פנקס הכיס של השועל
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
פנקס הכיס של השועל
מכר
מאות
עותקים
פנקס הכיס של השועל
מכר
מאות
עותקים

פנקס הכיס של השועל

5 כוכבים (3 דירוגים)

עוד על הספר

צבי לניר

ד"ר צבי לניר, מייסד ונשיא חברת 'פרקסיס', הוא מפתח תיאורית "ההפתעה הבסיסית" והשלכותיה על אסטרטגיות של חשיבה וניהול שילוביים.

מ-1980 ועד 1985 היה ממקימי המכון למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון ובמקביל הרצה על אסטרטגיה ועיצוב מדיניות בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. ב-1985-1986 היה חוקר בכיר אורח במכון לקבלת החלטות ('Decision Research') ביוג'ין אורגון ובשנים 1986-1987 – חוקר בכיר במכון ון-ליר בירושלים.‏
ב-1994 ייסד את חברת 'פרקסיס' כחברה עסקית לתועלת הציבור ובמסגרת זו ממשיך את מחקריו במקביל לביצוע פרויקטים בתחומים מגוונים בסקטור הציבורי, העסקי והחברתי ובהדרכה של תהליכי חשיבה וניהול שילוביים. במסגרת זאת, עיצב את מתודולוגיית העבודה של מכון ראות. בשנות ה-2000 היה לניר שותף במכון לחקר תורת המערכה (מלת"ם) שהובל על ידי שמעון נוה ודב תמרי. סביר להניח כי תרומתו של לניר מצויה בעלייתו של רעיון ההמשגה (conceptualization) בשיח הצבאי בצה"ל בשנים אלו, ככלי מרכזי בייצור של רלוונטיות אופרטיבית.

תקציר

קיפוד והשועל הם בעלי חיים שבעקבות המסה  של הפילוסוף ישעיהו ברלין "הקיפוד והשועל" זכו למעמד סמלי מוכר כמייצגים  שני סוגים של תפיסת עולם. 'פנקס הכיס של השועל', עוסק בהשלכות משל הקיפוד והשועל לחיים האישיים של כל אחד מאתנו וכיצד ניתן לקדם את השועליות שבנו, כחשיבה כדרך חיים.
בעולמנו המשתנה בקצב מסחרר יש יתרון מובנה לחשיבה ולפעולה השועלית הנעה כל הזמן בין דברים רבים על פני החשיבה והפעולה הקיפודית הממוקדת ב"דבר גדול אחד". ב'פנקס הכיס של השועל' ד"ר צבי לניר משתף  אותך במסע אינטלקטואלי-התנסותי מרתק דרך תובנות פילוסופיות ועם זאת גם מעשיות, שידריכו אותך כיצד  לנוע כשועל 'בין' הדברים ולתמרן 'בין' תפיסות שונות של מהותה של המציאות והאמת. בלי ליפול למלכודת הקיפודיות.

פרק ראשון

רשימה 1 – על יתרון השועליות בעולם סבוך


אנחנו חיים בעולם שהולך ונעשה סבוך, דינאמי ומפתיע יותר ויותר.
את רשימת המושגים באיור 1 הכנתי לקראת הרצאה שנתבקשתי לתת לפני כשלוש שנים בנושא ''באיזה עולם אנו חיים?." בתרשים המובא למטה מפוזרים מושגים רבים שאספתי לקראת ההרצאה. כל אחד מהם ייצג  היבט אחר של עולמנו כפי שנתפס אז.


