הלא-מודע הזוגי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הלא-מודע הזוגי
מכר
מאות
עותקים
הלא-מודע הזוגי
מכר
מאות
עותקים

הלא-מודע הזוגי

5 כוכבים (3 דירוגים)

עוד על הספר

עירית קליינר-פז

ד"ר עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, עוסקת בטיפול, הדרכה והוראה של טיפול זוגי ואישי בגישה פסיכואנליטית-התייחסותית. בעבודת הדוקטורט שלה חקרה יישומים של פילוסופיית השפה ביחס לתקשורת זוגית; פיתחה את הרעיון של "זרם התקשורת הזוגית".

תקציר

ספרה של עירית קליינר-פז, הלא-מודע הזוגי, הוא בראש ובראשונה ספר לימוד לכל העוסקים בטיפול נפשי, אישי, זוגי או משפחתי, אשר מעוניינים להרחיב את הידע שלהם ביחס לתרומת הגישה הפסיכואנליטית לעבודה עם סוגיות בתחום היחסים הזוגיים. הספר מציג באופן שיטתי מושגי יסוד בפסיכואנליזה ואת היישום שלהם בתחום הזוגיות. הספר נותן מענה לשאלות שונות, כגון כיצד מתגבש הלא-מודע הזוגי? מהו איזון טוב בין אהבה לתוקפנות? מהם ייצוגים מופנמים וכיצד הם באים לידי ביטוי בהשלכות של בני ובנות זוג? כיצד ניתן לזהות מצבים של הזדהות השלכתית אשר מעכירה את הקשר הזוגי וכיצד לטפל בהם? שאלות אלה ואחרות מקבלות מענה תיאורטי וקליני בעזרת הדגמות מתוך מקרים אמיתיים שמציגה המחברת.

בין הנושאים המוצגים בספר ניתן לקרוא על סוגיות שכיחות בהתמודדות של זוגות, כמו למשל ההשפעה ההדדית בין הקשר הרגשי ליחסי המין; יחסים מחוץ לנישואים, מאבקי כוח, ריחוק, קירבת יתר, תלות והישענות, כמו גם המתח בין מישור העבודה היומיומית של זוגיות ומשפחה למישורים הרומנטיים והארוטיים .מעבר להיותו ספר לימוד דידקטי, הספר שלפניכם משלב תובנות מתחום הפילוסופיה של השפה ביחס לתפקודן של הלשון והתקשורת ותרומתן הקריטית לאיכות היחסים הזוגיים. רעיונות כמו משחק שפה או הבנת תפקידן של המילים כמכשירים בהתנהלות הרגשית של בני זוג מוסיפים כלים ייחודיים לארגז הכלים של מטפלים ומטפלות ומסייעים לתרגם מושגים מופשטים מתחום הפסיכואנליזה אל המישור המעשי של תקשורת המקדמת צמיחה וריפוי.

ד"ר ענר גוברין, עורך סדרת "נרקיסוס"

ד"ר עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, עוסקת בטיפול, הדרכה והוראה של טיפול זוגי ואישי בגישה פסיכואנליטית-התייחסותית. בעבודת הדוקטורט שלה חקרה יישומים של פילוסופיית השפה ביחס לתקשורת זוגית; פיתחה את הרעיון של "זרם התקשורת הזוגית".

פרק ראשון

הקדמה
 

הנוירוזות הן בריאות א־סוציאליות; הן מבקשות לפעול בכוחות עצמן מה שנוצר בחברה בעבודה קולקטיבית... שורש מהותה הא־סוציאלית של הנוירוזה הוא במגמתה הראשונית לברוח מממשות שאינה מספקת אל עולם הזיות רב־תענוג יותר. בעולם ממשי זה, שהנוירוטיקנים מתרחקים ממנו, שולטת חברת בני האדם והמוסדות שנוצרו בידיהם; פניית העורף לממשות היא כאחת פרישה מן החברה האנושית (פרויד 1966: 71).

לאן שלא נפנה את מבטנו בשדה הטיפול הפסיכואנליטי נראה זוג. זוג ההורים שהפכו לייצוגים מופנמים, זוג ההורים שמשתתפים במשולש האדיפלי, הזוג הטיפולי של מטפלת־מטופל, וכמובן הזוגיות המיוסרת, הנכספת, שהיא אחד מנושאי השיחה השכיחים בחדר הטיפולים. המתח ביחסים עם ההורים מוליד את הנוירוזה, והאיזון הנפשי מתבטא ביחסים זוגיים יציבים. סובייקט בריא בנפשו, לפי הפסיכואנליזה, צומח מתוך הרומן המשולש עם הוריו ומגיע אל החלמתו כשהוא מוותר על המשאלה לזוגיות עם ההורה ומוצא לו את הקשר הזוגי המציאותי שלו.

