בראשית היה דף ריק
ב־5.6.2012 התרחש מקרה העתיד לשנות את הנרטיב של חיי ואולי גם של חייכם. עדיין לא הייתם מודעים לכך, איך יכולתם? הרי לא הייתם נוכחים באותו חדר קטן, בסדנת הכתיבה שערכתי לקבוצת נערים בסיכון.
אחד הנערים, שסבל משלל בעיות רגשיות ומהערכה עצמית נמוכה, סירב באופן עקבי להשתתף בתרגילים שביצעו חבריו לקבוצה. "אין לי מה לכתוב," הוא טען בהחלטיות מתריסה. כך נמשך המצב כארבעה שיעורים.
בשיעור החמישי, כאשר שאר המשתתפים כתבו במרץ במחברותיהם, הבטתי בו יושב בידיים שמוטות לצדדים, בוהה בהשתקפותו המרקדת על פני זגוגית החלון הרועדת מחמת הרוח.
הרגשתי שהנער הזה חומק ממני וכמו הרוח המצליפה בחלון, הכתה בי הידיעה שאם הסדנה הזו תסתיים מבלי שיפרוץ את חומת הכתיבה הזו, ייתכן מאד שהנער הזה, שסוחב על גבו הצעיר ביוגרפיה קשה מנשוא, לא ינסה לפרוץ את החומה המפרידה בינו לבין היכולת לבטא את עצמו בכתב, לעולם.
המבט על פני הנער, ההולך והשוקע בתוך אגם של ויתור פנימי, עורר בי תחושת בהלה ובהילות ההולמת יותר מקרה חירום במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים איכילוב הסמוך, מאשר סדנת כתיבה לבני נוער. מצאתי את עצמי מבצע פעולה אינסטינקטיבית המקדימה את המחשבה — פעולה, שבהמשך יתברר, שהיא המקבילה הגראפית להשלכת גלגל הצלה.
מצאתי את עצמי מצייר במחברתו של הנער מעגל, מעט רחב יותר מקוטרה של תחתית ספל קפה. "רק מלא את המעגל במילים," ביקשתי. ״שכח מהדף כולו.״
הנער היסס לרגע, שקשק בפקק העט שלו מספר פעמים ואז, באבחת עט, כמו הניף חרב חדה, הסתער על המשימה. מהרגע בו נגע קצה חודה של העט בדף, הוא לא ניתק ממנו. הוא כתב במשך שתי דקות תמימות בכתב נמרץ וצפוף.
כשסיים השליך את העט על השולחן, כאילו הייתה אחוזה בלהבות. נראה שהוא היה מופתע בדיוק כמוני. מסיבה עלומה כלשהי זה עבד — בפעם הראשונה בחייו הוא כתב טקסט באופן זורם וחופשי.
לאחר מכן הגדלנו את קוטר המעגל והטקסטים התרחבו, התארכו והעמיקו בהתאם.
בתרגילים ובשיעורים הקרובים שמחתי לגלות שתלמידים נוספים בסדנה, החלו לבקש שאצייר צורה כזו או אחרת במחברותיהם. נראה היה שהמגבלות הצורניות הכפויות שחררו אותם מלובנו המסמא של הדף המלבני.
התגלית המופלאה
ככל שנקפו הימים, נחשפה בפנינו בהדרגה תגלית מרתקת: לא רק שתיחום הצורות שחרר את מחסומי הכתיבה של התלמידים באופן פלאי, הצורות שבתוכן כתבנו, השפיעו באורח־קסם על תוכן הכתיבה! כפי שתיבת תהודה משפיעה על עומק ואיכות הצליל, כך המסגרת הצורנית הכתיבה את סגנון, תוכן וקצב הטקסטים.
יותר מכך, גילינו שיציקת הכתיבה לצורות מסוימות, מכוונות אותה לתכלית מסוימת.
לדוגמא: כתיבה בתוך חץ הפונה מטה — מובילה להסקת מסקנות חד־משמעיות. כתיבה בתוך צורת מתומן — מעניקה נקודות מבט מפתיעות. כתיבה בתוך מבנה של שעון חול — מייצרת טרנספורמציה במהלך הכתיבה ועוד.
