ההצגה הטובה ביותר בעולם

1
סיפור קשה לעיכול

פול מקרטני, מנהיג להקת הביטלס, נהרג בתאונת דרכים בלונדון ב-11 בספטמבר, 1966, והוא בן 24 בלבד. מקרטני הוחלף מייד במוזיקאי ויליאם (ביל) ואלאס שפרד. אותו ביל שפרד הוא מי שהציבור מכיר עד היום כפול מקרטני. התאונה, מותו של פול והחלפתו הוסתרו מהציבור. עד לאחרונה.

תחשבו על זה לרגע. החלל הריק שהשארתי כאן, למעלה, נועד לאפשר לכם לעכל את הכתוב. כל אחד ואחת מכם מוזמן למלא בו את מחשבותיו ואת דעתו: קשקוש מוחלט, מישהו בכלל מאמין לזה?! עוד תאוריית קונספירציה לאוסף; זה לא מה שספרי ההיסטוריה על הביטלס מספרים לנו; אה, השמועה ההיא שפול מת ובעצם הייתה בדיחה של הביטלס על חשבון המעריצים.

אולי הרווח הזה בדף מסמל את החלל שנפער אצל חלקנו בתודעה ואז התמלא כפי שקורה בדרך כלל, בעיקר אצל מי שנחשפו למידע החדש בנוגע למותו של פול מקרטני והחלפתו בכפיל מוצלח, אפילו מוצלח מפול הביולוגי. לאחרונה פורסמו גילויים חדשים ומפורטים והם מגיעים מבפנים. כלומר, ממחליפו של פול עצמו. מידע חדש מספק סיבה טובה לצלול שוב אל סיפור שהתחיל כשמועה בסוף שנות ה-60, ירד מהכותרות לאחר שחברי הביטלס ומי שמאחוריה הכחישו אותו, ובשנים האחרונות צץ שוב בגרסה חדשה. מידע חדש מבפנים שמשאיר את הקורא בנשימה עצורה. לקרוא ולא להאמין. לקרוא בשנית ועדיין לא להאמין, ושוב לקרוא ולבדוק את הכתוב. אף שפיסות מידע רבות בסיפור הזה הן לא פחות ממטורפות, מתחברים חלקי הפאזל לתמונה חדשה של שרשרת אירועים שהתרחשו בחייה של הלהקה הגדולה ביותר אי פעם.

המידע החדש, אותו אנסה להקיף ולנתח בספר זה, מציב כמה אתגרים בפני הקוראים והקוראות. ראשית, יש כאן נרטיב חדש שמציע מידע שונה, בחלקו אף הפוך, מכל מה ששמענו וקראנו ממחנה הביטלס במשך עשרות שנים. אתגר זה מתעצם גם משום שהתודעה שלנו עוצבה דרך עשרות ספרים על הלהקה, ביוגרפיות ומיזם האנתולוגיה של הביטלס מאמצע שנות ה-90. רוב הציבור עדיין אינו יודע כי מרבית המידע הישן שהיה בשליטת גורמים בעלי עוצמה ואינטרס המקורבים ללהקה, תוכנן למטרות הִנדוּס תודעת ההמונים והסתיר את מה שרק לאחרונה אפשר לגלות. סיפור מותו של פול מקרטני צץ בסוף שנות ה-60, אחר כך נעלם וחזר בשנות האלפיים. כעת, הנרטיב משתנה והפרטים שנחשפו ועודם נחשפים, מרכיבים גרסה חדשה שמכה גלים ומערערת את כל מה שידענו.

