אמרות היסוד: על האושר וההנאות האמיתיות

אִמרות היסוד: על האושר וההנאות האמיתיות

תרגום האִמרות נעשה לפי ההוצאה הביקורתית של אוסף הפרגמנטים והעדויות על אפיקורוס (Epicurea) בעריכת הרמן אוזנר (Usener), עמ' 81-71, הוצאת טויבנר (Teubner), שטוטגרט 1887. עם זאת נעזרתי גם במהדורות אחרות במקומות שמצאתי לנכון.

הערה: המילים המובאות בתוך סוגריים מרובעים הן תוספות שלי שנועדו להשלים את הכתוב לקורא העברי, מה שהיה ברור ומובן, ככל הנראה, לקורא היווני.

המתרגם

1.

הַמְּאֻשָּׁר בִּשְׁלֵמוּת וְשֶׁאֵינוֹ בַּר־כְּלָיָה אֵינוֹ מֻטְרָד בְּעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מַטְרִיד אֶת זוּלָתוֹ, וּמִכָּאן שֶׁאֵין הוּא נִתְפָּס כְּלָל לְרִגְשׁוֹת כַּעַס אוֹ חִבָּה. כִּי כָּל דָּבָר מֵעֵין אֵלֶּה מָצוּי אֵצֶל הַחַלָּשׁ מִטִּבְעוֹ.

2.

הַמָּוֶת אֵינוֹ וְלֹא־כְלוּם בַּעֲבוּרֵנוּ. כִּי מָה שֶׁכְּבָר הִתְפָּרֵק אֵינוֹ חָשׁ, וּמָה שֶׁאֵינוֹ חָשׁ, אֵינוֹ וְלֹא־כְלוּם בַּעֲבוּרֵנוּ.

3.

הַסִּלּוּק שֶׁל כָּל כְּאֵב הוּא הַגְּבוּל הָאַחֲרוֹן לְגָדְלָהּ וּלְעָצְמָתָהּ שֶׁל הַהֲנָאָה; בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַהֲנָאָה נִמְצֵאת, וְכָל זְמַן שֶׁהִיא נִמְשֶׁכֶת, לֹא יִמָּצֵא לֹא כְּאֵב, לֹא צַעַר וְאַף לֹא שִׁלּוּב בֵּינֵיהֶם.

4.

כְּאֵב גּוּפָנִי אֵינוֹ נִמְשָׁךְ בִּרְצִיפוּת זְמַן רַב; אִם הַכְּאֵב חָזָק מִנְּשֹׂא אֵין הוּא נִמְשָׁךְ אֶלָּא זְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר; הַכְּאֵב הַקַּל בְּיוֹתֵר — זֶה שֶׁכְּפֶסַע בֵּינוֹ וּבֵין הַהֲנָאָה — גַּם הוּא אֵינוֹ נִמְשָׁךְ יָמִים רַבִּים. מִנֶּגֶד, בְּמַחֲלוֹת כְרוֹנִיּוֹת תִּתָּכֵן אַף הֲנָאָה גְּדוֹלָה מִכְּאֵב.

5.

חַיֵּי הַהֲנָאָה אֵינָם אֶפְשָׁרִיִּים לְלֹא חַיִּים בִּתְבוּנָה, בְּטוֹב וּבְצֶדֶק. גַּם הַהֶפֶךְ נָכוֹן: אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת חַיֵּי תְּבוּנָה, טוֹב וְצֶדֶק לְלֹא הֲנָאָה. וְאָכֵן, מִי שֶׁאֵין לוֹ הָאֶחָד — קְרִי חַיֵּי הַהֲנָאָה — אֵין לוֹ גַּם הַחַיִּים בִּתְבוּנָה, בְּטוֹב וּבְצֶדֶק; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ הָאַחֵר — קְרִי הַחַיִּים בִּתְבוּנָה, בְּטוֹב וּבְצֶדֶק — אֵין לוֹ גַּם חַיֵּי הַהֲנָאָה.

6.

כְּדֵי לְהַשִּׂיג בִּטָּחוֹן מִמְּשׁוּגוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, כָּל דָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ אָנוּ יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג מַטָּרָה זוֹ הוּא "טוֹב עַל פִּי הַטֶּבַע".

7.

