משחקי בילוש 5 - קרקס המסתורין

הַקְדָּמָה

לְמִי מִכֶּם שֶׁקּוֹרֵא לָרִאשׁוֹנָה סֵפֶר מִסִּדְרָה זוֹ, רְאוּ הֻזְהַרְתֶּם! עֲלֵיכֶם לָקַחַת חֵלֶק בָּעֲלִילָה, וּבְמִקְרִים רַבִּים לְפַעֲנֵחַ אֶת הַתַּעֲלוּמוֹת יַחַד עִם הַגִּבּוֹרִים שֶׁלָּנוּ.

כְּמוֹ תָּמִיד, כָּל פֶּרֶק בָּעֲלִילָה הוּא גַּם תַּעֲלוּמָה, אָז הִצְטַיְּדוּ בְּקֹר־רוּחַ וּבִתְשׂוּמַת לֵב שֶׁל בַּלָּשִׁים, וְהִצְטָרְפוּ לַ'חֲבוּרַת הַבַּלָּשִׁים הַצְּעִירִים' בַּהַרְפַּתְקָה שֶׁתַּשְׁאִיר אֶתְכֶם פְּעוּרֵי פֶּה עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן, "קִרְקַס הַמִּסְתּוֹרִין".

תֵּהָנוּ,
מ.א.

פֶּתַח דָּבָר

הַשָּׁעָה 02:00 לְאַחַר חֲצוֹת, מְטוֹס מַשָּׂא כֵּהֶה טָס בִּשְׁמֵי הָעִיר הַשְּׁלֵוָה.

"מְדַוֵחַ עַל תַּקָּלָה, לֹא אוּכַל לְהַגִּיעַ אֲלֵיכֶם," אוֹמֵר הַטַּיָּס בְּמַכְשִׁיר הַקֶּשֶׁר. "אֲנִי מוֹרִיד אֶת הַחֲבִילָה, אֲשַׁדֵּר לָכֶם אֶת מְקוֹם הִמָּצְאָהּ. רוּת, סוֹף." הַטַּיָּס פּוֹתֵחַ אֶת דֶּלֶת תָּא הַמִּטְעָן וּמְשַׁחְרֵר חֵפֶץ גָּדוֹל דְּמוּי טִיל שֶׁמֻּפָּל לַקַּרְקַע. הַטַּיָּס עַצְמוֹ מְכַוֵן אֶת הַמָּטוֹס לְעֵבֶר הַיָּם הַפָּתוּחַ, וּמְזַנֵּק הַחוּצָה מִבַּעַד לָעֲנָנִים עִם מַצְנֵחַ לְגַבּוֹ.

לִקְרַאת הַנְּחִיתָה, הַחֵפֶץ שֶׁהֻשְׁלַךְ מִתְיַשֵּׁר כָּךְ שֶׁקָּצֵהוּ הַמְּחֻדָּד כְּלַפֵּי מַטָּה. מַבְעֲרִים אֲחוֹרִיִּים מֻפְעָלִים, וּבִנְחִיתָתוֹ הוּא חוֹדֵר בְּעָצְמָה אֶל תּוֹךְ הָאֲדָמָה. קוֹל חֲבָטָה אַדִּיר נִשְׁמָע מֵעֵבֶר לַיָּם, וּבְדִמְמַת הַלַּיְלָה הַחֵפֶץ טָמוּן לוֹ עָמֹק עָמֹק בַּקַּרְקַע. סוֹד חָבוּי שֶׁעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת...

מַמָּשׁ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרַרְתִּי בְּבֶהָלָה בְּמִטָּתִי.

"שְׁמַעְתֶּם אֶת זֶה?" הֵעַרְתִּי אֶת כָּל בְּנֵי הַבַּיִת וּבֵינֵיהֶם אֶת אֶבְיָתָר, אָחִי הַקָּטָן.

"תַּחְזֹר לִישׁוֹן, מִיכָאֵל," אִמָּא קָרְאָה מֵחֲדַר הַהוֹרִים, "זוֹ בֶּטַח אֵיזוֹ מַשָּׂאִית שֶׁפּוֹרֶקֶת מִטְעָן אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה."