אולם בפסיכואנליזה על כל זרמיה ישנה נטייה להתייחס ליחיד כבועה אטומה של יצרים, חרדות, הגנות והפנמות המתנהלת במנותק מעולם האנשים האמיתיים שבסביבתו. הנוירוזה, כותב פרויד, הינה א־סוציאלית, מתעלמת מהגיון ומציאות ומעדיפה את הדמיון, וכך גם הפסיכואנליזה במידה מסוימת, מתרחקת מהממשות של הקיום החברתי ומתכנסת בבועה שבה יש רק מטפל.ת ומטופל.ת, מנותקים מהקשר ומהשפעות הסביבה החיצונית.

שתי העובדות הללו יוצרות פרדוקס מעניין: מחד, לאן שלא נפנה את מבטנו בשדה הטיפול והתיאוריה הפסיכואנליטית ישנו דגש על יחסים: יחסי אובייקט, השקעה של אנרגיה בזולת, התקשרות, זולת־עצמי — מהיחסים הראשוניים שעיצבו את נפשה של המטופלת ועד יחסיה עם חבריה, ילדיה וכמובן בן זוגה. מאידך, הדגש הקליני בפסיכואנליזה מכוון לחקירה של היחיד במבודד מקשריו הממשיים. הרעיון של טיפול ישיר בזוג וביחסים משפחתיים המתקיימים בפועל התפתח מאוחר יחסית ובאפיקים צדדיים של התיאוריה, המחקר והפרקטיקה הקלינית. האמונה המרכזית בפסיכואנליזה גורסת כי הצמד שבו תתרחש ההחלמה מדפוסי יחסים גרועים יכול להיות אך ורק הצמד הטיפולי. רק בתהליכי העברה והעברה נגדית, ישתחזרו מערכות היחסים השונות ויעוצבו מחדש דפוסים והפנמות בריאות יותר.

מבלי להטיל ספק בעוצמתם וחשיבותם של תהליכי הטיפול הפסיכואנליטי האישי, ברצוני להראות בספר זה שהמרחב המשולש שבו מטפלת פוגשת את המטופלים יחד עם "האובייקט" הממשי יכול לשמש זירה נפלאה לחולל שינויים במבנים נפשיים עמוקים, לצד שיפור במערכת היחסים המציאותית. כניסתם של בני הזוג לטיפול זוגי באוריינטציה פסיכואנליטית אינה עוצרת את תהליכי הריפוי האינדיבידואלי. נהפוך הוא, תהליכי העברה מתרחשים ביתר שאת בין שלושת המשתתפים בטיפול; התובנות והפירושים נרקמים מתוך מגוון נקודות מבט מעשירות, והתהליך הטיפולי הפסיכואנליטי קורה גם קורה.

ספר זה הוא תוצאה של מסע ארוך בחיפוש אחר דיאלוג בין הכלים הפסיכואנליטיים לתחום הטיפול הזוגי. הספר ימחיש את ההפריה ההדדית בין תפיסת המשפחה כמערכת לבין ההשקפה הפסיכואנליטית שמאפשרת להבין את עולמו הלא מודע של היחיד ויחסיו עם הזולת. בספר זה ברצוני לקחת את הקורא/ת לטיול בשדה הרעיונות שבו ביליתי בשלושים השנים האחרונות — לצלול אל מעמקי הנפש בעזרת החשיבה הפסיכואנליטית, לנוע במעגלים של הטיפול המערכתי, לצאת למרחבים של השפעת החברה והתרבות על הזוגיות, ועם כל המטען העשיר הזה לחזור פנימה אל בועת הטיפול בנפש הפרטית של אישה ואיש בתוך מערכת היחסים הממושכת והמרכזית של חייהם.

החוט המקשר בין היחיד למערכת, הדבק שמחבר קבוצה של יחידים והופך אותם למשפחה, הינו זרם בלתי פוסק של אינטראקציות; תקשורת ישירה וסמויה, מילולית ולא מילולית, מחוות, טקסים ופעולות שבחרתי לכנותם "זרם התקשורת הזוגי". קוראים המעוניינים להרחיב הבנתם בתהליך הטיפול הזוגי, ימצאו בספר זה רעיונות שיסייעו להם להבין כיצד ניתן לצלול מבלי לטבוע בזרם התקשורת הזוגי, לנווט את דרכם בין המפגש עם נפשו של הפרט לבין התמודדות עם כוחות בין־אישיים שפועלים בשדה המשפחתי והחברתי. בספר יינתן מקום מרכזי לשפה כמחוללת תהליכים תוך־נפשיים ובין־אישיים, בין אם זו השפה המשפחתית ובין אם אלו משחקי השפה של המטפלת, שמנסה להכניס שינוי ולהטות את זרם התקשורת לאפיקים בריאים יותר.

