ז'ורז' ברסאנס שר בעברית
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ז'ורז' ברסאנס שר בעברית
הוספה למועדפים

ז'ורז' ברסאנס שר בעברית

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

ראובן וימר

ראובן וימר (נולד ב-1937) הוא פרסומאי, סופר ומתרגם ישראלי.

ראובן וימר נולד בחיפה, גדל והתחנך בקיבוץ מזרע ושירת בחטיבת גולני. אחרי גמר השירות עזב את הקיבוץ ועבר ללמוד בירושלים ואחרי כן עבר להתגורר בתל אביב.
בשנת 1963 החל לעבוד בתחום הפרסום: תחילה במשרד בינג-ליניאל, אחרי כן בפרסום דחף ולבסוף בחברת פרסום שבבעלותו. במשך השנים טבע ססמאות פרסום רבות המוכרות עד היום, בהן טוב לי עם עלית, איזה זיפ שותים היום, החמצן של המדינה ורבות אחרות, וכן טבע שמות מותגים נפוצים כגון "כספומט", "נשיקולדה", "פלא-פון" ואחרים. וימר אף חידש מילים וביטויים בעברית כגון ידוענים, הכי-הכי, מקוון ואחרים. במחצית שנות השמונים כיהן כראש האיגוד הישראלי לפרסום, ובשנת 2006 זכה לאות הוקרה על מפעל חיים בתחום.
בשנים האחרונות עוסק וימר בתרגום, עיבוד וכתיבה.

תקציר

לפניכם 101 תרגומים חדשים של ראובן וימר לשיריו של הפייטן-המלחין-הזמר-הנגן הנערץ ז'ורז' ברסאנס (1982–1921). ברסאנס, שכונה "הטרוּבּדוּר של המאה העשרים", חיבר כ-200 שירים, שבהם הוא שר על צעירים מאוהבים ועל זקנים הנוטים למות, על זונות רחוב ועל פורצים, על האידאלים הגדולים המצעידים ללא תוחלת מיליונים אלי מותם. הוא שר על המוות, על לוויות ועל קבורות, לפעמים בהומור משעשע, לפעמים בנוסטלגיה ולפעמים ברצינות חמורת סבר, וכמובן, תמיד מתייצב בראש נושאי הדגל של התהילה לידידות, לנאמנות הבסיסית ולכנוּת של אדם כלפי זולתו, שהרי "אין כמו חברים!"

ראובן וימר על תרגומיו לשירי ברסאנס: "האידאל שלי היה שהתרגום ייראה ויישמע כאילו ברסאנס כתב את שיריו בעברית, ועם זאת, להישאר צמוד ככל האפשר לתוכן המקורי ולהשאיר בשירים את הניחוח הצרפתי בלי לעקור אותם מנופם התרבותי – כל זאת תוך הקפדה ברסאנסית על מסגרת המשקל והמקצב, כך שיהיה אפשר לשיר אותם בטבעיות בלחן המקורי ובדרך שירתו של ברסאנס".

פרק ראשון

אני פרחח

Je suis un voyou

בְּלִבִּי קָבוּר עָמֹק מַעֲשֶׂה עַתִּיק,

רוּחַ רְפָאִים, מַזְכֶּרֶת, שֶׁל אֲהוּבָתִי...

בְּהֶנֵּף חֶרְמֵשׁ הַזְּמַן אֶת הַכֹּל יִקְצֹר,

אַךְ יְפִי אַהֲבָתֵנוּ לְעוֹלָם אֶנְצֹר.

 

תַּ'צָּפוֹן מִיָּד אִבַּדְתִּי

לְמַרְאֵה מַרְגּוֹ,

נְסִיכָה עוֹטָה בְּצֶמֶר,

בְּכַפְכַּף עָגֹל...

מַרְגָּנִיּוֹת בְּצַד הַדֶּרֶךְ –

לוּ יָכְלוּ לִצְעֹד,

אֵין סָפֵק שֶׁאֶת מַרְגּוֹ

הָיוּ לִי מַזְכִּירוֹת.

לָהּ אָמַרְתִּי: "אַתְּ מָדוֹנָה,

כְּמוֹ שָׁם בַּפּוֹרְטְרֵט!"

אֱלֹהִים וַדַּאי יִסְלַח לִי,

אִם זוֹ לֹא אֱמֶת...

אִם יִסְלַח לִי וְאִם לָאו,

לֹא 'כְפַּת לִי כָּל כָּךְ,

נִשְׁמָתִי כְּבָר מִתְיַסֶּרֶת,

כִּי אֲנִי פִּרְחָח.

