כדי שהמלח יתפזר על האהבה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כדי שהמלח יתפזר על האהבה

כדי שהמלח יתפזר על האהבה

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2021
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 95 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 35 דק'

אלמוג בהר

אלמוג בֶּהַר (נולד ב-10 בנובמבר 1978) הוא משורר, סופר ומבקר ספרות ישראלי, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תש"ע (2010-2009). בשנת 2005 זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" עם סיפורו "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד".
ספר שיריו הראשון של בהר "צמאון בארות" ראה אור בפברואר 2008 (הקובץ זכה בציון לשבח בפסטיבל במטולה 2008 ובפרס רמת-גן לשירת ביכורים לשנת 2011). לאחריו הוציא קובץ סיפורים קצרים בשם "אנא מן אל-יהוד" בדצמבר 2008. ספר שירה שני שלו "חוט מושך מן הלשון" יצא לאור בנובמבר 2009 (הספר זכה בפרס ברנשטיין לשירה לשנת 2010). בשנת 2010 פרסם רומן ראשון בשם "צ'חלה וחזקל". ספר שיריו השלישי, "שירים לאסירי בתי-הסוהר", ראה אור ב-2016 (הספר זכה בציון לשבח בפרס קוגל חולון, וזיכה את בהר בפרס דוליצקי לשירה עברית באוניברסיטה העברית). 

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2t4ft7cn

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

בֵּין הַבְלֵי אָדָם לְהַבְלֵי שָׁמַיִם
אֶבְחַר בְּהַבְלֵי אָדָם. אֱלֹהִים
לֹא סוֹלֵחַ וּמַטֶּה מֵחֶסֶד לְדִין.
נַכְאִיב בְּשַׂעֲרוֹת רָאשֵׁינוּ לַשָּׁמַיִם
עַד שֶׁיִּבָּקְעוּ. נַכְבִּיד בְּרַגְלֵינוּ
עַל הָאֲדָמָה הַנּוֹדֶדֶת וְהַנִּשְׁבֶּרֶת
עַד שֶׁתִּתְאַחֶה וְתִמְצָא מָקוֹם לְרָאשֵׁינוּ.

כדי שהמלח יתפזר על האהבה, ספר השירה הרביעי של אלמוג בהר, ממשיך לנסח ברהיטות, מתוך שליטה יוצאת דופן ברבדיה ההיסטוריים והעכשוויים של השפה העברית, את מה שחוקר הספרות אריאל הירשפלד כינה "ביטויה הרוחני הגבוה של ההימצאות במקום הזה" ("על שירתו של אלמוג בהר". 'הארץ' 28.09.17).

כמי שרואה את השירה העברית כחלק ממרחב רב לשוני ורב תרבותי, אלמוג בהר אכן שואף לקרבה וליחסי גומלין בין רבים ממרכיביה, הגלויים והסמויים, של המציאות המקומית. המנעד שבין שירת ימי הביניים לשירה הערבית המודרנית, שבין מוזיקת הפופ המערבית לתסיסה הספרותית והפוליטית בירושלים, שבין התלמוד לקוראן, שבין הבית פנימה למרחב הציבורי, משמש לו נקודת מוצא לאמירה בהירה, פשוטה ומורכבת גם יחד, לא רק על החברה שבה אנחנו חיים, אלא גם על החברה שהיינו יכולים להיות.

הספר ראה אור בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.

פרק ראשון

קודם נֹאמר הרבה מילים על אלוהים
 

א
אֲנִי מִתְפַּתֶּה לִכְתֹּב שִׁיר אֲשֶׁר יַכְחִישׁ אֶת הַמְּצִיאוּת

וִיסַפֵּק לָהּ הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה: אֶכְתֹּב כִּי

