרים אנרגיה. אנרגיה היא צורה אחת של חומר (אינשטיין E=mc²).

אנו יכולים לקלוט אנרגיה חשמלית מאיברי הגוף, מהמוח, מהלב, מהשרירים, בעזרת מכשור אלקטרוני ומגברים (E.M.G, א.ק.ג, E.E.G). אין לאיש ספק שישנם פוטנציאלים חשמליים מרובים מסוגים שונים בגופנו, או כפי שהם מכונים, שדות ביו-אנרגטיים. כך כמובן גם לגוף כולו יש שדה כזה. עד לפני שנים לא רבות לא יכולנו לראות, למדוד או לתעד אנרגיות אלה. כיום אנו יכולים לעשות זאת והדבר ברור לכול. בעוד שנים מספר נמצא קרוב לוודאי כלים משוכללים יותר שיסבירו לנו עוד על השדות המגנטיים וילמדו אותנו כיצד להשפיע עליהם.

רפואת התדרים רואה את האדם כמכלול של שדות מגנטיים, ביו-אנרגטיים. הפרה באותם שדות היא מחלה (פתולוגיה), ואיזון שלהם הוא המצב הבריא, בדומה למקרה הפרטני של הרפואה הסינית, הרואה בצ'י מכלול אנרגיה, איזון בין יִין (האנרגיה השלילית) ליאנג (האנרגיה החיובית). איזון שיופר יביא למחלה.

לפי גישה זו, תפקידו של הרופא הוא לאזן את האנרגיה, לתקן אותה.

ברפואה הקונבנציונאלית משתמשים בצורות שונות של אנרגיה לריפוי: קומפרסים קרים, חימום מקומי, פוטותרפיה, קרינת רנטגן, אנרגיית לייזר, הקרנות של איזוטופים ועוד. היא מוכנה לקבל שמכשיר – מכונה, שפופרת או מנורה – יכול לרפא, אך מתקשה להשלים עם כך שמכונה משוכללת ומתוחכמת כמו גוף האדם, שברור לכול שהיא מכילה אנרגיות, יכולה לרפא אף היא.

בעזרת מכשור "לריפוי פיזיקלי" אנחנו מכניסים אנרגיות (תדרים) לגוף. האם לא ייתכן שדיקור (השפעה פיזית), הומיאופתיה (תרופה אנרגטית) או הילינג עושים דבר דומה?

איני יכול לפסוק בביטחון שכן, אך בפירוש לא ניתן לשלול הנחה זו, וכל זמן שלא נשללה, האפשרות קיימת.

הספר "רפואת תדרים" הוא ספר לימוד הסוקר (בפרקיו האחרונים) את שיטות הטיפול הלא-קונבנציונאליות ומסביר אותן. בפרקיו הראשונים ניתן למצוא חלק מהדעות והמחקרים הרואים באדם "ישות אנרגטית" המשפיעה והמושפעת, המרפאה והמבריאה.

הספר מנסה להסביר את האנטומיה והפיזיולוגיה האנרגטיות של הגוף ואיך בשינוי תדר נוכל לשנות אנרגיה. הספר גם מספק ידע רב למי שמעוניין להתפתח באופן אישי ורוחני.

הרפואה המודרנית השיגה הישגים אדירים במאה האחרונה, הישגים תודעתיים (הבנה) והישגים טכנולוגיים. רוב הרופאים מוכנים כיום לקבל את הרפואה האלטרנטיבית ולשלב אותה ברפואה הקונבנציונאלית. כולנו חדלנו לדבר על רפואה קונבנציונאלית ולא-קונבנציונאלית, והמגמה בעולם הרפואי הנאור כולו היא לעבור לרפואה האינטגרטיבית המשלבת את הרפואה המדעית, המתקדמת, עם שיטות אולי לא-מדעיות, אך שעמדו במבחן הזמן. שיטות אלה, עד שיוכחו מדעית, יישארו ב"אלטרנטיבה", ובו ברגע שיוכחו ייחטפו לרפואה הקונבנציונאלית כפי שקרה בעבר וקורה בהווה.

איש אינו יודע בוודאות אם תדרים אכן קיימים. איש עדיין לא הוכיח זאת, אך אם נלמד, נתרגל, נעסוק ונצבור ניסיון, נוכל גם לחקור ולהוכיח. ספר זה הוא פריצת דרך בתחום זה.

איני ממליץ להיכנס לטראנס רוחני או למיסטיקה ביזארית ולחזור אלפיים שנה לאחור, אך אולי דרך הבנת רפואת התדרים נוכל להבין כיצד אותן שיטות "מיסטיות" ושיטות לא-קונבנציונאליות אחרות פועלות.

ספר זה מתאים לכל מי שעוסק ברפואה אינטגרטיבית, לכל מי שמאמין ברפואה החלופית ולכל רופא קונבנציונאלי המתעניין בנושא ומרגיש פתוח לקבלו.

פרופ' רפאל קרסו,

פרופ' למדעי המוח ומערכת העצבים

מהמחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

מומחה בנוירולוגיה ובטיפול בכאב (ישראל)

מומחה (4AM) בעיכוב תהליכי הזדקנות (ארה"ב)

M.D. מנהל המחלקה הנוירולוגית

מרפאת הכאב, והמרפאה לרפואה משלימה (בדימוס)

המרכז הרפואי הלל-יפה, חדרה

הקדמה למהדורה העברית
מאת פרופ' קונסטנטין קורוטקוב

במהלך ההיסטוריה של המדע המודרני ניסו מדענים להבין את העקרונות שמכוונים את פעולתו של הגוף האנושי. הם עשו זאת תמיד על בסיס התפיסות שהיו קיימות באותה עת. כך לדוגמה, בין המאות 19-17 ההתייחסות לגוף האדם הייתה מכאנית על בסיס העקרונות של תורת ניוטון. בהמשך, במאה ה-20 ניצבו העקרונות הביוכימיים בחזית הבמה, כשהם נתמכים במידת מה בתורת החשמל. כיום, במאה ה-21, קיים פיתוי לייחס את שורשיהן של כל הבעיות הבריאותיות לגנטיקה, אולם גישה זו טרם זכתה לתימוכין. בסופו של דבר הבינו המדענים שכל העקרונות האלה פועלים בו זמנית, שכולם חשובים באותה המידה והם משפיעים האחד על השני. חומרים כימיים פועלים כל העת בגוף כשהם נשלטים על ידי אותות חשמליים ומשפיעים גם על הגנטיקה וגם על סביבת חייו של האדם.

הגוף הוא מערכת פתוחה שמחליפה ללא הרף חומר, אנרגיה ומידע עם הסביבה כולה, החל מהרמה של אנשים יחידים וכלה ברמת היקום. כולנו יודעים שהמערכת הזו תלויה במים, באוויר ובמזון שהיא סופגת לתוכה, אולם רק לאחרונה גילינו שמערכת הגוף תלויה גם ביסודות בלתי נראים, חלקם טבעיים וחלקם מעשה ידי אדם. כמו שאי אפשר להפריד את בני האדם מהסביבה שלהם כך לא ניתן גם להפריד את פעולתו של איבר בודד בגוף, כמו כליות או קיבה, מבלי להתייחס לפעילותו של הגוף בשלמותו. יחד עם זאת, רק לאחרונה החלו לבדוק את ההשפעות של המודעות והנשמה על הגוף הפיזי.

הכרה בעקרונות אלה הביאו לצורך ליצור רפואה חדשה – אינטגרטיבית והוליסטית. אחד מהראשונים שגיבשו את עקרונות היסוד של פרדימה מדעית ורפואית חדשה זו היה ריצ'רד גרבר. בספרו המהפכני הוא מציג הוכחות משכנעות לטענה שהרפואה המערבית המודרנית חייבת להרחיב את גבולותיה על ידי הכרה בשיטות טיפוליות "לא קלאסיות" כמו הומיאופתיה, אוסטיאופתיה, פוטותרפיה, ועוד, ועל ידי התחשבות במצב המודעות של האדם כחלק מתהליך הטיפול.

ספר זה פורסם במהדורתו הראשונה בשנת 1987 והפך מאז לספר לימוד חיוני לכל מי שרצה להבין את עקרונות הפרדיגמה המדעית והרפואית החדשה. כל המידע בספר זה רלבנטי גם היום, והוא יכול לעזור לא רק לרופאים ולמטפלים בתחומים שונים אלא גם לכל מי שמתעניין בכיוונים החדשים של המדע במאה ה-21.

פרופ' קונסטנטין קורוטקוב

קונסטנטין קורוטקוב, הוא פרופסור למדעי המחשב וביופיזיקה באוניברסיטת סנט פטרסבורג לטכנולוגיות מידע, מכניקה ואופטיקה ברוסיה וחוקר בכיר במכון המחקר לפעילות גופנית וספורט בסנט פטרסבורג.

הקדמת העורך המדעי
מאת אדוארדו גדי מזור (זבה) (DHom, RCHom)
חיים = אנרגיה של אהבה תדר של אור רטט של מים

שאיפת כל גוף חי הינָה לבוא אל שלמותו ואל איזונו.

לאחר שנים רבות של מחקר, הוסק כי שדות-האנרגיה הם הבסיס לַפְּעילות הביולוגית של האדם.

שדות אלה הנם מבנה אלקטרומגנטי ששומר על סנכרון של כל תפקודי הגוף, הנפש והרוח. כאשר האיזון במבנה ביו-אנרגטי זה מופר, יופיעו סימפטומים פיזיים, נפשיים ורוחניים שיאובחנו כמחלה.

רפואת-התדרים היא רפואה הרואה את האדם כמכלול המורכב מגוף פיזי, רגשי ורוחני. רפואה זו משתלבת עם הרפואה הקונבנציונלית אשר מתמחה בעיקר בממד הפיזי, ונותנת מענה משלים וחשוב לממדים האחרים של האדם, היינו הנפשי והמנטלי.

מטרתה של רפואת-התדרים, מעצם היותה מטפלת ברמת התא, היא לאזן את מערכות האנרגיה על-ידי טיפול בשורש המחלה תוך הבאה בחשבון את כל צורות האנרגיה שיש להן חלק בשינוי מערכות האנרגיה. מנקודת מבט של פיזיקה קוונטית, המולקולות הביוכימיות המרכיבות את הגוף הפיזי נושאות אנרגיית רטט.

האנרגיות המעודנות המזינות ושומרות על גופנו הן ממשיות כמו החומר; אליבא דאלברט איינשטיין, יש ביניהם זהות. אלקטרו-פוטונים זעירים הנפלטים מהגוף הפיזי ומסביבת-הגוף שמקבלת ערכים אלקטרומגנטיים, נושאים זיכרון של מצב אנרגטי מעת הֱיות הגוף שלם. חוסר איזון באנרגיות עדינות אלו יתבטא בהמשך בחוסר איזון בגוף הפיזי.

מכיוון שמוצָא האנרגיה העדינה הוא הרוח, נוכל להבחין שריפוי באמצעות טיפולי רטט משפיע על תדרים בגוף; אז יקבל הריפוי ביטוי, נוסף להתרחשותו ברמה הפיזית, גם בִּבחינה רוחנית. יובן אפוא כי ייעודו של הריפוי להשפיע גם על גופי הנפש והרוח שהם הבסיס של הגוף הפיזי שלנו.

גישתנו לאבחון ולטיפול במחלות מבוססת על העקרון שכל אחד מאתנו הינו מערכת אנרגיה ייחודית לאדם. כך ניתן לאבחן וליחס את סוג המחלה בהתבסס על הכרת התדרים השונים של האנרגיות המגיעות מכל גוף האדם; התדרים ניתנים למדידה. גופי האנרגיה נושאים צופן שהוא אחראי על הפעלת כלל הגוף. הצופן מפוענח על-ידי השדה החשמלי – הוא התדר, שמופק, לדוגמא, בדיקור, ומפעיל את המרידיאנים, או באמצעות מגע מרַפּא, בצילום קירליאני, בביו פידבק ועוד. שתי מערכות האנרגיה העיקריות שהרפואה המשלימה עובדת עליהן הן מערכת המרידיאנים ומערכת הצ'אקרות.

הגוף הפיזי הוא המאפשר לרוח השוכנת בו לתקשר עם ה-אני ועם אנשים אחרים ולקיים מערכות יחסים חשובות כגון למידה ויצירה והתפתחות בכלל. חוויות אלו והשפעתן על אנרגיה חיונית הן המוקד העיקרי של ריפוי באמצעות תדרים.

לפי עקרון רפואת-התדרים, נמנה עם הגורמים האחראים על זרימת האנרגיה החיונית את התודעה, את רגשותינו ויחסינו כלפי עצמנו וחברינו וכלל ההתנהגות שלנו. הרגש אינו רק תגובה נוירו-כימית בַּמערכת הלימבית של המוח, אלא מושפע אף משדה אנרגיה רוחני גדול יותר. התגובות שלנו לאירועי-חיים לא נרשמות רק בזיכרון שלנו, אלא יש להן השפעה גם על שבעת מרכזי האנרגיה (צ'אקרות) החיוניים העיקריים של הגוף והאחראים על דפוסי ההתנהגות שלנו, הגישות, המחשבות והאמונות, כמו גם על חולָיִים פיזיים הקשורים למערכת העצבים.

במשך 30 שנות עבודתי בבריאות בממד האנרגטי אני רואה את התרומה הרבה של צילומי קירליאן המעלים את תמונת התדרים שבגוף האדם. הללו מאפשרים לי לבחון את הרבדים האתריים, העדינים שהשפעתם עלינו עמוקה ביותר, רבדים אשר בהתחולל בהם הפרת-איזון תהא זו נכרת בצילום עוד בטרם תובחן בגוף. התדר, אף התמורה שתחול בו, הם אשר יעידו על מצבו של האדם.

זוהי הרפואה ההוליסטית, המתייחסת אל האדם כישות רב-ממדית של אנרגיות המתקיימות באינטראקציה עם היבטים שהם לא רק פיזיים, אלא גם סנטימנטליים, נפשיים ורוחניים. לכן בריאות הופכת לשם נרדף לרווחה לשמחה ולאושר.

עם פרסום המהדורה השניה של רפואת תדרים -

אנו, בישראל ובעולם כולו, חיים כיום בתקופה משתנה חדשות לבקרים אף בטווחי זמן של הרף-עין. זו עת של סתירה פֵּרוק והרכבה, של עצירה והסתערות, של הרגעה, המתנה, התבוננות ושינוי דרך.

בנקודת-זמן זו מצאנו לנכון להוציא לאור מהדורה שניה של הספר ולהביא לקהל הקוראים את המידע על "רפואת תדרים"; רפואה אשר באמצעותה אדם יכול לפתח בריאות פיזית, נפשית, מנטלית בו עצמו וַאשר בעִתָּהּ תקרין על סביבתו.

מגמת הספר היא להביא אותנו לחיים בהרמוניה של כלל המרכיבים יחד וביטוייהם ברצון, בכוונה, במעשה בתוך העולם. להיות אנשים טובים לנו, לחברה ולאזורי מחייתנו; פתוחים לנתינה ולקבלה, בתבונת הלב היודע – הלב הנאור; לבוא לחיי אהבה מבורכים שכן, כוח הריפוי זורם בנו – מאיר.

אני מקדיש את המהדורה השניה לבני שגיא ולבנותי שני ושירה, באהבה.

תודה עמוקה מקרב לב לרחל, על ברכת הדרך

ותודה רבה לד"ר שושי סֶרֶבְּרוֹ, מחברת הספר "היופי הזה. הזוועה הזו. | על שקט דומיה ואלם..."

מדריכה שלי שנים רבות, ואשר האירה את דרכי במסע להוצאת המהדורה השניה.

אדוארדו גדי מזור (זבה) (DHom ,RCHom)

טל': 052-8287040

הקדמה
מאת פרופ' ויליאם טילר (Ph.D.)

עד לאחרונה האמינו המדע והרפואה המערבית המסורתית שאורגניזמים חיים פועלים באמצעות רצף התגובות הבאות:

משוואה 1


כשאורגניזם לא תיפקד כראוי, יוחס חוסר התפקוד שלו לפגמים מבניים במערכת הנובעים מחוסר איזון כימי. ההנחה הייתה שהומיאוסטזיס כימי תלוי באנרגיה המצויה עמוק יותר באורגניזם, אבל תלות זו לא הוגדרה בבירור. לאחרונה גברה המודעות לאינטראקציה בין מצבים כימיים ושדות אלקטרומגנטיים. מחקרים בנוירו-פסיכיאטריה מראים לנו שזרמים חשמליים קלים, העוברים בין נקודות מסוימות במוח, משנים את התנהגות האדם בדומה לחומרים כימיים מסוימים המגרים את המוח. זרמים קלים של חשמל ישיר (10-12 אמפר/מ"מ2 עד 10-9 אמפר/מ"מ2) שהופעלו על כדוריות דם לבנות במעבדה, גרמו להתחדשות תאים, בעוד שזרמי חשמל חזקים יותר גרמו להתנוונות תאים. מחקרים אלה הורחבו וקידמו טיפול בשברים אצל בעלי-חיים ובני-אדם. ולכן, אף שאיננו מבינים עדיין את הקשר בין שדות חשמליים ומגנטיים לבין חילוף החומרים התאי, ברור שיש להחליף את משוואה 1 במשוואה הבאה:

משוואה 2


דוגמה למשוואה 2 היא חוק וולף העוסק בשינויים במבנה העצם. חוק זה קובע שאם עצם נושאת במעמסה לא אחידה במשך זמן רב היא מגדלת כפיסונים (טרבקולות) כדי לאפשר חלוקה חדשה של מעמסה זו. שדה המאמץ הפיזי מתבטא בסיבים ובקולגן, שניהם פיאזואלקטריים, וכך נוצר שדה אלקטרוסטטי עם כיוון וקוטביות מסוימים. שדה אלקטרוסטטי זה, עם זרמי המיקרו שלו, מפזר שוב ושוב יונים וקולואידים בנוזלי הגוף לעבר נקודות שבהן חלה הצטברות והתקרשות. מבנים מוצקים למחצה אלה מזדקנים ומסתיידים, ובסופו של דבר יוצרים מבני מיקרו שמהם גדלים הכפיסונים. אנחנו יכולים בהחלט לדמות לעצמנו את המצוקה הרגשית או המנטאלית הגורמת לרצף אירועים זה.

הפגם במשוואה 2 הוא שהיא מתעלמת מהשפעות נפשיות. במצב של היפנוזה מפגין הגוף האנושי כוח ועמידות ראויים לציון, המוכיחים את קיומו של קשר בין התת-מודע והמבנה. באייקידו, זן ויוגה אנחנו מוצאים קשר מודע בין מחשבה, מבנה ותפקוד. מחקרים שנערכו לאחרונה בטכניקות ביופידבק, מראים שמחשבה ממוקדת מסוגלת לא רק לשלוט בתפקודי גוף אוטונומיים כגון טמפרטורה של העור וכאב, אלא גם לרפא את הגוף. ולבסוף, בחזית אחרת הראתה הפסיכותרפיה המודרנית שטיפולים כימיים מסוימים משפיעים על המצב הנפשי, ושטיפולים נפשיים מסוימים משפיעים על מצבים כימיים. הרעיון הוא ש"שדות מנטאליים" הם גורם נוסף שיש להציבו בצד הנכון של שרשרת התגובות שהוצגה במשוואה 2. שדות אחרים, שעדיין לא הוגדרו בבירור, גם הם ממלאים תפקיד בשרשרת תגובות זו. הבה נכנה אותם "שדות אנרגיה מעודנת" ונכתוב שוב את משוואה 2:

משוואה 3


משוואה 3 מציגה בצורה סבירה אורגניזם חי, תא או קרום. כל פריט בשרשרת התגובות שומר על ההומיאוסטזיס שלו בעזרת תמיכה ישירה מהפריט מימינו. חוסר איזון חמור בפריט כלשהו בשרשרת גורם, במהלך הזמן, להפרעה חמורה בהומיאוסטזיס בפריט משמאלו. ולכן, כדי ליצור מערכת אזהרה מוקדמת העוקבת אחרי ההומיאוסטזיס במערכת ביולוגית כלשהי, יש לעקוב אחרי החשמל במערכת זו. כדי להשיג מידע על הפרעות במערכת הביו-אלקטרית יש לעקוב אחרי שדות האנרגיה המעודנת בישות הביולוגית כולה. כרגע קיים רק מידע מועט על אופיָם של שדות אנרגיה מעודנת זו, ולכן יש להשתמש במערכת החשמלית כבסיס להתראה מוקדמת. וזה טוב, משום שהיכולת הטכנית שלנו בתחום זה התפתחה בעשורים האחרונים משמעותית.

