ההוא
אֲנִי הַהוּא
פִּין זָקוּר בְּתוֹךְ חָלָל רֵיק.
חָתַכְתִּי בּוֹ דַּקּוֹת דַּקּוֹת
עַד שֶׁנּוֹתְרוּ מִמֶּנּוּ רַק זְרָעִים
מִתּוֹכָם צָמְחָה הָאִשָּׁה שֶׁאָבְדָה
לִי לִפְנֵי שָׁנִים, כְּשֶׁסּוֹבַבְתִּי את
רֹאשִׁי לְרֶגַע וְהֵצַצְתִּי לְכִוּוּן אַחֵר.
אֲנִי פּוֹשֶׂקֶת אֶת רַגְלַי
כְּדֵי לְהַבִּיט דַּרְכָּן עַל הַבַּיִת שֶׁעָזַבְתִּי מִזְּמַן,
וְעַל הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה,
עֲצֵי תַּפּוּז עוֹמְדִים בִּפְרִיחַת אַפְּרִיל,
אָבִי שֶׁדּוֹרֵךְ עַל שָׁרְשֵׁיהֶם כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מֵאֲדָמָה,
רֵיחוֹת הַמָּוֶת שֶׁאָפְפוּ אֶת הַמִּרְפָּסוֹת וְהַחַלּוֹנוֹת
וְהַמַּרְזְבִים וְהַסַּפּוֹת וְהַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַמִּטּוֹת
וְהַדְּלָתוֹת, שֶׁנִּסְגְּרוּ עַל מָה שֶׁנָּשְׂאָה הַסְּעָרָה בְּיוֹם אֶחָד,
כְּשֶׁהַהִיא פָּנְתָה לְכִוּוּן אַחֵר וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי פֹּה.
רַגְלַי קְרוּעוֹת מִן הַמַּאֲמָץ
שֶׁחוֹלְלוּ הָרוּחוֹת בְּתוֹךְ דָּפְנוֹתַי
מְגָרוֹת אֶת הַדְּבֵקוּת הַנִּגֶּרֶת
בַּקְּרוּמִים הַמִּשְׁתַּפְּלִים, הַנֶּעֱרָמִים, הַנִּסְחָפִים,
הַנָּעִים, הַמַּחְלִיקִים בְּתוֹךְ בְּשָׂרִי הָרָטֹב.
אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁהֵבִיא הָעֲרָפֶל בַּלַּיְלָה הַהוּא,
כַּאֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין בְּדָבָר.
אשֶׁר סְתָמִי הִתְנַשֵּׂא בְּחַיַּי
כְּמוֹ בָּרָק רָחוֹק שֶׁלֹּא נִתָּן לִשְׁמֹעַ עוֹד אֶת רַעֲמוֹ.
נָגַעְתִּי בּוֹ קַלּוֹת
נִשְׂרֶפֶת, מֻתֶּכֶת.
לֶהָבָה שֶׁל אִשָּׁה שֶׁעָבְרָה כָּאן מִזְּמַן,
לִרְגָעִים.
אפריל 1998