בפרק הראשון יוצגו מושגים בסיסיים בפסיכואנליזה הפרוידיאנית והאופן שבו הם תורמים להבנה ולטיפול בתהליכים זוגיים. הפרק יראה כיצד התמודדות עם גלגולי היצרים בינקות משפיעה על התפיסות וההתנהגות בעת שנוצר קשר זוגי בבגרות, בבחירת בני זוג ובמידת היכולת לנהל מערכת יחסים מאוזנת. קונפליקטים בין התקשרות להורה והחשש מתחרות במשולש היחסים עם ההורים, מכניסים מתח כבר ב"רומן" הראשון ומעמיסים קושי למזג את האהבה החושנית רוויית הליבידו עם אהבה רכה, הישענותית. הקושי לאזן בין שני כוחות אלה מעצב את מה שמרבית בני הזוג מביאים עמם כ"נדוניה" לקשריהם הבוגרים. לכן הטיפול הזוגי אינו יכול להתעלם ממטענים אישיים קדומים שמרכיבים את הלא־מודע האישי, ובעקבותיו גם את הלא־מודע הזוגי.

הפרק השני יתמקד במתח שבין אהבה לעצמי ואהבה לזולת כאתגר התפתחותי שהפסיכואנליזה על כל זרמיה עוסקת בו. היכולת ליצור קשר זוגי ולהתמיד בו תלויה במידה רבה ביכולת של בני הזוג לצאת מבועת עצמיותם ולהכיר במה שמתרחש אצל הזולת. האחרות, הנפרדות והשוני של בן הזוג מתנגשים ומאיימים על המשאלה לשליטה אומניפוטנטית ומייצרים לא פעם שדה קרב שבו אין מקום לשניים. תופעת הנרקיסיזם כפי שמוכרת בזרם יחסי אובייקט ובזרם העצמי קיבלה ובצדק חשיבות רבה בתיאוריה ובטכניקה הפסיכואנליטיות. בטיפול זוגי היא חשובה שבעתיים, שכן ככל שתחריף מידת הנרקיסיזם כך תיפגע יותר האפשרות לאינטימיות, הדדיות ותקשורת בין־סובייקטיבית. מעבר לכך, פרק זה יראה את תרומתה הגדולה של מסגרת הטיפול הזוגי להתמודדות עם נטיות נרקיסיסטיות. לא יהיה מוגזם לטעון שכל טיפול זוגי מוצלח, תורם רבות להפחתה במידת הנרקיסיזם של בני הזוג וליכולת שלהם לשאת את נוכחותו הנפרדת של הזולת גם בעולמם הפנימי וגם בממד הבין־אישי.

הפרק השלישי נשען על תיאוריית יחסי אובייקט והמוקד שלה באיזון בין שני היצרים — מיניות ותוקפנות, אהבה ומלחמה. אחד האתגרים החשובים לקיומו של קשר ממושך הוא מציאת איזון בין תוקפנות בריאה, שמתבטאת במידה סבירה של אסרטיביות ויכולת עימות, לבין רגשות ואנרגיות של חיבור, התמזגות ואהבה במידה מתאימה. הפרק ימחיש היבטים חיוביים של תוקפנות ולא רק את הסכנה ההרסנית שבה, מתוך אמונה שהיא מגוננת על הקשר הזוגי מאובדן גבולות והתמזגות. מטפלות זוגיות נתקלות במהלך עבודתן ברמות גבוהות של תוקפנות, מתח ועוינות בין בני זוג הנאבקים על עצמיותם, והפרק יעניק כלים לעיבוד מעמיק ויסודי של כוחות ההרס ולהפחתתם.

הפרק יראה כיצד המתח והאיזון בין תוקפנות ואהבה הם גורם מכריע בהתפתחות של מנגנוני הגנה, ובעיקר השלכה והזדהות השלכתית. המטפלת הזוגית1 נדרשת למיומנות גבוהה בזיהוי והבנה של תהליכי הזדהות השלכתית והאופן שבו הם פועלים ביחסים הזוגיים לטוב ולרע.