בהרצאה התכוונתי לעסוק בשאלה זו מנקודת המבט של האינדיבידואל הבוחן את עולמו האישי. לכאורה זו שאלה מוזרה. האם איננו יודעים באיזה עולם אנחנו חיים? הרי אנחנו נמצאים בו ופועלים בתוכו. האין שאלה זו דומה לשאלה "באיזו דירה אני גר?" אני צריך מרצה שיבוא ללמד אותי באיזה עולם אני חי? ובכן, זה לא פשוט כל כך.
גם כשמדובר בעולמך האישי אתה נזקק למערכת מושגים מסובכת למדי כדי לתאר אותו ולהבין כיצד לפעול בו. חוסר הכרה והבנה של המושגים האלה ומשמעותם לגביך עלול לפגוע בתפקודך.
היום יותר מאשר בעבר אנו נדרשים להתייחס למושגים מופשטים, שהם מעבר ליכולת ההכרה שלנו באמצעות החושים שלנו. כשאנו שואלים "באיזה עולם אנו חיים" ומתכוונים לאותו עולם שמשפיע על כל אחד מאתנו באופן אישי, אנו מגלים שמה שבעבר נתפס כמרוחק,  חודר בעוצמה גוברת והולכת גם למרחב האינטימי שלנו. אנו חווים את העולם באופן שונה מזה של הורינו וכל שכן מזה של דורות שקדמו להם.
איכר אפריקאי יכול היה להבין את כל עולמו דרך החושים וההכרות הישירה שלו עם ייצוגם של הדברים. העולם שלו כלל את בתי הכפר, את תושביו, את השדות, את החיות בשדה ואת ההר הנישא באופק, שבשל גודלו והודו ייחסו לו תכונות מאגיות. זה היה קצה האופק של עולמו. עולם זה שונה מאוד מהעולם של ימינו, שבו תופעות עולמיות ומופשטות נוגעות לחיינו האישיים בצורה ישירה. כך לדוגמא יש למושג המופשט 'עולם שטוח'[4] השלכות מעשיות על חיי כל אחד מאתנו, בכך  שהוא מסמל את השפעותיה של הגלובליזציה על האופן בו אנו מתקשרים, נעים ועובדים. הבנת השלכותיו של המושג המופשט 'התחממות כדור הארץ' חשובה לכל אדם שגר ליד חוף, כי אם התהליך יימשך מי הים יעלו ויציפו את ביתו.
הצורך שלנו לפרש את עצמנו מחדש נוכח מושגים ותהליכים מופשטים וסבוכים הולך וגובר. גם הורינו נזקקו להבנה אישית של מושגים מופשטים  אך אלה היו מעטים יותר, וקשורים בדרך כלל  לסביבתם הישירה ולהיסטוריה האישית, המשפחתית, הלאומית והדתית שלהם. הם הכירו במושגים כמו 'ציונות' ו'שואה' ופעלו לפיהם, והם חשבו על עצמם באמצעות גיבורי ספרות כמו אנה קרנינה או רחל המשוררת.
הסתכלו שוב בתרשים כדי להתרשם מכמות המושגים שהייתי צריך להעלות. יש להניח שאתם הייתם מעלים רבים נוספים, או אחרים. את מקבץ המושגים שהבאתי כאן הכנתי, כאמור, לקראת הרצאה לפני כשלוש שנים. אילו התבקשתי להרצות על כך שוב עתה, רשימת המושגים שהייתי מעלה כדי לתאר את עולמי עתה הייתה שונה במידה רבה. מושגים שהיו רלוונטיים לעולמי לפני שלוש שנים חדלו להיות כאלה ובמקומם הייתי מעלה אחרים, שלא הכרתי אותם כלל לפני שלוש שנים, אך עתה הם מתגלים כחשובים להתמצאותי בעולמי.  
הניחו לרגע את הקריאה ונסו לערוך את רשימת המושגים הרלוונטית לכם. ואני גם מציע שתחזרו ותעיינו ברשימתכם כעבור שנה או שנתיים. החוויה הזו תמחיש לכם שעולמכם נעשה  סבוך יותר ודינאמי יותר, וכדי לתפקד בו כראוי נדרשות מכם יכולות חשיבה ופירוש מחדש שעולות על מה שנדרש מהוריכם.
אין דרך אחת להגדיר את עולמנו ואין מערכת ליניארית של מושגים, שמקורה בהיגיון-על מסדר, שמסוגלת להסביר אותו. זה עולם בהתהוות תמידית (emergence). בעולם זה המציאות מתהווה ומשתנה בצירופי היגיון שונים, שיוצרים תופעות בלתי צפויות ומפתיעות. חלק מהצירופים הללו הופכים לקטגוריות, המחוללות שינוי עמוק ומתמשך בחיינו. דוגמה בולטת היא ההתלכדות של טכנולוגיות ותהליכים חברתיים ליצירת האינטרנט והרשתות החברתיות. דוגמה נוספת היא המושג 'גלוקליזציה', שגם שנים לאחר שהועלה לראשונה, לרובנו הוא עדיין מופשט ולא מובן, או המושג 'העלייה הדרמטית בתוחלת החיים' שתהיה לה משמעות אישית רבת ממדים עלינו אך עדיין איננו מבינים אותם ועדיין איננו יודעים כיצד להיערך אליהם.
לעומת זאת יש שפע של מושגים וצירופים חדשים, שהופעתם כמו גם השפעתם היא מהירה וחולפת. לדוגמא, 'שפעת החזירים' שהתפשטה ב- 2009 ואיימה להפוך למגפה שתמית מיליונים, אך היא הודברה. או המושג 'באג 2000', שבזמנו עורר חרדה מפני קריסת מערכות המחשוב השולטות בסדר הכלכלי והטכנולוגי שלנו, אך החרדות נמצאו בדיעבד כמאוד מוגזמות.  חלק מהמושגים האלה מבזיקים בשמינו לרגע כמו מטאורים  ונעלמים בחשכה כלא היו. למשל המושג 'סוזאן בויל'. זוכרים אותה?
בעולמנו הגבולות בין פנים וחוץ מטושטשים. ידיעה בעיתון על מאיץ חלקיקים  שבונים בשוויץ לביקוע אטומים, שבעבר התייחסת אליה כעניינם של מדענים בלבד, שאינו משמעותי לך כ'אדם הפשוט', אינך יכול להתעלם ממנה היום. נושאים תיאורטיים מופשטים ממהרים להפוך בימינו לדברים קונקרטיים, שעשויים לשנות את חיינו  האישיים.
"אני שמח שהאסטרונומים גילו שליקום יש ממדים סופיים, אבל איך זה יעזור לי למצוא את המשקפיים שאיבדתי אתמול?" שאל וודי אלן לא מזמן. אבל בעולם של היום, הקשר בין ממצאים אסטרונומיים ליכולתנו לאתר משקפיים שאבדו עשוי  להתברר כחזק יותר משיכולנו לשער.
 מה ההשלכות של כל אלה על דרישות החשיבה שלנו?. הם מחייבים  לא רק צורך אינסופי ללמוד דברים חדשים אלא גם, וזה תובעני הרבה יותר, צורך תמידי  לבחון את אוסף התפיסות שלנו שבאמצעותן אנו מפרשים את עולמנו ולהתאימם למציאות החדשה[5].
השאלה כיצד נוכל לפרש את  עצמנו ביחס לעולם כזה הופכת מבעיה פילוסופית לבעיה פרקטית. במענה לשאלה זו תלויה היכולת שלנו לפעול בצורה רלוונטית בסביבה בה אנו חיים. שאלות של תודעה ותפיסה, שבעבר עניינו רק את הפילוסופים, הופכות היום לשאלות שאותן כל אחד מאתנו צריך להבין וגם לדעת להתמודד איתן בצורה אישית מודעת ומיומנת. היכולת לסגור את פערי הרלוונטיות התפיסתיים שלנו המתהווים נוכח הדינמיות והסיבוכיות הזו, הפכה לאתגר אישי.
ובעולם כזה יש יתרון מובנה לחשיבה השועלית שהיא חשיבה הנעה כל הזמן בין דברים רבים על פני החשיבה הקיפודית שהיא ממוקדת בחתירה  להבין "דבר גדול אחד". ניתן לאומר כי העולם שלנו נע מעולם של קיפודים לעולם של שועלים.

