המדריך לאנשים רגישים מאוד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המדריך לאנשים רגישים מאוד
מכר
מאות
עותקים
המדריך לאנשים רגישים מאוד
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

המדריך לאנשים רגישים מאוד

4.5 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: אוולין שור
  • הוצאה: אור עם
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2021
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 184 עמ' מודפסים

תקציר

האם אמרו לכם פעמים רבות שאתם רגישים מדי, שעליכם להפסיק לקחת דברים ללב ולהתחשל?
האם יש לכם רמות הזדהות גבוהות מאוד עם אנשים אחרים? האם אתם נוטים לחשוב לעומק ולעבד רגשות לאורך זמן רב יותר מאשר נראה שעושים אחרים? האם אתם מרגישים שונים מאנשים אחרים או מרגישים לא שייכים, בעיקר במשפחתכם הביולוגית? האם אתם נוטים להרגיש מוצפים בקלות מהסביבה ומהגירויים החושיים וזקוקים לריחוק באופן קבוע?

אם התשובה לשאלות אלה היא "חד–משמעית כן", אז סביר להניח שאתם אנשים רגישים מאוד (אר"מ), והספר הזה ידריך אתכם כיצד לקבל באהבה את הרגישות המובנית בכם, להכיר בעצמי האותנטי ביותר שלכם ולשגשג בחייכם.
המדריך לאנשים רגישים מאוד יעצים אתכם ויסייע לכם:
להכיר בתכונות העיקריות והאתגרים של אר"מ.
לרכוש טווח רחב של אסטרטגיות פרקטיות לניווט ולתיעול של הרגישות שלכם באופן יעיל יותר.
למצוא חיבור עם הצד הרוחני שבכם.
למצוא דרך כיצד לחלוק באופן בטוח את התכונות המדהימות שבכם כדי שחייכם יהיו מלאי אושר והגשמה, כפי שמגיע לכם.

מל קולינס היא מטפלת קלינית והילרית רוחנית שמקיימת הרצאות וסדנאות רבות בנושאי אר"מ. בתור אר"מ בעצמה, שעבדה עם ארמ"ים נוספים במסגרת עבודתה וכן במסגרת תפקידה הקודם בהנהלת בית כלא במשך עשר שנים, היא שמה לה למטרה ולייעוד לקדם מודעות לתכונה זו ולראות בה מתנה, לא פגם.

פרק ראשון

הקדמה

כולנו שונים. אני זוכר את עצמי מתווכח עם מישהו והמום מכך שלאחר עשר שנים, הוא כלל לא זכר את הוויכוח המדובר. אני, לעומת זאת, יכולתי להעלות בזיכרוני כל פרט קטן. כל שם תואר בו הוא נעזר, צבע העניבה שלו, הרוח הקלה שהניעה את הווילונות, את ההדפס על הבד.

יש אנשים ששוכחים שיחה לאחר סופשבוע בלבד. אחרים לא משחררים את זה לעולם. כשכתבתי ספר אוטוביוגרפי על שנותיי בבי.בי.סי, היה בוס שאמר, ״שמרת את כל הפרטים האלה ברשימות שלך מלפני עשרים וחמש שנה?״ ״לא״, עניתי, ״נשאתי את כל זה בראשי״. ״זה לא מעייף אותך, ג׳רמי?״ הוא שאל והוסיף בגאווה: ״אני לא זוכר אפילו מה עשיתי בשבוע שעבר״.

ובכן, כן, חשבתי. זה באמת מעייף קצת.

לפני שהכרתי את מל קולינס וקראתי את הספר הזה, לא הייתי בטוח מה זה אר״מ — זה נשמע לי קצת מומצא. ועכשיו אני משוכנע שאנחנו, האנשים הרגישים מאוד, הננו קבוצה המוגדרת כל כך טוב, שאנחנו צריכים להתאחד לאיגוד מקצועי משלנו. ייתכן שמפני שהייתי הגדול במשפחתי, איכשהו העברתי את הדאגה העמוקה של הוריי אליי למצב מתמשך של דריכות עצמית — כמעט כאילו הייתי צריך לעשות את העבודה שלהם במקומם.

ואולי זה בסך הכול דנ״א? נולדתי לחוש דברים, לחוש אותם לעומקם. אני שדרן הרדיו היחיד ברדיו 2 שתמיד מתלונן שהאוזניות רועמות לי מדי, עד כדי כך, שהטכנאים נאלצו למצוא דרך שונה לחיבור מעגלי החשמל במיוחד בשבילי. אני זה שתמיד בוכה כשגמלאי מתקשר לתוכנית ומספר שמעולם לא היה לו אף חבר אמיתי בחייו.

אך אני לא מתלונן. אני רואה שיש לי את יכולתה של אימי לשמוע כאב במילה אחת יחידה ולהתחבר לרגשות של אנשים אחרים בדיוק דיגיטלי. ייתכן שאני דואג יותר מדי לגבי ההערה הנוקבת שאמרתי במקרה בשנות התשעים המוקדמות, אך אני לגמרי מחוץ לטווח הסכנה לחזור על זה.

אני מוצא את עצמי מוקסם מאנשים שהם ההפך ממני.

אני זוכר שראיתי פוליטיקאי ידוע שנכנס לכלא בשל הפרת חוקי המהירות המותרת. ובכל זאת, ביום שלישי אחרי שהשתחרר הוא היה במהדורת החדשות, שם הוא דיבר על איכות הסביבה, בקול רועם וללא כל שריטה. מה אנחנו יכולים להסיק מאלה שבינינו המרגישים חסינים לאש ושיעקפו את התור מבלי להתכווץ לשמע התלונות הממורמרות שמאחורי גבם?

הסוד הוא להבין את עצמנו. כשהקול הפנימי מתחיל להאשים אתכם בכך שאתם בטלנים, משעממים או שעשיתם צחוק מעצמכם לפני כל החברים אתמול בבר, פשוט זכרו את תובנותיה של מל בספר זה. אנחנו האר״מים חושבים הרבה יותר על הדברים האלה מאחרים. בשבילנו, שבוע רביצה על חוף הים עשוי להפוך להזמנה לקהל ענק של זיכרונות שיבואו לתקוף אותנו. אנחנו פשוט כאלה. זה לא דבר רע. אנחנו לא צריכים לסבול בשל כך. אנחנו יכולים לחוש הקלה בכך שנבין את הרגישות הגבוהה שלנו ובכך שנלמד לראות בה מתנה ולא פגם — ובדיוק כאן נכנס לתמונה הספר הנהדר הזה. תודה לך מל, על כך שכתבת על זה ועל כך שבאת לתוכנית הרדיו שלי ושינית את חייהם של כל כך הרבה ממאזיניי.

ג׳רמי ויין, שדרן רדיו ועיתונאי

יולי 2018

מבוא

האם אמרו לכם פעמים רבות שאתם רגישים מדי, שעליכם להפסיק לקחת דברים קרוב ללב ולהתחשל? האם יש לכם רמות הזדהות גבוהות מאוד עם אנשים אחרים? האם אתם נוטים לחשוב לעומק ולעבד רגשות לאורך זמן רב יותר מאשר נראה שעושים אחרים? האם אתם מרגישים שונים מאנשים אחרים, או מרגישים לא שייכים, בעיקר במשפחתכם הביולוגית? האם אתם נוטים להרגיש מוצפים בקלות מהסביבה ומהגירויים החושיים וזקוקים לריחוק באופן קבוע? אם התשובה לשאלות אלה היא ״כן״ מצלצל, אז סביר להניח שאתם אנשים רגישים מאוד (אר״מ) וספר זה יהיה המדריך שלכם להישרדות!

לפי הסטטיסטיקה, אחד מתוך חמישה אנשים נולד עם תכונת הרגישות הגבוהה, שזה כ-1.4 מיליארד אנשים בכל רחבי העולם. ויחד עם זאת, קיים חוסר מודעות לתכונה זו, מה שמביא לכך שיותר מדי אר״מים מתקשים ברמה הפיזית, הרגשית, המנטלית והרוחנית עם היותם רגישים מאוד בעולם בלתי רגיש בעליל. שיפוטיות, ביקורתיות והשפלות בדבר רגישות ״מופרזת״ או ״מוגזמת״, כל אלה גובים את מחירם מערכם העצמי. בסופו של דבר הם מרגישים בודדים ודחויים ושאף אחד לא מבין אותם או רואה אותם כפי שהם באמת, רק משום שהם מרגישים את עצמם כל כך שונים מהאנשים שהם לא אר״מים.

אני יודעת זאת מפני שאני עצמי אר״מ, אך לא הייתי מודעת לקיומה של תכונה זו במשך שלושים ושתיים השנים הראשונות של חיי. רק הייתי משוכנעת שמשהו בי לא תקין. יותר מדי רעש, אורות בוהקים ומצבי רוח של אנשים — כל זה עשוי להיות מתיש. הייתי סופגת לתוכי את הרגשות של אנשים אחרים, מה שהיה גורם לי להרגיש רוויה לחלוטין, או להפך, כאילו יובשתי עד תום. כשגיליתי לראשונה על התכונה הזו, נדלק האור ונטל ענק הוסר מכתפיי.

לאחר שנות עבודה רבות בתחום התאגידי ובתור נציבת שיקום בבית הסוהר, עברתי הכשרה בתור פסיכותרפיסטית ומאז אני מתמחה בעבודה עם אר״מים.

ספר זה הוא נקודת השיא של כל מה שלמדתי על תכונת האר״מ ברמה המקצועית והאישית כאחת. מטרתי היא לעזור לאר״מים לזהות, להבין, לקבל ובסופו של דבר, להלל את התכונה שלהם ואת כל המשמעות שיש לה עבורם, בעזרת הבאת המחקרים המדעיים שנעשו בנושא, הפיכתם לנגישים ומובנים והוספת זווית הראייה האישית שלי.

