הפסיכולוגיה של האושר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הפסיכולוגיה של האושר
מכר
מאות
עותקים
הפסיכולוגיה של האושר
מכר
מאות
עותקים

הפסיכולוגיה של האושר

4.8 כוכבים (6 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

ד"ר אורי נויבירט

ד"ר אורי נויבירט (.Ph.D) הוא מרצה במכללת תלפיות בחולון. מלמד קורסים העוסקים בתחומי הפסיכולוגיה החיובית והוויסות הרגשי, וכן מנחה סמינריונים בנושא חינוך למידות ולרגשות. מכין תלמידים לבגרות במחשבת ישראל. הקים את אתר האינטרנט "לסיכום" שמכיל חומרי לימוד רבים המשמשים מורים ותלמידים ברחבי הארץ.  
כתובת האתר: https://orinoy1.wixsite.com/le-sikum

תקציר

הפסיכולוגיה החיובית, המכונה גם "מדע האושר", היא תחום מדעי חדש יחסית שמתמקד בחקר האושר והשגשוג האנושי, במטרה לסייע לבני אדם לשפר את רווחתם הנפשית ואת איכות חייהם.

הפסיכולוגיה המסורתית, בניגוד לפסיכולוגיה החיובית, עסקה בעיקר ב"מזעור נזקים", כלומר בניסיון לסייע לאדם הסובל ממצוקה נפשית לחוש פחות אומלל, אך הזניחה את העיסוק בשאלה כיצד יכול אדם להרגיש יותר מאושר בחייו. מטרתה של הפסיכולוגיה החיובית היא לתקן את חוסר האיזון הזה ולספק ידע נרחב על הדרך לחיות חיים טובים ומשמעותיים יותר.

העיסוק בצדדים החיוביים של החיים – בהנאות, בחוזקות, בסיפוקים, בזרימה ובמשמעות – חיוני בהחלט בדרך לאושר, אולם אינו מהווה ערובה לאושר. אדם יכול לחיות חיים מלאי הנאות ומשמעות ועדיין לא לחוש מאושר הואיל והוא סובל מהתמכרות, מדאגות כלכליות, מקנאה עזה, מלחצים או מרגשות שליליים אחרים.

כדי לשפר את איכות חיינו עלינו ללמוד לא רק על הדברים שעשויים להניב לנו אושר, אלא גם על הדברים שמפריעים לנו לחוש מאושרים; אין קיצורי במסע לשיפור הבריאות הנפשית שלנו.

האושר הוא מושג מורכב, ובכל זאת, אם ננסה להגדירו במשפט אחד נוכל לומר שאושר הוא שילוב של רגשות חיוביים, מחשבות חיוביות ומעשים חיוביים. עם זאת, על מנת להבין לעומק את משמעות המשפט מומלץ לבחור בדרך הארוכה והמתגמלת ולקרוא בעיון את הספר.

ספר זה בוחן באופן יסודי, מקיף ושיטתי את הפסיכולוגיה של האושר, מתוך מטרה להבין כיצד פועל האושר? איך ניתן להשפיע עליו? ומה מפריע לנו להגיע אליו?

המודעות למה שמתחולל אצלנו – ברגשות, במחשבות ובמעשים – אינה רק התחלת הפתרון, אלא היא עיקר הפתרון בדרך לחיים מאושרים ומשמעותיים יותר. 

הספר נועד לתת מענה מעמיק לצמא של רבים לגעת באושר, לגלות משמעות ולשפר את איכות החיים האישיים, הזוגיים והמקצועיים.

בספר זה תמצאו תשובות לשאלות מסקרנות כמו:

  • מדוע המחשבה שנהיה מאושרים יותר כשנשיג דבר מסוים עלולה להתבדות? ומדוע הגשמת חלומות אינה מובילה בהכרח לשינוי ברמת האושר המתמשך שלנו?
  • האם ניתן בכלל לחוות אושר מתמשך או להגדיל את רמת האושר והרווחה הנפשית שלנו?
  • כיצד ניתן להתמודד עם רגשות שליליים – כמו קנאה, כעס, אשמה, בושה, חרדה ועצבות – אשר מפריעים לנו לחוש מאושרים?
  • כיצד ניתן להתמודד עם מחשבות שליליות – כמו דאגות, טרדות, זיכרונות לא נעימים, מחשבות פרפקציוניסטיות ופרשנויות פסימיות – אשר פוגמות באושר וברווחה הנפשית שלנו?
  • כיצד ניתן לשפר את תפקודנו והרגשתנו בעבודה ובזוגיות על פי חוקרי הפסיכולוגיה החיובית?
     