צבי לניר

ד"ר צבי לניר, מייסד ונשיא חברת 'פרקסיס', הוא מפתח תיאורית "ההפתעה הבסיסית" והשלכותיה על אסטרטגיות של חשיבה וניהול שילוביים.

מ-1980 ועד 1985 היה ממקימי המכון למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון ובמקביל הרצה על אסטרטגיה ועיצוב מדיניות בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. ב-1985-1986 היה חוקר בכיר אורח במכון לקבלת החלטות ('Decision Research') ביוג'ין אורגון ובשנים 1986-1987 – חוקר בכיר במכון ון-ליר בירושלים.‏
ב-1994 ייסד את חברת 'פרקסיס' כחברה עסקית לתועלת הציבור ובמסגרת זו ממשיך את מחקריו במקביל לביצוע פרויקטים בתחומים מגוונים בסקטור הציבורי, העסקי והחברתי ובהדרכה של תהליכי חשיבה וניהול שילוביים. במסגרת זאת, עיצב את מתודולוגיית העבודה של מכון ראות. בשנות ה-2000 היה לניר שותף במכון לחקר תורת המערכה (מלת"ם) שהובל על ידי שמעון נוה ודב תמרי. סביר להניח כי תרומתו של לניר מצויה בעלייתו של רעיון ההמשגה (conceptualization) בשיח הצבאי בצה"ל בשנים אלו, ככלי מרכזי בייצור של רלוונטיות אופרטיבית.

