ניצחון או אבדון
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ניצחון או אבדון

ניצחון או אבדון

2 כוכבים (5 דירוגים)

עוד על הספר

תקציר

 "ניצחון או אבדון" הוא רומן מלחמתי סוחף ומפתיע שנכתב מתוך דאגה מהצפוי למדינת ישראל במידה ולא תחסל את האיום הנשקף מאיראן וגרורותיה.

בן או'קונור, מפקד ביחידה למבצעים מיוחדים ב  ,CIA יוצא עם אחותו דברה למסע שורשים בירושלים, לאחר גילוי מפתיע על מקור משפחתו. אך למפקדיו יש תוכניות אחרות עבורו: שליחות חשאית – ליצירת קשר מחודש עם דויד גולן, חבר ללימודים מהרווארד שנעלם במפתיע לישראל וקיבל את הפיקוד על סיירת מטכ"ל. בן רגיל לחיי סכנה, ולפעולות נועזות מעבר לקווי האויב, ודברה אף פעם לא האמינה לסיפור הכיסוי שהוא רק יועץ הנדסי לצבא.

מוחמד עזיז לא בחל בשום אמצעי על מנת לפלס את דרכו לעמוד בראש משמרות המהפכה האיראניים. כמאמין אדוק באידיאולוגיה ה "שיעית-תריסרית", הוא נחוש להעלות את העולם בלהבות ובכך לגרום לשובו של המהאדי.

כאשר המודיעין הישראלי מגלה הוכחות חותכות כי איראן עומדת לרכוש ראשי נפץ גרעיניים בשוק השחור, יחידות עילית של צבאות ישראל וארה"ב יוצאות לפעולה צבאית חשאית ומתוחכמת בעומק איראן, על מנת לנסות ולהפיל את המשטר, כשלמאמץ מצטרפים גם המוסד והשב"כ.

תקלה מבצעית שלא נצפתה מראש, מטילה את הגיבורים למרוץ כנגד הזמן, כאשר זהויות ונאמנויות מועמדות למבחן ללא הרף.

פרק ראשון

הקדמה

מרזיה אמירי, אימו של שאראם אמירי, כתבה כך במכתבה לנשיא ארצות הברית:
נשיא ארצות הברית היקר והנכבד,
גופתו של בני הוחזרה אלינו כשעליה סימנים ברורים לכך שהוא עונה ונרצח בכלא על ידי המשטר האיראני.
בני, שארם, היה מדען גרעין ועבד ישירות תחת מוחמד עזיז.
בני סיפר לי שמוחמד עזיז, ראש משמרות הרפובליקה האיראנית, פגש אותו פעמים רבות.
התפקיד העיקרי שלו היה לרמות ולהפיץ מידע שקרי לCIA   בעניין התקדמות הפרויקטים הגרעיניים באיראן. 
שארם ומוחמד התקרבו זה לזה.
בני, שארם, היה מבודד לחלוטין בכלא, וכתב לי כמה וכמה פעמים.
קיבלתי ארבעה מכתבים שהגניב החוצה אחד השומרים שהיה שכננו לפני שנים רבות.
אני מצרפת בזאת את כל מה שקיבלתי משארם, כולל הסיפור האישי של מוחמד עזיז.
בני היה חף מפשע, אתה חייב לחסל את משטר הרשע האיראני, לפני שמשטר הרשע הזה יחסל את כולם. 
                                                                                                                                           מרזיה אמירי.

 

כלא אווין, איראן

לנשיא ארצות הברית.

הרוע קיים. הוא נסתר מהעין; רק תוצאותיו גלויות. הרוע: שורר בכל מקום, כמו אוויר, ודבר אינו יכול לגעת בו. כמו אוויר, אנחנו יכולים לחוש בו כמו בריזה קלה; הוא יכול לצנן וללטף. עם זאת, אוויר יכול להתפתח לממדים מפלצתיים כמו סופת הוריקן או טורנדו, הפוגעים והורסים. רוע: יכול לעטות מסכה של עדינות ואכפתיות, אך במהרה יהפוך למפלצתי. עם זאת, גם אז, הוא עדיין יכול לתעתע. הרוע יכול להסתיר את המפלצתיות שלו כשהוא מלטף את חסידיו ומוצא את משכנו במוחותיהם. משגשג שם ואחר כך מחלחל לנשמה. הרוע מלמד את אלה הגדלים לאורו. אחר כך הם ילעיטו את הרוע לאחרים.