גַּן עֶדֶן עֲדַיִן לֹא נִבְרָא, נָחָשׁ

עֲדַיִן מְצַפֶּה לְהוֹפָעָתָהּ שֶׁל חַוָּה, קַיִן

עֲדַיִן לֹא קָם עַל הֶבֶל לְהָרְגוֹ, מִגְדַּל בָּבֶל

עֲדַיִן לֹא נִבְנָה לְפַצֵּל שְׂפוֹת אֱנוֹשׁ, תּוֹרָה

עֲדַיִן לֹא נִתְּנָה לְמֹשֶה בְּהַר סִינַי, גִלְגַמֶשׁ

עֲדַיִן מְחַכֶּה לִלְמֹד אֶת סוֹדוֹת גּוּפוֹ, מַלְכִּיצֶדֶק

עֲדַיִן מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹת עִיר שָׁלֵם, הַמִּלִּים שֶׁבָּהֶן אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ

עֲדַיִן מִתְחַנְּנוֹת לְהִשָּׁמַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

 

 

ב
בֵּין הַבְלֵי אָדָם לְהַבְלֵי שָׁמַיִם

אֶבְחַר בְּהַבְלֵי אָדָם. אֱלֹהִים

לֹא סוֹלֵחַ וּמַטֶּה מֵחֶסֶד לְדִין.

נַכְאִיב בְּשַׂעֲרוֹת רָאשֵׁינוּ לַשָּׁמַיִם

עַד שֶׁיִּבָּקְעוּ. נַכְבִּיד בְּרַגְלֵינוּ

עַל הָאֲדָמָה הַנּוֹדֶדֶת וְהַנִּשְׁבֶּרֶת

עַד שֶׁתִּתְאַחֶה וְתִמְצָא מָקוֹם לְרָאשֵׁינוּ.

 

 

ג
אִלּוּ לֹא נוֹלַדְתִּי

הָיִיתִי כֻּלִּי רַק שִׁכְחָה,

בְּלִי שׁוּם זִכָּרוֹן

שֶׁאוּכַל לִשְׁכֹּחַ,

בְּלִי שׁוּם שִׂמְחָה

שֶׁאוּכַל לְהִצְטַעֵר,

בְּלִי שׁוּם חַיִּים

שֶׁאוּכַל לָמוּת.

 

 

ד
יָבוֹא הַנֵּס מִכָּל מָקוֹם.

 

 

ה
אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים סְפָרִים

אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים סְפָרִים

וְהָעִקָּר חָסֵר מִן הַסֵּפֶר.

 

 

ו
שְׁנָתִי אֶחָד חֶלְקֵי שִׁשִּׁים מִיתָה

אוֹ נְבוּאָה, זְמַנִּי אֶחָד חֶלְקֵי שִׁשִּׁים גְּאֻלָּה

אוֹ חֻרְבָּן.

 

 

ז
מְשׁוֹרֵר אֶחָד זָעַק לְפָנַי:

הַשִּׁירִים לֹא יְוַתְּרוּ עַל עָשְׁרָם

עַד שֶׁהַחַיִּים יְוַתְּרוּ עַל עָנְיָם.

אַחֲרָיו קָם כַּלְכְּלָן לִזְעֹק:

הָעֲשִׁירִים לֹא יְוַתְּרוּ עַל עָשְׁרָם,

שֶׁמָּא יְוַתְּרוּ הָעֲנִיִּים עַל עָנְיָם.

 

 

ח
רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ כִּי מֶלֶךְ,

אֵין רוֹאִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא מִסְתַּפֵּר,

וְלֹא כְּשֶׁהוּא עֵירֹם, וְלֹא

בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, וְלֹא כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד

לִפְנֵי רוֹפֵא, וְלֹא כְּשֶׁהוּא צָם וּמִתְפַּלֵּל,

שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֵינוּ.

וְאֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ, וְאֵין יוֹשְׁבִין

עַל כִּסְאוֹ, וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ, וְאַף הוּא

אֵינוֹ רוֹכֵב עַל סוּסֵינוּ, וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב

עַל כִּסְאוֹתֵינוּ, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁרְבִיטֵינוּ,

וְאֵין הוּא רוֹאֶה אוֹתָנוּ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מִסְתַּפְּרִים

וְעֵירֻמִּים וּמִתְרַחֲצִים וּמִתְרַפְּאִים

וְצָמִים וּמִתְפַּלְּלִים, שֶׁתְּהֵא אֵימָתֵנוּ עָלָיו.