הָיוּ שֶׁרָצוּ לְהֵעָשׂוֹת מְפֻרְסָמִים וּמוּרָמִים מֵעַם בְּחָשְׁבָם שֶׁכָּךְ יִרְכְּשׁוּ לְעַצְמָם אֶת הַבִּטָּחוֹן מִמְּשׁוּגוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם. מִכָּאן שֶׁאִם חַיֵּיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה בְּטוּחִים, הֲרֵי שֶׁהֵם הִשִּׂיגוּ בִּמְלוֹאוֹ אֶת הַטּוֹב עַל פִּי הַטֶּבַע; אַךְ אִם חַיֵּיהֶם אֵינָם בְּטוּחִים, הֲרֵי שֶׁאֵין בִּרְשׁוּתָם הַדָּבָר שֶׁאֵלָיו שָׁאֲפוּ מִלְּכַתְּחִלָּה, כְּלוֹמַר, הַדָּבָר הַמַּתְאִים לָהֶם עַל פִּי הַטֶּבַע.

8.

הֲנָאָה — מִצַּד מָה שֶׁהִיא הֲנָאָה — לְעוֹלָם אֵינָהּ דָּבָר רַע. אוּלָם הָאֶמְצָעִים לְכַמָּה מִן הַהֲנָאוֹת מְבִיאִים אִתָּם טְרָדוֹת גְּדוֹלוֹת פִּי כַּמָּה מִן הַהֲנָאוֹת.

9.

אִלּוּ כָּל הֲנָאָה הָיְתָה "נִדְחֶסֶת וּמְרֻכֶּזֶת" כָּל כֻּלָּהּ גַּם בַּזְּמַן וְגַם בְּהַשְׁפָּעָתָהּ וּבְחָלוּתָהּ עַל הָאָדָם כֻּלּוֹ אוֹ עַל הַחֲלָקִים הָעִקָּרִיִּים שֶׁל טִבְעוֹ, לֹא הָיָה כָּל הֶבְדֵּל בֵּין הַהֲנָאוֹת.

10.

אִלּוּ הַדְּבָרִים הַמְּשַׁמְּשִׁים אֶת הֲנָאוֹתֵיהֶם שֶׁל הַפְּרוּצִים וְרוֹדְפֵי הַתַּעֲנוּגוֹת הָיוּ מְשַׁחְרְרִים אוֹתָם מִן הַמַּחְשָׁבוֹת הַמַּפְחִידוֹת הַקְּשׁוּרוֹת בְּתוֹפְעוֹת הַשָּׁמַיִם, בַּמָּוֶת וּבַכְּאֵבִים; אִלּוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הָיוּ מְלַמְּדִים אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ גְּבוּל לַתַּאֲווֹת וְלַכְּאֵבִים, לֹא הָיְתָה לָנוּ שׁוּם עִלָּה לְגַנּוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. הֵם הָיוּ מֻקָּפִים בַּהֲנָאוֹת מִכָּל הַמִּינִים וּמִכָּל הַסּוּגִים וּמְשֻׁחְרָרִים לַחֲלוּטִין מִכָּל כְּאֵב וְצַעַר, שֶׁהֵם הֵם הָרַע.

11.

אִלּוּ לֹא הָיִינוּ מֻטְרָדִים כְּלָל, לֹא מִן הַמַּרְאוֹת הַמְּאַיְּמִים שֶׁל תּוֹפְעוֹת הַשָּׁמַיִם, אוֹ מִן הַחֲשָׁשׁוֹת בַּאֲשֶׁר לַמָּוֶת, שֶׁמָּא יֵשׁ בְּ[כָל] אֵלֶּה כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ — וַאֲפִלּוּ לֹא מֵחֹסֶר יְכָלְתֵּנוּ לִקְבֹּעַ אֶת הַגְּבוּלוֹת הָרְאוּיִים שֶׁל הַכְּאֵבִים וְהַתְּשׁוּקוֹת, אֲזַי לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲסֹק בְּחֵקֶר הַטֶּבַע.

12.

אֵין בְּשׁוּם אֹפֶן דֶּרֶךְ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הַפַּחַד הַקָּשׁוּר לָעִנְיָנִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר לְמִי שֶׁלֹּא רָכַשׁ יְדִיעָה מֻשְׁלֶמֶת בְּטִבְעוֹ שֶׁל הַיְּקוּם כֻּלּוֹ, אֶלָּא מַמְשִׁיךְ לַחְשֹׁד שֶׁמָּא יֵשׁ דְּבַר־מָה בַּסִּפּוּרִים הַמּוֹפִיעִים בַּמִּיתוֹסִים. לְפִיכָךְ, לֹא נַשִּׂיג הֲנָאוֹת מֻשְׁלָמוֹת לְלֹא חֵקֶר הַטֶּבַע.