אני מרגישה שחשוב לי מאוד להודיע מראש שאני לא מגיעה מרקע מדעי. אני יותר טיפוס של ״צד המוח הימני״, יותר אינטואיטיבית ויצירתית.

לפיכך, בספר זה אני מציעה פרספקטיבה הוליסטית לכל נושא האר״מ הכוללת את ההיבטים הפיזיים, המנטליים, הרגשיים וגם הרוחניים של התכונה. בנוסף, אני שמחה ומעריכה את העובדה שיכולתי לכלול תובנות מכמה מטופלים אר״מים שאיתם עבדתי בחמש־עשרה השנים האחרונות. אני מקווה שתיהנו מספר זה ושהוא יהיה לכם לעזר, אך ראשית, הרשו לי להסביר כיצד הוא נוצר וכיצד להפיק את מלוא התועלת מקריאתו.

מילדה רגישה מאוד למבוגרת רגישה מאוד

״ביישנית״, ״שקטה״, ״חולמנית״, ״דאגנית״ ו״פרח קיר״ היו רק חלק מהביטויים שבאמצעותם תיארו אותי כשהייתי קטנה. ״תפסיקי להיות רגישה כל כך״ או ״את כל כך לוקחת ללב שזה מזיק לך״ — אלו היו מסרים קבועים שקיבלתי בשנות חיי המוקדמות. הרגשתי כנתונה לביקורת ושיפוטיות באותו זמן ונעלבתי בקלות. לא ידעתי איך לעצור משהו שפשוט היה חלק ממני. הרגשתי פגומה. בנוסף, פיתחתי מודעות ליכולותיי הרוחניות — ראיתי והרגשתי דברים שאנשים אחרים לא היו מודעים להם, אך שמרתי חוויות מוזרות אלה לעצמי. זו הייתה תקופה מבלבלת ביותר.

שנות בית הספר שלי היו מורכבות לעיתים, אך נעזרתי בחוש ההומור שלי בתור אסטרטגיית התמודדות ודרך להיות מקובלת בחברה. הייתי אמפתית ביותר ורוב חבריי היו באים אליי עם הבעיות שלהם. ולמרות יכולותיי הלימודיות, איבדתי את הריכוז בלימודים בשנה האחרונה של מבחני הבגרות במהלך הגירושין של הוריי. הייתי הרוסה ונאבקתי לעכל את האינטנסיביות של רגשותיי. כך, במקום ללכת ללמוד באוניברסיטה, התחלתי לעבוד בבנק, התחתנתי בגיל צעיר, ילדתי את בני המדהים, התגרשתי, התמודדתי עם בעיות בריאות, התפטרתי מהבנק והתחלתי לעבוד בתחום הביטוח. ובמשך רוב אותו הזמן הרגשתי אבודה לחלוטין. בסופו של דבר, הגעתי לנקודה בחיי שבה הרגשתי כל כך שונה מאחרים בגלל רמות הרגישות שלי, כל כך מנותקת ממי שאני וחולה מרוב תשישות כרונית, שהתחלתי לחפש אחר תשובות.

הלכתי לפסיכולוגית שזיהתה את הרגישות שלי ותמכה בה (מבלי לציין את תכונת האר״מ), והתחלתי להרגיש יותר טוב עם עצמי. גם יכולותיי האינטואיטיביות והרוחניות (ששככו) החלו לחזור. הטיפולים איתה עזרו לי כל כך, שהחלטתי לעבור הכשרה ולהפוך ליועצת בעצמי.

במהלך ההכשרה קיבלתי את הספר אדם רגיש מאוד שנכתב על ידי הפסיכולוגית האמריקאית איליין ארון. המחקר החלוצי שלה בנושא התכונה המדוברת שינה את חיי. סוף סוף היה לי אישור לגבי מי אני, ולכך שלא היה בי שום דבר ״לא תקין״. זו הייתה תחילתו של מסע גילוי עצמי שנמשך כמה שנים נוספות, עד שאספתי סביבי מספיק מקורות בכדי ללמוד כיצד לנהל בצורה הטובה ביותר את התכונה הזו בי ולשגשג בתור אר״מ.

לאחר שסיימתי את השנתיים הראשונות בהכשרתי כיועצת, התחלתי לחפש עבודה שבה אוכל לעזור לאחרים ומהר מאוד מצאתי את עצמי עובדת בבית הסוהר בתור יועצת שיקום לאסירים אלכוהוליסטים המואשמים בעבירות קשות. קודמתי לעמדה ניהולית לאחר שנתיים והייתי אחראית על מדור המאבק בסמים. למרות שזו הייתה עמדה גומלת ביותר במובנים רבים, היא החלה להציף אותי בתור אר״מ. מערכת העצבים התחושתית שלי הייתה במצב מגורה יתר על המידה לעיתים קרובות והבעיה המוכרת והישנה של תשישות כרונית שוב הרימה בי את ראשה.

אך איכשהו המשכתי בעבודתי וניהלתי את הליכי השיקום של האסירים במשך שמונה שנים נוספות ובסביבה מאתגרת מאוד. העבודה בבית סוהר מהווה מעין פרדוקס עבור אר״מ, לא כך? אך המסרים המופנמים האלה על כך שאני רגישה מדי וצריכה להתחשל חלחלו עמוק מאוד: בניתי סביבי חומות הגנה די חזקות — האני האותנטי שלי היה חבוי ונעול מאחורי סוגר ובריח ובמבט לאחור, אני חושבת שניסיתי להוכיח את עצמי.

זה היה מסע כה מיוחד בכל כך הרבה מובנים לאורך תקופה של עשור. למדתי רבות בבית הסוהר על ההתנהגות האנושית ועל ה״צל״ וההיבטים האפלים יותר בבני האדם. המשכתי את הכשרת המטפלת שלי מחוץ לבית הסוהר ופניתי להתמחות בשיטות ריפוי נוספות. כך נהייתי הילרית מוסמכת ורייקי מאסטר. הוכשרתי גם ברגרסיה לחיים קודמים וריפוי באמצעות אבות קדמונים עם מומחה הפסיכותרפיה בגישת יונג — ד״ר רוג׳ר וולגר, ולמדתי רבות על התפתחות רוחנית. הקמתי פרקטיקה פרטית שפעלה במשרה חלקית לצד עבודתי בבית הסוהר, לפני שעזבתי את שירות בתי הסוהר לאלתר ב־2011 בכדי לעבוד כיועצת והילרית, עם התמחות בטיפול באר״מים. כיום אני בעיקר מלמדת וכותבת על תכונה זו, במטרה להעלות את המודעות לכל מה שהיא מביאה איתה — כך שיותר אר״מים יוכלו ללמוד לקבל ולאהוב את עצמם כפי שהם.

על אודות ספר זה

חשתי מונחית לכתוב ספר זה מזה כמה שנים בכדי לחלוק את ניסיוני המקצועי וגם את חוויותיי בתור אר״מ בעצמי. אני רוצה לעזור לאר״מים אחרים להבין יותר טוב את הרגשות והאתגרים הניצבים בפניהם. אני רוצה להנחות אותם כיצד לחשוף את כוחותיהם ותכונותיהם הייחודיות — וכיצד לרפא את עצמם ולהרגיש טוב עם מי שהם.

אני מקווה שספר זה יהיה מועיל גם לאלה שהם לא אר״מים, אך מכירים מישהו שהוא כן. יש אינספור אי־הבנות שיכולות ליפול בין אר״מים ואלה שלא, ושבירת כמה מהמיתוסים סביב הרגישות העמוקה תעזור לקירוב לבבות בין שתי הקבוצות.

מדריך זה מציע אסטרטגיות פרקטיות בכדי לעזור לאר״מים לחיות באופן יעיל יותר בעולם העמוס שבו אנו חיים. הספר מחולק לשלושה חלקים עיקריים — לא רק בכדי להנגיש אותו, אלא גם בכדי לקחת אתכם למסע התפתחות אישית משלכם בזמן שתקראו אותו. החלק הראשון כולל תובנות מעמיקות לגבי התכונה וכולל רשימה לסימון כדי לאפשר לקוראים להעריך אם הם או הקרובים להם הינם אר״מים. חלק זה דן גם באיכויות העיקריות ובאתגרים הנובעים מהתכונה ומהשפעתם על חיים כאר״מ. הוא מתעמק גם בגורמים הפסיכולוגיים שתורמים לתכונה ומשפיעים עליה, וסוקר את הדרך שבה ניתן להתחיל במסע שמטרתו להרגיש יותר מוערכים, מוגשמים ושלמים.

החלק השני מביא שיטות פרקטיות להתמודדות עם התכונה והאינטנסיביות הרגשית שלה ביעילות רבה יותר. השיטות כוללות התמודדות עם גירוי־יתר, למידת EFT (שיטה לשחרור רגשי, הנקראת גם טאפינג, שעשויה לסייע למטב את הבריאות הרגשית), למידת אמנות ההגנה האנרגטית ויצירת אהבה עצמית.