אתגר שני הוא כמות השאלות המתחייבות כתוצאה מהמידע החדש שנותרו עדיין פתוחות. המידע שככל שחקרו אותו, הפכו על ראשו וניסו להצליב אותו עם מקורות נוספים, עדיין אינו שלם. בחלקים של מידע זה יש יותר סימני שאלה מסימני קריאה. הינה לפניכם מקבץ חלקי של תהיות: האם פול מת כתוצאה מתאונת דרכים קטלנית, טרגית אך בלתי נמנעת או שמישהו גרם בכוונה תחילה לאותה תאונה? כלומר, האם פול נרצח? איפה קבור פול הביולוגי? כיצד בוצעה ההחלפה בצורה כה מושלמת עד כדי כך שהציבור לא הבחין בשינוי, אף שמדובר באופן ודאי בשני אנשים שונים? נוסף לכך, אם אכן מדובר בנגן האולפן (Session musician) ביל שפרד שהחליף את מקרטני שמת, דמות שולית לכאורה שנבחרה לתפקיד בשל החלטה מגבוה (פירוט בהמשך), איך אפשר להסביר את העובדה שמאז שבוצעה ההחלפה, ב-1966 כזכור, הביטלס הגיעו לשיאים חדשים במוזיקה שיצרו מאז ועד פירוק הלהקה? הייתכן ששפרד מוזיקאי מוכשר בהרבה מפול הביולוגי?

לא ברור לחלוטין מדוע הוסתר הסיפור מהציבור במשך שנים רבות כל כך ומהו האינטרס לחשוף אותו כעת. כמובן שנדרש גם בירור לגבי זהותם של האנשים שעמדו מאחורי הסיפור ומה היו מניעיהם. לפי המידע הרשמי, הידוע, מספר אנשי מפתח ניהלו את הלהקה. כאן יש לתהות עד כמה היו חברי הביטלס מעורבים בקבלת ההחלטות ובהוצאתן אל הפועל. מוזר ככל שזה יישמע, עולה השאלה האם חברי הביטלס אולצו לשתף פעולה עם החלטות שהוכתבו להם מלמעלה, מבלי שיהיה ביכולתם למנוע מהגורל (או אדם, או קבוצת אנשים בעלי מעמד, כוח והשפעה) לגלגל את סיפור ההסתרה שהחל במותו של פול מקרטני. בספר זה אנסה להציע תשובות לשאלות הללו, ולרבות אחרות. ברור לי כי לא בכולן אצליח, משום שחלק מהפרטים עדיין חסוי, אבל צפויות חשיפות נוספות בסיפור ואז נבין טוב יותר.

אתגר שלישי הוא הנרטיב הכפול שמנהל ביל שפרד, המוכר לכולנו כפול מקרטני. באתרים הרשמיים של הביטלס ושלו עצמו אין זכר למידע החדש. הוא תמיד פול מקרטני שהכרנו מאז ומעולם, או בכל אופן מאז שנות ה-60, כך בכל הופעה בטלוויזיה וגם בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו. מצד שני, אלה שיודעים היכן לחפש וכבר מצאו את המקורות שאפרט בהמשך, מקבלים מידע שונה לחלוטין מאותה דמות. ״דמות״ היא מילת מפתח בסיפור החדש. נראה כאילו ביל שפרד, שהוא פול מקרטני, יוצא ונכנס כל הזמן מהדמות של פול מקרטני אל תוך הדמות שלו, האמיתית.

האתגר הרביעי הוא הפן הרגשי. הרי מדובר בפול מקרטני! פול, שחלקים גדולים בציבור, מבוגרים וצעירים, מכירים, אוהבים ומעריצים. אותו פול ששבר לבבות של מיליוני מעריצות בעולם בסיקסטיז. פול שהמשיך מהביטלס בשנות ה-60 לקריירה מוצלחת ביותר בשנות ה-70 עם להקת כנפיים שלו, ואחר כך כסולן, משנות ה-80 ועד היום. אוֹמנים מעטים יכולים להתגאות בכך שהקריירה שלהם משתרעת על פני שישים שנה. מקרטני הוא אחד מהם, לצד ענקים כמו ה״רולינג סטונס״, להקת ״המי״, בוב דילן וקומץ אחרים, והוא חתום על עשרות להיטים. חלקם, כמו ״אתמול״, ״אלינור ריגבי״ או ״שיהיה״ (Let it be), הפכו לקלסיקות של ממש.