13.

כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם חוֹשֵׁשׁ וְאֵינוֹ בָּטוּחַ בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְמָה שֶׁמֵּעַל וּלְמָה שֶׁמִּתַּחַת לָאָרֶץ, וּבִכְלָל בְּנוֹגֵעַ לַיְּקוּם הָאֵינְסוֹפִי, — אֵין תּוֹעֶלֶת בְּהַשָּׂגַת הַבִּטָּחוֹן בַּזִּירָה הָאֱנוֹשִׁית.

14.

אַף שֶׁבִּטָּחוֹן בַּזִּירָה הָאֱנוֹשִׁית נִתָּן לְהַשָּׂגָה בְּמִדַּת־מָה עַל יְדֵי הַפְעָלָה כָּלְשֶׁהִי שֶׁל כֹּחַ הַמְּסַלֵּק [אֶת הַטְּרָדוֹת], הַבִּטָּחוֹן הַמֻּשָּׂג בְּאֶמְצָעוּת חַיִּים שְׁלֵוִים הַכְּרוּכִים בִּפְרִישָׁה וּבְהִסְתַּלְקוּת מִן הֶהָמוֹן הוּא הַטָּהוֹר בְּיוֹתֵר.

15.

הָעֹשֶׁר שֶׁעַל פִּי הַטֶּבַע — מֻגְדָּר וְסוֹפִי, וְקַל לְהַשָּׂגָה; הָעֹשֶׁר שֶׁעַל פִּי דֵּעוֹת רֵיקוֹת — נִמְשָׁךְ וְנִמְשָׁךְ עַד אֵינְסוֹף.

16.

הַמַּזָּל וְהַמִּקְרֶה מִתְעָרְבִים בְּחַיָּיו שֶׁל הֶחָכָם רַק בִּמְעַט; בָּעִנְיָנִים הַגְּדוֹלִים וְהַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת וּלְאֹרֶךְ כָּל יָמָיו שֶׁל הֶחָכָם, תְּבוּנָתוֹ הִיא שֶׁקָּבְעָה, קוֹבַעַת וְתִקְבַּע.

17.

הָאִישׁ הַיָּשָׁר וְשׁוֹמֵר הַחֹק מְשֻׁחְרָר לַחֲלוּטִין מִכָּל צַעַר וְטִרְדָּה; מִי שֶׁאֵינֶנּוּ יָשָׁר וְשׁוֹמֵר חֹק, מָלֵא טְרָדוֹת כְּרִמּוֹן.

18.

מֵרֶגַע שֶׁסֻּלַּק הַכְּאֵב שֶׁמְּקוֹרוֹ בְּחֶסֶר, אִי אֶפְשָׁר לְהַגְדִּיל עוֹד אֶת הַהֲנָאָה הַגּוּפָנִית כִּי אִם רַק לְגַוֵּן אוֹתָהּ. בְּכָל הַקָּשׁוּר לַהֲנָאָה הַנַּפְשִׁית, הַהֲבָנָה וְהַהַפְנָמָה שֶׁל עִנְיָנִים אֵלֶּה [=גְּבוּלוֹת הַהֲנָאָה] וְשֶׁל הָרְגָשׁוֹת הַמִּתְלַוִּים לָהֶם — אֵלֶּה שֶׁגּוֹרְמִים לַנֶּפֶשׁ אֶת הַפְּחָדִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר — הֵן הַיּוֹצְרוֹת אֶת הַשִּׂיא שֶׁאֵין מֵעֵבֶר לוֹ.

19.

זְמַן אֵינְסוֹפִי וּזְמַן סוֹפִי שָׁוִים בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לַהֲנָאָה, אִם הָאָדָם מוֹדֵד בְּשִׂכְלוֹ אֶת גְּבוּלוֹת הַהֲנָאָה.

20.