עוד על הספר

פנקס הכיס של השועל צבי לניר

רשימה 1 – על יתרון השועליות בעולם סבוך


אנחנו חיים בעולם שהולך ונעשה סבוך, דינאמי ומפתיע יותר ויותר.
את רשימת המושגים באיור 1 הכנתי לקראת הרצאה שנתבקשתי לתת לפני כשלוש שנים בנושא ''באיזה עולם אנו חיים?." בתרשים המובא למטה מפוזרים מושגים רבים שאספתי לקראת ההרצאה. כל אחד מהם ייצג  היבט אחר של עולמנו כפי שנתפס אז.


בהרצאה התכוונתי לעסוק בשאלה זו מנקודת המבט של האינדיבידואל הבוחן את עולמו האישי. לכאורה זו שאלה מוזרה. האם איננו יודעים באיזה עולם אנחנו חיים? הרי אנחנו נמצאים בו ופועלים בתוכו. האין שאלה זו דומה לשאלה "באיזו דירה אני גר?" אני צריך מרצה שיבוא ללמד אותי באיזה עולם אני חי? ובכן, זה לא פשוט כל כך.
גם כשמדובר בעולמך האישי אתה נזקק למערכת מושגים מסובכת למדי כדי לתאר אותו ולהבין כיצד לפעול בו. חוסר הכרה והבנה של המושגים האלה ומשמעותם לגביך עלול לפגוע בתפקודך.
היום יותר מאשר בעבר אנו נדרשים להתייחס למושגים מופשטים, שהם מעבר ליכולת ההכרה שלנו באמצעות החושים שלנו. כשאנו שואלים "באיזה עולם אנו חיים" ומתכוונים לאותו עולם שמשפיע על כל אחד מאתנו באופן אישי, אנו מגלים שמה שבעבר נתפס כמרוחק,  חודר בעוצמה גוברת והולכת גם למרחב האינטימי שלנו. אנו חווים את העולם באופן שונה מזה של הורינו וכל שכן מזה של דורות שקדמו להם.
איכר אפריקאי יכול היה להבין את כל עולמו דרך החושים וההכרות הישירה שלו עם ייצוגם של הדברים. העולם שלו כלל את בתי הכפר, את תושביו, את השדות, את החיות בשדה ואת ההר הנישא באופק, שבשל גודלו והודו ייחסו לו תכונות מאגיות. זה היה קצה האופק של עולמו. עולם זה שונה מאוד מהעולם של ימינו, שבו תופעות עולמיות ומופשטות נוגעות לחיינו האישיים בצורה ישירה. כך לדוגמא יש למושג המופשט 'עולם שטוח'[4] השלכות מעשיות על חיי כל אחד מאתנו, בכך  שהוא מסמל את השפעותיה של הגלובליזציה על האופן בו אנו מתקשרים, נעים ועובדים. הבנת השלכותיו של המושג המופשט 'התחממות כדור הארץ' חשובה לכל אדם שגר ליד חוף, כי אם התהליך יימשך מי הים יעלו ויציפו את ביתו.
הצורך שלנו לפרש את עצמנו מחדש נוכח מושגים ותהליכים מופשטים וסבוכים הולך וגובר. גם הורינו נזקקו להבנה אישית של מושגים מופשטים  אך אלה היו מעטים יותר, וקשורים בדרך כלל  לסביבתם הישירה ולהיסטוריה האישית, המשפחתית, הלאומית והדתית שלהם. הם הכירו במושגים כמו 'ציונות' ו'שואה' ופעלו לפיהם, והם חשבו על עצמם באמצעות גיבורי ספרות כמו אנה קרנינה או רחל המשוררת.
הסתכלו שוב בתרשים כדי להתרשם מכמות המושגים שהייתי צריך להעלות. יש להניח שאתם הייתם מעלים רבים נוספים, או אחרים. את מקבץ המושגים שהבאתי כאן הכנתי, כאמור, לקראת הרצאה לפני כשלוש שנים. אילו התבקשתי להרצות על כך שוב עתה, רשימת המושגים שהייתי מעלה כדי לתאר את עולמי עתה הייתה שונה במידה רבה. מושגים שהיו רלוונטיים לעולמי לפני שלוש שנים חדלו להיות כאלה ובמקומם הייתי מעלה אחרים, שלא הכרתי אותם כלל לפני שלוש שנים, אך עתה הם מתגלים כחשובים להתמצאותי בעולמי.  