"זֶה לֹא נִשְׁמַע כְּמוֹ מַשָּׂאִית..." אֶבְיָתָר פָּצָה אֶת פִּיו מִתּוֹךְ הַשְּׂמִיכָה שֶׁבָּהּ הִתְכַּסָּה עַד מֵעַל הָרֹאשׁ, קְצָת כְּמוֹ צָב שֶׁנִּכְנָס בְּבֶהָלָה אֶל תּוֹךְ שִׁרְיוֹנוֹ.

"מָה שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה, הַכֹּל בְּסֵדֶר," נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל אַבָּא, "זֶה יְחַכֶּה לַבֹּקֶר."

אֶבְיָתָר וַאֲנִי הִבַּטְנוּ זֶה בָּזֶה וְחָזַרְנוּ מִיָּד לִישׁוֹן מִבְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה. לֹא הָיִינוּ מֻדְאָגִים, כָּכָה זֶה כְּשֶׁאַבָּא אוֹמֵר...

אֲבָל כַּמָּה מְעַט יָדַעְנוּ עַל מָה שֶׁעָתִיד לִקְרוֹת, שֶׁכֵּן מַמָּשׁ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, בִּשְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה, הֵחֵלָּה לָהּ הַרְפַּתְקָה שֶׁלֹּא תֵּאָמֵן...

1.
קוֹד סוֹדִי

בַּבֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָת אֶבְיָתָר וַאֲנִי הָלַכְנוּ בֵּין הַשָּׂדוֹת בַּדֶּרֶךְ הַחוֹלִית שֶׁמּוֹבִילָה לְבֵית־הַסֵּפֶר. אָהַבְנוּ לָלֶכֶת מִשָּׁם, הָיָה זֶה שְׁבִיל שֶׁכִּמְעַט אַף אֶחָד לֹא הִכִּיר, וּבַדֶּרֶךְ הָיָה כֵּיף לִקְטוֹף תַּבְלִינִים לְאִמָּא, וּמִדֵּי פַּעַם לְנַסּוֹת לִתְפּוֹס אֵיזוֹ אַרְנֶבֶת אוֹ לְתַצְפֵּת עַל צָב. מִי עוֹד אָהַב לָלֶכֶת מִשָּׁם? יָאִיר...

"חַכּוּ לִי!" יָאִיר צָעַק מֵאֲחוֹרֵינוּ וְהֵחֵל לָרוּץ לִקְרָאתִי. עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ כְּבָר הָיָה אָדוֹם וּמְיֻזָּע, וְנִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא מְנַסֶּה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ אֲבָל לֹא מַצְלִיחַ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וְקֹצֶר נְשִׁימָה.

"אָמַרְתִּי לָכֶם!" הוּא צָעַק בְּשִׂמְחָה, "אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁשָּׁוֶה לְהוֹצִיא עַל זֶה אֶת הַכֶּסֶף! כֻּלְּכֶם צְחַקְתֶּם עָלַי, אֲבָל אֲנִי צָדַקְתִּי!"

יָאִיר דִּבֵּר עַל כָּךְ שֶׁנִּדַּבְנוּ אֶת כָּל הַתַּקְצִיב שֶׁל חֲבוּרַת הַבַּלָּשִׁים שֶׁלָּנוּ כְּדֵי שֶׁהוּא, "הַמֹּחַ" שֶׁל הַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ, יִקְנֶה וְיַתְקִין בַּמִּפְקָדָה שֶׁלָּנוּ לַוְיָן גָּדוֹל שֶׁיְּכֻוָן לַשָּׁמַיִם וְיִקְלֹט אוֹתוֹת רַדְיוֹ מִמְּקוֹרוֹת שׁוֹנִים. אֲנַחְנוּ צָחַקְנוּ עַל כָּךְ שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא רָצָה לִקְלוֹט אוֹתוֹת מֵהַשָּׁמַיִם אֶלָּא מֵהֶחָלָל...

"טוֹב, אוּלַי צְדַקְתֶּם..." יָאִיר הוֹדָה. "סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁלֹּא אֶקְלֹט אוֹת מֵהֶחָלָל שֶׁיַּזְמִין אוֹתִי, יָאִיר, לִהְיוֹת מְפַקֵּד שֶׁל צְבָא חַיְזָרִים מִכּוֹכָב מְרֻחָק, לְהַכִּיר וְלִכְבּוֹש עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲנִי מְלַמֵּד אֶת תּוֹשָׁבֵי כּוֹכְבֵי־הַלֶּכֶת אֶת הַתַּרְבּוּת הַיִּחוּדִית שֶׁלִּי..."

