גברים ומבוכים

שער ראשון – ארץ עוץ שלי

רגע לפני שניכנס למבוך

כמעט שלושים שנה אני מקדיש תשומת לב רבה למשאלה להבין ולהגדיר "מיהו הגבר שאני רואה במראה". המשאלה הזו, הגם שהיא מנוסחת בבהירות, מעולם לא נחשבה בעיניי מטרה קלה להשגה ובעיקר סימנה עבורי מסע אישי, אתגרי וארוך מאוד של גילוי וחשיפה. הניסיונות הרבים שלי לזהות משהו ברור בגבריות שלי ושל זולתי, לחוש ולהרגיש, לתת לכך מילים שאולי ירגיעו וישקיטו את הצורך העמוק הזה בתוכי להבין, לא תמיד הוציאו אותי מסופק. הרצון הבלתי מתפשר להגדיר, לסדר ולארגן את "העולם הגברי", הוביל אותי, בין השאר, לבחור בתחומי הייעוץ והטיפול, שכל מהותם היא הסדרה, שליטה במצב ומתן תחושת ודאות. במובן הזה, תחומי עיסוק אלה הם בעלי גוון "גברי" ועם זאת, במובנים אחרים, אלה עיסוקים שנחשבים "נשיים". השילוב של מאפיינים אלה ייתן את אותותיו לכל אורך המסע שאתאר.  
למסע הזה שלי היו שותפים (ושותפות) רבים מאוד. חלקם עשו זאת ביודעין וחלקם שלא ביודעין. חלקם הצטרפו אליי מבחירה מודעת וחלקם פגשו בי בצירוף מקרים נסיבתי, אחרים שהו איתי כברת דרך משמעותית משותפת ואז התפצלו דרכנו, והיו גם אלה שפגשו אותי בצמתים לעצירות קצרות. רבים הטביעו בי את חותמם האישי, הרעיוני והמעשי.
הגברים שעליהם אספר בספר הזה, פגשו אותי לפרקי זמן משמעותיים במסגרת הקליניקה. איש-איש בדרכו הזמין אותי להצטרף למסעותיו, ביקש שאלווה אותו בהגשמת חלומותיו, בהגדרת מטרותיו ובהשגת יעדיו האישיים. ידעתי תמיד שאעניק לכל אחד מהם את המיטב שבי ואף קיוויתי שאצליח להטביע משהו מחותמי בהם. זכורים לי מפגשים לא מעטים שאחריהם הייתי ביקורתי כלפי עצמי על הפעמים שבהן לא הצלחתי להבין מה מתרחש, שלא הייתי חד דיו כדי לזהות רמזים וקצות חוטים, שלא דייקתי או שלא הייתי אמפתי מספיק. אולם דבר אחד היה ודאי והוא התחושה, לצד הידיעה בסופו של דבר, כיצד שנים אלה של ליווי, הושטת יד, ייעוץ וטיפול הפכו אותי בהדרגה ל"מראה" משוכללת חדה ומדויקת יותר ויותר.
רבים מהגברים שהזמינו אותי למסעותיהם לא ידעו עד כמה שימשו הם עצמם "מראות" מבריקות ומדויקות עבורי. כל אחד מהם, ללא יוצא מן הכלל, האיר פרט כזה או אחר במסע שלי. רבים מהם סייעו לי, שלא ביודעין, להבחין בתמרורים, בעיקולים, במהמורות ובחסמים אפשריים בדרך. כולם לימדו אותי שיעורים בלתי נשכחים על מסעות, על הקצב הראוי להתקדם בהם, על כך שיש צורך לעצור, להתבונן ולפעמים גם לסגת אחורה. אך השיעור המשמעותי ביותר היה ההבנה כי המסע עצמו הוא לעיתים חשוב לא פחות מההגעה ליעד.  
המסע האישי שלי ובעיקר המסעות של אלה שהייתי שותף להם, לימדו אותי רבות על גברים ועל גבריות, או מה שיותר מקובל לכנות היום: מודלים שונים של "גברויות", דרך מה שהתרחש בחדר הטיפולים. זו הייתה עבורי פלטפורמה מתאימה ליצור בה מרחבים רפלקטיביים של צמיחה והתפתחות עבור הנועצים, המטופלים ובעבורי, ומכאן חשיבותה הרבה.
מטרת הספר היא, בין היתר, לשתף כיצד המפגשים בחדר הטיפולים יכולים להוות פלטפורמה לבניית משמעויות, לארגון מחדש של תפיסות ואמונות שבהן אנחנו אוחזים ולנגיעה ברבדים התחושתיים והרגשיים העמוקים ביותר בהוויה של הנועץ, המטופל ושל המטפל עצמו.
