מתוך הנילוס האדום
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מתוך הנילוס האדום

מתוך הנילוס האדום

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: יולי 2021
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 114 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 54 דק'

לילך גליל

לילך גליל אל עמי (נולדה ב-9 באוקטובר 1967) היא סופרת ומשוררת ישראלית. עוסקת בהנחיית סדנאות כתיבה ובעריכת כתבי יד.

סיפוריה הראשונים התפרסמו בשנים 1996-7 ב"על המשמר", "דבר ראשון", "מאזנים" ובמוסף "ידיעות אחרונות". בשנים אלה זכתה בפרס הרי הרשון לכתיבת פרוזה לקובץ סיפוריה הראשון ("עכשיו תכתבי"). לאחריו פרסמה שלושה רומנים וספר סיפורים נוסף. בין השנים 2003–2005 שימשה כעורכת העיתון "פנדורה", מגזין לסבי פמיניסטי בהוצאת קל"ף. בשנת 2014 פרסמה את ספר שיריה הראשון ("כשהאיילה תחלוף") ומאז פרסמה שירים בכתבי עת שונים ובעיתונים, השתתפה בתוכניות רדיו, וכן הופיעה בפסטיבלי שירה בארץ. ב-2016 פרסמה ספר שירה שני ("אני רוצה לספר לך הרים וגבעות"). 

מספריה:
עכשיו תכתבי,
קובץ סיפורים, ספרית פועלים, 1997
רואה את הקולות, רומן, ידיעות אחרונות (סדרת פרוזה), 2000
תראי אותי, קובץ סיפורים, גוונים, 2004
בית. אהבה, רומן, מטר, 2006
בצִלו, רומן, מטר, 2009
כשהאיילה תחלוף (שירה), פרדס, 2014
אני רוצה לספר לך הרים וגבעות (שירה), פרדס 2016
מינהיות (שירה בפרוזה), עיתון 77 2020
מתוך הנילוס האדום (שירה), עולם חדש 2021

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/yvjbm4tk

תקציר

מָה קוֹרֶה מָה קוֹרֶה כְּלוּם לֹא קוֹרֶה הַכֹּל קוֹרֶה חַיִּים וּמָוֶת בְּיַד הַמַּלְאָךְ בְּיַד אֱלֹהִים בִּידֵי מִי? רוּחַ גְּדוֹלָה רוּחַ גְּדוֹלָה בּוֹאִי וּקְחִי גַּם אוֹתִי כִּי הַגּוּף מִתְפּוֹרֵר מִמֵּילָא. וְאַתְּ יְשֵׁנָה. שְׂפָתַיִךְ קְפוּצוֹת. לָמָּה שְׂפָתַיִךְ קְפוּצוֹת? אַתְּ כַּנִּרְאֶה מוּכָנָה. כַּנִּרְאֶה גַּם אֲנִי. וּבְכָל זֹאת הַלְּחִיצָה עַל הַהֶדֶק אֵינֶנָּה קַלָּה. אַתְּ שׁוֹכֶבֶת שְׁלֵמָה בְּגוּפֵךְ הֶחָסֵר הַמַּחְסִיר פְּעִימָה וְכָל הַנִּילוּס הָאָדֹם מְמַלֵּא אֶת בִּטְנֵךְ הַלְּבָנָה.

לילך גליל, ילידת 1967, פרסמה שלושה רומנים, שני קובצי סיפורים, שני ספרי שירה וספר שירה בפרוזה. זהו ספרה התשיעי, כנראה האישי מכולם. 

פרק ראשון

*
בִּרְכַּיִם לֶחָזֶה, יָדַיִם

מְחַבְּקוֹת אֶת כֻּלִּי הַקְּטַנָּה,

נְשִׁימוֹת קְצוּבוֹת, נִרְדֶּמֶת לְאַט.

 

בְּגִיל חֲמִשִּׁים וְאַחַת הָיִיתִי לְאֶגְרוֹף רַךְ.

לוטוס
וְאוּלַי לֹא נוֹלַדְתְּ מֵהַכּוּס שֶׁל הָאִמָּא שֶׁלָּךְ

אֶלָּא מִבֵּין עֵינֶיהָ, הַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ עֵינָהּ הַשְּׁלִישִׁית נֶעֶקְרָה,

וְאַתְּ עָלִית מֵהַבֹּץ בְּרוּרָה וּמֻבְחֶנֶת?

וְאוּלַי לֹא הָיוּ כִּתְמֵי דָּם אֶלָּא עֲקֵבוֹת אִטִּיִּים שֶׁל עַרְצָב

מִזְדַּחֵל בֵּין רַגְלֶיהָ, מִתְמַהְמֵהַּ, מַרְדִּים אֶת חוּשֶׁיהָ?