הפרק הרביעי יוקדש למושג אחד שאני מוצאת אותו מועיל ומארגן במיוחד, והוא הרעיון שבני הזוג מפתחים על־אני משותף. ניתן לטעון שבני זוג מהדהדים זה לזו היבטים של מצפון, חוקים וכללי מותר ואסור אשר הופכים לחלק נכבד מהלא־מודע הזוגי, וחשוב ללמוד כיצד להבין מה טיבו ומתי הוא הופך למשתק והרסני. כמו לתוקפנות, גם לעל־אני ישנם היבטים חיוביים שמשמשים כגבול מחזיק וגדר תומכת, אך במידה מוגזמת הוא עלול להיות מבנה משתק ורודפני שבו בני הזוג רואים זה את זה כנציגי החברה המבקרת ומענישה. כפי שטיפול פסיכואנליטי מדגיש את החשיבות של עיבוד העל־אני וריכוך הייצוגים שלו, כך גם בטיפול זוגי זהו לא פעם מפתח לשיפור איכות החיים הזוגית.

הפרק החמישי יעמיק ברעיון הלא־מודע הזוגי באמצעות מושג הקנוניה, שמתייחס לתהליכי הזדהות השלכתית הדדיים בתוך קשר זוגי. הפרק יפרט את מאפייני הקנוניה שמתפתחת בין ההיבטים הלא מודעים של שני בני הזוג ואת תהליכי ההזדהות ההשלכתית שקובעים את חומרתה. הקנוניה מהווה כלי אבחוני ממדרגה ראשונה לזיהוי אופי הקונפליקט הזוגי ולהפחתת חומרתו. הדוגמאות תתמקדנה בשני סוגים שכיחים של קנוניה: הקנוניה האדיפלית, שמאופיינת בפיצול בין בני הזוג סביב סוגיות אדיפליות, והקנוניה הנרקיסיסטית, שבה בולט הפיצול בין עליונות לנחיתות.

הפרק השישי יתמודד עם תופעת העברה והעברה נגדית בטיפול זוגי אשר כוללת מורכבות רבה יותר מזו שבטיפול יחידני. יפורטו סוגים טיפוסיים של חוויות המטפלת מול שני בני זוג, כמו הרגשות לנוכח סודות ושקרים, מתח מיני, בדידות ומאבקים על אמת וצדק. ההתמודדות של מטפלת זוגית עם רגשותיה כלפי המטופלים — כל אחד בנפרד ושניהם כיחידה אחת — ועם רגשותיהם כלפיה, היא שדה חשוב להתפתחות של שינוי. הפרק יציע דרכים להרחבת המודעות לרגשות השונים הפועלים בין שלושת השותפים לתהליך הטיפולי, והשימוש בהם.

הפרק השביעי יציג כמה מחידושי העמדה ההתייחסותית ותרומתם לטיפול הזוגי. השפה ההתייחסותית תורמת לעבודה עם זוגות מעצם עיסוקה המעמיק ביחסים בין־סובייקטיביים ובדרכים לקידום תהליכים של הכרה הדדית ואינטימיות. תגליות חדשות לגבי ויסות רגשי והחלפה בין היבטי עצמי הן כלים חדשניים ומעולים לארגז הכלים של המטפלת הזוגית. העמדה ההתייחסותית מעניקה לה דרכים שונות להתמודדות עם הסובייקטיביות שלה בכללה, הרבה מעבר לעבודה עם העברה נגדית, ולהרחבת השימוש בה.

הפרק השמיני עונה לשאלה הנפוצה כיצד מתרגמים תיאוריה פסיכולוגית ומושגים מופשטים על נפש האדם לכדי פעולת הטיפול המעשי. בפרק זה אציג את הטכניקה הטיפולית שאותה אני מדמה לקליעת צמה של התערבויות, דהיינו לשזור יחד תובנות עומק ביחס לעולמו הפרטי של כל אחד מבני הזוג, יחד עם ההשפעות שלהם זה על זה אשר מרכיבות את הלא־מודע הזוגי. הטכניקה האינטגרטיבית לטיפול זוגי משלבת פרשנות פסיכואנליטית, טכניקות מתוך העמדה ההתייחסותית וראייה מערכתית, וכן כלים מעשיים לטיפוח תודעה זוגית. כפי שמעשה הטיפול הפסיכואנליטי הופך את הלא־מודע למודע, כך מעשה הטיפול הזוגי הופך את הלא־מודע הזוגי לתודעה זוגית משותפת שבה שני יחידים רואים את עצמם ואת זולתם ומתייחסים לעצמם ולאחר כסובייקטים שלמים ונפרדים, ולא רק כאובייקטים להשלכות וציפיות ילדיות.

