כתיבה בחלל הפנימי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כתיבה בחלל הפנימי
הוספה למועדפים

כתיבה בחלל הפנימי

4.9 כוכבים (7 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

תקציר

מרבית חיי אני עוסק בכתיבה באופן מקצועי. בעשרים השנים האחרונות פרסמתי תסריטים, מחזות, שירים וגם פרסומות. אבל מעבר לעיסוק המקצועי, תמיד הרגשתי שיש בפעולת הכתיבה משהו שמרומם אותי מעבר לקיום היומיומי, כוח שמאפשר לי להתחבר לחכמה פנימית ואפילו להשראה חיצונית. קול בהיר ויודע, שמבין את החיים טוב יותר מה"אני" הפועל, החושב או המדבר שלי.

במשך שנים חיפשתי אחר דרך, שתאפשר לי להפיק מחכמת הכתיבה, משהו שהוא הרבה מעבר לתוצרים אמנותיים (שיר/תסריט/מחזה), כלים שיאפשרו לי להשתמש בכוח הכתיבה כדי לשפר את חיי. החיפוש שלי הוביל אותי לתגליות מפתיעות, שחשפו בפני את האפשרויות הגלומות בשימוש בכתיבה ככוח ממשי, משנה תודעה ומשנה חיים.

את התורה שיצרתי, או נכון יותר לומר גיליתי, אני מכנה "אמנות הכתיבה בחלל הפנימי", שכן ליבה של השיטה הוא כתיבה בתוך "חללי כתיבה" - צורות וסמלים המהדהדים בטקסט ומעוררים בכותב תובנות מפתיעות, רגעי התעלות וזרם שוצף של השראה.

אני מזמין אתכם להצטרף לחבורה הולכת וגדלה של מתרגלות ומתרגלים, שרתמו את כוחה העצמתי של הכתיבה למען התפתחותם האישית, המקצועית והרוחנית.

קחו דף ועט ושנו את עולמכם...

תומר רוזנמן - תסריטאי, מחזאי, קופירייטר ומנחה סדנאות כתיבה, פיתח את תורת ה"כתיבה בחלל הפנימי" במשך עשור של תרגול ויצירה.

פרק ראשון

בראשית היה דף ריק

ב־5.6.2012 התרחש מקרה העתיד לשנות את הנרטיב של חיי ואולי גם של חייכם. עדיין לא הייתם מודעים לכך, איך יכולתם? הרי לא הייתם נוכחים באותו חדר קטן, בסדנת הכתיבה שערכתי לקבוצת נערים בסיכון.

אחד הנערים, שסבל משלל בעיות רגשיות ומהערכה עצמית נמוכה, סירב באופן עקבי להשתתף בתרגילים שביצעו חבריו לקבוצה. "אין לי מה לכתוב," הוא טען בהחלטיות מתריסה. כך נמשך המצב כארבעה שיעורים.

בשיעור החמישי, כאשר שאר המשתתפים כתבו במרץ במחברותיהם, הבטתי בו יושב בידיים שמוטות לצדדים, בוהה בהשתקפותו המרקדת על פני זגוגית החלון הרועדת מחמת הרוח.

הרגשתי שהנער הזה חומק ממני וכמו הרוח המצליפה בחלון, הכתה בי הידיעה שאם הסדנה הזו תסתיים מבלי שיפרוץ את חומת הכתיבה הזו, ייתכן מאד שהנער הזה, שסוחב על גבו הצעיר ביוגרפיה קשה מנשוא, לא ינסה לפרוץ את החומה המפרידה בינו לבין היכולת לבטא את עצמו בכתב, לעולם.

המבט על פני הנער, ההולך והשוקע בתוך אגם של ויתור פנימי, עורר בי תחושת בהלה ובהילות ההולמת יותר מקרה חירום במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים איכילוב הסמוך, מאשר סדנת כתיבה לבני נוער. מצאתי את עצמי מבצע פעולה אינסטינקטיבית המקדימה את המחשבה — פעולה, שבהמשך יתברר, שהיא המקבילה הגראפית להשלכת גלגל הצלה.

מצאתי את עצמי מצייר במחברתו של הנער מעגל, מעט רחב יותר מקוטרה של תחתית ספל קפה. "רק מלא את המעגל במילים," ביקשתי. ״שכח מהדף כולו.״

הנער היסס לרגע, שקשק בפקק העט שלו מספר פעמים ואז, באבחת עט, כמו הניף חרב חדה, הסתער על המשימה. מהרגע בו נגע קצה חודה של העט בדף, הוא לא ניתק ממנו. הוא כתב במשך שתי דקות תמימות בכתב נמרץ וצפוף.

כשסיים השליך את העט על השולחן, כאילו הייתה אחוזה בלהבות. נראה שהוא היה מופתע בדיוק כמוני. מסיבה עלומה כלשהי זה עבד — בפעם הראשונה בחייו הוא כתב טקסט באופן זורם וחופשי.