 

 

ט
לֹא שַׁרְתִּי בְּשֶׁבַח הַמֶּלֶךְ, לֹא תֵּאַרְתִּי

בְּגָדָיו וְגַנָּיו וְאַרְמְנוֹתָיו וּנְשׁוֹתָיו, וְלֹא שָׂמַחְתִּי

בַּמִּצְעָדִים הַחֲגִיגִיִּים שֶׁבָּהֶם חָלַף בָּעִיר. רַק מָנִיתִי

אֶת הַגֻּלְגּוֹלוֹת שֶׁהוֹתִיר לְהִתְגַּלְגֵּל בָּרְחוֹבוֹת,

מָנִיתִי אֶלֶף וּרְבָבָה וּכְשֶׁגָּמַרְתִּי לִמְנוֹת

כְּבָר יָבַשׁ הַדָּם מֵעַל כֻּלָּן וְנֶאֱכַל הַבָּשָׂר.

 

 

י
יְרוּשָׁלַיִם מִתְנַפֶּצֶת אֶל הַשָּׁמַיִם, וַאֲבָנֶיהָ -

מַחֲצִיתָן מִתְחַדְּדוֹת וּמַחֲצִיתָן נִשְׁבָּרוֹת.

וַאֲנַחְנוּ יַלְדֵי הָאֲבָנִים הַלָּלוּ, שׁוֹבְרִים

וְנִשְׁבָּרִים, מֻשְׁלָכִים זֶה עַל זֶה

וְשָׁבִים אֶל הַכְּתָלִים לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתָם,

לָנוּחַ בְּתוֹכָם. וַאֲנַחְנוּ מְקָרְבִים

רוּחַ אֶל רוּחַ לְהִתְנַפֵּץ, גּוּף אֶל גּוּף

לְהִתְחַדֵּד, מִתְחַנְּנִים שֶׁלֹּא תִּתְקָרֵב עִירֵנוּ

שׁוּב אֶל הַשָּׁמַיִם, שֶׁלֹּא יֵרְדוּ שָׁמַיִם אֵלֶיהָ.

וַאֲנַחְנוּ לוֹחֲשִׁים כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֲנַחְנוּ אַבְנֵי

יְרוּשָׁלַיִם וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא אֲנַחְנוּ,

וַאֲנַחְנוּ לוֹחֲשִׁים כְּלַפֵּי מַטָּה,

אִם אַתְּ שָׁבָה מַעְלָה,

אֲנַחְנוּ מִתְקַבְּצִים עַל יְרוּשָׁלַיִם לְעָזְבָהּ,

וְלֹא תַּעֲמֹד בָּהּ אֶבֶן עַל אֶבֶן.

 

 

יא
קֹדֶם נֹאמַר הַרְבֵּה מִלִּים עַל אֱלֹהִים,

שֶׁהוּא אֶחָד וְקַדְמוֹן וּבִלְתִּי גַּשְׁמִי,

שֶׁהוּא סִבַּת כָּל הַנִּמְצָאִים

וּמֵנִיעַ כָּל הַמּוּנָעִים,

שֶׁהוּא רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ־אַפַּיִם רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת,

שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וּמְרַחֵם עֲווֹנוֹת,

אֶל קַנָּא פּוֹקֵד עֲווֹן אָבוֹת עַל־בָּנִים

נוֹקֵם וְנוֹטֵר וְזוֹכֵר חֲטָאִים

וְהוּא שֶׁהִשְׁמִיד אֶת דּוֹר הַמַּבּוּל

וְאֶת סְדוֹם וַעֲמֹרָה

וְהָרַג כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם

קֹדֶם שֶׁטִּבַּע אֶת חֵיל פַּרְעֹה בַּיָּם

וְהוֹרָה הָאֲדָמָה לִפְצוֹת פִּיהָ

וְלִבְלֹעַ אֶת עֲדַת קֹרַח

וְאֶת בָּתֵּי עֲדַת קֹרַח

וְגָזַר מִיתָה עַל כָּל עֲמָלֵקִי

וְהִגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַדְמָתוֹ

וְהֶחְרִיב אֶת אַרְצוֹ

וְשָׂרַף אֶת מִקְדָּשׁוֹ,

הוּא הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

אֵל עֶלְיוֹן

אָבִינוּ מַלְקֵנוּ

קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

 

