בבטן הזאב

הספר "בבטן הזאב" מאת נדיה עדינה רוז כולל 60 שירים, והוא ממשיך ומשכלל את המהלך הסגנוני של ספרה הראשון "דיו של שלג" שראה אור בהוצאת אפיק בשנת 2015. שירתה של רוז מבוססת על פיגורטיביות עשירה הבאה לידי ביטוי בשילוב בין שני שדות סמנטיים, ויצירת היסטים, זליגות והארה של שדה אחד באמצעות השדה האחר. לרוב, השדה האחד נובע מתוך מאורעות הביוגרפיים: טיפול בהורים קשישים, מוות והגירה, ואילו השדה השני מגלה לקורא את האופן בו המשוררת חווה את אותם המאורעות: באמצעות מבט נאיבי וילדי המתבטא בשימוש במשחקים, אגדות והומור.
כך למשל בשיר "בחודש יוני": מִתְקַשְּׁרִים מִבֵּית הָאָבוֹת: /  מְאַשְׁפְּזִים אֶת אִמָּא בְּבֵית הַחוֹלִים מִתְקַשְּׁרִים מִבֵּית הַחוֹלִים: / מְאַשְׁפְּזִים אֶת אִמָּא בַּמַּחְלָקָה הַתַּת-חֲרִיפָה   / מִתְקַשְּׁרִים מִתַּת-חֲרִיפָה: / מְאַשְׁפְּזִים אֶת אִמָּא בְּסִעוּדִי מֻרְכָּב // וּבַזְּמַן שֶׁאֲנִי קוֹפֵאת לִצְלִילֵי הַטֶּלֶפוֹן / אִמִּי כְּמוֹ חֲבִילָה עוֹבֶרֶת מִיָּד לְיַד, / בְּכָל פַּעַם שִׁכְבָה אַחַת / פָּחוֹת. בעוד השדה האחד מעיד על  המאורעות מתוך חיי המשוררת, השדה השני משמש כתחביר באמצעותו ניתן לספר על אותם מאורעות, בזכותו הם בכלל הופכים לאפשריים ולראויים לסיפור. ואולם, למרות השימוש הרב שיש בספר בחומרים תיעודיים, הדוברת מתגלה בו בזכות באמצעות השדות הסמנטיים בהם היא בוחרת בכדי לתאר את המאורעות.
התכה זו מייצרת איכויות רעננות ומפתיעות לשירה של רוז, המתגלות הן בזכות ההומור, והן בזכות הדומיננטיות של המבט בפרט ושל הויזואלי בכלל – דומיננטיות הנובעת מהעבודה של המשוררת כאמנית ויזואלית. אלו שירים שבצד הכאב מעניקים לקורא נוחם, וכמו הפתעה ידועה מראש, השירים של רוז מניחים את המתנה על השולחן כבר בתחילת השיר. לפיכך קריאת השיר הופכת לאקט פתיחת המתנה, לאקט של פרטים המצטרפים לחוויה מענגת.

נועה שקרג'י – עורכת הספר