כיום עומדים לרשותנו כמה מכשירים חשמליים לאבחון מהיר ולטיפול בחוסר איזון. מרפאים הוליסטיים רבים משתמשים במכשירים אלה, ולכן חשוב להבין איך הם פועלים ברמה החשמלית ומה הם מודדים בגוף האדם. מידע בסיסי על התכונות החשמליות והתנהגותם של אזורים מקרוסקופיים ומיקרוסקופיים (נקודות דיקור), מאפשר להבין את המאפיינים העיקריים של שלושה אמצעי אבחון עיקריים בשוק. אחד המכשירים האלה, Voll Dermatron, משמש גם בבחירת תרופה הומיאופתית לחולה, וכך הוא יוצר גשר צר על פני הפער בין האנרגיה האלקטרומגנטית והאנרגיה המעודנת, המוצג במשוואה 3. כדי לחזק את הגשר ולבסס אותו מבחינה כמותית, עלינו להבין טוב יותר את אופי ההומיאופתיה ואת הקשר בינה לבין רפואה מערבית מסורתית.

אפשר לומר שהדגשת המחלה ולא הבריאות היא שגרמה לפילוג בין השיטה האלופתית וההומיאופתית. הגוף מפגין סימני מחלה; אבל לא קל למדוד את ההיבטים המעודנים יותר הנוגעים לבריאות. רפואה אלופתית קונבנציונאלית עוסקת במרכיבים הכימיים והמבניים של הגוף. אפשר להגדירה כרפואה אובייקטיבית, משום שהיא עוסקת בטבע ברמת חלל ארבע-ממדי/זמן, ולכן פיתחה הוכחות מעבדתיות ישירות יותר לתמיכה בהנחות הפיזיו-כימיות שלה. הסיבה לכך היא שהיכולת לחוש בצורה אמינה את האדם ואת המכשירים פועלת היום באותה הרמה ובאותו המישור.

מנגד, רפואה הומיאופתית עוסקת בעקיפין בכימיה ובמבנה הגוף, על-ידי עיסוק ישיר בחומר ובאנרגיה ברמה הבאה, המעודנת יותר. בשלב זה יש להגדירה כרפואה סובייקטיבית, בשל הסיבות הבאות: 1) היא עוסקת באנרגיה שהפעילות המנטאלית והרגשית של האדם עלולה לפגוע בה מאוד, ו-2) לא קיים מכשור אבחוני לתמיכה בהנחותיו של הרופא ההומיאופת.

המבנה התיאורטי והמעבדה הניסויית לבדיקת אנרגיות מעודנות חיוניים ליצירת יסוד מדעי להומיאופתיה. השערות הנוגעות למבנה ניתנות לבדיקה במעבדה, וכך ניתן להציג תהליך שיאפשר לנו להתקדם לעבר היעד הרצוי. משום כך יש לשנות את משוואה 3 כך:

משוואה 4


רפואה אלופתית פועלת במסלול העליון בין שדות אנרגיה מעודנת ותפקוד האדם, בעוד שרפואה הומיאופתית פועלת במסלול התחתון בין שני תחומים אלה. הבחנה בין שתי האנרגיות המעודנות במשוואה 3 מובילה למעגל הסדרתי-מקביל של משוואה 4, אשר בה שתי רמות שונות של כימיה ואנרגיה פועלות בשתי מסגרות חלל/זמן שונות.

ספר זה, שנכתב על-ידי ד"ר ריצ'רד גרבר (M.D.), מציג גשר קונספטואלי בין הרפואה האלופתית בת ימינו ורפואת האנרגיה-המעודנת של העתיד. זהו ספר רחב יריעה, המנסה להציג השקפת עולם איכותית וספקולטיבית במידת מה. לא צריך להסכים עם כל מה שנאמר בספר זה כדי להעריך את המידע והשקפת העולם המרשימה שד"ר גרבר מקווה שהקוראים יאמצו לעצמם.

אהבתי את הספר ונהניתי לקרוא אותו, משום שהוא מרים תרומה שהגיע זמנה. איני מסכים עם כל מה שנכתב בו, אבל הוא מתאים בדרך כלל להשקפתי האישית על השורה האחרונה, שהיא:

כולנו יסודות רוחניים, נצחיים, רב-צדדיים ברמה האלוהית. יש בנו מנגנון תפיסה ייחודי שהוא המחשבה. על-פי התיאוריה שלי המחשבה מורכבת משלושה מישורים – האינסטינקטיבי, האינטלקטואלי והרוחני – וההנחה היא שהמחשבה פועלת ברשת-חלל בת שישה ממדים.

מחשבה זו יוצרת כלי לחוויות (יקום, עולם, גוף) וכל אדם, כישות רוחנית עם מנגנון תפיסתי, משקיע בכלי זה הפועל ללא הפסקה כפי שתוכנת. הישות מחוברת אל הכלי באמצעות מעגל רגשי. החומר לבניית כלי או סימולטור זה הוא בעל אופי כפול או זוגי. חלק אחד חשמלי מטבעו; הוא נע במהירות פחותה ממהירות האור האלקטרומגנטי, והוא מורכב מאנרגיה חיובית ומסה חיובית. הוא מהווה את החלק הפיזי של הסימולטור. החלק השני מגנטי באופיו והוא נע במהירות שעולה על מהירות האור האלקטרומגנטי. המסה שלו שלילית והאנרגיה שלו שלילית. הוא מהווה את החלק האתרי של הסימולטור. סכומן של שתי האנרגיות האלה אפס, וכך גם סכומן של האנטרופיות שלהן. לכן, הסימולטור או הכלי נוצר על-ידי תנודות מתוך מה שאנחנו מכנים "חלל ריק", החלל שבמחשבה. כלי זה (סימולטור) הוא רק "עולם של מראה וצורה", עולם של מציאות יחסית שאנחנו מעצבים בעזרת המחשבה שלנו. מחוצה לו נמצא האבסולוטי! צריך ללמוד איך לחדור אל נקודות התורפה של "היחסי" כדי להעריך את "האבסולוטי". קוראי ספר זה נמצאים כרגע בסימולטור, וכשאנחנו מדברים על בריאות הוליסטית ועל רפואה חדשה, זו חייבת להיות רפואה על יסוד חומר זה, החומר של הסימולטור. אנחנו יודעים הרבה מאוד על היבט אחד של חומר זה (הפיזי), אבל מעט מאוד על חלקו האחר (האתרי). עכשיו הזמן להתחיל בחקר האתרי, ולפתח מַדָּעֵי חומר אתרי כדי לאזן את המדע הפיזי, החומרי של היום. ספר זה הוא תרומה רבת-משמעות למודעות החדשה הנחוצה לביצוע משימה כזאת.

פרופ' ויליאם טילר (Ph.D.)

המחלקה למדעי החומר והנדסה

אוניברסיטת סטנפורד

יוני 1987

הקדמה
מאת ד"ר גבריאל קאזנס (M.D.)

סר ארתור אדינגטון אמר פעם, "אכן, קל יותר לגמל לעבור דרך קוף המחט מאשר למדען לעבור דרך דלת. ובין שהדלת היא דלתו של אסם או דלתה של כנסייה, עדיף שיסכים להיות אדם רגיל ולעבור דרכה, מאשר שימתין עד ליישוב כל הקשיים הכרוכים בכניסה מדעית אמיתית". בספר "רפואת תדרים" ד"ר ריצ'רד גרבר לא רק מסייע לנו לעבור דרך הדלת ומקל עלינו להבין ולקבל את רפואת התדרים, הוא גם בוחן את הפתח עצמו. ספר זה הוא סקירה מקיפה ונרחבת של רפואת התדרים. המחבר בונה מודל ברור של האורגניזם האנושי, מהפיזי אל האתרי, ואחר כך מוסיף את ההרמוניה האנרגטית המעודנת של המישורים הרוחניים. בספר זה אנחנו לומדים להכיר את האורגניזם האנושי כסדרה של שדות אנרגיה רב-ממדיים היוצרים אינטראקציה ביניהם. הספר מפתח מודל זה במונחים מדעיים ומבסס אותו בעזרת מחקר קליני ומעבדתי חדשני. כך הוא מאפשר לקוראים להעריך טוב יותר את שפת הגוף/המחשבה/הרוח המתפתחת ברפואה ההוליסטית היום. אולם על הקוראים לזכור שמודלים אינם בהכרח אמיתיים, אלא משמשים כלים תפיסתיים לקידום הבנה תפקודית. אפילו רעיון האנרגיה הוא תפיסה. אילו זכרו העוסקים ברפואה שגם הגישה המכאניסטית של ניוטון היא רק מודל המבוסס על תפיסות בנות מאתיים שנה, הייתה ההתנגדות שלהם למעבר למודל הקוונטים של איינשטיין פחותה בהרבה. לרוע המזל, רפואת הזרם המרכזי עדיין מאמינה בנכונותן של התפיסות של ניוטון – שהוכחו כלא מדויקות ב-50 השנה האחרונות.

ד"ר גרבר יוצר ביעילות מודל עובד של הממשק הפיזי-אתרי. הוא מבהיר היטב את היחסים בין המרידיאנים בדיקור, כפי שאלה מתגלים על-ידי מתקן ה-AMI (מכשיר לזיהוי מרידיאנים) של ד"ר מוטויאמה, והוא משתמש באבחון מתוחכם בעזרת צילום קיריליאני, כדי להראות איך הגוף האתרי יוצר רשת מגנטית הולוגרפית המתַקשרת עם החומר והתאים מכילי החשמל בגוף הפיזי. מערכת המרידיאנים היא הממשק העיקרי בין האתרי והפיזי. הספר מסביר בצורה נאה שהממשק חשוב לאבחון, משום שניתן לאתר מחלות במישור האתרי לפני שהן מתגלות במישור הפיזי. ולכן, אם אפשר לאתר מחלות ברמה האתרית, אפשר גם למנוע אותן. ד"ר גרבר מתאר בפירוט את המכשור המדעי המשמש באבחון בממשק הפיזי-אתרי, ודבריו מעניקים אמינות לממשק זה שאפילו הספקנים ביותר יתקשו להתעלם ממנה.

מודל טילר-איינשטיין המוצג בספר מתאר את האנרגיות האתריות כאנרגיות חלל/זמן שליליות, מגנטו-אלקטריות, שמהירותן עולה על מהירות האור. הוא מאפשר הבנה עמוקה יותר של הממשק הפיזי-אתרי ויחסי חומר-אנרגיה בכלל. הוא מסייע לנו גם להבין את הקושי שבמדידת אנרגיות אתריות/מגנטו-אלקטריות אלה, משום שמכשיר אלקטרומגנטי רגיל למדידת אנרגיות חלל/זמן חיוביות אינו מסוגל להבחין בהן. מעניין לקרוא על המחקר בן זמננו בתחומים אלה, המודדים אנרגיות אתריות/מגנטו-אלקטריות בעזרת מערכות ביולוגיות כגון אנזימים, השפעות התגבשות על מים ותזוזת הזוויות המקשרות בין מימן וחמצן במים.

הספר מאיר את עיני הקורא ומובילו למסקנה שאנחנו אורגניזמים אנושיים במהותנו, סדרת מערכות של אנרגיה מעודנת רב-ממדית, היוצרות אינטראקציה ביניהן; חוסר איזון במערכות אנרגיה אלה גורם למחלה שהתסמינים שלה מתגלמים במישור הגופני/רגשי/ נפשי/רוחני. הוא מתאר איך ניתן לתקן חוסר איזון זה על-ידי איזון מחדש של תבניות אנרגיה מעודנת בעזרת התדר הנכון של רפואת התדרים. זוהי מהות רפואת התדרים. ד"ר גרבר מציין גם נכונה שכשהאורגניזם האנושי נחלש או אינו מאוזן, הוא נתון להשפעתו של תדר שונה או הרמוני פחות. תדר חריג זה משקף את מצבו הכללי של האיזון האנרגטי התאי. אם אדם אינו מסוגל לאזן את האנרגיה שלו או לחזור לתדר האנרגטי הנכון שלו, הוא זקוק לתדר כללי או כזה המותאם לו במיוחד. זהו תפקידה של רפואת התדרים.

ספר זה סוקר ביעילות גישות שונות ברפואת התדרים. מהנה במיוחד הדרך שבה ד"ר גרבר משווה אותן למודל הכללי שלו. זהו סיכום יעיל מאוד של רפואת התדרים, שמובן גם לציבור הכללי וגם לרופאים המבקשים ללמוד על שיטה זו.

ככל שננוע מהשקפת העולם המטריאליסטית, המכאניסטית של ניוטון אל הרפואה ההוליסטית-מכאנית-קוונטית של איינשטיין, כך ישתנו גם האנשים העוסקים בה, ואנחנו נאמץ מחדש את ההשקפה ההוליסטית שליוותה אותנו במשך אלפי שנים. אנחנו מבינים היום שהמרפא רואה את הבריאות, מנקודת מבט הוליסטית, כחלק מיחסים כלליים עם היקום, וחייו השלמים וההרמוניים הם הדוגמה לכך. ראיתי רופאים בהודו שעשו זאת, ושמעתי על זה ממרפאים טאואיסטים, אנשי רפואה אינדיאנים ומרפאי הונזה. בתרבות המערבית שלנו השתמשו האיסיים בגישה זו במשך יותר מאלפיים שנה, ומהם צמחו מרפאים כגון יוחנן המטביל, סנט ג'והן וישו. מסורת זו הופיעה שוב בערך במאה ה-15, כשקונסטנטין האפריקני למד טקסטים של האיסיים במנזר מונטה קסינו, ואחר כך לימד אותם בבית-הספר לרפואה בסלרנו, איטליה. גם היום ממשיכים הילרים לתמוך במסורת ההילינג ההוליסטי ההרמוני, שד"ר גרבר מעניק לו אופי רומנטי ומקווה שיתקיים. אף מערכת בריאות, חזקה ככל שתהיה מבחינה פוליטית, לא תוכל לעצור במחויבותם לאהבה ובריאות. ספר זה סולל את הדרך לתמיכה רבה יותר באנשים אלה.

חשוב להבין שסוג ההילינג שהילרים אלה עוסקים בו, נובע מתוך ההרמוניה והאהבה שלהם עצמם. הוליזם זה אינו מבוסס על כלי אבחוני חדשני או על גישת הילינג מתקדמת, אחת או יותר, אלא על מעורבותם בכל היבט של ההילינג. זוהי גישה אנרגטית רב-מישורית פשוטה אל האדם השלם, לא סדרת טיפולים אלטרנטיביים מקוטעים שהחולה מופנה אליהם.

ספר זה הוא חלק מהסכמה רפואית כללית ההולכת ופושטת, על פיה, כפי שכותב ד"ר גרבר, "מערכת רפואית שמכחישה או מתעלמת מקיומה (של הרוח) תהיה בלתי מושלמת, משום שהיא מותירה בחוץ את התכונה היסודית ביותר של הקיום האנושי, הממד הרוחני". הוא מציין, כפי שהובהר בפירוט בספרי Spiritual Nutrition and the Rainbow Diet, ש"הרקמות המהוות את הצורה הפיזית שלנו ניזונות לא רק מחמצן, גלוקוזה וכימיקלים מזינים, אלא גם מאנרגיות תדר גבוהות יותר, המעניקות לצורה הפיזית את תכונות החיים וההבעה היצירתית". בריאות היא איזון כולל בין האנרגיות המעודנות שלנו לבין הכוחות שבכלי הפיזי שלנו וכוחותיה של אימא טבע. לדעת הילרים רבים, כשאנחנו נמצאים במצב של הרמוניה שבו אנחנו סופגים רמות גבוהות של אנרגיה, אפילו השימוש במגה ויטמינים, כפי שמוצע בספר זה, עלול לערער את האיזון במערכת שלנו.

אף שרפואת התדרים היא ברכה לעתיד הבריאות במדינה זו ובעולם, בסופו של דבר הבריאות אינה מתבססת על רפואת תדרים או על רופא/מרפא/כומר, אלא על אנשים הלומדים לחיות בדרך שלמה, הרמונית ואוהבת בכל היבט של חייהם. ככל שנלמד לחיות חיים מלאים יותר, תוך איזון האהבה וההרמוניה בכל רמות העצמי, בעבודה היצירתית, במשפחה, בחברה ובאקולוגיה של כוכב זה, כך נהנה יותר מאיזון מחדש, ריפוי וחידוש של עצמנו. נלמד, כפי שאומר זאת ד"ר גרבר בהומור, את "המדריך לתחזוקת המודעות של הבעלים". ספר זה חשוב מאוד משום שהתבנית המדעית החדשה שבו תומכת במה שמרפאים ומשכילים יודעים כבר אלפי שנים. הוא מאפשר לנו לרכוש ידע מדעי שבעזרתו נוכל לעבור מהבנת הבריאות בנוסח המקוטע, האטומיסטי של ניוטון, לשלמות המובהקת של השקפת העולם האיינשטיינית על מכאניקת הקוונטים. למי שמתעניין ברפואת תדרים ומבקש לבדוק את הדלת לפני שהוא עובר דרכה, ספר זה הוא הכרח המציאות.

מי ייתן וכולנו נהנה מבריאות, אהבה והרמוניה בכל רמה בחיינו.

ד"ר גבריאל קאזנס (M.D.)

אוקטובר 1987

ד"ר קאזנס הוא רופא הוליסטי ומחבר הספר: Spiritual Nutrition and the Rainbow Diet

מבוא
למהדורה האמריקנית הראשונה

ספר זה סוקר את מנגנוני ההילינג השונים. הוא מציג גישה חדשה לבריאות ומחלה בכלל, הבודקת את התפקוד האנושי מנקודת מבטן של מערכות אנרגיה אינטראקטיביות רבות. זהו ניסיון להרחיק אל מעבר לרפואה בת זמננו, כדי להבין לעומק למה המחשבות והרגשות שלנו משפיעים על גופנו, ואיך לטיפולים פשוטים בעזרת צמחי מרפא, פרחים ומים יש עוצמת ריפוי רבה כל כך.

היכרותי עם תחום זה, המכונה "רפואת תדרים", נובעת מאחת-עשרה שנות מחקר אישי בשיטות ריפוי אלטרנטיביות, אותו ערכתי במהלך שנות ההכשרה הרפואית שלי ועבודתי כרופא פנימי.

כבר כשלמדתי בבית-הספר לרפואה האמנתי שיש שיטות פשוטות יותר, פולשניות פחות לריפוי מחלות, במקום שימוש בתרופות חזקות עם תופעות לוואי רעילות וניתוחים עם הסיכונים הכרוכים בכך. נכון, תרופות וניתוחים הביאו עזרה ומרפא לאלפי אנשים שנזקקו לכך, והצליחו בחיסול מספר רב של מגיפות. לרוע המזל קיימות עוד הרבה מחלות כרוניות שהטיפול הרפואי של היום מסוגל רק להקל על החולים בהן. עבודתי ברפואה פנימית עדיין תלויה בשיטות טיפול אלה. הייתי רוצה מאוד להסתדר בלי מכשירי ניתוח וכלים רפואיים, אבל כיום הם עדיין חשובים מאוד. במשך שנים רבות חיפשתי אחר שיטות אבחון ואמצעי טיפול פחות פולשניים, פחות יקרים, פחות רעילים, שיעניקו תועלת רפואית רבה יותר לחולים. זו הייתה אחת הסיבות העיקריות לניסיוני להבין את האופי האמיתי של ההילינג. מסקנתי היא שהמפתח להרחבת הידע הרפואי העכשווי והתקדמות לקראת הבנה, אבחון וטיפול טובים יותר בחולאי האדם נמצא בריפוי בעזרת תדרים.

מדעי הרפואה השקיעו מאמצים רבים בחקירת המנגנונים שמאחורי מחלות, אבל רק לאחרונה התחילו לבדוק את הסיבות לכך שאנשים נשארים בריאים. מדענים נטו להתמקד במנגנונים המיקרוסקופיים/מיקרו-מולקולאריים שביסוד הגורמים למחלות, והתעלמו לעיתים קרובות מהתמונה הגדולה יותר. בנוסף לכך, רפואת הזרם המרכזי סובלת מצרות אופקים חמורה בחשיבתה, בגלל ההתמקדות הקבועה העיקשת שלה בהשקפת העולם של ניוטון, הרואה את בני-האדם כמכונות ביולוגיות מתוחכמות. לדעת השקפות פילוסופיות התומכות בריפוי בתדרים, בני-האדם הם יותר מבשר ודם, חלבונים, שומנים וחומצות גרעין. לולא כוח-החיים השומר על האטומים והמולקולות שלנו ומארגן אותם ליצורים חיים, נושמים, חושבים, גוף האדם היה מורכב מערימה לא מסודרת של כימיקלים. כוח-חיים זה הוא חלק מהרוח המחדירה חיים לתוך כל יצור חי. זוהי "הרוח במכונה". סוג ייחודי של אנרגיה מעודנת שמדעני המאה ה-20 עדיין צריכים ללמוד אותו במלואו. ממד רוחני זה הוא היבט של הטבע האנושי שאין לומדים בבית-הספר לרפואה, ורוב הרופאים אינם מבינים אותו. אבל המרכיב הרוחני הוא חלק מהקיום האנושי, ועלינו להתחשב בו אם אנחנו מבקשים להבין באמת את האופי הבסיסי של הבריאות, המחלה וההתפתחות האישית.