במהלך השנים שחלפו מאז, תרגלתי את השיטה באדיקות יחד עם תלמידות ותלמידים, צעירים ומבוגרים, כותבים מתחילים ויוצרות מנוסות, שהסכימו להשאיר מאחוריהם את אופני הכתיבה המקובלים ולצאת למסע כתיבה שטרם נראה כמותו. יחד גילינו, כמו חוקרי חלל נלהבים, אינספור צורות ודימויים, בהם כתבנו טקסטים מופלאים, מפתיעים ומלאי השראה.
מאז אני משתמש בכלים שלמדתי בכל עבודות הכתיבה שלי: תסריטים, מחזות, כתיבת מאמרים וכמובן בסדנאות כתיבה שאני מעביר. אבל יותר חשוב מכך, אני משתמש בשיטת הכתיבה הזו בחיי היומיום שלי, לקבלת החלטות, לגילוי תובנות, להבהרת מחשבות ולחיבור לקולות פנימיים־עמוקים וחכמים ממני.
כיום אין בי ספק כי שינוי האופן בו אנו כותבים, ישנה בהכרח את האופן בו אנו חושבים. אם רק תסכימו להיענות לאתגר ולהצטרף למסע, נוכל לכתוב יחד מציאות חדשה, גמישה יותר, יצירתית יותר ומסעירה מעבר לכל דמיון. מציאות בה המילים הבוקעות מתוכנו משקפות את החלקים הגבוהים והזכים ביותר בנפשנו וברוחנו.
אבל רגע לפני שיוצאים לדרך, בואו ננסה להבין איך כתיבה "מחוץ למלבן" מסייעת לנו לפרוץ את גבולות עצמנו ולהגיע לתוצאות מרחיקות לכת.
הצורות שבתוכן כתבנו,
השפיעו באורח קסם על תוכן הכתיבה!
כפי שתיבת תהודה משפיעה על עומק ואיכות הצליל, כך המסגרת הצורנית הכתיבה את סגנון הטקסטים.
בראשית היה דף ריק
ב־5.6.2012 התרחש מקרה העתיד לשנות את הנרטיב של חיי ואולי גם של חייכם. עדיין לא הייתם מודעים לכך, איך יכולתם? הרי לא הייתם נוכחים באותו חדר קטן, בסדנת הכתיבה שערכתי לקבוצת נערים בסיכון.
אחד הנערים, שסבל משלל בעיות רגשיות ומהערכה עצמית נמוכה, סירב באופן עקבי להשתתף בתרגילים שביצעו חבריו לקבוצה. "אין לי מה לכתוב," הוא טען בהחלטיות מתריסה. כך נמשך המצב כארבעה שיעורים.
בשיעור החמישי, כאשר שאר המשתתפים כתבו במרץ במחברותיהם, הבטתי בו יושב בידיים שמוטות לצדדים, בוהה בהשתקפותו המרקדת על פני זגוגית החלון הרועדת מחמת הרוח.
הרגשתי שהנער הזה חומק ממני וכמו הרוח המצליפה בחלון, הכתה בי הידיעה שאם הסדנה הזו תסתיים מבלי שיפרוץ את חומת הכתיבה הזו, ייתכן מאד שהנער הזה, שסוחב על גבו הצעיר ביוגרפיה קשה מנשוא, לא ינסה לפרוץ את החומה המפרידה בינו לבין היכולת לבטא את עצמו בכתב, לעולם.
המבט על פני הנער, ההולך והשוקע בתוך אגם של ויתור פנימי, עורר בי תחושת בהלה ובהילות ההולמת יותר מקרה חירום במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים איכילוב הסמוך, מאשר סדנת כתיבה לבני נוער. מצאתי את עצמי מבצע פעולה אינסטינקטיבית המקדימה את המחשבה — פעולה, שבהמשך יתברר, שהיא המקבילה הגראפית להשלכת גלגל הצלה.