בכל מקרה, הרוע איננו כל יכול. אפשר לשלוט עליו. ניתן לעצור את פעולתו, את הנזק שלו, את דרכי העינויים שלו, את האימה שהוא מטיל. הרוע מלבלב לא רק בגלל החוזק שלו, אלא גם מפני שהקשובים לו חלשים. הם מרגישים חזקים כשהם מקשיבים לשקריו של הרוע, כשהם פועלים על פי דרישותיו.

הרוע ממשיך לצמוח כי אי-הרוע מאפשר זאת. אי-הרוע מסב את ראשו, ממציא תירוצים לרוע, מנסה לנהל איתו משא ומתן, ומנסה לפייס ישות שאינה מכירה בדבר מלבד ניצחון. המחול המתמשך בין הרוע לאי-רוע קיים כבר אלפי שנים. אי-הרוע ניסה אין ספור צעדי ריקוד אחרים, אבל הרוע רומס אותם, כשהוא מפיל והורג בדרכו רקדנים רבים אחרים. נדרשות שנים רבות מספור, אלפים, ואולי גם מיליונים של מתים לפני שהאי-רוע יגלה שהרוע לעולם לא ישתנה; הרוע תמיד ישרוד. אלה שאינם מושלמים, אך אינם רעים, לא יהיו מוגנים אם יסבו את מבטם; אם יעצמו את עיניהם ויכסו את אוזניהם כשהרוע יכריז בבוטות על כוונותיו.

הרוע ימצא אותך. הרוע יטרוף אותך ואת כל אהוביך. הרוע יכלה את העולם, אלא אם כן האי-רוע יחסל אותו קודם – על ידי שימוש במעט רוע. 

המטרות העליונות של המשטר האיראני הן לייצר נשק גרעיני כדי לחסל את השטן הגדול, ארה"ב, ואת השטן הקטן – ישראל. 

האיראנים קרובים מאוד להשיג את יכולתם לייצר פצצה גרעינית. 

אנא פעל לפני שיהיה מאוחר מידי.

                                                                                                                         שארם אמירי

פרק 1

הדו"ח שנשיא ארה"ב לא ציפה לראות

2015

הבית הלבן

האיש הטיח את הדו"ח בן 35 העמודים על שולחנו. הוא נשען לאחור בכיסאו ואמר, "שיט".

הוא בחן את החדר במבטו, ראה את תוצאות עבודתו הקשה לאורך מסע הבחירות שלו, למעלה משנה של נסיעות על פני כל המדינה, הנאומים, לחיצות הידיים, גזירת סרטים, ארוחות התרמה, דיונים, לילות חסרי שינה, געגועים לאישה ולילדים, הכל החל לבעבע על פני השטח במוחו. היו אלה זיכרונות כאובים, אחרי שהיה עליו לצאת במגננה כנגד השמצות האופי שלו, ולעתים קרובות אפילו ללא יכולת להגן על עצמו כנגד שמועות בלתי מבוססות, גם כשהמסמכים הציגו את האמת. היה עליו לשאת הכול כדי שיוכל לשבת במשרד הזה, החדר הסגלגל של נשיא ארצות הברית. 

כעת נח על שולחנו הדו"ח הזה, שביקש, האחד שמעולם לא רצה לראות. הוא קרא אותו כמה פעמים, אבל עדיין ניסה לעכל את תוכנו. עיניו נדדו אל השעון הקטן על שולחן הכתיבה שלו. הוא אהב להביט בו, כי בנותיו העניקו לו אותו ביום השבעתו לנשיאות. השעה הייתה שמונה בבוקר. הרגע סיים פגישה עם מזכיר המדינה, מזכיר ההגנה וראש הCIA . הם דיברו על הדו"ח שהכין ה CIA. המוסד סיפק הוכחות מוצקות לקיום פעילות אינטנסיבית בלתי פוסקת של איראן לקידום תוכניות הגרעין שלהם. הישראלים גילו את מה שלא היה ידוע לאיש במערב: ישנם שני אתרים בהם האיראנים מקדמים במהירות את התוכנית להיות לאומה גרעינית.