אחת הסיבות העיקריות לכך שרופאים מתקשים לראות בשיטות ריפוי אלטרנטיביות בעלות תוקף, היא שהם רואים את הגוף הפיזי כממד היחיד של הקיום האנושי. בהתחשב בעובדה שהמערכת הרפואית האורתודוקסית נזקקת לשיטות מולקולאריות גסות, כגון תרופות או ניתוח, כדי לטפל במערכות הפיזיות/התאים, אין זה מפתיע שאינה מבינה את היעילות הרפואית הטמונה בחומרים מדוללים, כמו אלה שההומיאופתיה משתמשת בהם, ואינה מעריכה אותם. ההומיאופתיה פועלת ברמה אנרגטית, שרוב הוגי הדעות בתחום הרפואה המסורתית עדיין אינם מבינים.

רק לאחרונה הודו מדענים שהמחשבה מסוגלת להשפיע על המנגנונים הביו-מולקולאריים השולטים בגוף. במשך שנים רבות האמינו רופאים שהמודעות היא דבר מה שהמוח יוצר, בדומה לכיס המרה היוצר מרה. המודעות נחשבה תוצר לוואי של מערכת העצבים המרכזית. נוירו-פיזיולוגים חיפשו זמן רב את אותו אזור במוח שהוא המרכז לרצון חופשי וקבלת החלטות. אף שזיהו אזורים של חומר אפור המשתתפים בביצוע פקודות, חוקרים יחפשו עוד רבות ולעייפה לפני שיגלו את מקום מושבה האמיתי של המודעות במוח.

המוח, למרות היותו מחשב ביולוגי מורכב, עדיין זקוק למתכנת שיורה למערכת העצבים איך לפעול ואילו מעשים לבצע. הישות המודעת המשתמשת במנגנון ביולוגי זה של המוח והגוף, היא הרוח האנושית, או הנשמה. התחום הרוחני הוא חלק ממערכות אנרגיה ממדיות גבוהות יותר, החודרות ישירות אל תוך התוכנה שאותה אנחנו מכנים מוח וגוף. המדע צריך עדיין להכיר במערכות ממדיות גבוהות אלה, המכונות אנטומיה אנרגטית מעודנת. הילינג אלטרנטיבי יעיל לעיתים קרובות משום שהוא מסוגל לתקן שיבושים תפקודיים במערכות הממדיות הגבוהות השולטות בפיזיולוגיה התאית ובדפוסי ההתנהגות וההבעה.

המרידיאנים של הדיקור הסיני, הצ'קרות והנאדיס, הגוף האתרי ומערכות גבוהות אחרות הם חלקים מאנטומיה רב-ממדית אנושית שתיארו אסכולות הילינג עתיקות בכל רחבי העולם. המדע המערבי התעלם זמן רב מתיאוריהם של מרכיבים רוחניים בפיזיולוגיה, משום שלא היה יכול לתעד אותם באמצעות ניתוח אנטומי. בסופו של דבר, מי ראה אי פעם מרידיאן במיקרוסקופ? רק עכשיו התפתחה הטכנולוגיה המערבית לנקודה שבה אנחנו מתחילים לקבל אישורים ראשונים לקיומן של מערכות אנרגיה מעודנת ולהשפעתן על ההתנהגות הפיזיולוגית של התאים.

בכל שנות המחקר שלי ניסיתי לאסוף הוכחות מדעיות לקיומה של האנרגיה המעודנת באנטומיה האנושית. רק על-ידי קבלת מסגרת תפקוד רב-ממדית זו יוכלו מדעים להתחיל להבין את האופי האמיתי של הפיזיולוגיה האנושית ואת הסיבות לחולי ולבריאות. ההוכחות שאספתי מגיעות ממגוון תחומים ומחקרים. רבים מהמחקרים שאספתי ידועים לחברים בקהילה הפרפסיכולוגית וקהילת הרפואה ההוליסטית, אולם הוספתי תובנות חדשות למחקרים קיימים.

מחקרים רבים ברפואה האלטרנטיבית אינם מוכרים לעוסקים ברפואה בזרם המרכזי, הטוענים בלהט שאין הוכחות טובות לאישוש יעילותן של שיטות כגון הילינג רוחני. רוב הרופאים מעולם לא קראו מחקרים בריפוי אלטרנטיבי בכתבי העת הרפואיים שלהם בגלל "מלכוד 22" שבו מעורבת רפואת התדרים. המלכוד הוא שכתב עת רפואי מבוסס לעולם לא יפרסם מאמר שנושאו שנוי במחלוקת, ללא סימוכין מכתב עת מבוסס אחר. מאחר שאיש בתחום שנוי במחלוקת זה אינו יכול בכלל להכניס דבר מה לתוך כתבי עת רפואיים אורתודוקסיים, לא קיים כלל מקור לסימוכין אמינים שאפשר לצטט ממנו. לכן כתבי העת הרפואיים רובצים בבטחה במגדלי השן הדוגמטיים שלהם.

מטרתו של ספר זה היא להראות שריפוי בעזרת מערכות המשפיעות על אנטומיית האנרגיה המעודנת, הוא רק הרחבה של מדעי הרפואה הקיימים. תיאוריית הפיזיקה של ניוטון הורחבה על-ידי איינשטיין. ספר זה יראה איך עקרונות של מה שאני מכנה רפואת איינשטיין מרחיקים אל מעבר ליקום המכאניסטי של ניוטון, כדי להבין את בני-האדם בעזרת שדות אנרגיה אינטראקטיביים, החודרים זה לתוך זה.

המחקרים שאספתי, כהוכחה לאנטומיה המעודנת הנרחבת שלנו, הם אוסף של תצפיות קליניות וממצאי ניסויים שנלקחו מעבודתם של חוקרים בין-תחומיים רבים. חוקרים חזרו על כמה מהמחקרים במעבדות אחרות, אבל לא על כולם. כל אחד ממחקרים אלה מציג עדות רופפת לתופעה ולמערכות אנרגיה שאת קיומן אני מנסה להוכיח. אבל כשבוחנים מחקרים אלה יחד, כמו פיסות אבן רבות, קטנות וצבעוניות ההופכות לפסיפס אחד גדול, אפשר לראות את התמונה הגדולה יותר. תמונה גדולה זו היא ההשקפה המורחבת שרואה בני-אדם כישויות אנרגטיות רב-ממדיות. פיזיקת הקוונטים וניסויים בפיזיקת חלקיקים של אנרגיות גבוהות הראו לנו שברמת החלקיק, כל חומר הוא בעצם אנרגיה. רפואת איינשטיין מנסה להכניס את תמונת המכאניקה הביולוגית של ניוטון לפרספקטיבה של מערכות אנרגיה אינטראקטיביות דינאמיות.

אם אנחנו ישויות של אנרגיה, אפשר להשפיע עלינו באמצעות אנרגיה. אפילו הרפואה האורתודוקסית מתקדמת לעבר פיתוח שיטות טיפול באנרגיה. קרינה רפואית לטיפול בסרטן, חשמל להפגת כאב, ושדות אלקטרומגנטיים להאצת החלמתם של שברים הם רק הסימנים הראשונים לתפיסה שהחלה מתפתחת בקהילה הרפואית. המטפלים בתדרים משתמשים באנרגיות ותוך כדי כך מעבירים כמויות מדודות של אנרגיה לחולים. אולם תדרי האנרגיה המועברת בשיטות טיפול אלה מצויים הרחק מעבר לאלה הנמדדים בציוד גילוי קונבנציונאלי. אף שקשה להאמין בכך, המשוואה המפורסמת של איינשטיין, E = mc2 צפתה אנרגיה ממדית גבוהה זו.

ספר זה נכתב גם כדי להעביר לאחרים את התובנות ששאבתי מהמחקר שלי ב-11 השנים האחרונות. אני מרגיש שרכשתי הבנה בתחום שזקוק מאוד ליסוד תיאורטי, עליו יהיה אפשר לבנות מדע חדש שיעסוק בהילינג והבנת חולאי האדם. ספר זה יעורר אולי חשיבה נוספת ושונה על בריאות האדם וחולאיו. מעין מדריך לתייר שנכנס לאזור מתפתח של יוזמה מדעית.

אני מקווה בכנות שהציבור בכלל והקהילות הרפואיות השונות יקראו ספר זה בראש פתוח. ספר זה מכיל רעיונות רדיקליים רבים ולא כל קורא יסכים איתם. אני מקווה שהקוראים יבחנו את הספר שלי מתוך גישה פתוחה וביקורתית, ויקבלו את המידע או הידע שנשמע להם אמיתי. לא קיים ספר שיש בו כל התשובות. זהו רק מודל זמני המצפה להרחבה, שינוי ועיצוב מחדש על יסוד עדויות ניסיוניות חדשות.

הנושא המרכזי כאן הוא אימות בעזרת ניסוי. מה שבאמת נחוץ הוא מרכז רב-תחומי למחקר בהילינג, שיוכל לבחון את המודל שהצגתי בספר זה. אני חולם כבר זמן רב על מוסד כמו קליניקת מאיו (Mayo), שיחקור את הממדים הרבים של תופעת ההילינג בסביבת מחקר אקדמי. מרכז כזה יאויש על-ידי אנשי רפואה מכל תחומי המחקר, כלומר רופאים, אחיות וחוקרי רפואה, אולם גם על-ידי מומחים לדיקור, הילרים, מומחים לצמחי מרפא, מאבחנים בעזרת ראיית נסתר, מהנדסים, כימאים, רופאים ועוד רבים אחרים. במרכז כזה יפעל צוות בין-תחומי שיתכנן ניסויים למדידת האנרגיות המעודנות בתפקוד האדם, ויבדוק איך הן מושפעות על-ידי שיטות הילינג שונות. המרכז יהיה מצויד בכל טכנולוגיות האבחון הקיימות, ממיפוי גלי מוח ודימות בתהודה מגנטית ועד טכניקות פחות קונבנציונאליות כגון דיקור חשמלי. המרכז ישתמש במגוון רחב של משאבים כדי להבין את האופי הבסיסי של ההילינג ואת היעילות הפוטנציאלית של שיטות ההילינג שהוצגו בספר זה ובמקומות אחרים בתחום מתפתח זה.

אל המרכז יבואו רופאים והילרים מכל סוגי הרקע ותחומי הידע, לא רק כדי לייעץ בתכנון ניסויים, אלא גם כדי ללמד זה את זה את כישוריהם השונים. זה יהיה מקום שאליו יבואו הילרים ללמוד ולהתרפא. מאחר שמחקרים מוגבלים הוכיחו את יעילותן של שיטות הילינג מסוימות, מרכזים מסונפים, העוסקים בטיפולים קליניים, יבצעו ניסויים קליניים בהיקף גדול. המחקר כולו יושווה ויאורגן באמצעות רשת מחשבים שתקל על רישות תוך-ארגוני. מרכזים מסונפים אלה יקבלו גישה לתיקי מחקר מעודכנים באמצעות קישורים ממוחשבים. מרכז כזה יפרסם כתב עת מחקרי משל עצמו שיזוהה, כך אני מקווה, כמקור סימוכין בר ציטוט, ובכך יחוסל "מלכוד 22" בחקר ההילינג.

מעניין הדבר שרבות משיטות ההילינג שנדונו בספר זה, יקרות פחות ורעילות ומסוכנות הרבה פחות משיטות ריפוי וניתוח קונבנציונאליות. אם רופאים יתחילו לשלב טיפולים אלטרנטיביים מדי יום ביומו, הם יפחיתו בצורה משמעותית את העלויות העצומות של הרפואה. איני טוען שיש לסלק את כל התרופות והניתוחים, אבל אפשר להגביר משמעותית את יעילותן של טכנולוגיות רפואיות קיימות באמצעות טיפולים אלטרנטיביים משלימים. כאשר שיטות לטיפול בתדרים יתקדמו עד כדי כך שיוכלו להציע בעקביות אפשרויות רפואיות שתרופות וניתוחים אינם מסוגלים להציע, אז תתחיל ההתרחקות משיטות ריפוי סטנדרטיות. תרופות הומיאופתיות ותמציות פרחים תוכרנה בעתיד כתרופות יעילות לטיפול בחולאים כרוניים שונים, אבל אני עדיין אסמוך על מנתח טוב לכלי דם כדי לטפל במפרצת אאורטה (אנוריזמה).

הרעיון הוא להתחיל ולבדוק שיטות ריפוי אלטרנטיבי, כדי ללמוד מה הן יכולות ללמד אותנו על עצמנו כישויות רוחניות מתפתחות, ומהם הטיפולים שהן מציעות לחולאים שעבורם יכולה הרפואה האורתודוקסית לעשות רק מעט מאוד. תקוותי שאנשים יקראו ספר זה מתוך גישה ביקורתית אבל פתוחה, וירכשו הבנה טובה יותר של עצמם כישויות רב-ממדיות בעלות פוטנציאל בלתי-מוגבל לריפוי והתפתחות.

ד"ר ריצ'רד גרבר (M.D.)

7 ביולי, 1987

מבוא למהדורה האמריקנית השלישית

עברו יותר מ-12 שנים מאז ההוצאה הראשונה של Vibrational Medicine: New Choices for Healing Ourselves (רפואת תדרים: אפשרויות חדשות לריפוי עצמי). מאז חדרו רבים מהרעיונות שהוצגו בהוצאה המקורית אל רפואת הזרם המרכזי. חשבתי על זרם מרכזי זה כשפירסמתי את הספר השני, שכותרתו Vibrational medicine for the 21st Century (רפואת תדרים למאה ה-21) (או Practical Guide to Vibrational Medicine – מדריך מעשי לרפואת תדרים, בכריכה רכה), ושעוסק בכמה נושאים מבין אלה שהצגתי בספרי הראשון, אבל לא בכולם. הספר שבידכם, רפואת תדרים: המדריך מספר 1 לטיפול באנרגיה מעודנת, הוא הוצאה שישית מעודכנת של הספר המקורי, Vibrational Medicine.

גרסה מעודכנת זו של ספרי המקורי תסייע לכם ללמוד את המדע האזוטרי האמיתי שביסוד האנרגיות האתריות, במילים אחרות, מודל טילר-איינשטיין של אנרגיית חלל/זמן חיובית-שלילית. על-פי מודל זה, האנרגיה, שהיא כוח-החיים, שייכת לקטגוריית האנרגיות "המהירות מהאור", שהן היסוד לשיטות רבות של ריפוי בעזרת תדרים, כולל הומיאופתיה, מגע מרפא, הילינג בשילוב קריסטלים, ואפילו טיפולים המשתמשים בדיקור. אף שיש המתקשים להבין את מודל האנרגיה המהירה מאור, אני חושב שדיון באנרגיה מגנטו-אלקטרית חיוני להבנה אמיתית של אופי היקום הרב-ממדי, הפוטנציאל לריפוי בני-אדם ורפואת התדרים בכלל. שלא כמו ספרים הנוטים יותר לזרם המרכזי, ספר זה בוחן בצורה מקיפה את היסטוריית הנסתר של הבריאה. אולם עלי לציין שמודל הריפוי שאני מציג כאן אינו "חקוק באבן" אלא מתפתח. ניסויים נוספים יוצרים נתונים חדשים, ובמהרה יהא עלינו לשפר ולתקן את המודלים הקיימים ברפואת האנרגיה. אני תומך במחקר נוסף של רפואת האנרגיה, לא רק כדי לאמת את יעילותן של שיטות הילינג פרטניות, אלא גם כדי לבחון את שיתוף הפעולה בין רפואה קונבנציונאלית ואלטרנטיבית, שהולכות ומתמזגות במאה ה-21.

ספר זה בנוי במידת מה כספר לימוד. אני מבקש להודות לד"ר דלורס קריגר על "דברים שכדאי לזכור" שהוסיפה בסוף כל פרק (אני מתייחס אליהם לעיתים קרובות כ"הסברים" לתוכן). הסברים אלה באו לוודא שהקוראים יוכלו לעקוב אחרי הרעיונות בכל פרק ולרכוש מספיק מידע שיאפשר להם להבין את הפרקים הבאים. אני מאמין ששיטה זו היא שסייעה לרפואת תדרים להתקבל כספר לימוד הפותח את המחשבה לתחום הריפוי האנרגטי, תחום מרתק אבל מבלבל לעיתים. עדיף לקרוא את הפרקים ברצף כדי להפיק את המרב מהחומר.

הדרך שבה הגעתי לכתיבת הספר המקורי שלי היא סיפור מרתק. מאז לימודי הרפואה שלי באמצע שנות ה-70 בחנתי גישות שונות לריפוי אלטרנטיבי ואנרגטי. אף שדיקור, צמחי מרפא וריפוי במגע, שנקראו אז "ריפוי פרנורמאלי", תמיד הקסימו אותי, העניין שלי התעורר באמת כשנכנסתי לבית-הספר לרפואה על-שם וויין בשנת 1976.

באותו זמן שמעתי על כתב-יד בשם A Course in Miracles (קורס בניסים), שצילומים שלו פשטו בכל רחבי ארצות-הברית. (כהערת אגב, הספר "קורס בניסים" הוצא לאור בסופו של דבר ביום האהבה, 14 בפברואר. במבט לאחור, המשמעות הסמלית של פרסום הקורס ביום האהבה היא, שהייתה זו "מתנה מהלב" לאלפי אנשים שחיפשו אחר הארה רוחנית ואהבה. כפי שתראו, ליום האהבה משמעות אישית עמוקה גם בשבילי.)

מבחינת התוכן, קורס בניסים היה ספר לימוד ובו תרגילים יומיומיים ומדריך למורים. הקורס הציג גישה חדשה לרוחניות, שהתבססה על שתי הנחות בסיסיות. ההנחה הראשונה הייתה שניסים הם דבר טבעי, וכשאינם קורים משהו "לא בסדר". ההנחה השנייה עסקה בפחד ובשחרור ממנו בעזרת אהבה. סדרת תרגילים חווייתיים בספר סייעה בפיתוח תפיסה שונה של העולם.

השקעתי עצמי בקורס במקביל ללימודי בבית-הספר לרפואה, ובסופו של דבר התחלתי להיפגש עם קבוצת לימוד של אנשי מקצוע באזור דטרויט, שגם הם גילו עניין בקורס. קבוצה מגוונת זו כללה עורכי דין, אחיות, רופאים ואנשי עסקים מכל סוגי הרקע הדתי והרוחני. קבוצת הלימוד שלנו נפגשה לילה אחד בשבוע במשך חודשים רבים. בפגישות חלקנו חוויות אישיות עם חברי הקבוצה וסיפרנו איך הקורס משפיע על חיינו. הקורס היווה עבורי חינוך מהותי מחדש ברוחניות ולימד אותי לראות את העולם באור שונה לגמרי. גיליתי גם שככל שהעמקתי לתוך הקורס כך הלכו והתפתחו בי תכונות רוחניות מסוימות.

הספר יוחס ל"מקור רוחני נעלה" מאוד ש"הכתיב" את ה"קורס בניסים" באמצעים רוחניים או טלפתיים לפסיכולוג מקצועי. הרשו לי להוסיף שהקורס התייחס לרוחניות מנקודת מבט שונה לגמרי מזו של "המחבר". ובכל זאת, המידע בטקסט "מתוקשר" זה ריתק אותי מאוד ונראה לי נכון כל כך, באינטואיציה, ש"מקור" החומר היה חשוב פחות מהערך והתובנות שבטקסט עצמו. אני מאמין היום ששינויי המודעות שנגרמו לי בשל עבודתי עם הקבוצה, הכינו בסופו של דבר את הבמה לכתיבת רפואת תדרים המקורי שלי.

בשבע השנים שאחר כך (תחילה כסטודנט לרפואה, ואחר כך כמתמחה ברפואה פנימית) המשכתי לעבוד עם הקבוצה, תוך הוספת "תוכנית הכשרה ברפואה אלטרנטיבית" להשכלה הרפואית הרשמית שלי. כשחיפשתי בראשונה מידע על "קורס בניסים", מצאתי שג'ודית' סקאטש-וייטסון (Judith Skutch-Whitson – מי שפירסמה את הקורס וכיהנה כראש ה"קרן לשלווה פנימית") הרצתה באזור דטרויט על "עמותת PSI" (קיצור לעמותה הבינלאומית לפרפסיכולוגיה). בסופו של דבר מצאתי את הקבוצה הבלתי-ידועה והתבקשתי על-ידי נשיאת העמותה להצטרף למועצת המנהלים שלה. מטרתה העיקרית של העמותה הבינלאומית לפרפסיכולוגיה הייתה לקיים מפגש חודשי שבו הרצו מומחים בתפיסה על-חושית (ESP), טלפתיה, פסיכוקינזיס, פרפסיכולוגיה והילינג. בגלל מעמדי כחבר במועצת המנהלים של העמותה, הצלחתי להזמין מספר רב של חוקרים והילרים לישיבות החודשיות של העמותה. בין האורחים היו ההילרים המפורסמים אולגה ווראל (Worrall) ומתיו מאנינג (Manning), חוקרי פרפסיכולוגיה כגון סנטלי קריפנר (Krippner), צ'רלס טארט (Tart), דוגלס דין ולורנס לה שאן (LeShan). לפני כל ישיבה נהנתה מועצת המנהלים מארוחה פרטית עם המרצה האורח.

