ספר הכישרונות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ספר הכישרונות
מכר
מאות
עותקים
ספר הכישרונות
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

ספר הכישרונות

5 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

ד"ר יאיר כספי (נולד ב-1954) הוא מייסדו ומנהלו של מרכז "פסיכולוגיה ביהדות" בתל אביב. שותף לתיקונה של "יהדות ישראלית".

את הדוקטורט עשה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק. נושא עבודתו הוא "אקלקטיות בפסיכותרפיה". כספי עבד במרפאה הפסיכיאטרית של בית החולים הדסה, וניהל תוכניות לטיפול בהתמכרויות. בשנת 1999 ייסד את התוכנית "פסיכולוגיה ביהדות" במרכז למורשת היהדות על שם צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב. זו תוכנית לימודים שנועדה במקורה בעיקר לפסיכולוגים ולעובדים סוציאליים, אך נפתחה גם לציבור הרחב, ועסקה בפסיכולוגיה המתבססת על מורשת היהדות. בנוסף לכספי לימדו בתוכנית רבנים, פסיכולוגים וחוקרי יהדות. בשנת 2009 הפכה התוכנית למכון עצמאי בתל אביב, אשר במסגרות הקבוצתיות ותוכניות הלימוד שלו לומדים מאות תלמידים. לתוכנית הלימודים נוספו "קבוצות עבודה" הפועלות במשך כל השנה, ומציעות מסגרת עבודה מתמשכת של תיקון עצמי והתמודדות עם נושאי יסוד בחיי המשתתפים. על פי כספי ומארגני התוכנית, חברי הקבוצות יוצאים למסע אל לב השבר האנושי של היחיד והתרבות, ולומדים לוותר על אשליותיהם על מצב האדם.
בשנת 2002 יצא לאור ספרו "לדרוש אלוהים", המציג את עיקרי השקפתו. הספר הפך לרב מכר. בשנים האחרונות כותב כספי טורי דעה באתרים ועיתונים שונים, המציגים "רגעי דעת" ושינויים שעברו תלמידי "פסיכולוגיה ביהדות". בסתיו 2013 ראה אור ספרו "ניסיון - פסיכולוגיה ויהדות: מסע תיקון" המביא את סיפוריהם האישיים של עשרות מתלמידיו, שחוו רגעי תובנה פסיכולוגית ששינתה את חייהם ויצרה התגלות של ייעודם.
כספי מגדיר עצמו כיהודי חילוני דתי. הוא לא מוצא בין ההגדרות המקובלות היום לזהות יהודית אף אחת שמתאימה לו. שיטתו הפסיכולוגית מעוררת עניין רב גם בקרב דתיים.

תקציר

ספר הכישרונות מזמין את הקוראים למהפכה תודעתית: הוא מגלה להם שהתברכו בכישרונות רבים, שאותם חשבו בטעות לפגמים, ומעניק להם את הכוח להיות אנושיים ולהאמין שחולשה בקבלתה נעשית לחוזקה. במסע שהספר מזמין אליו מתיידדים עם פחדים, לומדים לשאת דיכאון, לומדים להיפרד, להיעלב, להידחות ולהיכשל, ומתגייסים לעזור לעצמנו.
ד"ר יאיר כספי מנהל תכנית לטיפול קבוצתי ומחברם של "הילד שכמעט הציל את אמו", "ניסיון" ו"לדרוש אלוהים".

פרק ראשון

1
הכישרון להיות במצוקה

היציאה לחופשי נמצאת לפעמים בכמה מילים שאסור להגיד: רע לי. אני מיואש. לבד. זעקה לעזרה שאתה חונק בתוכך. ציפייה למישהו שיראה. שישמע. שיתגייס בלי שתצטרך לבקש.

ארבעה אסור להם להיות במצוקה: הבן החזק. הבת השמחה. הילדה ההורית. וזה שאסור לו להיות תלותי כמו אביו או אמו.

החזק, אם יש בו מצוקה, אסור לו לספר עד שהצליח להתגבר עליה במעשה גבורה. הבת השמחה מצחיקה אותנו גם כשהיא עצובה. היא מאמינה בחשיבה חיובית כתרופה. הילדה ההורית, מטפלת משפחתית, יכולה להיות במצוקה, אך היא חייבת לחכות איתה עד שתגמור לטפל במצוקות של כל בני המשפחה, המתחדשות ללא הפסקה. המתלונן הסדרתי, לכאורה, מפחד שיידחה אם יהיה לו קשה.

