זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי
הוספה למועדפים

זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי

4.8 כוכבים (9 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

נושאים

תקציר

ספר חדש (2021) וייחודי המקבץ לראשונה תחת קורת גג אחת את האסכולות המרכזיות בפסיכולוגיה - הפסיכואנליזה, הבהביוריזם, ההומניזם, הסטרוקטורליזם, הגשטלט והפונקציונליזם, בשפה בהירה יסודית ומקיפה, ומנגישם לקורא באופן מסודר כרונולוגי ורציף.

מערכות היחסים של האדם מתנהלות בכל רגע נתון בשלושה מישורים מצטלבים - יחסיו של האדם עם עצמו, יחסיו של האדם עם סביבתו ויחסיו של האדם מול האל. בכל אחת ממערכות יחסים אלו פועל האדם במחשבה, בדיבור ובמעשה - כאשר יש ומחשבתו מודעת ויש שאינה מודעת, ופועלה היוצא של מחשבתו הם הדיבור והמעשה.

משחר היווסדו מנסה מדע הפסיכולוגיה לעמוד על טיבן של מערכות יחסים אלו בעזרת התמקדות במערכת המנטלית-רגשית שבאדם במטרה לפענח אלו כוחות פועלים באדם, מה התכלית אליה הוא שואף ומהם הגורמים המניעים אותו בפעולותיו. במקביל עוסקת הפסיכולוגיה בניסיון לשקם את מצבו הנפשי של האדם במצב של לקות תפקודית, או להיטיב עימו בשאיפה לממש את עצמו באופן מיטבי בדרך להגשמת שאיפותיו.

ספר זה מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון מובאת סקירה מקיפה ויסודית של הגישות המרכזיות בפסיכולוגיה, המובילה את הקורא למסע מרתק אל עקרונותיהן, נקודות המחלוקת ביניהן, הרקע שממנו צמחו ואופן השתלשלותן במהלך השנים. בחלקו השני הספר מציע דרכים חדשות ומעוררות מחשבה להסתכלות על הדברים. דרכים המשלבות בין הרעיונות השונים שבהם נגעה כל גישה, המלוות את הקורא גם לאחר סיום הקריאה.

מהביקורות:

"מבט חודר מצטיין בבהירותו, המפענח את רזי האסכולות הפסיכולוגיות לכל אדם משכיל המפלס לעצמו דרך..." (פרופ' הלל ויס חוקר תרבויות, ספרות ופסיכולוגיה. אוניברסיטת בר-אילן)

"כתב היד כתוב בצורה טובה ומקיפה מאוד. בחירתו של הכותב להתעכב על כל זרם ולהסבירו באופן מפורט, מעידה הן על רצונו להגיש לקורא ספר מגובש ו'סגור' מכל כיוון והן על אהבתו העזה לתחום ושליטתו הרבה בו... נטייתו של הכותב לשלב הומור בכמות מפתיעה למדי בטקסט הופך את הקריאה למהנה יותר ו'מרענן' את מוחו של הקורא מהמידע הרשמי, המעונב יותר, שמופיע ברוב שלבי הספר...  השילוב בין הכתיבה העיונית לבין הכתיבה הקלילה וההומוריסטית נעשה בצורה מצוינת, וגורם לשילוב זה להיראות טבעי וכמעט מובן מאליו..."  (לקטור ראשי)  

הספר נכתב בליווי אנשי אקדמיה ומקצוע בכירים ונרכש על-ידי למעלה מ-30 אוניברסיטאות ומכללות בארץ ובעולם. בחלקן אף נכנס לתוכנית הלימודים.

רשימת המוסדות האקדמיים שרכשו את הספר מופיעה באתר הקטלוג המאוחדULI , תחת הלינק:

https://merhav.nli.org.il/primo-explore

המחבר הינו איש מחקר והגות בעל תואר B.Sc בהנדסה ו - M.Ed בהצטיינות יתרה בייעוץ חינוכי במסלול הפסיכולוגי, ולימודים לקראת דוקטורט בתחום. בין ספריו "חוג הפסיכולוגים השבועי" ו"האדם מחפש להרגיש משמעותי".

