תמשיך מכאן
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
תמשיך מכאן

תמשיך מכאן

4.6 כוכבים (7 דירוגים)

עוד על הספר

  • הוצאה: שירי כץ
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2021
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 281 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 41 דק'

שירי כץ

עיתונאית אוכל, סופרת ובשלנית חובבת. כתבת הקולינריה של "טיים אאוט" ולשעבר כתבת ב"עכבר העיר". עסקה במשך שנים בכתיבת תסריטים לטלוויזיה ובכתיבה על אוכל למגזינים שונים. משתתפת בפודקאסט ב"כאן תרבות" שעניינו אוכל.  מתגוררת בתל אביב. נשואה ואם לשלושה.

ראיון "ראש בראש"

תקציר

לקוח שיכור מתפרץ אל מטבח המזללה שמנהל רובי ונפצע באורח קשה. כך נפתחת סדרת אירועים שגורמים לרובי לאבד שליטה על חייו. בת הזוג האהובה שלו, ג'ייני, רופאה מתמחה, מתייאשת מניסיונותיה לשכנע אותו לעשות איתה תינוק, ומחליטה להביא לעולם ילד בהורות משותפת עם קולגה מבית החולים.

בתו קלואי, שאותה הוא מגדל עד שאמה תשוב מקליפורניה, זקוקה לו בזמן שהוא חייב להתפרנס. רובי, גיבור הספר תמשיך מכאן, נטוע בלב מוקדי הנהנתנות והכסף ובו בזמן מידרדר במדרון כלכלי חלקלק שמעמיד אותו בדילמות מוסריות.

הגירויים החושניים של האוכל, המוזיקה וההתרחשויות בעיר מעניקים נקודת מבט ייחודית על תל אביב.

שירי כץ, מגישה ועורכת בכאן תרבות, תסריטאית, הייתה כתבת האוכל בטיים אאוט ובעכבר העיר וכתבה את המדריך הישראלי לאוכל אורגני. זהו הרומן השני שהיא מוציאה לאור.

המבקרים על רומן הביכורים האיש עם הטבעת:

"ספר קורע מצחוק על מסע מטורף להגשמת חלומות"- ציפי גון-גרוס, גל"צ

"הספר מגולל תעלומה בלשית בתנופה הומוריסטית שלא חפה מרגעים מרגשים באמת"- דור בביוף Mako

"הספר הכי מעורר תיאבון שתקראו השנה"- Time Out תל אביב

פרק ראשון

שלוש תנודות מצילה מהוסות ליטפו את האוויר והראש מולי נד בתנועות רחבות וקופצניות מכדי לסמן את הקצב. הייתי ערני מספיק כדי להבחין שמפגע מתקרב, אבל בדיוק אז פסעה פנימה נטליה במבט מצועף. היא תמיד אוספת בקבוקים ריקים בגב זקוף ובגינונים אציליים. כדי ללקט את הבקבוקים היא מכופפת את הברכיים בגמישות בלי להרכין את הראש. נטליה גררה אחריה את עגלת השוק הכבדה והמקרקשת שלה, המחופה בכיסוי פלסטיק בדוגמת אריג משבצות סקוטי. נדרשתי להכריע במה לטפל קודם.

הצעתי לנטליה שתשאיר את העגלה בחוץ ואני אאסוף ואכניס את הבקבוקים לתוכה בשתי דקות, כדי שלא תחסום לנו את המעבר למשך חצי שעה שלמה. היא נהגה להמתין לסועדים שיסיימו לשתות מהבקבוקים שבידיהם. הזמנתי אותה שתיקח לה בינתיים איזה משקה קל מהמקרר על חשבון הבית, או שתבקש מהצוות מרגריטה ליים קפואה.

נטליה לא ענתה לי והתיישבה על שרפרף ארוך רגליים בפינת הבר. היא שלפה מהפאוץ' הדהוי שחבק את המותן שלה סיגריה, נעצה אותה כבויה בין שפתיה המשוחות בשפתון כתום ונשענה לאחור. אחר כך הידקה את סיכות השיער שלה ביד מנוסה ואז הצביעה כלאחר יד על המרגריטה שהתערבלה בכלי פלסטיק שקוף שאגלי מים הצטברו סביבו וגבישי הקרח הזדחלו בו באיטיות.