 

הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן

הוּא קוֹדֵם לְכָל נִמְצָא

בּוֹרֵא הַבְּרִיאָה

יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶךְ

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וְיָדָיו מִלְחָמָה.

 

 

יב
קֹדֶם נֹאמַר הַרְבֵּה מִלִּים

עַל אֱלֹהִים,

וְאַחַר נַקְשִׁיב

לְדִמְמַת מִלּוֹתֵינוּ

נֶחְדַּל מִדַּבֵּר

עַד שֶׁלֹּא נֵדַע

דָּבָר עַל אֱלֹהִים

עַד שֶׁלֹּא נֵדַע

דָּבָר,

עַד שֶׁיֹּאמַר הָאֱלֹהִים

דָּבָר עָלֵינוּ

הַרְבֵּה מִלִּים

עָלֵינוּ,

שֶׁאֲנַחְנוּ רַבִּים,

מֵתִים וְחַיִּים וּמֵתִים

גַּשְׁמִיִּים וְנִמְצָאִים

נָעִים וּמוּנָעִים וּמְנִיעִים

חַנּוּנִים וְרַחוּמִים

 

 

נוֹטְרִים וְנוֹקְמִים

לוֹחֲשִׁים תְּפִלּוֹת וְשׁוֹמְעִים

זוֹכְרִים וְשׁוֹכְחִים

מַרְבִּים בְּנֵי אָדָם וּמְמִיתִים.

אֲנַחְנוּ עוֹשֵׂי רַע וְטוֹב

שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה.

 

 

יג
אֲנַחְנוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים

וְהוּא מְעַט מֵאִתָּנוּ,

שׁוֹתֵק וּמְדַבֵּר,

נִגְלֶה וּמִסְתַּתֵּר,

מֵמִית וּמְשׁוֹרֵר.

 

 

יד
וַאֲנַחְנוּ עֲדַיִן עוֹמְדִים עַל הַשּׁוּלַיִם הַשְּׂרוּפִים שֶׁל אֱלֹהִים,

מְקַוִּים לֹא לְהִשָּׂרֵף,

מְקַוִּים לְהִשָּׂרֵף.

 

 

טו
מַה מַּפְחִיד יוֹתֵר:

הַמָּוֶת אוֹ הַנֶּצַח?

אלמוג בהר

אלמוג בֶּהַר (נולד ב-10 בנובמבר 1978) הוא משורר, סופר ומבקר ספרות ישראלי, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תש"ע (2010-2009). בשנת 2005 זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" עם סיפורו "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד".
ספר שיריו הראשון של בהר "צמאון בארות" ראה אור בפברואר 2008 (הקובץ זכה בציון לשבח בפסטיבל במטולה 2008 ובפרס רמת-גן לשירת ביכורים לשנת 2011). לאחריו הוציא קובץ סיפורים קצרים בשם "אנא מן אל-יהוד" בדצמבר 2008. ספר שירה שני שלו "חוט מושך מן הלשון" יצא לאור בנובמבר 2009 (הספר זכה בפרס ברנשטיין לשירה לשנת 2010). בשנת 2010 פרסם רומן ראשון בשם "צ'חלה וחזקל". ספר שיריו השלישי, "שירים לאסירי בתי-הסוהר", ראה אור ב-2016 (הספר זכה בציון לשבח בפרס קוגל חולון, וזיכה את בהר בפרס דוליצקי לשירה עברית באוניברסיטה העברית). 

