רצח בשטיבל
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
רצח בשטיבל
הוספה למועדפים

רצח בשטיבל

3.8 כוכבים (12 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

"רצח בשטיבל" הוא רומן בלשי המסופר בארבעה קולות שונים, לובין, שמעון אבוקסיס, אבי שפירא, הלומדים בישיבה לבחורים בעיייתיים, יחד עם ד"ר מרתה איסקוב הפסיכיאטרית, המספרים כל אחד מנקודת מבטו מי לדעתם רצח את יצחק ברנדווין ה"משגיח" בישיבה. בהמשך העלילה מסתעפת כשמרתה נרצחת אף היא בנסיבות מסתוריות, עד לגילויו המפתיע של הרוצח.

הרומן שמסופר ברמות משלב שונות החל בשפת ביבים, וכלה בשפה אקדמית, מלבד היותו רומן מתח מפתיע, הוא גם מעניק הצצה לחיים החרדיים, למטבעות הלשון, לנורמות, ולדפוסים הקיימים בה.

זהו ספרו השני של אודי אבן. ספרו הראשון "דוד טוויזר אזרח למופת" נמכר בעותקים רבים ואף זכה לשבחי הביקורת .


"הוא מצחיק, הוא בוטה. עלילתו שוצפת. הוא מצייר בחן אך גם בכאב, דרך פיו חסר-המסננים של הנער המשונה, את החיים בשכונת מצוקה".
צור ארליך מעריב מרץ 2014

כיף לקרוא את הרומן הקצר הזה ... טלו מגיבורכם כושר אבחנה רגשי ובין-אישי, והוא יפשיט לכם את החברה שסביבו עירום ועריה
מקור ראשון מרץ 2014

ספר שנקרא בנשימה עצורה ובעל ייחודיות ושונות מכל מה שהכרנו עד עכשיו.
תכלת גינס גיבור תרבות מאי 2014

הרומן בוטה קולח ומהנה, ומחייה את שנות השמונים המוקדמות בשכונת המצוקה בה גר המספר, הוא מדבר בלשונו החדה והנשכנית.
נוריתה, אפריל 2014

כתוב בצורה הומוריסטית כשהכאב מורגש היטב מבעד למילים. המחבר מיטיב לתאר את השכונה, הריחות, המנהגים, הריבים וקשיי היום יום לצד רגעי הנחת המעטים.
סלונה, בין השורות יוני 2014

פרק ראשון

אבי שפירא בן 16
תלמיד שעור ג' בסניף
 
"אצלנו במגזר, אין משהו יותר טוב מאשר להיוולד עם שם כמו שפירא, ישר מקבלים אותך לאפה שאתה רק רוצה לישיבות הכי טובות ואם את בת ישר מקבלים אותך לסמינרים הכי טובים.
למרות שהמשפחה שלנו על הפנים ואת זה אני אומר בלשון המעטה, קבלו אותנו לאיפה שרק רצינו הודות לשם המשפחה שלנו שפירא, כי אצלנו במגזר כשאתה הולך להבחן לאיזו ישיבה או סמינר, הדבר הראשון שהם נתקלים בו זה השם שלך שיש לו תפקיד חשוב מאוד בתהליך קבלת ההחלטות. עם שם כמו שפירא לא שואלים יותר מידי שאלות לא על ההישגים הלימודיים ולא על הרקע המשפחתי, רק שומעים את השם שלנו ותיק תק אנחנו מתקבלים.
בשנתיים האחרונות לא היתה ישיבה שלא למדתי בה ואני לא מדבר על 'הזבלה', הצלחתי להתקבל למסגרות הכי טובות שיש, כמו כהנוביץ וביאלוטוצקי. (כי אצלנו במגזר קוראים הרבה פעמים לישיבה על שם ראש, הישיבה ומכאן שמות של המסגרות ביאלוטוצקי, חמולניק, וכו' וכן על זה הדרך בסמינרים לבנות כהנא מאיר, יונה וכו'.)
 
