מיינדפולנס

מבוא

שנים רבות תרגלתי מדיטציית מודעות קשובה כנזיר בודהיסטי. במשך שעות מדי יום, הקדשתי תשומת לב מרובה לכניסת האוויר לגופי וליציאתו ממנו ולתחושות הגוף בשעת המדיטציה. הורגלתי להבחין במחשבות וברגשות תוך כדי התהוותם וחשתי רגוע יותר, מחובר למרחב הפנימי, ומנותק יותר מהדרמות של חיי. עם הזמן החרדה שהייתה בת-לוויה כמעט קבועה שלי שככה ונעטפתי בתחושת נינוחות ושביעות רצון. מערכות היחסים שלי השתפרו, הנפש שלי נרגעה והריכוז שלי העמיק. במקום לדאוג לגבי העתיד או להיאחז בעבר, חייתי יותר ויותר ברגע הנתון התמקדתי בביצוע המשימה הבאה שלי בצורה הקשובה והקפדנית ביותר שיכולתי. מאינטלקטואל מרוט עצבים הפכתי למופת של סבלנות, התקרקעות ואיזון. נהייתי אדם שונה בתכלית.

אבל ברגע מסוים, אחרי שנים שבהן עקבתי במודעוּת קשובה אחרי הנשימה שלי, חקרתי את נבכי המדיטציה עם טובי המורים, ולימדתי מודעות זו בעצמי, הרגשתי שהגעתי למה שנראה לי כמו גבולות המודעות הקשובה. אכן, נהייתי שליו יותר ופחות תגובתי, אבל מצאתי את עצמי מנותק יותר מהחיים, כמי שחווה אותם ממרחק, במקום להיות נוכח באמת ובתמים ברגע. המדיטציות שלי היו ללא ספק ממוקדות יותר ומשוחררות מפטפוט פנימי מציק, אבל נדמה היה שיש בהן משהו יבשושי ונעדר חיות ואנרגיה. כשתיארתי את החוויה הזו למורה הזן שלי, הוא פשוט אמר לי למדוט יותר. אחרי חיבוטי נפש מעמיקים ומרובים החלטתי להניח בצד את הגלימות הבודהיסטיות ואת כרית המדיטציה שלי וללמוד פסיכולוגיה מערבית. ידעתי שישנן דרכים נוספות לעבוד עם הנפש והלב ורציתי ללמוד את מה שיש לדרכים הללו להציע.

כמה שנים מאוחר יותר, אחרי שהתנסיתי בצורות נוספות של מדיטציה בודהיסטית, חבר ערך לי היכרות עם מורה מאסכולה לא-דואלית שמחוץ למסורת הבודהיסטית שיעץ לי להפסיק לתרגל מיינדפולנס ולחקור באופן ישיר את טבעה של המציאות. דבריו סיקרנו אותי, וכך גם השקט העמוק שחוויתי בנוכחותו, לפיכך פניתי לפעול על פי עצתו. באחד הימים, בעודי נוהג בכביש המהיר, הוצפה המודעות שלי במשפט שהוא נהג לחזור עליו מדי פעם, "המחפש הוא מושא החיפוש". לפתע התהפכה המציאות שלי על פיה. במקום להזדהות עם העצמי הקטן שמצוי אצלי בראש, הבנתי שאני עצמי הוא המודעות חסרת הגבולות, חסרת ההתניות והעֵרה תמיד, אני המודעות הזו שבתוכה באות וחולפות המחשבות והרגשות שתמיד טעיתי לחשוב שהם אני. ועל אף שהפסקתי למדוט, נקרתה בדרכי החוויה שאותה חיפשתי שנים כה רבות במדיטציה. האם שנות התרגול הרבות שלי הובילו לרגע ההבשלה הזה? אני משוכנע בכך. אבל המדיטציה לבדה התבררה כבלתי מספקת לצורך גילוי הסוד שנאבקתי על חשיפתו.