לאחר מכן הגדלנו את קוטר המעגל והטקסטים התרחבו, התארכו והעמיקו בהתאם.

בתרגילים ובשיעורים הקרובים שמחתי לגלות שתלמידים נוספים בסדנה, החלו לבקש שאצייר צורה כזו או אחרת במחברותיהם. נראה היה שהמגבלות הצורניות הכפויות שחררו אותם מלובנו המסמא של הדף המלבני.

התגלית המופלאה

ככל שנקפו הימים, נחשפה בפנינו בהדרגה תגלית מרתקת: לא רק שתיחום הצורות שחרר את מחסומי הכתיבה של התלמידים באופן פלאי, הצורות שבתוכן כתבנו, השפיעו באורח־קסם על תוכן הכתיבה! כפי שתיבת תהודה משפיעה על עומק ואיכות הצליל, כך המסגרת הצורנית הכתיבה את סגנון, תוכן וקצב הטקסטים.

יותר מכך, גילינו שיציקת הכתיבה לצורות מסוימות, מכוונות אותה לתכלית מסוימת.

לדוגמא: כתיבה בתוך חץ הפונה מטה — מובילה להסקת מסקנות חד־משמעיות. כתיבה בתוך צורת מתומן — מעניקה נקודות מבט מפתיעות. כתיבה בתוך מבנה של שעון חול — מייצרת טרנספורמציה במהלך הכתיבה ועוד.

במהלך השנים שחלפו מאז, תרגלתי את השיטה באדיקות יחד עם תלמידות ותלמידים, צעירים ומבוגרים, כותבים מתחילים ויוצרות מנוסות, שהסכימו להשאיר מאחוריהם את אופני הכתיבה המקובלים ולצאת למסע כתיבה שטרם נראה כמותו. יחד גילינו, כמו חוקרי חלל נלהבים, אינספור צורות ודימויים, בהם כתבנו טקסטים מופלאים, מפתיעים ומלאי השראה.

מאז אני משתמש בכלים שלמדתי בכל עבודות הכתיבה שלי: תסריטים, מחזות, כתיבת מאמרים וכמובן בסדנאות כתיבה שאני מעביר. אבל יותר חשוב מכך, אני משתמש בשיטת הכתיבה הזו בחיי היומיום שלי, לקבלת החלטות, לגילוי תובנות, להבהרת מחשבות ולחיבור לקולות פנימיים־עמוקים וחכמים ממני.

כיום אין בי ספק כי שינוי האופן בו אנו כותבים, ישנה בהכרח את האופן בו אנו חושבים. אם רק תסכימו להיענות לאתגר ולהצטרף למסע, נוכל לכתוב יחד מציאות חדשה, גמישה יותר, יצירתית יותר ומסעירה מעבר לכל דמיון. מציאות בה המילים הבוקעות מתוכנו משקפות את החלקים הגבוהים והזכים ביותר בנפשנו וברוחנו.

אבל רגע לפני שיוצאים לדרך, בואו ננסה להבין איך כתיבה "מחוץ למלבן" מסייעת לנו לפרוץ את גבולות עצמנו ולהגיע לתוצאות מרחיקות לכת.

הצורות שבתוכן כתבנו,
השפיעו באורח קסם על תוכן הכתיבה!

כפי שתיבת תהודה משפיעה על עומק ואיכות הצליל, כך המסגרת הצורנית הכתיבה את סגנון הטקסטים.

כתיבה בחלל הפנימי תומר רוזנמן

בראשית היה דף ריק

ב־5.6.2012 התרחש מקרה העתיד לשנות את הנרטיב של חיי ואולי גם של חייכם. עדיין לא הייתם מודעים לכך, איך יכולתם? הרי לא הייתם נוכחים באותו חדר קטן, בסדנת הכתיבה שערכתי לקבוצת נערים בסיכון.

אחד הנערים, שסבל משלל בעיות רגשיות ומהערכה עצמית נמוכה, סירב באופן עקבי להשתתף בתרגילים שביצעו חבריו לקבוצה. "אין לי מה לכתוב," הוא טען בהחלטיות מתריסה. כך נמשך המצב כארבעה שיעורים.

בשיעור החמישי, כאשר שאר המשתתפים כתבו במרץ במחברותיהם, הבטתי בו יושב בידיים שמוטות לצדדים, בוהה בהשתקפותו המרקדת על פני זגוגית החלון הרועדת מחמת הרוח.

הרגשתי שהנער הזה חומק ממני וכמו הרוח המצליפה בחלון, הכתה בי הידיעה שאם הסדנה הזו תסתיים מבלי שיפרוץ את חומת הכתיבה הזו, ייתכן מאד שהנער הזה, שסוחב על גבו הצעיר ביוגרפיה קשה מנשוא, לא ינסה לפרוץ את החומה המפרידה בינו לבין היכולת לבטא את עצמו בכתב, לעולם.

