בדרך שלהן - סיפורי נשים במסע גירושין
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בדרך שלהן - סיפורי נשים במסע גירושין
הוספה למועדפים

בדרך שלהן - סיפורי נשים במסע גירושין

4.2 כוכבים (9 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

בת 45, גרושה מזה 6 שנים ואימא לאיתי בן התשע. יועצת חינוכית, מדריכה ביחידה למיניות ומניעת התעללות, מנחת הורים ומטפלת בשיטת CBT. זהו ספר הביכורים שלי.
מאז שעברתי תהליך גירושין בעצמי התחלתי לחקור לעומק את עולם הגרושים-גרושות, נחשפתי לסיפורים, למחקרים, לחוויות ולתחושות של אלה המחליטים להפריד בתים.
התובנה המרכזית אליה הגעתי במסע לכתיבת הספר היתה כי בניגוד להלך הרוח הציבורי הרווח, אשר קובע כי א.נשים נוטים "לפרק את החבילה" בנקל, במרבית המקרים הפרידה הייתה בלתי נמנעת.

תקציר


"שערה הסתור והאיפור שנמרח על פניה אותתו לה כי משהו לא טוב התרחש זה עתה, והדבר העלה את סף החרדה שלה. ברגע אחד החלו להציף אותה תמונות, קולות וזיכרונות מהעבר, והיא הרגישה שהיא מאבדת אחיזה. מסוחררת וחנוקה יצאה במהירות אל מחוץ לחדר השירותים, נתמכת בכתלים כדי לא למעוד, מבקשת שהאדמה תבלע אותה."

'בדרך שלהן - סיפורי נשים במסע גירושין' מגולל את סיפוריהן של שבע נשים שהתאהבו ונישאו לאור הבטחה הדדית להיות שם זה למען זה בטוב וברע. אלא שעד מהרה הופרה ההבטחה, ואת מקום האהבה, הרוך והתשוקה תפסו ניכור, כאב, השפלה ולעיתים אף אלימות קשה, לרוב בלי שאיש יבחין או ידע. ההחלטה לשבור את קשר השתיקה ולצאת לחופשי הובילה כל אחת, בדרך הייחודית לה, למקום שבו היא מצויה כיום. כל הסיפורים מבוססים על ראיונות עם נשים אמיתיות. פרטי הזיהוי שונו כדי לשמור על פרטיותן.

שגית פוליטי איש שלום, בת 45 ואימא לאיתי בן התשע, היא יועצת חינוכית, בעלת תואר שני מאוניברסיטת תל-אביב, מדריכה ביחידה למיניות ולמניעת פגיעות בקרב ילדים ונוער בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי, מנחת הורים ומטפלת בשיטת CBT. מאז תהליך הגירושין שעברה בעצמה החלה לחקור את עולם הגרושים-גרושות ונחשפה לסיפורים, למחקרים, לחוויות ולתחושות של אלו המחליטים להפריד בתים. התובנה המרכזית שהגיעה אליה בתהליך כתיבת הספר הייתה כי בניגוד להלך הרוח הציבורי הרווח, אשר קובע כי אנשים נוטים "לפרק את החבילה" בנקל, במרבית המקרים הפרידה הייתה בלתי נמנעת. 

'בדרך שלהן - סיפורי נשים במסע גירושין' הוא ספר הביכורים שלה.

פרק ראשון

יציאת חירום

"ילד אהוב שלי, אימא כאן, בבקשה, אל תבכה יאירי. אימא כאן," היא עטפה אותו בין ידיה, ליטפה אותו ומחתה את עקבות הדמעות מפניו. לאחר שתיקה ארוכה בנה הרים את ראשו, הביט בעיניה ואמר בכעס, "למה את לא אומרת לו ללכת מכאן? למה את לא מעיפה אותו מהבית? איך את יכולה לסבול אותו?"
ילדה בן השמונה המשיך להתבונן בפניה, מבקש תשובות לשאלותיו הנוקבות. חוסר האונים שחשה אסנת אל מול הילד היה בלתי נתפס. היא ידעה שהוא צודק, היא ידעה שעליה לעצור את הטירוף שהשתלט על כל פינה בבית.
באותו לילה היא ישנה עם יאיר במיטתו, מחבקת אותו, מגנה עליו בגופה ועוטפת אותו בחום ובאהבה. היא התקשתה להירדם, ראשה היה מעורפל ממחשבות ומדאגה. היא התבוננה ביאיר שישן שלו לידה, כשהיא יודעת שעל גופו, מתחת לפיג'מה הנעימה, נותרו עדויות צרובות למה שאירע כמה שעות לפני כן. 
היא ידעה שעליה לעשות מעשה, להציל את ילדיה, להציל את עצמה, אך לא ידעה כיצד תוכל לעשות זאת.

בת 45, גרושה מזה 6 שנים ואימא לאיתי בן התשע. יועצת חינוכית, מדריכה ביחידה למיניות ומניעת התעללות, מנחת הורים ומטפלת בשיטת CBT. זהו ספר הביכורים שלי.
מאז שעברתי תהליך גירושין בעצמי התחלתי לחקור לעומק את עולם הגרושים-גרושות, נחשפתי לסיפורים, למחקרים, לחוויות ולתחושות של אלה המחליטים להפריד בתים.
התובנה המרכזית אליה הגעתי במסע לכתיבת הספר היתה כי בניגוד להלך הרוח הציבורי הרווח, אשר קובע כי א.נשים נוטים "לפרק את החבילה" בנקל, במרבית המקרים הפרידה הייתה בלתי נמנעת.

עוד על הספר

בדרך שלהן - סיפורי נשים במסע גירושין שגית פוליטי איש שלום

יציאת חירום

"ילד אהוב שלי, אימא כאן, בבקשה, אל תבכה יאירי. אימא כאן," היא עטפה אותו בין ידיה, ליטפה אותו ומחתה את עקבות הדמעות מפניו. לאחר שתיקה ארוכה בנה הרים את ראשו, הביט בעיניה ואמר בכעס, "למה את לא אומרת לו ללכת מכאן? למה את לא מעיפה אותו מהבית? איך את יכולה לסבול אותו?"
ילדה בן השמונה המשיך להתבונן בפניה, מבקש תשובות לשאלותיו הנוקבות. חוסר האונים שחשה אסנת אל מול הילד היה בלתי נתפס. היא ידעה שהוא צודק, היא ידעה שעליה לעצור את הטירוף שהשתלט על כל פינה בבית.
באותו לילה היא ישנה עם יאיר במיטתו, מחבקת אותו, מגנה עליו בגופה ועוטפת אותו בחום ובאהבה. היא התקשתה להירדם, ראשה היה מעורפל ממחשבות ומדאגה. היא התבוננה ביאיר שישן שלו לידה, כשהיא יודעת שעל גופו, מתחת לפיג'מה הנעימה, נותרו עדויות צרובות למה שאירע כמה שעות לפני כן. 
היא ידעה שעליה לעשות מעשה, להציל את ילדיה, להציל את עצמה, אך לא ידעה כיצד תוכל לעשות זאת.