אני מאמינה שספר זה יהיה תרומה חשובה גם למטפלים מתחום הטיפול האישי המעוניינים להרחיב את כישוריהם בעבודה עם זוגות, או להעמיק בהבנת תהליכים זוגיים עבור הטיפולים האישיים. מטפלות ומטפלים זוגיים שהוכשרו בגישה המערכתית יעמיקו את היכרותם עם מנגנונים תוך־נפשיים ותהליכים לא מודעים במערכת הזוגית. לעובדים במוסדות בריאות הנפש שבהם נדרשת אבחנה והחלטה לגבי הפניה לטיפול נפשי, מומלץ להכיר לעומק את הטיפול הזוגי כאופציה נוספת, שבמקרים מסוימים עדיפה על טיפול יחידני. וכמובן, הספר מציע העמקה לכל קורא וקוראת סקרנים שמעוניינים להרחיב את השכלתם לגבי האופן שבו נוצרת זוגיות, וההתרחשויות הלא מודעות שמכוננות את האופי הייחודי שלה ואת הדינמיקה הספציפית לה. אני מקווה בכל לבי כי ספר זה יסייע באתגר של החזקת החבל בשני קצותיו — היכולת לזהות תהליכים לא מודעים ולטפל בהם, יחד עם ההיבט הבין־אישי והבין־סובייקטיבי של זוגיות ומשפחה.

 

 

עירית קליינר-פז

ד"ר עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, עוסקת בטיפול, הדרכה והוראה של טיפול זוגי ואישי בגישה פסיכואנליטית-התייחסותית. בעבודת הדוקטורט שלה חקרה יישומים של פילוסופיית השפה ביחס לתקשורת זוגית; פיתחה את הרעיון של "זרם התקשורת הזוגית".

עוד על הספר

הלא-מודע הזוגי עירית קליינר-פז

הקדמה
 

הנוירוזות הן בריאות א־סוציאליות; הן מבקשות לפעול בכוחות עצמן מה שנוצר בחברה בעבודה קולקטיבית... שורש מהותה הא־סוציאלית של הנוירוזה הוא במגמתה הראשונית לברוח מממשות שאינה מספקת אל עולם הזיות רב־תענוג יותר. בעולם ממשי זה, שהנוירוטיקנים מתרחקים ממנו, שולטת חברת בני האדם והמוסדות שנוצרו בידיהם; פניית העורף לממשות היא כאחת פרישה מן החברה האנושית (פרויד 1966: 71).

לאן שלא נפנה את מבטנו בשדה הטיפול הפסיכואנליטי נראה זוג. זוג ההורים שהפכו לייצוגים מופנמים, זוג ההורים שמשתתפים במשולש האדיפלי, הזוג הטיפולי של מטפלת־מטופל, וכמובן הזוגיות המיוסרת, הנכספת, שהיא אחד מנושאי השיחה השכיחים בחדר הטיפולים. המתח ביחסים עם ההורים מוליד את הנוירוזה, והאיזון הנפשי מתבטא ביחסים זוגיים יציבים. סובייקט בריא בנפשו, לפי הפסיכואנליזה, צומח מתוך הרומן המשולש עם הוריו ומגיע אל החלמתו כשהוא מוותר על המשאלה לזוגיות עם ההורה ומוצא לו את הקשר הזוגי המציאותי שלו.

אולם בפסיכואנליזה על כל זרמיה ישנה נטייה להתייחס ליחיד כבועה אטומה של יצרים, חרדות, הגנות והפנמות המתנהלת במנותק מעולם האנשים האמיתיים שבסביבתו. הנוירוזה, כותב פרויד, הינה א־סוציאלית, מתעלמת מהגיון ומציאות ומעדיפה את הדמיון, וכך גם הפסיכואנליזה במידה מסוימת, מתרחקת מהממשות של הקיום החברתי ומתכנסת בבועה שבה יש רק מטפל.ת ומטופל.ת, מנותקים מהקשר ומהשפעות הסביבה החיצונית.

