חבורת בר-מוח - המתקפה על הזום
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חבורת בר-מוח - המתקפה על הזום

חבורת בר-מוח - המתקפה על הזום

עוד על הספר

זוהר אביב

זוהר אביב,סופרת, מלמדת כתיבה יוצרת,  מרצה בבתי ספר,  מטפלת בכתיבה, מנחה קבוצות ילדים והורים ומסיבות סוף שנה. מתנדבת במיל"ם ובקו בריאות הנפש. כתבה עד היום למעלה מ-80 ספרים, רובם בסדרות  – "חבורת כוח המוח", "יד הפלא", "מסע מצמרר" ו"כוח הלב". ספריה זכו בפרס מניעת אלימות מטעם המשטרה והמשרד לביטחון הפנים. זכתה הסופרת בציון לשבח מהעמותה לשגשוג ובטחון במזרח התיכון. ובפרס "חיים בדרך ארץ" על הקניית ערכי דרך ארץ לילדים ובני הנוער. פרטים על הסופרת ניתן למצוא באתר שלה.

ספריה הם בין הנקראים ביותר בספריות בישראל.

תקציר

הימים ימים של זהירות מהקורונה המסתובבת באוויר.
באמצע השיעור שמתקיים בזום, קורה דבר מוזר.
מה בדיוק קרה? והאם מדובר בוירוס במחשב או במתקפה על הזום של המורה אורנה?
על פי בקשתה של אורנה המחנכת, חבורת 'בר מוח' מתגייסת לברר את העניין ופוצחת בחקירה. בעזרת רונית הבלשית המשטרתית הם מתקרבים אל הפיצוח המפתיע!

זהו ספר נוסף שהתפרסם ב'אצבעוני' ועולה כעת כספר אלקטרוני, פרי עטה של הסופרת הידועה זוהר אביב שכתבה למעלה מ-80 ספרים, בהם חבורת כוח המוח, יד הפלא , מסע מצמרר וכוח הלב

פרק ראשון

פֶּרֶק א 

הַצִילוּ עַכְבָּר!
אֲנִי בָּר קוֹרֵן, הָאָחוֹת שֶׁל אֱיָל מֵחֲבוּרַת כּוֹחַ־הַמוֹחַ. הַקוֹרְאִים הַוָתִיקִים שֶׁל אֶצְבְּעוֹנִי יוֹדְעִים שֶׁאֱיָל הִתְגַיֵס לִיחִידָה מוּבְחֶרֶת. אֲגַלֶה לָכֶם בְּסוֹד, שֶׁעַכְשָׁיו לַמְרוֹת הַבָּלָגָן עִם הַקוֹרוֹנָה, הוּא בְּקוּרְס קְצִינִים.