הַגּוּף תּוֹפֵס אֶת גְּבוּלָהּ שֶׁל הַהֲנָאָה כְּאֵינְסוֹפִי וְ[לָכֵן מִבְּחִינָתוֹ גַּם] זְמַן אֵינְסוֹפִי [נִדְרָשׁ] לְסַפֵּק אוֹתָהּ. הַתְּבוּנָה, לְעֻמַּת זֹאת, שֶׁתָּפְסָה וְהֵבִינָה אֶת הָעִקָּרוֹן שֶׁל סוֹפִיּוּת הֲנָאוֹת הַגּוּף וּשְׁלֵמוּתָן וְשִׁחְרְרָה אֶת הָאָדָם מִן הַפְּחָדִים הַקְּשׁוּרִים לֶעָתִיד, מְסַפֶּקֶת לָנוּ חַיִּים מֻשְׁלָמִים וְשׁוּב אֵין אָנוּ זְקוּקִים לִזְמַן אֵינְסוֹפִי. הַתְּבוּנָה, מֵחַד גִּיסָא אֵינָהּ בּוֹרַחַת מִן הַהֲנָאָה, וּמֵאִידָךְ גִּיסָא, בְּשָׁעָה שֶׁהַנְּסִבּוֹת מַצְבִּיעוֹת עַל הַחַיִּים הַמִּתְקָרְבִים לְסִיּוּמָם, אֵין הִיא נִגֶּשֶׁת לְקִצָּם כְּמִי שֶׁעֲדַיִן חֲסֵרָה וְלוּ דְּבַר־מָה מִן הַחַיִּים הַמֻּשְׁלָמִים.

21.

מִי שֶׁתָּפַס עַל בֻּרְיָם אֶת גְּבוּלוֹת הַחַיִּים יוֹדֵעַ שֶׁקַּל לְהַשָּׂגָה הוּא הַדָּבָר הַמְּסַלֵּק אֶת הַכְּאֵב שֶׁמְּקוֹרוֹ בְּחֶסֶר, וְכָמוֹהוּ הַדָּבָר הָעוֹשֶׂה אֶת הַחַיִּים כֻּלָּם מֻשְׁלָמִים. מִכָּאן שֶׁאֵין שׁוּם צֹרֶךְ בַּדְּבָרִים הַנִּקְנִים בְּדֶרֶךְ שֶׁל מַאֲבָק וְתַחֲרוּת.

22.

צָרִיךְ לָשִׂים נֶגֶד עֵינֵינוּ אֶת הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית מֵחַד גִּיסָא, וְאֶת מְלוֹא בְּהִירוּת נְתוּנֵי הַחוּשִׁים — שֶׁלְּאוֹרָם אָנוּ בּוֹדְקִים אֶת סְבָרוֹתֵינוּ — מֵאִידָךְ גִּיסָא. לְלֹא אֵלֶּה הַכֹּל יִהְיֶה מְעֹרָב בְּסָפֵק וּבְבִלְבּוּל.

23.

אִם תִּפְסֹל אֶת כָּל נְתוּנֵי הַחוּשִׁים, לֹא תִּשָּׁאֵר בְּיָדְךָ שׁוּם אַמַּת מִדָּה לִשְׁפֹּט אֲפִלּוּ אֶת אֵלֶּה שֶׁלְּטַעֲנָתְךָ הֵם מַטְעִים.

24.

אִם תִּפְסֹל אֶחָד מִן הַחוּשִׁים בְּלִי לְנַסּוֹת וּלְהַבְדִּיל — בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְתוֹפָעָה מִן הַתּוֹפָעוֹת — בֵּין סְבָרָה הַמַּמְתִּינָה לְאִשּׁוּר וּבֵין מָה שֶׁנִּתַּן לָנוּ כָּעֵת בְּאֹפֶן יָשִׁיר עַל יְדֵי הָרֹשֶׁם הַחוּשִׁי אוֹ עַל יְדֵי הַתְּחוּשׁוֹת אוֹ עַל יְדֵי תְּפִיסָה יְשִׁירָה שֶׁל הַשֵּׂכֶל, אוֹ אָז תְּבַלְבֵּל גַּם אֶת שְׁאַר הַחוּשִׁים עִם סְבָרוֹת הַשָּׁוְא שֶׁלְּךָ, וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁתְּבַטֵּל אֶת כָּל קְנֵי־הַמִּדָּה לְשִׁפּוּט. אִם תְּקַבֵּל וּתְאַשֵּׁר גַּם אֶת הַסְבָרָה הַמְּצַפָּה לְאִשּׁוּר וְגַם אֶת מָה שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְאִשּׁוּר, לֹא תִּמָּלֵט מִן הַטָּעוּת, שֶׁכֵּן בְּכָל מִקְרֶה שֶׁבּוֹ תִּדָּרֵשׁ הַכְרָעָה בֵּין מָה שֶׁנָּכוֹן לְמָה שֶׁאֵינוֹ נָכוֹן, תִּהְיֶה מְבוּכָתְךָ מֻחְלֶטֶת.