הנשיא התרומם מכיסאו, הסתובב לאחור וניגש לחלון שמאחוריו. הוא בהה החוצה, אל המדשאה. הדוח, על כל עמודיו, סיפר לו דבר אחד בלבד: איש לא ידע מה באמת יש לאיראן מבחינת התוכנית הגרעינית שלה. איש לא ידע אם היא תוכל או תממש את איומה לשלוח ראשי נפץ גרעיניים לכיוון ישראל, או אירופה או ערב הסעודית, או כל מדינה אחרת. כל מה שאנשיו ידעו הוא שאם כיום אין לאיראן את היכולת הזאת, היא תוכל לעשות זאת בזמן קצר– אולי בשנה הבאה, אולי בעוד כמה חודשים. 

המשטר האיראני הרגיש חזק ולא חשש מעימות צבאי. היו להם ראשי נפץ כימיים, ביולוגיים וקרוב לוודאי גם לפחות ראש נפץ גרעיני אחד בהכנה. הנשיא החל לפסוע בחדר. האם מקבילו באיראן מוכן כבר לשלוח טיל כזה בקרוב? מה לגבי הישראלים? בעוד המחשבה מתרוצצת בראשו, הוא ידע שבוודאי הם כבר מוכנים. הם יעשו זאת גם בלי ליידע אותו מראש. 

לנשיא ארצות הברית אסור לשהות באפלה! לכן הוא פקד על ה CIA לגלות מה יודעים הישראלים ומה התוכניות שלהם. אחר כך אמר משהו שחשב שלא יאמר לעולם. הוא לא אהב את המדינה ההיא, גם לא את אנשיה, אבל אם לישראל יש תוכנית תקיפה, נשיא ארצות הברית יאלץ לשתף איתם פעולה. הוא נפגש עם שלושה מבכיריו ואמר שתחילה עליהם להשיג את מירב המידע על התוכניות של הישראלים. הוא לא אמור להיות מעורב לפני שיהיה בידיהם חומר משמעותי על מה שעלול לקרות. האם הם יוכלו להשפיע על הישראלים לעשות זאת "בדרכים חשאיות יותר"? ארה"ב תוכל להושיט יד. לא בקול נפץ גדול, אבל ב "פיצוצים" קטנים יותר ויעילים, שיכולים למחוק מתקנים, "להוציא לגמלאות" כמה מהמנהיגים שלהם, ולסייע לתושבי המדינות ההן להשיב לעצמם את הדמוקרטיה. אם ה CIA יוכל לעשות זאת, הם יקבלו נשיא שיהיה מאושר ביותר ומלא הערכה. 

עוד על הספר

ניצחון או אבדון גייל אגסי

הקדמה

מרזיה אמירי, אימו של שאראם אמירי, כתבה כך במכתבה לנשיא ארצות הברית:
נשיא ארצות הברית היקר והנכבד,
גופתו של בני הוחזרה אלינו כשעליה סימנים ברורים לכך שהוא עונה ונרצח בכלא על ידי המשטר האיראני.
בני, שארם, היה מדען גרעין ועבד ישירות תחת מוחמד עזיז.
בני סיפר לי שמוחמד עזיז, ראש משמרות הרפובליקה האיראנית, פגש אותו פעמים רבות.
התפקיד העיקרי שלו היה לרמות ולהפיץ מידע שקרי לCIA   בעניין התקדמות הפרויקטים הגרעיניים באיראן. 
שארם ומוחמד התקרבו זה לזה.
בני, שארם, היה מבודד לחלוטין בכלא, וכתב לי כמה וכמה פעמים.
קיבלתי ארבעה מכתבים שהגניב החוצה אחד השומרים שהיה שכננו לפני שנים רבות.
אני מצרפת בזאת את כל מה שקיבלתי משארם, כולל הסיפור האישי של מוחמד עזיז.
בני היה חף מפשע, אתה חייב לחסל את משטר הרשע האיראני, לפני שמשטר הרשע הזה יחסל את כולם. 
                                                                                                                                           מרזיה אמירי.