רשימת ההישגים הבלתי נגמרת שלו כוללת הנצחה כפולה בהיכל התהילה של הרוקנרול (עם הביטלס ב-1988 וכסולן ב-1999), ושלושה תוארי כבוד מבית המלוכה הבריטי. ב-1965 מקרטני וחברי הלהקה האחרים קיבלו את התואר MBE (חבר במסדר האימפריה הבריטית). ב-1997 הוענק לו תואר אבירות, כלומר הזכות להיקרא ״סר פול״, עבור שירותיו הטובים למוזיקה בעולם. נימוק זה בדיוק הביא לתואר כבוד נוסף, CH, המוענק למי שתרומתם לאוֹמנות ולמדע רציפה ונמשכת שנים רבות. גם בארצות הברית הוא זכה לכבוד רב עם 18 פרסי גראמי, הפרס החשוב ביותר בתעשיית המוזיקה.

פול מקרטני מכר יותר תקליטים (אלבומים) ותקליטונים מכל מוזיקאי אחר בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית, החל בימי הביטלס ועד לקריירת הסולו שלו.1 בין 2010 - 2019, הרוויח מקרטני למעלה מ- 500 מיליון דולר מהופעות חיות ברחבי העולם, נתון שבזכותו הוא אחד מעשרת האומנים המובילים בעולם בקטגוריה הזו.2 הוא מופיע גם בעשור השמיני לחייו, ולמעשה התשיעי: כפי שעולה מהמידע החדש, ביל שפרד נולד ב-1937, כלומר מבוגר בחמש שנים מפול הביולוגי, יליד 1942. המוזיקה שלו, בכל שלב בקריירה, מחוברת אלינו רגשית, מלווה אותנו בכל תחנה בחיים, מנחמת ומרחיבה את הלב כשטוב לנו וגם כשרע. לכן אנו מתקשים לקבל את המידע החדש אודותיו, את הפרטים האפלים בחייו ובקריירה של המוזיקאי הגדול ביותר בהיסטוריה של הפופ, ולבטח אחד האהובים והנערצים בעולם.

במילים פשוטות: אחד מגדולי יוצרי המוזיקה בכל הזמנים, הוא בעצם שניים: פול הביולוגי שנולד ב-18 ביוני, 1942 וקיפח את חייו, וביל שפרד, שהפך לפול מקרטני מאז אותו יום מר בספטמבר 1966. סוד זה נשמר עשרות שנים. לא היה אומן מוזיקה כמוהו בתקליטים ובהופעות והן בניהול הישות שנקראת ״פול מקרטני״, על כל המשתמע מכך ומבלי שאיש יחשוד במותו של המקור ובהחלפתו. היוצר ביל שפרד, שרשמית הוא עדיין פול מקרטני, חי חיים כפולים. כאילו לא קרה דבר ב-1966 ופול הוא עדיין מקרטני, כפי שהיה מאז ומעולם, או נכון יותר מאז לידתו ב-1942. האתר הרשמי שלו, כמו גם האתר הרשמי של הביטלס, מספרים לנו שפול חי, תודה ששאלתם.

לכן זוהי ההצגה הטובה ביותר בעולם והיא עדיין נמשכת, לפחות עד שהמחליף, כך לפי מילותיו הוא, יעזוב את העולם הזה. אז אולי נקבל הודאה או עדות שתסגור סופית את המעגל. בינתיים, כולנו עדיין בתוך הסיפור.

אבל מתחת לפני השטח ובאופן מתון, מדורג, כמעט ללא פרסום, נחשפות לציבור עדויות לגבי כל מה שקרה: סדרה של למעלה מ-100 סרטונים באינטרנט עם ״מידע פנימי״ רב; סרטוני רשת אחרים, מאירועים שונים בהם השתתף ביל שפרד; ויותר מכל, ספר אחד עב כרס, 666 עמודים (זכרו את המספר הזה, עוד נחזור אליו בהמשך), הקרוב ביותר לאוטוביוגרפיה של פול מקרטני. אז למי להאמין? האם המידע החדש מבטל את כל המידע הישן או שמישהו מנסה לבלבל אותנו ונהנה להמשיך לשחק לנו עם הראש? מה באמת קורה כאן?