חזק, שמֵחה, הורית ומתלונן לכאורה לא מוכנים לקבל את הרשות להיות במצוקה. צעקה גדולה, אם תצא מפיהם, תבטל "אני" שאיתו הם מסתובבים בעולם, ותכניס אותם, כך הם מדמים, לרשימה מבישה: חלשים, דיכאוניים, אנוכיים ובכיינים.

בעלי התפקידים מבית הוריהם נוטים לשמר אותם בבגרותם ולשכפל יחסים דומים בסביבה חדשה. החזק נישא לאישה שאוהבת להישען. הסכם הזוגיות שלהם כולל פִּסקה לפיה לחזק אסור לעולם לגלות חולשה. הבת השמחה נישאה לבחור עצוב ויש ביניהם חלוקת תפקידים. העצוב נושא בשבילה את עיצבונה האסור בִּידיעה והיא מתחברת לעצמה דרכו, כפויה להמשיך לשמח אותו.

המטפלת מנסה להציל את סביבתה. מכילה את מצוקותינו כמו מגבת נייר עבה. מקשיבה. מקשיבה גם כשהיא מוטרדת ועייפה. לא מבקשת שנקשיב לה. וזו שאסור לה להיות תובענית כמו אמהּ, נשואה לאיש השקוע בעבודתו. אסור לה לבקש שיוותר על נסיעה אחת למענה.

מצוקתם של החזק, השמֵחה, המטפלת, וזה שאסור לו להעמיס על הזולת, מתגלית רק במצב אחד - כשהם חולים, מתפרקים, או שוקעים בדיכאון כבד. ולפעמים רק כשהם מתים. אז יאמרו אנשים: הוא הסתיר חולשה שהיה אסור לאיש לראות. היתה עצבות גדולה מתחת לצחוק. בעצמה היא לא טיפלה. הוא התנהג כאילו שהוא לא צריך אותנו.

חשוב לומר להם: ביטוי מצוקה אינו עושה אתכם חלשים, דיכאוניים, אנוכיים, או תלותיים. רק מגלה אישיות מורכבת. חזקה וגם חלשה, שמחה ועצובה, עוזרת ונעזרת, אחראית - וזקוקה לזולת לפעמים.

 

ההכרזה על מצוקה אינה מבטלת את הכישרונות שפיתח אדם כשמצוקה היתה אסורה עליו. החזק ימשיך להיות חזק, ויוסיף לאישיותו את הרשות להיות חלש לפעמים. השמחה תמשיך לשעשע אותנו, תוכל להיות איתנו גם כשאנו עצובים ותדע לשאת את עיצבונה שלה. המטפלת תוכל, אם תרצה, להמשיך להשתמש בכישורי הטיפול המופלאים שלה, ובתקופות של מצוקה לטפל בעיקר בעצמה. זה שאסור לו להיות מניפולטיבי, כמו אמו, ירשה לעצמו לדרוש, לפעמים.

הם יגלו, להפתעתם, כי יש מי שיכול לשמוע את מצוקתם. יש מי שלא חייב שתהיה שמח, חזק או מטפל. ואולי אפילו נעימה לו הזדקקותך. חלק מן העולם מתגייס לעזרתך בקלות. העולם אינו הוריך או אחיך שהיו צריכים אותך בתפקיד מצומצם, ולא היו יכולים לשמוע את צעקתך.

חזק, שמחה, מצילה ואיש שאסור לו להתלונן צריכים ללמוד להיות איש ואישה המטפלים בעצמם, כל הזמן, ויודעים לבקש ולקבל עזרה. לא יחשבו שצעקה אחת מספיקה ומסתיים בה תיקונם. יש תיקונים שלאחר שעושים אותם, צריך לחזור ולעשות אותם שוב, בכל פעם שתפקיד שאתה רגיל בו משכיח אותם.

השיעור הזה, צריך לציין, אינו מתאים לאנשים שמשתפים את העולם כל הזמן במצוקותיהם ובילדותם הקשה. אלו צריכים ללמוד מיומנות הפוכה: לקחת אחריות על ניסיונות חייהם ולהפסיק להתבכיין.