 

כלא אווין, איראן

לנשיא ארצות הברית.

הרוע קיים. הוא נסתר מהעין; רק תוצאותיו גלויות. הרוע: שורר בכל מקום, כמו אוויר, ודבר אינו יכול לגעת בו. כמו אוויר, אנחנו יכולים לחוש בו כמו בריזה קלה; הוא יכול לצנן וללטף. עם זאת, אוויר יכול להתפתח לממדים מפלצתיים כמו סופת הוריקן או טורנדו, הפוגעים והורסים. רוע: יכול לעטות מסכה של עדינות ואכפתיות, אך במהרה יהפוך למפלצתי. עם זאת, גם אז, הוא עדיין יכול לתעתע. הרוע יכול להסתיר את המפלצתיות שלו כשהוא מלטף את חסידיו ומוצא את משכנו במוחותיהם. משגשג שם ואחר כך מחלחל לנשמה. הרוע מלמד את אלה הגדלים לאורו. אחר כך הם ילעיטו את הרוע לאחרים.

בכל מקרה, הרוע איננו כל יכול. אפשר לשלוט עליו. ניתן לעצור את פעולתו, את הנזק שלו, את דרכי העינויים שלו, את האימה שהוא מטיל. הרוע מלבלב לא רק בגלל החוזק שלו, אלא גם מפני שהקשובים לו חלשים. הם מרגישים חזקים כשהם מקשיבים לשקריו של הרוע, כשהם פועלים על פי דרישותיו.

הרוע ממשיך לצמוח כי אי-הרוע מאפשר זאת. אי-הרוע מסב את ראשו, ממציא תירוצים לרוע, מנסה לנהל איתו משא ומתן, ומנסה לפייס ישות שאינה מכירה בדבר מלבד ניצחון. המחול המתמשך בין הרוע לאי-רוע קיים כבר אלפי שנים. אי-הרוע ניסה אין ספור צעדי ריקוד אחרים, אבל הרוע רומס אותם, כשהוא מפיל והורג בדרכו רקדנים רבים אחרים. נדרשות שנים רבות מספור, אלפים, ואולי גם מיליונים של מתים לפני שהאי-רוע יגלה שהרוע לעולם לא ישתנה; הרוע תמיד ישרוד. אלה שאינם מושלמים, אך אינם רעים, לא יהיו מוגנים אם יסבו את מבטם; אם יעצמו את עיניהם ויכסו את אוזניהם כשהרוע יכריז בבוטות על כוונותיו.

הרוע ימצא אותך. הרוע יטרוף אותך ואת כל אהוביך. הרוע יכלה את העולם, אלא אם כן האי-רוע יחסל אותו קודם – על ידי שימוש במעט רוע. 

המטרות העליונות של המשטר האיראני הן לייצר נשק גרעיני כדי לחסל את השטן הגדול, ארה"ב, ואת השטן הקטן – ישראל. 

האיראנים קרובים מאוד להשיג את יכולתם לייצר פצצה גרעינית. 

אנא פעל לפני שיהיה מאוחר מידי.

                                                                                                                         שארם אמירי

פרק 1

הדו"ח שנשיא ארה"ב לא ציפה לראות

2015

הבית הלבן

האיש הטיח את הדו"ח בן 35 העמודים על שולחנו. הוא נשען לאחור בכיסאו ואמר, "שיט".