ספר זה עוסק במסע החיפוש והגילוי שלי ושואב מהשנים הרבות שבהן הדרכתי אחרים בגילוי מה שאינו יכול להילמד אלא רק להתעורר ולהתבהר מעצמו. אמנם גיליתי שמיינדפולנס עוזרת מאוד לחיות את ההווה ולהרגיע את הלב והמוח, אבל בסופו של דבר היה עליי להרחיק מעבר לה כדי למצוא את השלווה, האהבה והאושר המתמשכים שאותם חיפשתי. הכותרת נועדה לעורר ולסקרן אבל אין בכוונתי להמעיט בערכם של היתרונות המופלאים של המיינדפולנס. לכל מי שמתחיל לתרגל מדיטציה אני עדיין ממליץ לתרגל מדיטציית מיינדפולנס כדרך היעילה ביותר להתמודד עם מתחים, חרדה, דיכאון, אבל, כעס ורגשות והלכי רוח מאתגרים אחרים, להגיע לתובנות בדבר שורשי הסבל, ולהשיג שלווה ואיזון יחסיים. אבל בשל מִגוון סיבות שאעסוק בהן בהרחבה בספר זה, מימוש וסיפוק בני-קיימא עלולים לחמוק מכם אם לא תמצאו דרך להתקדם אל מעבר למיינדפולנס ולהגיע אל המנוחה ואל נחלה במה שאני מכנה מודעות ערה.

רבים ממורי המיינדפולנס המוכרים ביותר במערב מלאי הערכה לנקודת המבט הזו. הם מושפעים ממורים ומתורות לא-דואליות מהבודהיזם וממסורות אחרות ומזהירים מפני תרגול תועלתני של מיינדפולנס - כלומר, כשיטה להשיג מצב עתידי רצוי כלשהו.

תחת זאת הם מכוונים לנקודת מבט לא תועלתנית שבה המודעות הקשובה פותחת עבור המתרגל מימד של חוכמה פנימית שכבר קיים ממילא במתרגל אבל הוא עדיין לא השכיל להגיע אליו. יש אפילו מי שמשתמשים במונח "מיינדפולנס" או "מודעות קשובה" כמילה נרדפת למודעות. הם מלמדים שהתרגול של מודעות קשובה, בסופו של דבר לוקח אותנו אל מעבר לה במובן הקונבנציונלי אל ההכרה של המודעות הערה. אבל ככלל, המורים הללו אינם מציעים ביקורת על המיינדפולנס. והם אינם מספקים את הגישה הישירה יותר שאותה אתאר בספר זה.

כיצד תשתמשו בספר

בניתי את הספר באופן שמחקה את מפגשי הלימוד, הריטריטים שאני מעביר: כל פרק כולל את העקרונות, מדיטציות מונחות ודיאלוג. בחלק של העקרונות אני משתמש במילים כדי לכוון אל מעבר למילים, אל המצב הטבעי שלנו של מודעות ערה. המדיטציות השזורות לאורך הפרק מזמינות אותך הקורא, להתקדם אל מעבר למוח המותנה כדי לחוות הצצה ישירה אל המודעות הערה של עצמך. החלק של שאלות ותשובות שנמצא בסוף כל פרק עוסק בסוגיות שמצריכות הרחבה נוספת. אם אתם שואפים להפיק את המירב מזמנכם בקריאת העמודים הללו, אני ממליץ להיזהר מהנטייה הרווחת והמפתה לצבור אמונות ותפיסות חדשות. תחת זאת אני מעודד אתכם לתת למילים לעקוף את המוח הקונספטואלי שלכם ולאפשר לתובנות האמיתיות לעלות ולשגשג. הניחו לעצמכם לשקוע בעקרונות, עצרו מעת לעת כדי לתרגל את המדיטציות, ופנו אל הדיאלוגים כדי לקבל תשובות לכמה מהשאלות שעלו בראשכם. מי ייתן והאמת המתוארת בעמודים אלה תתגשם עבורכם והלוואי והספר יכוון אתכם אל הדרך הישירה הביתה, אל השלווה והאושר שבמודעות הערה.