מחבר הספר

ד"ר אורי נויבירט (.Ph.D) הוא מרצה במכללת תלפיות בחולון. מלמד קורסים העוסקים בתחומי הפסיכולוגיה החיובית והוויסות הרגשי, וכן מנחה סמינריונים בנושא חינוך למידות ולרגשות. מכין תלמידים לבגרות במחשבת ישראל. הקים את אתר האינטרנט "לסיכום" שמכיל חומרי לימוד רבים המשמשים מורים ותלמידים ברחבי הארץ. 

כתובת האתר: https://orinoy1.wixsite.com/le-sikum

פרק ראשון

הקדמה


אם אנחנו רוצים באמת ובתמים לחיות חיים שיש בהם שמחה, קשר ומשמעות, אנחנו חייבים לדבר על הדברים שמפריעים לנו להגיע לשם.

(ברנה בראון)

*

התחום של הפסיכולוגיה החיובית, הידוע גם בשמות "מדע האושר" או "הפסיכולוגיה של האושר", תמיד סקרן אותי. אך מעבר לעניין, לא באמת חשבתי שידע בתחום עשוי לחולל שינוי משמעותי בחיים.

הרצאה מוצלחת על אושר עשויה בהחלט להעניק תובנות חשובות ולהותיר תחושה טובה, אך נדמה כי לעיתים התובנות אינן מיושמות או נשכחות כעבור זמן מה. ממילא מתעוררת השאלה האם "מדע האושר" אכן יכול להעניק אושר מתמשך, ולא רק בפרק הזמן הקצר לאחר הרצאה, קריאת ספר בנושא או שיחה מעודדת עם פסיכולוג.

הייתי סקפטי, אני מניח כמו רבים מכם, בדבר יכולת ההשפעה של הפסיכולוגיה, ובכללה החיובית, על רמת האושר שלנו. יתרה מכך, הכרתי כמה עקרונות בתחום הפסיכולוגיה החיובית, כגון שמומלץ לכתוב יומן תודה (לא הצלחתי ליישם), להוסיף חוויות של "זרימה" (חשבתי בהתחלה שמדובר בחוויה אקסטטית, שאינה רלוונטית לחיי), וכן קראתי שאושר הוא צירוף של הנאה ומשמעות (אעשה "ספוילר": אדם יכול לחוות הנאות רבות ואף למצוא משמעות, ובכל זאת לחוש שאיננו מאושר בחייו). ההיכרות המוקדמת עם נושאים אלו ואחרים רק חיזקה את גישתי המהוססת בדבר היכולת של הפסיכולוגיה לעשות שינוי משמעותי ברמת האושר לטווח הארוך.

אז מה בכל זאת הביא אותי להעמיק בפסיכולוגיה של האושר?

במסגרת עבודתי כמרצה במכללת תלפיות שובצו לי במהלך השנים, בין היתר, הקורסים "פסיכולוגיה חיובית", "חינוך לוויסות רגשות בפסיכולוגיה ובחז"ל" ו"התמודדות עם לחצים ודאגות".

במהלך הלמידה, הכנת הקורסים, ההוראה וההתייעצויות עם אנשי מקצוע, נחשפתי לתובנות רבות אשר שיפרו את איכות החיים שלי. לאחר מכן נוצרה בי "בעירה פנימית" להביא אותן לידי ביטוי בכתב, בספר שלפניכם.

כעת אני יכול לומר שהסקפטיות שלי לגבי האפקטיביות של מחקרי הפסיכולוגיה החיובית התפוגגה לגמרי.