25.

אִם לֹא תַּקְפִּיד בְּכָל עֵת לִבְדֹּק כָּל פְּעֻלָּה וּפְעֻלָּה בְּיַחַס לַתַּכְלִית שֶׁל הַטֶּבַע, אֶלָּא תִּסְטֶה — אִם בִּבְחִירָתְךָ אוֹ בְּהִמָּנְעוּתְךָ — לְתַכְלִית אַחֶרֶת, לֹא יִהְיוּ מַעֲשֶׂיךָ תּוֹאֲמִים אֶת מִלּוֹתֶיךָ.

26.

אֵלּוּ מִן הַתְּשׁוּקוֹת שֶׁאִי־מִלּוּיָן אֵינוֹ מֵבִיא לִכְאֵב, אֵינָן הֶכְרֵחִיּוֹת. אַדְרַבָּה, קַל מְאוֹד לְהִתְגַּבֵּר עַל הַשְּׁאִיפָה אֲלֵיהֶן כַּאֲשֶׁר יֵרָאֶה שֶׁקָּשֶׁה לְמַלְּאָן אוֹ [כַּאֲשֶׁר יֵרָאֶה] שֶׁהֵן עֲלוּלוֹת לְהַזִּיק.

27.

מִבֵּין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהַחָכְמָה מְסַפֶּקֶת לְחַיֵּי אֹשֶׁר מְלֵאִים, אֵין נֶכֶס גָּדוֹל מִן הַיְּדִידוּת.

28.

אוֹתָהּ יְדִיעָה שֶׁנָּטְעָה בָּנוּ אֶת הַהַכָּרָה שֶׁאֵין דָּבָר נוֹרָא הַנִּמְשָׁךְ לַנֶּצַח וַאֲפִלּוּ לֹא לִזְמַן רַב, [אוֹתָהּ יְדִיעָה] גַּם הִבְחִינָה הֵיטֵב שֶׁבְּעוֹלָמֵנוּ הַמֻּגְבָּל הַיְּדִידוּת הִיא הַבִּטָּחוֹן הַשָּׁלֵם בְּיוֹתֵר הָעוֹמֵד לִרְשׁוּתֵנוּ.

29.

מִבֵּין הַתְּשׁוּקוֹת יֶשְׁנָן אֵלֶּה שֶׁהֵן טִבְעִיּוֹת וְהֶכְרֵחִיּוֹת; אֵלֶּה שֶׁהֵן אָמְנָם טִבְעִיּוֹת אַךְ לֹא הֶכְרֵחִיּוֹת; וְאֵלֶּה שֶׁאֵינָן לֹא טִבְעִיּוֹת וְלֹא הֶכְרֵחִיּוֹת. אֵלֶּה [הָאַחֲרוֹנוֹת] מְקוֹרָן בְּדֵעָה רֵיקָה.

30.

בִּקְבוּצַת הַתְּשׁוּקוֹת הַטִּבְעִיּוֹת שֶׁאִם אֵינֶנּוּ מְמַלְּאִים אוֹתָן אֵינֶנּוּ מַרְגִּישִׁים שׁוּם כְּאֵב, אִם אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים דַּחַף חָזָק וּמִתְמַשֵּׁךְ לְמִלּוּי תְּשׁוּקָה, מְקוֹרָהּ שֶׁל תְּשׁוּקָה זוֹ הוּא [גַּם] דֵּעָה רֵיקָה; וְאִם אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהַרְגִּיעַ וּלְמוֹסֵס דַּחַף זֶה, הַסִּבָּה אֵינָהּ נְעוּצָה בְּטִבְעָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּקָה עַצְמָהּ, כִּי אִם בַּדֵּעָה הָרֵיקָה שֶׁל הָאָדָם.

31.

