שקד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שקד
מכר
מאות
עותקים
שקד
מכר
מאות
עותקים
4.4 כוכבים (19 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

"חזק ומרגש... ספר יוצא דופן". - וול סטריט ג'ורנל

יון-ג'ה נולד עם תסמונת נדירה המקשה עליו לחוות רגשות או לזהות אותם אצל אחרים. בין מדפי הספרים העמוסים של חנות הספרים המשומשים של אמו, ובעזרת הרבה אהבה ממנה ומסבתו, הוא מתאמן ברגשות – מתי לצחוק, איך לזהות עצב, מתי להביע תודה. אבל ביום הולדתו ה-16 אמו וסבתו נופלות קורבן למעשה אלימות אקראי, ויון-ג'ה נדחף לעבר עצמאות שלא ביקש לעצמו.

יום אחד הוא פוגש בגון – נער בעייתי ומלא כעס שמוציא עליו את תסכוליו. יון-ג'ה, הזר לעולם הרגש, חושב שאם יכיר לעומק את גון מלא הרגש יוכל ללמוד כיצד להרגיש בעצמו, וכך מפתחים השניים חברות יוצאת דופן. כעת, כשיון-ג'ה נפגש עם אנשים כמו ד"ר שים השכן ובת כיתתו דורה, משהו בו מתחיל להשתנות. וכשחייו של גון נתונים בסכנה, יון-ג'ה הוא שעומד להפוך לגיבור בלתי-צפוי.

שקד הוא רומן התבגרות רענן ושונה, מלא הומור ואופטימיות, שיצליח לרגש צעירים ומבוגרים כאחד.
סוֹן ווֹן-פּיוֹנג נולדה בסיאול ב-1979. היא למדה סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת סוגאנג והתמחתה בבימוי באקדמיה הקוריאנית לקולנוע. הספר שקד זכה בפרס צ'אנגבי לספרות נוער והוא הרומן הראשון שלה. 

ציטוטים:
"ספר מקורי ואמיץ הצולל לנבכי המצב האנושי בליווי לא מעט הומור". – אנטרטיינמנט ויקלי

"הקסם של הדמויות והיופי האופף את הקשר העמוק בין שני הגיבורים הוא תמצית ההישג הספרותי שהיצירה הזו מגיעה אליו". - מנימוקי ועדת השיפוט לפרס צ'אנגבי

פרק ראשון

פרולוג

יש לי שקדים בתוכי.

גם לך יש.

וגם למי שהכי יקר לך או למי שאתה מאחל לו רק רע.

אף אחד לא יכול להרגיש אותם.

אפשר רק לדעת שהם שם.

בקצרה, זהו סיפור על מפלצת כמוני שפגשה מפלצת אחרת. אבל אין זה המקום לומר אם סוף הסיפור יהיה קומדיה או טרגדיה. קודם כול, כל סיפור נעשה משעמם ברגע שמספרים את הסוף. ומאותה סיבה, אם לא אספר מה הסוף יגדלו הסיכויים שתמשיכו לקרוא את הסיפור הזה. וההסבר האחרון הוא שבעצם לא אתם, לא אני ולא אף אחד אחר נוכל אי־פעם לדעת איזה סיפור הוא קומדיה ואיזה הוא טרגדיה.

 

 

עוד על הספר

שקד סון וון-פיונג

פרולוג

יש לי שקדים בתוכי.

גם לך יש.

וגם למי שהכי יקר לך או למי שאתה מאחל לו רק רע.

אף אחד לא יכול להרגיש אותם.

אפשר רק לדעת שהם שם.

בקצרה, זהו סיפור על מפלצת כמוני שפגשה מפלצת אחרת. אבל אין זה המקום לומר אם סוף הסיפור יהיה קומדיה או טרגדיה. קודם כול, כל סיפור נעשה משעמם ברגע שמספרים את הסוף. ומאותה סיבה, אם לא אספר מה הסוף יגדלו הסיכויים שתמשיכו לקרוא את הסיפור הזה. וההסבר האחרון הוא שבעצם לא אתם, לא אני ולא אף אחד אחר נוכל אי־פעם לדעת איזה סיפור הוא קומדיה ואיזה הוא טרגדיה.