המסע שלי אל תוך הסיפור עמוס בפרטים שקובצו ממקורות שונים. בהחלט ייתכן שפה ושם הנתונים אינם מדויקים משום שנשענו על משהו שמישהו לא זכר היטב, או שאולי נשתלו בכוונה כדי לערפל את הסיפור ולבלבל את הקוראים. אבל גם אם פרטים מסוימים אינם מדויקים, ככל שהסיפור ממשיך להתבהר מצטיירת תמונה עקבית וברורה מתוך המידע החדש.

נדרשת כאן חשיבה ביקורתית, כלומר ניתוח והצלבת המידע, על מנת להבין מה קרה. אנו נדרשים להפעיל את התאים האפורים בעצמנו, מכיוון שבחקירה של תאוריית־קשר, קונספירציה, איש אינו מגיש לנו תמונה שלמה ומבוארת. צריך פשוט לצלול פנימה ולעשות לבד את העבודה, שהיא ניתוח מאות פיסות מידע שנמסרו לציבור במשך השנים ועדיין ממשיכות לצוץ פה ושם. במקרים רבים המסרים הם ישירים ופשוטים ואין צורך בכישורי בילוש מיוחדים בשביל לפענח אותם. במקרים אחרים, המידע מעומעם או פשוט חסר. בספר ״זיכרונותיו של בילי שירס״ (על כך בהמשך), החושף כמות אדירה של מידע חדש ואשר לפי הפרשנות המקובלת נכתב בשמו ובהכוונתו של ביל שפרד, נאמר בפירוש שיש דברים שעדיין אסור לגלות. אבל חלק גדול ומשמעותי מהמידע כבר נמצא בחוץ. כפי שגורסת האמרה האנגלית הידועה, ״האמת נסתרת למול עינינו״, The truth is hidden in plain sight.

צריך לאסוף את פרטי המידע החדשים, לחבר אותם עם פרטים קודמים ולנסות ולהבין מה הם מנסים לספר לנו ומדוע זה נעשה עכשיו. יש בודדים שכבר עשו זאת והם תיווכו לי חלק מהמידע החדש. אני אנסה לתווך לכם, עם תוספות משלי, את הסיפור שהוא פאזל מורכב וסבוך, מפתיע ומטלטל, ומרגיז בחלקו. סיפור קשה לעיכול, עובדתית ורגשית. לפאזל הזה יש השלכות על מה שקרה ועדיין קורה בעולמנו, לא רק בתחום המוזיקה והבידור אלא הרבה מעבר לכך, כי מסתבר שיש כאן שני סיפורים בעצם. בראש ובראשונה עלילת המשנה שהיא סיפור ענק ומורכב כשלעצמו, על פול הביולוגי שמת והוחלף בביל שפרד תוך כדי שהביטלס המשיכו לפעול ולהצליח כאילו לא קרה דבר. אבל לצידה יש עוד עלילה מורכבת, סיפור לא פחות חשוב, אולי אף יותר: מי ומה עומדים מאחורי אותה עלילת משנה? מהן המטרות הגלובליות שלהם והאם, תוך שהשתמשו בביטלס ובאומנים אחרים, הם השיגו אותן?