פרק ראשון

הקדמה

מערכות היחסים של האדם מתנהלות בכל רגע נתון בשלושה מישורים מצטלבים — יחסיו של האדם עם עצמו, יחסיו של האדם עם סביבתו ויחסיו של האדם מול האל. בכל אחת ממערכות היחסים האלה פועל האדם במחשבה, בדיבור ובמעשה. לעיתים מחשבתו מודעת ולעיתים היא אינה מודעת, ופועלה היוצא של המחשבה הם הדיבור והמעשה.

ספר זה מחולק לשני חלקים. בחלקו הראשון מובאת סקירה מקיפה של הזרמים השונים בפסיכולוגיה, מאז פרויד ועד ימינו. סקירה זו מנסה להנגיש לקורא באופן כרונולוגי ומסודר את עיקרי הגישות השונות, עקרונותיהן והרקע שממנו צמחו. בחלקו השני מציג המחבר נקודות מבט חדשות כלפי הרעיונות המובאים בחלקו הראשון, ומבקש להאיר מנקודת מבט עכשווית הבנות מסוימות בנפש האדם.

פתח דבר

בקורס ׳מבוא לפסיכולוגיה׳ באחת האוניברסיטאות נכנס המרצה והציג לסטודנטים את השאלה הבאה: ״נסו להיזכר בדמות חינוכית ממהלך שנות לימודיכם שזכורה לכם לטובה, כזו שהותירה בכם רושם שמלווה אתכם עד היום״. הסטודנטים אימצו את זיכרונם והעלו לפני הפרופסור שמות של מורים נערצים.

עתה ביקש הפרופסור: ״נסו להסביר מדוע בחרתם דווקא בדמות זו״. בזה אחר זה הציגו הסטודנטים את סיבותיהם לבחירה. ״כעת נסו למצוא מכנה משותף למגוון הסיבות שזה עתה שמעתם״. לאחר דקות ארוכות של העלאת השערות ודיונים סיכם הפרופסור ואמר: ״איש מכם לא בחר את המורה החכם ביותר, בעל מוסר העבודה הגדול ביותר או אפילו המצטיין ביותר. רובכם ככולכם בחרתם בזה אשר גרם לכם להרגיש משמעותיים ובעלי ערך״.

מחפשים להיות מאושרים? חפשו להרגיש משמעותיים ובעלי ערך. חפשו לעסוק בדברים הנחשבים לבעלי ערך בעיניכם ושאתם נהנים מהם, ובמקביל הקיפו עצמכם באנשים משמעותיים עבורכם אשר מכירים בערככם, ושבמחיצתם אתם מרגישים בעלי ערך עצמי רב.

זהו, אפשר לוותר על קריאת הספר...

חלק ראשון

אמרה עממית אומרת:

על חמישה יהודים עומד העולם:

משה אמר שהכול חוק
ישו אמר שהכול אהבה
פרויד אמר שהכול סקס
מרקס אמר שהכול כסף
ואיינשטיין אמר שהכול יחסי

פרק פתיחה

האסכולות השונות בפסיכולוגיה

שלוש האסכולות הדומיננטיות ביותר בתפיסת נפש האדם הן הפְּסִיכוֹאָנָלִיזָה1 (Psychoanalysis), הבִּיהֶבְיוֹרִיזְם2 (Behaviorism) וההוּמָנִיזְם3 (Humanism). השתיים האחרונות נובעות באופן טבעי מן הראשונה, וכולן מייצגות תפישות שונות בחקר החוויה האנושית וחקר בריאות הנפש.

נוסף על שלוש אסכולות מרכזיות אלה קיימות גישות נוספות, כמו הגישה הסְטְרוּקְטוּרָלִיסְטִית4 (Structuralism), ולעומתה גישות הגֵשְטָלְט5 (Gestalt) והפוּנְקְצְיוֹנָלִיזְם6 (Functionalism) הנוגדות אותה. גישות נוספות הסתעפו מתוך שלוש האסכולות המרכזיות, והן בחרו להדגיש היבטים שונים בהבנת הנפש.

