דירקטוריונים ודפוסי ניהול בישראל

הקדמה

ספר זה מבוסס על הידע והניסיון שצברתי בעבודתי במשך ארבעה עשורים: החל בפעילות אקדמית בבתי ספר למנהל עסקים, עבור בייעוץ עסקי לחברות מובילות במשק הישראלי וכלה בעבודה בדירקטוריונים שונים. הספר עוסק בעבודת הדירקטוריון הלכה למעשה, במערכות היחסים בין הדירקטוריון לבין המנהל הכללי, ובדפוסי הניהול הכללי ותהליכי קבלת החלטות עסקיות.

הספר מורכב משלושה חלקים:

חלק ראשון

חלקו הראשון של הספר מתחיל עם סיום עבודת הדוקטורט שלי בבית הספר למנהל עסקים, וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה, ועובר לשלב הראשון בקריירה שלי — הקמה וניהול של המכון לניהול בירושלים (JIM) שהיה מיזם משותף לאוניברסיטת הרווארד, האוניברסיטה העברית בירושלים ואנשי עסקים מישראל ומחו"ל. במסגרת המכון, שהיה חדשני וראשון מסוגו בארץ, העברתי סמינרים למנהלים בכירים בתחומי הניהול העסקי, מנקודת מבטו של המנהל הכללי. במקביל המשכתי לעסוק במחקר והוראה לתואר שני בבתי ספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, בוורטון, בהרווארד ובאוניברסיטת תל אביב.

בשלבים המוקדמים בקריירה האקדמית שלי, פעלתי לשינוי שיטות ההוראה והמחקר לתואר השני במנהל עסקים. עברתי מהרצאות פרונטליות לשיטות לימוד באמצעות ניתוח אירועים (Case Studies) והנחיית הסטודנט לתהליכי חשיבה וקבלת החלטות. כמו כן ניסיתי להשפיע על חברי המרצים להקדיש עוד מזמנם לכתיבת מחקרים בעולם העסקי המציאותי.

בשנת 1985 הקמתי חברת ייעוץ GMBS (General Management & Business Strategy) שעסקה בייעוץ אסטרטגי וניהולי לחברות מובילות במשק הישראלי.

 חלק שני

חלקו השני של הספר מתאר את עבודת הדירקטוריונים הלכה למעשה, באמצעות ניתוח מבחר מהדירקטוריונים בהם כיהנתי, בין בתפקיד יו"ר הדירקטוריון ובין כדירקטור. הודות למגוון הרחב של דירקטוריונים בהם פעלתי זכיתי להכיר מקרוב את נקודות החוזק והחולשה בעבודת הדירקטוריון. פרק זה מציג את השונוּת הרבה בפעילות הדירקטוריונים הנובעת מסוג הבעלות של החברה (ממשלתית, ממשלתית וציבורית, ציבורית ללא גרעין שליטה, בעלות פרטית ועוד), וסוג הפיקוח הממלכתי שחל עליה (בנקאות, חברות ביטוח, פרמצבטיקה, ועוד). אחד המרכיבים המשמעותיים המעצבים את עבודת הדירקטוריון הוא מאזן העוצמה (Power) בין המנהל הכללי לבין שאר המשתתפים במערכת העסקית — בעלי שליטה, יו"ר הדירקטוריון, דירקטורים והמנהלים הבכירים של החברה, ועדי עובדים, לקוחות, ספקים, והממשלה. בפרקי החלק השני של הספר מוצגות תבניות שונות של מאזן העוצמה והאופן שבו הן משפיעות על הפעילות העסקית של החברה.

באקדמיה נהוג לציין שהדירקטוריון אחראי לאישור האסטרטגיה העסקית של החברה, אולם במציאות נוכחתי לדעת שרק דירקטוריונים מעטים ערכו דיונים בנושאי מפתח אסטרטגיים או דיונים בהערכת ניהול סיכונים ובהכנת תוכניות עבודה רב שנתיות. בפועל, רוב ישיבות הדירקטוריון הוקדשו לנושאים פורמליים שהחוק מחייב (אישור דוחות תקופתיים, אישור חלוקת דיווידנדים, אישור התשקיף).

