איתמר יָעוֹז-קֶסְט (בהונגרית: Jaoz-Keszt; לעיתים Yaoz-Kest; 3 באוגוסט 1934 – 11 בפברואר 2021) היה משורר ומתרגם עברי, ישראלי ממוצא הונגרי, ניצול השואה. החל לפרסם את שיריו ב-1956. פרסם עשרות ספרי שירה, פרוזה ועיון.
יעוז-קסט היה מעורב באופן פעיל בהוויה הספרותית הישראלית. הוא גילה וטיפח משוררים צעירים רבים, במסגרת עבודתו כעורך "עקד", אותה הקים ב-1958 וביטאוניה הספרותיים. שימש במשך 3 שנים כנשיא אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
שיריו נלמדים ברוב בתי-הספר התיכוניים בישראל, במסגרת תוכנית הלימודים לבחינות הבגרות, הן בנושא השואה והן בנושא אמונה. יצירתו משמשת כחומר למחקר במסגרת התואר השני וכן במסגרת עבודות דוקטורט.
בשנת 1959 פרסם יעוז-קסט את קובץ שיריו הראשון "מלאך ללא כנפיים". בשנת 1961, פרסם את מחזור השירים "נוף בעשן - פרקי ברגן בלזן".
נפטר ב-11 בפברואר 2021 ונקבר בבית הקברות ירקון.
מספריו: למורד ביתה, 1969. קיץ של ויולה, 1973. מתיך הזהויות, 1980. צינורות מוליכי אש, 1986. שבעה סימני קשירה, 1994. צל הציפור – רומן, 1971. מרכבה לילית – סיפורים, 1973. המהגר הביתה – מבחר מהפרוזה (ישן וחדש), 2005. כינור שחור מבבל – נובלה, 2008. על התפיסה הנאו-יהודית בתחומי הספרות והאמנות, 1974. "שני צידי הסף" ראתה אור בשנת 2000.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/ycxwd6p2
הבית מאזין לקולות הוא ספר שירים, המהווה כעין סינתזה לנושאים המרכזיים של איתמר יעוז-קסט- נושאים שניתן לשייך אותם לשלושה מעגלים עיקריים, בעלי אופי אוטוביוגרפי: ילדות בשואה, קיומה של הוויה דו-שורשית ומאבק אמוני-דתי בתחומי היהדות. השילוב הסגנוני של שירים ושירים בפרוזה, המאפיין זה שנים את אורח כתיבתו של איתמר יעוז-קסט, בולט בספר הנוכחי, הנושא עליו את חותם ההוויה העדכנית- יותר מאשר בכל הספרים הקודמים של המשורר.
איתמר יעוז-קסט נולד ב-1934 בהונגריה, במשפחה חילונית-מתבוללת, על-אף היותו נצר לשושלת רבנים וצדיקים מפורסמת. ב-1944 נלקח עם בני משפחתו למחנה ריכוז והשמדה בגרמניה. עלה ארצה ב-1951 וסיים את חוק לימודיו באוניברסיטת תל-אביב. מ-1956 מפרסם שירה, פרוזה, מסות ותרגומים, והוא המייסד והעורך של הוצאת עקד של בטאוניה הספרותיים. בשנות ה-80 החל לבקש את דרכו בכיוון האמוני-הדתי בעולמה של היהדות. בשנים 2000-1999 שימש כנשיא אגודת הסופרים העברים בישראל. זכה בפרסים ספרותיים רבים, ביניהם: פרס ראש-הממשלה (פעמיים), פרס ע"ש לאה גולדברג, פרס נשיא המדינה על מכלול יצירתו השירית ופרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום השירה. כמו כן זכה בעיטור-כבוד מטעם נשיא הונגריה על תרגומיו מן השירה ההונגרית לעברית.
איתמר יָעוֹז-קֶסְט (בהונגרית: Jaoz-Keszt; לעיתים Yaoz-Kest; 3 באוגוסט 1934 – 11 בפברואר 2021) היה משורר ומתרגם עברי, ישראלי ממוצא הונגרי, ניצול השואה. החל לפרסם את שיריו ב-1956. פרסם עשרות ספרי שירה, פרוזה ועיון.
יעוז-קסט היה מעורב באופן פעיל בהוויה הספרותית הישראלית. הוא גילה וטיפח משוררים צעירים רבים, במסגרת עבודתו כעורך "עקד", אותה הקים ב-1958 וביטאוניה הספרותיים. שימש במשך 3 שנים כנשיא אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
שיריו נלמדים ברוב בתי-הספר התיכוניים בישראל, במסגרת תוכנית הלימודים לבחינות הבגרות, הן בנושא השואה והן בנושא אמונה. יצירתו משמשת כחומר למחקר במסגרת התואר השני וכן במסגרת עבודות דוקטורט.
בשנת 1959 פרסם יעוז-קסט את קובץ שיריו הראשון "מלאך ללא כנפיים". בשנת 1961, פרסם את מחזור השירים "נוף בעשן - פרקי ברגן בלזן".
נפטר ב-11 בפברואר 2021 ונקבר בבית הקברות ירקון.
מספריו: למורד ביתה, 1969. קיץ של ויולה, 1973. מתיך הזהויות, 1980. צינורות מוליכי אש, 1986. שבעה סימני קשירה, 1994. צל הציפור – רומן, 1971. מרכבה לילית – סיפורים, 1973. המהגר הביתה – מבחר מהפרוזה (ישן וחדש), 2005. כינור שחור מבבל – נובלה, 2008. על התפיסה הנאו-יהודית בתחומי הספרות והאמנות, 1974. "שני צידי הסף" ראתה אור בשנת 2000.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/ycxwd6p2
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
