ההמצאה המדהימה 3 - האוזניות

פֶּרֶק 1 | אַבָּא וְהַהַמְצָאוֹת שֶׁלּוֹ

כְּשֶׁאַבָּא קִלְקֵל לִי אֶת הַמַּשְׁרוֹקִית הָיִיתִי עָצוּב מְאֹד. הַפַּעַם זֶה הָיָה שׁוֹנֶה - אָמְנָם נִשְׁבְּרוּ לִי הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁרוֹאִים דֶּרֶךְ קִירוֹת, אֲבָל הִרְוַחְתִּי אֶת יוֹאָב, הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב בָּעוֹלָם.

בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים כִּמְעַט לֹא נִפְרַדְנוּ; בַּשִּׁעוּרִים, בַּהַפְסָקוֹת, אַחֲרֵי בֵּית הַסֵּפֶר, וַאֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה. כַּעֲבֹר שְׁנֵי לֵילוֹת רְצוּפִים שֶׁיּוֹאָב יָשַׁן אֶצְלִי, אִמָּא אָמְרָה שֶׁהִיא מְבִינָה אֶת הַשִּׂמְחָה אֲבָל אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהֵרָגַע וְלַחְזֹר לַשִּׁגְרָה.

חָשַׁבְנוּ מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִם הַמִּשְׁקָפַיִם הַשְּׁבוּרִים. בַּהַתְחָלָה נִסִּינוּ לְהַדְבִּיק אוֹתָם, אֲבָל הֵבַנּוּ שֶׁאֵין לָנוּ סִכּוּי כִּי הֵם נִשְׁבְּרוּ לִרְסִיסִים קְטַנִּים.

אַחַר כָּךְ יוֹאָב הִצִּיעַ שֶׁאֲסַפֵּר עַל זֶה לְאַבָּא שֶׁלִּי וַאֲנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לְהַמְצִיא שׁוּב מִשְׁקָפַיִם כָּאֵלֶּה. אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁלְּדַעֲתִי זֶה לֹא רַעֲיוֹן מֻצְלָח, כִּי אֵין סִכּוּי שֶׁשּׁוּב תִּקְרֶה אוֹתָהּ טָעוּת.

בָּעֶרֶב, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, שָׁאַלְתִּי אֶת אַבָּא אִם יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה - הַמְצָאוֹת שֶׁקּוֹרוֹת בִּגְלַל טָעוּת. אַבָּא הִנִּיחַ אֶת הַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד שֶׁלּוֹ עַל הַשִּׁדָּה לְיַד הַמִּטָּה שֶׁלִּי, הִבִּיט בִּי בַּמַּבָּט הַמְאֻשָּׁר הַזֶּה שֶׁלּוֹ וְאָמַר: "בָּרוּר!". אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהוּא הֵבִין שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ לְדַבֵּר אִתִּי עַל נוֹשֵׂא הַהַמְצָאוֹת.

אַבָּא סִפֵּר לִי שֶׁפַּעַם, לִפְנֵי הֲמוֹן שָׁנִים, הִמְצִיאוּ קְפִיץ מְעֻגָּל בִּשְׁבִיל לְהַנִּיחַ עָלָיו חֲפָצִים בִּזְמַן שֶׁשָּׁטִים בָּאֳנִיָּה. הַקְּפִיץ הָיָה אָמוּר לְאַזֵּן אֶת הַתְּנוּדוֹת שֶׁל הַגַּלִּים בַּיָּם. יוֹם אֶחָד הַקְּפִיץ הַזֶּה נִשְׁבַּר, נָפַל מֵהַשֻּׁלְחָן, וְהִתְחִיל מַמָּשׁ לָלֶכֶת. כָּל כָּךְ הִתְלַהֲבוּ מֵהָעִנְיָן שֶׁהֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת מִזֶּה צַעֲצוּעַ לִילָדִים. הַיּוֹם קוֹרְאִים לָזֶה סְלִינְקִי.

וּפַעַם אִישׁ אֶחָד רָצָה לְהַמְצִיא צַעֲצוּעִים לִילָדִים מֵהַשְּׂרָף הַדָּבִיק שֶׁל הָעֵצִים. אַחֲרֵי כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת כּוֹשְׁלִים, הוּא פָּשׁוּט הִכְנִיס אוֹתוֹ לַפֶּה וְהִתְחִיל לִלְעֹס. הוּא כָּל כָּךְ הִתְלַהֵב מֵהַתְּחוּשָׁה, שֶׁהוּא הֶחְלִיט לְהַמְצִיא אֶת הַמַּסְטִיק.