אֲנִי וְהַחֲבֵרִים שֶׁלִי מֵתִים לִפְתוֹר תַעֲלוּמוֹת אֲבָל הַקוֹרוֹנָה עוֹשָׂה בְּעָיוֹת לְכָל הָעוֹלָם.
הֶחְלַטְתִי לְשַׁתֵף אֶתְכֶם בְּמַשֶׁהוּ שֶׁמַמָשׁ מַטְרִיד אוֹתִי. מֵהַדְבָרִים שֶׁמְזַמְזְמִים בַּמוֹחַ וְלֹא נוֹתְנִים מָנוֹחַ. (חחח יָצָא לִי חָרוּז).
רוֹצִים לְנַחֵשׁ?
לֹא – זֶה מַמָשׁ לֹא כֶּסֶף, אוֹ דְמֵי־כִּיס.
עוֹד נִיחוּשׁ?
כֵּן – אַתֶם מַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב... זֶה לֹא אַהֲבָה אֲבָל זֶה קָשׁוּר.
כָּל הַכָּבוֹד – קִנְאָה!
אָז אֲנִי מוֹדָה, גַם אֲנִי, בַּר קוֹרֵן, הַחֲכָמָה וְהַלֹא צְנוּעָה, הַמַנְהִיגָה שֶׁל חֲבוּרַת בַּר־מוֹחַ, חוֹקֶרֶת תַעֲלוּמוֹת וּפוֹתֶרֶת בְּעָיוֹת לְכוּלָם – גַם אֲנִי קַנָאִית!
אָז מָה הַבְּעָיָה?
נָכוֹן, כּוּלָנוּ מְקַנְאִים לִפְעָמִים. מְקַנְאִים בְּבֶגֶד שֶׁל חֲבֵרָה, בַּטֶלֶפוֹן הֶחָדָשׁ שֶׁל חָבֵר וְעוֹד. אֶלָא שֶׁהַפַּעַם הַקִנְאָה הַזוֹ מְאַיֶמֶת לַהֲרוֹס לִי אֶת הַחַיִים. הִיא מְאַיֶמֶת עַל הַמַעֲמָד שֶׁלִי בַּחֲבוּרָה.
רֶגַע. סְטוֹפּ!
אַתְחִיל מֵהַהַתְחָלָה.
זֶה קָרָה לִפְנֵי חוֹדֶשׁ. הוֹרַי יָצְאוּ לְסִידוּרִים וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִי לְבַד בַּבַּיִת עִם אַחִי הַקָטָן אוֹר וְעִם זֶהָבִי. זֶהָבִי הוּא דָג הַזָהָב שֶׁקִבַּלְתִי בְּמַתָנָה מִיוֹאָב לְיוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלִי. קָרָאתִי לוֹ כָּךְ עַל שֵׁם יָרוֹן זֶהָבִי, מְפַקֵד חֲסַמְבָּ"ה. הוּא נוֹתֵן לִי הַשְׁרָאָה לְתִפְקוּד טוֹב בְּתוֹר רֹאשַׁת הַחֲבוּרָה. (חֲסַמְבָּ"ה זוֹ סִדְרַת סִפְרֵי יְלָדִים שֶׁל פַּעַם. אַבָּא שֶׁלִי שׁוֹמֵר אוֹתָם עַד הַיוֹם וַאֲנִי הִתְאַהַבְתִי בָּהֶם.)