 

הַקְּטַנָּה בַּכְּנֵסִיָּה,

בִּתְנוּחַת כְּרִיעָה,

כְּדֵי לָדַעַת אֶת שְׂפָתֶיהָ,

קְצָת נָשַׁכְתִּי לָהּ...

 

הִיא בְּקוֹל חָמוּר אָמְרָה לִי:

"מַה לְּךָ קָרָה?"

אֲבָל לְבַסּוֹף וִתְּרָה לִי,

כְּמוֹ כָּל בַּחוּרָה.

לָהּ אָמַרְתִּי:

"הוֹי, מָדוֹנָה,

הִתְקָרְבִי אֵלַי!"

אֱלֹהִים הַטּוֹב יִסְלַח לִי,

כָּל אֶחָד זַכַּאי...

אִם יִסְלַח לִי וְאִם לָאו,

לֹא 'כְפַּת לִי כָּל כָּךְ,

נִשְׁמָתִי כְּבָר מִתְיַסֶּרֶת,

כִּי אֲנִי פִּרְחָח.

 

הִיא הָיְתָה יַלְדָּה טוֹבָה,

וּפִי נִמְלָא תְּשׁוּקָה,

פְּרִי אָסוּר שֶׁלָּהּ נָגַסְתִּי,

תַּחַת חֻלְצָתָהּ.

הִיא בְּקוֹל חָמוּר אָמְרָה לִי:

"מַה לְּךָ קָרָה?"

אֲבָל לְבַסּוֹף נָתְנָה לִי,

כְּמוֹ כָּל בַּחוּרָה...

אָז קָרַעְתִּי שִׂמְלָתָהּ,

לֹא בְּכַוָּנוֹת,

אֱלֹהִים הַטּוֹב יִסְלַח לִי,

לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד!

 

אִם יִסְלַח לִי וְאִם לָאו,

לֹא 'כְפַּת לִי כָּל כָּךְ,

נִשְׁמָתִי כְּבָר מִתְיַסֶּרֶת,

כִּי אֲנִי פִּרְחָח.

 

תַּ'צָּפוֹן מִיָּד אִבַּדְתִּי

כְּשֶׁאָבְדָה מַרְגּוֹ,

כְּשֶׁהִתְחַתְּנָה, בְּלִי שֶׁרָצְתָה בּוֹ,

עִם כָּזֶה מִין דּוֹס.

בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא נִמְצֵאת בּוֹ,

בְּוַדַּאי יֵשׁלָהּ

עֵדֶר תִּינוֹקוֹת צוֹרֵחַ

שֶׁדּוֹרֵשׁ חָלָב,

וַאֲנִי מִשָּׁם יָנַקְתִּי

עוֹד הַרְבֵּה לְפָנָיו...

אֱלֹהִים הַטּוֹב יִסְלַח,

הָיִיתִי מְאֹהָב!

אִם יִסְלַח לִי וְאִם לָאו,

לֹא 'כְפַּת לִי כָּל כָּךְ,

נִשְׁמָתִי כְּבָר מִתְיַסֶּרֶת,

כִּי אֲנִי פִּרְחָח.

ראובן וימר

ראובן וימר (נולד ב-1937) הוא פרסומאי, סופר ומתרגם ישראלי.

ראובן וימר נולד בחיפה, גדל והתחנך בקיבוץ מזרע ושירת בחטיבת גולני. אחרי גמר השירות עזב את הקיבוץ ועבר ללמוד בירושלים ואחרי כן עבר להתגורר בתל אביב.
בשנת 1963 החל לעבוד בתחום הפרסום: תחילה במשרד בינג-ליניאל, אחרי כן בפרסום דחף ולבסוף בחברת פרסום שבבעלותו. במשך השנים טבע ססמאות פרסום רבות המוכרות עד היום, בהן טוב לי עם עלית, איזה זיפ שותים היום, החמצן של המדינה ורבות אחרות, וכן טבע שמות מותגים נפוצים כגון "כספומט", "נשיקולדה", "פלא-פון" ואחרים. וימר אף חידש מילים וביטויים בעברית כגון ידוענים, הכי-הכי, מקוון ואחרים. במחצית שנות השמונים כיהן כראש האיגוד הישראלי לפרסום, ובשנת 2006 זכה לאות הוקרה על מפעל חיים בתחום.
בשנים האחרונות עוסק וימר בתרגום, עיבוד וכתיבה.

עוד על הספר

ז'ורז' ברסאנס שר בעברית ראובן וימר

אני פרחח

Je suis un voyou

בְּלִבִּי קָבוּר עָמֹק מַעֲשֶׂה עַתִּיק,

רוּחַ רְפָאִים, מַזְכֶּרֶת, שֶׁל אֲהוּבָתִי...