הניחו לרגע את הקריאה ונסו לערוך את רשימת המושגים הרלוונטית לכם. ואני גם מציע שתחזרו ותעיינו ברשימתכם כעבור שנה או שנתיים. החוויה הזו תמחיש לכם שעולמכם נעשה  סבוך יותר ודינאמי יותר, וכדי לתפקד בו כראוי נדרשות מכם יכולות חשיבה ופירוש מחדש שעולות על מה שנדרש מהוריכם.
אין דרך אחת להגדיר את עולמנו ואין מערכת ליניארית של מושגים, שמקורה בהיגיון-על מסדר, שמסוגלת להסביר אותו. זה עולם בהתהוות תמידית (emergence). בעולם זה המציאות מתהווה ומשתנה בצירופי היגיון שונים, שיוצרים תופעות בלתי צפויות ומפתיעות. חלק מהצירופים הללו הופכים לקטגוריות, המחוללות שינוי עמוק ומתמשך בחיינו. דוגמה בולטת היא ההתלכדות של טכנולוגיות ותהליכים חברתיים ליצירת האינטרנט והרשתות החברתיות. דוגמה נוספת היא המושג 'גלוקליזציה', שגם שנים לאחר שהועלה לראשונה, לרובנו הוא עדיין מופשט ולא מובן, או המושג 'העלייה הדרמטית בתוחלת החיים' שתהיה לה משמעות אישית רבת ממדים עלינו אך עדיין איננו מבינים אותם ועדיין איננו יודעים כיצד להיערך אליהם.
לעומת זאת יש שפע של מושגים וצירופים חדשים, שהופעתם כמו גם השפעתם היא מהירה וחולפת. לדוגמא, 'שפעת החזירים' שהתפשטה ב- 2009 ואיימה להפוך למגפה שתמית מיליונים, אך היא הודברה. או המושג 'באג 2000', שבזמנו עורר חרדה מפני קריסת מערכות המחשוב השולטות בסדר הכלכלי והטכנולוגי שלנו, אך החרדות נמצאו בדיעבד כמאוד מוגזמות.  חלק מהמושגים האלה מבזיקים בשמינו לרגע כמו מטאורים  ונעלמים בחשכה כלא היו. למשל המושג 'סוזאן בויל'. זוכרים אותה?
בעולמנו הגבולות בין פנים וחוץ מטושטשים. ידיעה בעיתון על מאיץ חלקיקים  שבונים בשוויץ לביקוע אטומים, שבעבר התייחסת אליה כעניינם של מדענים בלבד, שאינו משמעותי לך כ'אדם הפשוט', אינך יכול להתעלם ממנה היום. נושאים תיאורטיים מופשטים ממהרים להפוך בימינו לדברים קונקרטיים, שעשויים לשנות את חיינו  האישיים.
"אני שמח שהאסטרונומים גילו שליקום יש ממדים סופיים, אבל איך זה יעזור לי למצוא את המשקפיים שאיבדתי אתמול?" שאל וודי אלן לא מזמן. אבל בעולם של היום, הקשר בין ממצאים אסטרונומיים ליכולתנו לאתר משקפיים שאבדו עשוי  להתברר כחזק יותר משיכולנו לשער.
 מה ההשלכות של כל אלה על דרישות החשיבה שלנו?. הם מחייבים  לא רק צורך אינסופי ללמוד דברים חדשים אלא גם, וזה תובעני הרבה יותר, צורך תמידי  לבחון את אוסף התפיסות שלנו שבאמצעותן אנו מפרשים את עולמנו ולהתאימם למציאות החדשה[5].
השאלה כיצד נוכל לפרש את  עצמנו ביחס לעולם כזה הופכת מבעיה פילוסופית לבעיה פרקטית. במענה לשאלה זו תלויה היכולת שלנו לפעול בצורה רלוונטית בסביבה בה אנו חיים. שאלות של תודעה ותפיסה, שבעבר עניינו רק את הפילוסופים, הופכות היום לשאלות שאותן כל אחד מאתנו צריך להבין וגם לדעת להתמודד איתן בצורה אישית מודעת ומיומנת. היכולת לסגור את פערי הרלוונטיות התפיסתיים שלנו המתהווים נוכח הדינמיות והסיבוכיות הזו, הפכה לאתגר אישי.
ובעולם כזה יש יתרון מובנה לחשיבה השועלית שהיא חשיבה הנעה כל הזמן בין דברים רבים על פני החשיבה הקיפודית שהיא ממוקדת בחתירה  להבין "דבר גדול אחד". ניתן לאומר כי העולם שלנו נע מעולם של קיפודים לעולם של שועלים.