1. ׳פסיכואנליזה׳ מורכבת משתי המילים שמקורן ביוונית: ׳פסיכו׳ (נפש) ו׳אנליזה׳ (פירוק השלם לחלקיו). פירושן הוא ניתוח הנפש באמצעות פירוק לגורמים.

2. ׳ביהביוריזם׳ באה מהמילה האנגלית ׳Behavior׳ (התנהגות), ופירושה: הגישה ההתנהגותית.

3. ׳הומניזם׳ באה מהמילה האנגלית ׳Human׳ (בן־אנוש), ופירושה: הגישה המייחדת את אנושיותו של האדם.

4. ׳סטרוקטורליזם׳ באה מהמילה האנגלית ׳Structure׳ (מבנה), ופירושה: הגישה המתייחסת לנפש כאל מבנה המורכב מפריטים.

5. המילה ׳גשטלט׳ בגרמנית פירושה: ׳תבנית׳, ׳צורה׳. גישה זו מתייחסת לחשיבה האנושית בתבניות מחשבתיות הוליסטיות.

6. ׳פונקציונליזם׳ באה מהמילה האנגלית ׳Function׳ (פונקציה, תפקיד), ופירושה: הגישה המתייחסת למשמעות התפקודית שהנפש ממלאת, שהיא הסתגלות יישומית לסביבה.

אסכולת הפסיכואנליזה

(פרויד, יונג, אדלר, אריקסון)
סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20

הפסיכואנליזה נחשבת לחלוצת חקר תורת נפש האדם — הפסיכולוגיה (׳תורת הנפש׳ בלטינית). על־אף התעסקותה ברעיונות תאורטיים בלבד, וחרף העובדה כי לא השכילה לבסס את עקרונותיה על בסיס מחקר מדעי קביל, אסכולה זו משמשת עד היום מקור השראה מרכזי לשאר תורות הנפש שהתפתחו בעקבותיה.

בבסיס תפיסתה של הפסיכואנליזה עומדת תאוריית האבולוציה של דרווין. צָ׳ארְלְס רוֹבֶּרְט דָרְווִין (1882-1809) היה חוקר טבע וגיאולוג אנגלי שטען כי במשך מיליארדי שנים, משחר היווצרות היקום, הטבע עבר תהליך שבו המינים השונים התפתחו מאב קדמון משותף אחד.

תהליך התפתחותי זה נוצר, לדבריו, בשל הברירה הטבעית לשרידות. בבסיס תאוריית האבולוציה עומדת הטענה כי לטבע יש יכולת לשמר רצף תכונות אבולוציוניות הכרחיות להמשך הישרדותו של כל זן, לבל ייכחד. לכן, ככל הזנים, אף התפתחותו של האדם נבעה מתהליך אבולוציוני־הישרדותי זה. ברירתו הטבעית של האדם הייתה להפוך מיצור חייתי בעל דחפים קמאיים לבן תרבות בעל ערכי מוסר המקיים אינטראקציה מושכלת עם סביבתו החברתית (דרווין, 1960/1859).

נוסף על תפיסת העולם הדרוויניסטית, האסכולה הפסיכואנליטית (ניתוח הנפש באמצעות פירוק לגורמים), המוגדרת כאסכולה הווינאית הראשונה, היא תוצר ישיר של תפיסות עולם מכניסטיות ודטרמיניסטיות שרווחו בעולם המדע הווינאי בתחילת המאה ה־19.