הערה בנושא מודעות קשובה

בספר זה בחרתי לבקר את הצורה ההדרגתית של המיינדפולנס שרבים מתרגלים בימים אלה בהקשרים חילוניים ובמרכזים רבים ברחבי העולם, ולאחר מכן להנגיד אותה עם הגישה הישירה המתוארת בעמודים אלה. עם זאת, עבור מורים מסוימים התרגול המכוון של מיינדפולנס מהווה ציון דרך טבעי בדרך לרמה יותר ספונטנית, נטולת מאמץ ובת קיימא של מודעות, שלמעשה זהה למודעות שבה אני עוסק בספר זה. בסופו של דבר, המודעות הקשובה בפני עצמה, כשמתרגלים אותה בהדרכת מורה שמכיר את הדרך הישירה הביתה, יכולה לקחת אתכם אל מעבר למיינדפולנס ואל המצב הטבעי שלכם של מודעות ערה.

פרק 1
מגבלות הקשיבות

משהתוודעתם אל האור הבוהק של המודעות הערה,

תרגול המיינדפולנס עשוי להצטייר לפתע כמו העלאת אור חיוור

של פנס באמצע היום מתוך תקווה לשפוך אור על הדברים.

בהקשר שבו למדתי ותרגלתי אותה, המודעות הקשובה הייתה לי תמיד אבן דרך, לא מטרה בפני עצמה. שיטה עתירת מיומנויות להתקדמות אל מעבר למודעות זו כדי לאתר את היסודות שמהם היא נובעת. על פי המסורת הזו – שיכולה ללבוש צורות שונות אבל במקרה שלי באה לידי ביטוי בזן בודהיזם – עצם היותנו קשובים הוא הפתח אל מודעות עמוקה ומתמשכת יותר שאותה לא ניתן לייצר או לתרגל. המודעות העמוקה הזו מתקיימת תמיד, בין אם אנחנו מודעים לה ובין אם לאו. היא מצבנו הטבעי, מצב של נוכחות ספונטנית שבלעדיה לא יכולה להתקיים כלל שום חוויה. במקום לטפח אותה כמו כישרון או לחזק אותו כמו שריר, אנחנו פשוט צריכים לזהות אותה ואז להוסיף ולחזור אליה.

בהקשר זה המיינדפולנס לא נועד להעצים ביצועים, לשפר בריאות, לרומם את מצב הרוח או להקנות אף לא אחד מהיתרונות האחרים שזוהו במחקרים המדעיים בעשורים האחרונים. אפילו אושר יחסי ורגשות חיוביים אחרים, תוצאה בלתי נמנעת של תרגול סדיר של מיינדפולנס, שהתורות המסורתיות מכירות בקיומו ומעריכות אותו, נחשבים כשלעצמם כאמצעי להשגת מטרה סופית ומספקת יותר: זיהוי הטבע האמיתי שלנו ו"השיחרור הבטוח של הלב" מהסבל. היתרונות האחרים הם רק תוצרי לוואי, הטבות נלוות בדרך אל המימוש העצמי.

תשומת לב קשובה לחוויות שבאות והולכות יכולה להוליד תובנות עמוקות על טבעו הארעי והשברירי של מה שמכונה 'עולם החומר' ועל אוסף המחשבות, הרגשות, הזיכרונות והדימויים שאנחנו תופסים כעצמי נפרד. בגישות מסוימות של המיינדפולנס מושגת התובנה הזו בדרך כלל רק אחרי שנים של תרגול מדיטציה ממוקד. אבל יש גם גישה מיידית יותר שמכוונת ישירות אל הנדבך העמוק הזה ומזמינה הכרה מיידית, מעבר למיינד. הגישה הישירה הזו לאושר ושלוות נפש בני-קיימא היא העומדת במרכזו של ספר זה. המודעות הקשובה אולי סוללת את הדרך, אבל בשלב מסוים יהיה עליכם להתקדם אל מעבר לה.