המבט על פני הנער, ההולך והשוקע בתוך אגם של ויתור פנימי, עורר בי תחושת בהלה ובהילות ההולמת יותר מקרה חירום במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים איכילוב הסמוך, מאשר סדנת כתיבה לבני נוער. מצאתי את עצמי מבצע פעולה אינסטינקטיבית המקדימה את המחשבה — פעולה, שבהמשך יתברר, שהיא המקבילה הגראפית להשלכת גלגל הצלה.

מצאתי את עצמי מצייר במחברתו של הנער מעגל, מעט רחב יותר מקוטרה של תחתית ספל קפה. "רק מלא את המעגל במילים," ביקשתי. ״שכח מהדף כולו.״

הנער היסס לרגע, שקשק בפקק העט שלו מספר פעמים ואז, באבחת עט, כמו הניף חרב חדה, הסתער על המשימה. מהרגע בו נגע קצה חודה של העט בדף, הוא לא ניתק ממנו. הוא כתב במשך שתי דקות תמימות בכתב נמרץ וצפוף.

כשסיים השליך את העט על השולחן, כאילו הייתה אחוזה בלהבות. נראה שהוא היה מופתע בדיוק כמוני. מסיבה עלומה כלשהי זה עבד — בפעם הראשונה בחייו הוא כתב טקסט באופן זורם וחופשי.

לאחר מכן הגדלנו את קוטר המעגל והטקסטים התרחבו, התארכו והעמיקו בהתאם.

בתרגילים ובשיעורים הקרובים שמחתי לגלות שתלמידים נוספים בסדנה, החלו לבקש שאצייר צורה כזו או אחרת במחברותיהם. נראה היה שהמגבלות הצורניות הכפויות שחררו אותם מלובנו המסמא של הדף המלבני.

התגלית המופלאה

ככל שנקפו הימים, נחשפה בפנינו בהדרגה תגלית מרתקת: לא רק שתיחום הצורות שחרר את מחסומי הכתיבה של התלמידים באופן פלאי, הצורות שבתוכן כתבנו, השפיעו באורח־קסם על תוכן הכתיבה! כפי שתיבת תהודה משפיעה על עומק ואיכות הצליל, כך המסגרת הצורנית הכתיבה את סגנון, תוכן וקצב הטקסטים.

יותר מכך, גילינו שיציקת הכתיבה לצורות מסוימות, מכוונות אותה לתכלית מסוימת.

לדוגמא: כתיבה בתוך חץ הפונה מטה — מובילה להסקת מסקנות חד־משמעיות. כתיבה בתוך צורת מתומן — מעניקה נקודות מבט מפתיעות. כתיבה בתוך מבנה של שעון חול — מייצרת טרנספורמציה במהלך הכתיבה ועוד.

במהלך השנים שחלפו מאז, תרגלתי את השיטה באדיקות יחד עם תלמידות ותלמידים, צעירים ומבוגרים, כותבים מתחילים ויוצרות מנוסות, שהסכימו להשאיר מאחוריהם את אופני הכתיבה המקובלים ולצאת למסע כתיבה שטרם נראה כמותו. יחד גילינו, כמו חוקרי חלל נלהבים, אינספור צורות ודימויים, בהם כתבנו טקסטים מופלאים, מפתיעים ומלאי השראה.

מאז אני משתמש בכלים שלמדתי בכל עבודות הכתיבה שלי: תסריטים, מחזות, כתיבת מאמרים וכמובן בסדנאות כתיבה שאני מעביר. אבל יותר חשוב מכך, אני משתמש בשיטת הכתיבה הזו בחיי היומיום שלי, לקבלת החלטות, לגילוי תובנות, להבהרת מחשבות ולחיבור לקולות פנימיים־עמוקים וחכמים ממני.

כיום אין בי ספק כי שינוי האופן בו אנו כותבים, ישנה בהכרח את האופן בו אנו חושבים. אם רק תסכימו להיענות לאתגר ולהצטרף למסע, נוכל לכתוב יחד מציאות חדשה, גמישה יותר, יצירתית יותר ומסעירה מעבר לכל דמיון. מציאות בה המילים הבוקעות מתוכנו משקפות את החלקים הגבוהים והזכים ביותר בנפשנו וברוחנו.

אבל רגע לפני שיוצאים לדרך, בואו ננסה להבין איך כתיבה "מחוץ למלבן" מסייעת לנו לפרוץ את גבולות עצמנו ולהגיע לתוצאות מרחיקות לכת.

הצורות שבתוכן כתבנו,
השפיעו באורח קסם על תוכן הכתיבה!

כפי שתיבת תהודה משפיעה על עומק ואיכות הצליל, כך המסגרת הצורנית הכתיבה את סגנון הטקסטים.