שבריר שנייה לפני שצללתי אל תוך העגלה של נטליה, כדי להניח את הבקבוקים צמודים זה לזה כך שלא ייחבטו, הספקתי לקלוט שוב בזווית העין את אותו ראש רוקד. הוא עטה ערוגת שיער דלילה שכיסתה באלכסון על קרקפת עירומה. ברנש מקשיש לבוש בחליפה אפורה כהה של בעל אמצעים. הוא ללא ספק הדגים התלהבות מתפרצת מהבילוי אצלנו. לנענוע הראש, המתמסר הרבה יותר מהמקובל, הוא צירף נפנוף מזדמן של רגליים ארוכות ודקות שמחוברות לכרס גוצית.

אחרי שסשה מזגה לו צ'ייסר ערק, הוא טיפס בנחישות עיקשת והניח את הישבן שלו על בר הבטון בתוך ערימת העגבניות הטריות שקישטה את הבר. הוא לגם באיטיות את הערק, יונק אותו כמו מתעקש לחוש על פקעיות הלשון את מנעד טעמי האניס של המשקה הזול. הכוס התרוקנה והוא צמצם את שפתיו בצימאון, הוציא מהכיס הפנימי של המקטורן פלסק מתכת כסוף, מעוטר בתחריט של נשר, וגמע את תוכנו של הבקבוקון בבליעות זריזות. סיימתי להעמיס את הבקבוקים בעגלה וניגשתי אל הברנש. עכשיו ישב מתנודד על הבר, ולפי הריח שנדף ממנו כבר כשהגיע אלינו היה מתודלק יפה. הרחקתי ממנו את כיסא הבר הסמוך אליו, כך שיוכל לרדת משם ולהתיישב בכיסא.

השיכור לא נעתר להזמנתי. הוא הסתובב בתנופה, ובתנועה גמלונית מעך באמה שלו עגבנייה שלמה ובוהקת. אחר כך העביר את רגליו לצדו השני של הבר ואז קפץ במפתיע אל הכיוון ההפוך מהמצופה, ופרץ למטבח באנרגיה בלתי ניתנת לעצירה של אוהד כדורגל עירום שמזנק למגרש. המשך הריצה שלו להיכל התהילה של הרגעים שמוטב שלא היו מתרחשים לעולם חלף לנגד עיני כהילוך איטי של הסתערות למטבח והחלקה של האיש על כתם מים, שסלומון בדיוק ניגב בסמרטוט רצפה.

כדי להימנע מלהיחבט ברצפה השיכור בלם את נפילתו בעזרת כף ידו, שאותה דחף אל הפלאנצ'ה הלוהטת, ששומן בקר פעפע בה. מכאן נהדף במלוא העוצמה היישר על הצ'יפסר. אמבטיית הנירוסטה התהפכה אל הרצפה גואה בשמן לוהט שעדיין התנודד מרתיחה. חריקות צווחניות של פח נמעך כמו בתאונת דרכים נשמעו כשהנירוסטה חבטה ברצפה.

סלומון הספיק לקפוץ אחורה, וניצל חלקית מנתזי השמן. צמד טבחים בדיוק יצא מחדר ההקפאה. השניים נשאו יחד ארגז המבורגרים טבעוניים והנה הם פסעו, ספק משועשעים ספק המומים, לתוך שלולית עצומה של שמן מבעבע ומסך אדים. הם עצרו לצלצול הנירוסטה של הצ'יפסר המתנודד על צדו, מעוקם על הרצפה, ממשיך לפכפך את השמן אל ירכתי המטבח הפתוח.

מכאן חזרה המציאות לקצב הרגיל שלה; סשה צעדה קדימה אל החיץ הנמוך שבין הבר למטבח, דחפה הצדה מגש עם כרעי עוף מפשירים שחסם את דרכה, והכרעיים שיועדו לארוחת צוות התפזרו על הרצפה. משפילסה לעצמה דרך, רכנה אל מעבר לחיץ ומיהרה לשפוך קראף מים צוננים על גופו הממוטט של הפולש. בתושייה רבה היא המשיכה ורוקנה עליו את קופסת הקרח, שתמיד מונחת במקפיא שתחת הבר, וגרמה לרעשי תסיסה עזים ולהגברת כמות האדים שעלתה משלולית השמן, שבתוכה היה שרוע מעולף אותו טיפוס מעונב.

בזה אחר זה כבו האור והמוזיקה ונשמעו רק רעשי תסיסה באפילה. סשה הכריזה "מרימה את הפלאג". עלה האור, נשמע צרצור קצר וצורם של הרמקולים והמוזיקה חזרה להתנגן.