בְּהֶנֵּף חֶרְמֵשׁ הַזְּמַן אֶת הַכֹּל יִקְצֹר,

אַךְ יְפִי אַהֲבָתֵנוּ לְעוֹלָם אֶנְצֹר.

 

תַּ'צָּפוֹן מִיָּד אִבַּדְתִּי

לְמַרְאֵה מַרְגּוֹ,

נְסִיכָה עוֹטָה בְּצֶמֶר,

בְּכַפְכַּף עָגֹל...

מַרְגָּנִיּוֹת בְּצַד הַדֶּרֶךְ –

לוּ יָכְלוּ לִצְעֹד,

אֵין סָפֵק שֶׁאֶת מַרְגּוֹ

הָיוּ לִי מַזְכִּירוֹת.

לָהּ אָמַרְתִּי: "אַתְּ מָדוֹנָה,

כְּמוֹ שָׁם בַּפּוֹרְטְרֵט!"

אֱלֹהִים וַדַּאי יִסְלַח לִי,

אִם זוֹ לֹא אֱמֶת...

אִם יִסְלַח לִי וְאִם לָאו,

לֹא 'כְפַּת לִי כָּל כָּךְ,

נִשְׁמָתִי כְּבָר מִתְיַסֶּרֶת,

כִּי אֲנִי פִּרְחָח.

 

הַקְּטַנָּה בַּכְּנֵסִיָּה,

בִּתְנוּחַת כְּרִיעָה,

כְּדֵי לָדַעַת אֶת שְׂפָתֶיהָ,

קְצָת נָשַׁכְתִּי לָהּ...

 

הִיא בְּקוֹל חָמוּר אָמְרָה לִי:

"מַה לְּךָ קָרָה?"

אֲבָל לְבַסּוֹף וִתְּרָה לִי,

כְּמוֹ כָּל בַּחוּרָה.

לָהּ אָמַרְתִּי:

"הוֹי, מָדוֹנָה,

הִתְקָרְבִי אֵלַי!"

אֱלֹהִים הַטּוֹב יִסְלַח לִי,

כָּל אֶחָד זַכַּאי...

אִם יִסְלַח לִי וְאִם לָאו,

לֹא 'כְפַּת לִי כָּל כָּךְ,

נִשְׁמָתִי כְּבָר מִתְיַסֶּרֶת,

כִּי אֲנִי פִּרְחָח.

 

הִיא הָיְתָה יַלְדָּה טוֹבָה,

וּפִי נִמְלָא תְּשׁוּקָה,

פְּרִי אָסוּר שֶׁלָּהּ נָגַסְתִּי,

תַּחַת חֻלְצָתָהּ.

הִיא בְּקוֹל חָמוּר אָמְרָה לִי:

"מַה לְּךָ קָרָה?"

אֲבָל לְבַסּוֹף נָתְנָה לִי,

כְּמוֹ כָּל בַּחוּרָה...

אָז קָרַעְתִּי שִׂמְלָתָהּ,

לֹא בְּכַוָּנוֹת,

אֱלֹהִים הַטּוֹב יִסְלַח לִי,

לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד!

 

אִם יִסְלַח לִי וְאִם לָאו,

לֹא 'כְפַּת לִי כָּל כָּךְ,

נִשְׁמָתִי כְּבָר מִתְיַסֶּרֶת,

כִּי אֲנִי פִּרְחָח.

 

תַּ'צָּפוֹן מִיָּד אִבַּדְתִּי

כְּשֶׁאָבְדָה מַרְגּוֹ,

כְּשֶׁהִתְחַתְּנָה, בְּלִי שֶׁרָצְתָה בּוֹ,

עִם כָּזֶה מִין דּוֹס.

בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא נִמְצֵאת בּוֹ,

בְּוַדַּאי יֵשׁלָהּ

עֵדֶר תִּינוֹקוֹת צוֹרֵחַ

שֶׁדּוֹרֵשׁ חָלָב,

וַאֲנִי מִשָּׁם יָנַקְתִּי

עוֹד הַרְבֵּה לְפָנָיו...

אֱלֹהִים הַטּוֹב יִסְלַח,

הָיִיתִי מְאֹהָב!

אִם יִסְלַח לִי וְאִם לָאו,

לֹא 'כְפַּת לִי כָּל כָּךְ,

נִשְׁמָתִי כְּבָר מִתְיַסֶּרֶת,

כִּי אֲנִי פִּרְחָח.