אֶבְיָתָר צָחַק וְקָטַע אוֹתוֹ, "אַתָּה מִתְכַּוֵן שֶׁתְּלַמֵּד אוֹתָם אֶת הַתַּרְבּוּת שֶׁלְּךָ לֶאֱכוֹל צִ'יפְּס מוּל הַטֶלֶוִיזְיָה?"

לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק וְצָחַקְתִּי בְּעַצְמִי, מְמַלְמֵל סְלִיחָה קְטַנָּה לְיָאִיר כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָלֵב.

"לִידִיעַתְכֶם, אִם כָּל הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם הָיוּ אוֹכְלִים יוֹתֵר צִ'יפְּס מוּל הַטֶלֶוִיזְיָה, הָיוּ לָנוּ הַרְבֵּה פָּחוֹת מִלְחָמוֹת..." יָאִיר עָנָה בְּצוּרָה מְחֻכֶּמֶת, כְּהֶרְגֵּלוֹ. "אֲבָל זֶה לֹא הָעִנְיָן, קָלַטְתִּי שֶׁדֶר! שֶׁדֶר שֶׁל מַמָּשׁ! הַלַּוְיָן קָלַט בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה אוֹת רַדְיוֹ שֶׁהִגִּיעַ אֵיכְשֶׁהוּ מִכִּווּן הַיָּם!"

"נוּ, אָז?" אֶבְיָתָר הֵעִיר לְיָאִיר בְּחֹסֶר עִנְיָן, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי בְּאֹפֶן אִישִׁי כְּבָר הָיִיתִי סַקְרָן. מִי לֹא הָיָה רוֹצֶה לְהִתְחַקּוֹת אַחֲרֵי שֶׁדֶר מִסְתּוֹרִי מִלֵּב יָם?

"נוּ, אָז?!" יָאִיר הִמְשִׁיךְ בְּהִתְלַהֲבוּת, "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מִי שָׁלַח אֶת הָאוֹת, אֲבָל אֹמַר לָכֶם אֶת הַדָּבָר הַבָּא: לֹא לִוְיְתָנִים וְלֹא כּוֹכְבֵי־יָם יוֹדְעִים כֵּיצַד לִשְׁלוֹחַ מַשֶּׁהוּ בָּרַדְיוֹ! אִם כָּךְ, מְדֻבָּר בְּמַשֶּׁהוּ מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כָּל דָּבָר מִצּוֹלֶלֶת רִגּוּל וְעַד חֲלָלִית שֶׁנָּחֲתָה נְחִיתַת חֵרוּם!"

"אוֹ חוֹבֵב רַדְיוֹ כָּמוֹךָ, שֶׁמְּשַׁדֵּר מְסָרִים מְשַׁעַמְמִים לִמְשֻׁעֲמָמִים אֲחֵרִים," אֶבְיָתָר אַף פַּעַם לֹא הִשְׁתַּכְנֵעַ בְּקַלּוּת.

"יָפֶה אָמַרְתָּ, אֶבְיָתָר, אֲבָל יֵשׁ עוֹד פְּרָט אֶחָד קָטָן: הַשִּׁדּוּר הָיָה מֻצְפָּן. מִישֶׁהוּ טָרַח לְהַסְתִּיר בּוֹ מַשֶּׁהוּ. לֹא נִתָּן לָדַעַת מָה הָיָה בּוֹ, אָז כְּבָר הִרְשֵׁיתִי לְעַצְמִי לִפְנוֹת לֶאֱיָל שֶׁיְּפַעֲנֵחַ אוֹתוֹ," יָאִיר הֵחֵל לְהִשָּׁמַע יוֹתֵר וְיוֹתֵר מְשַׁכְנֵעַ.

אֱיָל הָיָה בַּלָּשׁ מְחוֹנָן בַּעַל שִׁיטוֹת חֲקִירָה יוֹצְאוֹת דֹּפֶן, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה, כָּאֵלֶּה שֶׁגָּרְמוּ לְכַמָּה וְכַמָּה שׁוֹטְרִים בַּמַּחְלָקָה לְהָרִים גַּבָּה. רַק לַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי, אֵלִיָּהוּ חָסוֹן, הָיְתָה תָּמִיד הַעֲרָכָה בִּלְתִּי מְסֻיֶּגֶת לַכִּשָּׁרוֹן שֶׁלּוֹ. אוֹ בְּעֶצֶם -
לַמְּפַקֵּד אֵלִיָּהוּ וְלָנוּ.