שוחחתי עם הילרים חשובים רבים וגיליתי, שאף שכישוריהם תועדו היטב במחקרים מדעיים שונים רק מעט מהם הבינו איך פועל ההילינג. רובם ראו עצמם כערוצים של כוח נעלה יותר, ופשוט היו מאושרים שעבודתם הועילה לאנשים שהתמודדו עם כאב וסבל. חוקרי הילינג, כגון רוברט בקר, הציגו תיאוריות שניסו להסביר היבטים מסוימים בהילינג, אבל לדעתי אף אחת מהתיאוריות לא הצליחה להסביר את כל התופעות שחוויתי או קראתי עליהן. שאיפתי להבין טוב יותר את התהליך גרמה לי לחפש אחר מודל מדעי שיאשר את קיומה של תופעה כזאת ויסביר טוב יותר את השפעתה ויעילותה.

לפני שהתעורר העניין שלי בתדרים ובפרנורמאלי הייתה המחשבה שלי אנליטית מאוד, ממוקדת "במוח השמאלי", ודחתה את רוב הדברים שלא התאימו למדע של הזרם המרכזי. אבל גיליתי שחוקרי מדע אמינים נאבקים באומץ כדי להסביר אירועי הילינג "לא נורמאליים", והתחלתי לאמץ גישה פתוחה יותר. בו-בזמן הבנתי שיש צורך במודל מדעי כדי לגשר על הפער בין הפיזיקה והמטפיזיקה, וכדי לאפשר שינוי במדעים ובהילינג.

אחד האירועים הראשונים שסייע בפתיחת מחשבתי, היה כנס מרתק שהשתתפתי בו בשנת 1977 באוניברסיטת טורונטו. נושא הכנס היה "פרפסיכולוגיה ורפואה פרנורמאלית". (Parapsychology and Paranormal Medicine) השתתפו בו מדענים שלמדו מה שאז נחשב "מדעי השוליים".

בין המרצים הרבים שדיברו בכנס זה היה רופא בשם ד"ר רוברט לייכטמן, M.D.. הרצאתו של ד"ר לייכטמן כללה דיון מרתק על תופעה שהוא התייחס אליה בפשטות כאל "בית-ספר לילה". ד"ר לייכטמן טען שבניגוד לשיעורים בבית-ספר ערב רגיל, בשיעורים בבית-ספר לילה שהוא דיבר עליו השתתפו אנשים במישור האסטרלי, בעוד מחשבתם המודעת וגופם היו נתונים בשינה עמוקה. לייכטמן אמר שההכשרה הרפואית שקיבל בשיעורים האסטרליים, הרחיקה אל מעבר להשכלה הקונבנציונאלית שלו, וסייעה לו להיות "מאבחן אינטואיטיבי" מצוין. לייכטמן גילה שהאבחון האינטואיטיבי שלו זיהה במדויק בעיות רפואיות מורכבות, עוד לפני שבחן את ההיסטוריה הרפואית הנרחבת של החולה או אפילו בדק אותו!

כדי להוכיח את טענותיו על בית-ספר לילה שלו, הזכיר לייכטמן ספר שנכתב על-ידי נוירו-פסיכיאטרית, ד"ר שפיקה קרגולה (Karagulla), M.D., שגם הוא דן בשיעורים על מישור אסטרלי. קרגולה שאבה השראה מספרה של ג'ינה סרמינרה (Cerminara), Many Mansions, שסיפר את סיפורו של המדיום המפורסם, אדגר קייס (Cayce), שכונה לפעמים "הנביא הישן". קרגולה הסתקרנה והתחילה לחקור יכולות רוחניות באוכלוסייה הכללית ובקהילה העסקית, וגילתה (בעקבות הרבה שיחות פרטיות) שלאנשי עסקים מצליחים רבים יכולת רוחנית וכוח נבואי חזקים מאוד. רבים מאנשים אלה (כולל מנהלים כלליים של חברות גדולות) זכרו שהשתתפו בשיעורים ב"בית-ספר לילה" בדומה לאלה שתיאר ד"ר לייכטמן. למעשה, אחד מאלה שזכר שיעור כזה ב"בית-ספר לילה" דיווח שראה שם ידיד. כשהתקשר אליו כדי לאמת זאת, אותו ידיד אמר לו שגם הוא חלם חלום דומה שבו היה נוכח בשיעור בלילה האמור. במהלך המחקר פגשה ד"ר קרגולה את הפרופסור למתמטיקה ד"ר ויולה פטיט ניל, שזכרה היטב את שיעוריה ב"בית-ספר לילה". ניל תיארה תבניות חשיבה מורכבות שהמורים האסטרליים השתמשו בהם. היא זכרה היטב את נושאי השיעורים האסטרליים. ספרה השני של קרגולה, Through the Curtain, מכיל רשימות של הרצאות שנכתבו על-ידי פטיט ניל בזמן השיעורים האסטרליים. הרצאות אלה עוסקות בהתפתחויות במדע, תפיסה רוחנית גבוהה יותר, הילינג ואופי האנרגיות האתריות (קטע גדול למדי מתוך Through the Curtain נמצא בספר זה, בפרק על קריסטלים).

הניסיון שלי עם "קורס בניסים" וספרים כמו Through the Curtain הגביר את המודעות שלי לשני רעיונות חשובים. ראשית, בני-האדם הם יותר מאשר סתם גוף פיזי; אנחנו ישויות רב-ממדיות, רוחניות, שהתודעה שלהן נשמרת במישורים גבוהים יותר אפילו אחרי מות הגוף הפיזי. שנית, יש ישויות "בעולם הרוחני" המבקשות ליצור קשר עם אנשים הנמצאים עדיין בגלגול הפיזי שלהם. מטרת ההתקשרות כפולה: אלה שבעולם הרוחני מבקשים לספר לנו שהתודעה ממשיכה בקיומה אחרי מות הצורה הפיזית; ואולי חשוב עוד יותר, הם מבקשים להעביר אלינו מידע שיסייע לנו להבין את היקום הרב-ממדי, בעיקר בכל הנוגע להילינג, צמיחת הנשמה וההתפתחות הרוחנית האישית.

החומר שכבר למדתי עורר את סקרנותי ונמשכתי עוד ועוד ל"מידע טכני מתוקשר", השקפות רב-ממדיות על מחלות והילינג שהגיעו לכאורה מ"הרוח". בעיקר התעניינתי בחומר מדעי (מ"מקורות מתוקשרים") שהיה אפשר לבדוק אותו בצורה אמפירית. אנשים רבים יופתעו אולי לשמוע שהשימוש במידע מתוקשר וטכני ככלי מחקרי, נפוץ יותר מכפי שמקובל לחשוב. עסקים גדולים, חוקרי רפואה וממשלות השתמשו בקריאה מתוקשרת כדי ללמוד על מגמות כלכליות בעתיד, על גורמים לרעידות אדמה וגילויים, ואפילו על הגורמים למחלות שאינן מובנות מספיק. המרכז לאינטואיציה שימושית בסן פרנסיסקו (מנוהל על-ידי ד"ר ויליאם קאוץ, לשעבר ממכון סטנפורד למחקר) ייעץ לעסקים ואנשים רבים באמצעות "מומחים לאינטואיציה" שליקטו מידע מתוקשר על נושאים שונים. אחד הערוצים הרוחניים הטכניים הגדולים ביותר בכל הזמנים, שעסק בחקר ההילינג באמצעות תקשורת, היה אדגר קייס (Cayce), שהתפרסם בשל יכולתו להעביר מידע רפואי מדויק על אלפי אנשים שמעולם לא פגש. העמותה למחקר והארה (A.R.E.) בווירג'יניה חוקרת את התיעוד הרב של הקריאה המתוקשרת של קייס. המרכז הרפואי של העמותה למחקר והארה בפניקס, אריזונה, חוקר ומיישם בעשורים האחרונים ידע בהילינג שנאסף מהקריאה המתוקשרת של קייס. למדתי את החומר של קייס בעניין רב. הופתעתי לגלות שקייס התייחס רבות להילינג בעזרת אנרגיה, ואפילו הזכיר את תופעת הקונדליני ומערכת הצ'קרות של הגוף.

בעודי לומד את החומר של קייס סיימתי את שנת הלימודים השלישית שלי בבית-הספר לרפואה והתחלתי לחשוב על דרכים לשילוב החומר שלמדתי בעבודתי כרופא. מכאן העניין הרב שלי במכתב שקיבלתי בשנת 1978, שתיאר תוכנית להתמחות סטודנטים ב"רפואה הוליסטית" במרכז הרפואי של העמותה למחקר והארה באריזונה. כמו אירועים גורליים רבים בחיי, גם כאן הייתה קבלת המכתב כרוכה בזימון מקרים.

באותה עת דנתי עם סטודנטים עמיתים ב"קורסי בחירה" חיצוניים בשנת הלימודים הרביעית בבית-הספר לרפואה. לא הכרתי שיטת לימוד זו, שבה סטודנטים לרפואה בשנה הרביעית נוסעים למקומות אחרים כדי לעסוק בסבב של התמחויות ברדיולוגיה, ניתוח, רפואה אורתופדית או התמחות רפואית אחרת. חברי ללימודים אמרו לי שקיים בבית-הספר לרפואה תיק גדול ובו הערכות של לימודים כאלה, שנמסרו על-ידי משתתפים לשעבר בתוכנית. באותו יום הלכתי לבית-הספר לרפואה וקראתי את ההערכות של סטודנטים שנה רביעית ברפואה משנים קודמות. נדהמתי מהמספר הרב של הנושאים לבחירה, אבל אף אחד מהם לא משך את ליבי. בדרכי הביתה חשבתי על האפשרויות השונות שנתקלתי בהן. כשהגעתי לדירתי פתחתי את תיבת הדואר ומצאתי שם את המכתב של העמותה למחקר והארה, שהציע לי מה שנראה כנושא מושלם לשנת לימודים רביעית ב"קורסי בחירה" חיצוניים. הם הציעו לי ללמוד ולשלב רפואה אלטרנטיבית בעבודה הרפואית היומיומית. התזמון של המכתב סיקרן אותי, ולא הבנתי איך העמותה מצאה את שמי וכתובתי. מעולם לא נכללתי ברשימות הדיוור של העמותה ולא ביקשתי מידע על לימודים אלה.

בשנת הלימודים הרביעית שלי עבדתי במרפאת העמותה למחקר והארה (וביליתי חודש עם ד"ר נורמן שילי, שהיה אז הנשיא הראשון של האגודה האמריקנית לרפואה הוליסטית) במסגרת קורס בחירה חיצוני שכותרתו הייתה "השוואות בטיפול רפואי ראשוני". אחת הדרישות הייתה שאכתוב מאמר שמשווה את הגישה ההוליסטית לרפואה, כפי שזו יושמה במרפאת העמותה ובמרפאה של ד"ר שילי, לגישתו של רופא פנימי קונבנציונאלי.

מאפיין ייחודי ביותר של מרפאת העמותה למחקר והארה היה "קריאה רוחנית" על-ידי מדיום מיומן, שבוצעה כחלק מתוכנית המחקר. נרשמתי מתוך עניין רב לפגישה עם המדיום שלהם, אן פורייר (Puryear). התברר שרוב המידע שהתקבל באמצעות המדיום היה מדויק למדי, אף שאמינותו של המידע התבררה רק אחרי כמה שנים. ניסיתי להישאר פתוח לדבריה של המדיום, אבל בקריאה הראשונה שלי הייתי עדיין מדען ספקן המחפש אחרי אימות מדעי כלשהו למידע שהוא מקבל מהמדיום.

אן הייתה רואת נסתרות ומיומנת היטב בראיית הילות ותבניות חשיבה בשדה ההילה, ולכן התחילה ב"קריאת ההילה". אימות חלקי לתפיסה הרוחנית של אן קיבלנו אחרי כמה שנים, כשאשתי (גם היא רואת נסתרות) ישבה בקריאת הילה עם אן. אשתי גילתה שהיא מסוגלת לראות את הצבעים והתמונות בשדה ההילה שלי, כפי שאן תיארה אותם. בקריאת ההילה הראשונה שלי אן אמרה לי שהיא רואה זהב רב מאוד בשדה ההילה שלי. לדעת אן צבע הזהב נחשב מבחינה אזוטרית לצבע ה"חסד". ולכן, שפע הזהב רמז שהודות לפעילותי בתקופות חיים קודמות שלי (בהן הרווחתי לכאורה נקודות קארמה עבור מעשי הטובים) יהיה לי קל יותר בתקופת חיים זו. במילים שלה, "נולדתי בחסד ואני מוקף בזהב".

זימון מקרים מעניין, שהתגלה רק שנים אחר כך כשהאזנתי להקלטת הקריאה של אן, יכול לשמש גם הוא כאימות חלקי (אולי סמלי) לפרשנות שנתנה לשדה ההילה. כשהאזנתי להקלטה נזכרתי לפתע שנולדתי בבית-החולים גרייס (Grace = חסד) בדטרויט. נזכרתי גם שמצד אחד של הבית שבו גרתי עמד ביתם של הגולדשטיינים, ומצד אחר עמד ביתם של הגולדברגים. (Gold = זהב). נולדתי במלוא מובן המילה תחת (גגו של) חסד (בית-החולים) והייתי מוקף בזהב (גולדשטיין וגולדברג)!

בין שאר הנושאים המעניינים שעלו בקריאה הרוחנית שלי עם אן פורייר, היו גם דבריה שיש בשדה ההילה שלי "ספר בצבע זהב זוהר". אן אמרה שבמקום לראות ספר זה כיִעוד שלי, עלי לראותו כפוטנציאל הגדול שאותו אוכל לממש בתקופת חיים זו, אם אפעל על-פי ההנחיה הפנימית שלי. השנה הייתה 1979 והדאגה היחידה שלי הייתה סיום הלימודים בבית-הספר לרפואה וכניסה לתוכנית ההתמחות ברפואה פנימית. על כתיבת ספר לא חשבתי כלל, ולכן הדחקתי דברים אלה כמעניינים אבל חסרי משמעות אישית.

חלפו כמה שנים והגעתי אל סוף שנת ההתמחות השלישית שלי ברפואה פנימית באוניברסיטת וויין בדטרויט. בזמני החופשי חקרתי מעט את שיטת קיריליאן לגילוי הסרטן בעזרת טביעת אצבעות אלקטרוגרפית. לילה אחד, בעודי חושב על כל מה שלמדתי בשש או שבע השנים האחרונות בתוכנית הפרטית שלי להשכלה רפואית אלטרנטיבית, גיליתי פתאום משהו. לפתע הכול נראה הגיוני. ראיתי, במבט אחד, את ראשי הפרקים של הספר שיסקור את כל ההיבטים השונים של ההילינג האנרגטי שלמדתי. הושטתי יד לעט, מחשש שראשי הפרקים ייעלמו מהתודעה שלי, ובידי השנייה אחזתי בכמה דפים ריקים שבראשם כותרת בית-החולים.

תמצית זו הייתה מונחת על השולחן שלי כשנה לפני שהתחלתי לכתוב את הפרק הראשון. השנה הייתה 1984 וזה עתה הופיע מחשב אפל הראשון של מקינטוש, ולכן קניתי אחד. היכולת לכתוב ולתקן בעזרת מעבד תמלילים סייעה רבות. כשהתחלתי לתקן את הפרק הראשון התחיל הפרק השני להתפתח מעצמו במחשבתי, ללא כל מאמץ, בדיוק בהתאם לראשי הפרקים שלי. אף שהדבר נראה מעט טיפשי, הרגשתי צורך אינטואיטיבי חזק להדביק קריסטל קוורץ מעל לאזור העין השלישית במצח שלי בעודי כותב. להפתעתי הדבר כאילו האיץ את הכתיבה. חזרתי כל לילה מהעבודה וכתבתי במשך שעה או שעתיים על המחשב שלי. תוך תשעה חודשים כתבתי תשעה פרקים מהספר. כאן הגעתי למבוי סתום ולא הצלחתי לעבוד על כתב-היד במשך כשנה. קול פנימי אמר לי שעלי לנסוע למצרים כדי להשלים את הספר. באותו זמן לא ראיתי כל היגיון בעצה זו. אולם התברר לי שידידתי, המדיום אן פורייר ובעלה הֶרב אירגנו "מסע לחיפוש רוחני" במצרים שעמד לצאת תוך שלושה חודשים. הם הציעו לי להצטרף כרופא, תמורת מחצית ממחיר הסיור.

הצטרפתי ברצון לטיול במצרים, שהיה מרתק. בין האירועים המוזרים והחריגים הרבים שהתרחשו בטיול, היו כמה מקרים של הילינג באמצעות הנחת ידיים; אלה בוצעו על-ידי חברים בקבוצה כשהופיעו בעיות בריאות קלות אחרי שנגמר מלאי הלמוטריגין (למיקטל), תרופה אנטיביוטית, ותרופות דומות.

כשחזרתי ממצרים הצלחתי לסיים את הספר. ואז התברר לי שמעולם לא חשבתי איך לפרסם את כתב-העת הגמור. "במקרה" נתקלתי בספרה של ברברה הנד קלו (Clow), Eye of the Centaur, שמבוסס על תזת הדוקטורט של קלו שאותה כתבה בהנחיית גרגורי פקסון. בתזה זו היא חקרה גלגולים קודמים באמצעות רגרסיה היפנוטית. לקחתי את הספר ופתחתי אותו בפרק שתיאר גלגול קודם במצרים, בו נכנסה נשמתה של קלו לגופו של הילר-נזיר. התחלתי לקרוא את הפרק ומייד עברתי למצב תודעה ייחודי. הייתה לי תחושה חזקה מאוד שעשיתי דברים דומים לדברים שקלו תיארה בזיכרונותיה על הנזיר המצרי. הרגשתי גם תחושה אינטואיטיבית חזקה שעלי להתקשר בהקדם האפשרי אל ברברה קלו. בסופו של דבר מצאתי את מספר הטלפון של המחברת בביתה בסנטה פה, ניו מקסיקו. כמה ימים אחר כך שוחחנו, ברברה ואני, ארוכות בטלפון, ושמעתי ממנה שהיא עבדה גם במשרה חלקית כאסטרולוגית מקצועית. שאלתי אותה אם היא מוכנה לבצע קריאה אסטרולוגית בשבילי והיא הסכימה ברצון. כמה שבועות אחר כך, במהלך הקריאה האסטרולוגית, אמרה ברברה, "אתה יודע, מתוך המפה שלך אני רואה שאתה באמת יכול לכתוב ספר על רפואה אלטרנטיבית". אמרתי לברברה שסיימתי לאחרונה לכתוב ספר בנושא כזה. נדהמתי לשמוע שקלו הייתה גם עורכת רכישות של הוצאה לאור קטנה בניו מקסיקו, בר ושות'. תוך שבוע החליטה לרכוש את הספר שלי.

עד אותו זמן הרגשתי חוסר נוחות כשחשבתי על פרסום רפואת תדרים תחת שמי, משום שלא ידעתי מה תהיה התגובה של קהילת הרפואה הקונבנציונאלית. הצעתי להשתמש בשם ספרותי אבל ברברה שיכנעה אותי להוציא את הספר תחת שמי, משום שלדעתה הרקע הרפואי שלי יעניק תוקף נוסף לחומר.

כשמונה חודשים אחרי פרסומו הראשון של רפואת תדרים זרקתי כמה עותקים ישנים של כתב-היד ונתקלתי בראשי הפרקים הראשונים שהכנתי. קראתי אותם ושמתי לב למקריות מעניינת. ראשית, ראשי הפרקים נכתבו על נייר מכתבים של בית-החולים גרייס (= חסד) – בית-החולים שבו נולדתי, תזכורת נוספת לקריאה האינטואיטיבית של אן פורייר על כך שחיי מלאים "חסד". שנית, שמתי לב שהתאריך שנכתב בראש העמוד היה 14 בפברואר, 1983 – יום האהבה! כפי שכבר ודאי קראתם, לתאריך 14 בפברואר משמעות סמלית רבה עבורי, משום שזה היום שבו נמסר רפואת תדרים לדפוס. המסע הרוחני שלי השלים מעגל שלם.

זמן קצר אחר כך גיליתי עוד פרט מעניין בקשר ל-14 בפברואר. גיליתי שיום הולדתה של ברברה קלו גם הוא חל ביום האהבה! "מקריות" אחרת הקסימה אותי יותר. אשתי ישבה איתי בחדר השינה ושאלה היכן כתב-היד של הספר שלי. שאלתי אותה למה היא רוצה לדעת, והיא אמרה לי שאור זהוב מבריק עולה מצד המיטה ומאזור סל הניירות. הסתכלתי וראיתי שכתב-היד המושלם של רפואת תדרים מונח על הרצפה לצד המיטה, ושסל הניירות מלא דפים מהגרסאות הקודמות של הספר, שלא תוקנו. ואז נזכרתי שוב בקריאה הרוחנית הראשונה שלי שעשתה אן פורייר, אשר בה תיארה "ספר בצבע זהב זוהר" בשדה ההילה שלי. והשאר, כמובן, הוא היסטוריה.