***

בפברואר 2019 ביקרתי בלונדון. בחנות הספרים הגדולה פוילס (Foyles), בצ'רינג קרוס רוד, לא רחוק מתחנת הרכבת התחתית טוטנהאם קורט רואד, מצאתי בין מדפי ספרי המוזיקה את הספר ״The life and death of Paul McCartney 1942-1966״ שכתב ניקולאס קולרסטרום, פרופסור בריטי בתחום ההיסטוריה של המדע. קולרסטרום פרסם בעבר מספר ספרי תחקיר, ביניהם על הפיגוע ברכבת התחתית של לונדון ב-7 ביולי, 2005. הספר על מקרטני עם הכותרת המטרידה התפרסם ב-2015 ונשען בין היתר על ספר משמעותי יותר Memoirs of Billy Shears, ״זיכרונותיו של בילי שירס״, של הסופר האמריקאי טום יוהארייט, שיצא לאור שש שנים קודם לכן.

ב-2018, יצאה מהדורה מעודכנת לספרו של יוהארייט. לפי המלצתו של החוקר האמריקאי מייק ויליאמס, רכשתי את המהדורה החדשה והמפורטת יותר, שבכותרת המשנה שלה נכתב The 9 after the 9-09״ edition״, כלומר זו שיצאה תשע שנים לאחר המהדורה הראשונה מספטמבר 2009. זה גם משחק מילים, אחד מני רבים בסיפור, על שיר של הביטלס, One after 909, מהאלבום Let it be. לפי ויליאמס ה-9.9 הוא גם תאריך הלידה של ביל שפרד. למספרים יש חלק חשוב בסיפור ועוד נגיע אליהם בהמשך. אגב, ביוני 2020 יצא ספר המשך מאת טום יוהארייט, Billy’s Back, ובו חשיפות חשובות נוספות. באוקטובר 2021 תתפרסם מהדורה חדשה ועדכנית של ספר הזיכרונות.

ספריהם של יוהארייט וקולרסטרום ומצגות הווידאו של החוקר מייק ויליאמס שאבו אותי בעוצמה לתוך עולם המידע החדש. אליהם הצטרפו מספר סרטוני וידאו קצרים שניתן לצפות בהם באינטרנט, ובכולם אנשים שונים פונים אל פול מקרטני בשם ״ויליאם״ או ״בילי״. להערכתי, אלה אינם קטעים ערוכים, ״מבושלים״, אבל אתם מוזמנים לצפות בהם ולשפוט בעצמכם. סרטונים אלה מוכיחים שבילי הוא שמו האמיתי של האיש הידוע כפול.

אבל יש עוד הוכחות מצולמות, למשל סדרת סרטוני Rotten Apple, ״התפוח הרקוב״, שצצה ברשת ב-2006 ומאז מילאה תפקיד חשוב בפענוח הרמזים שהובילו ליצירת התמונה הכוללת. לכך אפשר להוסיף גם את סרט הקולנוע ״אתמול״ שיצא לאקרנים בקיץ 2019, והוא מלא ברמזים ואזכורים למה שקרה באמת. בקהילת העוקבים אחר הסיפור הוא מכונה A “Paul is dead” movie, כלומר סרט שעוסק בסיפור ״פול מקרטני מת״.

מדובר במקורות שונים, מאות רמזים וחלקי רמזים, פאזל אחד ענק. כל אבן שהופכים בסיפור הזה מפתיעה, מרתקת, ומתחתיה מסתתרים עוד רמזים ועוד שאלות. כל אלה החזירו אותי לפני כשנתיים ל-1976 ואני אז ילד בן 11 שהאזין לתוכנית בת שעה בגלי צה״ל, ״פול מקרטני מת״. התוכנית, בעריכת יואב קוטנר, הביאה את ההוכחות לכאורה למותו של פול ואז הפריכה את כולן וקבעה שמדובר בסך הכול בשמועה לא נכונה. אותי, כמאזין צעיר, התוכנית הפחידה בגלל שפע הרמזים לאישוש תאוריית מותו של פול, כגון ״אני קברתי את פול״ או ״הפוך אותי, איש מת״. התוכנית השפיעה עליי עד מאוד, אבל לא היה לי מידע נוסף או אחר שיגרום לי לחשוב כי מדובר בסיפור אמיתי.