אֱיָּל הָיָה חוֹבֵב שֶׁל חִידוֹת וְחִדּוּדִים, כָּמוֹנוּ, וְהָיָה לוֹ גַּם צַד שׁוֹבָב, קְצָת כְּמוֹ שֶׁל יֶלֶד מְגֻדָּל. הֲרֵי הָיָה זֶה הוּא שֶׁהִצְלִיחַ לְהַתֵּל בְּבּוֹבּ זוּסוֹ וּבְאִישׁ הַחִידוֹת, כְּשֶׁהֶחְלִיף אֶת תֵּבַת מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּתֵבָה שֶׁמְּלֵאָה בְּמַטְבְּעוֹת מְזֻיָּפִים, אַךְ לֹא לִפְנֵי שֶׁהִטְבִּיעַ עֲלֵיהֶם סִימָן שֶׁחָשַׂף אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁזֶּהוּ זִיּוּף. עַל הַמַּטְבְּעוֹת הַמְּזֻיָּפִים שֶׁאֱיָּל הֵכִין הָיָה כָּתוּב: "מַטְבֵּעַ זֶה הֻטְבַּע לִכְבוֹד בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן", אַתֶּם מְבִינִים?

הֲרֵי אִם הַמַּטְבְּעוֹת יֻצְּרוּ בְּעֵת בְּנִיַּת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן, לֹא נִתָּן הָיָה לָדַעַת שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הַזֶּה, שֶׁשְּׁלֹמֹה בָּנָה, הוּא בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא נִקְרָא פָּשׁוּט "בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ". רַק מְאוֹת שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, לְאַחַר שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ כְּבָר נֶחְרַב וּבִמְקוֹמוֹ נִבְנָה בֵּית־מִקְדָּשׁ נוֹסָף, הַשֵּׁנִי, בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ נִקְרָא "בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן". זֹאת הָיְתָה הַקְּרִיצָה הַקְּטַנָּה שֶׁל אֱיָּל לְאִישׁ הַחִידוֹת, לְהַרְאוֹת לוֹ מִיהוּ הַמְּחֻכָּם בְּיוֹתֵר מִבֵּינֵיהֶם!

מֵאָז שִׁתּוּף הַפְּעֻלָּה הַמֻּצְלָח שֶׁלָּנוּ בְּפִתְרוֹן שֹׁד הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, אֱיָל הָפַךְ לִהְיוֹת חָבֵר קָרוֹב שֶׁל הַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ, וְנָהַגְנוּ לְשַׁתֵּף זֶה אֶת זֶה בַּחֲקִירוֹת שֶׁלָּנוּ.

"אֱיָל אָמַר לִי שֶׁעַד הַצָּהֳרַיִם הוּא יְפַעֲנֵחַ אֶת הַשִּׁדּוּר שֶׁקָּלַטְנוּ וְיָבִיא לָנוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁיִּסְתַּיְּמוּ הַלִּמּוּדִים," יָאִיר הִמְשִׁיךְ וְהִתְקָרֵב לְאֶבְיָתָר, "אָז מָה אַתָּה מַעֲדִיף לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם אַחַר־הַצָּהֳרַיִם, לָצֵאת לַחֲקִירָה בְּעִקְבוֹת מֶסֶר סוֹדִי מִלֵּב יָם, אוֹ לְלַווֹת אֶת אֲחוֹתְךָ הַקְּטַנָּה לְחוּג רִקּוּד?"

הָרָצוֹן שֶׁל אֶבְיָתָר לְהִתְחַמֵּק מֵחוּג הָרִקּוּד שֶׁל דָּנִיאֵלָה הַקְּטַנָּה אָמוּר הָיָה לְהַסְפִּיק, אֲבָל נִתַּן לִרְאוֹת עַל פָּנָיו שֶׁגַּם הוּא הִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁמַּשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן אוּלַי מִתְרַחֵשׁ כָּאן... כָּל שֶׁנּוֹתַר הוּא לֶאֱסוֹף אֶת יֶתֶר בְּנֵי הַחֲבוּרָה וּלְחַכּוֹת לְסוֹף הַלִּמּוּדִים.