בחלק האחרון, אני מסתמכת על ההכשרה שלי בתור הילרית ומטפלת רוחנית בכדי לחשוף את ההיבטים הרוחניים שאר״מים רבים מחפשים (במודע או שלא במודע) במסעם לאותנטיות. לא כל האר״מים יהיו מעוניינים בחלק זה של הספר, וזה בסדר גמור. שני החלקים הקודמים של הספר יעניקו את כל העצות המעשיות הדרושות שיסייעו להם לחיות ביעילות רבה יותר בתור אר״מ. ולמי שכן מעוניין, חלק זה מציג פרספקטיבה רוחנית על דיכאון, חרדה וכעס. הוא מסביר את עקרון התכנון שלפני הלידה ודן בהשפעות של חיים קודמים ושל נשמות תועות, או של חיבורים נשמתיים, כמו גם בעזרה שבה אנו יכולים לבחור מתוך העולם הרוחני הבלתי נראה, כולל מדריכים ומלאכים. הפרק האחרון בספר מתמקד באופן שבו אנו יכולים להתעצם בתור אר״מ וכיצד למצוא את תכלית החיים.

גיליתי שרוב המטופלים האר״מים המגיעים אליי עורגים לקבלה והבנה עמוקה יותר של תכונה זו שלהם — לא רק בגבולות העצמי שלהם, אלא גם מאנשים שאינם אר״מים. הם רוצים להצליח ולשגשג, לא רק לשרוד.

הם גם רוצים לדעת את תכלית חייהם. רובם מרגישים שהם נמצאים כאן כדי לחולל שינוי בעולם, אך לא בטוחים כיצד עליהם לעשות זאת. אם אתם מזדהים ומרגישים שיש בכם את תכונת האר״מ ומוכנים לצאת למסע העצמה עצמית, או שאתם רוצים ללמוד על התכונה, המשיכו לקרוא בכדי לגלות ולחגוג את מי שאתם באמת, כל זה כאן בתוך המדריך לאנשים רגישים מאוד.

פרק 1
תכונת האר״מ

הרעיון של ״רגישות מולדת״ והשפעתה על שנות הילדות כמו גם על שנות הבגרות המאוחרת יותר נידון לראשונה על ידי הפסיכיאטר והמטפל קארל יונג בתחילת המאה העשרים. עם זאת, הייתה זו דוקטור איליין ארון ומחקרה החלוצי ועבודתה הקלינית מסוף המאה העשרים בנושא זה, שסיפקו הבנה פסיכולוגית מעמיקה יותר לגבי התכונה. המחקרים הראו כי ״תכונת הרגישות הגבוהה״ היא טמפרמנט פסיכולוגי מולד; זו לא הפרעה או מחלה; מסתבר ששליש מהאר״מים נוטים להיות מוחצנים — מה שמבהיר את העובדה שלהיות אר״מ לאו דווקא שווה־ערך למופנמות. דוקטור ארון כתבה ספרים רבים על אר״מים. אני ממליצה עליהם מאוד והם כלולים ברשימה ״לקריאה נוספת״ בסוף הספר (ראו עמוד 177).

המחקרים העדכניים ביותר של דוקטור ארון כוללים חקר של ״המוח הרגיש מאוד״, בעיקר האזורים הקשורים לאמפתיה ועיבוד חושי. תוצאות המחקרים האלה מראות שבקרב האר״מים קיימת פעילות ענפה יותר באזורי המוח המעורבים במודעות, אמפתיה ועיבוד של יחסי עצמי והאחר, לעומת אנשים שאינם אר״מים. אם אתם מעוניינים לדעת פרטים נוספים בנושא, באתר של איליין ארון קיימת לשונית בשם Articles (מאמרים), שם מוצגים כל המחקרים המדעיים של התכונה. ובדומה לנושאים אחרים הקשורים למוח, מדובר בתחום מחקר הולך וגדל עם קהלים הולכים וגדלים של אנשים שמפתחים מודעות כלפי התכונה וחוקרים את השפעותיה.

האם אתם אנשים בעלי רגישות גבוהה מאוד?

פיתחתי את רשימת הבדיקה הבאה בתור כלי לעזרה עצמית שיסייע לכם לזהות האם יש לכם את תכונת הרגישות הגבוהה או לא. ניתן להיעזר בה גם בתור אינדיקטור אם אתם חשים שאדם קרוב לכם עשוי להיות אר״מ. אבל קחו בחשבון שכל אדם הוא ייחודי, לכן תכונת האר״מ תופגן באופן שונה בקרב אנשים שונים ותהיה תלויה בטווח רחב של גורמים, כולל מצב סוציו־אקונומי והיסטוריה אישית.

שימו לב - רשימת מבחן זו לא נועדה לאבחן או לשלול אבחון של כל הפרעה.

נא ענו על כל משפט בכנות ובהתאם לדרך שבה אתם מרגישים באופן אישי. סמנו וי ליד הסעיפים שנכונים עבורכם אפילו במידה המועטה ביותר. אל תסמנו את הסעיפים שלא רלוונטיים או לא אמיתיים מבחינתכם.

1. אנשים סביבכם אומרים לכם לעיתים קרובות שאתם רגישים מדי ושזה פועל לרעתכם, או שעליכם להיות ״קשוחים יותר״ ולהפסיק להיות ״רגישים כל כך״.

2. להערכתכם, אתם חווים רגשות או תחושות ברמה הרבה יותר חזקה ועמוקה מאשר אנשים אחרים.

3. אתם מרגישים מוצפים לעיתים קרובות סביב קבוצות גדולות של אנשים וזקוקים לריחוק.

4. אתם רגישים באופן חריף לרעשים חזקים, לקהלי אנשים או לשליליות ולעיתים קרובות מרגישים בצורך לברוח.

5. אתם בעלי תחושת אינטואיציה גבוהה ביותר וקולטים דקויות של אנשים או של סביבה. אתם מרגישים כשמשהו לא בסדר, גם כשאנשים אחרים לא מודעים לכך.

6. אתם זהירים מאוד ולוקחים יותר זמן בעת קבלת החלטות, מתוך הכרה בהשלכות האפשריות.

7. יש לכם יכולת ריכוז ומיקוד גבוהה.

8. אתם מסבים תשומת לב רבה לפרטים קטנים או יכולים להיחשב פרפקציוניסטים.

9. יש לכם תחושת חובה חזקה.

10. יש לכם הגדרות מובנות של ערכים ואתיקה משלכם.

11. אתם מודאגים מאוד לגבי אי־צדק חברתי ונוטים להילחם לצידו של החלש.

12. אתם מושפעים מנושאים של איכות הסביבה וחשים כאב עמוק נוכח הנזק הנגרם לכוכב הלכת שלנו על ידי בני האדם.

13. אתם תמיד רואים את ״התמונה הרחבה״.

14. אתם מתעלמים מהמסרים של הגוף שלכם לגבי היותו מגורה יתר על המידה ובסופו של דבר מרגישים סחוטים, מותשים ושחוקים או להפך - חסרי מנוחה, חרדים או לא מסוגלים להירדם.

15. אתם נוטים להיות מושפעים ממצבי הרוח של אנשים אחרים ומרגישים מרוקנים בעוד אחרים מציינים שהם מרגישים יותר טוב לאחר שהייה במחיצתכם.

16. אתם מתקשים בנושא האהבה העצמית ונוטים לדאוג לאחרים או ״להציל״ אותם. או שאתם סובלים או שסבלתם מהערכה עצמית נמוכה ותחושה שאינכם מספיק טובים.

17. אתם ״נותנים״ מטבעכם ולעיתים עשויים להתקשות להציב גבולות, מה שמוביל לכך שבסופו של דבר אתם מנוצלים או מתומרנים על ידי אנשים אחרים.

18. אתם עשויים להרגיש פגועים ביותר או למצוא את עצמכם ״נסגרים״ כאשר הנכם נחשפים לביקורת, לשיפוטיות, כשבוגדים בכם, מרמים אתכם או משקרים לכם. נדרש לכם זמן ארוך במיוחד בכדי להתאושש ממקרים אלה ולפעמים אתם אף מרגישים שלעולם לא תצליחו להתגבר על זה עד הסוף.

19. אתם מרגישים שעליכם להיאבק כדי למצוא את מערכת היחסים ״הנכונה״ או שיש לכם היסטוריה של מערכות יחסים שנכשלו משום שבן הזוג שלכם לא הבין את הרגישות שלכם.

20. אתם חווים מצבים של ״לצאת מהגוף״ (ניתוק) במצבים קשים ברמה הרגשית, או שאתם ״מתרחקים״ או חולמים בהקיץ דרך קבע.

21. נעזרתם באלכוהול, סמים או אוכל כאסטרטגיית התמודדות עם הרגישות שלכם.

22. הרגשתם שמישהו ״הדליק אור בחשיכה״ כשמישהו ממש ״הבין אתכם״ - בין שמדובר בידיד בעל הלך רוח דומה לכם, ובין שבאר"מ אחר, תרפיסט או הילר שסוף סוף ״ראה״ והבין אתכם.


חישוב הניקוד

• אם סימנתם וי ליד ארבעה־עשר עד עשרים ושניים סעיפים, יש סיכוי גדול ביותר שאתם אר״מ (אדם רגיש מאוד).

• אם סימנתם שבעה עד שלושה־עשר סעיפים, יש סיכוי מתון שאתם אר״מ.

• אם סימנתם פחות משבעה סעיפים, אך הם נכונים עבורכם באופן מובהק, אתם עדיין יכולים לראות את עצמכם בתור אר״מ, בעיקר אם סימנתם את הסעיפים 5-1, 14 ו-15.

בנוסף לנאמר מעלה, יש כמה היבטים נוספים שנפוצים בקרב אר״מ, בעיקר בקרב בעלי המודעות המוגברת או החיבור המיוחד להיבטים הרוחניים של התכונה. כך, בתור אר״מ, תהיו מסוגלים לזהות כמה מהדברים הבאים:

• היותכם אדם שחושב ומנתח דברים לעומק

• בעלי רמת יצירתיות גבוהה ו/או בעלי תשוקה מיוחדת לאמנויות

• יש לכם חלומות מלאי חיות או נבואיים

• אתם נמשכים למטרות של צדקה או לתחום ההומניטרי

• זיקה חזקה לבעלי חיים, לטבע או לקריסטלים

• תחושה שאתם שונים מאוד ממשפחתכם הביולוגית

• אתם רואים את הרוחניות או דת המבוססת על אמונה בתור היבט מכונן בחייכם

• יש לכם אמונה בעולם הבלתי נראה, כגון מלאכים ו/או חוויות על־חושיות או רוחניות

היבטים אלה מתוארים בפירוט רב יותר בחלק השלישי בספר זה.