שתי העובדות הללו יוצרות פרדוקס מעניין: מחד, לאן שלא נפנה את מבטנו בשדה הטיפול והתיאוריה הפסיכואנליטית ישנו דגש על יחסים: יחסי אובייקט, השקעה של אנרגיה בזולת, התקשרות, זולת־עצמי — מהיחסים הראשוניים שעיצבו את נפשה של המטופלת ועד יחסיה עם חבריה, ילדיה וכמובן בן זוגה. מאידך, הדגש הקליני בפסיכואנליזה מכוון לחקירה של היחיד במבודד מקשריו הממשיים. הרעיון של טיפול ישיר בזוג וביחסים משפחתיים המתקיימים בפועל התפתח מאוחר יחסית ובאפיקים צדדיים של התיאוריה, המחקר והפרקטיקה הקלינית. האמונה המרכזית בפסיכואנליזה גורסת כי הצמד שבו תתרחש ההחלמה מדפוסי יחסים גרועים יכול להיות אך ורק הצמד הטיפולי. רק בתהליכי העברה והעברה נגדית, ישתחזרו מערכות היחסים השונות ויעוצבו מחדש דפוסים והפנמות בריאות יותר.

מבלי להטיל ספק בעוצמתם וחשיבותם של תהליכי הטיפול הפסיכואנליטי האישי, ברצוני להראות בספר זה שהמרחב המשולש שבו מטפלת פוגשת את המטופלים יחד עם "האובייקט" הממשי יכול לשמש זירה נפלאה לחולל שינויים במבנים נפשיים עמוקים, לצד שיפור במערכת היחסים המציאותית. כניסתם של בני הזוג לטיפול זוגי באוריינטציה פסיכואנליטית אינה עוצרת את תהליכי הריפוי האינדיבידואלי. נהפוך הוא, תהליכי העברה מתרחשים ביתר שאת בין שלושת המשתתפים בטיפול; התובנות והפירושים נרקמים מתוך מגוון נקודות מבט מעשירות, והתהליך הטיפולי הפסיכואנליטי קורה גם קורה.

ספר זה הוא תוצאה של מסע ארוך בחיפוש אחר דיאלוג בין הכלים הפסיכואנליטיים לתחום הטיפול הזוגי. הספר ימחיש את ההפריה ההדדית בין תפיסת המשפחה כמערכת לבין ההשקפה הפסיכואנליטית שמאפשרת להבין את עולמו הלא מודע של היחיד ויחסיו עם הזולת. בספר זה ברצוני לקחת את הקורא/ת לטיול בשדה הרעיונות שבו ביליתי בשלושים השנים האחרונות — לצלול אל מעמקי הנפש בעזרת החשיבה הפסיכואנליטית, לנוע במעגלים של הטיפול המערכתי, לצאת למרחבים של השפעת החברה והתרבות על הזוגיות, ועם כל המטען העשיר הזה לחזור פנימה אל בועת הטיפול בנפש הפרטית של אישה ואיש בתוך מערכת היחסים הממושכת והמרכזית של חייהם.

החוט המקשר בין היחיד למערכת, הדבק שמחבר קבוצה של יחידים והופך אותם למשפחה, הינו זרם בלתי פוסק של אינטראקציות; תקשורת ישירה וסמויה, מילולית ולא מילולית, מחוות, טקסים ופעולות שבחרתי לכנותם "זרם התקשורת הזוגי". קוראים המעוניינים להרחיב הבנתם בתהליך הטיפול הזוגי, ימצאו בספר זה רעיונות שיסייעו להם להבין כיצד ניתן לצלול מבלי לטבוע בזרם התקשורת הזוגי, לנווט את דרכם בין המפגש עם נפשו של הפרט לבין התמודדות עם כוחות בין־אישיים שפועלים בשדה המשפחתי והחברתי. בספר יינתן מקום מרכזי לשפה כמחוללת תהליכים תוך־נפשיים ובין־אישיים, בין אם זו השפה המשפחתית ובין אם אלו משחקי השפה של המטפלת, שמנסה להכניס שינוי ולהטות את זרם התקשורת לאפיקים בריאים יותר.

בפרק הראשון יוצגו מושגים בסיסיים בפסיכואנליזה הפרוידיאנית והאופן שבו הם תורמים להבנה ולטיפול בתהליכים זוגיים. הפרק יראה כיצד התמודדות עם גלגולי היצרים בינקות משפיעה על התפיסות וההתנהגות בעת שנוצר קשר זוגי בבגרות, בבחירת בני זוג ובמידת היכולת לנהל מערכת יחסים מאוזנת. קונפליקטים בין התקשרות להורה והחשש מתחרות במשולש היחסים עם ההורים, מכניסים מתח כבר ב"רומן" הראשון ומעמיסים קושי למזג את האהבה החושנית רוויית הליבידו עם אהבה רכה, הישענותית. הקושי לאזן בין שני כוחות אלה מעצב את מה שמרבית בני הזוג מביאים עמם כ"נדוניה" לקשריהם הבוגרים. לכן הטיפול הזוגי אינו יכול להתעלם ממטענים אישיים קדומים שמרכיבים את הלא־מודע האישי, ובעקבותיו גם את הלא־מודע הזוגי.

