העולם הקסום של המוח

האבולוציה של הידע
 

 תופעה מולדת המאפיינת כל אדם מרגע לידתו ועד מותו היא הרצון לדעת. במוחו של כל אדם קיימות יכולות ספציפיות אישיות, התלויות ברמת כוח הבנתו (IQ) ובאפשרותו לאחסן את הידע שהוא קולט (זיכרון).

במשך 250 אלף שנות קיומו של האדם החושב, ההומו ספיאנס (Homo Sapiens), המדע חשף בפני האנושות סודות שהביאו לקִדמה, לתרבות ולחיים טובים יותר. המפתח לקידום הידע טמון בנוירו־מדע החודר לתחומי הבורות ומוחק ידע מוטעה.

כל הישג שהוביל לפענוח הצופן על פיו הטבע יצר את האדם, הוא צעד פרגמטי, מקודש על ידי ההיסטוריה של המדעים כרגעים בתולדות הידע, בהם הבורות המנוצחת מאפשרת את יציאתה של האמת לאור.

ברצוני לציין כאן כמה מהרגעים הפרגמטיים ההיסטוריים.

ניצחון גדול לבורות רשמה ההיסטוריה למדעים בעזרת האינקוויזיציה של הדת הנוצרית במאה השנייה לספירה (שנת 140), כאשר אחד מחסידי אריסטו, פתולמאוס מתבאי, פרסם את חיבורו "גיאוגרפיה", בו הציג את כל הידוע באותם זמנים על אסטרונומיה ואת התיאוריה בה מרכז היקום הוא כדור הארץ.

תורה קוסמולוגית זו קיבלה את שמה - קוסמולוגיה פתולמאית - שהתאימה לרוח הדת ולאמונת הנוצרים ונותרה עד לתקופת הרנסנס, במשך כ-1,700 שנים, כמעט ללא כל שינוי.

 בתקופת הרנסנס (1473-1543), החוקר הפולני ניקולאוס קופרניקוס (Copernicus), שביצע מעקב מדויק על תנועת כדור הארץ, הגיע למסקנה מהפכנית ומנוגדת לזו של פתולמאוס מתבאי והיא שכדור הארץ אינו מרכזו של היקום, אלא פלנטה אחת מתוך אין־סוף פלנטות נוספות המסתובבות סביב מיליארדי שמשות אחרות (כוכבים). הוא כתב את מסקנותיו, שפורסמו בשנה בה מת (1543) בלטינית כנהוג בתקופתו, De revolutionibus orbium coelestum. ספרו של קופרניקוס על תנועתם הסיבובית של הגופים בשמים סתר את התיאוריה הקוסמולוגית הפתולמאית.

תגליתו של קופרניקוס שוללת מכדור הארץ את מעמדו המרכזי ביקום והופכת אותו לפלנטה בנאלית, אחת מתוך מיליוני פלנטות דומות ביקום. המדענים היו חייבים לקבל את האמת למרות שהתיאוריה של ניקולאוס קופרניקוס התקיפה במישרין את הכנסייה והדת.

תוך כדי מאבקה של הכנסייה נגד דעותיו של האסטרונום הפולני, הופיעה דמות חשובה נוספת על במת ההיסטוריה, הנזיר האיטלקי ג'ורדנו ברונו (Bruno), שתמך בקופרניקוס בעזרת מחקריו. הכנסייה הכריזה על המדען־הנזיר כבוגד בדת הנוצרית ובאלוהים, וספרו הפך לחומר נפץ. אנשי הדת הנוצרית יצאו להתקפה נגד ג'ורדנו ברונו והוא נעצר, נשפט והואשם בבגידה ובשלילת האמת שכדור הארץ הוא מרכזו של היקום. גזר דינו מוות. הבורות של הדוגמטיזם המסורתי ניצח והנזיר עלה על המוקד עקב דעותיו. הכנסייה היתה בטוחה שעל ידי הקרבתו היא החזירה את מעמדו של כדור הארץ למרכז היקום, ובלמה את התרחקות המדע מאלוהים, כשלמעשה רשמה כישלון לדת הנוצרית ולמדע בהיסטוריה האנושית לנצח.

 בימים בהם ג'ורדנו ברונו הועלה על המוקד, גלילאו גליליי (Galilei) היה בן 36 כשהביע את דעותיו על התורה הקוסמולוגית של קופרניקוס, הותקף על ידי הכנסייה שהגנה על עמדתה והואשם בכפירה. גליליי החליט לא לבטא את דעותיו כדי שלא ילך בעקבותיו של ג'ורדנו ברונו.