איני יכול לומר לכם שאם לא תמצאו תועלת בספר תוכלו לקבל את כספכם בחזרה, אך אני יכול להבטיח לכם שאם תעיינו היטב בספר (ולא תסתפקו בקריאה פסיבית או בדילוגים), תוכלו למצוא בו תובנות משמעותיות גם לחייכם האישיים, הזוגיים והמקצועיים.

מלאכת כתיבת הספר לא הייתה פשוטה עבורי, במהלך הדרך צצו מחשבות מייאשות, כגון: האם אצליח בכלל לכתוב את כל הפרקים, האם אצליח להעביר את כל הרעיונות והתובנות באופן בהיר וקולח, האם כל פרקי הספר יהיו מעניינים ומועילים וכן הלאה.

בסופו של דבר, לא נתתי למחשבות של "הכול או לא כלום" להכריע אותי. אמנם איני יכול להשיג את "הכול", אך אני יכול לבחור לעשות כמיטב יכולתי ובכך להימנע מ"כלום". תובנות שנמצאות בפרק 23 בספר, שעוסק בהגשמת מטרות ארוכות טווח, סייעו בידי "לא להרים ידיים" גם ברגעי ה"תקיעות", והיו לא מעט כאלה.

התחום של הפסיכולוגיה החיובית החל לפרוח משנת 1998 - השנה שבה נבחר פרופ' מרטין סליגמן לכהן כנשיא האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. במהלך כהונתו בחר לייסד ולפתח את התחום הזה.

פרופ' סליגמן הצר על חוסר האיזון שקיים בפסיכולוגיה אשר עסקה רבות בנושאי הסבל, מחלות הנפש והצדדים השליליים של החיים, אך הזניחה את העיסוק באושר ובצד החיובי של החיים.

מטרתו הייתה לתקן את חוסר האיזון ולהוסיף ידע נרחב על רגשות חיוביים, ועל הדרך לחיות חיים נעימים, טובים ומשמעותיים יותר.

לדבריו, הפסיכולוגיה המסורתית עוסקת ב"מזעור נזקים", כלומר תכליתה לסייע לאדם להרגיש פחות אומלל. למשל, להתקדם ממצב מינוס 8 (מרגיש אומלל מאוד) למצב מינוס 3 (מרגיש קצת אומלל).


לעומת זאת, הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת בשגשוג ובהגשמה, ותכליתה לסייע לאדם להרגיש מאושר יותר בחייו. למשל, להתקדם ממצב פלוס 2 (מרגיש סביר) למצב פלוס 7 (מרגיש די מאושר)1.


העיסוק בצדדים החיוביים של החיים - בהנאות, ב"סיפוקים" (אלו הפעולות שמסִבות לנו סיפוק) ובמשמעות - אכן חיוני בדרך לאושר; עם זאת, העיסוק רק בהם אינו ערובה לאושר. שכן אדם יכול לחיות חיים מלאי הנאה, סיפוק ומשמעות ועדיין לא לחוש מאושר, כי הוא סובל מקנאה עזה, מדאגות - בתחום הכלכלי, המשפחתי, הבריאותי וכדומה - או ממחשבות שליליות אחרות.

אם אנחנו מעוניינים באמת ובתמים להבין את "הפסיכולוגיה של האושר", ולשפר את איכות חיינו, עלינו ללמוד לא רק על הדברים שעשויים להניב אושר, אלא גם - ולא פחות חשוב מכך - ללמוד מהם הדברים שמפריעים לנו לחוש מאושרים.

אכן נוח יותר לשוחח על רגשות חיוביים ועל ה"משולש החיובי" של הנאות, סיפוקים ומשמעות, ונעים פחות לשוחח על רגשות שליליים, וכן על ה"משולש המסוכן" של התמכרויות, חרדות ודיכאונות אשר מובילים לתחושת ריקנות ולרגשות הרסניים נוספים.

אך לאמיתו של דבר, אושר אינו יכול להתקיים במקביל לרגש שלילי ממושך וקיצוני (כלומר כזה שנחווה בתדירות גבוהה מדי יום), כגון: חרדה מתמשכת, קנאה עזה או רגשות אשם בלתי פוסקים.

אם אנחנו שואפים להגדיל את אושרנו, אי אפשר אפוא להתעלם מהדברים שמפריעים לנו להגיע לשם, אין קיצורי דרך לחיים מאושרים ומשמעותיים יותר.