מצאתי את עצמי מצייר במחברתו של הנער מעגל, מעט רחב יותר מקוטרה של תחתית ספל קפה. "רק מלא את המעגל במילים," ביקשתי. ״שכח מהדף כולו.״
הנער היסס לרגע, שקשק בפקק העט שלו מספר פעמים ואז, באבחת עט, כמו הניף חרב חדה, הסתער על המשימה. מהרגע בו נגע קצה חודה של העט בדף, הוא לא ניתק ממנו. הוא כתב במשך שתי דקות תמימות בכתב נמרץ וצפוף.
כשסיים השליך את העט על השולחן, כאילו הייתה אחוזה בלהבות. נראה שהוא היה מופתע בדיוק כמוני. מסיבה עלומה כלשהי זה עבד — בפעם הראשונה בחייו הוא כתב טקסט באופן זורם וחופשי.
לאחר מכן הגדלנו את קוטר המעגל והטקסטים התרחבו, התארכו והעמיקו בהתאם.
בתרגילים ובשיעורים הקרובים שמחתי לגלות שתלמידים נוספים בסדנה, החלו לבקש שאצייר צורה כזו או אחרת במחברותיהם. נראה היה שהמגבלות הצורניות הכפויות שחררו אותם מלובנו המסמא של הדף המלבני.
התגלית המופלאה
ככל שנקפו הימים, נחשפה בפנינו בהדרגה תגלית מרתקת: לא רק שתיחום הצורות שחרר את מחסומי הכתיבה של התלמידים באופן פלאי, הצורות שבתוכן כתבנו, השפיעו באורח־קסם על תוכן הכתיבה! כפי שתיבת תהודה משפיעה על עומק ואיכות הצליל, כך המסגרת הצורנית הכתיבה את סגנון, תוכן וקצב הטקסטים.
יותר מכך, גילינו שיציקת הכתיבה לצורות מסוימות, מכוונות אותה לתכלית מסוימת.
לדוגמא: כתיבה בתוך חץ הפונה מטה — מובילה להסקת מסקנות חד־משמעיות. כתיבה בתוך צורת מתומן — מעניקה נקודות מבט מפתיעות. כתיבה בתוך מבנה של שעון חול — מייצרת טרנספורמציה במהלך הכתיבה ועוד.
במהלך השנים שחלפו מאז, תרגלתי את השיטה באדיקות יחד עם תלמידות ותלמידים, צעירים ומבוגרים, כותבים מתחילים ויוצרות מנוסות, שהסכימו להשאיר מאחוריהם את אופני הכתיבה המקובלים ולצאת למסע כתיבה שטרם נראה כמותו. יחד גילינו, כמו חוקרי חלל נלהבים, אינספור צורות ודימויים, בהם כתבנו טקסטים מופלאים, מפתיעים ומלאי השראה.
מאז אני משתמש בכלים שלמדתי בכל עבודות הכתיבה שלי: תסריטים, מחזות, כתיבת מאמרים וכמובן בסדנאות כתיבה שאני מעביר. אבל יותר חשוב מכך, אני משתמש בשיטת הכתיבה הזו בחיי היומיום שלי, לקבלת החלטות, לגילוי תובנות, להבהרת מחשבות ולחיבור לקולות פנימיים־עמוקים וחכמים ממני.
כיום אין בי ספק כי שינוי האופן בו אנו כותבים, ישנה בהכרח את האופן בו אנו חושבים. אם רק תסכימו להיענות לאתגר ולהצטרף למסע, נוכל לכתוב יחד מציאות חדשה, גמישה יותר, יצירתית יותר ומסעירה מעבר לכל דמיון. מציאות בה המילים הבוקעות מתוכנו משקפות את החלקים הגבוהים והזכים ביותר בנפשנו וברוחנו.
אבל רגע לפני שיוצאים לדרך, בואו ננסה להבין איך כתיבה "מחוץ למלבן" מסייעת לנו לפרוץ את גבולות עצמנו ולהגיע לתוצאות מרחיקות לכת.
הצורות שבתוכן כתבנו,
השפיעו באורח קסם על תוכן הכתיבה!
כפי שתיבת תהודה משפיעה על עומק ואיכות הצליל, כך המסגרת הצורנית הכתיבה את סגנון הטקסטים.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