כשבגרתי מצאתי דמיון רב בין התוכנית המטלטלת של קוטנר לבין ״מלחמת העולמות״, תסכית הרדיו האלמותי של אורסון ולס ששודר מחוף לחוף בארצות הברית ב-30 באוקטובר 1938 בתחנות רשת CBS. המשדר, ש״דיווח״ על חייזרים מהמאדים הפולשים זה עתה לכדור הארץ ומשתלטים עליו, גרם למאזינים פאניקה גדולה. התסכית היה עיבוד לספר המדע הבדיוני ״מלחמת העולמות״ מאת הסופר הבריטי ה. ג'. (הרברט ג'ורג') ולס שפורסם ב-1898 ולכל אורכו שודרו מבזקי ״חדשות מתפרצות״ על הפלישה מכוכב אחר. אף שכולן היו מפוברקות, כמובן, לא צוין במשדר כי מדובר באזעקות שווא ורבים מהמאזינים האמינו שמדובר בדיווחי אמת. יש לזכור שב-1938 מקלטי הטלוויזיה לא היו נפוצים ואמריקאים רבים ישבו בסלון ביתם בשעות הערב מול מקלט הרדיו הגדול והאזינו לתוכניות מוזיקה, בידור ואקטואליה.

ההשפעה של אותה תוכנית רדיו הייתה גדולה ואין ספק שהמאזינים שנחשפו אליה בזמנו, לא שכחו אותה לעולם. גם כאשר הובהר להם כי אין מדובר בדיווח חדשותי אלא בתסכית בדיוני, תחושת הפחד המעיקה נותרה בעינה. זו בדיוק הייתה ההשפעה של התוכנית ״פול מקרטני מת״ על הילד בן ה-11 שהאזין לה בקשב ובמתח רב. למרות ההסבר שמדובר בבדיחה שהפיצה הלהקה המשדר עורר בי סקרנות ומאז ליוותה אותי השאלה: יכול להיות שיש משהו אמיתי בסיפור?

דבר לא קרה, קובע המידע הישן, המוכר. רשמית, פול עדיין בחיים. ״פול מקרטני מת״ זו בסך הכול כותרת של בדיחה, מתיחה שיצאה מסביבת הביטלס. הסבר אפשרי אחר הוא שמדובר בתרגיל שיווקי שנועד להגביר מכירות, וזאת בגלל העיתוי החשוד: השמועה פרצה בעולם כשבועיים לפני יציאת התקליט ״אבי רוד״ לחנויות התקליטים.

מאז צץ הסיפור בפעולות בתנועות נוער או בשיעורי חברה של ימי שישי בבית הספר. מעין אגדה אורבנית שכיף לספר, כי יש בה מסתורין, תעלומה בלשית, רמזים ורסיסי מידע, וכל אלו עטופים בלהיטים שכולם מכירים, של הלהקה הענקית שהיא הביטלס. ב-1989, כשהתגוררתי בניו־יורק, שידרה תחנת הרוק WNEW-FM תוכנית מיוחדת לציון 20 שנה לשמועה, וגם אז כל הניסיונות לגרד שמץ של אמת מהסיפור, לקבל תשובה ברורה לשאלה האם פול מת או חי - העלו חרס.

מקרטני חי לגמרי, תודה לאל, והמשיך בקריירה המוצלחת שלו, כולל שני דואטים מפורסמים עם סטיבי וונדר ומייקל ג'קסון. ב-1993 הוא הגיב לשמועה על מותו כביכול, כשהוציא אלבום בשם PAUL IS LIVE, כלומר ״פול חי״ או ״פול בהופעה חיה״. בצילום העטיפה נראה מקרטני דורך שוב על מעבר החצייה המפורסם בסמוך לאולפני ״אבי רוד״, תזכורת לעטיפת האלבום הקלסי של הביטלס מ-1969 שבו ארבעת חברי הלהקה שחצו את הכביש, למעשה השתתפו בהלוויה של פול (כך לפי השמועה, כמובן).