מאז הדפסתו הראשונה תורגם הספר רפואת תדרים לפורטוגזית, הולנדית, רוסית, איטלקית, קוריאנית, יפנית, צ'כית וספרדית. שמחתי לשמוע שהודפסו יותר מ-110 אלף עותקים באנגלית בלבד. הסתבר לי שרפואת תדרים משמש ספר לימוד בקורסים רבים בהילינג, טיפול במגע ותנועה, רפואה אלטרנטיבית ואפילו הכשרה ברגרסיה היפנוטית לגלגולים קודמים. התרגשתי מאוד כשהתקשרו אלי אנשים וסיפרו לי איך הספר השפיע על בריאותם וחייהם. בעיקר נדהמתי לשמוע מאנשים, שקריאת רפואת תדרים גרמה להם לפנות לקריירה בתחום ההילינג. אם אגרום לאדם אחד בלבד להיות הילר או איש מקצוע בתחום הבריאות, ולאדם זה תהיה השפעה חיובית על חייהם של אחרים, הרי שזה גמולי על כל מאמצי.

אני מאמין שספר זה הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין הילרים וחוקרים במישור הפיזי וישויות הנמצאות במישורים רוחניים גבוהים יותר. שיתוף פעולה זה מאפשר העברת שפע מידע שנחוץ מאוד כיום בעולם. רבים מהפרקים בספר זה הם בעצם "מסרים מהרוח" שהועברו אלי ממקורות שונים ושאספתי במשך השנים. אספתי מידע טכני מתוקשר ש"קרא לי" ברמה האינטואיטיבית, אבל היה זקוק למידע תומך שיאפשר את הבנתו ויבטיח את אמינות החומר עצמו.

אנחנו נכנסים לאלף חדש. עכשיו, כשכתב העת טיים הכיר באלברט איינשטיין והעניק לו את התואר "איש המאה", סביר בהחלט שהאלף הבא יהיה העידן של מה שאני מכנה "רפואה איינשטיינית". נדרשו כמאה שנה עד שרופאים הבינו את הגילוי המדהים של איינשטיין על הקשר שבין חומר ואנרגיה. אולי במאה השנים הבאות יימצאו ביולוגים שיהיו מוכנים ללמוד ולשלב תובנות אלה של איינשטיין ב"רפואת העתיד", שכולנו מקווים שתבוא במהרה.

אני מאחל לכם הצלחה במסע הגילוי האישי והחיפוש הרוחני שלכם. אני מקווה שפרסום סיפורי האישי יגרום לאחרים להקדיש תשומת לב רבה יותר להתפתחות הפנימית שלהם ולזימון המקרים שמאחורי ההילינג וההתגלות הרוחנית שלהם.

ד"ר ריצ'רד גרבר (M.D.)

29 באוגוסט, 2000

הודעה מיוחדת לקורא
אף שספר זה נכתב על-ידי רופא והוא דן בשיטות ריפוי שונות, אין הוא בא להמליץ ולייעץ בטיפול במחלות מסוימות. ספר זה בודק שיטות טיפול חלופיות, שניתן להשתמש בהן בנוסף לטיפול רפואי קונבנציונאלי. הוא אינו מהווה תחליף לאבחון וטיפול רפואיים. ולכן, לפני שאתם מנסים טיפול כלשהו שהוזכר בספר זה, מומלץ לפנות לרופא מיומן או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לקבלת אבחון, טיפול והדרכה בבחירת שיטת הטיפול הרפואי המתאימה.

מומלץ לקוראים בכלל, ובעיקר לקוראים שחסרים הכשרה כלשהי ברפואה, לקרוא תחילה את "דברים שכדאי לזכור" בסופו של כל פרק, ורק אז את הפרק כולו מתחילתו ועד סופו. שיטה זו עוזרת מאוד בהבנת מידע מורכב, ומבססת את התובנות העיקריות שנחוצות להבנת הפרקים הבאים. מומלץ גם לקרוא את הפרקים בספר זה ברצף, משום שכל פרק מתבסס על מידע שהוצג בפרק הקודם.

ד"ר ריצ'רד גרבר (M.D.)

פרק 1
על הולוגרמות, אנרגיה ורפואת תדרים:
ההשקפה האיינשטיינית על מערכות חיות

הרפואה היום מבוססת על מודל המציאות של ניוטון. זוהי השקפה הרואה את העולם כמכניזם מורכב. רופאים מתייחסים לגוף כאל מכונה מרשימה הנשלטת על-ידי המוח ומערכת עצבים היקפית: המחשב הביולוגי האולטימטיבי. אבל האם בני-האדם הם באמת מכונות משוכללות? או אולי הם מנגנונים ביולוגיים מורכבים, הפועלים הדדית ובצורה דינאמית עם שדות אנרגיה החודרים זה לתוך זה... מה שמכונה "הרוח במכונה"? ספר זה מתאר השקפה חדשה על הילינג, המציגה את החומר כביטוי לאנרגיה. תחום הילינג חדש זה, המתבסס על ההשקפה האיינשטיינית, מכונה רפואת תדרים.

ההשקפה האיינשטיינית, כפי שהיא מיושמת ברפואת התדרים, רואה את בני-האדם כרשת של שדות אנרגיה מורכבים, המשיקים למערכות פיזיות/תאיות. רפואת התדרים משתמשת בצורות מיוחדות של אנרגיה כדי להשפיע בצורה חיובית על מערכות אנרגטיות שאיבדו את האיזון שלהן בגלל מחלה. הילרים, המשתמשים בתדרים ופועלים ברמה גבוהה יותר של תפקוד אנושי, מנסים להחזיר את המצב לתקנו על-ידי איזון מחדש של שדות האנרגיה, המסייעים בוויסות הפיזיולוגיה של התאים.

ההכרה שכל חומר הוא אנרגיה היא היסוד להבנת העיקרון הרואה את בני-האדם כמערכות אנרגטיות דינאמיות. אלברט איינשטיין הוכיח למדענים, באמצעות המשוואה המפורסמת שלו, E=mc2, שאנרגיה וחומר הם ביטוי שווה-ערך לאותו חומר אוניברסאלי. חומר אוניברסאלי זה הוא האנרגיה או התדר הקדמוניים שכולנו מורכבים מהם. בהתאם לכך, רפואת התדרים משמעותה ריפוי הגוף בעזרת אנרגיה או תדרים בסיסיים אלה. אמנם רופאים כבר מתחילים לקבל וליישם את השקפתו של איינשטיין, אך עדיין יש לשלב את התובנות המעמיקות שלו בגישתם של רופאים לבני-אדם ומחלות.

על-פי החשיבה הרפואית בת זמננו, הדוגלת במודל הניוטוני, ההתנהגות הפיזיולוגית והפסיכולוגית האנושית תלויות במבנה המוח והגוף. הלב הוא משאבה מכאנית המעבירה חמצן ודם עשיר בחומרים מזינים אל איברי הגוף והמוח. רופאים האמינו שהם מבינים את הלב היטב, שהם המציאו תחליפים מכאניים המקבלים על עצמם את תפקידו של הלב הטבעי שכשל. הם חשבו שתפקידה העיקרי של הכליה הוא סינון וחילופין, והעתיקו את יכולתה לסנן זיהום ורעלים על-ידי בניית מכונות דיאליזה. אף שההתקדמות בטכנולוגיה הביו-רפואית העניקה לרופאים מגוון רחב יותר של חלקי חילוף להחלפת איברים וכלי דם חולים, לרוע המזל עדיין חסר הידע החשוב יותר כיצד לטפל במחלות רבות ואיך למנוע אותן.

מאז ימיו של אייזיק ניוטון נעשה שימוש בהשוואות מכאניות כדי להסביר את התנהגותו של העולם הפיזי. הוגי דעות ניוטוניים ראו את היקום כמכניזם מסודר, צפוי ובכל זאת אלוהי. לדעתם, בני-האדם, כמו הבורא שלהם, נבנו באותה הצורה. בתקופתו של ניוטון קל היה לחשוב על האנטומיה האנושית במונחי מכונות ביולוגיות מורכבות. השקפה מכאניסטית זו פשטה כל כך, שהוגי הדעות בימיו של ניוטון ראו את היקום כולו כשעון אחד גדול. השקפתם של רופאים על התפעול הפנימי של בני-האדם השתנתה מעט מאוד מאז, למרות התפתחות החשיבה המדעית במשך השנים. רופאים בני ימינו עדיין רואים את גוף האדם כמכונה מורכבת. הם פשוט נעשו מתוחכמים יותר בחקר מנגנוני השעון הביולוגי ברמה המולקולארית.

הגישות הרפואיות הניוטוניות הראשונות דגלו בניתוחים. המנתחים הראשונים עבדו מתוך ההנחה הבסיסית שגוף האדם הוא מערכת של צנרת מורכבת. אפשר לראות מנתח בן ימינו כמומחה, "ביו-שרברב" היודע איך לבודד ולסלק מרכיב "חולה", ואיך לחבר שוב את המערכת כדי שתפעל כיאות. התפתחויות שהתרחשו לאחרונה בטיפולים תרופתיים, סיפקו דרכים חדשות יותר ל"תיקון" הגוף החולה. אף שהטיפול התרופתי שונה בפילוסופיה שלו, הוא עדיין ניוטוני במהותו, משום שהוא רואה את גוף האדם כמנגנון ביולוגי מורכב. במקום להשתמש בסכינים, כפי שנעשה בניתוח, רופאים משתמשים בתרופות ככדורי קסם, כדי לחדור לרקמת גוף חולָה ולרפאה. הם משתמשים בכדורי הקסם כדי לחזק תאים המתפקדים בצורה חריגה או להרוס אותם, בהתאם לצורך הרפואי. התקדמות הביולוגיה המולקולארית גרמה לפיתוחן של תרופות ייחודיות, בתקווה שניתן יהיה להגביר את יעילותן ולהפחית את הרעילות שלהן לגוף. אף שהגישה התרופתית והניתוחית כאחת התקדמו מאוד באבחון ובטיפול במחלות האדם, שתיהן פועלות על-פי ההשקפה הניוטונית, הרואה את גוף האדם כמנגנון מורכב של איברים פיזיים, כימיקלים, אנזימים וקולטני קרום.

ההשקפה הניוטונית המכאניסטית על החיים נוגעת לא נוגעת במציאות. שתי הגישות, התרופתית והניתוחית, אינן מושלמות, משום שהן מתעלמות מכוחות חיוניים המפיחים רוח חיים במכונה הביולוגית של המערכות החיות. העיקרון ביסודה של מכונה הוא, שאפשר לצפות את תפקודו של השלם על בסיס סיכום החלקים שלו. אולם בני-אדם, שלא כמו מכונות, הם יותר מסיכומם של כימיקלים משולבים זה בזה. כל האורגניזמים תלויים בכוח-חיים מעודן, שיוצר סינרגיזם על-ידי ארגון מבני ייחודי של מרכיבים מולקולאריים. בגלל סינרגיזם זה, השלם החי גדול מסיכום חלקיו. כוח-החיים מכניס סדר במערכת החיות, ובונה ומחדש שוב ושוב את כלי הביטוי התאי שלו. כשכוח זה עוזב את הגוף במוות, המכניזם הפיזי מתפרק לאיטו לערימת כימיקלים חסרת סדר. זהו אחד העקרונות הייחודיים המבחין בין מערכות חיות ושאינן חיות, ובין אנשים ומכונות.

כוח-חיים זה הוא אנרגיה שהוגי הדעות הניוטוניים-מכאניסטיים, שדעותיהם שולטות ברפואה השמרנית בת ימינו, מתעלמים ממנה. רופאים אינם עוסקים בכוחות מעודנים אלה ואינם דנים בהם, משום שאין מודלים מדעיים מקובלים המסבירים את קיומם ותפקודם. חוסר יכולתו של המדע היום להתמודד עם הכוחות החיוניים, המחדירים חיים למסגרת האנושית, נובע בחלקו מהניגוד בין האמונה המזרחית והמערבית, שהתפתח לפני שנים רבות מאוד. ניגוד זה מבטא את הקרע העמוק שבין דת ומדע, שנוצר לפני אלפי שנים. השימוש במודל הניוטוני כדי להסביר את פעולתו של הגוף האנושי, שיקף את ניסיונותיהם של המדענים להעביר את התפקוד האנושי מממלכת האלוהי לעולם המכאני, אותו יכלו להבין ולתפעל. מיכון הגוף האנושי העיד על התרחקות נוספת מהסברים דתיים, שטענו לקיומם של כוחות מיסטיים שגרמו לבני-האדם לחיות, לחלות ולמות.

ההשקפות הרפואיות בנות זמננו נטועות עמוק בהשקפת העולם הניוטונית, שהיא בת מאות שנים. המודל הניוטוני סייע בפיתוח המכאני והתיאורטי בתקופת המהפכה התעשייתית. אולם בסופו של דבר, ככל שרופאים רכשו ניסיון רב יותר בחשמל ומגנטיות, כך התגלו יותר חסרונות במודל זה. בהשקפת העולם הניוטונית חסַר גם הסבר מתאים לתפקידו של כוח-החיים במערכות חיות. אף שעקרון החיוניות (ויטליזם) היה פופולארי מאוד בתקופה מסוימת בהיסטוריה של הרפואה, ביטחון-יתר בטכנולוגיה ובמדע סילק הצידה פילוסופיות כאלה לטובת המודל המכאניסטי של החיים האורגניים.

ההשקפה הניוטונית מתבססת על מודלים מוקדמים של התנהגות מכאניסטית, שנבנו על בסיס תצפיות בטבע. האצה וכוח כבידה נותחו על-ידי ניוטון על יסוד התצפיות שלו בתפוח נופל. הוא הוסיף מתמטיקה לתצפיות שלו והציג כמה חוקי תנועה שתיארו מה שראה. חוקי ניוטון מוקדמים אלה איפשרו למדענים לצפות את התנהגותן של מערכות מכאניות. בזמנו היה המודל הניוטוני מתקדם למדי. התחשיב שפיתח שימש כלי עבור המדענים בחקר היקום שאפשר לראותו. פעילות זו הביאה לגילויים מדעיים חדשים ואיפשרה המצאות רבות שהועילו מאז לאנושות. אבל חוקי ניוטון עסקו בעיקר בכוח הכבידה כפי שהוא פועל על גופים נעים בשדה הכבידה של כדור הארץ. המודלים שלו לא יכלו להסביר, בשנים מאוחרות יותר, את התנהגות החשמל והמגנטיות. בסופו של דבר נוצר הצורך בהמצאת מודלים חדשים של היקום, כדי להסביר תופעות אנרגטיות מוזרות אלה.

המדענים מתחילים שוב לגלות כוחות שאינם מתאימים למודל המציאות הניוטוני המקובל. אף שהאנרגיות של כוח-החיים אינן מוכרות ככאלה על-ידי מדענים שמרניים, חוקרים בודקים אותן משום שהם מכירים בחשיבותן למערכות חיות. לרוע המזל, רוב חוקרי הביולוגיה והרופאים עדיין מסתמכים על מערכות החיים על-פי המודל הניוטוני, הרואה את הגוף האנושי כמכאניזם תאי. החוקרים עדיין אינם מכירים בתפקידן החשוב של אנרגיות חיוניות המחדירות חיים לגוף. אף שהרפואה נעשית מתוחכמת יותר משום שהיא מתמקדת באינטראקציות בין התאים ברמה המולקולארית, מודלים פיזיולוגיים מבוססים אך ורק על התנהגות חומר פיזי צפוף. מודלים אלה אינם מביאים בחשבון את תרומתם של שדות ביו-אנרגטיים, המשפיעים על התפתחות התאים והביטוי הפיזי.

היום מתפתח סוג חדש של רופא/הילר, הרוצה להבין את תפקודם של בני-האדם מנקודת מבט מהפכנית של חומר כאנרגיה. מדענים רוחניים אלה רואים את גוף האדם כמודל היכול לעזור לנו להבין לא רק את עצמנו, אלא גם את דרך פעולתו של הטבע, ואת סודות היקום. אם נבין שבני-האדם הם ישויות אנרגטיות, נוכל ללמוד השקפות חדשות על בריאות ומחלה. השקפה איינשטיינית חדשה זו תעניק לרופאים בעתיד גישה ייחודית לגורמי מחלות, ובני-האדם ילמדו דרכים יעילות יותר להקלת סבלם.

במקום הגישה המקובלת של תרופות וניתוחים מנסה רפואת התדרים לטפל בבני-אדם בעזרת אנרגיה טהורה. נקודת מבט תיאורטית זו מבוססת על ההכרה, שהארגון המולקולארי של הגוף הפיזי הוא למעשה רשת מורכבת של שדות אנרגיה השזורים זה בזה. הרשת האנרגטית, המייצגת את המסגרת הפיזית/תאית, מאורגנת ומוזנת על-ידי מערכות אנרגטיות "מעודנות" המתאמות בין כוח-החיים והגוף. היררכיה של מערכות אנרגטיות מעודנות מתאמת את התפקוד האלקטרו-פיזיולוגי וההורמונאלי, כמו גם את המבנה התאי בתוך הגוף הפיזי. בריאות ומחלה נובעות בעיקר מרמות מעודנות אלה. אנרגיות מעודנות ייחודיות אלה מושפעות מאוד על-ידי הרגשות והאיזון הרוחני שלנו, ועל-ידי התזונה והסביבה, והן משפיעות על התפתחות התאים לחיוב ולשלילה.

הרפואה הקונבנציונאלית מתבססת על הרעיון השגוי שאפשר לרפא את כל המחלות על-ידי תיקון או חיסול פיזי של תאים לא נורמטיביים. רופאים מנסים לתקן, בעזרת תרופות וניתוחים, מרכיבים שתפקודם לקוי, כגון עורקים סתומים, בדיוק כמו שרברב מיומן המנסה לתקן צינור ניקוז סתום. הם משתמשים בחומרים כימיים כדי להגביר את זרימת הדם מעבר למחסומי כולסטרול, וכשהם נכשלים, הם משתמשים בבלון ואפילו בלייזר כדי לפוצץ ולסלק את הריסות האיברים שאינם מתפקדים. בדרך כלל תופרים בזהירות צינור חדש כדי לעקוף את העורק הסתום. המפתח לטיפול במחלות חוזרות כאלה אינו בפתרונות פיזיים מהירים, אלא בעיצוב מחדש של שדות האנרגיה הגורמים לחוסר התפקוד של התאים.

הרופאים עדיין אינם מבינים היבט אחד של הפיזיולוגיה האנושית, והם מכירים בו רק בחוסר רצון. ממד זה של הפיזיולוגיה האנושית הוא ממלכת ה"רוח", כפי שהיא מתייחסת לגוף הפיזי. הממד הרוחני הוא הבסיס האנרגטי לחיים, משום שאנרגיית הרוח היא שמחדירה חיים במסגרת הפיזית. המפתח להבנת היחסים הפנימיים בין חומר ואנרגיה מצוי בקשר הסמוי בין הגוף הפיזי וכוחות הרוח המעודנים. כשמדענים יתחילו להבין את היחסים האמיתיים בין חומר ואנרגיה, הם יתקרבו להבנת היחסים בין האנושות והאלוהים.

התחום המדעי המתפתח, שיקרב את האנושות לרמת הבנה חדשה זו, הוא רפואת התדרים. רפואת התדרים מנסה לרפא מחלות ולשנות את התודעה האנושית בעזרת דפוסים אנרגטיים, המנחים את הביטוי הפיזי של החיים. בסופו של דבר נגלה שהתודעה עצמה היא מעין אנרגיה, הקשורה בקשר בלתי-נפרד לביטוי התאי של הגוף הפיזי. ככזו, התודעה משתתפת ביצירה המתמדת של בריאות או מחלה. רופאים ימצאו ברפואת התדרים, כמדע של העתיד, רמזים שיעזרו להם לפתור את החידה, למה אנשים מסוימים נשארים בריאים ואחרים חולים כל הזמן.

כשרופאים יבינו טוב יותר את יחסי הגומלין בין גוף, מחשבה ורוח, ואת חוקי הטבע השולטים בהתגלמותם על הכוכב שלנו, אז תיווצר רפואה הוליסטית אמיתית. אנחנו חיים במיקרוקוסמוס בתוך מקרוקוסמוס, כפי שפילוסופים במזרח הבינו כבר לפני שנים רבות. העקרונות המתגלים במיקרוקוסמוס משקפים לעיתים קרובות עקרונות נרחבים יותר השולטים בהתנהגות המקרוקוסמוס. דפוסי סדר בטבע חוזרים על עצמם ברמות היררכיות רבות. אם נוכל להבין את חוקי היקום כפי שהם מתבטאים בחומר ברמת המיקרו, יקל עלינו להבין את השלם הקוסמי. כשבני-האדם יבינו באמת את המבנה הפיזי והאנרגטי של מחשבתם וגופם, הם יתקרבו עוד להבנת היקום וכוחות הבריאה המחברים אותם עם אלוהים.