מרכיב משמעותי נוסף המשפיע על תפקוד הדירקטוריון הוא הרכבו. הניסיון הניהולי והעסקי של הדירקטורים, השכלתם האקדמית, והזמן שהם מקדישים לקריאת דוחות וניירות עבודה משפיעים מאוד על עבודת הדירקטוריון. באקדמיה אנו מלמדים שתפקידו של הדירקטוריון הוא "לפקח ולקיים בקרה ניהולית בראייה כוללת", אולם במציאות למדתי שדירקטורים מעדיפים לתמוך בעמדת ההנהלה, ולא אחת הם חוששים מהבעת דעה ביקורתית ונמנעים מעימות ישיר עם בעל השליטה או עם המנהל הכללי.

פרק זה פורש את תפקודי כדירקטור במסגרת התנהלותם של דירקטוריונים מסוגים שונים. בחלק מהמקרים הצלחתי למנוע מהלכים שהיה בהם סיכון משמעותי לפעילות החברה, ובחלק אחר לא הצלחתי למנוע פעילות לא רצויה והתפטרתי מחברותי בדירקטוריון. אין ספק שגם בעתיד יידרש הדירקטור לפעול לטובת בעלי המניות ולטובת החברה, במקצועיות ובנחישות.

חלק שלישי 

חלקו השלישי של הספר מוקדש לדפוסי הניהול הכללי בישראל. בפרקים אלו אני מתחקה אחר פעילות עיצוב האסטרטגיה העסקית ותהליכי קבלת ההחלטות של מנהלים כלליים בתקופה שקדמה למהפכה הטכנולוגית של המאה הנוכחית. כאשר נוצר שיתוף פעולה בין המנהל הכללי להנהלה הבכירה ולחברת הייעוץ — מהלכי עיצוב האסטרטגיה העסקית מתגלים כמרתקים, מאתגרים ומחכימים. המפגשים הרבים עם מנהלים כלליים בענפי התעשייה השונים העשירו והרחיבו את הידע שלי בתחומי הניהול העסקי הרבה מעבר לנלמד במוסדות האקדמיים המובילים. הודות לייעוץ העסקי ניתנה לי ההזדמנות לנתח תהליכי קבלת החלטות של מנהלים כלליים והנהלותיהם, לאתר כשלים בניהול הסיכונים ולנתח את יכולתם להוביל שינויים ניהוליים וארגוניים.

בבתי ספר למנהל עסקים מלמדים שמנהל כללי הפועל בריכוזיות יתר הוא מכשול מרכזי בהשגת צמיחה ורווחיות של החברה. במקרים רבים מצאתי שהריכוזיות של המנהל הכללי נבעה ממחסור במנהלים בעלי ידע וניסיון בניהול כללי לצדו. מעטים המנהלים הכלליים שראו בפיתוח עתודה ניהולית ראויה תנאי ראשוני לביסוסה של אסטרטגיית צמיחה של החברה העסקית.

המפגשים בחדרי הישיבות של הדירקטוריון וועדותיו סייעו לי לפתח "חשיבה אחרת" ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות עסקיות מורכבות. הייעוץ האסטרטגי למנהלים כלליים העמיד בפני אתגרים מעניינים מאחר שמנהלים כלליים נרתעים בדרך כלל מלחשוף בפני גורם חיצוני בעיות עסקיות או קשיים, והם אינם ששים לערוך שינויים ניהוליים וארגוניים בגלל הסיכונים שעשויים להתלוות לכך. סוד ההצלחה בעבודת הייעוץ שלי היה אמינות וסודיות. הקפדתי לבנות אמון מוחלט, ששימש בסיס איתן לשיתוף פעולה פורה עם המנהל הכללי ועם ההנהלה הבכירה.

במשך כל שנות עבודתי כיועץ עסקי פעלתי ללא לאות לשלב בה יצירתיות וחדשנות. במקביל לעבודתי כיועץ עסקי עסקתי גם בהוראה אקדמית בנושאי פיתוח אסטרטגיה עסקית. המפגש עם סטודנטים צעירים ומבריקים אפשר לי להמשיך לפתח חשיבה יצירתית וראייה רב ממדית של הפעילות העסקית, וליישמה בעבודת הייעוץ. ניתוח נתונים כמותיים וכספיים שנאספו מתוך החברה ועריכת ראיונות עם מנהלים ברמות הניהול השונות העמיקו את איכות עבודת הייעוץ ואפשרו לנו דרכי פעולה וכיווני חשיבה מקוריים, שתרמו לנכונותם של המנהלים לקבל וליישם את ההמלצות שהצגנו בפניהם.