זה שלא החזקתי בהם מעמד ואחרי תקופה קצרה נפלטתי זה סיפור אחר. אפילו אחותי שירה, שהיא שבבניקית שהולכת עם צמוד, קצר, שסע, סמארטפון מה לא, לא היתה לה בעייה להתקבל לאיזה סמינר שהיא רק רצתה. אנחנו רק אומרים שאמא שלנו בבית והאבא אברך והופ אנחנו בפנים. לא כמו אבוקסיס השכנים שלנו הספרדים, שאצלם זה הרבה יותר מסובך. כי אין משהו יותר גרוע שגם קוראים לך אבוקסיס ואתה כמובן ספרדי, ואבא שלך חסיד ברסלב תמהוני שהולך עם כיפה נחנחית ענקית כזאתי שכל היום הולך להתבדדויות ואמא שלך כל היום מתפללת על קברי צדיקים, מעמוקה שבצפון ועד בקברות הצדיקים בדרום, ממש אללה יוסטור (מילה שהם אוהבים להגיד במשפחה הזאתי).
וכל האחיות במשפחה הזאתי הן פרחות שהולכות עם קצר, מיני, ופאות ארוכות. וכשהן היו בגיל של הסמינרים, לאף מקום לא קבלו אותן. אנחנו מקבלים רק אחיות, אתם מפרדס כץ, לא עברתם את המבחן, היתה איזו מנהלת סמינר שאמרה להם בפנים בלי להתבלבל, אתם ספרדים לכו לספרדים לכו ל"אור החיים". מה אבא שלהם לא עשה, עירב את "ועדת הרבנים" שמורכבת משנים עשר רבנים אשכנזים, שאמורים להתערב במקרה של אפליות נגד ספרדים ולא עזר להם כלום, כולן נשארו בבית, עד שבסוף באו אלה מהרווחה וסדרו אותן במשפחות אמנה ובכל מיני פנימיות. משפחת אבוקסיס הן משהו כמו שלש עשר נפשות, כולן בנות חוץ משמעון הבן יחיד שלהם.
 
המצב הכלכלי שלהם על הפנים, וכשאני אומר על הפנים אני ממש מתכוון לזה, לפעמים אין להם מה לאכול, כל יום באים אליהם מעמותה אחרת ושמים להם אוכל ליד הדלת וביום שאין עמותה זמינה שדואגת להם הם נשארים רעבים. האבא אברך בכולל לפי מה שהבנתי בקושי נותנים לו את הדתות. הוא גם לבוש מוזר, אחד שהולך עם כפה לבנה ענקית כזאתי של ברסלב שמכסה לו את כל הראש ומכנסי ג'ינס שלא קשורים לכלום.
האמא עובדת בתור בלנית במקווה וגם זה רק אחרי שהרווחה התערבו וסדרו לה את העבודה הזו. ושמעון הבן יוחיד שלהם, מה שהוא רוצה הוא מקבל, הוא לא מספיק להגיד ג'ק רובינזון וכבר יש לו את זה. והוא כל הזמן הולך עם מכנסיים עם 'פנסים' מגוהצים ועם שפיצים בקצוות שאם בלי כוונה אתה נוגע בהם אתה עלול להחתך. ואצלם במשפחה הכול פתוח כולם יודעים הכול על כולם. אם ההורים שלו רבים דבר שקורה לא מעט, כל השכונה יודעים מזה, ואם העיפו את אחותו מהפנימיה כל השכונה יודעים, אי אפשר להסתיר אצלם כלום.
 
ואם יש לאמא שלו איזה "עניין" או "מקווה" כל השכונה יודעים כי אז אבא שלו בשיא העצבים, בפרט בליל שבת שאז האבא צועק מהחלונות על האמא שתלך לטבול, "לכי למקווה, לכי למקווה" לפני כל השכנים, וכמעט בכל ליל שבת אחרי התפילה יש לנו את הזכות לשמוע את הצעקות שלהם עד אלנו הביתה.
פעם אחת היה איזה קטע שאמא שלו לא רצתה לתת לאבא שלו, והיו בבית צרחות היסטריות שהרעידו את כל השכונה, השכנים החילוניים אברג'יל אלו שהבן שלהם נכה הזמינו משטרה. האבא היה במעצר כל הלילה ורק בבקר הוא השתחרר, אחר כך האמא ירדה למשה למכולת וקנתה לו שלשה בקבוקי ערק כדי להרגיע אותו.
 