הִגַּעְנוּ לְבֵית־הַסֵּפֶר וְסָפַרְתִּי אֶת הַדַּקּוֹת הַחוֹלְפוֹת, יוֹשֵׁב בְּחֹסֶר מְנוּחָה בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁעוּרִים, שִׁעוּר אַחַר שִׁעוּר. לֹא יָכֹלְתִּי לְחַכּוֹת לְסוֹף הַיּוֹם, כְּשֶׁכֻּלָּנוּ נִתְאַחֵד וְנֵצֵא לְאֵיזוֹ הַרְפַּתְקָה. אָמְנָם רַק לִפְנֵי חֳדָשִׁים סְפוּרִים עָזַרְנוּ לִמְנוֹעַ שֹׁד שֶׁעָשׂוּי הָיָה לְמוֹטֵט אֶת הָעִיר, אֲבָל זֶה רַק גֵּרָה אוֹתָנוּ לַחְקוֹר עוֹד וְעוֹד תַּעֲלוּמוֹת.

בְּתוֹר הַמַּנְהִיגָה שֶׁלָּנוּ, אֲרִיאֵל לָקְחָה עַל עַצְמָהּ אַחְרָיוּת וְהָלְכָה לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה מִדֵּי שָׁבוּעַ בְּמַטָּרָה לְקַבֵּל עִדְכּוּנִים עַל פְּשָׁעִים לֹא מְפֻעֲנָחִים שֶׁהָיִינוּ עֲשׂוּיִים לַעֲזוֹר בָּהֶם. אֲבָל לְרֹעַ הַמַּזָּל לֹא הִצְלַחְנוּ לִתְרוֹם לַחֲקִירוֹת הַלָּלוּ כְּלָל וּכְלָל. עַד אָז הִתְרַגַּלְנוּ לְכָךְ שֶׁהָרְמָזִים נָפְלוּ לְחֵיקֵנוּ דֵּי בְּקַלּוּת, וַאֲנַחְנוּ הִצְלַחְנוּ לְהִתְחַקּוֹת אַחַר הַפּוֹשְׁעִים רֶמֶז אַחַר רֶמֶז, אֲבָל בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הַמְּצִיאוּת לִמְּדָה אוֹתָנוּ שֶׁזֶּה לֹא תָּמִיד עוֹבֵד כָּךְ. לִפְעָמִים פָּשׁוּט לֹא מַצְלִיחִים.

הִגַּעְנוּ לַשָּׁעָה הַחֲמִישִׁית, וַאֲנִי חִכִּיתִי בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה לַצִּלְצוּל. בַּשִּׁעוּר הָאַחֲרוֹן לָמַדְנוּ הַנְדָּסָה, וְיָדַעְתִּי שֶׁבְּכָל רֶגַע הַצִּלְצוּל הַגּוֹאֵל יִשָּׁמַע וַאֲנִי אֵצֵא לִפְגּוֹשׁ אֶת הַחֲבוּרָה שֶׁלִּי מְמֻקֶּדֶת וּמוּכָנָה לִפְעֻלָּה. הַמּוֹרָה הִמְשִׁיכָה לְהַסְבִּיר עַל הָעִגּוּל, כֵּיצַד מוֹדְדִים אֶת הַהֶקֵּף וְאֶת הַשֶּׁטַח שֶׁלּוֹ, בְּעוֹד אֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי שֶׁעוֹד מְעַט אֲנִי יוֹצֵא לַחְקוֹר שֶׁדֶר סוֹדִי מֵהַשָּׁמַיִם, וּמָה לִי וּלְלִמּוּדִי הַנְדָּסָה בִּכְלָל?

דַּקָּה אַחֲרֵי הַצִּלְצוּל כֻּלָּנוּ כְּבָר הָיִינוּ בַּחוּץ. אֱיָל יָשַׁב בַּנַּיֶּדֶת שֶׁלּוֹ וְהוֹשִׁיט לָנוּ מַעֲטָפָה חוּמָה, מִסּוּג הַמַּעֲטָפוֹת שֶׁמַּעֲבִירִים בָּהֶן מֵידָע מְסֻוָג, חֹמֶר שֶׁמְּיֹעָד לְעֵינֵינוּ בִּלְבַד.