בְּקִיצוּר, זֶהָבִי שָׂחָה לוֹ בָּאַקְוַרְיוּם. אוֹר שִׂיחֵק בְּקֻבִּיוֹת מַגְנֵט וַאֲנִי יָשַׁבְתִי עִם הַנִינְטֵנְדוֹ סְוִויץ וְתִכְנַנְתִי לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל.
פִּתְאוֹם הִרְגַשְׁתִי שֶׁמַשֶׁהוּ רָץ בַּחֶדֶר.
סוֹבַבְתִי אֶת הָרֹאשׁ. וּמָה אֲנִי רוֹאָה? ג'וּק, עֲנָק... לֹא זֶה בְּעֶצֶם... עַכְבָּר. עַכְבָּר אֲמִיתִי, חָצוּף, זָרִיז שֶׁרָץ לְאוֹרֶךְ הַחֶדֶר וְנֶעֱלַם תוֹךְ שְׁנִיָה.
הַצִילוּ!
נֶעֱמַדְתִי  עַל הַכִּסֵא, רוֹעֶדֶת וְצוֹרַחַת לְעֶזְרָה.
הוֹצֵאתִי אֶת הַטֶלֶפוֹן מֵהַכִּיס וְשָׁלַחְתִי הוֹדָעָה בִּקְבוּצַת הַווֹאטְסְאַפּ שֶׁל הַחֲבוּרָה: "יֵשׁ לִי עַכְבָּר בַּחֶדֶר."
נוֹפָר כָּתְבָה, "הוּא מִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה?!"
יוֹאָב עָנָה, "אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ, מִיקִי מָאוּס?"
רוֹי כָּתַב אַחֲרוֹן, "יוֹנֵק חָבִיב!"
הֵם מַמָשׁ צָחֲקוּ עָלַי.
נִכְנַסְתִי לְעוֹד קְבוּצוֹת בְּכָל אַפְּלִיקַצְיָה שֶׁקַיֶמֶת אֶצְלִי בַּנַיָד וְכָתַבְתִי – "עַכְבָּר הַצִילוּ! עַכְבָּר בַּבַּיִת מָה עוֹשִׂים?"
יַחַד עִם הַלַייקִים, הִגִיעוּ תְגוּבוֹת:
"חחחח עַכְבָּר זֶה חָמוּד, אֶפְשָׁר לְאַמֵץ?"
"אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ?"
"אוּלַי הוּא רוֹצֶה לְהִצְטָרֵף לַחֲבוּרַת בַּר־עַכְבָּר?"
"זֶה לֹא מַצְחִיק," עָנִיתִי מִיָד, "זֶה עַכְבָּר, עִם שִׁינַיִם. הוּא יָכוֹל לִנְשׁוֹךְ, אוּלַי הוּא מַעֲבִיר מַחֲלוֹת. הוּא מְסֻכָּן."
וְאָז הֵחֵלוּ לְהַגִיעַ הַצָעוֹת:
"תְסַלְקִי אוֹתוֹ עִם מַטְאֲטֵא."
"תַזְמִינִי מִשְׁטָרָה!"
"אַתְ בֶּאֱמֶת פּוֹחֶדֶת מֵעַכְבָּרוֹן קָטָן?"
"תִכָּנְסִי לְבִידוּד הוּא בֶּטַח מְדַבֵּק!"
מִיהַרְתִי לִמְחוֹק אֶת הַהוֹדָעָה שֶׁלִי. זֶה בֶּאֱמֶת טִפְּשִׁי שֶׁאֲנִי כָּל־כָּךְ פּוֹחֶדֶת מִיצוּר כָּזֶה קָטָן. 
שָׁאַפְתִי אֲוִיר.
אָזַרְתִי אוֹמֶץ. 
נָטַלְתִי מַטְאֲטֵא וְהֵזַזְתִי אֶת הַשִׁידָה, הָעַכְבָּר בָּרַח מִשָׁם אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַמְקָרֵר.
נְשִׁימָתִי נֶעֶצְרָה. רַק שֶׁלֹא יֵצֵא וְיִנְשׁוֹךְ אֶת אוֹר! יֵשׁ לִי פֹּה אַחְרָיוּת. דָפַקְתִי עַל הַמְקָרֵר. רָצִיתִי לְהַבְהִיל וּלְהַבְרִיחַ אֶת הָעַכְבָּר. אֶלָא שֶׁאָז אוֹר נִבְהַל וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת:
"אֵיפֹה אַבָּא? רוֹצֶה אֶת אַבָּא," 
"שְׁשְׁשְׁ, אוֹר... אַבָּא יָבוֹא עוֹד מְעַט," מִלְמַלְתִי.
הִרְגַשְׁתִי שֶׁאֲנִי צְרִיכָה עֶזְרָה דְחוּפָה, רְצִינִית יוֹתֵר מִתְגוּבוֹת בַּטֶלֶפוֹן.
הָלַכְתִי לַמַחְשֵׁב לְחַפֵּשׂ תְשׁוּבוֹת מוּל מָסָךְ גָדוֹל וְנוֹחַ. אֶלָא שֶׁאָז צִפְּתָה לִי הַפְתָעָה נוֹסֶפֶת!