המחבר, שכמעט הציל את אמו, היה בן חזק לאביו, ועדיין אסור לו להיות עסוק בענייניו, מבקש להודיע שהיה לו שבוע די מזעזע. הרגיש לבד ועצוב. והחליט לקחת זמן לעצמו. הספר יצטרך לחכות.

 

2
הכישרון לגלות סוד שאתה לא רוצה לדעת 

מצוקתך סמויה כי יש לך סוד האסור עליך בידיעה. "לא לפתוח לעולם", כתוב על מעטפה השמורה באחד ממרתפיך. נדמה שלא תוכל לשאת את התוכן. נדמה שאי־אפשר לעמוד בכאבו. נדמה שיעשה אותך מנודה מכל חברה אנושית וייקח ממך את מי שאתה מכיר כ"אתה".

חלק ניכר מחייך מוקדש לניסיון לגלות את הסוד לצד המאמץ למחוק את התוכן הקשה ולהבטיח שלעולם לא יגיע לתודעה. אתה רודף אחר הסוד, נבהל כשאתה מתקרב אליו, מבקש הצלחה שתבטל את תוקפו.

אתה מבקש אהבה שבה הסוד יטבע. מבקש מורים להתעלות עליו. מחליף יועצים להכחשה. מבקש חומרים מאלחשים שיסתירו את מה שאסור לך להרגיש. בורח מתהום שנדמה כי תשאב אותך לתוכה ולא תהיה ממנה דרך חזרה.

יש אנשים שמשקלו של התוכן האסור להם קטן, לא מאיים, ומאפשר להם לבחור לחיות בלי לגעת בו. יש אנשים שאין להם ברירה. פתרון מדומה או חלקי שעזר להם לשרוד שנים לא עובד יותר.

פעם האמנת שדרכך לא עובדת כי לא התמסרת אליה. הכוח לא נתן לך ביטחון, כי לא תמיד היית חזק. הכסף לא עשה אותך מאושר כי לא נעשית טייקון. אהבה לא ריפאה אותך כי לא היתה גדולה מספיק. החופש לא שחרר אותך כי נשארו כמה חובות בעולמך שלא שחררת. ההתעלות לא גאלה אותך כי נשאר לך קצת "אני".

מותש מחיים של הימנעות מתוכן, מרגש, או מזיכרון שהקדשת חלק ניכר מחייך למאמץ למנוע ממנו להגיע לתודעה, גילית כי לכלים שעבדו פעם יש יום תפוגה. הצלחותיך, הישגיך, כוחך והנאותיך כבר לא מסוגלים יותר להעלים עצב, פחד, רעב וחוסר אונים שאתה נושא עמך. הסמים והאלכוהול לא עובדים. הכאב נעשה בלתי־נסבל.

הסוד חמקמק. מטעה וכואב. מערכות ההגנה האוטומטיות שלך שומרות עליו שלא יתגלה. אסור להקשיב אם מישהו ירמוז לך עליו. אתה נוטה בלי משים לבחור תוכן קרוב שקל יותר להתמודד איתו. קורא לניסיון שלך בשמות שאתה יכול לשאת, הממשיכים להסתיר אותו. "הכישרונות" שאספנו בספר זה עוסקים בתכנים שאנשים בורחים מהם.

אפשר שאחד מהם יפתח לך שער שלא ידעת על קיומו.

בְּמקום שמותר להגיד לאדם רק דברים שהוא יכול לשמוע, רוצה לשמוע ואינו מתנגד להם, הסוד נשאר סתום. כדי להשתחרר משליטתו של תוכן אסור במגע, צריך להסתכן ולשמוע דברים שהמשפחה לא מסכימה להם ושאינם מקובלים חברתית.

כדאי שתהיה בעולמך סמכות אחת גבוהה יותר מן הפרט או הקבוצה שמולם אתה עומד.

התוכן האסור עליך אינו "מי שאתה באמת", אלא מרכיב אחד באישיותך הקיים לצדם של כוחותיך ותכונותיך המבורכות. אפשר ללמוד להכירו, להתיידד עמו, לבטאו, ולהשתמש בו.