הפתגם "סור מרע ועשה טוב"2 עשוי לתמצת היטב עיקרון זה - כדי לשפר את רווחתנו הנפשית אין די בעשיית הדברים שגורמים לנו להרגיש טוב ("עשה טוב"), אלא עלינו לנסות גם "להסיר" את הדברים שגורמים לנו להרגיש רע ("סור מרע").

חלקו הראשון של הספר מתמקד בנושא הרגשות. רגשות חיוביים ורגשות שליליים הם המפתח להבנת "הפסיכולוגיה של האושר".

במסגרת חלק זה נעסוק, בין היתר, בתפקיד הרגשות ונדון בשאלות: מה משפיע על האושר? האם ניתן להיות מאושרים יותר? וכיצד ניתן להתמודד עם רגשות שליליים (אשר מפריעים לנו לחוש מאושרים)?

נוסף על כך, ניווכח מדוע פעמים רבות אנחנו טועים בניבוי מצבנו הרגשי בעתיד, כלומר אנו נוטים לחשוב שנהיה מאושרים יותר כאשר נשיג דבר מסוים ("נהיה מאושרים כאשר..."), אך לרוב השגת הדבר המיוחל (קבלת קידום, מעבר לבית חדש וכולי) אינה מובילה לשינוי משמעותי (אם בכלל) ברמת האושר שלנו לטווח הארוך.

חלקו השני של הספר עוסק בתחום המחשבות. ניתן לומר שחלק זה מתמקד ב"סור מרע". בחלק זה נראה כי מצויות מחשבות שליליות רבות אשר עלולות לא רק לפגום באושרנו, אלא אף לאמלל אותנו. כגון: דאגות מן העתיד, משקעים מן העבר, טרדות בהווה, מחשבות פסימיות, מחשבות פרפקציוניסטיות, מחשבות מוטעות ועוד.

כמו כן, ניווכח כי המחשבות האוטומטיות אשר צצות בראשנו הן לרוב שליליות, זאת מפני שהמוח נועד להגן עלינו (לכן הוא מתריע מפני כל כשל אפשרי, "מה יקרה אם..."), ולא לדאוג לאושר שלנו.

בסוף חלק זה נבחן כיצד ניתן להתמודד עם המחשבות השליליות.

חלקו השלישי של הספר מתמקד ב"עשה טוב", כלומר הוא עוסק במעשים שעשויים לתרום לאושרנו. בחלק זה נעסוק במושגי מפתח הנוגעים לאושר: הנאות, סיפוקים, פיתוח חוזקות וחוויית הזרימה. כמו כן, נראה כיצד ניתן להעניק משמעות לחיינו ולהגשים מטרות.

שני הפרקים האחרונים של הספר מוקדשים לנושאים של עבודה וזוגיות אשר נדונים לאור העקרונות של הפסיכולוגיה החיובית.

בפרקים אלו נבין מדוע עבודה וזוגיות הן שניים מהכוחות המרכזיים המשפיעים על רווחתנו הנפשית, ונבדוק כיצד ניתן לשפר את תפקודנו והרגשתנו בתחומים אלה לפי החוקרים.

תחום הפסיכולוגיה החיובית נלמד כיום בעיקר במסגרות שונות של השתלמויות, או כקורס בודד במסגרת לימודי פסיכולוגיה או חינוך.

אני מקווה כי הפסיכולוגיה החיובית תעמיק את אחיזתה מבחינה עיונית ויישומית, ותילמד בעתיד גם בתור מקצוע בבתי הספר, תואר אקדמי ועוד. פיתוח תחום זה עשוי להוות משקל מסוים - אם כי לא מוחלט - נגד המשולש המסוכן (דיכאונות, חרדות והתמכרויות) וכן מול תחושות של ריקנות וחוסר משמעות בחיים.

לסיום, המשימה להגדיר את האושר במשפט אחד ("אושר הוא...") אינה אפשרית לדעתי. ובכל זאת אם אתבקש לנסח משפט, אומר: "אושר הוא רגשות חיוביים, מחשבות חיוביות ומעשים חיוביים", ואוסיף כי כדי להבין את משמעות המשפט אני מציע לבחור "בדרך הארוכה והקצרה" ולקרוא בעיון את הספר.