המפגשים שאתאר מזמנים לחדר שני אנשים, שני סובייקטים, המתיישבים זה מול זה לשיח. הם מסמנים לעצמם, יחד ובהסכמה, מטרות ויעדים, ובדינמיקה הנוצרת ביניהם מתחילות להיבנות משמעויות חדשות ותובנות מקוריות. משהו בהכרה מתארגן מחדש, העולם הרגשי שלהם מורחב ולעיתים מתרחשת תנועה בתחושת הרווחה הנפשית שלהם. ייתכן שזו "הגמישות הפסיכולוגית" שאותה אנחנו מנסים להגדיר ולמצוא לה ביטוי אישי. התיאור הזה מתאים כמעט לכל מפגש פסיכותרפי, מעבר לשונות בתיאוריות ובגישות הטיפוליות שבהן מחזיק המטפל. אולם המפגשים שאתאר בספר הזה הם ייחודיים בכך שהם מתקיימים בקונטקסט של הפסיכותרפיה הממוקדת בעולם העבודה והקריירה. להיבט זה של הפסיכותרפיה יש משמעויות נרחבות, הנוגעות, בין השאר, לתיאוריות, לגישות ולפרקטיקות שבהן מחזיק המטפל, לתשומת הלב ולקשב שלו להיבטים כאלה ואחרים של התהליך, למרחב הרפלקטיבי שייווצר, או לחלופין, לאותם "אזורים" שהוא יחליט "להזניח" או לא לפרש.
אולם מול מאפיינים כלליים אלה של המפגש הטיפולי (הכללי והממוקד עבודה וקריירה) מוקד העניין של הספר הזה הוא במרחב טיפולי חדש ומתפתח בשנים האחרונות, מרחב שיש לו מאפיינים ייחודיים הצומחים מתוקף ההתכנסות של (לפחות) שלושה עולמות:
עולם הפסיכותרפיה הפסיכודינמית, המנסה להבין ולתת סימנים לדינמיקה התוך נפשית של האדם.
עולם העבודה והקריירה והפסיכולוגיה הארגונית המתארת אותו על היבטיו הבינאישיים המורכבים.
עולם הפסיכולוגיה של הגבר – עולם המתואר על ממדיו השונים, בין השאר על ידי הפסיכולוגיה ההתפתחותית והחברתית, כמו גם על ידי ההסדרים התרבותיים הממוקדים מגדר וזהות מינית (הבחנה בין הגבר לאישה תלוית תרגום חברתי-תרבותי ולא רק קטגוריה בינארית של מיניות).
ולמרות התכנסותם של עולמות כל כך מרכזיים וחשובים במרחב אחד, מפתיע עד כמה המרחב הזה אינו מקבל תשומת לב ואינו זוכה למענה מספק בספרות המקצועית של התיאוריות הפסיכואנליטיות. תיאוריות אלה, רובן, אבחנתיות מטבען, וחסרה בהן התייחסות לסימפטומים או לתופעות ייחודיות לעולמם של גברים וגבריות כתופעה. וכך, למרות שגברים רבים מאוד פונים להיוועצות ולטיפול רגשי הממוקד בעולם העבודה והקריירה שלהם, מעט מאוד נכתב על מה שקורה במפגשים הטיפוליים הללו. למרות העוצמה המיוחסת להם בעולם העבודה ולמרות העובדה ששיעור הגברים הפועלים בתפקידי מפתח והשפעה בארגונים הוא גבוה, קיימת ספרות דלה יחסית המתארת ומנסה לאפיין את קורותיהם כשחקנים ראשיים בדרמה המגדרית המתרחשת במרחב הטיפולי הזה.
אכן העיסוק בגבריות נמצא בשנים האחרונות בעיצומו של שינוי משמעותי. אחת היא אם עיסוק זה קשור בהתפתחויות טכנולוגיות רבות בעולם העבודה והתעסוקה או שמא הדבר קשור במגמות חברתיות ותרבותיות בעולם המערבי. אל תוך השיח החברתי הזה מופעל לחץ להציב סימני שאלה על מין ומגדר ועל מקומה של הגבריות "החדשה". השינוי הזה מתרחש ומתפתח באופן טבעי אך באופן המדגיש עד כמה הוא אינו מלווה בממד תאורטי חשיבתי ברור. אנו פוגשים יותר ויותר פרדיגמות ומודלים של גבריות אחרת, "חדשה" שאינה דווקא מודל מצ'ואיסטי או נורמטיבי ובהחלט גם אינה מודל גבריות "נשית" בהכרח. דווקא מתוך המגוון הזה שמתחיל לצמוח בהדרגה, חשוב לתת הכרה גם לחוויה של הקושי ושל הכאב, של הבלבול והתסכול, שיוצרת המורכבות הזו, ואשר מולה ניצבים גם גברים וגם נשים כאחד.
היבטים אלה כולם עמדו לנגד עיניי בשנים האחרונות וכנגד אלה העמידו בפניי אתגרים שונים המתקבצים כולם לשעה הטיפולית. על כך אייחד את הספר הזה.