הכישרונות הנפרשים כאן אינם שווים בחשיבותם לך. כל איש מבקש לפחות כישרון אחד או שניים החסרים לו במיוחד. אם למדת להקשיב ולהבין אנשים, הגיע הזמן להכיר את הרשות לא להכיל. אם למדת לקבל אנשים כמו שהם, תלמד לאתגר אותם. אם אתה יודע לסלוח לעצמך, אפשר שאתה חסר את הכישרון לחוש אשמת אמת, המסמנת תפקיד שממנו לא תוכל להשתמט. אם למדת להיות חזק תמיד, אפשר שאתה מוכן לדעת שפעם היית חסר אונים.

הבחור המפחד, ששום אישה לא תרצה בו, אפשר שהוא זקוק לכישרון לשאת דחייה קדומה. אם אתה יודע לשמוח, אפשר שהכישרון להיות עצוב הוא מתנה שאפשר לתת לך.

האיש שאסור לו להצליח יגלה שהוא ממשיך לרַצות אב שהיה צריך אותו קטן לידו. האישה החוששת שרוצים לסלקה תגלה שהיא בורחת מזיכרון מבית ילדותה שבו הרגו את נשמתה. האיש שאסור לו לפגוש את זעמו יגלו בו שער להתקוממות על עוולה. האיש שאביו ואמו עזבוהו, יגלה הורים שנשלחו לאמצו. האיש שאהבה אִכזבה אותו יגלה ברית שממנה צומחות אהבות.

הדרך נפתחת בַּמקום הנדמה כמסוכן ביותר בשבילך. מאחורי השער שמי שנכנס בו אפשר שלא יֵצא. הגאולה נמצאת בארס הנחש המבקש להכישך.

יש בך חלק שלא רצית שיהיה בך. הוא רק חלק ממך. יש חלק שאינך רוצה שיהיה בך, ואינו שלך. תפקיד שלקחת על עצמך בשירות המשפחה או החברה וראוי להשיבו לבעליו.

יש בך פחד שאינו יודע דבר על המציאות, והוא זיכרון ישן שלא צריך לעשות איתו מאומה. יש בך מגבלה שלא תוכל למחוק או לשלוט בה. אפשר לנהל אותה. יש רגש איום שאתה הולך למצוא בלבך. יש זמן ומקום שבהם רגש שאינך מוכן שיהיה בך הוא הזמנה לתפקיד חיוני. ישנה פציעה שאתה סוחב עמך, והיא אתגר מיוחד שהוטל עליך להתגבר עליו.

ישנו סוד שנאסר עליך לידיעה. סודה של תרבות שהבטיחה לך לשווא יכולת בלתי־מוגבלת של שליטה, או שלמות מדומה. ישנו שבר בלבך. והוא מצבו של כל אדם. ברוך הבא.

 

 

ד"ר יאיר כספי (נולד ב-1954) הוא מייסדו ומנהלו של מרכז "פסיכולוגיה ביהדות" בתל אביב. שותף לתיקונה של "יהדות ישראלית".

את הדוקטורט עשה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק. נושא עבודתו הוא "אקלקטיות בפסיכותרפיה". כספי עבד במרפאה הפסיכיאטרית של בית החולים הדסה, וניהל תוכניות לטיפול בהתמכרויות. בשנת 1999 ייסד את התוכנית "פסיכולוגיה ביהדות" במרכז למורשת היהדות על שם צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב. זו תוכנית לימודים שנועדה במקורה בעיקר לפסיכולוגים ולעובדים סוציאליים, אך נפתחה גם לציבור הרחב, ועסקה בפסיכולוגיה המתבססת על מורשת היהדות. בנוסף לכספי לימדו בתוכנית רבנים, פסיכולוגים וחוקרי יהדות. בשנת 2009 הפכה התוכנית למכון עצמאי בתל אביב, אשר במסגרות הקבוצתיות ותוכניות הלימוד שלו לומדים מאות תלמידים. לתוכנית הלימודים נוספו "קבוצות עבודה" הפועלות במשך כל השנה, ומציעות מסגרת עבודה מתמשכת של תיקון עצמי והתמודדות עם נושאי יסוד בחיי המשתתפים. על פי כספי ומארגני התוכנית, חברי הקבוצות יוצאים למסע אל לב השבר האנושי של היחיד והתרבות, ולומדים לוותר על אשליותיהם על מצב האדם.
בשנת 2002 יצא לאור ספרו "לדרוש אלוהים", המציג את עיקרי השקפתו. הספר הפך לרב מכר. בשנים האחרונות כותב כספי טורי דעה באתרים ועיתונים שונים, המציגים "רגעי דעת" ושינויים שעברו תלמידי "פסיכולוגיה ביהדות". בסתיו 2013 ראה אור ספרו "ניסיון - פסיכולוגיה ויהדות: מסע תיקון" המביא את סיפוריהם האישיים של עשרות מתלמידיו, שחוו רגעי תובנה פסיכולוגית ששינתה את חייהם ויצרה התגלות של ייעודם.
כספי מגדיר עצמו כיהודי חילוני דתי. הוא לא מוצא בין ההגדרות המקובלות היום לזהות יהודית אף אחת שמתאימה לו. שיטתו הפסיכולוגית מעוררת עניין רב גם בקרב דתיים.