זוהר אביב

זוהר אביב,סופרת, מלמדת כתיבה יוצרת,  מרצה בבתי ספר,  מטפלת בכתיבה, מנחה קבוצות ילדים והורים ומסיבות סוף שנה. מתנדבת במיל"ם ובקו בריאות הנפש. כתבה עד היום למעלה מ-80 ספרים, רובם בסדרות  – "חבורת כוח המוח", "יד הפלא", "מסע מצמרר" ו"כוח הלב". ספריה זכו בפרס מניעת אלימות מטעם המשטרה והמשרד לביטחון הפנים. זכתה הסופרת בציון לשבח מהעמותה לשגשוג ובטחון במזרח התיכון. ובפרס "חיים בדרך ארץ" על הקניית ערכי דרך ארץ לילדים ובני הנוער. פרטים על הסופרת ניתן למצוא באתר שלה.

ספריה הם בין הנקראים ביותר בספריות בישראל.

עוד על הספר

חבורת בר-מוח - המתקפה על הזום זוהר אביב
פֶּרֶק א 

הַצִילוּ עַכְבָּר!
אֲנִי בָּר קוֹרֵן, הָאָחוֹת שֶׁל אֱיָל מֵחֲבוּרַת כּוֹחַ־הַמוֹחַ. הַקוֹרְאִים הַוָתִיקִים שֶׁל אֶצְבְּעוֹנִי יוֹדְעִים שֶׁאֱיָל הִתְגַיֵס לִיחִידָה מוּבְחֶרֶת. אֲגַלֶה לָכֶם בְּסוֹד, שֶׁעַכְשָׁיו לַמְרוֹת הַבָּלָגָן עִם הַקוֹרוֹנָה, הוּא בְּקוּרְס קְצִינִים.
אֲנִי וְהַחֲבֵרִים שֶׁלִי מֵתִים לִפְתוֹר תַעֲלוּמוֹת אֲבָל הַקוֹרוֹנָה עוֹשָׂה בְּעָיוֹת לְכָל הָעוֹלָם.
הֶחְלַטְתִי לְשַׁתֵף אֶתְכֶם בְּמַשֶׁהוּ שֶׁמַמָשׁ מַטְרִיד אוֹתִי. מֵהַדְבָרִים שֶׁמְזַמְזְמִים בַּמוֹחַ וְלֹא נוֹתְנִים מָנוֹחַ. (חחח יָצָא לִי חָרוּז).
רוֹצִים לְנַחֵשׁ?
לֹא – זֶה מַמָשׁ לֹא כֶּסֶף, אוֹ דְמֵי־כִּיס.
עוֹד נִיחוּשׁ?
כֵּן – אַתֶם מַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב... זֶה לֹא אַהֲבָה אֲבָל זֶה קָשׁוּר.
כָּל הַכָּבוֹד – קִנְאָה!
אָז אֲנִי מוֹדָה, גַם אֲנִי, בַּר קוֹרֵן, הַחֲכָמָה וְהַלֹא צְנוּעָה, הַמַנְהִיגָה שֶׁל חֲבוּרַת בַּר־מוֹחַ, חוֹקֶרֶת תַעֲלוּמוֹת וּפוֹתֶרֶת בְּעָיוֹת לְכוּלָם – גַם אֲנִי קַנָאִית!
אָז מָה הַבְּעָיָה?
נָכוֹן, כּוּלָנוּ מְקַנְאִים לִפְעָמִים. מְקַנְאִים בְּבֶגֶד שֶׁל חֲבֵרָה, בַּטֶלֶפוֹן הֶחָדָשׁ שֶׁל חָבֵר וְעוֹד. אֶלָא שֶׁהַפַּעַם הַקִנְאָה הַזוֹ מְאַיֶמֶת לַהֲרוֹס לִי אֶת הַחַיִים. הִיא מְאַיֶמֶת עַל הַמַעֲמָד שֶׁלִי בַּחֲבוּרָה.
רֶגַע. סְטוֹפּ!
אַתְחִיל מֵהַהַתְחָלָה.
זֶה קָרָה לִפְנֵי חוֹדֶשׁ. הוֹרַי יָצְאוּ לְסִידוּרִים וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִי לְבַד בַּבַּיִת עִם אַחִי הַקָטָן אוֹר וְעִם זֶהָבִי. זֶהָבִי הוּא דָג הַזָהָב שֶׁקִבַּלְתִי בְּמַתָנָה מִיוֹאָב לְיוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלִי. קָרָאתִי לוֹ כָּךְ עַל שֵׁם יָרוֹן זֶהָבִי, מְפַקֵד חֲסַמְבָּ"ה. הוּא נוֹתֵן לִי הַשְׁרָאָה לְתִפְקוּד טוֹב בְּתוֹר רֹאשַׁת הַחֲבוּרָה. (חֲסַמְבָּ"ה זוֹ סִדְרַת סִפְרֵי יְלָדִים שֶׁל פַּעַם. אַבָּא שֶׁלִי שׁוֹמֵר אוֹתָם עַד הַיוֹם וַאֲנִי הִתְאַהַבְתִי בָּהֶם.)