חלפו 421 שנים מאז נעשו הפשעים הנתעבים של הכנסייה הנוצרית נגד אנשי המדע, שדיברו אמת. החוקרים, שרצו להבין את מבנה הפלנטות בתנועתן במסלול האליפטי סביב השמש, לא מצאו דרך להגיע לגרעין הבוער המהווה את מרכז כדור הארץ ולכן לא יכלו לאמוד את הרכבו. הם האמינו שמידע זה יסביר את המסלול הקבוע בו מסתובבת אותה פלנטה.

מהלך פרגמטי בוצע בתאריך 4 ביולי 2005, יום עצמאותה של ארצות הברית. בשעה 8:55 הלוויין "דיפ אימפקט" ששוגר על ידי NASA שישה חודשים לפני כן, מגיע סמוך לכוכב השביט טמפל 1, משגר טיל אל הכוכב במהירות של 37,100 קמ"ש ופוגע בו. כוכב השביט, שאורכו 14 ק"מ ורוחבו 4 ק"מ, נמצא במרחק 134 מיליוני ק"מ, או בערך 7 דקות־אור מכדור הארץ, או 446 שניות אור.

כתוצאה מההתנגשות של הטיל (אשר שוגר מ"דיפ אימפקט"), במקום בו היה כוכב השביט נוצר מכתש בעומק של כמחצית מקוטרו של הכוכב, כלומר ניתן לקבוע שגרעין הכוכב נפגע, ומתוך ענן האבק, הקרח, הגזים ופיסות הסלע נלקחו דגימות. כל המידע שנקבל מחקר הגרעין של טמפל 1 יאיר את יצירת גרעיני הפלנטות לפני כארבעה וחצי מיליארדי שנים, וגם את כדור הארץ. הנתונים יעזרו גם להסברים על האליפסות סביב השמש של הפלנטות. 462 שנים לאחר פרסום הקוסמוגוניה של ניקולאוס קופרניקוס ו-405 שנים לאחר הפשע הנוראי נגד ג'ורדנו ברונו, הגענו למדע העכשווי אשר סייע להבנת כוח המשיכה. סיפוריהם של פתולומאוס־קופרניקוס־ברונו הנם עדות היסטורית לעוצמתה הרצחנית של הבורות.

דוגמה נוספת לניצחון הבורות על הידע מאותה תקופה היא הוצאתו להורג של סוקרטס (Socrates) האתונאי, בבירת המדעים והפילוסופיה של העולם העתיק - אתונה שביוון. בשנת 399 לפני הספירה, גדול פילוסופי יוון, שרבים היו מגיעים ממרחקים בים וביבשה כדי לשמוע את דבריו, נופל קורבן לבורות. סוקרטס הואשם, נשפט ונידון למוות בהרעלה, בעוון השחתת הנוער האתונאי אותו לימד לא לכבד באופן דוגמטי את אלי העיר להם נהגו להקריב קורבנות במועדים קבועים.

לא נותרה עדות שכתב נגד האלים, אך הוא לא כיבד אותם בדבריו. האיש ותורתו מוכרים מתוך יצירותיהם של אפלטון (Plato) וקסנופון (Xenophon), ויישארו לנצח בתודעתו של העולם התרבותי. שמות שלושת שופטיו - מלטוס, אנטוניוס וליקון - שהאשימו אותו וגרמו למותו, נזכרים בהיסטוריה רק הודות לגדולתו של הקורבן. סוקרטס האתונאי, איש היושרה וההיגיון שתמיד טען לאמת, הוצא להורג עקב סכסוכים וקנאה. הוא זלזל בהנאות החושים, אך גילה רגישות כלפי נערים יפי מראה; הוא היה מסור לחינוכם של נערי אתונה וסירב לקבל את עזרתם כדי להישאר בחיים.

האיש שנלחם בעיקשות רבה למען היסודות הדמוקרטיים הוצא להורג.

ניצחון היסטורי נוסף של הבורות על הידע.

התקדמות והתפתחות הידע תלויות בזכות הבלתי מעורערת של האדם לחשוב, לשפוט, להטיל ספק ולשנות את דעותיו לאור נתונים חדשים. מאז ומתמיד אנשים עשו הכול כדי להבין את עצמם ואת סביבתם. הסקרנות המדעית היא זו שהוציאה וחשפה מתוך הבורות וחוסר הידע את התגליות הגדולות, אשר שינו את פני העולם ויצרו את החברה בה אנו חיים היום.

