מבוא
בשנים האחרונות עולות יותר ויותר חדשות הקשורות למוסר בהתנהלות רפואית, כשהשיא היה בהתנהלות המדינה והמערכת הרפואית בהתמודדות עם מגפת COVID-19 (קורונה). בהתמודדות הזאת היו דילמות של סגרים, מחקרים קליניים, הקצאת משאבים וכפיית טיפול רפואי. הדילמות האלו פתחו פצעים עמוקים שהיו בקרב החברה הישראלית וחילקו אותנו אפילו ליותר שבטים ממה שהיינו.
מטרת הספר הזה היא לחשוף חלק מהדילמות האתיות הרפואיות שיש ולהקנות את עקרונות הבסיס לאתיקה הרפואית. הספר לא נותן תשובה מה מוסרי ומה לא, אלא פותח חלון לשיקולים השונים בקבלת החלטות אתיות שמתבססות על עקרונות האתיקה הרפואית. מטרת הספר היא לפתוח את המחשבה, לעורר דיון ולסייע בזיהוי דילמות אתיות שאנו נתקלים בהן בחיי היום־יום, אם בחיים הפרטיים ואם בערוצי החדשות השונים.
החלטתי לכתוב את הספר, אחרי שכמטופל ובחיים האישיים, נתקלתי במקרים שבהם נראה לנו שההתנהלות שלנו או של הצוות הרפואי טובה, ולמרות זאת היו דילמות שיכולות להשפיע על הטיפול הרפואי. במקרה אחד, רופא הציע לי לקבוע אצלו תור לבדיקה. זה נשמע נהדר שהרופא דואג למטופל, אך הבדיקה עלתה לי 5,000 שקלים, והוא לא הסביר דבר עליה ועל המשמעות שלה. אחרי בדיקה קצרה למדתי שאפשר היה לעבור את הבדיקה הזאת בחינם ואף לבחור את הרופא המטפל. אותו רופא שהציע לי את הבדיקה התנהל בצורה פטרנליסטית, ולא בהכרח חשב על טובתי אלא על הכסף שאותו ירוויח.
מקרה נוסף חוויתי בשאלת סוף החיים. כל מי שעומד לאבד אדם יקר רוצה לזכות בכל רגע נוסף איתו, אך האם כל רגע באמת שווה את הרגע? מה עם אנשים שאנחנו אוהבים, האם נרצה שהם יאריכו את חייהם בכל מחיר? נתקלתי בשלושה מקרים בנושא זה. מקרה ראשון, פטירה בהפתעה, מקרה שני, הידרדרות בכמה חודשים ואז פטירה, ומקרה שלישי של סבל במשך שנים בעקבות מחלה ולאחר מכן החולה התאבד. בעקבות המקרים האלו נתקלתי בדילמות של האם צריך לעזור לאדם לסיים את חייו או לא, או האם נבקש שיעשו כל פעילות מצילת חיים לאדם.
מטרת הספר היא לחשוף אותנו לאותן דילמות בחיי היום־יום שלנו, כדי שנדע להתמודד איתן טוב יותר או לבצע בחירות מושכלות מול דילמות רבות שקיימות בתחום הרפואי.