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2t4ft7cn

סקירות וביקורות

אלמוג בהר שוב מוכיח את ייחודו רן יגיל הארץ 12/01/2022 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2021
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 95 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 35 דק'

הספר מופיע כחלק מ -

סקירות וביקורות

אלמוג בהר שוב מוכיח את ייחודו רן יגיל הארץ 12/01/2022 לקריאת הסקירה המלאה >
כדי שהמלח יתפזר על האהבה אלמוג בהר

קודם נֹאמר הרבה מילים על אלוהים
 

א
אֲנִי מִתְפַּתֶּה לִכְתֹּב שִׁיר אֲשֶׁר יַכְחִישׁ אֶת הַמְּצִיאוּת

וִיסַפֵּק לָהּ הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה: אֶכְתֹּב כִּי

גַּן עֶדֶן עֲדַיִן לֹא נִבְרָא, נָחָשׁ

עֲדַיִן מְצַפֶּה לְהוֹפָעָתָהּ שֶׁל חַוָּה, קַיִן

עֲדַיִן לֹא קָם עַל הֶבֶל לְהָרְגוֹ, מִגְדַּל בָּבֶל

עֲדַיִן לֹא נִבְנָה לְפַצֵּל שְׂפוֹת אֱנוֹשׁ, תּוֹרָה

עֲדַיִן לֹא נִתְּנָה לְמֹשֶה בְּהַר סִינַי, גִלְגַמֶשׁ

עֲדַיִן מְחַכֶּה לִלְמֹד אֶת סוֹדוֹת גּוּפוֹ, מַלְכִּיצֶדֶק

עֲדַיִן מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹת עִיר שָׁלֵם, הַמִּלִּים שֶׁבָּהֶן אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ

עֲדַיִן מִתְחַנְּנוֹת לְהִשָּׁמַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

 

 

ב
בֵּין הַבְלֵי אָדָם לְהַבְלֵי שָׁמַיִם

אֶבְחַר בְּהַבְלֵי אָדָם. אֱלֹהִים

לֹא סוֹלֵחַ וּמַטֶּה מֵחֶסֶד לְדִין.

נַכְאִיב בְּשַׂעֲרוֹת רָאשֵׁינוּ לַשָּׁמַיִם

עַד שֶׁיִּבָּקְעוּ. נַכְבִּיד בְּרַגְלֵינוּ

עַל הָאֲדָמָה הַנּוֹדֶדֶת וְהַנִּשְׁבֶּרֶת

עַד שֶׁתִּתְאַחֶה וְתִמְצָא מָקוֹם לְרָאשֵׁינוּ.

 

 

ג
אִלּוּ לֹא נוֹלַדְתִּי

הָיִיתִי כֻּלִּי רַק שִׁכְחָה,

בְּלִי שׁוּם זִכָּרוֹן

שֶׁאוּכַל לִשְׁכֹּחַ,

בְּלִי שׁוּם שִׂמְחָה

שֶׁאוּכַל לְהִצְטַעֵר,

בְּלִי שׁוּם חַיִּים

שֶׁאוּכַל לָמוּת.

 

 

ד
יָבוֹא הַנֵּס מִכָּל מָקוֹם.

 

 

ה
אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים סְפָרִים

אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים סְפָרִים

וְהָעִקָּר חָסֵר מִן הַסֵּפֶר.

 

 

ו
שְׁנָתִי אֶחָד חֶלְקֵי שִׁשִּׁים מִיתָה

אוֹ נְבוּאָה, זְמַנִּי אֶחָד חֶלְקֵי שִׁשִּׁים גְּאֻלָּה

אוֹ חֻרְבָּן.

 

 

ז
מְשׁוֹרֵר אֶחָד זָעַק לְפָנַי:

הַשִּׁירִים לֹא יְוַתְּרוּ עַל עָשְׁרָם

עַד שֶׁהַחַיִּים יְוַתְּרוּ עַל עָנְיָם.