התקרבתי בצעדים מדודים אל המטבח, כדי שלא להחליק, אחזתי בשיכור בבתי השחי. מזל שהוא לבוש חליפה ארוכה מאריג עמיד, הרהרתי. סלומון תפס בכפות רגליו הנעולות נעלי אוקספורד שחורות. כך שלפנו אותו מחוסר הכרה מתוך עיסת השמן והבוץ הלוהטת שבמטבח אל המדרכה שבחזית המזללה. חלפנו על פני קהל בליינים שהמתין בתור לפיתה הרכה שלו, לצלילי ננסי עג'רם, ששרה אה ווי נוס בפול ווליום. סוף סוף נקשו המצילות בעוצמה ראויה לתנודות ראש נמרצות.

המתנה לאמבולנס היא תמיד נצח. הבליין התימהוני שכב על לבני מדרכה אפורות מחוספסות. גופו התכווץ בעווית, פניו התכרכמו והוא הקיא. גלגלתי את ראשו במהירות על צדו, והקיא נשפך בעיסה גבשושית על המדרכה. סלומון עזר לי למשוך את הגוף הארוך המתעוות מעט הצדה וערם עליו שקים של קרח. השקים היו מאוירים באיור כחול של כלב ים והתערבבו בשקיות של לקטי ירקות קפואים, שהביא במרוצה העובד קודר המבט של האם:פם שמעבר לכביש.

קהל משתאה הקיף אותנו במעגל, הולכי רגל התגודדו משועשעים וניסו לפענח את טיב האירוע, יושבי הבר הסמוך התקרבו, עדיין אוחזים בכוסות הבירה. ההתקהלות חסמה את נתיב האופניים, והרוכבים ירדו אל הכביש. נהגים סקרנים האטו ואלו שעוכבו במכוניות מאחוריהם צפרו בפראות. ההמתנה נעשתה דחוסה ומוחשית יותר.

סשה יצאה אל המדרכה בצעדים קלילים, בנעלי סוליית הטרקטור הכבדות שלה, בידה כלי נחושת שבו נחרכו עלי מרווה ויצרו עשן סמיך. היא הייתה חדורת מטרה לבצע טקס וודו מסעדני יעיל לגירוש עין הרע. היא חגה סביבנו, פיזרה עשן בהיר לאורך המדרכה והצוות וקהל הסועדים הקבוע מחאו לה כפיים וקראו קריאות עידוד. חלק מהקהל החל להתפזר לאחר שהבין שהמטבח הושבת לגמרי. הרוח הסתווית נשבה, התאיינה ונשבה במקצבים קבועים, נושפת בעשן המרווה, שערפל אותנו בריח מתוק, ממתינים אבודים על המדרכה, ואור בין הערביים דהה.

פנסי הרחוב נדלקו והתבוננתי בפניו חסרות התנועה של הפולש. לא הייתי בטוח שהוא עדיין נושם. התיישבתי על הברכיים לצדו, פשפשתי בין שקי הקרח ומצאתי את שורש כף ידו. הצמדתי אצבע וחיפשתי דופק. קירבתי את פני אל פניו. הוא עדיין הדיף ריח עז של אלכוהול שנמהל בצחנת הקיא. לא הייתה לי ברירה, נאלצתי להתגבר על תחושת הגועל. שאפתי עמוק והתחלתי לבצע הנשמה. המשכתי בכך עד שעצר על המדרכה אופנוע של מד"א ופרמדיק נמרץ החליף אותי. רק אז הרגשתי את הבטן מתכווצת והבחילה גואה ונעמדתי כדי להסדיר את הנשימה.

שירי כץ

עיתונאית אוכל, סופרת ובשלנית חובבת. כתבת הקולינריה של "טיים אאוט" ולשעבר כתבת ב"עכבר העיר". עסקה במשך שנים בכתיבת תסריטים לטלוויזיה ובכתיבה על אוכל למגזינים שונים. משתתפת בפודקאסט ב"כאן תרבות" שעניינו אוכל.  מתגוררת בתל אביב. נשואה ואם לשלושה.

ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

  • הוצאה: שירי כץ
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2021
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 281 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 41 דק'
תמשיך מכאן שירי כץ

שלוש תנודות מצילה מהוסות ליטפו את האוויר והראש מולי נד בתנועות רחבות וקופצניות מכדי לסמן את הקצב. הייתי ערני מספיק כדי להבחין שמפגע מתקרב, אבל בדיוק אז פסעה פנימה נטליה במבט מצועף. היא תמיד אוספת בקבוקים ריקים בגב זקוף ובגינונים אציליים. כדי ללקט את הבקבוקים היא מכופפת את הברכיים בגמישות בלי להרכין את הראש. נטליה גררה אחריה את עגלת השוק הכבדה והמקרקשת שלה, המחופה בכיסוי פלסטיק בדוגמת אריג משבצות סקוטי. נדרשתי להכריע במה לטפל קודם.

