תאווה השתוקקות אהבה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
תאווה השתוקקות אהבה

תאווה השתוקקות אהבה

עוד על הספר

תקציר

יצירה פילוסופית מקורית המיועדת לכל אוהבי החכמה.

הספר אינו מחייב ידע מוקדם, רק נכונות לצאת למסע מרתק בעקבות הגיון הדברים המוביל את הדיון.

במסע זה הקורא יתוודע, בין השאר, למתחייב מהטבע האנושי, לרצון כחופשי בהכרח, לתאווה כעיקרון הטבע, להשתוקקות כעיקרון האדם ולאהבה כעיקרון הנפש.

פרק ראשון

מעין מבוא

  1.  יקל עלינו לזהות ולהעריך דיון פילוסופי, אם נתבונן בו מבעד לשני היבטים: נקודת המוצא, ומתודת התקדמות הדיון מאותה נקודה.
  2. נקודת המוצא, הראויה לדיון פילוסופי, תוצג להלן בסעיף השני של הפרק הראשון.
  3. מתודת הדיון הפילוסופי מתקדמת מנקודת מוצא זו בדרך אחת, בגזירת המתחייב לוגית מאותה נקודה. דיון פילוסופי מתנהל על כן בהכרח ברמה לוגית.
  4. כפי שניווכח, קורא סביר יתקשה לא להסכים על נקודת המוצא לדיון. אולם, בטרם ימשיך, חשוב שיבין היטב משמעות הסכמתו זו. מכאן ואילך, כורח לוגי יחייב אותו גם לכל שרשרת המסקנות הנגזרות מאותה נקודה.
  5. דוגמא קטנה תסייע כאן להבנה ראשונית. המושג שיעלה תחילה לדיון הוא המושג 'טבע' בהקשרו האורגני. נבחר בנקודת מוצא מובנת מאליה. מפירוט נקודת מוצא זו יובן כי כל מה שהוא טבע הוא גם מותנה (תלוי בגורמים חיצוניים). המסקנה כי מה שהוא בלתי מותנה, בהכרח אינו שייך לטבע, נגזרת ברמה הלוגית.
  6. מסקנות הרמה הלוגית הן אכן הכרחיות. זה אחד מיתרונותיה הייחודיים, המחסֵן תכניה גם בפני נגיף עתיק יומין, נפוץ וקטלני – נגיף היחסיות. בגלגולו העדכני, הנגיף מוכר כ: 'נָרָטיב אלטרנטיבי'.
  7. ביחס לדוגמא הנ"ל, אפשרות לנרטיב אלטרנטיבי, בו בלתי מותנה שייך בכל זאת לטבע, נשללת בהכרח מראש ולתמיד.
  8. דיון ברמה לוגית משוחרר מכל מחויבות, פרט למחויבות כוללת לחוקיות הלוגית הקבועה של חשיבתנו.
  9. ככלל, הדיון לא יתנהל כאן ברמה פיזית, פסיכולוגית, חברתית, היסטורית, מוסרית ואפילו לא אישית. אם קורא זריז, אולי פזיז, יגלה קושי כלשהו בכתוב, טוב יעשה אם יבדוק תחילה שמא מקורו בהבנתו שלא ברמה הלוגית.
  10. מאמר זה נכתב בסגנון תקצירי, מרוכז. כדי להקל על קריאה נכונה, הכתוב נחלק לסעיפים ולסעיפי משנה קצרים.
  11. מומלץ לקורא להתקדם אך לפי סדר הסעיפים, באיטיות ובנחת. חיפזון אינו מתאים כאן, ודאי לא דילוגים. מי אשר יחפוץ בעתיד להוסיף על הכתוב, מוזמן בברכה.
  12. מהדורה זו, שלישית במספר, כוללת תיקונים ותוספות אשר, תקוותי, יקלו על הבנת הכתוב.