 

הִיא לֹא יָדְעָה אֶת מָה שֶׁאַתְּ כְּבָר יָדַעְתְּ:

מֵאֵיפֹה בַּת לָהּ וּלְאָן תֵּלְכִי.

היזכרות
הַתְּרִיסִים נִפְתָּחִים בִּפְלִיאָה

כְּשֶׁהַגֵּרַנְיוּם נִשְׁמָט כְּתַלְתַּל סוֹרֵר.

אֲנִי חוֹצָה אֶת הָרְחוֹב בִּצְעָדִים מְהִירִים

מִבְּלִי לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ,

מִבְּלִי לְהַרְכִּין,

שׁוֹמַעַת מַנְגִּינָה.

הִיא פּוֹרֶטֶת עַל מֵיתָר חָלוּד,

לֹא שֶׁל הַלֵּב. שֶׁל הָאַיִן.

לילך גליל

לילך גליל אל עמי (נולדה ב-9 באוקטובר 1967) היא סופרת ומשוררת ישראלית. עוסקת בהנחיית סדנאות כתיבה ובעריכת כתבי יד.

סיפוריה הראשונים התפרסמו בשנים 1996-7 ב"על המשמר", "דבר ראשון", "מאזנים" ובמוסף "ידיעות אחרונות". בשנים אלה זכתה בפרס הרי הרשון לכתיבת פרוזה לקובץ סיפוריה הראשון ("עכשיו תכתבי"). לאחריו פרסמה שלושה רומנים וספר סיפורים נוסף. בין השנים 2003–2005 שימשה כעורכת העיתון "פנדורה", מגזין לסבי פמיניסטי בהוצאת קל"ף. בשנת 2014 פרסמה את ספר שיריה הראשון ("כשהאיילה תחלוף") ומאז פרסמה שירים בכתבי עת שונים ובעיתונים, השתתפה בתוכניות רדיו, וכן הופיעה בפסטיבלי שירה בארץ. ב-2016 פרסמה ספר שירה שני ("אני רוצה לספר לך הרים וגבעות"). 

מספריה:
עכשיו תכתבי,
קובץ סיפורים, ספרית פועלים, 1997
רואה את הקולות, רומן, ידיעות אחרונות (סדרת פרוזה), 2000
תראי אותי, קובץ סיפורים, גוונים, 2004
בית. אהבה, רומן, מטר, 2006
בצִלו, רומן, מטר, 2009
כשהאיילה תחלוף (שירה), פרדס, 2014
אני רוצה לספר לך הרים וגבעות (שירה), פרדס 2016
מינהיות (שירה בפרוזה), עיתון 77 2020
מתוך הנילוס האדום (שירה), עולם חדש 2021

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/yvjbm4tk

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: יולי 2021
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 114 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 54 דק'
מתוך הנילוס האדום לילך גליל

*
בִּרְכַּיִם לֶחָזֶה, יָדַיִם

מְחַבְּקוֹת אֶת כֻּלִּי הַקְּטַנָּה,

נְשִׁימוֹת קְצוּבוֹת, נִרְדֶּמֶת לְאַט.

 

בְּגִיל חֲמִשִּׁים וְאַחַת הָיִיתִי לְאֶגְרוֹף רַךְ.

לוטוס
וְאוּלַי לֹא נוֹלַדְתְּ מֵהַכּוּס שֶׁל הָאִמָּא שֶׁלָּךְ

אֶלָּא מִבֵּין עֵינֶיהָ, הַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ עֵינָהּ הַשְּׁלִישִׁית נֶעֶקְרָה,

וְאַתְּ עָלִית מֵהַבֹּץ בְּרוּרָה וּמֻבְחֶנֶת?

וְאוּלַי לֹא הָיוּ כִּתְמֵי דָּם אֶלָּא עֲקֵבוֹת אִטִּיִּים שֶׁל עַרְצָב

מִזְדַּחֵל בֵּין רַגְלֶיהָ, מִתְמַהְמֵהַּ, מַרְדִּים אֶת חוּשֶׁיהָ?

 

הִיא לֹא יָדְעָה אֶת מָה שֶׁאַתְּ כְּבָר יָדַעְתְּ:

מֵאֵיפֹה בַּת לָהּ וּלְאָן תֵּלְכִי.

היזכרות
הַתְּרִיסִים נִפְתָּחִים בִּפְלִיאָה

כְּשֶׁהַגֵּרַנְיוּם נִשְׁמָט כְּתַלְתַּל סוֹרֵר.

אֲנִי חוֹצָה אֶת הָרְחוֹב בִּצְעָדִים מְהִירִים

מִבְּלִי לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ,

מִבְּלִי לְהַרְכִּין,

שׁוֹמַעַת מַנְגִּינָה.

הִיא פּוֹרֶטֶת עַל מֵיתָר חָלוּד,

לֹא שֶׁל הַלֵּב. שֶׁל הָאַיִן.