"תַּגִּיד," שָׁאַלְתִּי אֶת אַבָּא בִּזְהִירוּת, "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁיַּמְצִיאוּ פַּעַם מַכְשִׁיר שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת דֶּרֶךְ קִירוֹת?"

"כְּבָר הִמְצִיאוּ," אָמַר אַבָּא.

"בֶּאֱמֶת???"

"כֵּן, יֵשׁ מַכְשִׁירִים שֶׁמַּצְמִידִים לַקִּיר וְאֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּעֶזְרָתָם עֲצָמִים גְּדוֹלִים שֶׁנִּמְצָאִים מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקִּיר."

נִזְכַּרְתִּי שֶׁיּוֹאָב אָמַר לִי שֶׁהוּא קָרָא עַל זֶה בְּגוּגֶל.

"לֹא כָּאֵלֶּה," אָמַרְתִּי לְאַבָּא, "אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְמַכְשִׁיר כָּזֶה, שֶׁגַּם אִם אַתָּה עוֹמֵד רָחוֹק מְאֹד מֵהַקִּיר אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת בְּדִיּוּק מַה יֵּשׁ מֵאֲחוֹרָיו."

"אָה," אָמַר אַבָּא, "זֶה יָכוֹל לָקַחַת הֲמוֹן זְמַן, אוּלַי אֲפִלּוּ עֶשְׂרוֹת שָׁנִים עַד שֶׁיַּמְצִיאוּ מַכְשִׁיר כָּזֶה. אֲבָל בְּעֶצֶם, קָשֶׁה לָדַעַת; מִי הֶאֱמִין שֶׁיַּמְצִיאוּ אַפְּלִיקַצְיָה שֶׁלַּוְיָן מֵהֶחָלָל יוּכַל לְכַוֵּן אוֹתָנוּ לִנְסֹעַ בַּכְּבִישׁ. בֶּטַח לֹא לִפְנֵי שְׁנַת 3,000. וְתִרְאֶה אֵיךְ כָּל הָעוֹלָם מִשְׁתַּמֵּשׁ הַיּוֹם בְּוֵוייז."

"נָכוֹן," אָמַרְתִּי, וְחָשַׁבְתִּי כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב לָשֶׁבֶת בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי וְלִרְאוֹת אֵיךְ אַבָּא נוֹסֵעַ בְּדִיּוּק בַּמַּסְלוּל שֶׁהַוֵּוייז מַרְאֶה לוֹ.

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה? יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן לְהַמְצָאָה מְטֹרֶפֶת," אָמַר אַבָּא פִּתְאֹם, וְשָׁמַעְתִּי בַּקּוֹל שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא מַמָּשׁ מִתְרַגֵּשׁ, "הַמְצָאָה שֶׁנִּשְׁמַעַת אֲפִלּוּ קְצָת בִּדְיוֹנִית."

"מָה הַהַמְצָאָה?" הִתְחַלְתִּי לְהִתְלַהֵב.

"אֲנִי עוֹבֵד עַל אָזְנִית שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת לַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד מֵרָחוֹק."

"אָזְנִית?" שָׁאַלְתִּי, "אַתָּה מִתְכַּוֵּן אוּלַי לְאָזְנִיָּה?"

אַבָּא חִיֵּךְ וְאָמַר: "כֵּן, כֻּלָּם קוֹרְאִים לָזֶה אָזְנִיָּה אֲבָל זוֹ טָעוּת - צָרִיךְ לְהַגִּיד אָזְנִית."

"וּוָאוּ, לֹא יָדַעְתִּי."

"אָז מָה אַתָּה אוֹמֵר עַל הַמְצָאָה כָּזֹאת?" הִמְשִׁיךְ אַבָּא.

"לֹא יוֹדֵעַ. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ כְּבָר הַמְצָאָה כָּזֹאת."

אַבָּא הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ הַצִּדָּה, עָצַם אֶת הָעֵינַיִם לִשְׁנִיָּה וְאָז אָמַר: "זֹאת לֹא אָזְנִית רְגִילָה; הִיא קוֹלֶטֶת אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁל מִי שֶׁמְּדַבֵּר וּמְפַעֲנַחַת אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁלּוֹ."

"רְגָשׁוֹת?" שָׁאַלְתִּי.

"כֵּן, רְגָשׁוֹת כְּמוֹ אַהֲבָה, עַצְבוּת, כַּעַס, פַּחַד, שִׂמְחָה. אִם לְמָשָׁל מִישֶׁהוּ עָצוּב, הָאָזְנִית תַּגִּיד לָנוּ אֶת זֶה."