הצעתי לנטליה שתשאיר את העגלה בחוץ ואני אאסוף ואכניס את הבקבוקים לתוכה בשתי דקות, כדי שלא תחסום לנו את המעבר למשך חצי שעה שלמה. היא נהגה להמתין לסועדים שיסיימו לשתות מהבקבוקים שבידיהם. הזמנתי אותה שתיקח לה בינתיים איזה משקה קל מהמקרר על חשבון הבית, או שתבקש מהצוות מרגריטה ליים קפואה.

נטליה לא ענתה לי והתיישבה על שרפרף ארוך רגליים בפינת הבר. היא שלפה מהפאוץ' הדהוי שחבק את המותן שלה סיגריה, נעצה אותה כבויה בין שפתיה המשוחות בשפתון כתום ונשענה לאחור. אחר כך הידקה את סיכות השיער שלה ביד מנוסה ואז הצביעה כלאחר יד על המרגריטה שהתערבלה בכלי פלסטיק שקוף שאגלי מים הצטברו סביבו וגבישי הקרח הזדחלו בו באיטיות.

שבריר שנייה לפני שצללתי אל תוך העגלה של נטליה, כדי להניח את הבקבוקים צמודים זה לזה כך שלא ייחבטו, הספקתי לקלוט שוב בזווית העין את אותו ראש רוקד. הוא עטה ערוגת שיער דלילה שכיסתה באלכסון על קרקפת עירומה. ברנש מקשיש לבוש בחליפה אפורה כהה של בעל אמצעים. הוא ללא ספק הדגים התלהבות מתפרצת מהבילוי אצלנו. לנענוע הראש, המתמסר הרבה יותר מהמקובל, הוא צירף נפנוף מזדמן של רגליים ארוכות ודקות שמחוברות לכרס גוצית.

אחרי שסשה מזגה לו צ'ייסר ערק, הוא טיפס בנחישות עיקשת והניח את הישבן שלו על בר הבטון בתוך ערימת העגבניות הטריות שקישטה את הבר. הוא לגם באיטיות את הערק, יונק אותו כמו מתעקש לחוש על פקעיות הלשון את מנעד טעמי האניס של המשקה הזול. הכוס התרוקנה והוא צמצם את שפתיו בצימאון, הוציא מהכיס הפנימי של המקטורן פלסק מתכת כסוף, מעוטר בתחריט של נשר, וגמע את תוכנו של הבקבוקון בבליעות זריזות. סיימתי להעמיס את הבקבוקים בעגלה וניגשתי אל הברנש. עכשיו ישב מתנודד על הבר, ולפי הריח שנדף ממנו כבר כשהגיע אלינו היה מתודלק יפה. הרחקתי ממנו את כיסא הבר הסמוך אליו, כך שיוכל לרדת משם ולהתיישב בכיסא.

השיכור לא נעתר להזמנתי. הוא הסתובב בתנופה, ובתנועה גמלונית מעך באמה שלו עגבנייה שלמה ובוהקת. אחר כך העביר את רגליו לצדו השני של הבר ואז קפץ במפתיע אל הכיוון ההפוך מהמצופה, ופרץ למטבח באנרגיה בלתי ניתנת לעצירה של אוהד כדורגל עירום שמזנק למגרש. המשך הריצה שלו להיכל התהילה של הרגעים שמוטב שלא היו מתרחשים לעולם חלף לנגד עיני כהילוך איטי של הסתערות למטבח והחלקה של האיש על כתם מים, שסלומון בדיוק ניגב בסמרטוט רצפה.

כדי להימנע מלהיחבט ברצפה השיכור בלם את נפילתו בעזרת כף ידו, שאותה דחף אל הפלאנצ'ה הלוהטת, ששומן בקר פעפע בה. מכאן נהדף במלוא העוצמה היישר על הצ'יפסר. אמבטיית הנירוסטה התהפכה אל הרצפה גואה בשמן לוהט שעדיין התנודד מרתיחה. חריקות צווחניות של פח נמעך כמו בתאונת דרכים נשמעו כשהנירוסטה חבטה ברצפה.

סלומון הספיק לקפוץ אחורה, וניצל חלקית מנתזי השמן. צמד טבחים בדיוק יצא מחדר ההקפאה. השניים נשאו יחד ארגז המבורגרים טבעוניים והנה הם פסעו, ספק משועשעים ספק המומים, לתוך שלולית עצומה של שמן מבעבע ומסך אדים. הם עצרו לצלצול הנירוסטה של הצ'יפסר המתנודד על צדו, מעוקם על הרצפה, ממשיך לפכפך את השמן אל ירכתי המטבח הפתוח.