פלאי אור הלייזר: הולוגרפיה כמודל חדש של המציאות

כדי להבין את הרפואה האיינשטיינית נשתמש בדוגמת האור, ליתר דיוק, אור הלייזר. אור לייזר, כפי שהוא מתבטא בקרני לייזר והולוגרפיה, הוא אור מיוחד מאוד המכונה אור מתואם (קוהרנטי). אור מתואם הוא אור מסודר מאוד, שכל הגלים שלו נעים בצורה אחידה כמו חיילים במצעד. לאור לייזר יישומים רבים במדע, רפואה ותעשייה. ייצור תקליטורי וידיאו, תקשורת סיבים אופטיים וניתוחי עיניים הם יישומים נפוצים שבהם נעשה שימוש באור לייזר מתואם. יצירת תמונות בעזרת אור לייזר המאיר את נושא התמונה, מכונה הולוגרפיה. ההולוגרמה היא תמונה תלת-ממדית מיוחדת הנוצרת בעזרת תבנית התאבכות אנרגטית. הולוגרמות מדגימות גם עיקרון טבעי ייחודי הטוען שכל פיסה מכילה את השלם. ההולוגרמה מספקת לנו מודל חדש וייחודי, המסוגל לעזור למדע להבין את המבנה האנרגטי של היקום ואת האופי הרב-ממדי של בני-האדם.

הולוגרמה נוצרת על-ידי העברת קרן לייזר יחידה דרך מתקן אופטי המכונה מפצל קרניים, כדי ליצור שתי קרני לייזר הנובעות מאותו מקור. אחת הקרניים, המכונה "קרן ייחוס", עוברת דרך עדשת פיזור המפזרת אותה ומשנה את הרכבה מקרן מסודרת, דקה כעיפרון, לאלומה דמוית אור פנס.

קרן זו מכוונת על-ידי מראות לעבר לוח צילום שלא נחשף. הקרן השנייה, המכונה "קרן עובדת", עוברת דרך עדשת פיזור נוספת, בדומה לקרן הייחוס. ההבדל בין שתי הקרניים הוא שהאור מהקרן העובדת משמש להארת נושא הצילום. הוא חוזר מנושא הצילום ואחר כך נופל על לוח צילום.

תגובת לוח הצילום היא הבסיס להולוגרפיה ולהבנה חדשה של היקום. כשקרן הייחוס הטהורה נתקלת באור המשתקף של הקרן העובדת, נוצרת תבנית התאבכות. זו נוצרת כשגלים של קרן אחת מתערבבים בגלים של הקרן האחרת ויוצרים אינטראקציה איתם.

תבנית התאבכות, הנוצרת על-ידי אור לייזר ונלכדת על סרט הצילום, היא שיוצרת את התופעה שאנחנו מכנים הולוגרמה. היא אינה דומה לצילום שבוצע בעזרת אור רגיל או אור לא מתואם.

לתבנית התאבכות יש דוגמאות רבות בטבע. דוגמה אחת היא תבנית ההתאבכות הנוצרת על-ידי זריקה בו-זמנית של שתי אבנים אל תוך בריכת מים שקטה. כל אבן יוצרת סדרת גלים מעגליים ההולכים ומתרחבים ונעים החוצה, כל אחד ממרכזו. כשהחזיתות של שתי קבוצות הגלים המעגליים נפגשות, הן מתמזגות ויוצרות תבנית התאבכות.

תבנית זו דומה לתבנית ההתאבכות הנוצרת על-ידי ערבוב קרני לייזר לפני לוח צילום. תחליב הצילום קולט את דפוס ההתאבכות וכך נוצרת הולוגרמה. הייחוד בסרט צילום זה הוא, שהקרנת קרן לייזר טהורה הדומה לקרן הייחוס דרך ההולוגרמה, מאפשרת לראות את נושא הצילום שנקלט על-ידי הקרן העובדת (המוחזרת) בשלושה ממדים. למעשה, בעזרת קרן הייחוס יוצרת ההולוגרמה שוב את הקרן העובדת כפי שנקלטה בתבנית ההתאבכות על סרט הצילום. הקרן העובדת, שיצרה אינטראקציה עם נושא הצילום, מתעדת אינטראקציה זו בתוך הגלים המשתנים שלה.

הולוגרמות הן תלת-ממדיות. הולוגרמות מסוימות מאפשרות לצופה לנוע סביב התמונה המוקרנת ולראות אותה מלמעלה ומלמטה, כאילו היא אמיתית. תכונה אחרת ראויה לציון של ההולוגרמה היא, שאפשר לחתוך חתיכה קטנה מסרט הצילום ההולוגרפי, להחזיקה לפני קרן לייזר ועדיין לראות תמונה תלת-ממדית שלמה של הנושא שצולם.

איור 1.1

יצירת הולוגרמה


איור 1.1 מראה איך נוצרת הולוגרמה של תפוח. כשמסתכלים בהולוגרמה זו באור לא מתואם, כזה שנוצר לדוגמה על-ידי מנורה מלובנת, לא רואים את התפוח. הצופה רואה רק אובך דמוי עשן, תוצאה של דפוס ההתאבכות שנוצר על-ידי לייזר. אם מסתכלים בסרט הצילום ההולוגרפי בעזרת אור לייזר מתואם, נוצרת שוב קרן הייחוס שעזרה ביצירת דפוס ההתאבכות המקורי, והתפוח מתגלה כתמונה תלת-ממדית. אם חותכים חתיכה קטנה מסרט הצילום ההולוגרפי ובודקים אותה בתאורת לייזר, אפשר לראות את תמונת התפוח, קטנה אבל מושלמת.

הסיבה לכך היא שהולוגרמה היא דפוס התאבכות אנרגטי. כל פיסה בדפוס זה מכילה את השלם. כלומר, אפשר לקחת הולוגרמה של תפוח, לחתוך את סרט הצילום ל-50 חתיכות, ואם מסתכלים בכל חתיכה בתאורת לייזר אפשר לראות תפוח מיניאטורי שלם בכל אחת מהפיסות של סרט הצילום.

המודל ההולוגרפי מציע דרך חדשה להבנת הרפואה האיינשטיינית ומציג השקפה חדשה לחלוטין על היקום. בעזרת המודל ההולוגרפי אפשר להגיע למסקנות שאי-אפשר להגיע אליהן בהיקש דדוקטיבי פשוט והיגיון.

איור 1.2

דפוס התאבכות שנוצר על-ידי הטלת שתי אבנים לתוך מים


הרעיון של 50 תפוחים זעירים המופיעים על 50 פיסות של צילום יחיד של תפוח, רחוק ממה שניתן לִצפות בעזרת ההשערות הניוטוניות על היקום. איך אפשר להשתמש בתיאוריה ההולוגרפית כדי להבין תופעות בטבע? המקום הפשוט להתחיל בו הוא גוף האדם.

איור 1.3

העיקרון ההולוגרפי: כל פיסה מכילה את השלם


"כלמעלה כך למטה" העיקרון ההולוגרפי בטבע

את התגלמות העיקרון ההולוגרפי ש"כל פיסה מכילה את השלם" אפשר למצוא, ברמה סמלית ביותר, במבנה התאי של כל דבר חי. תגליות מדעיות בעולם הביולוגיה התאית הראו, שכל תא מכיל עותק של תוכנית אב גנטית, עם מידע מספיק ליצירת גוף אדם מתחילתו. ידע זה הוא הבסיס לניסויים בשיבוט תאים חיים. בהעתקת צורת חיים נמוכה, כגון צפרדע, נעשה שימוש בטכניקת שיבוט, בה מוּצא דנ"א מביצית מופרית של צפרדע ומוחלף ב-דנ"א מתא מעי של צפרדע בוגרת. מאחר שכל התאים בגוף מכילים אותו מידע ואותן הוראות, אפשר ליצור צפרדע זהה לגמרי בלי להשתמש ברבייה מינית. זוהי מעין לידת בתולים טכנולוגית. התבנית הגנטית זקוקה לסביבה תומכת מספיק, כגון ביצה מופרית. העובדה שכל תא בגוף האדם מכיל את המידע ליצירת עותק מושלם של אותו הגוף, משקפת את העיקרון ההולוגרפי, על פיו כל פיסה מכילה מידע על השלם.

העיקרון ההולוגרפי מועיל גם בהבנת השדות הביו-אנרגטיים הקשורים במבנה הרוחני-כימי של גוף האדם. המדע התקדם כבר רבות בהבנת הגדילה, ההתפתחות והתיקון הטבעי של מערכות חיות. ידע רב הושג מהפענוח המתוחכם של הקוד הגנטי בתוך גרעין התא החי. הגרעין הוא מרכז שליטה, המפקח על כל התהליכים והאינטראקציות המסובכים המתרחשים בתוך ובין תאים. בינתיים העמקנו את ההבנה שלנו על הכרומוזומים מכילי ה-דנ"א בתוך הגרעין, ובכך קידמנו את הידע שלנו על תופעות כגון שכפול דנ"א, צמיחה והתמיינות של תאי עובר פרימיטיביים לתאים מיוחדים בעלי תפקוד ייחודי בגוף. אולם הידע שלנו על דנ"א אינו מסביר לנו איך תאים ממוינים בעובר אנושי מתפתח, ומוצאים את דרכם בדיוק אל המקום שבו יבצעו את התפקיד המיוחד להם.

הבה נעקוב אחרי התפתחות האדם מביצית שזה עתה הופרתה. בעת ההתעברות מתחבר זרע עם ביצית וכך מתחיל תהליך הגידול. כשזרע מתחבר עם ביצית נוצר תא הנושא איתו מחצית מהכרומוזומים של האם ומחצית נוספת מהאב. חומר גנטי זה יספק את המידע לביטוי הסופי של בן אנוש חדש זה. התא היחיד מתחיל לעבור תהליך של שכפול עצמי, ובמהרה הוא נעשה כדור קטן ומהודק המכיל תאים רבים מאוד, חסרי צורה, חסרי הגדרה ולא ממוינים. בדרך כלשהי תאים אלה צריכים לקבל צורת עצב, עצם, שריר ותאי רקמה מחברת, ולנוע אל המקום המתאים להם כדי לעבוד יחד בגוף השלם.

כדי להשלים את המידע הביולוגי החסר, הבה נשווה את התפתחות התאים בגוף האדם לליגת ילדים בבייסבול. אנחנו רוצים לקחת קבוצה של ילדים קטנים, לא ממוינים, ולגבש אותם ליחידה מלוכדת: קבוצת בייסבול. נניח שילדים אלה הם בגיל בית-ספר, הם יודעים לקרוא ויש להם טווח קשב מוגבל. כדי ללמד ילדים אלה איך לשחק בייסבול אנחנו בוחרים תחילה את הקפטן של הקבוצה, כדי שיטיל את התפקידים המתאימים על כל שחקן. הקפטן מחלק לכל חברי הקבוצה חוברת שכותרתה "איך לשחק בייסבול". מאחר שלילדים טווח קשב מוגבל, כל ילד מקבל חוברת שבה כל הדפים מכוסים בשחור, פרט לדפים המכילים מידע הנוגע לו. המגן בבסיס הראשון מקבל חוברת שכל דפיה מכוסים בשחור, פרט לדפים המדריכים "איך להיות מגן בבסיס הראשון". וכך אצל כל חברי הקבוצה בהתאמה.

בהשוואה זו אנחנו מתייחסים להתפתחות האדם בשלב הראשון שלו. בדיוק כמו קבוצת הילדים, התפתחות האדם מתחילה עם קבוצה של מרכיבים זעירים לא ממוינים – במקרה זה, תאים. בדומה לחוברת ההוראות "איך לשחק בייסבול" שניתנה לכל שחקני הבייסבול לעתיד, כל תא מקבל ספרייה גנומית המכילה הוראות "איך לבנות ולתחזק אדם". ספרייה זו מצויה בתוך הקוד הגנטי של ה-דנ"א בגרעין של כל תא. התא קורא את הקוד הגנטי בעזרת תהליך המכונה שעתוק. בזמן השעתוק מועתק מידע מה-דנ"א אל מולקולת ביניים של ה-רנ"א, המשמשת לאיסוף החלבונים התפקודיים והמבניים של התא. ה-דנ"א מצופה בחלבונים מיוחדים, היסטוניים ולא-היסטוניים, שתפקידם דומה לתפקיד הנייר השחור בחוברת הבייסבול. חלבונים ייחודיים אלה מונעים בצורה סלקטיבית שעתוק של אותם חלקים בקוד הגנטי, שאינם חשובים לתפקוד התא שבו מצוי ה-דנ"א הנתון. לדוגמה, בתא של שריר מתפתח יש "נייר שחור" המכסה את כל הדפים במדריך ה-דנ"א שלו, פרט לאלה המראים לו "איך להיות תא של שריר". תהליך זה מכונה מיון תאים. התא דומה לשחקן לא מוגדר, שמוטל עליו תפקיד מסוים שעליו לשחק. לתא (או לשחקן) יש עכשיו תפקיד מסוים מאוד.

הידע המתקדם מאוד היום בביולוגיה מולקולארית וב-דנ"א מסביר היטב איך מתרחש תהליך התמיינות זה בתאים המתפתחים של העובר האנושי. ה-דנ"א מכיל את כל המידע שבעזרתו ידע כל תא איך לבצע את תפקידו, איך לייצר את החלבונים שלו וכו'. אולם ה-דנ"א אינו מסביר איך תאים ממוינים אלה מגיעים למקום שנועד להם בגוף התינוק המתפתח. כדי להבין איך פועל תהליך זה אנחנו חייבים לחזור לסיפור הבייסבול שלנו.

כשעזבנו את שחקני ליגת הילדים שלנו הם הלכו הביתה כדי לקרוא על התפקידים המיוחדים להם במשחק בייסבול אחיד ומאורגן. הם כבר בקיאים היטב בתפקידים השונים שלהם ובכללי המשחק, אבל עדיין חסר מרכיב אחד שיש להשלים לפני שיוכלו לשחק. המרכיב החסר הוא המגרש והשדה הפנימי. הקבוצה חייבת להתרגל למגרש ולהתמצא בו. המונח "מגרש" נבחר כאן בזהירות, משום שהוא מטפורה המתארת את גוף האדם המתפתח. קרוב לוודאי שהארגון המרחבי של התאים מוסדר באמצעות מפה תלת-ממדית, המראה איך אמור הגוף להיראות בסופו של דבר. השדה הביו-אנרגטי המלווה את הגוף הפיזי הוא מפה או תבנית זו. שדה או "גוף אתרי" זה הוא תבנית אנרגיה הולוגרפית, הנושאת בתוכה מידע מקודד על הארגון המרחבי של העובר, כמו גם מפת דרכים לתיקון תאים במקרה של נזק לאורגניזם המתפתח. יש הוכחות מדעיות רבות, שאינן ידועות לרוב המדענים, המאששות את קיומו של גוף כזה של אנרגיה הולוגרפית.

ההוכחות המדעיות: החיפוש אחר הגוף האתרי (שדה ביו-אנרגטי)

ההוכחה המוקדמת ביותר המאששת את קיומו של גוף אנרגיה הולוגרפית, מופיעה במחקר של הרולד בר (Burr) מאוניברסיטת ייל,(1) שבוצע בשנות ה-40. בר חקר את צורתם של שדות אנרגיה סביב צמחים ובעלי-חיים. בין השאר בדק את צורתם של שדות חשמליים סביב סלמנדרות. הוא גילה שלסלמנדרה שדה אנרגיה שצורתו דומה מאוד לצורתה של סלמנדרה בוגרת. הוא גילה גם ששדה זה מכיל ציר חשמלי המתיישר במקביל למוח ולחוט השדרה של הסלמנדרה.

איור 1.4

פוטנציאל חשמלי של פני השטח


בר רצה למצוא במדויק מתי נוצר לראשונה ציר חשמלי זה במהלך התפתחותה של החיה. הוא מיפה את שדות האנרגיה מהשלבים המוקדמים בהתפתחותו של עובר הסלמנדרה, וגילה שהציר החשמלי מופיע כבר בביצית הלא-מופרית. גילוי זה סתר את התיאוריה הביולוגית והגנטית שהייתה מקובלת בזמנו.

בר הניח שהציר החשמלי, שהקביל למערכת העצבים של הסלמנדרה הבוגרת, זהה לציר בתוך הביצה הלא-מופרית. המחקר שלו, שנועד להוכיח תיאוריה זו, השתמש בתהליך "תיוג". מאחר שלדו-חיים כמו הסלמנדרה יש ביציות גדולות מאוד, הוא השתמש בתצפית ישירה באמצעות ביו-מיקרוסקופ, כדי לתייג את הציר החשמלי של ביצת הסלמנדרה הלא-מופרית. בר הזריק טיפות זעירות של דיו כהה בלתי-מחיק אל תוך ציר הביצה באמצעות אלקטרודת זכוכית (micropipette). הוא גילה שהדיו הכהה התמזג תמיד במוח וחוט השדרה של הסלמנדרה המתפתחת.

ניסוי נוסף שערך בר היה של שדות חשמליים סביב נבטים. על-פי המחקר שלו, צורתו של השדה החשמלי סביב נבט לא הייתה צורתו של הזרע המקורי. השדה החשמלי דמה לצמח הבוגר. בר טען שכל אורגניזם נועד לגדול על-פי תבנית גידול שנקבעה מראש, ותבנית זו נוצרת על-ידי השדה האלקטרומגנטי הפרטני שלו.

מחקר בן זמננו אישר את התיאוריות של בר על שדות גידול ביו-אנרגטיים. יש גם הוכחות רבות לאופי ההולוגרפי של שדות ביו-אנרגטיים. אלה מגיעות מניסויים בתחום הצילום האלקטרוגרפי. אלקטרוגרפיה, או צילום קיריליאני, היא טכניקה שבה מצלמים נושאים חיים כשהם נמצאים בשדה ובו תדר ומתח גבוהים ועוצמה חשמלית נמוכה. החלוץ בטכניקה זו היה החוקר הרוסי סמיון קיריליאן,(2) והטכניקה קרויה על שמו. המחקר הראשון של קיריליאן בוצע בתחילת שנות ה-40, בערך בזמן שבו בר מדד שדות אלקטרומגנטיים סביב נושאים חיים.

שני המדענים פיתחו טכניקות ניסוי שהצליחו למדוד שינויים בשדות אנרגיה של מערכות חיות. בר השתמש בוולטמטר רגיל וגילה נתונים ברמת מיליונית הוולט (מיקרוולט). קיריליאן חקר אותם שדות חשמליים של הגוף, אבל הטכניקות האלקטרוגרפיות שלו תירגמו את המדידות החשמליות של בר למאפיינים חזותיים של הילה חשמלית. בר וקיריליאן גילו שמחלות כמו סרטן גרמו לשינויים משמעותיים בשדות האלקטרומגנטיים של אורגניזמים חיים. בר גילה זאת כשביצע מדידות עור שטחיות בעזרת הוולטמטר שלו. קיריליאן תיעד תמונות של התפרקות הילה מהגוף ובכך אישר שינויים בשדה האנרגיה, הקשורים במחלה. מאז שקיריליאן פיתח את הגישה החדשנית שלו לחקר גופיהם של צמחים ובעלי-חיים באמצעות אלקטרופוטוגרפיה (צילום חשמלי), אישרו חוקרים רבים, כולל מחבר ספר זה, את הפוטנציאל האבחוני הטמון בטכניקות לתיעוד אלקטרוגרפי.

צילום חשמלי (בצורתו היסודית ביותר) מתבסס על תצפיות בתופעה המכונה "התפרקות קורונה". חפצים מוארקים, המצויים בשדה חשמלי בתדר גבוה, מאופיינים בפליטת ניצוצות בין החפץ והאלקטרודה היוצרת את השדה. המונח "התפרקות קורונה" הוא תוצאה של תצפיות בדפוסי התפרקות סביב חפצים עגולים. דפוסי הניצוצות לאורך שולי החפץ דומים להילה החיצונית של השמש בעת ליקוי חמה. כשמציבים פיסת סרט צילום בין החפץ והאלקטרודה קולט תחליב הצילום את התפרקות הניצוצות. הקורונה היא זרם של מיליוני אלקטרונים הנעים מהחפץ אל לוח הצילום שעליו נח נושא הצילום. התוצאה היא "הילה קיריליאנית", תמונה אלקטרוגרפית ובה צבעים מרהיבים ודפוסי ניצוצות, בהתאם לסוג סרט הצילום ומאפייני האנרגיה של מחולל השדה החשמלי.

גורמים ביו-פיזיים רבים כגון טמפרטורה, לחות, סביבת המיקרו המקומית, לחץ וכו' עשויים להשפיע על ההתפרקות הסופית.(3) למרות המשתנים הרבים המשפיעים על התמונה, חוקרים רבים הצליחו להשיג מידע ביולוגי רלבנטי מהקורונה החשמלית שצולמה סביב קצות אצבעותיהם של בני-אדם. דפוסי התפרקות הקורונה סביב אצבעותיהם של בני-אדם מגלים מידע אבחוני חשוב על סרטן(4), סיסטיק פיברוזיס(5) ומחלות אחרות בגופו של האדם שאצבעותיו מצולמות.