ד"ר אורי נויבירט

ד"ר אורי נויבירט (.Ph.D) הוא מרצה במכללת תלפיות בחולון. מלמד קורסים העוסקים בתחומי הפסיכולוגיה החיובית והוויסות הרגשי, וכן מנחה סמינריונים בנושא חינוך למידות ולרגשות. מכין תלמידים לבגרות במחשבת ישראל. הקים את אתר האינטרנט "לסיכום" שמכיל חומרי לימוד רבים המשמשים מורים ותלמידים ברחבי הארץ.  
כתובת האתר: https://orinoy1.wixsite.com/le-sikum

עוד על הספר

הפסיכולוגיה של האושר ד"ר אורי נויבירט

הקדמה


אם אנחנו רוצים באמת ובתמים לחיות חיים שיש בהם שמחה, קשר ומשמעות, אנחנו חייבים לדבר על הדברים שמפריעים לנו להגיע לשם.

(ברנה בראון)

*

התחום של הפסיכולוגיה החיובית, הידוע גם בשמות "מדע האושר" או "הפסיכולוגיה של האושר", תמיד סקרן אותי. אך מעבר לעניין, לא באמת חשבתי שידע בתחום עשוי לחולל שינוי משמעותי בחיים.

הרצאה מוצלחת על אושר עשויה בהחלט להעניק תובנות חשובות ולהותיר תחושה טובה, אך נדמה כי לעיתים התובנות אינן מיושמות או נשכחות כעבור זמן מה. ממילא מתעוררת השאלה האם "מדע האושר" אכן יכול להעניק אושר מתמשך, ולא רק בפרק הזמן הקצר לאחר הרצאה, קריאת ספר בנושא או שיחה מעודדת עם פסיכולוג.

הייתי סקפטי, אני מניח כמו רבים מכם, בדבר יכולת ההשפעה של הפסיכולוגיה, ובכללה החיובית, על רמת האושר שלנו. יתרה מכך, הכרתי כמה עקרונות בתחום הפסיכולוגיה החיובית, כגון שמומלץ לכתוב יומן תודה (לא הצלחתי ליישם), להוסיף חוויות של "זרימה" (חשבתי בהתחלה שמדובר בחוויה אקסטטית, שאינה רלוונטית לחיי), וכן קראתי שאושר הוא צירוף של הנאה ומשמעות (אעשה "ספוילר": אדם יכול לחוות הנאות רבות ואף למצוא משמעות, ובכל זאת לחוש שאיננו מאושר בחייו). ההיכרות המוקדמת עם נושאים אלו ואחרים רק חיזקה את גישתי המהוססת בדבר היכולת של הפסיכולוגיה לעשות שינוי משמעותי ברמת האושר לטווח הארוך.

אז מה בכל זאת הביא אותי להעמיק בפסיכולוגיה של האושר?

במסגרת עבודתי כמרצה במכללת תלפיות שובצו לי במהלך השנים, בין היתר, הקורסים "פסיכולוגיה חיובית", "חינוך לוויסות רגשות בפסיכולוגיה ובחז"ל" ו"התמודדות עם לחצים ודאגות".

במהלך הלמידה, הכנת הקורסים, ההוראה וההתייעצויות עם אנשי מקצוע, נחשפתי לתובנות רבות אשר שיפרו את איכות החיים שלי. לאחר מכן נוצרה בי "בעירה פנימית" להביא אותן לידי ביטוי בכתב, בספר שלפניכם.

כעת אני יכול לומר שהסקפטיות שלי לגבי האפקטיביות של מחקרי הפסיכולוגיה החיובית התפוגגה לגמרי.

איני יכול לומר לכם שאם לא תמצאו תועלת בספר תוכלו לקבל את כספכם בחזרה, אך אני יכול להבטיח לכם שאם תעיינו היטב בספר (ולא תסתפקו בקריאה פסיבית או בדילוגים), תוכלו למצוא בו תובנות משמעותיות גם לחייכם האישיים, הזוגיים והמקצועיים.