עוד על הספר

ספר הכישרונות יאיר כספי

1
הכישרון להיות במצוקה

היציאה לחופשי נמצאת לפעמים בכמה מילים שאסור להגיד: רע לי. אני מיואש. לבד. זעקה לעזרה שאתה חונק בתוכך. ציפייה למישהו שיראה. שישמע. שיתגייס בלי שתצטרך לבקש.

ארבעה אסור להם להיות במצוקה: הבן החזק. הבת השמחה. הילדה ההורית. וזה שאסור לו להיות תלותי כמו אביו או אמו.

החזק, אם יש בו מצוקה, אסור לו לספר עד שהצליח להתגבר עליה במעשה גבורה. הבת השמחה מצחיקה אותנו גם כשהיא עצובה. היא מאמינה בחשיבה חיובית כתרופה. הילדה ההורית, מטפלת משפחתית, יכולה להיות במצוקה, אך היא חייבת לחכות איתה עד שתגמור לטפל במצוקות של כל בני המשפחה, המתחדשות ללא הפסקה. המתלונן הסדרתי, לכאורה, מפחד שיידחה אם יהיה לו קשה.

חזק, שמֵחה, הורית ומתלונן לכאורה לא מוכנים לקבל את הרשות להיות במצוקה. צעקה גדולה, אם תצא מפיהם, תבטל "אני" שאיתו הם מסתובבים בעולם, ותכניס אותם, כך הם מדמים, לרשימה מבישה: חלשים, דיכאוניים, אנוכיים ובכיינים.

בעלי התפקידים מבית הוריהם נוטים לשמר אותם בבגרותם ולשכפל יחסים דומים בסביבה חדשה. החזק נישא לאישה שאוהבת להישען. הסכם הזוגיות שלהם כולל פִּסקה לפיה לחזק אסור לעולם לגלות חולשה. הבת השמחה נישאה לבחור עצוב ויש ביניהם חלוקת תפקידים. העצוב נושא בשבילה את עיצבונה האסור בִּידיעה והיא מתחברת לעצמה דרכו, כפויה להמשיך לשמח אותו.

המטפלת מנסה להציל את סביבתה. מכילה את מצוקותינו כמו מגבת נייר עבה. מקשיבה. מקשיבה גם כשהיא מוטרדת ועייפה. לא מבקשת שנקשיב לה. וזו שאסור לה להיות תובענית כמו אמהּ, נשואה לאיש השקוע בעבודתו. אסור לה לבקש שיוותר על נסיעה אחת למענה.

מצוקתם של החזק, השמֵחה, המטפלת, וזה שאסור לו להעמיס על הזולת, מתגלית רק במצב אחד - כשהם חולים, מתפרקים, או שוקעים בדיכאון כבד. ולפעמים רק כשהם מתים. אז יאמרו אנשים: הוא הסתיר חולשה שהיה אסור לאיש לראות. היתה עצבות גדולה מתחת לצחוק. בעצמה היא לא טיפלה. הוא התנהג כאילו שהוא לא צריך אותנו.

חשוב לומר להם: ביטוי מצוקה אינו עושה אתכם חלשים, דיכאוניים, אנוכיים, או תלותיים. רק מגלה אישיות מורכבת. חזקה וגם חלשה, שמחה ועצובה, עוזרת ונעזרת, אחראית - וזקוקה לזולת לפעמים.