לסמינרים יש שיטות איך להפיל בת ספרדיה או סתם אחת שלא נראית להם, לפני שהם בוחנים את הילדה, הם קודם כול בודקים אם היא אשכנזיה או ספרדיה, והאם המשפחה של המועמדת היא מאנ"ש שזה בעברית פשוטה מאנשי שלומנו, או שהם ח"ו מודרנים או חוזרים בתשובה.
אם המועמדת היא עם שם משפחה מצלצל כמו אבוקסיס, אברג'יל, וועקנין וכד' הלך עליהם, ישר קולטים מי הם, ורק עם פרוטקציות "ועדת הרבנים " אולי יקבלו את הבת שלהם.
ואם יש להם שם נורמלי יותר כמו לוי או כהן שלא ברור אם הם אשכנזים או ספרדים, או כאלו שהם רוצים לבדוק אם הם מאנ"ש, מזמינים את ההורים ואת הילדה לראיון ואז הם מתחילים עם השאלות.
אפה האבא מתפלל בשבת? ב"מוסיוף" או ב"בוגרים של ישיבת חברון", ואפה האימא למדה ב"וולף" או ב"אור החיים"? והאם יש לכם טלפון כשר? ואיך נראה השולחן שבת שלכם? ואיזה שירים שרים? ואיזה אינטרנט יש בבית? ומה שקובע זה יותר הניואנסים, כי אנשים מגיעים מוכנים לשאלות האלו, למשל אם האמא באה עם "קאסטם" (שזאת פאה מודרנית שעשוייה משער אמיתי ומי שלא מיומן ולא חי בחברה החרדית לא יקלוט שזאת פאה) ואם האבא מגיע מגולח ועוד שם יד על הכסא של האמא, אין שום סיכוי שיקבלו את הבת שלהם לסמינר.
אחר כך יש את הבחינה בכתב שכולן נכשלות בו. עם שאלות כמו מה זה נקרא "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם?" ומי היה המלך שמלך אחרי ירובעם בן נבט? וכמובן שאף אחת לא יודעת את התשובות. ואז כל הספרדיות או סתם כאלו שלא בא להם לקבל אותן, מקבלות מכתב שהן נכשלו במבחן.
 
אבא של אבוקסיס כל הזמן אומר שהכח במדינה שייך לאשכנזים. ותמיד כשהוא אומר את המילה אשכנזים הוא מעוות את הפנים שלו במן תיעוב, וכך הקמטים שיש לו בין העיניים הולכים ומתרחבים והוא נראה זקן בעשר שנים,
"ואלו לא יעזור להם כלום הם רק רואים שאתה אבוקסיס או אזולאי הלך עליך פארש. אלו לא יעזור בית דין, בחייאת ראבק כלום לא יעזור".
ואחרי שהוא אומר את זה הוא מעיף בסיבוביות את היד שלו במן יאוש כזה, אחר כך הוא אומר, "כפרה עליך שפירא כל בני האדם נולדו שווים".
ואחרי הפסקה של שלוש שניות הוא מסביר את עצמו "עאלק שווים מי שישמע שווים, רק כשתגדל אתה ושמעון תראו איך הכול עוד יתפוצץ לשניכם בפנים, אתם עוד תראו איך העולם הזה מתחלק לשניים, לאלו ששווים ולאלו שעוד יותר שווים".
הנה תראו את משפחת אזולאי אלו מרח' דנגור, שהאבא שלהם כל הזמן לומד תורה, והנה תראו מה הסמינרים האלו עושים להם הוא גמר עם התקף לב ועוד לא יצא מהבית חולים.
משפחת אבוקסיס התחילו לקבל תשובות מהסמינרים לגבי שתי הקטנות שעדיין בבית, הסמינרים לא בחלו בשום תרוץ אפשרי, החל בזה שהם לא גרים באזור של הסמינר, וכלה בזה שאין להן אחיות בסמינר, או שהמכסה נגמרה.
האבא נכנס למשבר ומרוב עצבים הוא חזר לעשן בשבת עם הכיפה הברסלבית שלו והציציות הכחולות. אומרים שרק בגלל זה הוא הפסיק ללכת בשבת לבית כנסת כדי שלא יריחו ממנו את הריח של הסיגריות. באחד מימי חמישי הגעתי אליהם הביתה.
ותמיד בימי חמישי כל האחיות של אבוקסיס מגיעות כדי לעזור עם הסלטים של שבת. בהתחלה הן עושות את החצילים במיונז, ואחר כך את החצילים על האש ואחר כך את החצילים עם הטחינה ובסוף את המטבוחה והסלק והאבוקדו.
כל המשפחה היתה בשיא העצבים כי בדיוק הם קבלו את המכתב מהסמינר של חמולניק:
 
לכבוד הורי התלמידות
נעמה ומיכל אבוקסיס
שלום רב!
 
לאחר שוועדת הקבלה בדקה ודנה בבקשתכם הוחלט כי עקב הביקוש ההולך וגובר לסמינר "חמעלניק", אנו מקבלים קודם את האחיות של אלו הלומדות בסמינר ובמקרה שלכם היות שאין לכם אחיות הלומדות בסמינר אין באפשרותנו לקבלן לשנה"ל הבאה.
אנו מאחלים לבנותכן הצלחה בהמשך דרכן.
 