טריגרים סביבתיים ותחושתיים

יש טווח רחב ביותר של טריגרים סביבתיים ותחושתיים המשפיעים על אר״מים. מחקרים שנעשו על ידי חוקרת המוח ביאנקה אסבדו, דוקטור ארון ואחרים על המוח הרגיש מאוד, גילו ש״אר״מים מראים מודעות מוגברת ותשומת לב רבה יותר לגירויים עדינים, ונראה שהם מגיבים יותר לגירויים חיוביים ושליליים כאחד״. כך שאם הרשימה הבאה יוצרת אצלכם תהודה, זה עשוי להיות אינדיקטור נוסף לכך שיש לכם את תכונת האר״מ.

• קהלים

• רמות רעש גבוהות

• סירנות או אזעקות

• תאורה בוהקת או לא טבעית, כגון הפלורוסנט

• ריחות חזקים

• שינויים בטמפרטורה ותנאי אקלים נוספים

• סערות גיאומגנטיות והתפרצויות געשיות על פני השמש

• קרינה משדות אלקטרומגנטיים (קרינה בלתי מייננת)*

• מחסור במרחב או בהקלה מגירויי־יתר

• חוסר האפשרות לשהות בטבע

• מופעי הירח — בעיקר במולד ובירח מלא

• דיבור בפני קהל

• מפגשים עם אנשים זרים

• מצבי לחץ או ביצוע משימות רבות מדי בו־זמנית

• דד־ליינים

• כשצופים בכם; לעבור מבחנים או הערכות

*קרינה בלתי מייננת היא שילוב של שדות חשמליים ומגנטיים שמוקרנים מכוחות טעונים חשמלית. חלק מקרינה זו הוא טבעי, כגון מהאור היומיומי, אך חלק מהכוחות מלאכותיים. מכשור חשמלי פולט שדות אלקטרומגנטיים בתדרים נמוכים, ופריטים כגון מכשירים אלחוטיים, טלפונים ניידים, מחשבים, מיקרוגל, סורקי הדמיית תהודה מגנטית ומכשירי רנטגן מייצרים שדות אלקטרומגנטיים בתדרים גבוהים. רגישות אלקטרומגנטית (הידועה גם בכינוי ״מחלת מיקרוגל״) עשויה לגרום קשיי ריכוז, בעיות שינה, דיכאון, כאבי ראש, דפיקות לב חזקות ותשישות. ואר״מים עשויים להיות בעלי נטייה חזקה יותר לסבול מקשיים אלה לעומת אלה שאין להם תכונה זו.

הרשימה כאן אינה ממצה, אך היא מדגישה כמה מהגורמים הסביבתיים המהותיים ביותר שעשויים להשפיע על אר״מים ולגרום לגירויי־יתר של מערכת העצבים שלהם. (חשוב להבהיר שלמרות שדברים אלה עשויים לגרום לגירוי־יתר, אין זה אומר שאר״מים נמצאים במצב תמידי של גירוי־יתר או ״הצפה״.)

אתם מתחילים כעת לראות את התמונה הברורה יותר של היתרונות והחסרונות כאחד של להיות אר״מ. כמה מהיתרונות הבולטים ביותר הם היכולת שלנו, האר״מים, לקלוט דקויות, היכולות הגבוהות שלנו לפתור בעיות, אינטואיטיביות גבוהה, אמפתיה וחמלה, וכן היכולת לראות את התמונה המלאה. המחקר המוזכר בעמוד הקודם העלה גם ש״מוח רגיש מאוד עשוי לתווך התכווננות גבוהה יותר ומענה מקיף יותר לצורכיהם של אנשים אחרים״. חלק מלקוחותיי האר״מים מתארים את היתרונות של תכונתם באופן הבא:

״אני מרגישה שאני מסוגלת לעזור לאחרים באופן שלא כל אחד יכול. יש לי את היכולת לחוש ולהרגיש דברים לגבי אנשים אחרים, לעיתים אפילו מבלי שהם יגידו זאת״.

״אני רואה את האמת לגבי אנשים ומצבים שונים חרף מה שמוצג. אני יודע איך להביא להם או למצב ריפוי, היות שאני מסוגל לראות את ׳התמונה הרחבה׳״.

למרות שישנם חסרונות מסוימים, יכול היה להיות הרבה יותר פשוט להתמודד איתם במידה שהייתה הבנה גדולה יותר לגבי התכונה. פעמים רבות ההצפה נוצרת משום שהאר״מים משתדלים להיות או לפחות להיראות כמו כל האנשים סביבם, או שהם מנסים ״לעמוד בקצב״ של אלה שאינם אר״מים. ראו את הסיפור ״טיולים ומסעות עבור אר״מ״ במאמר הממוסגר הבא בכדי להבין את כוונתי במידה רבה יותר.

טיולים ומסעות עבור אר״מ

עבור רוב האנשים, טיולים לרגל חגים או סופי שבוע הם מקור להנאה וריגוש. אפילו נסיעות לכנסים או השתלמויות מטעם העבודה עשויים להיתפס כיציאה מבורכת מהשגרה היומיומית. אך עבור אר״מים מצבים אלה עשויים להפוך למקור לגירוי־יתר, אפילו אם הם ממש רוצים לצאת לחופשה, לנסוע לטיול או להיות נוכחים באירוע מסוים.

לפני שידעתי על התכונה, לא הצלחתי להבין כיצד האנשים סביבי לא מושפעים כמוני מנסיעות או מהצורך לשהות במקומות מוזרים. עבורי, מסעות ארוכים ברכב, שדות תעופה או תחנות רכבת עמוסים באנשים, חוסר מרחב פרטי, הריחות השונים בחדרים בבתי המלון והשינויים בטמפרטורות היו גורמים למערכת העצבים שלי להיכנס למצב של גירוי־יתר. בעוד שחבריי היו מסוגלים לצאת ישירות אחרי שעות ארוכות של נסיעה, אני בקושי הצלחתי לתפקד. הייתי צריכה להתנתק לחלוטין מהעולם החיצוני, מכל רעש, אנשים או גירויים. אך לעיתים קרובות הייתי סובלת מתחושת אשמה וגם חווה קונפליקט פנימי לגבי הרצון לדאוג לצרכיי ולהרוס לאחרים את הכיף. במקרים רבים הייתי נכנעת ללחץ החברתי ויוצאת, מתעלמת מהמסרים של הגוף שלי לגבי גירוי־היתר. זה היה מחריף את הכול, משום שלמערכת העצבים המגורה יתר על המידה ממילא שלי, נדרש יותר זמן בכדי להתרגל לסביבה החדשה. כשהיינו חוזרים, החברים שלי היו נרדמים ברגע שראשם נגע בכר. אך אני הייתי נותרת ערה כל הלילה, או אפילו במשך שני לילות, אם היום שלאחר מכן היה מלא בפעילויות גם כן ולא היה לי את המרחב או הזמן לעצמי כדי שאוכל להתרגל. השינויים בסביבה, האוכל השונה או המחסור בשינה היו עשויים לגרום אפילו למיגרנה קשה והייתי מרגישה חולה ברמה הפיזית ומושבתת במשך כמה ימים. זו הייתה תחושת סבל יותר מאשר מנוחה כבר בתחילת שבוע החופש! בסופו של דבר, גירוי־היתר היה פוחת ומערכת העצבים התחושתית שלי הייתה מתרגלת לסביבה. אך חצי מהשבוע היה חולף לפני שהייתי מסוגלת להתחיל ליהנות מהטיול שלי.

עם זאת, מאז שגיליתי את קיומה של התכונה והבנתי טוב יותר את הטריגרים של עצמי, אני יודעת כיצד להתמודד איתם ולהיות יותר טובה אל עצמי. למשל, עכשיו אני יוצאת לטיולים אך ורק עם חבריי האר״מים או עם אנשים שאינם אר״מים, אך הם תומכים ואדיבים. בדרך כלל יש לי חדר משלי ואני מקדישה לעצמי כמה שעות או את הלילה הראשון. אני נחה או עושה אמבטיה ונותנת למערכת העצבים התחושתית שלי את הזמן להתרגל לסביבתי. ואני תמיד מקפידה על שיטות להגנה אנרגטית (ראו עמוד 119), ונעזרת בשיטות נוספות בכדי להפחית את רמות גירוי־היתר. או־אז אני בדרך כלל מוכנה לצאת לדרך! עם זאת, לכל אדם דרכים משלו להתמודד עם מצבים כאלה, לכן חשוב מאוד להבין מה עובד בשבילכם.

ההתמודדות עם גירוי־יתר מתוארת במידה מפורטת יותר בהמשך הספר (ראו פרק 11), ומוצגות שיטות התמודדות לניהול עצמי. בינתיים, ראו כיצד לקוחותיי האר״מים מתארים את ההצפה:

״אני נוטה להיות שקטה ביותר או יוצרת תדמית של אדם בטוח בעצמו יתר על המידה. אני מתקשה להיות עצמי כשאני מתחילה להרגיש כך״.

״אני נסגר״.


״אני מתבודדת״.


״אני נסגרת לתוך עצמי ורוצה לישון. לפעמים אני מנסה להעסיק את עצמי כדי לשכוח כמה אני מוצפת״.