1. פתיח לפרק ראשון

  1. ההנחה אודותינו, בני אדם, כבעלי רצון חופשי בדרך כלל, היא אחת ההנחות הבסיסיות ביותר בחיינו, הפרטיים והציבוריים כאחת.
  2. למעשה, הנחה זו חבויה ביסוד כל החלטה, כל בחירה שלנו. אין טעם להניח שבחירה היא שלי, אלא אם היא אכן שלי, כלומר נובעת ממני, מרצוני החופשי.
  3. אולם, הנחת חופש הרצון, עם כל חשיבותה המעשית, לא זכתה מעולם לתיקוף וַדָּאִי. יתר על כן, מעמדה הולך ומתערער, ככל שתחום מדעֵי המוח צובר תאוצה.
  4. כיום, יש אפילו "הוגים" הטוענים כי חופש הרצון אינו אלא אשליה אשר המוח, כרכיב ביולוגי, יוצר עבורנו!
  5. הפער בין השימוש התדיר של כולנו בהנחת חופש הרצון, ובין אי הצלחתנו לתקף אותה, מציב את עולמנו הרוחני על כרעי תרנגולת. מצב בלתי סביר בעליל.
  6. בטרם יוכח, חד משמעית, שהרצון חופשי בהכרח לוגי, אין טעם גם בכל דיון פילוסופי, כמייצג חירות המחשבה שאף היא גילום של חופש הרצון.
  7. לכן, בפרק הראשון של מאמר זה, נתגייס למשימת הצלה ונוכיח שחופש הרצון אינו אשליה או הנחה בעייתית, אלא מסקנה הכרחית מעובדה כה מובהקת אשר אפילו מטריאליסטים קשים, תרתי משמע, לא יעזו לפקפק בה.

2. תאלס מול פארמנידס

  1. מסופר כי תאלס, המוכר כראשון הפילוסופים היוונים, הלך בשדה, צופה בכוכבי השמיים. כשמבטו מופנה אל על, לא הבחין בבור פעור בקרקע ונפל לתוכו. משרתת שהזדמנה למקום, הושיטה לו יד לעזרה אך גם לא חסכה ממנו שבט לשונה.
  2. כדי שלא נפול לבור כתאלס ונזכה גם ללעג "משרתים" מזדמנים, עלינו להתחיל מסענו לא בשמיים אלא במקום בטוח, שאי אפשר ליפול בו.
  3. מקום בטוח כזה ייווצר מאליו אם נקודת המוצא לדיון תהא מעבר לכל ספק. אם הדיון הלוגי ישען על טענה אמיתית בהכרח.
  4. ספק כלשהו בנקודת המוצא הוא הרסני שכן הוא עובר לכל שרשרת המסקנות, הנגזרות לוגית מאותה נקודה.
  5. פילוסוף יווני אחר – פארמנידס הגדול, יצא למסעו הרדיקלי בדיוק ממקום בטוח כזה. הוא נשען על נקודת מוצא אחת, מובנת מאליה, שלא ניתן לערער עליה: "היש ישנו".
  6. אמירה זו אכן מכוננת מקום בטוח שלא ניתן ליפול בו. האמירה הנגדית: "היש איננו", כוללת סתירה פנימית ולכן היא נשללת כבר ברמה הלוגית.
  7. אולם, במבט ראשוני ושטחי נראה כי גם לא ניתן להתקדם מנקודת מוצא זו. נדמה כי "היש ישנו" אינו אלא משחק מלים מובן מאליו שאינו תורם מאום להבנת היש.
  8. מעניין שדווקא מנקודת מוצא זו, הכרחית ובד בבד טריוויאלית, פארמנידס הצליח לגזור את כל הקביעות המהפכניות של 'דרך האמת' בפואמה הפילוסופית הנשגבה שהותיר אחריו.
  9. דרך האמת התנהלה ברמה לוגית. אף אנו נפסע בה בזהירות ותהא האֵלָה גם בעזרנו.

