מבוא
שלוש שורות אלה מתוך מגילת העצמאות מעידות על תפיסתם של האבות המייסדים את ההעפלה בשנים שקדמו לקום המדינה. מילות המפתח הן: "לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל". ואכן, ההעפלה פרצה כל מכשול והביאה ארצה שנים עשר ריבוא – תרומה חשובה מאין כמותה למדינת ישראל שטרם נולדה.
ספר זה נולד בעקבות סִדרת תוכניות במסגרת "אקדמיה באלף" של קול ישראל. עורך הסדרה, ברוך אסקרוב, ביקש ממני לחזור אל ימי ההעפלה ונושאי ההעפלה, ב"מבט חדש". נעניתי להזמנתו וכך ישבנו יחד, נוכח המיקרופונים, ושוחחנו למעלה מעשר שעות. התוצאה הייתה 11 תוכניות שנשאו את השם "בים, ביבשה וגם באוויר – מבט חדש על ההעפלה".
לאחר שנמוגו קולות הרדיו נטלתי את הדיסק שעליו נצרבו התוכניות והעברתי אותן אל הכתב. חומר זה היווה את הבסיס לספר שלפנינו. הוא דומה למה ששודר ברדיו ושונה ממנו, לרבות חידושים ותוספות שהגיעו אלי לאחר סיום התוכניות. וכמובן - התוספת החזותית, שהרדיו לא יכול להתמודד אִתה.
מבנהו של הספר אינו רגיל. הוא כולל סקירה ארוכה ומפורטת של מפעל ההעפלה, ולאחר מכן באים שישה פרקים, שכל אחד מהם מתרכז באירוע מרכזי או בתופעה ייחודית בקורות ההעפלה: פרשת לה-ספציה, סיפורה של "אקסודוס", הפלגת שתי אניות המעפילים הגדולות ביותר (ה"פאנים"), מחנה המעפילים בעתלית, מחנות המעצר בקפריסין והעלייה היבשתית והאווירית. פרק נוסף נקרא "ההעפלה – קווים לדמותה" – ובו סקירות על העושים במלאכה, העולים, מימון ההעפלה ועוד; שני פרקים נוספים לא נמצאים לרוב בספרים מעין זה שלפנינו: ייחודו של נתן אלתרמן כמשורר ההעפלה, ו-13 שירי-זמר שנולדו בתקופת ההעפלה, לרבות תיאור נסיבות כתיבתם וביצועם הראשון.
הפרק המסיים חורג לכאורה ממסגרת הזמן של ההעפלה המאורגנת (1948-1934). הוא עוסק באירוע שהתרחש בתחילת שנות ה-60. הכוונה להפלגותיה ולטביעתה של הספינה הקטנה "אגוז", שיצאה ממרוקו ועל סיפונה למעלה מ-40 יהודים שביקשו להגיע לישראל, למרות האיסור שהטילו שלטונות מרוקו. סיפורה המאוחר של "אגוז" משתלב בסיפורי ההעפלה ה"קלאסית".
שמונה נספחים בחלקו האחרון של הספר מביאים נתונים סטטיסטיים על ההעפלה הימית, כולל הפלגותיהן של כל האניות בשנים 1948-1934; תאריכון ההעפלה; ציטוטים נבחרים והצעות לקריאה נוספת בנושא ההעפלה - שמות 25 ספרים ומחקרים. מקצתם מביאים תמונה כללית של המפעל המיוחד הזה ואחרים מתרכזים בפן זה או אחר שלו.
הספר "בים, ביבשה וגם באוויר - מבט חדש על ההעפלה" מופיע בסיומה של שנת ה-80 לראשית ההעפלה המאורגנת (1934). הוא מבקש לראות בה נדבך ראשון במעלה במאבק היישוב והתנועה הציונית לעצמאות. בספר מושם דגש לא רק על אלה ש"נשאו את עמם עלי שכם", אלא גם על הרבבות הרבות של העולים-המעפילים שעשו דרכם לארץ בים, ביבשה ובאוויר, ולמרות כל הקשיים והאיסורים - הגיעו.
אני מבקש להודות לברוך אסקרוב על ידידות אמיצה ושותפות בניווט ספינתנו המשותפת אל החוף ולרשות השידור על האישור שנתנה להפוך את התוכניות לספר.