הוא בחן את החדר במבטו, ראה את תוצאות עבודתו הקשה לאורך מסע הבחירות שלו, למעלה משנה של נסיעות על פני כל המדינה, הנאומים, לחיצות הידיים, גזירת סרטים, ארוחות התרמה, דיונים, לילות חסרי שינה, געגועים לאישה ולילדים, הכל החל לבעבע על פני השטח במוחו. היו אלה זיכרונות כאובים, אחרי שהיה עליו לצאת במגננה כנגד השמצות האופי שלו, ולעתים קרובות אפילו ללא יכולת להגן על עצמו כנגד שמועות בלתי מבוססות, גם כשהמסמכים הציגו את האמת. היה עליו לשאת הכול כדי שיוכל לשבת במשרד הזה, החדר הסגלגל של נשיא ארצות הברית. 

כעת נח על שולחנו הדו"ח הזה, שביקש, האחד שמעולם לא רצה לראות. הוא קרא אותו כמה פעמים, אבל עדיין ניסה לעכל את תוכנו. עיניו נדדו אל השעון הקטן על שולחן הכתיבה שלו. הוא אהב להביט בו, כי בנותיו העניקו לו אותו ביום השבעתו לנשיאות. השעה הייתה שמונה בבוקר. הרגע סיים פגישה עם מזכיר המדינה, מזכיר ההגנה וראש הCIA . הם דיברו על הדו"ח שהכין ה CIA. המוסד סיפק הוכחות מוצקות לקיום פעילות אינטנסיבית בלתי פוסקת של איראן לקידום תוכניות הגרעין שלהם. הישראלים גילו את מה שלא היה ידוע לאיש במערב: ישנם שני אתרים בהם האיראנים מקדמים במהירות את התוכנית להיות לאומה גרעינית.

הנשיא התרומם מכיסאו, הסתובב לאחור וניגש לחלון שמאחוריו. הוא בהה החוצה, אל המדשאה. הדוח, על כל עמודיו, סיפר לו דבר אחד בלבד: איש לא ידע מה באמת יש לאיראן מבחינת התוכנית הגרעינית שלה. איש לא ידע אם היא תוכל או תממש את איומה לשלוח ראשי נפץ גרעיניים לכיוון ישראל, או אירופה או ערב הסעודית, או כל מדינה אחרת. כל מה שאנשיו ידעו הוא שאם כיום אין לאיראן את היכולת הזאת, היא תוכל לעשות זאת בזמן קצר– אולי בשנה הבאה, אולי בעוד כמה חודשים. 

המשטר האיראני הרגיש חזק ולא חשש מעימות צבאי. היו להם ראשי נפץ כימיים, ביולוגיים וקרוב לוודאי גם לפחות ראש נפץ גרעיני אחד בהכנה. הנשיא החל לפסוע בחדר. האם מקבילו באיראן מוכן כבר לשלוח טיל כזה בקרוב? מה לגבי הישראלים? בעוד המחשבה מתרוצצת בראשו, הוא ידע שבוודאי הם כבר מוכנים. הם יעשו זאת גם בלי ליידע אותו מראש. 

לנשיא ארצות הברית אסור לשהות באפלה! לכן הוא פקד על ה CIA לגלות מה יודעים הישראלים ומה התוכניות שלהם. אחר כך אמר משהו שחשב שלא יאמר לעולם. הוא לא אהב את המדינה ההיא, גם לא את אנשיה, אבל אם לישראל יש תוכנית תקיפה, נשיא ארצות הברית יאלץ לשתף איתם פעולה. הוא נפגש עם שלושה מבכיריו ואמר שתחילה עליהם להשיג את מירב המידע על התוכניות של הישראלים. הוא לא אמור להיות מעורב לפני שיהיה בידיהם חומר משמעותי על מה שעלול לקרות. האם הם יוכלו להשפיע על הישראלים לעשות זאת "בדרכים חשאיות יותר"? ארה"ב תוכל להושיט יד. לא בקול נפץ גדול, אבל ב "פיצוצים" קטנים יותר ויעילים, שיכולים למחוק מתקנים, "להוציא לגמלאות" כמה מהמנהיגים שלהם, ולסייע לתושבי המדינות ההן להשיב לעצמם את הדמוקרטיה. אם ה CIA יוכל לעשות זאת, הם יקבלו נשיא שיהיה מאושר ביותר ומלא הערכה.