3. הטבע טבוע

  1. מסענו יחל בעיון במושג 'טבע'. בשלב זה, הטבע שלנו, בני האדם.
  2. לא אחת אנו אומרים: "זה טבעי לנו" או: "זה מנוגד לטבע שלנו". אך מה בדיוק נחשב כטבעי לנו? מה שייך לטבע שלנו?
  3. בטרם נתקדם, עלינו למצוא מקום בטוח שלא ניתן ליפול בו, נקודת מוצא איתנה לדיון, ממנה נצא ללא כל חשש.
  4. מקום בטוח כזה נמצא גם כאן במשחק מלים לכאורה. כפי שהיש ישנו ולא יתכן אחרת, כך ניתן לומר בעברית: "הטבע טבוע".
  5. הטבע שלנו הוא מה שטבוע בנו. גם אמירה זו אינה פשטנית, כפי שהיא נשמעת בראשונה.
  6. מסקנה ראשונה מנקודת המוצא שבחרנו – הטבע שלנו, מה שטבוע בנו, אינו ניתן לשינוי לפי רצוננו.
  7. אנו יכולים להחליף גרביים כל אימת שנחפוץ. איננו יכולים להחליף כך את צבע עורנו. צבע עורנו טבוע בנו. לכן, הוא שייך לטבע שלנו.
  8. במובן החמור ביותר, מה שטבעי לנו הוא רק מה שטבוע בנו. לכן, מה שטבעי לנו אינו נתון לבחירה והוא כפוי עלינו.
  9. הטבע שלנו הוא, מבחינתנו, כורח. גם אם נרצה, לא נוכל לשנותו.
  10. בדרך כלל, הטבעה גם מחייבת הפעלת כוח כדי שתתממש. כפי שניווכח, כוח הוא אכן גם סממן עיקרי של כל פועל טבע.
  11. בטרם נחדד את מושג הטבע שלנו, נגדיר תחילה את המושג 'מצב טבעי'. מצב טבעי הוא זה אשר המשתתפים בו פועלים אך על פי טבעם, על פי מה שטבוע בם.
  12. האם מצב טבעי התקיים או יתקיים אי פעם? שאלה זו אינה רלבנטית לדיון ברמה לוגית.