הַצֶּדֶק עַל פִּי הַטֶּבַע הוּא חוֹזֶה הֲדָדִי תּוֹעַלְתָּנִי שֶׁלֹּא לְהַזִּיק לַאֲחֵרִים וְלֹא לְהִנָּזֵק.

32.

צֶדֶק וְאִי־צֶדֶק כְּלָל אֵינָם שַׁיָּכִים לְבַעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַיֵּם הֶסְכֵּמִים [הֲדָדִיִּים] שֶׁלֹּא לְהַזִּיק לְאַחֵר וְלֹא לְהִנָּזֵק. כָּךְ גַּם הַדָּבָר אֵצֶל עַמִּים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים אוֹ אֵינָם רוֹצִים לְקַיֵּם הֶסְכֵּמִים [הֲדָדִיִּים] שֶׁלֹּא לְהַזִּיק לָאַחֵר וְלֹא לְהִנָּזֵק.

33.

הַצֶּדֶק אֵינוֹ "דָּבָר כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ"; הוּא אֵינוֹ אֶלָּא סוּג שֶׁל אֲמָנָה — בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּמְקוֹמוֹת וּבִזְמַנִּים שׁוֹנִים — שֶׁלֹּא לְהַזִּיק וְלֹא לְהִנָּזֵק.

34.

אִי־צֶדֶק אֵינוֹ רַע כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ; הֱיוֹתוֹ רַע הוּא רַק תּוֹצָאָה שֶׁל הַפַּחַד שֶׁמָּא לֹא תַּצְלִיחַ לְהִתְחַמֵּק מֵעֵינֵיהֶם שֶׁל הַמְּמֻנִּים לְהַעֲנִישׁ עַל מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה.

35.

הָאָדָם הָעוֹבֵר בַּסֵּתֶר עַל דְּבַר־מָה מִן הַדְּבָרִים הַכְּלוּלִים בָּאֲמָנָה שֶׁבֵּין בְּנֵי הָאָדָם שֶׁלֹּא לְהַזִּיק וְלֹא לְהִנָּזֵק, לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁיּוּכַל לְהִתְחַמֵּק מֵעֵין רוֹאֶה. גַּם אִם הִתְחַמֵּק אַלְפֵי פְּעָמִים עַד כֹּה, הֲרֵי עַד יוֹם מוֹתוֹ אֵין וַדָּאוּת שֶׁיַּצְלִיחַ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְחַמֵּק.

36.

בְּאֹפֶן כְּלָלִי וְעֶקְרוֹנִי הַצֶּדֶק זֵהֶה אֵצֶל כֻּלָּם; שֶׁהֲרֵי הוּא סוּג מְסֻיָּם שֶׁל תּוֹעֶלֶת הַקַּיָּם בְּחֶבְרַת בְּנֵי אָדָם בְּיַחֲסֵיהֶם אֵלֶּה עִם אֵלֶּה. אוּלָם בְּאֹפֶן פַּרְטָנִי, בְּנוֹגֵעַ לְמָקוֹם כָּזֶה אוֹ אַחֵר אוֹ בִּתְנָאִים כָּאֵלֶּה אוֹ אֲחֵרִים, אוֹתוֹ הַדָּבָר לֹא יִהְיֶה צוֹדֵק אֵצֶל כֻּלָּם.

37.

מִבֵּין הַדְּבָרִים שֶׁנִּקְבְּעוּ כְּצוֹדְקִים עַל יְדֵי הַמְּחוֹקְקִים, רַק מָה שֶׁהוּכַח בַּעֲלִיל כְּמוֹעִיל לַצְּרָכִים שֶׁל חֶבְרָה אֱנוֹשִׁית בְּיַחֲסֵי חֲבֵרֶיהָ אֵלֶּה עִם אֵלֶּה, יֵחָשֵׁב בְּבִטְחָה לְצוֹדֵק, בֵּין אִם הוּא [תָּמִיד] אוֹתוֹ דָּבָר לְכֻלָּם וּבֵין אִם לָאו. אוּלָם אִם מָאן דְּהוּא יְחוֹקֵק חֹק שֶׁתּוֹצְאָתוֹ אֵינָהּ מוֹבִילָה לְתּוֹעֶלֶת שֶׁל חֶבְרָה אֱנוֹשִׁית בְּיַחֲסֵי חֲבֵרֶיהָ אֵלֶּה עִם אֵלֶּה — מֵרֶגַע זֶה שׁוּב אֵין לוֹ דָּבָר מִטִּבְעוֹ וּמִמַּהוּתוֹ שֶׁל הַצֶּדֶק. זֹאת וְעוֹד, אִם הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּחֹק מִשְׁתַּנָּה מִפַּעַם לְפַעַם, וְרַק לְמֶשֶׁךְ זְמַן מְסֻיָּם הִיא תּוֹאֶמֶת אֶת הַמֻּשָּׂג הַכְּלָלִי, לְמֶשֶׁךְְ אוֹתוֹ הַזְּמַן הִיא עֲדַיִן בִּבְחִינַת צֶדֶק; כָּל זֶה בִּתְנַאי שֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בָּעִנְיָנִים עַצְמָם וְלֹא מְבַלְבְּלִים אֶת עַצְמֵנוּ בִּצְלִילִים רֵיקִים מִתֹּכֶן.