"עֲשׂוּ טוֹבָה, וְאַל תִּפְתְּחוּ אֶת זֶה עַד שֶׁתַּגִּיעוּ לַמִּפְקָדָה שֶׁלָּכֶם," הוּא אָמַר בַּאֲרֶשֶׁת פָּנִים רְצִינִית לֹא אָפְיָנִית, מֵאַחַר שֶׁתָּמִיד הוּא הָיָה צוֹחֵק וּמְחַיֵּךְ. "וְאַל תִּשְׁכְּחוּ לִיצוֹר אִתִּי קֶשֶׁר מִיָּדִי אִם אַתֶּם מַצְלִיחִים לְהָבִין מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה לֹא הֵבַנּוּ." אֱיָל הִתְנִיעַ אֶת הַנַּיֶּדֶת וְעָמַד לִנְסוֹעַ, אֲבָל אָז שׁוּב הִסְתַּכֵּל אֵלֵינוּ, חִיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל וְהוֹסִיף, "בְּהַצְלָחָה. יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ כָּאן מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן מְאוֹד. תְּפַנּוּ אֶת לוּחַ הַזְּמַנִּים שֶׁלָּכֶם בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים..." הוּא קָרַץ לָנוּ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.

עָמַדְנוּ כַּמָּה רְגָעִים עַל הַמִּדְרָכָה מִחוּץ לְבֵית־הַסֵּפֶר וְתָהִינוּ לְמָה הוּא מִתְכַּוֵן. הַמַּעֲטָפָה הָיְתָה בְּיָדוֹ שֶׁל אֶלְעָד, שֶׁנֶּהֱנָה מֵהַמַּבָּטִים שֶׁל הַבָּנוֹת מִכִּתָּתוֹ, אֲשֶׁר סָקְרוּ אוֹתוֹ בְּהַעֲרָצָה (אוֹ לְפָחוֹת כָּךְ דִּמְיֵן) כְּאִלּוּ הוּא מַחְזִיק חֹמֶר סוֹדִי בְּיוֹתֵר בְּדוֹמֶה לִמְרַגֵּל נוֹעָז... וְאָז פָּשׁוּט הִתְחַלְנוּ לָלֶכֶת, יוֹתֵר נָכוֹן לָרוּץ, בַּשְּׁבִיל הַחוֹלִי עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַמִּפְקָדָה שֶׁלָּנוּ.

הַמִּפְקָדָה הָיְתָה מֵעֵין "בַּיִת מְשֻׁכְלָל עַל עֵץ", כָּךְ לְמַעֲשֶׂה קָרָא לָהּ אֶבְיָתָר אָחִי הַקָּטָן (הוּא חָשַׁב שֶׁזֶּה נִשְׁמָע יוֹתֵר מְעַנְיֵן מִסְּתָם "מִפְקָדָה"). הִבַּטְנוּ סָבִיב לִרְאוֹת שֶׁאַף אֶחָד לֹא עוֹקֵב אַחֲרֵינוּ, וְעָלִינוּ לַמִּפְקָדָה.

"הַשֶּׁטַח פָּנוּי!" אֶבְיָתָר קָרָא בְּתוֹר הַתַּצְפִּיתָן הַתּוֹרָן.

אֶלְעָד מִהֵר לִפְתּוֹחַ אֶת הַמַּעֲטָפָה וְקָרָא בְּקוֹל כְּשֶׁאָנוּ מִתְגּוֹדְדִים מִסְּבִיבוֹ.

"יְלָדִים יְקָרִים," הוּא הֵחֵל לִקְרוֹא, "אֲנִי שָׂמֵחַ לְגַלּוֹת שֶׁאַתֶּם עֲדַיִן עוֹבְדִים קָשֶׁה, מִתְעַנְיְנִים, וּמְחַפְּשִׂים קְצוֹת חוּט חֲדָשִׁים כְּדֵי לַעֲזוֹר לָנוּ. כְּבַלָּשׁ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ תְּקוּפוֹת שֶׁבָּהֶן דְּבָרִים לֹא מִסְתַּדְּרִים בְּקַלּוּת, אֲבָל הֲכִי חָשׁוּב לֹא לְהָרִים יָדַיִם וּלְהַתְמִיד, אָז כָּל הַכָּבוֹד. בְּכָל אֹפֶן, הָיִיתִי סַקְרָן לְגַבֵּי הַשִּׁדּוּר שֶׁיָּאִיר קָלַט בַּלַּיְלָה. נִסִּיתִי לְפַעֲנֵחַ אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן־מָה, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּהוּ קוֹד מוֹרְס, הֲיִיתֶם מַאֲמִינִים?!"