ד"ר מרדכי נאור
מבוא
שלוש שורות אלה מתוך מגילת העצמאות מעידות על תפיסתם של האבות המייסדים את ההעפלה בשנים שקדמו לקום המדינה. מילות המפתח הן: "לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל". ואכן, ההעפלה פרצה כל מכשול והביאה ארצה שנים עשר ריבוא – תרומה חשובה מאין כמותה למדינת ישראל שטרם נולדה.
ספר זה נולד בעקבות סִדרת תוכניות במסגרת "אקדמיה באלף" של קול ישראל. עורך הסדרה, ברוך אסקרוב, ביקש ממני לחזור אל ימי ההעפלה ונושאי ההעפלה, ב"מבט חדש". נעניתי להזמנתו וכך ישבנו יחד, נוכח המיקרופונים, ושוחחנו למעלה מעשר שעות. התוצאה הייתה 11 תוכניות שנשאו את השם "בים, ביבשה וגם באוויר – מבט חדש על ההעפלה".
לאחר שנמוגו קולות הרדיו נטלתי את הדיסק שעליו נצרבו התוכניות והעברתי אותן אל הכתב. חומר זה היווה את הבסיס לספר שלפנינו. הוא דומה למה ששודר ברדיו ושונה ממנו, לרבות חידושים ותוספות שהגיעו אלי לאחר סיום התוכניות. וכמובן - התוספת החזותית, שהרדיו לא יכול להתמודד אִתה.
מבנהו של הספר אינו רגיל. הוא כולל סקירה ארוכה ומפורטת של מפעל ההעפלה, ולאחר מכן באים שישה פרקים, שכל אחד מהם מתרכז באירוע מרכזי או בתופעה ייחודית בקורות ההעפלה: פרשת לה-ספציה, סיפורה של "אקסודוס", הפלגת שתי אניות המעפילים הגדולות ביותר (ה"פאנים"), מחנה המעפילים בעתלית, מחנות המעצר בקפריסין והעלייה היבשתית והאווירית. פרק נוסף נקרא "ההעפלה – קווים לדמותה" – ובו סקירות על העושים במלאכה, העולים, מימון ההעפלה ועוד; שני פרקים נוספים לא נמצאים לרוב בספרים מעין זה שלפנינו: ייחודו של נתן אלתרמן כמשורר ההעפלה, ו-13 שירי-זמר שנולדו בתקופת ההעפלה, לרבות תיאור נסיבות כתיבתם וביצועם הראשון.
הפרק המסיים חורג לכאורה ממסגרת הזמן של ההעפלה המאורגנת (1948-1934). הוא עוסק באירוע שהתרחש בתחילת שנות ה-60. הכוונה להפלגותיה ולטביעתה של הספינה הקטנה "אגוז", שיצאה ממרוקו ועל סיפונה למעלה מ-40 יהודים שביקשו להגיע לישראל, למרות האיסור שהטילו שלטונות מרוקו. סיפורה המאוחר של "אגוז" משתלב בסיפורי ההעפלה ה"קלאסית".
שמונה נספחים בחלקו האחרון של הספר מביאים נתונים סטטיסטיים על ההעפלה הימית, כולל הפלגותיהן של כל האניות בשנים 1948-1934; תאריכון ההעפלה; ציטוטים נבחרים והצעות לקריאה נוספת בנושא ההעפלה - שמות 25 ספרים ומחקרים. מקצתם מביאים תמונה כללית של המפעל המיוחד הזה ואחרים מתרכזים בפן זה או אחר שלו.
הספר "בים, ביבשה וגם באוויר - מבט חדש על ההעפלה" מופיע בסיומה של שנת ה-80 לראשית ההעפלה המאורגנת (1934). הוא מבקש לראות בה נדבך ראשון במעלה במאבק היישוב והתנועה הציונית לעצמאות. בספר מושם דגש לא רק על אלה ש"נשאו את עמם עלי שכם", אלא גם על הרבבות הרבות של העולים-המעפילים שעשו דרכם לארץ בים, ביבשה ובאוויר, ולמרות כל הקשיים והאיסורים - הגיעו.
אני מבקש להודות לברוך אסקרוב על ידידות אמיצה ושותפות בניווט ספינתנו המשותפת אל החוף ולרשות השידור על האישור שנתנה להפוך את התוכניות לספר.
ד"ר מרדכי נאור
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