מלאכת כתיבת הספר לא הייתה פשוטה עבורי, במהלך הדרך צצו מחשבות מייאשות, כגון: האם אצליח בכלל לכתוב את כל הפרקים, האם אצליח להעביר את כל הרעיונות והתובנות באופן בהיר וקולח, האם כל פרקי הספר יהיו מעניינים ומועילים וכן הלאה.

בסופו של דבר, לא נתתי למחשבות של "הכול או לא כלום" להכריע אותי. אמנם איני יכול להשיג את "הכול", אך אני יכול לבחור לעשות כמיטב יכולתי ובכך להימנע מ"כלום". תובנות שנמצאות בפרק 23 בספר, שעוסק בהגשמת מטרות ארוכות טווח, סייעו בידי "לא להרים ידיים" גם ברגעי ה"תקיעות", והיו לא מעט כאלה.

התחום של הפסיכולוגיה החיובית החל לפרוח משנת 1998 - השנה שבה נבחר פרופ' מרטין סליגמן לכהן כנשיא האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. במהלך כהונתו בחר לייסד ולפתח את התחום הזה.

פרופ' סליגמן הצר על חוסר האיזון שקיים בפסיכולוגיה אשר עסקה רבות בנושאי הסבל, מחלות הנפש והצדדים השליליים של החיים, אך הזניחה את העיסוק באושר ובצד החיובי של החיים.

מטרתו הייתה לתקן את חוסר האיזון ולהוסיף ידע נרחב על רגשות חיוביים, ועל הדרך לחיות חיים נעימים, טובים ומשמעותיים יותר.

לדבריו, הפסיכולוגיה המסורתית עוסקת ב"מזעור נזקים", כלומר תכליתה לסייע לאדם להרגיש פחות אומלל. למשל, להתקדם ממצב מינוס 8 (מרגיש אומלל מאוד) למצב מינוס 3 (מרגיש קצת אומלל).


לעומת זאת, הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת בשגשוג ובהגשמה, ותכליתה לסייע לאדם להרגיש מאושר יותר בחייו. למשל, להתקדם ממצב פלוס 2 (מרגיש סביר) למצב פלוס 7 (מרגיש די מאושר)1.


העיסוק בצדדים החיוביים של החיים - בהנאות, ב"סיפוקים" (אלו הפעולות שמסִבות לנו סיפוק) ובמשמעות - אכן חיוני בדרך לאושר; עם זאת, העיסוק רק בהם אינו ערובה לאושר. שכן אדם יכול לחיות חיים מלאי הנאה, סיפוק ומשמעות ועדיין לא לחוש מאושר, כי הוא סובל מקנאה עזה, מדאגות - בתחום הכלכלי, המשפחתי, הבריאותי וכדומה - או ממחשבות שליליות אחרות.

אם אנחנו מעוניינים באמת ובתמים להבין את "הפסיכולוגיה של האושר", ולשפר את איכות חיינו, עלינו ללמוד לא רק על הדברים שעשויים להניב אושר, אלא גם - ולא פחות חשוב מכך - ללמוד מהם הדברים שמפריעים לנו לחוש מאושרים.

אכן נוח יותר לשוחח על רגשות חיוביים ועל ה"משולש החיובי" של הנאות, סיפוקים ומשמעות, ונעים פחות לשוחח על רגשות שליליים, וכן על ה"משולש המסוכן" של התמכרויות, חרדות ודיכאונות אשר מובילים לתחושת ריקנות ולרגשות הרסניים נוספים.

אך לאמיתו של דבר, אושר אינו יכול להתקיים במקביל לרגש שלילי ממושך וקיצוני (כלומר כזה שנחווה בתדירות גבוהה מדי יום), כגון: חרדה מתמשכת, קנאה עזה או רגשות אשם בלתי פוסקים.

אם אנחנו שואפים להגדיל את אושרנו, אי אפשר אפוא להתעלם מהדברים שמפריעים לנו להגיע לשם, אין קיצורי דרך לחיים מאושרים ומשמעותיים יותר.

