חבורת כוח המוח (9) וההצגה הגדולה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חבורת כוח המוח (9) וההצגה הגדולה

חבורת כוח המוח (9) וההצגה הגדולה

5 כוכבים (5 דירוגים)

עוד על הספר

זוהר אביב

זוהר אביב,סופרת, מלמדת כתיבה יוצרת,  מרצה בבתי ספר,  מטפלת בכתיבה, מנחה קבוצות ילדים והורים ומסיבות סוף שנה. מתנדבת במיל"ם ובקו בריאות הנפש. כתבה עד היום למעלה מ-80 ספרים, רובם בסדרות  – "חבורת כוח המוח", "יד הפלא", "מסע מצמרר" ו"כוח הלב". ספריה זכו בפרס מניעת אלימות מטעם המשטרה והמשרד לביטחון הפנים. זכתה הסופרת בציון לשבח מהעמותה לשגשוג ובטחון במזרח התיכון. ובפרס "חיים בדרך ארץ" על הקניית ערכי דרך ארץ לילדים ובני הנוער. פרטים על הסופרת ניתן למצוא באתר שלה.

ספריה הם בין הנקראים ביותר בספריות בישראל.

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

התרגשות גדולה בבית הספר. מלהקת שמחפשת שחקנים לסרט עומדת להגיע כדי לבחור את הילדים המתאימים ביותר להשתתף בסרט. כולם רוצים להיבחר ועוסקים בחזרות לקראת המבחנים.חברי כוח-המוח עסוקים גם הם בחזרות, אבל אותם מעסיקות גם תעלומות חדשות: מי קטף את הפרחים והרס את גינת בית הספר? מי מיהר אל המנהלת והלשין על איל? מי כתב פתק מעליב לאריק? ולמה?זוהר אביב מרתקת את הקוראים גם הפעם בסיפור מתח קולח שיש בו הפתעות וצחוק, והוא גם סיפור על אהבת הטבע, על מחיר ההצלחה, על קנאה ותחרות, על חברות ואהבה, וכמובן על כוחו של המאבק נגד האלימות.

פרק ראשון

פרק א': איזו התרגשות!

היי חברה, אתם יודעים מי אני, נכון? מה מי? אייל קורן, כמובן. המנהיג האדיר (הלא כל כך צנוע) של חבורת כוח המוח. מכירים אותי, נכון? אז כמו שאתם יודעים, אתי בחבורה – ניב הזדוני ואריק השמן שבתקופה האחרונה רבים כל הזמן כמו חתול ועכבר, ועוד בחבורה – ליטל היפה, שעכשיו היא חברה של גל, השותף הסודי שלנו. הפעם אני רוצה לספר לכם על תעלומה מוזרה, תעלומה מיוחדת במינה: הכול התחיל ביום ראשון. כוכבה המחנכת נכנסה לכיתה והודיעה בקול נרגש:

" כיתה ו' 1 היקרה, אני שמחה להודיע לכם שבעוד זמן לא רב ארבעה תלמידים או תלמידות מבית הספר הזה ישתתפו בסרט קולנוע."

"מה?" "אני מת!" "איזה כיף!" שאגות שמחה והתרגשות נשמעו  מכל עבר.

"המורה, אבל איפה? איך? מתי?" צעק ניב מהחבורה שלי לפני שקיבל רשות לדבר. כזה הוא ניב. אין לו טיפת סבלנות.

כוכבה הקישה בגיר שבידה על השולחן, וחיכתה שישתרר שקט.

"ביום שלישי הקרוב תגיע לכאן מלהקת," אמרה כוכבה.

 "מה זה מלהקת?" שאלה אלינה.

"תחפשי בגוגל" קרא לעברה ספיר.

"מלהקת זאת אישה שהתפקיד שלה לבחור ולשבץ שחקנים מתאימים לתפקיד בסרט או הצגה." ענתה כוכבה בסבלנות.

"איזה ילדים היא מחפשת בדיוק?" שאל גילאור.

"לא ידוע לי איזה ילדים בדיוק, אבל אני בטוחה שאם תתאמנו ותעשו חזרות על קטעי משחק ושירה,   המלהקת תצפה בכולכם ותבחר את המתאימים ביותר."

צווחות ההתרגשות שוב מילאו את חלל הכיתה. הסתכלתי  על ניב וליטל. הם החזירו לי מבט. היה ברור שאנחנו נעשה חזרות יחד. אריק לא הסתכל לכיוון שלי, הוא נראה שקוע במחשבות.

כוכבה הקישה שוב על שולחנה. שוב השתרר שקט.