בֵּינְתַיִם לֹא כָּל כָּךְ הֵבַנּוּ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר...

"קוֹד מוֹרְס הוּא שָׂפָה שֶׁבָּהּ נִתָּן לְהַצְפִּין וּלְהַעֲבִיר מְסָרִים סוֹדִיִּים. כָּל הַמְּרַגְּלִים בֶּעָבָר וַאֲפִלּוּ הַיּוֹם מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ," הִסְבִּיר אֱיָל. "אָז בְּהֶחְלֵט יִתָּכֵן שֶׁיֵּרַטְתֶּם מֶסֶר שֶׁל מְרַגֵּל! אֲבָל הַפִּעֲנוּחַ אֵינוֹ מִסְתַּיֵּם כָּאן... שֶׁכֵּן גַּם לְאַחַר שֶׁהֵבַנְתִּי אֶת שְׂפַת הַמֶּסֶר, עֲדַיִן לֹא הֵבַנְתִּי מָה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁלּוֹ.

"לְמַעֲשֶׂה, מָה שֶׁהִצְלַחְתִּי לְפַעֲנֵחַ נִרְאָה כְּמוֹ כַּמָּה תַּרְגִּילִים בְּחֶשְׁבּוֹן: 8 שָׁוֶה שְׁתַּיִם, 9 שָׁוֶה אַחַת, 6 שָׁוֶה אַחַת, 1 שָׁוֶה אֶפֶס, 808 שָׁוֶה ?

"מָה זֶה אוֹמֵר — אֵין לִי מֻשָּׂג. אִם מְדֻבָּר בְּתַרְגִּילִים בְּחֶשְׁבּוֹן, אָז הַמְּרַגֵּל הַזֶּה בְּהֶחְלֵט לֹא גָּאוֹן... מַדּוּעַ 1 שָׁוֶה אֶפֶס? כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁגַּם 6 וְגַם 9 שָׁוִים אַחַת? וּלְבַסּוֹף —
הַתַּרְגִּיל שֶׁנִּשְׁאַר לְלֹא פִּתְרוֹן — כַּמָּה שָׁוֶה 808? כֵּיצַד אֲמוּרִים לְחַשֵּׁב אֶת זֶה? אִם יִהְיֶה לָכֶם רַעֲיוֹן, תְּעַדְכְּנוּ אוֹתִי.

"עִדְכַּנְתִּי אֶת אֵלִיָּהוּ, וְהוּא לָחַץ עָלַי לָרֶדֶת לְשֹׁרֶשׁ הָעִנְיָן וְלָתֵת לָכֶם כָּל עֶזְרָה שֶׁצָּרִיךְ. אַתֶּם יוֹדְעִים, זֶה לֹא נָעִים כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ שֶׁשּׁוֹקֵל 120 קִילוֹ שֶׁל שְׁרִירִים אוֹמֵר לָכֶם לְזָרֵז אֶת הָעֲבוֹדָה. הָאֱמֶת שֶׁמִּבַּחוּץ הוּא נִרְאֶה קָשׁוּחַ, אֲבָל מִבִּפְנִים הוּא עוֹד יוֹתֵר קָשׁוּחַ... הִנֵּה הוּא נִכְנָס בְּדִיּוּק, אֶשְׁאַל אוֹתוֹ אִם לִמְסוֹר לָכֶם דְּרִישַׁת שָׁלוֹם. הוּא אָמַר שֶׁכֵּן. יֵשׁ לָכֶם דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מֵאֵלִיָּהוּ." לֶאֱיָל תָּמִיד הָיְתָה דֶּרֶךְ מַצְחִיקָה לְהִתְנַסֵּחַ, וְעוֹד בְּמִכְתָּב.

"אָה, וְנִזְכַּרְתִּי — יָאִיר, אֵלִיָּהוּ בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהוֹרוֹת לְךָ לְכַוֵן אֶת הַלַּוְיָן בְּדִיּוּק אֶל הַתֶּדֶר שֶׁאֵלָיו הוּא הָיָה מְכֻוָן בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהִתְקַבֵּל הַמֶּסֶר, יֵשׁ לוֹ תְּחוּשָׁה שֶׁאוּלַי נְקַבֵּל מֶסֶר נוֹסָף לְפַעֲנֵחַ."