ע"ה
י. ברנדווין
מנהל מוסדות חמעלניק בעיר הקודש ב"ב תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן.
 
חמולניק הוא גוף גדול של ישיבות ת"ת וסמינרים הפזורים בכל הארץ, המוסדות נקראים "חמולניק" על שם הבנאדם שהמציא אותם מו"ר עט"ר כ"ק מרן ורבנן הגאון הגדול ר' אהרון חמולניק.
מי שהחליט שלא לקבל את הבנות לסמינר היה הר"ר יצחק ברנדווין המנכ"ל הכול יכול של מוסדות חמולניק או אם אדייק יותר המויסדעס, שהוא חתנו ויד ימינו של הרב חמולניק, חתנא דבי נשיאה המייסד והבעלים של המוסדות.
האמא התחילה לצעוק על האבא כשהיא מרעידה את הבניין.
"בטח שלא יקבלו מה חשבת?
למה בראיון אצל הרב ברנדווין אמרת שהרב שלך זה הרב מחפוד.
לא יכולת להגיד שהרב שלך זה הרב שטרן זה מרח' הרב קוק מה יכול להיות? מה היה קורה אם היית משנה קצת, היית חייב על ההתחלה לספר שאנחנו ספרדים?"
"למה היה עוזר לך?! מה היה עוזר לך זה הרב שטרן !? עם שם כמו אבוקסיס מה הוא יכול לעשות משהו?!
אנחנו קופים זה מה שאנחנו אצל הברנדווין הזה, קופים! תביני כבר, זה מה שאנחנו מה אפשר לקבל לסמינר קוף?! עונה לה האבא כשהוא לוקח שחטה ארוכה מהסיגריה עם כל הלב והראות".
אילנית האחות הגדולה התערבה בשיחה כשהיא כולה בתוך הסיר של המטבוחה והסמארטפון תקוע לה באוזן, והיא לובשת את החולצה של האבא שגדולה עליה בחמש מידות, ובצד ליד הכיס יש את הצהוב של הכורכום ולמעלה יש את האדום של הפפריקה. "כן היה עוזר לכם היה עוזר לכם!היית רוצה! היית רוצה!"
והיא טועמת מהמטבוחה עם כפית גדולה.

עוד על הספר

רצח בשטיבל אודי אבן
אבי שפירא בן 16
תלמיד שעור ג' בסניף
 
"אצלנו במגזר, אין משהו יותר טוב מאשר להיוולד עם שם כמו שפירא, ישר מקבלים אותך לאפה שאתה רק רוצה לישיבות הכי טובות ואם את בת ישר מקבלים אותך לסמינרים הכי טובים.
למרות שהמשפחה שלנו על הפנים ואת זה אני אומר בלשון המעטה, קבלו אותנו לאיפה שרק רצינו הודות לשם המשפחה שלנו שפירא, כי אצלנו במגזר כשאתה הולך להבחן לאיזו ישיבה או סמינר, הדבר הראשון שהם נתקלים בו זה השם שלך שיש לו תפקיד חשוב מאוד בתהליך קבלת ההחלטות. עם שם כמו שפירא לא שואלים יותר מידי שאלות לא על ההישגים הלימודיים ולא על הרקע המשפחתי, רק שומעים את השם שלנו ותיק תק אנחנו מתקבלים.
בשנתיים האחרונות לא היתה ישיבה שלא למדתי בה ואני לא מדבר על 'הזבלה', הצלחתי להתקבל למסגרות הכי טובות שיש, כמו כהנוביץ וביאלוטוצקי. (כי אצלנו במגזר קוראים הרבה פעמים לישיבה על שם ראש, הישיבה ומכאן שמות של המסגרות ביאלוטוצקי, חמולניק, וכו' וכן על זה הדרך בסמינרים לבנות כהנא מאיר, יונה וכו'.)
 