עוד על הספר

תאווה השתוקקות אהבה דוד טרוים

מעין מבוא

  1.  יקל עלינו לזהות ולהעריך דיון פילוסופי, אם נתבונן בו מבעד לשני היבטים: נקודת המוצא, ומתודת התקדמות הדיון מאותה נקודה.
  2. נקודת המוצא, הראויה לדיון פילוסופי, תוצג להלן בסעיף השני של הפרק הראשון.
  3. מתודת הדיון הפילוסופי מתקדמת מנקודת מוצא זו בדרך אחת, בגזירת המתחייב לוגית מאותה נקודה. דיון פילוסופי מתנהל על כן בהכרח ברמה לוגית.
  4. כפי שניווכח, קורא סביר יתקשה לא להסכים על נקודת המוצא לדיון. אולם, בטרם ימשיך, חשוב שיבין היטב משמעות הסכמתו זו. מכאן ואילך, כורח לוגי יחייב אותו גם לכל שרשרת המסקנות הנגזרות מאותה נקודה.
  5. דוגמא קטנה תסייע כאן להבנה ראשונית. המושג שיעלה תחילה לדיון הוא המושג 'טבע' בהקשרו האורגני. נבחר בנקודת מוצא מובנת מאליה. מפירוט נקודת מוצא זו יובן כי כל מה שהוא טבע הוא גם מותנה (תלוי בגורמים חיצוניים). המסקנה כי מה שהוא בלתי מותנה, בהכרח אינו שייך לטבע, נגזרת ברמה הלוגית.
  6. מסקנות הרמה הלוגית הן אכן הכרחיות. זה אחד מיתרונותיה הייחודיים, המחסֵן תכניה גם בפני נגיף עתיק יומין, נפוץ וקטלני – נגיף היחסיות. בגלגולו העדכני, הנגיף מוכר כ: 'נָרָטיב אלטרנטיבי'.
  7. ביחס לדוגמא הנ"ל, אפשרות לנרטיב אלטרנטיבי, בו בלתי מותנה שייך בכל זאת לטבע, נשללת בהכרח מראש ולתמיד.
  8. דיון ברמה לוגית משוחרר מכל מחויבות, פרט למחויבות כוללת לחוקיות הלוגית הקבועה של חשיבתנו.
  9. ככלל, הדיון לא יתנהל כאן ברמה פיזית, פסיכולוגית, חברתית, היסטורית, מוסרית ואפילו לא אישית. אם קורא זריז, אולי פזיז, יגלה קושי כלשהו בכתוב, טוב יעשה אם יבדוק תחילה שמא מקורו בהבנתו שלא ברמה הלוגית.
  10. מאמר זה נכתב בסגנון תקצירי, מרוכז. כדי להקל על קריאה נכונה, הכתוב נחלק לסעיפים ולסעיפי משנה קצרים.
  11. מומלץ לקורא להתקדם אך לפי סדר הסעיפים, באיטיות ובנחת. חיפזון אינו מתאים כאן, ודאי לא דילוגים. מי אשר יחפוץ בעתיד להוסיף על הכתוב, מוזמן בברכה.
  12. מהדורה זו, שלישית במספר, כוללת תיקונים ותוספות אשר, תקוותי, יקלו על הבנת הכתוב.

1. פתיח לפרק ראשון

  1. ההנחה אודותינו, בני אדם, כבעלי רצון חופשי בדרך כלל, היא אחת ההנחות הבסיסיות ביותר בחיינו, הפרטיים והציבוריים כאחת.
  2. למעשה, הנחה זו חבויה ביסוד כל החלטה, כל בחירה שלנו. אין טעם להניח שבחירה היא שלי, אלא אם היא אכן שלי, כלומר נובעת ממני, מרצוני החופשי.
  3. אולם, הנחת חופש הרצון, עם כל חשיבותה המעשית, לא זכתה מעולם לתיקוף וַדָּאִי. יתר על כן, מעמדה הולך ומתערער, ככל שתחום מדעֵי המוח צובר תאוצה.
  4. כיום, יש אפילו "הוגים" הטוענים כי חופש הרצון אינו אלא אשליה אשר המוח, כרכיב ביולוגי, יוצר עבורנו!
  5. הפער בין השימוש התדיר של כולנו בהנחת חופש הרצון, ובין אי הצלחתנו לתקף אותה, מציב את עולמנו הרוחני על כרעי תרנגולת. מצב בלתי סביר בעליל.
  6. בטרם יוכח, חד משמעית, שהרצון חופשי בהכרח לוגי, אין טעם גם בכל דיון פילוסופי, כמייצג חירות המחשבה שאף היא גילום של חופש הרצון.
  7. לכן, בפרק הראשון של מאמר זה, נתגייס למשימת הצלה ונוכיח שחופש הרצון אינו אשליה או הנחה בעייתית, אלא מסקנה הכרחית מעובדה כה מובהקת אשר אפילו מטריאליסטים קשים, תרתי משמע, לא יעזו לפקפק בה.

2. תאלס מול פארמנידס

  1. מסופר כי תאלס, המוכר כראשון הפילוסופים היוונים, הלך בשדה, צופה בכוכבי השמיים. כשמבטו מופנה אל על, לא הבחין בבור פעור בקרקע ונפל לתוכו. משרתת שהזדמנה למקום, הושיטה לו יד לעזרה אך גם לא חסכה ממנו שבט לשונה.
  2. כדי שלא נפול לבור כתאלס ונזכה גם ללעג "משרתים" מזדמנים, עלינו להתחיל מסענו לא בשמיים אלא במקום בטוח, שאי אפשר ליפול בו.
  3. מקום בטוח כזה ייווצר מאליו אם נקודת המוצא לדיון תהא מעבר לכל ספק. אם הדיון הלוגי ישען על טענה אמיתית בהכרח.
  4. ספק כלשהו בנקודת המוצא הוא הרסני שכן הוא עובר לכל שרשרת המסקנות, הנגזרות לוגית מאותה נקודה.
  5. פילוסוף יווני אחר – פארמנידס הגדול, יצא למסעו הרדיקלי בדיוק ממקום בטוח כזה. הוא נשען על נקודת מוצא אחת, מובנת מאליה, שלא ניתן לערער עליה: "היש ישנו".
  6. אמירה זו אכן מכוננת מקום בטוח שלא ניתן ליפול בו. האמירה הנגדית: "היש איננו", כוללת סתירה פנימית ולכן היא נשללת כבר ברמה הלוגית.
  7. אולם, במבט ראשוני ושטחי נראה כי גם לא ניתן להתקדם מנקודת מוצא זו. נדמה כי "היש ישנו" אינו אלא משחק מלים מובן מאליו שאינו תורם מאום להבנת היש.
  8. מעניין שדווקא מנקודת מוצא זו, הכרחית ובד בבד טריוויאלית, פארמנידס הצליח לגזור את כל הקביעות המהפכניות של 'דרך האמת' בפואמה הפילוסופית הנשגבה שהותיר אחריו.
  9. דרך האמת התנהלה ברמה לוגית. אף אנו נפסע בה בזהירות ותהא האֵלָה גם בעזרנו.

3. הטבע טבוע

  1. מסענו יחל בעיון במושג 'טבע'. בשלב זה, הטבע שלנו, בני האדם.
  2. לא אחת אנו אומרים: "זה טבעי לנו" או: "זה מנוגד לטבע שלנו". אך מה בדיוק נחשב כטבעי לנו? מה שייך לטבע שלנו?
  3. בטרם נתקדם, עלינו למצוא מקום בטוח שלא ניתן ליפול בו, נקודת מוצא איתנה לדיון, ממנה נצא ללא כל חשש.
  4. מקום בטוח כזה נמצא גם כאן במשחק מלים לכאורה. כפי שהיש ישנו ולא יתכן אחרת, כך ניתן לומר בעברית: "הטבע טבוע".
  5. הטבע שלנו הוא מה שטבוע בנו. גם אמירה זו אינה פשטנית, כפי שהיא נשמעת בראשונה.
  6. מסקנה ראשונה מנקודת המוצא שבחרנו – הטבע שלנו, מה שטבוע בנו, אינו ניתן לשינוי לפי רצוננו.
  7. אנו יכולים להחליף גרביים כל אימת שנחפוץ. איננו יכולים להחליף כך את צבע עורנו. צבע עורנו טבוע בנו. לכן, הוא שייך לטבע שלנו.
  8. במובן החמור ביותר, מה שטבעי לנו הוא רק מה שטבוע בנו. לכן, מה שטבעי לנו אינו נתון לבחירה והוא כפוי עלינו.
  9. הטבע שלנו הוא, מבחינתנו, כורח. גם אם נרצה, לא נוכל לשנותו.
  10. בדרך כלל, הטבעה גם מחייבת הפעלת כוח כדי שתתממש. כפי שניווכח, כוח הוא אכן גם סממן עיקרי של כל פועל טבע.
  11. בטרם נחדד את מושג הטבע שלנו, נגדיר תחילה את המושג 'מצב טבעי'. מצב טבעי הוא זה אשר המשתתפים בו פועלים אך על פי טבעם, על פי מה שטבוע בם.
  12. האם מצב טבעי התקיים או יתקיים אי פעם? שאלה זו אינה רלבנטית לדיון ברמה לוגית.