מעניינות יותר מקצות האצבעות הן תבניות ההתפרקות המרהיבות שצולמו סביב עלים שונים. תופעה ייחודית, שתועדה על-ידי אלקטרוגרפיה והנוגעת במיוחד לדיון שלנו בתבניות גידול ביו-אנרגטיות, היא "אפקט עלה הפנטום". כדי להגיע לתופעה זו חותכים את השליש העליון של העלה ומשמידים אותו. אחר כך מצלמים את חלק העלה שנותר בתהליך אלקטרוגרפי. בדיקת הצילום של העלה הקטוע מגלה תמונה של עלה שלם. החלק שנחתך עדיין מופיע בצילום, אף שפיסת העלה הפיזית הושמדה.

מדענים ספקנים העלו כמה הסברים פיזיים לפנטום. מבקרים טענו שאפקט הפנטום נבע מהצטברות לחות של העלה על לוח הצילום. קית' וגנר, חוקר באוניברסיטת קליפורניה, הפריך טענה זו.(6) מחקרים אלקטרוגרפיים ראויים שבוצעו על-ידי וגנר, הוכיחו שאפשר לצלם את חלק הפנטום של העלה דרך קובית לוציט שהוצבה במקום שבו היה הפנטום אמור להופיע. הפנטום דמוי רוח הרפאים הופיע בעקביות, אף שהלחות לא יכלה לעבור דרך מחסום הפלסטיק.(7)

רמזים מֵעלה הפנטום: הגוף האתרי כהולוגרמה

"אפקט עלה הפנטום" מלמד, שסוג מסוים של שדה אנרגיה מאורגן יוצר אינטראקציה עם האלקטרונים בהתפרקות הקורונה באזור הפנטום של העלה. אינטראקציה זו מתבטאת בדפוס התפרקות מאורגן. דפוס ההתפרקות שומר על השלמות והארגון המרחביים של חלק העלה החסר. בניסויים שביצע אלן דטריק(8) בעלה פנטום, נקלטו שני צידי הפנטום על-ידי צילום העלה החתוך משני הצדדים. הדבר דומה לקטיעת קצות אצבעות וביצוע אלקטרוגרף של חזית וגב היד. צילום אחד מראה את טביעות האצבעות, והצילום השני מראה את הציפורניים באותן אצבעות. התכונות התלת-ממדיות, המרחביות והארגוניות של שדה אנרגיה ביולוגי כזה, הן הולוגרפיות מטבען. הוכחות משכנעות עוד יותר לאישוש רעיון זה הושגו בעזרת חידושים בטכניקות התיעוד האלקטרוגרפי.

דומיטרסקו מרומניה השתמש בטכניקה המתבססת על אלקטרוגרפיה והוסיף נופך חדש ל"אפקט עלה הפנטום". דומיטרסקו חתך חור בעלה וצילם אותו בעזרת הציוד האלקטרוגרפי שלו. בתמונה הופיע עלה קטן ושלם עם חור קטן יותר בתוכו (ראו איור 1.5).(9) העלה הקטן יותר הופיע בתוך החור שנעשה בעלה. התופעה של דומיטרסקו דומה לצילום ההולוגרפי של התפוח שהוזכר בתחילת פרק זה. כשחלק מהתפוח ההולוגרפי הוסר והוצב מול אור לייזר, התגלה תפוח קטן שלם. וזה בדיוק מה שקרה בניסוי של דומיטרסקו! עלה הופיע בתוך עלה! תוצאות הניסוי של דומיטרסקו ואפקט עלה הפנטום מאשרים את האופי ההולוגרפי של שדה האנרגיה המקיף את כל המערכות החיות.

איור 1.5

תופעת עלה הפנטום

צילם דומיטרסקו


שדה אנרגיה זה, המקיף וחודר למערכות חיות, קרוי בספרות המטפיזית "גוף אתרי". הטענה היא שהגוף האתרי הוא אחד מגופים רבים התורמים לצורה האנושית הסופית. קרוב לוודאי שהגוף האתרי הוא דפוס התאבכות אנרגטית הדומה להולוגרמה.

יש הטוענים שאפשר להרחיב עוד יותר את רעיון ההולוגרמה ושבעצם היקום עצמו הוא "הולוגרמה קוסמית" ענקית. כלומר, היקום הוא דפוס התאבכות אנרגטי עצום. הודות למאפיינים ההולוגרפיים שלו, כל פיסה ביקום לא רק מכילה את המידע של השלם, אלא גם תורמת לו. ההולוגרמה הקוסמית אינה תמונה הולוגרפית קפואה בזמן, אלא דומה יותר לקלטת וידיאו הולוגרפית המשתנה מרגע לרגע. הבה נבחן את ההוכחות התיאורטיות לקיומו של יקום הולוגרפי כזה.

חדשות מהעולם של פיזיקת חלקיקים: חומר כאור קפוא וחשיבותו לרפואה

הצהרה אזוטרית טוענת ש"כִלמעלה כך למטה". משמעות אחת של ביטוי זה היא, שדברים ברמה המיקרוסקופית מקבילים לאירועים ברמה המקרוסקופית, או משקפים אותם. פרשנות נוספת היא שככל שנבין עצמנו טוב יותר (למטה), כך נבין טוב יותר את היקום סביבנו (למעלה).

הבה נבחן את העולם מנקודת המבט של תא יחיד. ה-דנ"א בתוך הגרעין הוא צופן של הביטוי המבני-פיזי של פעילות התא. אבל ה-דנ"א הוא רק מדריך שכמה משחקני הביניים בתוכנית התאית של הדברים חייבים לפעול על-פי הוראותיו. שחקנים אלה בתרחיש התאי הם האנזימים, פועלים עשויים חלבון המבצעים מדי יום ביומו משימות ביוכימיות רבות. האנזימים מזרזים ריאקציות של כימיקלים כדי ליצור מבנה באמצעות מערכות מולקולאריות, או כדי לספק את הדלק האלקטרו-כימי להפעלת המנועים התאיים ולהבטחת פעולתה היעילה של המערכת כולה. האנזימים מורכבים מחלבונים שהם אוסף של חומצות אמיניות מושחלות בשורה כמו חרוזים צבעוניים על חוט. בשל משיכה ודחייה אלקטרוסטטיות גורמים המטענים החיוביים והשליליים בחומצות האמינו לשרשרת החרוזים "להסתדר מעצמה" כמבנה תלת-ממדי פונקציונאלי. במרכז מבנה זה מצויה "הנקודה הפעילה" של מקרו-מולקולה זו, שם מזורזות הריאקציות הכימיות. מולקולת ה-דנ"א מצפינה וקובעת בזיכרון המבני הגנטי שלה את הרצף של חומצות האמינו "הצבעוניות" השונות עבור כל סוג של חלבון.

אנחנו יודעים עכשיו שמולקולות הן מצבור של חלקיקים זעירים עוד יותר המכונים אטומים. רק במאה האחרונה התפתחה הטכנולוגיה המערבית עד כדי יכולת לענות על השאלה "מהם אטומים?". עכשיו ידוע שאפשר לפרק אטומים לחלקיקים קטנים עוד יותר המכונים אלקטרונים, ניוטרונים ופרוטונים. כל חומר מורכב ממספר אינסופי של חלקיקים אטומיים ותת-אטומיים כגון אלקטרונים. אבל מה הוא בעצם אלקטרון?

שאלה זו עוררה ויכוח סוער בקהילה המדעית שנמשך כמעט מאה שנה. התשובה לשאלה יסודית זו מהותית להבנת האטום, ובעצם להבנת מבנה היקום. זוהי נקודת מפנה בהתפתחות ההבנה שלנו את הפיזיקה והתפיסה הייחודית של "השלמה". תפיסת ההשלמה טוענת שהעולם אינו רק שחור ולבן, אלא יש בו גם גוונים שונים של אפור. זוהי תפיסה המקבלת את הדו-קיום בשלום של שתי תכונות שונות לכאורה, או אפילו מנוגדות, הקיימות בו-זמנית בתוך אותו אובייקט. ההשלמה מוצאת את יישומה החשוב בתיאור תכונותיהם של האלקטרונים, אבל גם שם רב הבלבול.

בתחילת המאה ה-20 הבחינו מדענים שבניסויים מסוימים התנהגו אלקטרונים כמו כדורי ביליארד זעירים. כשהתנגשו זה בזה הם נדחפו במהירות לאחור, כמו כדורי ביליארד במשחק. המדענים, שדגלו בחשיבה המכאניסטית של ניוטון, חשבו שזוהי התנהגות שאפשר לִצפות אותה. הבלבול התחיל כשבניסויים אחרים התנהגו אלקטרונים כמו גלי אור. הדוגמה המפורסמת להתנהגות המוזרה, דמוית הגלים, של האלקטרונים, היא "ניסוי הסדק הכפול". בניסוי זה נראה אלקטרון יחיד כשהוא עובר בו-זמנית דרך שני חורים. תופעה זו הייתה בלתי-צפויה לחלוטין עבור כדור הביליארד הזעיר שהאלקטרון היה אמור לייצג. ובכל זאת, ניסויים אחרים הראו שאם מכוונים שתי קרני אלקטרונים זו מול זו, הן באמת מזנקות לאחור כמו כדורי ביליארד זעירים. גלים מסוגלים לעבור בו-זמנית דרך שני חורים, חלקיקים אינם מסוגלים לכך. אם כך, מהם אלקטרונים המסוגלים לעשות גם זה וגם זה? נראה שהאלקטרונים מתנהגים כגלים וחלקיקים בו-זמנית. שתי תכונות מיוחדות של אנרגיה וחומר קיימות יחד בתוך כל אלקטרון יחיד. וזוהי המהות האמיתית של עקרון ההשלמה. האלקטרון אינו חלקיק טהור ואינו אנרגיה טהורה. הוא מפגין תכונות של שניהם. פיזיקאים יישבו את הבעיה כשתיארו את האלקטרונים כ"חבילות גלים".

כפילות הגל/חלקיק בחלקיקים תת-אטומיים, כמו אלקטרונים, משקפת את היחסים שבין אנרגיה וחומר, כפי שתוארו לראשונה על-ידי אלברט איינשטיין במשוואה המפורסמת שלו, E=mc2, בתחילת המאה ה-20. היום ידוע שחומר ואנרגיה הם בני חילופין ובני המרה; משמעות הדבר היא שאפשר להפוך חומר לאנרגיה, ואפשר גם להפוך אנרגיה לחומר. אף שפיזיקאים עדיין לא הצליחו לבצע תהליך זה בצורה מלאכותית במעבדות שלהם, תופעה זו צולמה בתאי ערפל במתקנים גרעיניים ניסיוניים.

כשקרן קוסמית – פוטון של אור בעל אנרגיה גבוהה מאוד – עוברת בסביבת גרעין אטומי כבד, היא משאירה סימן על סרט הצילום באופן ספונטני, כשהיא הופכת מעצמה לזוג של חלקיק ואנטי חלקיק. הפוטון משנה את צורתו ונעשה שני חלקיקים, כשהאחד הוא דמות מראָה של האחר. למעשה, האנרגיה נעשית חומר. זהו תהליך מהופך לתהליך שבו חומר ואנטי חומר נפגשים ומחסלים זה את זה, ותוך כדי כך פולטים כמות עצומה של אנרגיה.

החלפה הדדית זו של אור לחומר ולהיפך נראית מוזרה, כמו תפוחים הנעשים תפוזים ואחר כך שוב משתנים לתפוחים. אבל האם אנחנו רואים באמת המרה הדדית של שתי ישויות שונות לחלוטין? האם ייתכן שאנחנו רואים אירוע הדומה יותר לשינוי מצבו של חומר ראשוני כלשהו [כלומר קרח מוצק שהופך לקיטור, או קיטור שהתעבה לנוזל (מים) ואלה שוב קפאו לקרח]? פרשנות זו שופכת אור חדש על אופי הגל/חלקיק של חלקיקים כגון אלקטרונים.

איור 1.6

לידתו של חומר מאנרגיה


לדוגמה, פוטון עתיר אנרגיה ההופך לשני חלקיקים. בנקודת ההמרה מאנרגיה לחומר מאט הפוטון (קוונט של אנרגיה אלקטרומגנטית או אור) את תנועתו ונעשה חלקיק. תוך כדי כך הוא מקבל כמה מהתכונות המיוחסות למוצקים (כלומר, מסה), ובכל זאת הוא שומר על כמה מתכונות הגל שלו. תכונות גל אלה חבויות, ומתגלות רק בניסויים שבהם מטפלים באלומות אלקטרונים כאילו הן אלומות של פוטונים, כמו במיקרוסקופ אלקטרונים. במילים פשוטות יותר, חבילת אור הואטה והוקפאה. אפשר לראות חלקיק זה של אור קפוא כתבנית התאבכות אנרגטית מיניאטורית, או שדה אנרגיה מיקרוקוסמי שתופס חלל אינפיניטסימלי. וכך מתנפצת לה אשליה מקרוסקופית של מוצקות כשאנחנו מעמיקים בעולם התת-אטומי של פיזיקת החלקיקים. הוסיפו להכרה זו את העובדה שהאטום מורכב כמעט אך ורק מחלל ריק. החלקיקים הזעירים שממלאים ריק זה הם למעשה חבילות אור קפוא. מבחינה מיקרוקוסמית, כל חומר הוא אור קפוא!

חומר מורכב משדות אנרגיה משולבים לאין סוף. השילובים כפופים ל"חוקי הטבע" שהפיזיקה ביקשה לגלות. המונח "שדות בתוך שדות" מתאים היטב למודל תיאורטי זה. כשמיישמים את המונח במערכות חיות, אפשר לראות את המטריצה התאית של הגוף הפיזי כדפוס התאבכות אנרגטי, המשולב בשדה ביו-אנרגטי מארגן של הגוף האתרי. תפיסת החומר כ"שדה" אנרגיה ייחודי היא מהפכה במחשבה, והיא הנושא העיקרי והבסיס לדיון בספר זה. זוהי גם הנקודה שבה אנחנו מתנתקים מהגישות הרפואיות המקובלות, "הניוטוניות", ומתחברים למה שאני מכנה פרדיגמת ההילינג ה"איינשטיינית": יישום מעשי של הבנה זו של החומר בחולי האנושי. רפואת תדרים היא מערכת המנסה להשתמש בשדות ראשוניים של אנרגיה מעודנת, המצויים ביסוד הביטוי התפקודי של הגוף הפיזי ותורמים לו. הגישה הפרמקוקינטית הניוטונית עוסקת בעיקר באינטראקציות מולקולאריות, לדוגמה, בין אנזימים וקולטנים, אולם מודל אנרגטי חדש זה יאפשר לרופאים לפרש ולהבין מערכות הילינג הפועלות ברמה ראשונית יותר של אנרגיה מעודנת.

"כלמטה כך למעלה": היקום כהולוגרמה קוסמית

נחזור לדיון שלנו בחומר כסדרת שדות אנרגיה מורכבים ומשולבים. אפשר לומר שחומר הוא מעין דפוס התאבכות אנרגטי. זכרו את הטענה שלנו ש"גוף אתרי" הוא תבנית אנרגיה הולוגרפית המנחה את גידולו והתפתחותו של הגוף הפיזי. לדעת רבים, הגוף האתרי הוא גוש חומר – המכונה "חומר אתרי". במקרה זה יש לחומר תדר גבוה יותר. כלומר, החלקיקים נעים בתדר גבוה יותר ולכן החומר האתרי נראה שונה. זכרו, אם לחומר יש תכונות דמויות אור, ניתן להניח שיש לו תדר. החומר המצוי במה שמכונה "יקום פיזי" הוא פשוט עניין של צפיפות חלקיקים או תדר איטי יותר.

חומר אתרי מכונה בספרות אזוטרית מזרחית "חומר מעודן" – שזהו חומר צפוף פחות מהחומר הפיזי, כלומר, בעל תדר גבוה יותר. הגוף האתרי הוא המקביל המעודן של הגוף הפיזי, בדומה לעלה הפנטום. הגוף האתרי שלנו הוא דפוס התאבכות אנרגטי עם מאפייני הולוגרמה. קרוב לוודאי שישנם מקבילים מעודנים ליקום הפיזי שעשויים מחומר בעל תדר גבוה יותר. אם דפוס ההתאבכות האנרגטי של גוף אתרי יחיד פועל כהולוגרמה, האם אין דפוס ההתאבכות האנרגטי כולו מייצג הולוגרמה קוסמית ענקית? אם כן, הרי שדברים אלה חשובים לעניין המידע המצוי בחלל הריק לכאורה סביבנו, על-פי העיקרון ההולוגרפי הטוען שכל חלק מכיל את השלם! הרעיון שכמויות אינסופיות של מידע קיימות ביקום כולו הולך וכובש את תשומת ליבם של תיאורטיקנים כגון הפיזיקאי זוכה פרס הנובל דיוויד בוהם.(10) בוהם הציג טיעונים מדעיים משכנעים לטובת מה שהוא כינה "סדר פנימי" של היקום ההולוגרפי. ביקום כזה כרוכות רמות גבוהות יותר של סדר ומידע בצורה הולוגרפית במרקם של חלל וחומר/אנרגיה.

אם באמת יש הולוגרמה קוסמית כזאת, הרי שכל פיסה ביקום מכילה מידע הנוגע למבנהו של היקום כולו. שלא כמו הולוגרמה סטטית, ההולוגרמה הקוסמית היא מערכת דינאמית המשתנה מאלפית שנייה לאלפית שנייה. מאחר שכל מה שקורה בקטע זעיר כזה של תבנית ההתאבכות האנרגטית ההולוגרפית משפיע בו-זמנית על המבנה כולו, יש קשרים חזקים ביותר בין כל חלקיו של היקום ההולוגרפי. ולכן, אם האלוהים הוא "כל ההווה וקיים", הוא יכול לשמור על קשר בו-בזמן עם כל הבריאה שלו בעזרת הקישורים ההולוגרפיים בחלל. מובן שהשאלה הגדולה היא איך ניתן להגיע למידע זה על הקוסמוס, החבוי בתוך החלל בתוכנו וסביבנו. איך נפענח את ההולוגרמה הקוסמית? כולנו תופסים חלק קטן מהמרחב האמיתי של היקום, ולכן לכולנו "חלק בנכס זה". האם נוכל להתכוונן למידע משודר זה? האם יש לנו אף את מקלט הרדיו המסוגל לקלוט שידור זה?

סוג זה של חשיבה הולוגרפית מסביר לפחות חלק מהמחקר המצליח ב"ראייה למרחוק", שבוצע במכון סטנפורד למחקר בפאלו אלטו, קליפורניה ("Remote viewing" – at Stanford Research Institute in Palo Alto, California).(11) ראייה למרחוק היא מונח שהמציאו ראסל טראג והרולד פוטהוף, שני פיזיקאים מומחים ללייזר וקוונטים, שעמדו בראש מחקר מעניין זה בעמותה הבינלאומית לפרפסיכולוגיה. נבדקים בראייה למרחוק הוכנסו לחדרים אטומים עם משגיחים, והתבקשו לזהות אתרים גיאוגרפיים מרוחקים שנבחרו באקראי בזמן הניסוי. חוקר נוסף ביקר באתרים השונים בזמן שבו התבקש הנבדק לתאר את האתר או האתרים המרוחקים. התברר שרבים הצליחו לזהות בפירוט רב את האתרים שנבחרו. במקרים מסוימים תיארו נבדקים מוצלחים במיוחד, כגון אינגו סוון (Swan), לא רק אתרים מרוחקים שלא הופיעו במפות גיאוגרפיות רגילות, אלא גם את מזג האוויר במקום בזמן הניסוי. מר סוון, אמן מניו יורק, השתתף במחקר שהפיק נתונים משכנעים על ראייה למרחוק של צדק, מאדים וחמה. מר סוון ונבדק מוכשר אחר, הרולד שרמן, מסרו מידע מדויק על צדק וחמה, שאושר מאוחר יותר על-ידי לוויינים של נאס"א. חלק מהנתונים שנמסרו על-ידי "גשושי החלל הרוחני", נגדו תחזיות אסטרו-פיזיות בנות זמנם, אבל כמה שנים אחר כך אישרו נתוני טלמטריה של לוויינים את התצפיות הרוחניות של סוון ושרמן.

האם ייתכן שאנשים בעלי יכולת כזאת לראייה למרחוק חודרים לתוך פיסת ההולוגרמה הקוסמית שלהם ומפענחים אותה? זכרו, כל פיסת הולוגרמה מכילה מידע על השלם. מאחר שההולוגרמה של היקום היא דפוס התאבכות אנרגטי דינאמי, היא משתנה בהתמדה מרגע לרגע. זה מסביר איך סוון הצליח לא רק לזהות אי באוקיאנוס ההודי (שם הוצבה גם תחנה מטאורולוגית צרפתית-סובייטית סודית), אלא גם לראות את תנאי מזג האוויר באי זה.