 

ההכרזה על מצוקה אינה מבטלת את הכישרונות שפיתח אדם כשמצוקה היתה אסורה עליו. החזק ימשיך להיות חזק, ויוסיף לאישיותו את הרשות להיות חלש לפעמים. השמחה תמשיך לשעשע אותנו, תוכל להיות איתנו גם כשאנו עצובים ותדע לשאת את עיצבונה שלה. המטפלת תוכל, אם תרצה, להמשיך להשתמש בכישורי הטיפול המופלאים שלה, ובתקופות של מצוקה לטפל בעיקר בעצמה. זה שאסור לו להיות מניפולטיבי, כמו אמו, ירשה לעצמו לדרוש, לפעמים.

הם יגלו, להפתעתם, כי יש מי שיכול לשמוע את מצוקתם. יש מי שלא חייב שתהיה שמח, חזק או מטפל. ואולי אפילו נעימה לו הזדקקותך. חלק מן העולם מתגייס לעזרתך בקלות. העולם אינו הוריך או אחיך שהיו צריכים אותך בתפקיד מצומצם, ולא היו יכולים לשמוע את צעקתך.

חזק, שמחה, מצילה ואיש שאסור לו להתלונן צריכים ללמוד להיות איש ואישה המטפלים בעצמם, כל הזמן, ויודעים לבקש ולקבל עזרה. לא יחשבו שצעקה אחת מספיקה ומסתיים בה תיקונם. יש תיקונים שלאחר שעושים אותם, צריך לחזור ולעשות אותם שוב, בכל פעם שתפקיד שאתה רגיל בו משכיח אותם.

השיעור הזה, צריך לציין, אינו מתאים לאנשים שמשתפים את העולם כל הזמן במצוקותיהם ובילדותם הקשה. אלו צריכים ללמוד מיומנות הפוכה: לקחת אחריות על ניסיונות חייהם ולהפסיק להתבכיין.

המחבר, שכמעט הציל את אמו, היה בן חזק לאביו, ועדיין אסור לו להיות עסוק בענייניו, מבקש להודיע שהיה לו שבוע די מזעזע. הרגיש לבד ועצוב. והחליט לקחת זמן לעצמו. הספר יצטרך לחכות.

 

2
הכישרון לגלות סוד שאתה לא רוצה לדעת 

מצוקתך סמויה כי יש לך סוד האסור עליך בידיעה. "לא לפתוח לעולם", כתוב על מעטפה השמורה באחד ממרתפיך. נדמה שלא תוכל לשאת את התוכן. נדמה שאי־אפשר לעמוד בכאבו. נדמה שיעשה אותך מנודה מכל חברה אנושית וייקח ממך את מי שאתה מכיר כ"אתה".

חלק ניכר מחייך מוקדש לניסיון לגלות את הסוד לצד המאמץ למחוק את התוכן הקשה ולהבטיח שלעולם לא יגיע לתודעה. אתה רודף אחר הסוד, נבהל כשאתה מתקרב אליו, מבקש הצלחה שתבטל את תוקפו.

אתה מבקש אהבה שבה הסוד יטבע. מבקש מורים להתעלות עליו. מחליף יועצים להכחשה. מבקש חומרים מאלחשים שיסתירו את מה שאסור לך להרגיש. בורח מתהום שנדמה כי תשאב אותך לתוכה ולא תהיה ממנה דרך חזרה.

יש אנשים שמשקלו של התוכן האסור להם קטן, לא מאיים, ומאפשר להם לבחור לחיות בלי לגעת בו. יש אנשים שאין להם ברירה. פתרון מדומה או חלקי שעזר להם לשרוד שנים לא עובד יותר.

פעם האמנת שדרכך לא עובדת כי לא התמסרת אליה. הכוח לא נתן לך ביטחון, כי לא תמיד היית חזק. הכסף לא עשה אותך מאושר כי לא נעשית טייקון. אהבה לא ריפאה אותך כי לא היתה גדולה מספיק. החופש לא שחרר אותך כי נשארו כמה חובות בעולמך שלא שחררת. ההתעלות לא גאלה אותך כי נשאר לך קצת "אני".

מותש מחיים של הימנעות מתוכן, מרגש, או מזיכרון שהקדשת חלק ניכר מחייך למאמץ למנוע ממנו להגיע לתודעה, גילית כי לכלים שעבדו פעם יש יום תפוגה. הצלחותיך, הישגיך, כוחך והנאותיך כבר לא מסוגלים יותר להעלים עצב, פחד, רעב וחוסר אונים שאתה נושא עמך. הסמים והאלכוהול לא עובדים. הכאב נעשה בלתי־נסבל.

הסוד חמקמק. מטעה וכואב. מערכות ההגנה האוטומטיות שלך שומרות עליו שלא יתגלה. אסור להקשיב אם מישהו ירמוז לך עליו. אתה נוטה בלי משים לבחור תוכן קרוב שקל יותר להתמודד איתו. קורא לניסיון שלך בשמות שאתה יכול לשאת, הממשיכים להסתיר אותו. "הכישרונות" שאספנו בספר זה עוסקים בתכנים שאנשים בורחים מהם.

אפשר שאחד מהם יפתח לך שער שלא ידעת על קיומו.

בְּמקום שמותר להגיד לאדם רק דברים שהוא יכול לשמוע, רוצה לשמוע ואינו מתנגד להם, הסוד נשאר סתום. כדי להשתחרר משליטתו של תוכן אסור במגע, צריך להסתכן ולשמוע דברים שהמשפחה לא מסכימה להם ושאינם מקובלים חברתית.

כדאי שתהיה בעולמך סמכות אחת גבוהה יותר מן הפרט או הקבוצה שמולם אתה עומד.

התוכן האסור עליך אינו "מי שאתה באמת", אלא מרכיב אחד באישיותך הקיים לצדם של כוחותיך ותכונותיך המבורכות. אפשר ללמוד להכירו, להתיידד עמו, לבטאו, ולהשתמש בו.

הכישרונות הנפרשים כאן אינם שווים בחשיבותם לך. כל איש מבקש לפחות כישרון אחד או שניים החסרים לו במיוחד. אם למדת להקשיב ולהבין אנשים, הגיע הזמן להכיר את הרשות לא להכיל. אם למדת לקבל אנשים כמו שהם, תלמד לאתגר אותם. אם אתה יודע לסלוח לעצמך, אפשר שאתה חסר את הכישרון לחוש אשמת אמת, המסמנת תפקיד שממנו לא תוכל להשתמט. אם למדת להיות חזק תמיד, אפשר שאתה מוכן לדעת שפעם היית חסר אונים.

הבחור המפחד, ששום אישה לא תרצה בו, אפשר שהוא זקוק לכישרון לשאת דחייה קדומה. אם אתה יודע לשמוח, אפשר שהכישרון להיות עצוב הוא מתנה שאפשר לתת לך.

האיש שאסור לו להצליח יגלה שהוא ממשיך לרַצות אב שהיה צריך אותו קטן לידו. האישה החוששת שרוצים לסלקה תגלה שהיא בורחת מזיכרון מבית ילדותה שבו הרגו את נשמתה. האיש שאסור לו לפגוש את זעמו יגלו בו שער להתקוממות על עוולה. האיש שאביו ואמו עזבוהו, יגלה הורים שנשלחו לאמצו. האיש שאהבה אִכזבה אותו יגלה ברית שממנה צומחות אהבות.

הדרך נפתחת בַּמקום הנדמה כמסוכן ביותר בשבילך. מאחורי השער שמי שנכנס בו אפשר שלא יֵצא. הגאולה נמצאת בארס הנחש המבקש להכישך.

יש בך חלק שלא רצית שיהיה בך. הוא רק חלק ממך. יש חלק שאינך רוצה שיהיה בך, ואינו שלך. תפקיד שלקחת על עצמך בשירות המשפחה או החברה וראוי להשיבו לבעליו.

יש בך פחד שאינו יודע דבר על המציאות, והוא זיכרון ישן שלא צריך לעשות איתו מאומה. יש בך מגבלה שלא תוכל למחוק או לשלוט בה. אפשר לנהל אותה. יש רגש איום שאתה הולך למצוא בלבך. יש זמן ומקום שבהם רגש שאינך מוכן שיהיה בך הוא הזמנה לתפקיד חיוני. ישנה פציעה שאתה סוחב עמך, והיא אתגר מיוחד שהוטל עליך להתגבר עליו.

ישנו סוד שנאסר עליך לידיעה. סודה של תרבות שהבטיחה לך לשווא יכולת בלתי־מוגבלת של שליטה, או שלמות מדומה. ישנו שבר בלבך. והוא מצבו של כל אדם. ברוך הבא.