הפרק השני יתמקד במתח שבין אהבה לעצמי ואהבה לזולת כאתגר התפתחותי שהפסיכואנליזה על כל זרמיה עוסקת בו. היכולת ליצור קשר זוגי ולהתמיד בו תלויה במידה רבה ביכולת של בני הזוג לצאת מבועת עצמיותם ולהכיר במה שמתרחש אצל הזולת. האחרות, הנפרדות והשוני של בן הזוג מתנגשים ומאיימים על המשאלה לשליטה אומניפוטנטית ומייצרים לא פעם שדה קרב שבו אין מקום לשניים. תופעת הנרקיסיזם כפי שמוכרת בזרם יחסי אובייקט ובזרם העצמי קיבלה ובצדק חשיבות רבה בתיאוריה ובטכניקה הפסיכואנליטיות. בטיפול זוגי היא חשובה שבעתיים, שכן ככל שתחריף מידת הנרקיסיזם כך תיפגע יותר האפשרות לאינטימיות, הדדיות ותקשורת בין־סובייקטיבית. מעבר לכך, פרק זה יראה את תרומתה הגדולה של מסגרת הטיפול הזוגי להתמודדות עם נטיות נרקיסיסטיות. לא יהיה מוגזם לטעון שכל טיפול זוגי מוצלח, תורם רבות להפחתה במידת הנרקיסיזם של בני הזוג וליכולת שלהם לשאת את נוכחותו הנפרדת של הזולת גם בעולמם הפנימי וגם בממד הבין־אישי.

הפרק השלישי נשען על תיאוריית יחסי אובייקט והמוקד שלה באיזון בין שני היצרים — מיניות ותוקפנות, אהבה ומלחמה. אחד האתגרים החשובים לקיומו של קשר ממושך הוא מציאת איזון בין תוקפנות בריאה, שמתבטאת במידה סבירה של אסרטיביות ויכולת עימות, לבין רגשות ואנרגיות של חיבור, התמזגות ואהבה במידה מתאימה. הפרק ימחיש היבטים חיוביים של תוקפנות ולא רק את הסכנה ההרסנית שבה, מתוך אמונה שהיא מגוננת על הקשר הזוגי מאובדן גבולות והתמזגות. מטפלות זוגיות נתקלות במהלך עבודתן ברמות גבוהות של תוקפנות, מתח ועוינות בין בני זוג הנאבקים על עצמיותם, והפרק יעניק כלים לעיבוד מעמיק ויסודי של כוחות ההרס ולהפחתתם.

הפרק יראה כיצד המתח והאיזון בין תוקפנות ואהבה הם גורם מכריע בהתפתחות של מנגנוני הגנה, ובעיקר השלכה והזדהות השלכתית. המטפלת הזוגית1 נדרשת למיומנות גבוהה בזיהוי והבנה של תהליכי הזדהות השלכתית והאופן שבו הם פועלים ביחסים הזוגיים לטוב ולרע.

הפרק הרביעי יוקדש למושג אחד שאני מוצאת אותו מועיל ומארגן במיוחד, והוא הרעיון שבני הזוג מפתחים על־אני משותף. ניתן לטעון שבני זוג מהדהדים זה לזו היבטים של מצפון, חוקים וכללי מותר ואסור אשר הופכים לחלק נכבד מהלא־מודע הזוגי, וחשוב ללמוד כיצד להבין מה טיבו ומתי הוא הופך למשתק והרסני. כמו לתוקפנות, גם לעל־אני ישנם היבטים חיוביים שמשמשים כגבול מחזיק וגדר תומכת, אך במידה מוגזמת הוא עלול להיות מבנה משתק ורודפני שבו בני הזוג רואים זה את זה כנציגי החברה המבקרת ומענישה. כפי שטיפול פסיכואנליטי מדגיש את החשיבות של עיבוד העל־אני וריכוך הייצוגים שלו, כך גם בטיפול זוגי זהו לא פעם מפתח לשיפור איכות החיים הזוגית.

הפרק החמישי יעמיק ברעיון הלא־מודע הזוגי באמצעות מושג הקנוניה, שמתייחס לתהליכי הזדהות השלכתית הדדיים בתוך קשר זוגי. הפרק יפרט את מאפייני הקנוניה שמתפתחת בין ההיבטים הלא מודעים של שני בני הזוג ואת תהליכי ההזדהות ההשלכתית שקובעים את חומרתה. הקנוניה מהווה כלי אבחוני ממדרגה ראשונה לזיהוי אופי הקונפליקט הזוגי ולהפחתת חומרתו. הדוגמאות תתמקדנה בשני סוגים שכיחים של קנוניה: הקנוניה האדיפלית, שמאופיינת בפיצול בין בני הזוג סביב סוגיות אדיפליות, והקנוניה הנרקיסיסטית, שבה בולט הפיצול בין עליונות לנחיתות.

