ג'ייד

היום

פרולוג

היילי בראון

סודות.

סודות, טיבם להתגלות. בין אם בזמן קצר ובין אם אחרי שנים רבות, הם ייחשפו.

כמו קפסולת זמן הטמונה עמוק באדמה ומחכה לרגע שיבוא האדם הנכון, או לעיתים מישהו חסר מזל דווקא, ינעץ את המעדר באדמה ויפגע במכוון, או שמא בשוגג, בקפסולה הסגורה והחתומה ויחשוף את סודותיה.

רק לעיתים נדירות הסוד יהיה מתוק מדבש וכל מי שיגלה אותו יפיק ממנו רווח או תועלת. ברוב המקרים סודות נועדו להיות מה שהם, סודות, כי מטבעם הם אוצרים בתוכם את כל הדברים הרעים שאיש אינו רוצה לחשוף. כל הדברים שמראית עין יפה ונקייה מחביאה מתחת לשכבות רבות של צביעות, של סטייה ושל כל הרוע שיש למין האנושי להציע.

ישנם סודות שמוטב לו לאדם לא לגלות לעולם. סודות שמוטב היה מלכתחילה לא לטמון אותם בקפסולת זמן אלא להשמיד אותם בכל הכוח האפשרי כדי שלא יוכלו לצאת לחופשי ולזרוע הרס גדול לא פחות מהנזק שגרמו בזמן שבו הם התרחשו.

סודות שכאלה כמו לוקחים את המראה הניצבת מול פניו של אדם ומנתצים אותה לאלפי שברים ורסיסים, עד שלא יוכל לאחות את שבריה בחזרה. וגם אם בדרך כלשהי יעלה בידו לחברהּ, לנצח תישאר לפניו תמונת מראה מעוותת.

כאלה הם הסודות שגיליתי על משפחתי.

לפני שלושים שנה

פרק 1

איימי

בוסטון, מסצ'וסטס
אלפי המפגינים הקוראים בקולות נלהבים ובגרונות ניחרים סביבנו מוכיחים לנו שהפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, המחאה שלנו סוחפת גל עצום של תמיכה. הפנים המוכרות לנו מכל ההפגנות והמחאות בעשור האחרון נבלעות היום בין מאות פנים חדשות, מכל מין וגזע. כולם שותפים למחאה החזקה שהחלה מתגלגלת כבר לפני כמה שבועות.

נכון, בעשור האחרון מחינו נגד כל עוול אפשרי. הפגנות נגד אפליה תעסוקתית על רקע גזעי או הפגנות נגד הריסת מבנים ישנים בשביל בניית מתחמי קניות ענקיים או אפילו הפגנות למען הזכות של אישה לגופה. אך אף אחת מהן לא חצתה מגזרים כמו מה שקורה כאן היום.

אנשים מכל מגזר חברתי ומכל מעמד כלכלי נשארו ברובם אדישים לכל עוול והסתפקו בלצקצק בלשונם או להעביר לנו המחאה של תרומה נדיבה במיוחד, או נדיבה קצת פחות, שנועדה בעיקר לנקות את מצפונם ולאפשר להם להמשיך בנינוחות בחייהם.

כל זה היה נכון, עד שפורסמה בפומבי ההזמנה המכובדת ממושל מסצ'וסטס, ג'ון אוליבר, לערב מיוחד של הוקרה וגיוס תרומות למרוץ שלו לקדנציה נוספת כמושל. ובהזמנה החגיגית הוטמעה הכרזה על מינויו של אחד האנשים השנואים ביותר במזרח ארצות הברית לתפקיד סגן המושל. ויין אמרסון. האיש המתועב, שצבר עושר עצום על ידי ניצול ופגיעה בכל מגזר מוחלש בארצות הברית ומחוצה לה. לאורך השנים הצטברו שמועות על גבי שמועות על מפעלים נצלניים המוחזקים על ידו, על תנאי עבודה ירודים, על ניצול מיני על ידי שליחיו בכל מקום שבו דרסה רגלו ועוד שלל מעשים נתעבים. כל השמועות הללו אף פעם לא התגבשו לכלל עדויות כנגדו, אבל זה הספיק כדי שאמרסון יהפוך לאישיות לא רצויה.

ובעוד מעלליו הלא מאומתים של אמרסון לא הובילו לשינוי ולעצירתו, הרי ההכרזה כי הוא מתכוון להתמודד על תפקיד רם מעלה לצידו של מושל מסצ'וסטס הוציאה את תושבי בוסטון לסדרת מחאות והפגנות, ששיאן היום בהפגנת ענק. איש לא רצה באיש המחליא הזה כסגן המושל שלו, והפעם תושביה השאננים יחסית של בוסטון יצאו לרחובות בהמוניהם.

קשריו המסועפים של אמרסון הכו שורשים בנקודות הרגישות והחשובות ביותר במדינה, ותומכי המפלגה הנאו־ליברלית, שאליה הוא חבר, יצאו באלפים כדי למנוע מהאיש הנאלח לקבל גושפנקה שתאפשר לו להמשיך במעלליו ללא הפרעה.

הווארד, בעלי האהוב בארבע השנים האחרונות והשותף שלי בעשור האחרון, אוחז בידי ומוביל אותי קדימה בין ההמון המשולהב. "זו הייתה החלטה חכמה להשאיר את הילד עם ההורים שלי. טירוף מוחלט פה היום," הוא כמעט צועק כדי להישמע מעל ההמולה מחרישת האוזניים. אני מהנהנת, שמחה שהווארד התעקש היום לא לקחת אותו איתנו. הוא מהדק את אחיזתו בידי. "איימי, תישארי לידי, אנחנו עולים לנאום בעוד כמה דקות. הגיעו עכשיו כוחות משטרה אדירים. נראה שהם חוששים שמשהו רע הולך לקרות – "

הוא לא מספיק להשלים את דבריו, רעש איום מרעיד את האזור ושנינו מתעופפים באוויר וצונחים על הקרקע.