על רקע הספרות הפילוסופית, הפסיכולוגית והמדעית הענפה המתבוננת בהתאבדות בעין מחקרית־חיצונית, יד נשלחת בנפש מאת ז'אן אמרי הוא ספר עיון יחיד במינו, המבקש להתחקות אחר המחשבה האובדנית מבפנים, מנקודת מבטו של המתאבד עצמו, על הסתירות הלוגיות והקיומיות הגלומות בה. מפרספקטיבה זו אפשר להכיר בבחירה במוות מרצון כבחירה תקפה ובפעולה האובדנית כמימוש של כבוד האדם וחירותו.
לדברי אמרי, הבוחרים במוות מרצון אינם מכירים בערך האפריורי של החיים כ"טוב העליון" – אם כנורמה חברתית ואם כ"חוק טבע" שעניינו שימור החיים של הפרט ושל המין. את "המצב האובדני" הזה אמרי משרטט בספרו בכנות חסרת פשרות, בהיגיון חד כתער ומתוך ידע תרבותי עצום. הוא מצביע לא רק על חוסר הטבעיות של מה שמכונה "מוות טבעי", אלא גם על האופן שבו כישלונות בחיים מצטברים לעתים לכדי כישלון של החיים עצמם, עד כדי תבוסה, בחילה קיומית וייאוש. בשביל הגוף הכבד והנפש הרצוצה, הפעפוע של "האנטי־לוגיקה של המוות" הוא שמאפשר ריבונות על אותו "רגע של אמת" שבו השלילה נעשית פוזיטיבית ונטענת מונחים של אשרור עצמי, חירות וכבוד עצמי.
יש להדגיש: אמרי אינו מבקש להצדיק את אלה ששמו קץ לחייהם או לעודד לפעולה את המבקשים להתאבד. עם זאת, הוא מבקש להכיר בבחירה במוות מרצון כבחירה תקפה, כהיבט פנימי של היותנו יצורי אנוש: יצורים חברתיים אך בודדים, השייכים לחברה, אך שייכים בראש ובראשונה לעצמם.