על־פי התפיסה המכניסטית, כל תופעה בטבע ניתנת להסבר באמצעות מנגנוני סיבה ותוצאה מכניים חיצוניים, ואין לייחס לשום תופעה בטבע מניע פנימי (דקארט, 2008/1637). בין הוגיה של תפיסה זו היה המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רֶנֶה דִּי פִּרוֹן דֵּקַארְט (1650-1596). מסופר כי תפיסה זו התגבשה אצלו בעקבות טיול שערך בפריז בגיל 16. הוא ביקר בגני המלכה מרגו, Saint-Germain, ושם הבחין בפסלים המזיזים את איברי גופם באמצעות דוושות מכניות. הדוושות מזרימות מים בצינורות המחוברים לאיברים, והמים גורמים לאיברי הפסלים לנוע בלחץ הידראולי.

דקארט, שהוקסם מהרעיון, ראה במנגנון מכני זה מודל למנגנון הפיזיולוגי המניע את האדם בפעולותיו. לנוזל האנרגטי העובר בצינורות גוף האדם והאחראי על תנועותיו ומחשבותיו קרא דקארט ׳רוח החיה׳ (Animal Spirit) (אלגום, 2019).

על־פי התפיסה הדטרמיניסטית, כל מאורע בעולם, כולל פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות, נקבע באופן בלעדי בשל אירועים קודמים (יורמסון, 1967). בין הוגיה הקדמונים של תפיסה זו היה הפילוסוף היווני אריסטו (322-384 לפנה״ס).

בשל האמונה בתאוריית האבולוציה, הפסיכואנליזה לא האמינה בנאצלות נפשו של האדם מן החיה. היא גרסה כי המקור לפעילותה של נפש האדם הוא יצרים, דחפים וכוחות חייתיים ביולוגיים מולדים, בדיוק כמו בנפש החיה.

האנרגיה המפעילה פיזיולוגיה זו היא אנרגיה פנימית, שאינה מגיעה משום מקור חיצוני. אנרגיה זו נעה בין חלקי נפש האדם בדיוק כפי שהמים נעים בצינורות הפסלים, בהתאם לתפיסה המכניסטית. פעולותיו, מחשבותיו ותנועות נפשו של האדם נקבעות רק בשל אירועים קודמים שפקדו אותו. אין לו בחירה חופשית עצמאית כלל, בהתאם לתפיסה הדטרמיניסטית.

עוד על הספר

נושאים

זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי דרור דרשן

הקדמה

מערכות היחסים של האדם מתנהלות בכל רגע נתון בשלושה מישורים מצטלבים — יחסיו של האדם עם עצמו, יחסיו של האדם עם סביבתו ויחסיו של האדם מול האל. בכל אחת ממערכות היחסים האלה פועל האדם במחשבה, בדיבור ובמעשה. לעיתים מחשבתו מודעת ולעיתים היא אינה מודעת, ופועלה היוצא של המחשבה הם הדיבור והמעשה.

ספר זה מחולק לשני חלקים. בחלקו הראשון מובאת סקירה מקיפה של הזרמים השונים בפסיכולוגיה, מאז פרויד ועד ימינו. סקירה זו מנסה להנגיש לקורא באופן כרונולוגי ומסודר את עיקרי הגישות השונות, עקרונותיהן והרקע שממנו צמחו. בחלקו השני מציג המחבר נקודות מבט חדשות כלפי הרעיונות המובאים בחלקו הראשון, ומבקש להאיר מנקודת מבט עכשווית הבנות מסוימות בנפש האדם.

פתח דבר

בקורס ׳מבוא לפסיכולוגיה׳ באחת האוניברסיטאות נכנס המרצה והציג לסטודנטים את השאלה הבאה: ״נסו להיזכר בדמות חינוכית ממהלך שנות לימודיכם שזכורה לכם לטובה, כזו שהותירה בכם רושם שמלווה אתכם עד היום״. הסטודנטים אימצו את זיכרונם והעלו לפני הפרופסור שמות של מורים נערצים.