ייתכן שחלק מהחוויות המתוארות כאן מוכרות לכם. אני יודעת שאני בהחלט מזדהה איתן! ולאחר שקראתם על אודות החוויות שלי לגבי מסעות וטיולים בהיותי אר״מ, אתם עשויים לתהות כיצד זה ייתכן שהצלחתי לעבוד בבית סוהר שנים כה רבות, בעיקר נוכח שליליות כה רבה!

לכן החלטתי לחלוק בפרק הבא כיצד נראה יום טיפוסי בבית הסוהר מנקודת מבטו של אר״מ. אני מקווה שזה יסביר מדוע הייתי צריכה למצוא אסטרטגיות התמודדות טובות יותר ולפתח טכניקות לעזרה עצמית כדי להתנהל עם התכונה שלי באופן יותר יעיל, ומצד שני, זה יזכיר לכם שגם אתם יכולים למצוא דרכים לא רק להתמודד עם הרגישות הגבוהה שלכם, אלא גם לפרוח ולשגשג כתוצאה ממנה.

עוד על הספר

  • תרגום: אוולין שור
  • הוצאה: אור עם
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2021
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 184 עמ' מודפסים
המדריך לאנשים רגישים מאוד מל קולינס

הקדמה

כולנו שונים. אני זוכר את עצמי מתווכח עם מישהו והמום מכך שלאחר עשר שנים, הוא כלל לא זכר את הוויכוח המדובר. אני, לעומת זאת, יכולתי להעלות בזיכרוני כל פרט קטן. כל שם תואר בו הוא נעזר, צבע העניבה שלו, הרוח הקלה שהניעה את הווילונות, את ההדפס על הבד.

יש אנשים ששוכחים שיחה לאחר סופשבוע בלבד. אחרים לא משחררים את זה לעולם. כשכתבתי ספר אוטוביוגרפי על שנותיי בבי.בי.סי, היה בוס שאמר, ״שמרת את כל הפרטים האלה ברשימות שלך מלפני עשרים וחמש שנה?״ ״לא״, עניתי, ״נשאתי את כל זה בראשי״. ״זה לא מעייף אותך, ג׳רמי?״ הוא שאל והוסיף בגאווה: ״אני לא זוכר אפילו מה עשיתי בשבוע שעבר״.

ובכן, כן, חשבתי. זה באמת מעייף קצת.

לפני שהכרתי את מל קולינס וקראתי את הספר הזה, לא הייתי בטוח מה זה אר״מ — זה נשמע לי קצת מומצא. ועכשיו אני משוכנע שאנחנו, האנשים הרגישים מאוד, הננו קבוצה המוגדרת כל כך טוב, שאנחנו צריכים להתאחד לאיגוד מקצועי משלנו. ייתכן שמפני שהייתי הגדול במשפחתי, איכשהו העברתי את הדאגה העמוקה של הוריי אליי למצב מתמשך של דריכות עצמית — כמעט כאילו הייתי צריך לעשות את העבודה שלהם במקומם.

ואולי זה בסך הכול דנ״א? נולדתי לחוש דברים, לחוש אותם לעומקם. אני שדרן הרדיו היחיד ברדיו 2 שתמיד מתלונן שהאוזניות רועמות לי מדי, עד כדי כך, שהטכנאים נאלצו למצוא דרך שונה לחיבור מעגלי החשמל במיוחד בשבילי. אני זה שתמיד בוכה כשגמלאי מתקשר לתוכנית ומספר שמעולם לא היה לו אף חבר אמיתי בחייו.

אך אני לא מתלונן. אני רואה שיש לי את יכולתה של אימי לשמוע כאב במילה אחת יחידה ולהתחבר לרגשות של אנשים אחרים בדיוק דיגיטלי. ייתכן שאני דואג יותר מדי לגבי ההערה הנוקבת שאמרתי במקרה בשנות התשעים המוקדמות, אך אני לגמרי מחוץ לטווח הסכנה לחזור על זה.

אני מוצא את עצמי מוקסם מאנשים שהם ההפך ממני.

אני זוכר שראיתי פוליטיקאי ידוע שנכנס לכלא בשל הפרת חוקי המהירות המותרת. ובכל זאת, ביום שלישי אחרי שהשתחרר הוא היה במהדורת החדשות, שם הוא דיבר על איכות הסביבה, בקול רועם וללא כל שריטה. מה אנחנו יכולים להסיק מאלה שבינינו המרגישים חסינים לאש ושיעקפו את התור מבלי להתכווץ לשמע התלונות הממורמרות שמאחורי גבם?

הסוד הוא להבין את עצמנו. כשהקול הפנימי מתחיל להאשים אתכם בכך שאתם בטלנים, משעממים או שעשיתם צחוק מעצמכם לפני כל החברים אתמול בבר, פשוט זכרו את תובנותיה של מל בספר זה. אנחנו האר״מים חושבים הרבה יותר על הדברים האלה מאחרים. בשבילנו, שבוע רביצה על חוף הים עשוי להפוך להזמנה לקהל ענק של זיכרונות שיבואו לתקוף אותנו. אנחנו פשוט כאלה. זה לא דבר רע. אנחנו לא צריכים לסבול בשל כך. אנחנו יכולים לחוש הקלה בכך שנבין את הרגישות הגבוהה שלנו ובכך שנלמד לראות בה מתנה ולא פגם — ובדיוק כאן נכנס לתמונה הספר הנהדר הזה. תודה לך מל, על כך שכתבת על זה ועל כך שבאת לתוכנית הרדיו שלי ושינית את חייהם של כל כך הרבה ממאזיניי.

ג׳רמי ויין, שדרן רדיו ועיתונאי

יולי 2018

מבוא

האם אמרו לכם פעמים רבות שאתם רגישים מדי, שעליכם להפסיק לקחת דברים קרוב ללב ולהתחשל? האם יש לכם רמות הזדהות גבוהות מאוד עם אנשים אחרים? האם אתם נוטים לחשוב לעומק ולעבד רגשות לאורך זמן רב יותר מאשר נראה שעושים אחרים? האם אתם מרגישים שונים מאנשים אחרים, או מרגישים לא שייכים, בעיקר במשפחתכם הביולוגית? האם אתם נוטים להרגיש מוצפים בקלות מהסביבה ומהגירויים החושיים וזקוקים לריחוק באופן קבוע? אם התשובה לשאלות אלה היא ״כן״ מצלצל, אז סביר להניח שאתם אנשים רגישים מאוד (אר״מ) וספר זה יהיה המדריך שלכם להישרדות!

לפי הסטטיסטיקה, אחד מתוך חמישה אנשים נולד עם תכונת הרגישות הגבוהה, שזה כ-1.4 מיליארד אנשים בכל רחבי העולם. ויחד עם זאת, קיים חוסר מודעות לתכונה זו, מה שמביא לכך שיותר מדי אר״מים מתקשים ברמה הפיזית, הרגשית, המנטלית והרוחנית עם היותם רגישים מאוד בעולם בלתי רגיש בעליל. שיפוטיות, ביקורתיות והשפלות בדבר רגישות ״מופרזת״ או ״מוגזמת״, כל אלה גובים את מחירם מערכם העצמי. בסופו של דבר הם מרגישים בודדים ודחויים ושאף אחד לא מבין אותם או רואה אותם כפי שהם באמת, רק משום שהם מרגישים את עצמם כל כך שונים מהאנשים שהם לא אר״מים.

אני יודעת זאת מפני שאני עצמי אר״מ, אך לא הייתי מודעת לקיומה של תכונה זו במשך שלושים ושתיים השנים הראשונות של חיי. רק הייתי משוכנעת שמשהו בי לא תקין. יותר מדי רעש, אורות בוהקים ומצבי רוח של אנשים — כל זה עשוי להיות מתיש. הייתי סופגת לתוכי את הרגשות של אנשים אחרים, מה שהיה גורם לי להרגיש רוויה לחלוטין, או להפך, כאילו יובשתי עד תום. כשגיליתי לראשונה על התכונה הזו, נדלק האור ונטל ענק הוסר מכתפיי.

לאחר שנות עבודה רבות בתחום התאגידי ובתור נציבת שיקום בבית הסוהר, עברתי הכשרה בתור פסיכותרפיסטית ומאז אני מתמחה בעבודה עם אר״מים.

ספר זה הוא נקודת השיא של כל מה שלמדתי על תכונת האר״מ ברמה המקצועית והאישית כאחת. מטרתי היא לעזור לאר״מים לזהות, להבין, לקבל ובסופו של דבר, להלל את התכונה שלהם ואת כל המשמעות שיש לה עבורם, בעזרת הבאת המחקרים המדעיים שנעשו בנושא, הפיכתם לנגישים ומובנים והוספת זווית הראייה האישית שלי.

אני מרגישה שחשוב לי מאוד להודיע מראש שאני לא מגיעה מרקע מדעי. אני יותר טיפוס של ״צד המוח הימני״, יותר אינטואיטיבית ויצירתית.

לפיכך, בספר זה אני מציעה פרספקטיבה הוליסטית לכל נושא האר״מ הכוללת את ההיבטים הפיזיים, המנטליים, הרגשיים וגם הרוחניים של התכונה. בנוסף, אני שמחה ומעריכה את העובדה שיכולתי לכלול תובנות מכמה מטופלים אר״מים שאיתם עבדתי בחמש־עשרה השנים האחרונות. אני מקווה שתיהנו מספר זה ושהוא יהיה לכם לעזר, אך ראשית, הרשו לי להסביר כיצד הוא נוצר וכיצד להפיק את מלוא התועלת מקריאתו.