"רֶגַע," אָמַרְתִּי, "אֲבָל אִם מִישֶׁהוּ עָצוּב אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת זֶה, לֹא?"

"לֹא תָּמִיד," אָמַר אַבָּא, "רַק אִם הוּא עוֹשֶׂה פַּרְצוּף עָצוּב אוֹ בּוֹכֶה. בָּעֲבוֹדָה שֶׁלִּי, לְמָשָׁל, אִם אֲנִי כּוֹעֵס עַל מִישֶׁהוּ, לֹא תָּמִיד אֲנִי אוֹמֵר לוֹ אֶת זֶה. לִפְעָמִים אֲנִי אֲפִלּוּ מְנַסֶּה לְהַסְתִּיר אֶת זֶה. לְצַעֲרִי, בָּעוֹלָם שֶׁל הַמְבֻגָּרִים אֲנַחְנוּ מַסְתִּירִים רְגָשׁוֹת. אֲבָל גַּם יְלָדִים מַסְתִּירִים רְגָשׁוֹת לִפְעָמִים. אִם, לְמָשָׁל, הַמּוֹרָה תְּסַפֵּר לָכֶם שֶׁמָּחָר הִיא לֹא תַּגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר כִּי הִיא חוֹלָה, אַתֶּם לֹא תִּרְצוּ שֶׁהִיא תֵּדַע שֶׁאַתֶּם שְׂמֵחִים, נָכוֹן? זֶה בְּדִיּוּק הַקֶּטַע שֶׁל הַהַמְצָאָה הַזֹּאת; הִיא תַּצְלִיחַ לְגַלּוֹת לָנוּ רְגָשׁוֹת גַּם אִם מְנַסִּים לְהַסְתִּיר אוֹתָם."

"וְאֵיךְ בְּדִיּוּק הָאָזְנִית תֵּדַע לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה? זֶה לֹא הֶגְיוֹנִי."

אַבָּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל וּמִסְתּוֹרִי בִּמְיֻחָד, הֶעֱבִיר אֶת הַיָּד עַל הַסַּנְטֵר כְּמוֹ מִישֶׁהוּ מַמָּשׁ חָכָם שֶׁחוֹשֵׁב, וְאָז אָמַר לְאַט וּבְשֶׁקֶט: "תִּרְאֶה, רִיקוֹ, כְּשֶׁאַתָּה שָׂמֵחַ הַקּוֹל שֶׁלְּךָ מִתְגַּבֵּר. וּכְשֶׁאַתָּה כּוֹעֵס, הוּא גַּם מִתְגַּבֵּר אֲבָל נִהְיֶה קְצָת צָרוּד. כְּשֶׁאַתָּה עָצוּב הוּא קְצָת מְקֻטָּע, כְּאִלּוּ לִקְרַאת בֶּכִי, וּכְשֶׁאַתָּה פּוֹחֵד הוּא עוֹלֶה וְיוֹרֵד. אֲנִי מֵזִין לָאָזְנִית אֶת כָּל הַמֵּידָע הַזֶּה, וּלְפִי הַכְּלָלִים הָאֵלֶּה, וְעוֹד כַּמָּה שֶׁמָּצָאתִי, הִיא תּוּכַל לְזַהוֹת מָה הָאָדָם שֶׁמּוּלְךָ מַרְגִּישׁ וּלְהַגִּיד לְךָ בָּאֹזֶן."

"וּוָאוּ, מַדְהִים," אָמַרְתִּי. "אָזְנִית שֶׁקּוֹרֵאת רְגָשׁוֹת, אֵיזֶה מַגְנִיב!

אִם הַמּוֹרָה תַּגִּיעַ כּוֹעֶסֶת בַּבֹּקֶר לַכִּתָּה, אֲנִי אוּכַל לְגַלּוֹת אֶת זֶה. וְכָכָה אֲנִי אֶזָּהֵר לֹא לְהַכְעִיס אוֹתָהּ עוֹד יוֹתֵר. וְאִם הִיא תִּהְיֶה שְׂמֵחָה, אֵדַע שֶׁאֶפְשָׁר קְצָת לְפַטְפֵּט בַּשִּׁעוּר, בְּלִי שֶׁהִיא מִיָּד תַּעֲנִישׁ אוֹתִי."

אַבָּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב וְאָמַר: "נָכוֹן, אֲבָל אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁזֶּה יַעֲבֹד כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מְתַכְנֵן. הַהַמְצָאָה הַזֹּאת מְסֻבֶּכֶת; יֵשׁ כָּאן שִׁלּוּב שֶׁל הַרְבֵּה מַרְכִּיבִים שֶׁצְּרִיכִים לַעֲבֹד יַחַד. אֲנִי גַּם צָרִיךְ לְעַצֵּב אֶת הָאָזְנִית כָּךְ שֶׁהִיא תִּהְיֶה קְטַנָּה מְאֹד וּבַצֶּבַע שֶׁל הָאֹזֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַצְלִיחוּ לִרְאוֹת אוֹתָהּ. אֶלָּא אִם כֵּן יַבִּיטוּ מַמָּשׁ מִקָּרוֹב."

"אוּלַי תָּכִין מְחַמְּמֵי אָזְנַיִם," הִצַּעְתִּי, "וּפָשׁוּט תַּדְבִּיק אֶת הָאָזְנִית בַּצַּד הַפְּנִימִי שֶׁל אַחַד הַמְחַמְּמִים?"

"תֵּלֵךְ בָּרְחוֹב עִם מְחַמְּמֵי אָזְנַיִם?" שָׁאַל אַבָּא וְצָחַק.

"וְעוֹד בַּקַּיִץ, בִּשְׁלֹשִים וּמַשֶּׁהוּ מַעֲלוֹת," הוֹסַפְתִּי, וּשְׁנֵינוּ צָחַקְנוּ.

"אַתֶּם מוּכָנִים לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט שָׁם?" נָזְפָה בָּנוּ אִמָּא מֵהַמִּסְדְּרוֹן, "עֲדִי יְשֵׁנָה."

הִמְשַׁכְנוּ לְצַחְקֵק בְּשֶׁקֶט בִּזְמַן שֶׁאַבָּא לָקַח אֶת הַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד שֶׁלּוֹ וְנָתַן לִי נְשִׁיקַת לַיְלָה טוֹב עַל הָרֹאשׁ. "אַחְחְחְ," הוּא נָשַׁם עָמֹק, "אֲנִי מֵת עַל הָרֵיחַ שֶׁל הַשַּׁמְפּוֹ הַזֶּה."

"תַּגִּיד," הוּא אָמַר פִּתְאֹם, "מָה עִם הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁמְּקָרְבִים? בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים אֲנִי לֹא רוֹאֶה אוֹתְךָ מִסְתּוֹבֵב אִתָּם. אַתָּה כְּבָר לֹא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם?"

"אָה..." גִּמְגַּמְתִּי, "הֵם... הֵם... נִשְׁבְּרוּ לִי."

"בֶּאֱמֶת?" אָמַר אַבָּא בְּאַכְזָבָה.

"כֵּן," עָנִיתִי, "כְּשֶׁיּוֹאָב סִפֵּר לִי שֶׁהוּא וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ לֹא עוֹבְרִים לַצָּפוֹן הִתְחַבַּקְנוּ מִשִּׂמְחָה עַל הַמִּטָּה, וְלֹא שַׂמְנוּ לֵב שֶׁהַמִּשְׁקָפַיִם הָיוּ מֻנָּחִים עַל הַכָּרִית, אָז הֵם נִשְׁבְּרוּ."

אַבָּא חִיֵּךְ: "אוֹקֵי, זֹאת סִבָּה טוֹבָה לִשְׁבֹּר מַשֶּׁהוּ... אֲבָל לֹא נוֹרָא, זוֹ הַמְצָאָה פְּשׁוּטָה; בְּסַךְ הַכֹּל זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת כְּמוֹ בְּמִשְׁקֶפֶת. תָּמִיד אֲנִי יָכוֹל לְהָכִין עוֹד זוּג מִשְׁקָפַיִם כָּזֶה."

"כֵּן, בֶּאֱמֶת לֹא נוֹרָא," אָמַרְתִּי, וּבַלֵּב הִרְגַּשְׁתִּי גַּם עֶצֶב וְגַם שִׂמְחָה. עֶצֶב עַל זֶה שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת דֶּרֶךְ קִירוֹת, וְשִׂמְחָה עַל זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְאַבָּא אֶת הָאֱמֶת. בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, בִּגְלַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁקָּרוּ עִם הַהַמְצָאוֹת, הִתְחַלְתִּי לְשַׁקֵּר יוֹתֵר מִדַּי. אֲנִי מַמָּשׁ לֹא נֶהֱנֶה מִזֶּה; אִם אֲנִי לֹא חַיָּב לְשַׁקֵּר, אֲנִי מַעֲדִיף תָּמִיד לְהַגִּיד אֶת הָאֱמֶת.