פול חי או מת? השמועה נמנמה לה בשקט, אפשר גם לומר שנכנסה לתרדמת חורף ארוכה, עד 2006. זו השנה שאני מסמן כתחילת תהליך החשיפה ההדרגתית לסיפור האמיתי. מאז, למעלה מעשור וחצי, אנו בתוך תהליך זה ופיסות מידע רבות נקשרות לשרשרת אחת. המידע החדש הופך את הקערה על פיה אבל הוא עדיין לא נחלת הציבור הרחב, שטרם התעורר ושעדיין לא מודע לסיפור ולהשלכותיו.

בין אלה שנחשפו למידע יש מי שלא אכפת להם ותגובתם היא לרוב: ״נו, אז החליפו את פול מקרטני במישהו אחר, אז מה? המוזיקה עדיין נהדרת. זה מה שחשוב״. אבל יש גם כאלה שמתחילים להתעורר, לקרוא ולדבר על הפרטים החדשים, מנסים לנתח את השלכות המידע החדש ומבינים שייתכן כי ההשלכות רחבות בהרבה מרק סיפור החלפה של חבר בלהקת פופ מצליחה במישהו אחר.

בעידן הרשתות החברתיות קל לתקוף את חוקרי המידע החדש, בעיקר את אלו שמבינים כי הגרסה החדשה היא הנכונה. גם אני חוויתי את זה, אם כי עדיין באופן מצומצם יחסי, וספגתי תגובות בנוסח ״קשה לי להאמין שמישהו עדיין מאמין בסיפור שפול מקרטני מת״; ״אגדות אורבניות״; ״סיפור מצוץ מהאצבע״, ועוד. לפעמים, האנשים שמביאים בפני הציבור את הבשורות הרעות מוצגים כאויב הנורא, כאילו הם עצמם אחראים למידע.

אני כמעט יכול לשמוע את התחינה: ״תניחו את הביטלס בצד. בואו נמשיך עם חיינו כאילו דבר לא קרה. בבקשה, אל תיקחו לנו את הביטלס, אולי הפרה הקדושה האחרונה, המיתוס, הלהקה משנות השישים התמימות עם המוזיקה שעוד לא הספיקה להתמסחר. הסיפור הרומנטי על ארבעת החברים הסופר־כישרוניים מליברפול, שכבשו בסערה את העולם (טוב, שישה חברים: גם סטיוארט סאתקליף ופיט בסט היו שם בתחילת הדרך. בפועל שבעה, כשמוסיפים את ביל שפרד). הם הצליחו כי הם היו הטובים ביותר, כתבו ושרו את השירים הכי יפים שאי פעם נכתבו והוקלטו, הובילו את מהפכת הבריט־פופ הראשונה וגם כבשו את אמריקה. תנו להם את הכבוד המגיע להם ואל תנחיתו עלינו בשורות רעות. תשאירו אותם ואת הסיפור שלהם בדיוק כפי שהכרנו. אל תשנו פסיק.״

גם בתוכי יש עדיין משהו שמתקשה להאמין ומקווה שהמידע החדש לא באמת נכון או שהעלילה היא לחלוטין שונה מהמידע הישן ורק אני לא הבנתי. לכן חשוב לי להבהיר: אני בסך הכול משתף במידע לאחר שבחנתי וניתחתי אותו ככל שניתן, וכל אחד רשאי לקחת את זה לאן שירצה. זהו דו״ח ביניים שלי על סיפור שטרם נסגר. אין לי כל כוונה לשכנע מישהו באמינות הסיפור, למרות ההוכחות הרבות שאציג בדפים הבאים. גם אין לי בעיה עם מי שרוצה להאמין שפול מקרטני הוא אכן אותו אדם שנולד ב-1942. פחות מעסיק אותי מה חושבים אחרים על הסיפור הזה. אני מכבד את דעתו של כל אחד, גם אם לא חקר את הסיפור כמוני.