מילדה רגישה מאוד למבוגרת רגישה מאוד

״ביישנית״, ״שקטה״, ״חולמנית״, ״דאגנית״ ו״פרח קיר״ היו רק חלק מהביטויים שבאמצעותם תיארו אותי כשהייתי קטנה. ״תפסיקי להיות רגישה כל כך״ או ״את כל כך לוקחת ללב שזה מזיק לך״ — אלו היו מסרים קבועים שקיבלתי בשנות חיי המוקדמות. הרגשתי כנתונה לביקורת ושיפוטיות באותו זמן ונעלבתי בקלות. לא ידעתי איך לעצור משהו שפשוט היה חלק ממני. הרגשתי פגומה. בנוסף, פיתחתי מודעות ליכולותיי הרוחניות — ראיתי והרגשתי דברים שאנשים אחרים לא היו מודעים להם, אך שמרתי חוויות מוזרות אלה לעצמי. זו הייתה תקופה מבלבלת ביותר.

שנות בית הספר שלי היו מורכבות לעיתים, אך נעזרתי בחוש ההומור שלי בתור אסטרטגיית התמודדות ודרך להיות מקובלת בחברה. הייתי אמפתית ביותר ורוב חבריי היו באים אליי עם הבעיות שלהם. ולמרות יכולותיי הלימודיות, איבדתי את הריכוז בלימודים בשנה האחרונה של מבחני הבגרות במהלך הגירושין של הוריי. הייתי הרוסה ונאבקתי לעכל את האינטנסיביות של רגשותיי. כך, במקום ללכת ללמוד באוניברסיטה, התחלתי לעבוד בבנק, התחתנתי בגיל צעיר, ילדתי את בני המדהים, התגרשתי, התמודדתי עם בעיות בריאות, התפטרתי מהבנק והתחלתי לעבוד בתחום הביטוח. ובמשך רוב אותו הזמן הרגשתי אבודה לחלוטין. בסופו של דבר, הגעתי לנקודה בחיי שבה הרגשתי כל כך שונה מאחרים בגלל רמות הרגישות שלי, כל כך מנותקת ממי שאני וחולה מרוב תשישות כרונית, שהתחלתי לחפש אחר תשובות.

הלכתי לפסיכולוגית שזיהתה את הרגישות שלי ותמכה בה (מבלי לציין את תכונת האר״מ), והתחלתי להרגיש יותר טוב עם עצמי. גם יכולותיי האינטואיטיביות והרוחניות (ששככו) החלו לחזור. הטיפולים איתה עזרו לי כל כך, שהחלטתי לעבור הכשרה ולהפוך ליועצת בעצמי.

במהלך ההכשרה קיבלתי את הספר אדם רגיש מאוד שנכתב על ידי הפסיכולוגית האמריקאית איליין ארון. המחקר החלוצי שלה בנושא התכונה המדוברת שינה את חיי. סוף סוף היה לי אישור לגבי מי אני, ולכך שלא היה בי שום דבר ״לא תקין״. זו הייתה תחילתו של מסע גילוי עצמי שנמשך כמה שנים נוספות, עד שאספתי סביבי מספיק מקורות בכדי ללמוד כיצד לנהל בצורה הטובה ביותר את התכונה הזו בי ולשגשג בתור אר״מ.

לאחר שסיימתי את השנתיים הראשונות בהכשרתי כיועצת, התחלתי לחפש עבודה שבה אוכל לעזור לאחרים ומהר מאוד מצאתי את עצמי עובדת בבית הסוהר בתור יועצת שיקום לאסירים אלכוהוליסטים המואשמים בעבירות קשות. קודמתי לעמדה ניהולית לאחר שנתיים והייתי אחראית על מדור המאבק בסמים. למרות שזו הייתה עמדה גומלת ביותר במובנים רבים, היא החלה להציף אותי בתור אר״מ. מערכת העצבים התחושתית שלי הייתה במצב מגורה יתר על המידה לעיתים קרובות והבעיה המוכרת והישנה של תשישות כרונית שוב הרימה בי את ראשה.

אך איכשהו המשכתי בעבודתי וניהלתי את הליכי השיקום של האסירים במשך שמונה שנים נוספות ובסביבה מאתגרת מאוד. העבודה בבית סוהר מהווה מעין פרדוקס עבור אר״מ, לא כך? אך המסרים המופנמים האלה על כך שאני רגישה מדי וצריכה להתחשל חלחלו עמוק מאוד: בניתי סביבי חומות הגנה די חזקות — האני האותנטי שלי היה חבוי ונעול מאחורי סוגר ובריח ובמבט לאחור, אני חושבת שניסיתי להוכיח את עצמי.

זה היה מסע כה מיוחד בכל כך הרבה מובנים לאורך תקופה של עשור. למדתי רבות בבית הסוהר על ההתנהגות האנושית ועל ה״צל״ וההיבטים האפלים יותר בבני האדם. המשכתי את הכשרת המטפלת שלי מחוץ לבית הסוהר ופניתי להתמחות בשיטות ריפוי נוספות. כך נהייתי הילרית מוסמכת ורייקי מאסטר. הוכשרתי גם ברגרסיה לחיים קודמים וריפוי באמצעות אבות קדמונים עם מומחה הפסיכותרפיה בגישת יונג — ד״ר רוג׳ר וולגר, ולמדתי רבות על התפתחות רוחנית. הקמתי פרקטיקה פרטית שפעלה במשרה חלקית לצד עבודתי בבית הסוהר, לפני שעזבתי את שירות בתי הסוהר לאלתר ב־2011 בכדי לעבוד כיועצת והילרית, עם התמחות בטיפול באר״מים. כיום אני בעיקר מלמדת וכותבת על תכונה זו, במטרה להעלות את המודעות לכל מה שהיא מביאה איתה — כך שיותר אר״מים יוכלו ללמוד לקבל ולאהוב את עצמם כפי שהם.

על אודות ספר זה

חשתי מונחית לכתוב ספר זה מזה כמה שנים בכדי לחלוק את ניסיוני המקצועי וגם את חוויותיי בתור אר״מ בעצמי. אני רוצה לעזור לאר״מים אחרים להבין יותר טוב את הרגשות והאתגרים הניצבים בפניהם. אני רוצה להנחות אותם כיצד לחשוף את כוחותיהם ותכונותיהם הייחודיות — וכיצד לרפא את עצמם ולהרגיש טוב עם מי שהם.

אני מקווה שספר זה יהיה מועיל גם לאלה שהם לא אר״מים, אך מכירים מישהו שהוא כן. יש אינספור אי־הבנות שיכולות ליפול בין אר״מים ואלה שלא, ושבירת כמה מהמיתוסים סביב הרגישות העמוקה תעזור לקירוב לבבות בין שתי הקבוצות.

מדריך זה מציע אסטרטגיות פרקטיות בכדי לעזור לאר״מים לחיות באופן יעיל יותר בעולם העמוס שבו אנו חיים. הספר מחולק לשלושה חלקים עיקריים — לא רק בכדי להנגיש אותו, אלא גם בכדי לקחת אתכם למסע התפתחות אישית משלכם בזמן שתקראו אותו. החלק הראשון כולל תובנות מעמיקות לגבי התכונה וכולל רשימה לסימון כדי לאפשר לקוראים להעריך אם הם או הקרובים להם הינם אר״מים. חלק זה דן גם באיכויות העיקריות ובאתגרים הנובעים מהתכונה ומהשפעתם על חיים כאר״מ. הוא מתעמק גם בגורמים הפסיכולוגיים שתורמים לתכונה ומשפיעים עליה, וסוקר את הדרך שבה ניתן להתחיל במסע שמטרתו להרגיש יותר מוערכים, מוגשמים ושלמים.

החלק השני מביא שיטות פרקטיות להתמודדות עם התכונה והאינטנסיביות הרגשית שלה ביעילות רבה יותר. השיטות כוללות התמודדות עם גירוי־יתר, למידת EFT (שיטה לשחרור רגשי, הנקראת גם טאפינג, שעשויה לסייע למטב את הבריאות הרגשית), למידת אמנות ההגנה האנרגטית ויצירת אהבה עצמית.

בחלק האחרון, אני מסתמכת על ההכשרה שלי בתור הילרית ומטפלת רוחנית בכדי לחשוף את ההיבטים הרוחניים שאר״מים רבים מחפשים (במודע או שלא במודע) במסעם לאותנטיות. לא כל האר״מים יהיו מעוניינים בחלק זה של הספר, וזה בסדר גמור. שני החלקים הקודמים של הספר יעניקו את כל העצות המעשיות הדרושות שיסייעו להם לחיות ביעילות רבה יותר בתור אר״מ. ולמי שכן מעוניין, חלק זה מציג פרספקטיבה רוחנית על דיכאון, חרדה וכעס. הוא מסביר את עקרון התכנון שלפני הלידה ודן בהשפעות של חיים קודמים ושל נשמות תועות, או של חיבורים נשמתיים, כמו גם בעזרה שבה אנו יכולים לבחור מתוך העולם הרוחני הבלתי נראה, כולל מדריכים ומלאכים. הפרק האחרון בספר מתמקד באופן שבו אנו יכולים להתעצם בתור אר״מ וכיצד למצוא את תכלית החיים.

גיליתי שרוב המטופלים האר״מים המגיעים אליי עורגים לקבלה והבנה עמוקה יותר של תכונה זו שלהם — לא רק בגבולות העצמי שלהם, אלא גם מאנשים שאינם אר״מים. הם רוצים להצליח ולשגשג, לא רק לשרוד.