"אם תשמרו על השקט הזה, ותתנו לי ללמד, אשחרר אתכם מוקדם מהשיעור כדי שתתחילו בחזרות," היא אמרה.

 "יש! אנחנו עושים חזרה ברחבה של חדר המורים" אמר ספיר.

"היית מת, אנחנו שם!"

"אנחנו. אני אמרתי ראשון."

"אתם? חבל על הזמן שלכם,"

"אין לכם כשרון משחק בגרוש," שוב נשמעו קולות מכל עבר.

"חבר'ה," הרימה כוכבה את קולה, "הצעקות האלה הן על חשבון הזמן שלכם, כדאי שתפסיקו!"

הילדים השתתקו. בחיים לא הייתי מאמין שכולם כל כך רוצים להיות שחקנים מפורסמים. חוץ מילד אחד או שניים, כולם כל כך התלהבו. אני, למשל, בכלל לא הייתי בטוח שכדאי להיות מפורסם.

אריק כנראה חשב כמוני. כשיצאנו מהחצר והתקדמנו לעבר הרחבה שמאחורי הכיתה הוא אמר לי:

"אנחנו לא עושים חזרות, נכון? אנחנו לא נככב בשום סרט."

"למה לא? בטח שנעשה! ובטח שנתקבל ונהיה מפורסמים!" קפץ ניב.

"אבל למה? אנחנו כבר מפורסמים, כולם מכירים אותנו בבית הספר," אמר אריק.

"אבל אחרי שנשחק בסרט, נהיה מפורסמים בכל הארץ, לא רק בבית הספר. כולם ידעו שאנחנו כוח-המוח ויתנו לנו עוד תעלומות לפתור," התלהב ניב.

"השתגעת? אין לנו זמן לפתור את התעלומות של כל ילדי הארץ. אתה סתם חולה גדלות, ניב," אמר אריק.

"אבל אריק, זו יכולה להיות חוויה עצומה," אמרה ליטל.

"עזבי אותו," אמר ניב לליטל, "אנחנו הרי יודעים למה הוא לא רוצה להשתתף בסרט."

"נו למה?" שאל אריק.

"אתה יודע בדיוק למה.. אתה פוחד שלא תיכנס לתמונה," אמר ניב וניפח את לחייו.

"באמת, ניב? אז תדע לך שאני לא מתבייש בשומן שלי. אני מתבייש שיש לי חבר כמוך שלא מקבל אותי כמו שאני."

"אני מקבל אותך, אבל השאלה אם המצלמה תקבל," אמר ניב בחיוך זדוני. חשבתי איך להרגיע את אריק וניב, כשלפתע הרגשתי דחיפה בכתף וקול תקיף אמר: "היי.. היי! זוזו! מה אתן עושים פה? זה המקום שלנו!"

זוהר אביב

זוהר אביב,סופרת, מלמדת כתיבה יוצרת,  מרצה בבתי ספר,  מטפלת בכתיבה, מנחה קבוצות ילדים והורים ומסיבות סוף שנה. מתנדבת במיל"ם ובקו בריאות הנפש. כתבה עד היום למעלה מ-80 ספרים, רובם בסדרות  – "חבורת כוח המוח", "יד הפלא", "מסע מצמרר" ו"כוח הלב". ספריה זכו בפרס מניעת אלימות מטעם המשטרה והמשרד לביטחון הפנים. זכתה הסופרת בציון לשבח מהעמותה לשגשוג ובטחון במזרח התיכון. ובפרס "חיים בדרך ארץ" על הקניית ערכי דרך ארץ לילדים ובני הנוער. פרטים על הסופרת ניתן למצוא באתר שלה.

ספריה הם בין הנקראים ביותר בספריות בישראל.

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

חבורת כוח המוח (9) וההצגה הגדולה זוהר אביב

פרק א': איזו התרגשות!

היי חברה, אתם יודעים מי אני, נכון? מה מי? אייל קורן, כמובן. המנהיג האדיר (הלא כל כך צנוע) של חבורת כוח המוח. מכירים אותי, נכון? אז כמו שאתם יודעים, אתי בחבורה – ניב הזדוני ואריק השמן שבתקופה האחרונה רבים כל הזמן כמו חתול ועכבר, ועוד בחבורה – ליטל היפה, שעכשיו היא חברה של גל, השותף הסודי שלנו. הפעם אני רוצה לספר לכם על תעלומה מוזרה, תעלומה מיוחדת במינה: הכול התחיל ביום ראשון. כוכבה המחנכת נכנסה לכיתה והודיעה בקול נרגש:

" כיתה ו' 1 היקרה, אני שמחה להודיע לכם שבעוד זמן לא רב ארבעה תלמידים או תלמידות מבית הספר הזה ישתתפו בסרט קולנוע."