כמובן, יש סיכוי סביר שהמעגל ייסגר יום אחד, כנראה לאחר שמקרטני הנוכחי ילך לעולמו. אבל, גם אם לא תהיה סגירה מוחלטת לסיפור, הרי שהצטברה כאמור כמות מספקת של מידע חדש בנוגע להחלפתו של פול הביולוגי בביל שפרד, בסתיו 1966. על דבר אחד סביר שלא יהיה ויכוח: זה סיפור טוב, וכולנו אוהבים סיפורים טובים.

אבל בינתיים, העולם או לפחות כלי התקשורת המרכזיים, ממשיכים להתנהל כאילו דבר לא קרה ומתעלמים לחלוטין מהמידע החדש. האם הם משתפים פעולה עם ההשתקה, או שהסיפור כל כך מופרך, כל כך שונה מ״הנרטיב הרשמי״, עד שהוא אינו עובר את הסף של העורכים? ואולי שתי האפשרויות תקפות? פול מקרטני, כלומר ביל שפרד בתפקיד פול מקרטני, ממשיך לפעול, להופיע ולהתארח במקומות ובתוכניות שונות, ואיש לא חושף את זהותו האמיתית ומה ומי מסתתרים מאחורי הסיפור שלו. מישהו, לא במקרה אחד הגדולים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית, מנהל למעלה מ-50 שנה נרטיב כפול. אי אפשר להתעלם מכך, בייחוד כשהוא דואג לשגר לנו מסרים ורמזים שהוא בעצם לא מי שאנחנו חושבים שהוא (על כך בהמשך).

לא היה סיפור כזה בעולם המוזיקה וכנראה גם לא יהיה.

כן, החיים של פרנק סינטרה היו מרתקים. אלביס פרסלי ב-42 שנות חייו הוכתר כ-״מלך הרוקנרול״ וסיפק סיפורים ושערוריות לרוב שמילאו את דפי העיתונים בכל העולם, כולל הספקולציה שהוא למעשה לא באמת מת, אלא פרש מרצון לחיים של אלמוניות. ומה בנוגע לענקים כג'ון לנון ובוב דילן? לנון הוא חלק מהספר הזה, כשחקן נוסף בהצגה. אבל בלי קשר לוויכוח הנצחי של מעריצי הלהקה, מי היה החיפושית הטוב ביותר, המוכשר ביותר, האהוב ביותר, האם לנון או מקרטני - סיפורו של לנון לא יכול להיות גדול יותר מזה של מקרטני. דילן? גם את ההקשר שלו אזכיר בהמשך, כי השפעתו על עולם המוזיקה היא עצומה וגם הוא הפך לאגדה עוד בחייו.

אבל איש מהם לא נתן מופע כמו של פול מקרטני, מופע שהוא בעצם הצגה ענקית בשני מישורים: מצד אחד, כמות ואיכות אדירה של מוזיקה, ומצד שני מופע התחזות והסוואה מתמשך לאורך יותר מחמישים שנה. זהו בידור. זה שואו. חייבים לעמוד מול הבמה, למחוא כפיים בהתלהבות ולהשתאות שוב ושוב, כיצד זה הצליח לו. בראבו!

זכיתי לראות כמה מהסרטים הגדולים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. צפיתי בהצגות ומיוזיקלס מהגדולים שהציעו תיאטראות העולם. האזנתי וצרכתי חלק ניכר מהיצירות המוזיקליות הגדולות שהונצחו בתקליטים. אני יודע להעריך אומנים גדולים גם אם לא זכו באוסקר, בטוני או בגראמי. אבל הצגה כזו, תופעה כזו, שזכתה לכינוי ״פול מקרטני מת״, היא בעיניי הגדולה מכל ההצגות שחוויתי.

כעת אני משתף גם אתכם בחוויה שלי.

תעלומה של למעלה מחמישים שנה עומדת להיפתר. אולי.

ברוכים הבאים להצגה הטובה ביותר בעולם.