הם גם רוצים לדעת את תכלית חייהם. רובם מרגישים שהם נמצאים כאן כדי לחולל שינוי בעולם, אך לא בטוחים כיצד עליהם לעשות זאת. אם אתם מזדהים ומרגישים שיש בכם את תכונת האר״מ ומוכנים לצאת למסע העצמה עצמית, או שאתם רוצים ללמוד על התכונה, המשיכו לקרוא בכדי לגלות ולחגוג את מי שאתם באמת, כל זה כאן בתוך המדריך לאנשים רגישים מאוד.

פרק 1
תכונת האר״מ

הרעיון של ״רגישות מולדת״ והשפעתה על שנות הילדות כמו גם על שנות הבגרות המאוחרת יותר נידון לראשונה על ידי הפסיכיאטר והמטפל קארל יונג בתחילת המאה העשרים. עם זאת, הייתה זו דוקטור איליין ארון ומחקרה החלוצי ועבודתה הקלינית מסוף המאה העשרים בנושא זה, שסיפקו הבנה פסיכולוגית מעמיקה יותר לגבי התכונה. המחקרים הראו כי ״תכונת הרגישות הגבוהה״ היא טמפרמנט פסיכולוגי מולד; זו לא הפרעה או מחלה; מסתבר ששליש מהאר״מים נוטים להיות מוחצנים — מה שמבהיר את העובדה שלהיות אר״מ לאו דווקא שווה־ערך למופנמות. דוקטור ארון כתבה ספרים רבים על אר״מים. אני ממליצה עליהם מאוד והם כלולים ברשימה ״לקריאה נוספת״ בסוף הספר (ראו עמוד 177).

המחקרים העדכניים ביותר של דוקטור ארון כוללים חקר של ״המוח הרגיש מאוד״, בעיקר האזורים הקשורים לאמפתיה ועיבוד חושי. תוצאות המחקרים האלה מראות שבקרב האר״מים קיימת פעילות ענפה יותר באזורי המוח המעורבים במודעות, אמפתיה ועיבוד של יחסי עצמי והאחר, לעומת אנשים שאינם אר״מים. אם אתם מעוניינים לדעת פרטים נוספים בנושא, באתר של איליין ארון קיימת לשונית בשם Articles (מאמרים), שם מוצגים כל המחקרים המדעיים של התכונה. ובדומה לנושאים אחרים הקשורים למוח, מדובר בתחום מחקר הולך וגדל עם קהלים הולכים וגדלים של אנשים שמפתחים מודעות כלפי התכונה וחוקרים את השפעותיה.

האם אתם אנשים בעלי רגישות גבוהה מאוד?

פיתחתי את רשימת הבדיקה הבאה בתור כלי לעזרה עצמית שיסייע לכם לזהות האם יש לכם את תכונת הרגישות הגבוהה או לא. ניתן להיעזר בה גם בתור אינדיקטור אם אתם חשים שאדם קרוב לכם עשוי להיות אר״מ. אבל קחו בחשבון שכל אדם הוא ייחודי, לכן תכונת האר״מ תופגן באופן שונה בקרב אנשים שונים ותהיה תלויה בטווח רחב של גורמים, כולל מצב סוציו־אקונומי והיסטוריה אישית.

שימו לב - רשימת מבחן זו לא נועדה לאבחן או לשלול אבחון של כל הפרעה.

נא ענו על כל משפט בכנות ובהתאם לדרך שבה אתם מרגישים באופן אישי. סמנו וי ליד הסעיפים שנכונים עבורכם אפילו במידה המועטה ביותר. אל תסמנו את הסעיפים שלא רלוונטיים או לא אמיתיים מבחינתכם.

1. אנשים סביבכם אומרים לכם לעיתים קרובות שאתם רגישים מדי ושזה פועל לרעתכם, או שעליכם להיות ״קשוחים יותר״ ולהפסיק להיות ״רגישים כל כך״.

2. להערכתכם, אתם חווים רגשות או תחושות ברמה הרבה יותר חזקה ועמוקה מאשר אנשים אחרים.

3. אתם מרגישים מוצפים לעיתים קרובות סביב קבוצות גדולות של אנשים וזקוקים לריחוק.

4. אתם רגישים באופן חריף לרעשים חזקים, לקהלי אנשים או לשליליות ולעיתים קרובות מרגישים בצורך לברוח.

5. אתם בעלי תחושת אינטואיציה גבוהה ביותר וקולטים דקויות של אנשים או של סביבה. אתם מרגישים כשמשהו לא בסדר, גם כשאנשים אחרים לא מודעים לכך.

6. אתם זהירים מאוד ולוקחים יותר זמן בעת קבלת החלטות, מתוך הכרה בהשלכות האפשריות.

7. יש לכם יכולת ריכוז ומיקוד גבוהה.

8. אתם מסבים תשומת לב רבה לפרטים קטנים או יכולים להיחשב פרפקציוניסטים.

9. יש לכם תחושת חובה חזקה.

10. יש לכם הגדרות מובנות של ערכים ואתיקה משלכם.

11. אתם מודאגים מאוד לגבי אי־צדק חברתי ונוטים להילחם לצידו של החלש.

12. אתם מושפעים מנושאים של איכות הסביבה וחשים כאב עמוק נוכח הנזק הנגרם לכוכב הלכת שלנו על ידי בני האדם.

13. אתם תמיד רואים את ״התמונה הרחבה״.

14. אתם מתעלמים מהמסרים של הגוף שלכם לגבי היותו מגורה יתר על המידה ובסופו של דבר מרגישים סחוטים, מותשים ושחוקים או להפך - חסרי מנוחה, חרדים או לא מסוגלים להירדם.

15. אתם נוטים להיות מושפעים ממצבי הרוח של אנשים אחרים ומרגישים מרוקנים בעוד אחרים מציינים שהם מרגישים יותר טוב לאחר שהייה במחיצתכם.

16. אתם מתקשים בנושא האהבה העצמית ונוטים לדאוג לאחרים או ״להציל״ אותם. או שאתם סובלים או שסבלתם מהערכה עצמית נמוכה ותחושה שאינכם מספיק טובים.

17. אתם ״נותנים״ מטבעכם ולעיתים עשויים להתקשות להציב גבולות, מה שמוביל לכך שבסופו של דבר אתם מנוצלים או מתומרנים על ידי אנשים אחרים.

18. אתם עשויים להרגיש פגועים ביותר או למצוא את עצמכם ״נסגרים״ כאשר הנכם נחשפים לביקורת, לשיפוטיות, כשבוגדים בכם, מרמים אתכם או משקרים לכם. נדרש לכם זמן ארוך במיוחד בכדי להתאושש ממקרים אלה ולפעמים אתם אף מרגישים שלעולם לא תצליחו להתגבר על זה עד הסוף.

19. אתם מרגישים שעליכם להיאבק כדי למצוא את מערכת היחסים ״הנכונה״ או שיש לכם היסטוריה של מערכות יחסים שנכשלו משום שבן הזוג שלכם לא הבין את הרגישות שלכם.

20. אתם חווים מצבים של ״לצאת מהגוף״ (ניתוק) במצבים קשים ברמה הרגשית, או שאתם ״מתרחקים״ או חולמים בהקיץ דרך קבע.

21. נעזרתם באלכוהול, סמים או אוכל כאסטרטגיית התמודדות עם הרגישות שלכם.

22. הרגשתם שמישהו ״הדליק אור בחשיכה״ כשמישהו ממש ״הבין אתכם״ - בין שמדובר בידיד בעל הלך רוח דומה לכם, ובין שבאר"מ אחר, תרפיסט או הילר שסוף סוף ״ראה״ והבין אתכם.


חישוב הניקוד

• אם סימנתם וי ליד ארבעה־עשר עד עשרים ושניים סעיפים, יש סיכוי גדול ביותר שאתם אר״מ (אדם רגיש מאוד).

• אם סימנתם שבעה עד שלושה־עשר סעיפים, יש סיכוי מתון שאתם אר״מ.

• אם סימנתם פחות משבעה סעיפים, אך הם נכונים עבורכם באופן מובהק, אתם עדיין יכולים לראות את עצמכם בתור אר״מ, בעיקר אם סימנתם את הסעיפים 5-1, 14 ו-15.

בנוסף לנאמר מעלה, יש כמה היבטים נוספים שנפוצים בקרב אר״מ, בעיקר בקרב בעלי המודעות המוגברת או החיבור המיוחד להיבטים הרוחניים של התכונה. כך, בתור אר״מ, תהיו מסוגלים לזהות כמה מהדברים הבאים:

• היותכם אדם שחושב ומנתח דברים לעומק

• בעלי רמת יצירתיות גבוהה ו/או בעלי תשוקה מיוחדת לאמנויות

• יש לכם חלומות מלאי חיות או נבואיים

• אתם נמשכים למטרות של צדקה או לתחום ההומניטרי

• זיקה חזקה לבעלי חיים, לטבע או לקריסטלים

• תחושה שאתם שונים מאוד ממשפחתכם הביולוגית

• אתם רואים את הרוחניות או דת המבוססת על אמונה בתור היבט מכונן בחייכם

• יש לכם אמונה בעולם הבלתי נראה, כגון מלאכים ו/או חוויות על־חושיות או רוחניות

היבטים אלה מתוארים בפירוט רב יותר בחלק השלישי בספר זה.

טריגרים סביבתיים ותחושתיים

יש טווח רחב ביותר של טריגרים סביבתיים ותחושתיים המשפיעים על אר״מים. מחקרים שנעשו על ידי חוקרת המוח ביאנקה אסבדו, דוקטור ארון ואחרים על המוח הרגיש מאוד, גילו ש״אר״מים מראים מודעות מוגברת ותשומת לב רבה יותר לגירויים עדינים, ונראה שהם מגיבים יותר לגירויים חיוביים ושליליים כאחד״. כך שאם הרשימה הבאה יוצרת אצלכם תהודה, זה עשוי להיות אינדיקטור נוסף לכך שיש לכם את תכונת האר״מ.

