“שָׁלוֹם לָךְ רָחֵל, זֶה אֲנִי, סַבָּא-רַבָּא אִיתָמָר. אַתְּ יוֹדַעַת, גַּם אֲנִי הָיִיתִי פַּעַם יֶלֶד. כֵּן-כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכֻּלָּם פַּעַם הָיוּ יְלָדִים, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי הַיֶּלֶד הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן, וְהִגִּיעָה שְׁמוּעָה לְאָזְנַי מֵעָנָן מְחֻפָּשׂ לְגִ’ירָף, שֶׁאַתְּ רוֹצָה לְהַמְצִיא כָּמוֹנִי מִלִּים חֲדָשׁוֹת – אַךְ לִפְנֵי כֵן יֵשׁ לִי מְשִׂימָה חֲשׁוּבָה בִּשְׁבִילֵךְ: אֲנִי זָקוּק לְעֶזְרָתֵךְ לִמְצֹא אֶת אוֹצַר הַמִּלִּים הָאָבוּד שֶׁלִּי”.
הסיפור לוקח את הילדים למסע בזמן בין סמטאותיה של ירושלים בשנת 1900 לתל אביב של היום, תוך כדי גילויים על תחייתה של השפה העברית, על משפחת בן יהודה ועל תחנות ילדותו של איתמר בן אב”י – הילד העברי הראשון. נינתו רחל שגדלה בתל אביב אוהבת לגלוש על גלים ולגלוש ברשתות החברתיות. רחל מסתקרנת להמציא מילים בעברית. איתמר הסבא רבא מתגלה לרחל בחלום והם יוצאים תחילה למסע משותף לחפש את אוצר המילים האבוד של איתמר.
רחל פונה לעזרתם של הילדים ומזמינה אותם להמציא ולחדש מילים בעברית ולהפנותם לאקדמיה ללשון העברית במעטפה מבוילת וממוענת שמצורפת לספר זה.
לירז רז, גדלה למרגלות מצודת הים באשדוד, ובנערותה בקיבוץ הצופה אל הלבנון. בעלת תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני בממשל. נשואה לפרופ׳ איתמר רז, נכדו הבכור של איתמר בן אב״י ונינו של אליעזר בן יהודה, אימא של רחל בת אבי רז, גיבורת הספר.