הפרק השישי יתמודד עם תופעת העברה והעברה נגדית בטיפול זוגי אשר כוללת מורכבות רבה יותר מזו שבטיפול יחידני. יפורטו סוגים טיפוסיים של חוויות המטפלת מול שני בני זוג, כמו הרגשות לנוכח סודות ושקרים, מתח מיני, בדידות ומאבקים על אמת וצדק. ההתמודדות של מטפלת זוגית עם רגשותיה כלפי המטופלים — כל אחד בנפרד ושניהם כיחידה אחת — ועם רגשותיהם כלפיה, היא שדה חשוב להתפתחות של שינוי. הפרק יציע דרכים להרחבת המודעות לרגשות השונים הפועלים בין שלושת השותפים לתהליך הטיפולי, והשימוש בהם.

הפרק השביעי יציג כמה מחידושי העמדה ההתייחסותית ותרומתם לטיפול הזוגי. השפה ההתייחסותית תורמת לעבודה עם זוגות מעצם עיסוקה המעמיק ביחסים בין־סובייקטיביים ובדרכים לקידום תהליכים של הכרה הדדית ואינטימיות. תגליות חדשות לגבי ויסות רגשי והחלפה בין היבטי עצמי הן כלים חדשניים ומעולים לארגז הכלים של המטפלת הזוגית. העמדה ההתייחסותית מעניקה לה דרכים שונות להתמודדות עם הסובייקטיביות שלה בכללה, הרבה מעבר לעבודה עם העברה נגדית, ולהרחבת השימוש בה.

הפרק השמיני עונה לשאלה הנפוצה כיצד מתרגמים תיאוריה פסיכולוגית ומושגים מופשטים על נפש האדם לכדי פעולת הטיפול המעשי. בפרק זה אציג את הטכניקה הטיפולית שאותה אני מדמה לקליעת צמה של התערבויות, דהיינו לשזור יחד תובנות עומק ביחס לעולמו הפרטי של כל אחד מבני הזוג, יחד עם ההשפעות שלהם זה על זה אשר מרכיבות את הלא־מודע הזוגי. הטכניקה האינטגרטיבית לטיפול זוגי משלבת פרשנות פסיכואנליטית, טכניקות מתוך העמדה ההתייחסותית וראייה מערכתית, וכן כלים מעשיים לטיפוח תודעה זוגית. כפי שמעשה הטיפול הפסיכואנליטי הופך את הלא־מודע למודע, כך מעשה הטיפול הזוגי הופך את הלא־מודע הזוגי לתודעה זוגית משותפת שבה שני יחידים רואים את עצמם ואת זולתם ומתייחסים לעצמם ולאחר כסובייקטים שלמים ונפרדים, ולא רק כאובייקטים להשלכות וציפיות ילדיות.

אני מאמינה שספר זה יהיה תרומה חשובה גם למטפלים מתחום הטיפול האישי המעוניינים להרחיב את כישוריהם בעבודה עם זוגות, או להעמיק בהבנת תהליכים זוגיים עבור הטיפולים האישיים. מטפלות ומטפלים זוגיים שהוכשרו בגישה המערכתית יעמיקו את היכרותם עם מנגנונים תוך־נפשיים ותהליכים לא מודעים במערכת הזוגית. לעובדים במוסדות בריאות הנפש שבהם נדרשת אבחנה והחלטה לגבי הפניה לטיפול נפשי, מומלץ להכיר לעומק את הטיפול הזוגי כאופציה נוספת, שבמקרים מסוימים עדיפה על טיפול יחידני. וכמובן, הספר מציע העמקה לכל קורא וקוראת סקרנים שמעוניינים להרחיב את השכלתם לגבי האופן שבו נוצרת זוגיות, וההתרחשויות הלא מודעות שמכוננות את האופי הייחודי שלה ואת הדינמיקה הספציפית לה. אני מקווה בכל לבי כי ספר זה יסייע באתגר של החזקת החבל בשני קצותיו — היכולת לזהות תהליכים לא מודעים ולטפל בהם, יחד עם ההיבט הבין־אישי והבין־סובייקטיבי של זוגיות ומשפחה.