הפילוסוף היהודי, ברוך שפינוזה (Spinoza), תיאר וסיווג שלושה סוגי ידע:

[א] ידע נרכש מתוך שמיעה, כמו סוג של ניסיון דל, חסר גישה ביקורתית, המכיל בתוכו אלמנטים של תשוקה, דעות קדומות וקנאות. ידע הקרוב מאוד לאפס, כמעט שווה לבורות.

[ב] ידע הנרכש בדרכי לימוד ומתבסס על שיטה מתמטית והגיונית, כאשר האדם משוחרר מכל תשוקה ומסוגל לגבש לעצמו רעיונות ברורים ועצמאיים. זהו, לדעתו של הפילוסוף, ידע האמת.

[ג] ידע אינטואיטיבי, ידע בלתי אמצעי. הצורה העליונה ביותר של הידע אשר רואה כל דבר כתוצאה הגיונית של צורך טבעי, ומסביר כל דבר לא רק כיחידה בודדת אלא ביחס לכלל. לידע הזה אפילו אלברט איינשטיין לא הגיע.

בדיקה השוואתית בין הגולגולת הקדומה ביותר שהתגלתה בצפון צ'אד שבאפריקה, לעומת גולגולת אדם בן זמננו, נוסף על השינויים המבניים הגדולים מרמזת על היחס בין הבורות של הפרימטים ההומינידים לפני מיליוני שנים והאדם היודע של זמננו (Homo Sapiens).

 מימין: גולגולת של אדם מצפון צ'אד ומשמאל: גולגולת של אדם בן זמננו

האיש היודע אשר מדבר וחושב במילים הפך למלך החיות הודות לאבולוציה של מוחו.

בתקופה הקדם־מדעית, בין השנים 3,300-599 לפני הספירה, בני אדם היו אחוזי אמונות טפלות במגיה ובמיסטיקה ופירשו בעזרתן את כל התופעות הסביבתיות. הסימנים הראשונים של חיפוש אחר הידע מופיעים כבר במסופוטמיה, בעיר העתיקה השומרית אורוק, שחיו בה כ-10,000 תושבים ושימשה כמקום הריכוז הראשון הגדול של בני אדם. בריכוז עירוני עתיק זה המציאו את הכתב, בנו את המפרשיות הראשונות שהיו מסוגלות להתמודד עם הפלגות ארוכות, השתמשו לראשונה בברונזה והגיעו עם מטענים עד לסין הרחוקה של שושלת שאנג. במצרים בנו פירמידות, סמל לאימפריה בעלת עוצמה.

ההגירה ונדידת העמים שינתה את ההרכב האנושי של היבשות. בתקופתו של שלמה המלך בנו את בית המקדש הראשון והחלה עריכתם של ספרי התנ"ך. במאה ה-6 לפני הספירה הופיעה על במת ההיסטוריה הפילוסופיה היוונית, אשר ניסתה להסביר באופן הגיוני את תופעות הטבע. ב-600 השנים הבאות, עד להופעת הנצרות ולספירת השנים, עברה האנושות כמה גילויים מאוד חשובים.

האבולוציה של הידע ב-5,300 השנים האחרונות ביחס לשני מיליוני השנים שקדמו להן היא לוגריתמית, ועם כל שנה שחולפת היא מתעצמת. האבולוציה של הידע עלתה בסולם עם 110 מדרגות. כל מדרגה היא פרדיגמה (תומס קון [Kuhn]) - התקדמות שגורמת להתקדמות מרשימה במדע.

110 הפרדיגמות שבנו את הספירלה של אבולוציית הידע נבחרו על ידי נקודת ראות נוירו־מדעית. יצירתיות המוח מרחיקה את מחשכי הבורות ומעניקה לאדם את אור הידע. כל תגלית חדשה תורמת לשינוי גורל האנושות, וניתן להתייחס אליה כאל תחנה במסלול הקִדמה. פרדיגמה היא אמת אוניברסלית של גילוי חוקי הטבע. חלק גדול מהפרדיגמות זכו לפרסי נובל. כ-110 פרדיגמות שימשו כמורי דרך באבולוציה, והיו משמעותיות בהתקדמות החברה האנושית למצבה כיום בתחום מדעי המוח.