אַחֲרָיו קָם כַּלְכְּלָן לִזְעֹק:

הָעֲשִׁירִים לֹא יְוַתְּרוּ עַל עָשְׁרָם,

שֶׁמָּא יְוַתְּרוּ הָעֲנִיִּים עַל עָנְיָם.

 

 

ח
רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ כִּי מֶלֶךְ,

אֵין רוֹאִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא מִסְתַּפֵּר,

וְלֹא כְּשֶׁהוּא עֵירֹם, וְלֹא

בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, וְלֹא כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד

לִפְנֵי רוֹפֵא, וְלֹא כְּשֶׁהוּא צָם וּמִתְפַּלֵּל,

שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֵינוּ.

וְאֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ, וְאֵין יוֹשְׁבִין

עַל כִּסְאוֹ, וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ, וְאַף הוּא

אֵינוֹ רוֹכֵב עַל סוּסֵינוּ, וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב

עַל כִּסְאוֹתֵינוּ, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁרְבִיטֵינוּ,

וְאֵין הוּא רוֹאֶה אוֹתָנוּ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מִסְתַּפְּרִים

וְעֵירֻמִּים וּמִתְרַחֲצִים וּמִתְרַפְּאִים

וְצָמִים וּמִתְפַּלְּלִים, שֶׁתְּהֵא אֵימָתֵנוּ עָלָיו.

 

 

ט
לֹא שַׁרְתִּי בְּשֶׁבַח הַמֶּלֶךְ, לֹא תֵּאַרְתִּי

בְּגָדָיו וְגַנָּיו וְאַרְמְנוֹתָיו וּנְשׁוֹתָיו, וְלֹא שָׂמַחְתִּי

בַּמִּצְעָדִים הַחֲגִיגִיִּים שֶׁבָּהֶם חָלַף בָּעִיר. רַק מָנִיתִי

אֶת הַגֻּלְגּוֹלוֹת שֶׁהוֹתִיר לְהִתְגַּלְגֵּל בָּרְחוֹבוֹת,

מָנִיתִי אֶלֶף וּרְבָבָה וּכְשֶׁגָּמַרְתִּי לִמְנוֹת

כְּבָר יָבַשׁ הַדָּם מֵעַל כֻּלָּן וְנֶאֱכַל הַבָּשָׂר.

 

 

י
יְרוּשָׁלַיִם מִתְנַפֶּצֶת אֶל הַשָּׁמַיִם, וַאֲבָנֶיהָ -

מַחֲצִיתָן מִתְחַדְּדוֹת וּמַחֲצִיתָן נִשְׁבָּרוֹת.

וַאֲנַחְנוּ יַלְדֵי הָאֲבָנִים הַלָּלוּ, שׁוֹבְרִים

וְנִשְׁבָּרִים, מֻשְׁלָכִים זֶה עַל זֶה

וְשָׁבִים אֶל הַכְּתָלִים לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתָם,

לָנוּחַ בְּתוֹכָם. וַאֲנַחְנוּ מְקָרְבִים

רוּחַ אֶל רוּחַ לְהִתְנַפֵּץ, גּוּף אֶל גּוּף

לְהִתְחַדֵּד, מִתְחַנְּנִים שֶׁלֹּא תִּתְקָרֵב עִירֵנוּ

שׁוּב אֶל הַשָּׁמַיִם, שֶׁלֹּא יֵרְדוּ שָׁמַיִם אֵלֶיהָ.

וַאֲנַחְנוּ לוֹחֲשִׁים כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֲנַחְנוּ אַבְנֵי

יְרוּשָׁלַיִם וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא אֲנַחְנוּ,

וַאֲנַחְנוּ לוֹחֲשִׁים כְּלַפֵּי מַטָּה,

אִם אַתְּ שָׁבָה מַעְלָה,

אֲנַחְנוּ מִתְקַבְּצִים עַל יְרוּשָׁלַיִם לְעָזְבָהּ,

וְלֹא תַּעֲמֹד בָּהּ אֶבֶן עַל אֶבֶן.