עתה ביקש הפרופסור: ״נסו להסביר מדוע בחרתם דווקא בדמות זו״. בזה אחר זה הציגו הסטודנטים את סיבותיהם לבחירה. ״כעת נסו למצוא מכנה משותף למגוון הסיבות שזה עתה שמעתם״. לאחר דקות ארוכות של העלאת השערות ודיונים סיכם הפרופסור ואמר: ״איש מכם לא בחר את המורה החכם ביותר, בעל מוסר העבודה הגדול ביותר או אפילו המצטיין ביותר. רובכם ככולכם בחרתם בזה אשר גרם לכם להרגיש משמעותיים ובעלי ערך״.

מחפשים להיות מאושרים? חפשו להרגיש משמעותיים ובעלי ערך. חפשו לעסוק בדברים הנחשבים לבעלי ערך בעיניכם ושאתם נהנים מהם, ובמקביל הקיפו עצמכם באנשים משמעותיים עבורכם אשר מכירים בערככם, ושבמחיצתם אתם מרגישים בעלי ערך עצמי רב.

זהו, אפשר לוותר על קריאת הספר...

חלק ראשון

אמרה עממית אומרת:

על חמישה יהודים עומד העולם:

משה אמר שהכול חוק
ישו אמר שהכול אהבה
פרויד אמר שהכול סקס
מרקס אמר שהכול כסף
ואיינשטיין אמר שהכול יחסי

פרק פתיחה

האסכולות השונות בפסיכולוגיה

שלוש האסכולות הדומיננטיות ביותר בתפיסת נפש האדם הן הפְּסִיכוֹאָנָלִיזָה1 (Psychoanalysis), הבִּיהֶבְיוֹרִיזְם2 (Behaviorism) וההוּמָנִיזְם3 (Humanism). השתיים האחרונות נובעות באופן טבעי מן הראשונה, וכולן מייצגות תפישות שונות בחקר החוויה האנושית וחקר בריאות הנפש.

נוסף על שלוש אסכולות מרכזיות אלה קיימות גישות נוספות, כמו הגישה הסְטְרוּקְטוּרָלִיסְטִית4 (Structuralism), ולעומתה גישות הגֵשְטָלְט5 (Gestalt) והפוּנְקְצְיוֹנָלִיזְם6 (Functionalism) הנוגדות אותה. גישות נוספות הסתעפו מתוך שלוש האסכולות המרכזיות, והן בחרו להדגיש היבטים שונים בהבנת הנפש.

1. ׳פסיכואנליזה׳ מורכבת משתי המילים שמקורן ביוונית: ׳פסיכו׳ (נפש) ו׳אנליזה׳ (פירוק השלם לחלקיו). פירושן הוא ניתוח הנפש באמצעות פירוק לגורמים.

2. ׳ביהביוריזם׳ באה מהמילה האנגלית ׳Behavior׳ (התנהגות), ופירושה: הגישה ההתנהגותית.

3. ׳הומניזם׳ באה מהמילה האנגלית ׳Human׳ (בן־אנוש), ופירושה: הגישה המייחדת את אנושיותו של האדם.

4. ׳סטרוקטורליזם׳ באה מהמילה האנגלית ׳Structure׳ (מבנה), ופירושה: הגישה המתייחסת לנפש כאל מבנה המורכב מפריטים.

5. המילה ׳גשטלט׳ בגרמנית פירושה: ׳תבנית׳, ׳צורה׳. גישה זו מתייחסת לחשיבה האנושית בתבניות מחשבתיות הוליסטיות.

6. ׳פונקציונליזם׳ באה מהמילה האנגלית ׳Function׳ (פונקציה, תפקיד), ופירושה: הגישה המתייחסת למשמעות התפקודית שהנפש ממלאת, שהיא הסתגלות יישומית לסביבה.

אסכולת הפסיכואנליזה

(פרויד, יונג, אדלר, אריקסון)
סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20

הפסיכואנליזה נחשבת לחלוצת חקר תורת נפש האדם — הפסיכולוגיה (׳תורת הנפש׳ בלטינית). על־אף התעסקותה ברעיונות תאורטיים בלבד, וחרף העובדה כי לא השכילה לבסס את עקרונותיה על בסיס מחקר מדעי קביל, אסכולה זו משמשת עד היום מקור השראה מרכזי לשאר תורות הנפש שהתפתחו בעקבותיה.