38.

בְּמָקוֹם שֶׁהַתְּנָאִים וְהַנְּסִבּוֹת בּוֹ לֹא הִשְׁתַּנּוּ, חֻקִּים שֶׁהִתְקַבְּלוּ, אֲבָל בְּמִבְחַן הַתּוֹצָאָה לֹא נִמְצְאוּ תּוֹאֲמִים אֶת הַמֻּשָּׂג הַכְּלָלִי שֶׁל הַצֶּדֶק, חֻקִּים אֵלֶּה — כָּךְ מִתְבָּרֵר לְמַפְרֵעַ — אֵינָם וְאַף מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ צוֹדְקִים. אוּלָם בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הַתְּנָאִים וְהַנְּסִבּוֹת עָבְרוּ שִׁנּוּיִים, וְחֻקִּים שֶׁהוּכְחוּ בְּמִבְחַן הַתּוֹצָאָה שֶׁהֵם צוֹדְקִים שׁוּב אֵינָם מוֹעִילִים, כָּל זְמַן שֶׁהֵם הוֹעִילוּ לַשֻּׁתָּפוּת הַהֲדָדִית שֶׁל הָאֶזְרָחִים הֵם הָיוּ צוֹדְקִים; מֵרֶגַע שֶׁהִפְסִיקוּ לְהוֹעִיל, הִפְסִיקוּ לִהְיוֹת צוֹדְקִים.

39.

הָאִישׁ שֶׁהִצְלִיחַ לְהִשְׁתַּלֵּט בְּאֹפֶן מֻחְלָט עַל תְּחוּשַׁת חֹסֶר הַיַּצִּיבוּת וְהַבִּטָּחוֹן הַקְּשׁוּרָה לַנְּסִבּוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַחַיִּים, הוּא זֶה שֶׁעָשָׂה אֶת אֵלֶּה שֶׁהוּא יָכֹל — לַחֲבֵרָיו; אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל — לְפָחוֹת לֹא לְאוֹיְבָיו; וְכָל אֵלֶּה שֶׁכְּלַפֵּיהֶם אֵין הוּא יָכֹל לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ אֶת זֶה [שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹיְבָיו] הוּא נִמְנָע מִכָּל מַגָּע אִתָּם, וְאֶת אֵלֶּה שֶׁכָּךְ מוֹעִיל וְרָאוּי לְהִתְנַהֵג אִתָּם, הוּא אַף מְגָרֵשׁ [מֵחַיָּיו].

40.

אֵלֶּה שֶׁהִצְלִיחוּ לְסַפֵּק לְעַצְמָם אֶת הַבִּטָּחוֹן הַמֻּשְׁלָם בִּסְבִיבָתָם הָאֱנוֹשִׁית, הֵם גַּם הַלָּלוּ שֶׁחָיוּ אֵלֶּה עִם אֵלֶּה בַּהֲנָאָה מֻשְׁלֶמֶת בְּשֶׁל הָעֲרֵבוּת הַהֲדָדִית הַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר לְבִטְחוֹנָם; וְחַיֵּיהֶם מְלֵאִים כָּל כָּךְ בְּאִינְטִימִיּוּת, עַד שֶׁאֵינָם מְבַכִּים אֶת מוֹתוֹ לְלֹא עֵת שֶׁל אֶחָד מֵהֶם כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לְרַחֵם עָלָיו.