• קהלים

• רמות רעש גבוהות

• סירנות או אזעקות

• תאורה בוהקת או לא טבעית, כגון הפלורוסנט

• ריחות חזקים

• שינויים בטמפרטורה ותנאי אקלים נוספים

• סערות גיאומגנטיות והתפרצויות געשיות על פני השמש

• קרינה משדות אלקטרומגנטיים (קרינה בלתי מייננת)*

• מחסור במרחב או בהקלה מגירויי־יתר

• חוסר האפשרות לשהות בטבע

• מופעי הירח — בעיקר במולד ובירח מלא

• דיבור בפני קהל

• מפגשים עם אנשים זרים

• מצבי לחץ או ביצוע משימות רבות מדי בו־זמנית

• דד־ליינים

• כשצופים בכם; לעבור מבחנים או הערכות

*קרינה בלתי מייננת היא שילוב של שדות חשמליים ומגנטיים שמוקרנים מכוחות טעונים חשמלית. חלק מקרינה זו הוא טבעי, כגון מהאור היומיומי, אך חלק מהכוחות מלאכותיים. מכשור חשמלי פולט שדות אלקטרומגנטיים בתדרים נמוכים, ופריטים כגון מכשירים אלחוטיים, טלפונים ניידים, מחשבים, מיקרוגל, סורקי הדמיית תהודה מגנטית ומכשירי רנטגן מייצרים שדות אלקטרומגנטיים בתדרים גבוהים. רגישות אלקטרומגנטית (הידועה גם בכינוי ״מחלת מיקרוגל״) עשויה לגרום קשיי ריכוז, בעיות שינה, דיכאון, כאבי ראש, דפיקות לב חזקות ותשישות. ואר״מים עשויים להיות בעלי נטייה חזקה יותר לסבול מקשיים אלה לעומת אלה שאין להם תכונה זו.

הרשימה כאן אינה ממצה, אך היא מדגישה כמה מהגורמים הסביבתיים המהותיים ביותר שעשויים להשפיע על אר״מים ולגרום לגירויי־יתר של מערכת העצבים שלהם. (חשוב להבהיר שלמרות שדברים אלה עשויים לגרום לגירוי־יתר, אין זה אומר שאר״מים נמצאים במצב תמידי של גירוי־יתר או ״הצפה״.)

אתם מתחילים כעת לראות את התמונה הברורה יותר של היתרונות והחסרונות כאחד של להיות אר״מ. כמה מהיתרונות הבולטים ביותר הם היכולת שלנו, האר״מים, לקלוט דקויות, היכולות הגבוהות שלנו לפתור בעיות, אינטואיטיביות גבוהה, אמפתיה וחמלה, וכן היכולת לראות את התמונה המלאה. המחקר המוזכר בעמוד הקודם העלה גם ש״מוח רגיש מאוד עשוי לתווך התכווננות גבוהה יותר ומענה מקיף יותר לצורכיהם של אנשים אחרים״. חלק מלקוחותיי האר״מים מתארים את היתרונות של תכונתם באופן הבא:

״אני מרגישה שאני מסוגלת לעזור לאחרים באופן שלא כל אחד יכול. יש לי את היכולת לחוש ולהרגיש דברים לגבי אנשים אחרים, לעיתים אפילו מבלי שהם יגידו זאת״.

״אני רואה את האמת לגבי אנשים ומצבים שונים חרף מה שמוצג. אני יודע איך להביא להם או למצב ריפוי, היות שאני מסוגל לראות את ׳התמונה הרחבה׳״.

למרות שישנם חסרונות מסוימים, יכול היה להיות הרבה יותר פשוט להתמודד איתם במידה שהייתה הבנה גדולה יותר לגבי התכונה. פעמים רבות ההצפה נוצרת משום שהאר״מים משתדלים להיות או לפחות להיראות כמו כל האנשים סביבם, או שהם מנסים ״לעמוד בקצב״ של אלה שאינם אר״מים. ראו את הסיפור ״טיולים ומסעות עבור אר״מ״ במאמר הממוסגר הבא בכדי להבין את כוונתי במידה רבה יותר.

טיולים ומסעות עבור אר״מ

עבור רוב האנשים, טיולים לרגל חגים או סופי שבוע הם מקור להנאה וריגוש. אפילו נסיעות לכנסים או השתלמויות מטעם העבודה עשויים להיתפס כיציאה מבורכת מהשגרה היומיומית. אך עבור אר״מים מצבים אלה עשויים להפוך למקור לגירוי־יתר, אפילו אם הם ממש רוצים לצאת לחופשה, לנסוע לטיול או להיות נוכחים באירוע מסוים.

לפני שידעתי על התכונה, לא הצלחתי להבין כיצד האנשים סביבי לא מושפעים כמוני מנסיעות או מהצורך לשהות במקומות מוזרים. עבורי, מסעות ארוכים ברכב, שדות תעופה או תחנות רכבת עמוסים באנשים, חוסר מרחב פרטי, הריחות השונים בחדרים בבתי המלון והשינויים בטמפרטורות היו גורמים למערכת העצבים שלי להיכנס למצב של גירוי־יתר. בעוד שחבריי היו מסוגלים לצאת ישירות אחרי שעות ארוכות של נסיעה, אני בקושי הצלחתי לתפקד. הייתי צריכה להתנתק לחלוטין מהעולם החיצוני, מכל רעש, אנשים או גירויים. אך לעיתים קרובות הייתי סובלת מתחושת אשמה וגם חווה קונפליקט פנימי לגבי הרצון לדאוג לצרכיי ולהרוס לאחרים את הכיף. במקרים רבים הייתי נכנעת ללחץ החברתי ויוצאת, מתעלמת מהמסרים של הגוף שלי לגבי גירוי־היתר. זה היה מחריף את הכול, משום שלמערכת העצבים המגורה יתר על המידה ממילא שלי, נדרש יותר זמן בכדי להתרגל לסביבה החדשה. כשהיינו חוזרים, החברים שלי היו נרדמים ברגע שראשם נגע בכר. אך אני הייתי נותרת ערה כל הלילה, או אפילו במשך שני לילות, אם היום שלאחר מכן היה מלא בפעילויות גם כן ולא היה לי את המרחב או הזמן לעצמי כדי שאוכל להתרגל. השינויים בסביבה, האוכל השונה או המחסור בשינה היו עשויים לגרום אפילו למיגרנה קשה והייתי מרגישה חולה ברמה הפיזית ומושבתת במשך כמה ימים. זו הייתה תחושת סבל יותר מאשר מנוחה כבר בתחילת שבוע החופש! בסופו של דבר, גירוי־היתר היה פוחת ומערכת העצבים התחושתית שלי הייתה מתרגלת לסביבה. אך חצי מהשבוע היה חולף לפני שהייתי מסוגלת להתחיל ליהנות מהטיול שלי.

עם זאת, מאז שגיליתי את קיומה של התכונה והבנתי טוב יותר את הטריגרים של עצמי, אני יודעת כיצד להתמודד איתם ולהיות יותר טובה אל עצמי. למשל, עכשיו אני יוצאת לטיולים אך ורק עם חבריי האר״מים או עם אנשים שאינם אר״מים, אך הם תומכים ואדיבים. בדרך כלל יש לי חדר משלי ואני מקדישה לעצמי כמה שעות או את הלילה הראשון. אני נחה או עושה אמבטיה ונותנת למערכת העצבים התחושתית שלי את הזמן להתרגל לסביבתי. ואני תמיד מקפידה על שיטות להגנה אנרגטית (ראו עמוד 119), ונעזרת בשיטות נוספות בכדי להפחית את רמות גירוי־היתר. או־אז אני בדרך כלל מוכנה לצאת לדרך! עם זאת, לכל אדם דרכים משלו להתמודד עם מצבים כאלה, לכן חשוב מאוד להבין מה עובד בשבילכם.

ההתמודדות עם גירוי־יתר מתוארת במידה מפורטת יותר בהמשך הספר (ראו פרק 11), ומוצגות שיטות התמודדות לניהול עצמי. בינתיים, ראו כיצד לקוחותיי האר״מים מתארים את ההצפה:

״אני נוטה להיות שקטה ביותר או יוצרת תדמית של אדם בטוח בעצמו יתר על המידה. אני מתקשה להיות עצמי כשאני מתחילה להרגיש כך״.

״אני נסגר״.


״אני מתבודדת״.


״אני נסגרת לתוך עצמי ורוצה לישון. לפעמים אני מנסה להעסיק את עצמי כדי לשכוח כמה אני מוצפת״.


ייתכן שחלק מהחוויות המתוארות כאן מוכרות לכם. אני יודעת שאני בהחלט מזדהה איתן! ולאחר שקראתם על אודות החוויות שלי לגבי מסעות וטיולים בהיותי אר״מ, אתם עשויים לתהות כיצד זה ייתכן שהצלחתי לעבוד בבית סוהר שנים כה רבות, בעיקר נוכח שליליות כה רבה!

לכן החלטתי לחלוק בפרק הבא כיצד נראה יום טיפוסי בבית הסוהר מנקודת מבטו של אר״מ. אני מקווה שזה יסביר מדוע הייתי צריכה למצוא אסטרטגיות התמודדות טובות יותר ולפתח טכניקות לעזרה עצמית כדי להתנהל עם התכונה שלי באופן יותר יעיל, ומצד שני, זה יזכיר לכם שגם אתם יכולים למצוא דרכים לא רק להתמודד עם הרגישות הגבוהה שלכם, אלא גם לפרוח ולשגשג כתוצאה ממנה.