בבסיס תפיסתה של הפסיכואנליזה עומדת תאוריית האבולוציה של דרווין. צָ׳ארְלְס רוֹבֶּרְט דָרְווִין (1882-1809) היה חוקר טבע וגיאולוג אנגלי שטען כי במשך מיליארדי שנים, משחר היווצרות היקום, הטבע עבר תהליך שבו המינים השונים התפתחו מאב קדמון משותף אחד.

תהליך התפתחותי זה נוצר, לדבריו, בשל הברירה הטבעית לשרידות. בבסיס תאוריית האבולוציה עומדת הטענה כי לטבע יש יכולת לשמר רצף תכונות אבולוציוניות הכרחיות להמשך הישרדותו של כל זן, לבל ייכחד. לכן, ככל הזנים, אף התפתחותו של האדם נבעה מתהליך אבולוציוני־הישרדותי זה. ברירתו הטבעית של האדם הייתה להפוך מיצור חייתי בעל דחפים קמאיים לבן תרבות בעל ערכי מוסר המקיים אינטראקציה מושכלת עם סביבתו החברתית (דרווין, 1960/1859).

נוסף על תפיסת העולם הדרוויניסטית, האסכולה הפסיכואנליטית (ניתוח הנפש באמצעות פירוק לגורמים), המוגדרת כאסכולה הווינאית הראשונה, היא תוצר ישיר של תפיסות עולם מכניסטיות ודטרמיניסטיות שרווחו בעולם המדע הווינאי בתחילת המאה ה־19.

על־פי התפיסה המכניסטית, כל תופעה בטבע ניתנת להסבר באמצעות מנגנוני סיבה ותוצאה מכניים חיצוניים, ואין לייחס לשום תופעה בטבע מניע פנימי (דקארט, 2008/1637). בין הוגיה של תפיסה זו היה המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רֶנֶה דִּי פִּרוֹן דֵּקַארְט (1650-1596). מסופר כי תפיסה זו התגבשה אצלו בעקבות טיול שערך בפריז בגיל 16. הוא ביקר בגני המלכה מרגו, Saint-Germain, ושם הבחין בפסלים המזיזים את איברי גופם באמצעות דוושות מכניות. הדוושות מזרימות מים בצינורות המחוברים לאיברים, והמים גורמים לאיברי הפסלים לנוע בלחץ הידראולי.

דקארט, שהוקסם מהרעיון, ראה במנגנון מכני זה מודל למנגנון הפיזיולוגי המניע את האדם בפעולותיו. לנוזל האנרגטי העובר בצינורות גוף האדם והאחראי על תנועותיו ומחשבותיו קרא דקארט ׳רוח החיה׳ (Animal Spirit) (אלגום, 2019).

על־פי התפיסה הדטרמיניסטית, כל מאורע בעולם, כולל פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות, נקבע באופן בלעדי בשל אירועים קודמים (יורמסון, 1967). בין הוגיה הקדמונים של תפיסה זו היה הפילוסוף היווני אריסטו (322-384 לפנה״ס).

בשל האמונה בתאוריית האבולוציה, הפסיכואנליזה לא האמינה בנאצלות נפשו של האדם מן החיה. היא גרסה כי המקור לפעילותה של נפש האדם הוא יצרים, דחפים וכוחות חייתיים ביולוגיים מולדים, בדיוק כמו בנפש החיה.

האנרגיה המפעילה פיזיולוגיה זו היא אנרגיה פנימית, שאינה מגיעה משום מקור חיצוני. אנרגיה זו נעה בין חלקי נפש האדם בדיוק כפי שהמים נעים בצינורות הפסלים, בהתאם לתפיסה המכניסטית. פעולותיו, מחשבותיו ותנועות נפשו של האדם נקבעות רק בשל אירועים קודמים שפקדו אותו. אין לו בחירה חופשית עצמאית כלל, בהתאם לתפיסה הדטרמיניסטית.