 

 

יא
קֹדֶם נֹאמַר הַרְבֵּה מִלִּים עַל אֱלֹהִים,

שֶׁהוּא אֶחָד וְקַדְמוֹן וּבִלְתִּי גַּשְׁמִי,

שֶׁהוּא סִבַּת כָּל הַנִּמְצָאִים

וּמֵנִיעַ כָּל הַמּוּנָעִים,

שֶׁהוּא רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ־אַפַּיִם רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת,

שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וּמְרַחֵם עֲווֹנוֹת,

אֶל קַנָּא פּוֹקֵד עֲווֹן אָבוֹת עַל־בָּנִים

נוֹקֵם וְנוֹטֵר וְזוֹכֵר חֲטָאִים

וְהוּא שֶׁהִשְׁמִיד אֶת דּוֹר הַמַּבּוּל

וְאֶת סְדוֹם וַעֲמֹרָה

וְהָרַג כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם

קֹדֶם שֶׁטִּבַּע אֶת חֵיל פַּרְעֹה בַּיָּם

וְהוֹרָה הָאֲדָמָה לִפְצוֹת פִּיהָ

וְלִבְלֹעַ אֶת עֲדַת קֹרַח

וְאֶת בָּתֵּי עֲדַת קֹרַח

וְגָזַר מִיתָה עַל כָּל עֲמָלֵקִי

וְהִגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַדְמָתוֹ

וְהֶחְרִיב אֶת אַרְצוֹ

וְשָׂרַף אֶת מִקְדָּשׁוֹ,

הוּא הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

אֵל עֶלְיוֹן

אָבִינוּ מַלְקֵנוּ

קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

 

 

הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן

הוּא קוֹדֵם לְכָל נִמְצָא

בּוֹרֵא הַבְּרִיאָה

יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶךְ

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וְיָדָיו מִלְחָמָה.

 

 

יב
קֹדֶם נֹאמַר הַרְבֵּה מִלִּים

עַל אֱלֹהִים,

וְאַחַר נַקְשִׁיב

לְדִמְמַת מִלּוֹתֵינוּ

נֶחְדַּל מִדַּבֵּר

עַד שֶׁלֹּא נֵדַע

דָּבָר עַל אֱלֹהִים

עַד שֶׁלֹּא נֵדַע

דָּבָר,

עַד שֶׁיֹּאמַר הָאֱלֹהִים

דָּבָר עָלֵינוּ

הַרְבֵּה מִלִּים

עָלֵינוּ,

שֶׁאֲנַחְנוּ רַבִּים,

מֵתִים וְחַיִּים וּמֵתִים

גַּשְׁמִיִּים וְנִמְצָאִים

נָעִים וּמוּנָעִים וּמְנִיעִים

חַנּוּנִים וְרַחוּמִים

 

 

נוֹטְרִים וְנוֹקְמִים

לוֹחֲשִׁים תְּפִלּוֹת וְשׁוֹמְעִים

זוֹכְרִים וְשׁוֹכְחִים

מַרְבִּים בְּנֵי אָדָם וּמְמִיתִים.

אֲנַחְנוּ עוֹשֵׂי רַע וְטוֹב

שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה.

 

 

יג
אֲנַחְנוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים

וְהוּא מְעַט מֵאִתָּנוּ,

שׁוֹתֵק וּמְדַבֵּר,

נִגְלֶה וּמִסְתַּתֵּר,

מֵמִית וּמְשׁוֹרֵר.

 

 

יד
וַאֲנַחְנוּ עֲדַיִן עוֹמְדִים עַל הַשּׁוּלַיִם הַשְּׂרוּפִים שֶׁל אֱלֹהִים,

מְקַוִּים לֹא לְהִשָּׂרֵף,

מְקַוִּים לְהִשָּׂרֵף.

 

 

טו
מַה מַּפְחִיד יוֹתֵר:

הַמָּוֶת אוֹ הַנֶּצַח?