מכאן חזרה המציאות לקצב הרגיל שלה; סשה צעדה קדימה אל החיץ הנמוך שבין הבר למטבח, דחפה הצדה מגש עם כרעי עוף מפשירים שחסם את דרכה, והכרעיים שיועדו לארוחת צוות התפזרו על הרצפה. משפילסה לעצמה דרך, רכנה אל מעבר לחיץ ומיהרה לשפוך קראף מים צוננים על גופו הממוטט של הפולש. בתושייה רבה היא המשיכה ורוקנה עליו את קופסת הקרח, שתמיד מונחת במקפיא שתחת הבר, וגרמה לרעשי תסיסה עזים ולהגברת כמות האדים שעלתה משלולית השמן, שבתוכה היה שרוע מעולף אותו טיפוס מעונב.

בזה אחר זה כבו האור והמוזיקה ונשמעו רק רעשי תסיסה באפילה. סשה הכריזה "מרימה את הפלאג". עלה האור, נשמע צרצור קצר וצורם של הרמקולים והמוזיקה חזרה להתנגן.

התקרבתי בצעדים מדודים אל המטבח, כדי שלא להחליק, אחזתי בשיכור בבתי השחי. מזל שהוא לבוש חליפה ארוכה מאריג עמיד, הרהרתי. סלומון תפס בכפות רגליו הנעולות נעלי אוקספורד שחורות. כך שלפנו אותו מחוסר הכרה מתוך עיסת השמן והבוץ הלוהטת שבמטבח אל המדרכה שבחזית המזללה. חלפנו על פני קהל בליינים שהמתין בתור לפיתה הרכה שלו, לצלילי ננסי עג'רם, ששרה אה ווי נוס בפול ווליום. סוף סוף נקשו המצילות בעוצמה ראויה לתנודות ראש נמרצות.

המתנה לאמבולנס היא תמיד נצח. הבליין התימהוני שכב על לבני מדרכה אפורות מחוספסות. גופו התכווץ בעווית, פניו התכרכמו והוא הקיא. גלגלתי את ראשו במהירות על צדו, והקיא נשפך בעיסה גבשושית על המדרכה. סלומון עזר לי למשוך את הגוף הארוך המתעוות מעט הצדה וערם עליו שקים של קרח. השקים היו מאוירים באיור כחול של כלב ים והתערבבו בשקיות של לקטי ירקות קפואים, שהביא במרוצה העובד קודר המבט של האם:פם שמעבר לכביש.

קהל משתאה הקיף אותנו במעגל, הולכי רגל התגודדו משועשעים וניסו לפענח את טיב האירוע, יושבי הבר הסמוך התקרבו, עדיין אוחזים בכוסות הבירה. ההתקהלות חסמה את נתיב האופניים, והרוכבים ירדו אל הכביש. נהגים סקרנים האטו ואלו שעוכבו במכוניות מאחוריהם צפרו בפראות. ההמתנה נעשתה דחוסה ומוחשית יותר.

סשה יצאה אל המדרכה בצעדים קלילים, בנעלי סוליית הטרקטור הכבדות שלה, בידה כלי נחושת שבו נחרכו עלי מרווה ויצרו עשן סמיך. היא הייתה חדורת מטרה לבצע טקס וודו מסעדני יעיל לגירוש עין הרע. היא חגה סביבנו, פיזרה עשן בהיר לאורך המדרכה והצוות וקהל הסועדים הקבוע מחאו לה כפיים וקראו קריאות עידוד. חלק מהקהל החל להתפזר לאחר שהבין שהמטבח הושבת לגמרי. הרוח הסתווית נשבה, התאיינה ונשבה במקצבים קבועים, נושפת בעשן המרווה, שערפל אותנו בריח מתוק, ממתינים אבודים על המדרכה, ואור בין הערביים דהה.

פנסי הרחוב נדלקו והתבוננתי בפניו חסרות התנועה של הפולש. לא הייתי בטוח שהוא עדיין נושם. התיישבתי על הברכיים לצדו, פשפשתי בין שקי הקרח ומצאתי את שורש כף ידו. הצמדתי אצבע וחיפשתי דופק. קירבתי את פני אל פניו. הוא עדיין הדיף ריח עז של אלכוהול שנמהל בצחנת הקיא. לא הייתה לי ברירה, נאלצתי להתגבר על תחושת הגועל. שאפתי עמוק והתחלתי לבצע הנשמה. המשכתי בכך עד שעצר על המדרכה אופנוע של מד"א ופרמדיק נמרץ החליף אותי. רק אז הרגשתי את הבטן מתכווצת והבחילה גואה ונעמדתי כדי להסדיר את הנשימה.