הפתגם "סור מרע ועשה טוב"2 עשוי לתמצת היטב עיקרון זה - כדי לשפר את רווחתנו הנפשית אין די בעשיית הדברים שגורמים לנו להרגיש טוב ("עשה טוב"), אלא עלינו לנסות גם "להסיר" את הדברים שגורמים לנו להרגיש רע ("סור מרע").

חלקו הראשון של הספר מתמקד בנושא הרגשות. רגשות חיוביים ורגשות שליליים הם המפתח להבנת "הפסיכולוגיה של האושר".

במסגרת חלק זה נעסוק, בין היתר, בתפקיד הרגשות ונדון בשאלות: מה משפיע על האושר? האם ניתן להיות מאושרים יותר? וכיצד ניתן להתמודד עם רגשות שליליים (אשר מפריעים לנו לחוש מאושרים)?

נוסף על כך, ניווכח מדוע פעמים רבות אנחנו טועים בניבוי מצבנו הרגשי בעתיד, כלומר אנו נוטים לחשוב שנהיה מאושרים יותר כאשר נשיג דבר מסוים ("נהיה מאושרים כאשר..."), אך לרוב השגת הדבר המיוחל (קבלת קידום, מעבר לבית חדש וכולי) אינה מובילה לשינוי משמעותי (אם בכלל) ברמת האושר שלנו לטווח הארוך.

חלקו השני של הספר עוסק בתחום המחשבות. ניתן לומר שחלק זה מתמקד ב"סור מרע". בחלק זה נראה כי מצויות מחשבות שליליות רבות אשר עלולות לא רק לפגום באושרנו, אלא אף לאמלל אותנו. כגון: דאגות מן העתיד, משקעים מן העבר, טרדות בהווה, מחשבות פסימיות, מחשבות פרפקציוניסטיות, מחשבות מוטעות ועוד.

כמו כן, ניווכח כי המחשבות האוטומטיות אשר צצות בראשנו הן לרוב שליליות, זאת מפני שהמוח נועד להגן עלינו (לכן הוא מתריע מפני כל כשל אפשרי, "מה יקרה אם..."), ולא לדאוג לאושר שלנו.

בסוף חלק זה נבחן כיצד ניתן להתמודד עם המחשבות השליליות.

חלקו השלישי של הספר מתמקד ב"עשה טוב", כלומר הוא עוסק במעשים שעשויים לתרום לאושרנו. בחלק זה נעסוק במושגי מפתח הנוגעים לאושר: הנאות, סיפוקים, פיתוח חוזקות וחוויית הזרימה. כמו כן, נראה כיצד ניתן להעניק משמעות לחיינו ולהגשים מטרות.

שני הפרקים האחרונים של הספר מוקדשים לנושאים של עבודה וזוגיות אשר נדונים לאור העקרונות של הפסיכולוגיה החיובית.

בפרקים אלו נבין מדוע עבודה וזוגיות הן שניים מהכוחות המרכזיים המשפיעים על רווחתנו הנפשית, ונבדוק כיצד ניתן לשפר את תפקודנו והרגשתנו בתחומים אלה לפי החוקרים.

תחום הפסיכולוגיה החיובית נלמד כיום בעיקר במסגרות שונות של השתלמויות, או כקורס בודד במסגרת לימודי פסיכולוגיה או חינוך.

אני מקווה כי הפסיכולוגיה החיובית תעמיק את אחיזתה מבחינה עיונית ויישומית, ותילמד בעתיד גם בתור מקצוע בבתי הספר, תואר אקדמי ועוד. פיתוח תחום זה עשוי להוות משקל מסוים - אם כי לא מוחלט - נגד המשולש המסוכן (דיכאונות, חרדות והתמכרויות) וכן מול תחושות של ריקנות וחוסר משמעות בחיים.

לסיום, המשימה להגדיר את האושר במשפט אחד ("אושר הוא...") אינה אפשרית לדעתי. ובכל זאת אם אתבקש לנסח משפט, אומר: "אושר הוא רגשות חיוביים, מחשבות חיוביות ומעשים חיוביים", ואוסיף כי כדי להבין את משמעות המשפט אני מציע לבחור "בדרך הארוכה והקצרה" ולקרוא בעיון את הספר.