בְּקִיצוּר, זֶהָבִי שָׂחָה לוֹ בָּאַקְוַרְיוּם. אוֹר שִׂיחֵק בְּקֻבִּיוֹת מַגְנֵט וַאֲנִי יָשַׁבְתִי עִם הַנִינְטֵנְדוֹ סְוִויץ וְתִכְנַנְתִי לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל.
פִּתְאוֹם הִרְגַשְׁתִי שֶׁמַשֶׁהוּ רָץ בַּחֶדֶר.
סוֹבַבְתִי אֶת הָרֹאשׁ. וּמָה אֲנִי רוֹאָה? ג'וּק, עֲנָק... לֹא זֶה בְּעֶצֶם... עַכְבָּר. עַכְבָּר אֲמִיתִי, חָצוּף, זָרִיז שֶׁרָץ לְאוֹרֶךְ הַחֶדֶר וְנֶעֱלַם תוֹךְ שְׁנִיָה.
הַצִילוּ!
נֶעֱמַדְתִי  עַל הַכִּסֵא, רוֹעֶדֶת וְצוֹרַחַת לְעֶזְרָה.
הוֹצֵאתִי אֶת הַטֶלֶפוֹן מֵהַכִּיס וְשָׁלַחְתִי הוֹדָעָה בִּקְבוּצַת הַווֹאטְסְאַפּ שֶׁל הַחֲבוּרָה: "יֵשׁ לִי עַכְבָּר בַּחֶדֶר."
נוֹפָר כָּתְבָה, "הוּא מִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה?!"
יוֹאָב עָנָה, "אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ, מִיקִי מָאוּס?"
רוֹי כָּתַב אַחֲרוֹן, "יוֹנֵק חָבִיב!"
הֵם מַמָשׁ צָחֲקוּ עָלַי.
נִכְנַסְתִי לְעוֹד קְבוּצוֹת בְּכָל אַפְּלִיקַצְיָה שֶׁקַיֶמֶת אֶצְלִי בַּנַיָד וְכָתַבְתִי – "עַכְבָּר הַצִילוּ! עַכְבָּר בַּבַּיִת מָה עוֹשִׂים?"
יַחַד עִם הַלַייקִים, הִגִיעוּ תְגוּבוֹת:
"חחחח עַכְבָּר זֶה חָמוּד, אֶפְשָׁר לְאַמֵץ?"
"אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ?"
"אוּלַי הוּא רוֹצֶה לְהִצְטָרֵף לַחֲבוּרַת בַּר־עַכְבָּר?"
"זֶה לֹא מַצְחִיק," עָנִיתִי מִיָד, "זֶה עַכְבָּר, עִם שִׁינַיִם. הוּא יָכוֹל לִנְשׁוֹךְ, אוּלַי הוּא מַעֲבִיר מַחֲלוֹת. הוּא מְסֻכָּן."
וְאָז הֵחֵלוּ לְהַגִיעַ הַצָעוֹת:
"תְסַלְקִי אוֹתוֹ עִם מַטְאֲטֵא."
"תַזְמִינִי מִשְׁטָרָה!"
"אַתְ בֶּאֱמֶת פּוֹחֶדֶת מֵעַכְבָּרוֹן קָטָן?"
"תִכָּנְסִי לְבִידוּד הוּא בֶּטַח מְדַבֵּק!"
מִיהַרְתִי לִמְחוֹק אֶת הַהוֹדָעָה שֶׁלִי. זֶה בֶּאֱמֶת טִפְּשִׁי שֶׁאֲנִי כָּל־כָּךְ פּוֹחֶדֶת מִיצוּר כָּזֶה קָטָן. 
שָׁאַפְתִי אֲוִיר.
אָזַרְתִי אוֹמֶץ. 
נָטַלְתִי מַטְאֲטֵא וְהֵזַזְתִי אֶת הַשִׁידָה, הָעַכְבָּר בָּרַח מִשָׁם אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַמְקָרֵר.
נְשִׁימָתִי נֶעֶצְרָה. רַק שֶׁלֹא יֵצֵא וְיִנְשׁוֹךְ אֶת אוֹר! יֵשׁ לִי פֹּה אַחְרָיוּת. דָפַקְתִי עַל הַמְקָרֵר. רָצִיתִי לְהַבְהִיל וּלְהַבְרִיחַ אֶת הָעַכְבָּר. אֶלָא שֶׁאָז אוֹר נִבְהַל וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת:
"אֵיפֹה אַבָּא? רוֹצֶה אֶת אַבָּא," 
"שְׁשְׁשְׁ, אוֹר... אַבָּא יָבוֹא עוֹד מְעַט," מִלְמַלְתִי.
הִרְגַשְׁתִי שֶׁאֲנִי צְרִיכָה עֶזְרָה דְחוּפָה, רְצִינִית יוֹתֵר מִתְגוּבוֹת בַּטֶלֶפוֹן.
הָלַכְתִי לַמַחְשֵׁב לְחַפֵּשׂ תְשׁוּבוֹת מוּל מָסָךְ גָדוֹל וְנוֹחַ. אֶלָא שֶׁאָז צִפְּתָה לִי הַפְתָעָה נוֹסֶפֶת!