"נוּ יָאִיר, אַתָּה הַמֻּמְחֶה," פָּנִיתִי אֵלָיו בְּיֵאוּשׁ, שֶׁכֵּן אֲנִי תָּמִיד נִכְשַׁלְתִּי בְּמִבְחֲנֵי חֶשְׁבּוֹן. "מָה נִרְאֶה לְךָ שֶׁהַתַּרְגִּילִים הָאֵלֶּה אוֹמְרִים?"

"אֲנִי מֵבִין שֶׁמְּדֻבָּר בְּאֵיזֶשֶׁהוּ צׂפֶן," אָמַר יָאִיר תּוֹךְ שֶׁהוּא עוֹטֶה אֲרֶשֶׁת חֲכָמָה וּמוֹשֵׁךְ בְּסַנְטֵרוֹ, כְּאִלּוּ הוּא מְגָרֵד בַּזָּקָן שֶׁאֵין לוֹ.

"מָה זֶה 'צׂפֶן'?" שָׁאַל אֶבְיָתָר.

"צׂפֶן זוֹ דֶּרֶךְ סוֹדִית לְהַגִּיד דְּבָרִים, בְּלִי שֶׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים יָבִינוּ אוֹתָם. כְּדֵי לְהָבִין אוֹתָם צָרִיךְ לָדַעַת מָה הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַצּׂפֶן. נַנִּיחַ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לִי שֶׁאֶפֶס הוּא אַחַת וְשֶׁשְּׁמוֹנֶה הוּא תֵּשַׁע, מִיָּד הָיִיתִי מֵבִין שֶׁהַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַצּׂפֶן הוּא לְהוֹסִיף אַחַת לְכָל מִסְפָּר, וְאָז אֶפֶס הוֹפֵךְ לְאַחַת וּשְׁמוֹנֶה לְתֵשַׁע," יָאִיר הִסְבִּיר בְּצוּרָה יָפָה. "אֲבָל אֵין שׁוּם תַּרְגִּיל שֶׁאֲנִי מַכִּיר שֶׁהוֹפֵךְ אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה לְהֶגְיוֹנִי." לַמְרוֹת שֶׁהֵבַנּוּ לְמָה הוּא מִתְכַּוֵן, עֲדַיִן הָיִינוּ בְּמָבוֹי סָתוּם.

אֲרִיאֵל כָּתְבָה בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת אֶת הַמִּשְׁוָאוֹת עַל הַלּוּחַ, וְכֻלָּנוּ נִסִּינוּ לְפַעֲנֵחַ אֶת הַצּׂפֶן. הוֹצֵאנוּ דַּפִּים וּכְלֵי כְּתִיבָה, וְנִסִּינוּ אֵינְסְפוֹר אֶפְשָׁרֻיּוֹת, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא נִרְאָה לָנוּ הֶגְיוֹנִי.

לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה הֶחְלַטְנוּ לָקַחַת פֶּסֶק זְמַן לָלֶכֶת לְשַׂחֵק קְצָת כַּדּוּרֶגֶל. אוּלַי אַחֲרֵי הַפְסָקָה נַחְזֹר בְּרֹאשׁ רַעֲנָן וְנַצְלִיחַ לַעֲלוֹת עַל הַפִּתְרוֹן.

בַּמִּשְׂחָק הָרִאשׁוֹן יָאִיר נֶעֱמַד לִבְעוֹט אֶת הַבְּעִיטָה הַמַּכְרִיעָה, כְּשֶׁאֲנִי עָמַדְתִּי כְּשׁוֹעֵר בַּשַּׁעַר. בָּרֶגַע שֶׁהוּא הֵנִיף אֶת רַגְלוֹ לִבְעוֹט בַּכַּדּוּר, הֵבַנְתִּי שֶׁהַפִּתְרוֹן לַצׂפֶן יָדוּעַ דַּוְקָא לִי וְשֶׁאֵין כָּל צֹרֶךְ לִהְיוֹת גָּאוֹן בְּחֶשְׁבּוֹן כְּמוֹ יָאִיר כְּדֵי לְהָבִין זֹאת. לְהֶפֶךְ, הַפִּתְרוֹן הוּא פָּשׁוּט מְאוֹד! הָיִיתִי כָּל כָּךְ מְרֻכָּז בַּפִּתְרוֹן עַד שֶׁלֹּא הִתְיַחַסְתִּי בִּכְלָל לַבְּעִיטָה שֶׁל יָאִיר, וְהַכַּדּוּר נִכְנַס הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר.