התור

1

"מי האחרון בתור? אתה האחרון בתור? מה מוכרים כאן?"

"אין לי מושג, אבל אני מקווה שזה יהיה משהו טוב. אולי כפפות, הידיים שלי קפואות."

"צעיפים מיובאים, ככה שמעתי."

"באמת? ממֶשי? ובאיזה צבע? אולי כחול. או ירוק."

"אין לך ציפיות גבוהות, אה, אישה? צעיפי משי, בטח! משחת שיניים, ככה מישהו אמר לי."

"משחת שיניים? משחת שיניים?! חתיכת אידיוט, נראה לך שכל האנשים האלו מחכים כאן למשחת שיניים?"

"מה רע במשחת שיניים? לא היתה מזיקה לי משחה."

"לפי איך שהשיניים שלך נראות, באמת לא היתה מזיקה לך משחת שיניים."

"אוי, תשתקי!"

"תשתוק אתה בעצמך!"

"תשתקו שניכם, זה לא משחת שיניים. מישהו שעמד לפנַי אמר שבדיוק קיבלו משלוח של מגפי נשים, עור אמיתי."

"אוי, הייתי שמחה למגפיים! איפה האיש הזה? אני אשאל אותו בעצמי."

"נמאס לו לחכות, הוא הלך לפני חצי שעה."

"לא, לפני שעה לפחות."

"יותר קרוב לשעתיים. אז עוד הרגשתי את האצבעות שלי."

"לא יכול להיות שזה מגפיים, הוא לא היה מסתלק אם היו מגפיים."

"אבל מה אם הוא לא נשוי? בשביל מה הוא צריך זוג מגפי נשים אם הוא לא נשוי?"

"אולי יש לו חבֵרה."

"חברה! שמעתם את זה? חברה, עם פרצוף כמו שלו - יותר גרוע מהטיפוס הזה שם!"

"היי, מה - הוא קרא לי מכוער?... אתה שם, כן, אתה, קראת לי מכוער?"

"ומה אם כן, מה תעשה לי?"

"אני אראה לך מי מכוער פה, חכה שאני אתפוס אותך, זוזו שם, אנשים, זוזו - "

"היי, תיזהר עם המרפקים שלך, יש שם מאחורה איש זקן. אל תדחוף!"

"ומי אתה שתגיד לי מה לעשות?"

"לא, לא, לא התכוונתי... רגע, אני לא - אתה לא הבנת אותי - אני - "

"יופי, יופי, תעיף לו כמה שיניים, ככה הוא לא יצטרך משחת שיניים!"

"אוי ואבוי, שוב היא מתחילה עם המשחת שיניים! זה לא משחת שיניים, זה לא משחת שיניים, חתיכת בהמה מטומטמת, כמה פעמים צריך להגיד לך את זה, זה לא משחת שיניים!"

"אוף, מעצבן, כנראה אף אחד לא יודע מה מוכרים כאן. אבל אולי זה משהו ממש טוב... נו, יש לי קצת זמן, אז אני אצטרף בינתיים. אתה האחרון בתור?"