קרוב לוודאי שההולוגרמה הקוסמית מורכבת מתבניות התאבכות אנרגטיות חופפות, ולהן הרבה תדרים שונים. כל דפוס הולוגרפי, עם התדר המיוחד לו, נושא מידע ייחודי על מאפייני תדר זה. לדוגמה, תת-דפוס של הולוגרמה של היקום, שנוצר מדפוסי התאבכות של תדרי חומר "פיזי". חדירה לתוך הולוגרמה זו תאפשר לנו למצוא מידע על המבנה הפיזי ופני השטח של כוכבים, בדומה לניסוי הראייה למרחוק של סוון, שתיאר את צדק וחמה. חדירה לרצועת תדרים "אתריים" של ההולוגרמה של היקום, תאפשר לנו לגלות מידע בעל אופי "אתרי" או רב-ממדי, מעבר למישור הפיזי.

ההולוגרמה הקוסמית היא מעין ריבוב (סידור ברבדים) של הולוגרמות תדר חופפות רבות, שכל אחת מהן מכילה מידע בעל אופי שונה מעט על היקום. למה הדבר דומה? להתבוננות בקוסמוס דרך טלסקופ אופטי בהשוואה להתבוננות בו באמצעות קרני רנטגן או רדיו טלסקופ. צילום של כוכב בעזרת טלסקופ אופטי יהיה מעורפל ולא מעניין, בהשוואה לתמונה הבוהקת שנראה אם נתבונן באותו כוכב באמצעות אנרגיה בפס קרני הרנטגן של הספקטרום. אסטרונום יכול למקד סוגים שונים של מכשירים באותו אזור בחלל ולראות תמונות שונות לגמרי. ההבדלים בנתונים נובעים מהבדלים בתדרי המכשירים שבהם הוא משתמש. מכאן שיש רמות שונות של מידע ייחודי לתדר נתון, ואדם יכול להגיע אליהן על-ידי קריאת החלק הפרטני שלו בהולוגרמה של היקום, ופענוחו. אופי המידע המפוענח תלוי בתדרי האנרגיה שנקלטו, ובכישוריו ורגישותו של הצופה.

העובדה שכל מי שנבדק בסטנפורד (מעקרות בית ועד גנרלים בפנטגון) הצליח במבחני הראייה למרחוק, מראה שלכל אחד יש הפוטנציאל להגיע למידע זה המצוי בתוך ההולוגרמה הקוסמית. ראייה למרחוק היא דוגמה ייחודית לדרך שבה חקר החלל הפנימי עשוי להוביל לגילויים חדשים בחלל החיצוני. יכולות רוחניות אלה ואחרות הן חלק מהמאגר הנרחב של פוטנציאל אנושי שמדענים מתחילים רק עכשיו לגלות. מודעות ברמה גבוהה יותר, כגון זו שאפשר למצוא אצל אנשים בעלי ראייה למרחוק, תוכל למלא תפקיד חשוב בהבנת היקום ההולוגרפי ופענוחו.

המודל ההולוגרפי מאפשר לנו להבין את המידע מרמת התא היחיד ועד לרמת הסדר הקוסמי. הוא מספק לנו דרך ייחודית להתבוננות בתכונות החבויות של החומר ברמה המיקרוסקופית והמקרוסקופית. ברמת המיקרו מוכיחים תאים של אורגניזם חי שכל פיסה מכילה את השלם. אפשר לראות דפוסים דומים של אחסון מידע בהולוגרמות רגילות. ברמה ארגונית גבוהה יותר מונחה גידולו של האורגניזם כולו על-ידי כיסוי או תבנית אתריים בלתי-נראים, הדומים גם הם להולוגרמה בתלת-ממדיות שלהם. אלקטרוגרפים של "עלה פנטום" מאשרים שכל פיסה מכילה את המידע על השלם בשדה אנרגטי זה.

הולוגרמות מבוססות על התכונות הייחודיות של דפוסי התאבכות אנרגטיים. פיזיקאים הגיעו לאחרונה למסקנה שחלקיקים תת-אטומיים, כגון אלקטרונים, הם בעצם דפוסי התאבכות אנרגטיים זעירים. מאחר שלבני בניין אלה של היקום הפיזי הן דפוסי התאבכות אנרגטיים, יש להן גם תכונות הולוגרפיות. אם אפשר ליצור הולוגרמות בעזרת דפוסי התאבכות ברמת התת-אטום והאורגניזם (כמו בגוף האתרי), הרי שייתכן שהעקרונות ההולוגרפיים קובעים גם את האינטראקציות ברמה המקרוקוסמית של היקום כולו. ולכן, העקרונות ההולוגרפיים, המארגנים את המבנה והמידע בתוך הגוף האנושי, משתקפים גם בשלם הקוסמי.

מבנה היקום מורכב מהיררכיות בסדר עולה, על בסיס דפוסי ארגון חוזרים ונשנים ברמת המיקרו והמקרו. לדוגמה, אלקטרונים הנעים סביב הגרעין האטומי דומים למערכת סולארית מיניאטורית. דפוסי סדר אחרים, כגון מבנה הולוגרפי, מיוצגים גם הם בצורה דומה ברמה הקוסמית. זוהי פרשנות אחת לביטוי "כלמעלה כך למטה".

אם באמת אפשר לפענח מידע הולוגרפי ברמת המיקרו והמקרו של הארגון האוניברסאלי, האם אפשר גם לקבל נתונים בעלי משמעות? מחקרים בראייה למרחוק מראים, שהמודעות האנושית מסוגלת לבחון ולפענח מידע הטמון בתוך מבנים הולוגרפיים ברמות רבות. מודעות עקבית וממוקדת, כמו זו שבעזרתה מתבצעת ראייה למרחוק, דומה באופייה לקרני ייחוס מתואמות המשמשות להצגת הולוגרמות קונבנציונאליות ופענוחן.

אור רגיל מנורות ליבון מכונה אור לא מתואם. אור לא מתואם נע בצורה אקראית; גלי האור נעים בערבוביה לכל הכיוונים. מחשבת האדם הממוצעת גם היא אקראית ובלתי-מתואמת. לעומת זאת, אור לייזר או אור מתואם ממוקד מאוד, וכל גלי האור נעים במאוחד, בדומה לחיילים במצעד. לו הפכנו את האנרגיה הנוצרת על-ידי מנורת ליבון למתואמת, קרן הלייזר הממוקדת שהייתה נוצרת הייתה מצליחה לחרר לוח פלדה. את הדברים אפשר להחיל על יצירת פעילות מחשבתית מתואמת (כפי שהיא מתבטאת בתיאום מוגבר של גלי מוח). אור מתואם הוא אור ממוקד ומסודר מאוד, והוא מסוגל לפענח הולוגרמות. יש גם הוכחות הטוענות שאירועים רוחניים, כגון פסיכוקינזיס וראייה למרחוק, כרוכים בפעילות מתואמת מאוד של גלי המוח. מחקרים מדעיים של מודטים טרנסצנדטיים נוטים לאשר את הנחת ה"מתואמות". גלי מוח עם תיאום אנרגטי מוגבר התגלו אצל מודטים מנוסים, כשניסו פעילויות רוחניות מסוימות (המכונות גם סידהיס).(12) חוקרים מצאו גם, בעת פעילות רוחנית, תזוזה מובהקת בתדרים של גלי המוח לכיוון טווח דלתא/תטא (8-1 מחזורים בשנייה), עם סינכרוניזציה מוגברת בין שתי ההמיספרות של המוח.(14,13)

העיקרון הוא שמודעות מתואמת מפגינה תכונות המרחיקות אל מעבר למודעות ערה. המעבר ממחשבה אקראית לא מתואמת למודעות מתואמת הוא שינוי מהותי, בדומה למעבר מאור מלובן לאנרגיה זוהרת של קרן לייזר. אם נגיע לרמת מודעות ממוקדת כזאת נוכל להפעיל יכולות אנושיות שהן בדרך כלל תת-הכרתיות או חבויות. מדיטציה ותחומים מנטאליים אחרים מכשירים או "מתכנתים" את החומרה הפיזית וה"אנרגטית המעודנת" של מערכת העצבים המתוחכמת שלנו, כדי שנוכל להגיע לרמות מידע גבוהות יותר. טכניקות אלה מאפשרות לנו לכוונן בצורה סלקטיבית את מקלט המוח/המחשבה לרצועות תדרים מסוימות של תשומה אנרגטית, בדומה לכוונון הרדיו לתחנה מבוקשת.

השגת רמת מודעות ייחודית כזאת תאפשר לנו גישה לרמות היררכיות של מידע הטמון בתוך שדות החומר/אנרגיה והחלל עצמו. מודעות אנושית מורחבת היא הכלי החשוב ביותר לחקר היקום ההולוגרפי והאדם הרב-ממדי. מחקרים בראייה למרחוק, כגון אלה שבוצעו בסטנפורד, מצביעים על פוטנציאל חבוי שיש לכל בני-האדם, ושעדיין לא נבדק. ככל שנפַתח יותר פוטנציאל ייחודי זה, כך נראה יותר קבלה והבנה של העקרונות של רפואת התדרים והפלאים החבויים ביקום ההולוגרפי.

סיכום הפרק: עקרונות אנרגטיים חדשים לעידן חדש

התחום הרפואי המנסה להבין את מהות האנרגיה והתדרים ופעולתם של אלה למול המבנה המולקולארי ואיזון האורגניזם, הוא רפואת התדרים, המתפתחת לאיטה. למעשה, רפואת התדרים היא רפואה איינשטיינית, מאחר שהמשוואה של איינשטיין היא המסייעת לנו להבין את העובדה שאנרגיה וחומר חד הם. הרפואה היום היא עדיין רפואה ניוטונית במהותה, משום שטיפול פרמקוקינטי מתבסס על הגישה הביו-מולקולארית/מכאניסטית. ניתוח הוא גישה גסה עוד יותר, הצומחת משורשי המכאניזם הניוטוני. יש לעדכן את ההילינג עם תובנות חדשות מעולם הפיזיקה ומדעים קרובים אחרים.

הרפואה מצויה על סף גילוי עולם חבוי של אנרגיות לא נראות, שיעזרו באבחון וריפוי מחלות, ויאפשרו גם לחוקרים ללמוד עוד על הפוטנציאל הסמוי של המודעות. רמת האנרגיה האתרית תהיה הראשונה מבין עולמות לא נראים אלה שתיבדק על-ידי מדענים נאורים. חוקרים יגלו שהגוף האתרי הוא תבנית גידול אנרגטית, המכוונת את הגידול וההתפתחות של כל בני-האדם, כמו גם את חוסר תפקודם ומותם. על יסוד התובנות המתפתחות של חוקרים נאורים אלה תתחיל הרפואה להבין שמקורן של מחלות רבות הוא ברמה האתרית.

הבנת האופי הרב-ממדי שלנו ויישומן של גישות רפואיות על בסיס אנרגיה מעודנת יאפשרו לרפואה להתפתח אל מעבר לשימוש בתרופות וניתוח, ולהשתמש בשיטות ריפוי פחות טראומטיות ויותר טבעיות. בנוסף לכך, ההכרה בקשרים שלנו עם אנרגיה זו, בעלת התדר הגבוה יותר, תביא בסופו של דבר למיזוג הדת והמדע, כשמדענים יתחילו להבין את הממד הרוחני של בני-האדם ואת חוקי כוח-החיים. מגמת "ההוליזם" ברפואה תגרום בסופו של דבר לרופאים להבין שכדי שבני-האדם יהיו בריאים, הם יהיו חייבים ליהנות משילוב של גוף, מחשבה ורוח.

הדרך שבה אנרגיה מתגבשת לחומר תלויה בצורות ביטוי מעודנות שכבר קיימות ברמה האתרית, וברמות גבוהות יותר של היקום הרב-ממדי. אנרגיה וחומר ברמות התדר האתרי ממלאים תפקיד חשוב בהכוונת הופעתו של כוח-החיים בצורות טבע שונות. הכרה זו תהיה הכוח מאחורי הגילוי הגדול הבא ברפואה: מציאת הדרך שבה הגוף האתרי שלנו משתתף בבריאות ומחלה. הבנה חשובה זו של אנרגיה אתרית/חומר תגרום גם למדענים להכיר ביחסים שבין המין האנושי והבורא.

המודל ההולוגרפי והבסיס האנרגטי של החומר מהווים חומר חדש למחשבה עבור אותם אנשים המנהלים אורח חיים ניוטוני. רבים יתקשו לקבל אותם, אבל כך הוא טבעו של מדע מתפתח.(15) חקר הדרכים לפענוח מידע מתוך ההולוגרמה הקוסמית יביא בסופו של דבר להתפתחות של שיטות מדעיות חדשות, שיתבססו על מצב התודעה של המדען. אנחנו נהיה עדים להתפתחותם של מתודולוגיות מיוחדות ותחומי מחקר שכונו בעבר "מדעים ממוקדי תודעה".(16) משמעות הדבר היא שבעתיד יוכשרו מדענים כדי שיוכלו לעבור למצב תודעה פתוח וקולט, ותוך כדי כך ילמדו את היסודות האקדמיים של תחומי המדע השונים שלהם. תארו לעצמכם עד כמה הייתה הבנתנו את היקום גדלה ומתרחבת לו למדו אסטרופיזיקאים לפענח את ההולוגרמה הקוסמית ולחקור את הכוכבים כפי שעשה זאת אינגו סוון.

בעתיד יוכרו מצבי תודעה ככלים חשובים לחקר המדעים. תחומים חדשים ברפואת תדרים ידרשו הכשרה מיוחדת של המחשבה, כדי לחקור את המבנה האנרגטי של הגוף האנושי. התפתחויות רפואיות בכיוון זה יגבירו עוד יותר את יעילותו של האבחון הפיזי, ובסופו של דבר יאפשרו גילוי מוקדם של המחלה, יותר מכפי שמסוגלות לכך השיטות המקובלות היום. היכולת לחוש בשדות אנרגיה מעודנת של אנשים תקדם מאוד את ההישגים הטכנולוגיים בתחום הדימות האלקטרוגרפי. אולם קרוב לוודאי שהיכולת התפיסתית הטמונה בנו תעלה על טכנולוגיות כאלה במשך שנים רבות. כדי להפוך הכרה זו למציאות מעשית יש לגלות שיטות שבעזרתן נוכל לנצל את התפיסה העל-חושית שלנו. כשנלמד טוב יותר להשתמש בפוטנציאל הטבעי החבוי במוח האנושי, נוכל גם לחדור אל תוך המרכיבים האנרגטיים המעודנים של היקום הרב-ממדי.

ספר זה מנסה להציג מודל מתואם שיסייע בהבנת המבנים האנרגטיים המעודנים של הגוף האנושי. הוא מספק יסוד רציונאלי המסייע בהבנת מערכות הילינג עתיקות כמו גם שיטות עתידיות של אבחון וטיפול אנרגטיים. אחת התפיסות העיקריות ביסודה של דרך חשיבה חדשה זו היא ההבנה שאנחנו יצורים רב-ממדיים. אנחנו יותר מבשר ועצמות, תאים וחלבונים. אנחנו יצורים החיים באיזון דינאמי עם יקום המכיל אנרגיה ואור בצורות ותדרים רבים ושונים. אנחנו מורכבים מהחומר של היקום, שכפי שכבר גילינו הוא בעצם אור קפוא. מיסטיקנים בכל התקופות כינו אותנו יצורי אור. רק עכשיו התחיל המדע לאמת את ההנחה שביסוד דברים אלה.

פרק זה ניסה להציג את היסודות האנרגטיים שיאפשרו לקורא להבין את שאר הפרקים בספר. כל פרק מתבסס על המידע בפרק הקודם. מבחינה מסוימת ספר זה הוא ספר לימוד ברפואה אנרגטית והיסטוריה מבוארת של התפתחותה. שיעורים אלה ברפואת תדרים מסבירים, בסופו של דבר, איך הילינג אפשרי בעזרת תמציות פרחים, תמציות אבני חן והומיאופתיה, אבל רק מעטים מבינים את ההנחות שביסודם.

ארבעת הפרקים הראשונים בספר זה מנסים להניח יסוד להבנת האדם הרב-ממדי. הם מתארים ניסויים וגילויים שמעולם לא נאספו או נבדקו כאישוש לטענה שאנחנו יצורים עם מרכיבים פיזיים ואנרגטיים מעודנים. האנטומיה האנרגטית המעודנת אינה ידועה לרופאים ואנשי מקצוע בתחום הרפואה, והם טוענים שהם מטפלים באדם כולו. רק על-ידי השפעה על מסלולי אנרגיה מעודנת אלה, בהם נע כוח-החיים, מצליחים מרפאים אלטרנטיביים רבים להתמודד עם מחלות האדם.

פרקים 5 עד 11 עוסקים במערכות עתיקות ומודרניות לאבחון וטיפול בעזרת אנרגיות מעודנות, כולל דיקור, רדיוניקס והילינג עם קריסטלים. כל אחת מגישות רפואיות אלטרנטיביות אלה יעילה, הודות ליכולתה להשפיע על מרכיבים שונים באנטומיה האנרגטית, בדומה לגוף האתרי. הצורה הפיזית שלנו קשורה קשר הדוק לדפוסי התאבכות אתריים ואנרגטיים מעודנים, הקובעים את זרימת כוח-החיים. כשנבין את היחסים בין אנרגיות בתדרים גבוהים יותר והחומר הפיזי, נוכל להבין טוב יותר את זרימת כוח-החיים דרך הגוף הפיזי. בסופו של דבר תוכח יעילותה של רפואת התדרים, משום שהיא מסוגלת להשפיע בצורה חיובית על מסלולי האנרגיה המעודנת בגוף האדם. מסלולים אלה כוללים את המרידיאנים לדיקור, הצ'קרות והגוף האתרי. מערכות אנרגטיות אלה, שאינן ידועות כל כך, תורמות לביטוי הפיזי הסופי של הצורה האנושית בבריאות ובמחלה. רק כשנבין את תפקידן של מערכות אלה בשמירה על האיזון הפיזיולוגי, נבין את היחסים האמיתיים בין "בריאות" ו"מחלה".

שני הפרקים האחרונים בספר משלבים את הכיוונים שכלפיהם תנוע הרפואה בעידן החדש, ודנים בהם. זוהי הקדמה לרפואה כפי שתהיה בעתיד. בעידן החדש נבין לעומקה את הפיזיקה של איינשטיין, וכך נוכל לפתח וליישם טכניקות לאבחון וריפוי שתחרוגנה מעבר להגבלות הניוטוניות של היום.

דברים שכדאי לזכור

רוב הגישות השמרניות לריפוי, כולל תרופות וניתוחים, מבוססות על ההשקפה הניוטונית שגוף האדם הוא מכונה מורכבת.

ההשקפה האיינשטיינית, בה דוגלת רפואת התדרים, רואה את האדם כאורגניזם רב-ממדי, המורכב ממערכות פיזיות/תאיות. מערכות אלה פועלות דינאמית למול שדות אנרגטיים מורכבים. רפואת התדרים מנסה לרפא חולי באמצעות שדות אלה, על-ידי הפניית אנרגיה מעודנת אל תוך הגוף, במקום להשפיע על תאים ואיברים באמצעות תרופות או ניתוח.

העיקרון ההולוגרפי אומר שכל פיסה מכילה מידע על השלם. עיקרון זה משתקף בעובדה, שכל תא בגוף האדם מכיל את הספרייה הגנומית ובה מידע לייצור אדם שלם.

הגוף האתרי הוא שדה או תבנית אנרגיה הולוגרפית, הנושאים מידע הנוגע לגדילה, להתפתחות ולתיקון של הגוף הפיזי. הגנים בתוך ה-דנ"א מכוונים את המנגנון המולקולארי השולט בהתפתחות התאים הבודדים, בעוד שהגוף האתרי מנחה את התפתחות התהליך הגנטי.

ברמת הקוונטים של החלקיקים התת-אטומיים, כל חומר הוא שדה אנרגיה קפוא (כלומר, אור קפוא). מצבורים מורכבים של חומר (כלומר, מולקולות) הם בעצם שדות אנרגיה ייחודיים.

בדיוק כשם שלאור יש תדר או תדרים מיוחדים לו, כך יש גם לחומר תדר אופייני לו. ככל שהתדר של החומר גבוה יותר, כך פוחתת צפיפותו והוא מעודן יותר. הגוף האתרי מורכב מחומר בתדר גבוה יותר מזה של החומר הפיזי, ולכן הוא מכונה חומר מעודן.

היקום כולו הוא תבנית התאבכות אנרגטית עם מאפיינים דומים למאפייניה של הולוגרמה. על-ידי פענוח פיסה קטנה מההולוגרמה האוניברסאלית נוכל לחשוף מידע על היקום כולו, המאוחסן בתוך המטריצה. ההתמקדות הסלקטיבית של התודעה באמצעות כוונון רוחני מאפשרת פענוח של ההולוגרמה האוניברסאלית.

תנועת כוח-החיים אל תוך המערכות הפיזיולוגיות/תאיות מונחית על-ידי תבניות מעודנות בתוך הגוף האתרי, ועל-ידי החדרת תדר גבוה יותר אל תוך המערכת האנרגטית האנושית. שיטות שונות ברפואת תדרים, כגון הומיאופתיה, תמציות פרחים וקריסטלים מסוגלות להשפיע על תבניות מעודנות אלה, לשפר את התפקוד האנושי ולרפא חולי.