"מה?" "אני מת!" "איזה כיף!" שאגות שמחה והתרגשות נשמעו  מכל עבר.

"המורה, אבל איפה? איך? מתי?" צעק ניב מהחבורה שלי לפני שקיבל רשות לדבר. כזה הוא ניב. אין לו טיפת סבלנות.

כוכבה הקישה בגיר שבידה על השולחן, וחיכתה שישתרר שקט.

"ביום שלישי הקרוב תגיע לכאן מלהקת," אמרה כוכבה.

 "מה זה מלהקת?" שאלה אלינה.

"תחפשי בגוגל" קרא לעברה ספיר.

"מלהקת זאת אישה שהתפקיד שלה לבחור ולשבץ שחקנים מתאימים לתפקיד בסרט או הצגה." ענתה כוכבה בסבלנות.

"איזה ילדים היא מחפשת בדיוק?" שאל גילאור.

"לא ידוע לי איזה ילדים בדיוק, אבל אני בטוחה שאם תתאמנו ותעשו חזרות על קטעי משחק ושירה,   המלהקת תצפה בכולכם ותבחר את המתאימים ביותר."

צווחות ההתרגשות שוב מילאו את חלל הכיתה. הסתכלתי  על ניב וליטל. הם החזירו לי מבט. היה ברור שאנחנו נעשה חזרות יחד. אריק לא הסתכל לכיוון שלי, הוא נראה שקוע במחשבות.

כוכבה הקישה שוב על שולחנה. שוב השתרר שקט.

"אם תשמרו על השקט הזה, ותתנו לי ללמד, אשחרר אתכם מוקדם מהשיעור כדי שתתחילו בחזרות," היא אמרה.

 "יש! אנחנו עושים חזרה ברחבה של חדר המורים" אמר ספיר.

"היית מת, אנחנו שם!"

"אנחנו. אני אמרתי ראשון."

"אתם? חבל על הזמן שלכם,"

"אין לכם כשרון משחק בגרוש," שוב נשמעו קולות מכל עבר.

"חבר'ה," הרימה כוכבה את קולה, "הצעקות האלה הן על חשבון הזמן שלכם, כדאי שתפסיקו!"

הילדים השתתקו. בחיים לא הייתי מאמין שכולם כל כך רוצים להיות שחקנים מפורסמים. חוץ מילד אחד או שניים, כולם כל כך התלהבו. אני, למשל, בכלל לא הייתי בטוח שכדאי להיות מפורסם.

אריק כנראה חשב כמוני. כשיצאנו מהחצר והתקדמנו לעבר הרחבה שמאחורי הכיתה הוא אמר לי:

"אנחנו לא עושים חזרות, נכון? אנחנו לא נככב בשום סרט."

"למה לא? בטח שנעשה! ובטח שנתקבל ונהיה מפורסמים!" קפץ ניב.

"אבל למה? אנחנו כבר מפורסמים, כולם מכירים אותנו בבית הספר," אמר אריק.

"אבל אחרי שנשחק בסרט, נהיה מפורסמים בכל הארץ, לא רק בבית הספר. כולם ידעו שאנחנו כוח-המוח ויתנו לנו עוד תעלומות לפתור," התלהב ניב.

"השתגעת? אין לנו זמן לפתור את התעלומות של כל ילדי הארץ. אתה סתם חולה גדלות, ניב," אמר אריק.

"אבל אריק, זו יכולה להיות חוויה עצומה," אמרה ליטל.

"עזבי אותו," אמר ניב לליטל, "אנחנו הרי יודעים למה הוא לא רוצה להשתתף בסרט."

"נו למה?" שאל אריק.

"אתה יודע בדיוק למה.. אתה פוחד שלא תיכנס לתמונה," אמר ניב וניפח את לחייו.

"באמת, ניב? אז תדע לך שאני לא מתבייש בשומן שלי. אני מתבייש שיש לי חבר כמוך שלא מקבל אותי כמו שאני."

"אני מקבל אותך, אבל השאלה אם המצלמה תקבל," אמר ניב בחיוך זדוני. חשבתי איך להרגיע את אריק וניב, כשלפתע הרגשתי דחיפה בכתף וקול תקיף אמר: "היי.. היי! זוזו! מה אתן עושים פה? זה המקום שלנו!"