זה שלא החזקתי בהם מעמד ואחרי תקופה קצרה נפלטתי זה סיפור אחר. אפילו אחותי שירה, שהיא שבבניקית שהולכת עם צמוד, קצר, שסע, סמארטפון מה לא, לא היתה לה בעייה להתקבל לאיזה סמינר שהיא רק רצתה. אנחנו רק אומרים שאמא שלנו בבית והאבא אברך והופ אנחנו בפנים. לא כמו אבוקסיס השכנים שלנו הספרדים, שאצלם זה הרבה יותר מסובך. כי אין משהו יותר גרוע שגם קוראים לך אבוקסיס ואתה כמובן ספרדי, ואבא שלך חסיד ברסלב תמהוני שהולך עם כיפה נחנחית ענקית כזאתי שכל היום הולך להתבדדויות ואמא שלך כל היום מתפללת על קברי צדיקים, מעמוקה שבצפון ועד בקברות הצדיקים בדרום, ממש אללה יוסטור (מילה שהם אוהבים להגיד במשפחה הזאתי).
וכל האחיות במשפחה הזאתי הן פרחות שהולכות עם קצר, מיני, ופאות ארוכות. וכשהן היו בגיל של הסמינרים, לאף מקום לא קבלו אותן. אנחנו מקבלים רק אחיות, אתם מפרדס כץ, לא עברתם את המבחן, היתה איזו מנהלת סמינר שאמרה להם בפנים בלי להתבלבל, אתם ספרדים לכו לספרדים לכו ל"אור החיים". מה אבא שלהם לא עשה, עירב את "ועדת הרבנים" שמורכבת משנים עשר רבנים אשכנזים, שאמורים להתערב במקרה של אפליות נגד ספרדים ולא עזר להם כלום, כולן נשארו בבית, עד שבסוף באו אלה מהרווחה וסדרו אותן במשפחות אמנה ובכל מיני פנימיות. משפחת אבוקסיס הן משהו כמו שלש עשר נפשות, כולן בנות חוץ משמעון הבן יחיד שלהם.
 
המצב הכלכלי שלהם על הפנים, וכשאני אומר על הפנים אני ממש מתכוון לזה, לפעמים אין להם מה לאכול, כל יום באים אליהם מעמותה אחרת ושמים להם אוכל ליד הדלת וביום שאין עמותה זמינה שדואגת להם הם נשארים רעבים. האבא אברך בכולל לפי מה שהבנתי בקושי נותנים לו את הדתות. הוא גם לבוש מוזר, אחד שהולך עם כפה לבנה ענקית כזאתי של ברסלב שמכסה לו את כל הראש ומכנסי ג'ינס שלא קשורים לכלום.
האמא עובדת בתור בלנית במקווה וגם זה רק אחרי שהרווחה התערבו וסדרו לה את העבודה הזו. ושמעון הבן יוחיד שלהם, מה שהוא רוצה הוא מקבל, הוא לא מספיק להגיד ג'ק רובינזון וכבר יש לו את זה. והוא כל הזמן הולך עם מכנסיים עם 'פנסים' מגוהצים ועם שפיצים בקצוות שאם בלי כוונה אתה נוגע בהם אתה עלול להחתך. ואצלם במשפחה הכול פתוח כולם יודעים הכול על כולם. אם ההורים שלו רבים דבר שקורה לא מעט, כל השכונה יודעים מזה, ואם העיפו את אחותו מהפנימיה כל השכונה יודעים, אי אפשר להסתיר אצלם כלום.
 
ואם יש לאמא שלו איזה "עניין" או "מקווה" כל השכונה יודעים כי אז אבא שלו בשיא העצבים, בפרט בליל שבת שאז האבא צועק מהחלונות על האמא שתלך לטבול, "לכי למקווה, לכי למקווה" לפני כל השכנים, וכמעט בכל ליל שבת אחרי התפילה יש לנו את הזכות לשמוע את הצעקות שלהם עד אלנו הביתה.
פעם אחת היה איזה קטע שאמא שלו לא רצתה לתת לאבא שלו, והיו בבית צרחות היסטריות שהרעידו את כל השכונה, השכנים החילוניים אברג'יל אלו שהבן שלהם נכה הזמינו משטרה. האבא היה במעצר כל הלילה ורק בבקר הוא השתחרר, אחר כך האמא ירדה למשה למכולת וקנתה לו שלשה בקבוקי ערק כדי להרגיע אותו.
 
לסמינרים יש שיטות איך להפיל בת ספרדיה או סתם אחת שלא נראית להם, לפני שהם בוחנים את הילדה, הם קודם כול בודקים אם היא אשכנזיה או ספרדיה, והאם המשפחה של המועמדת היא מאנ"ש שזה בעברית פשוטה מאנשי שלומנו, או שהם ח"ו מודרנים או חוזרים בתשובה.
אם המועמדת היא עם שם משפחה מצלצל כמו אבוקסיס, אברג'יל, וועקנין וכד' הלך עליהם, ישר קולטים מי הם, ורק עם פרוטקציות "ועדת הרבנים " אולי יקבלו את הבת שלהם.
ואם יש להם שם נורמלי יותר כמו לוי או כהן שלא ברור אם הם אשכנזים או ספרדים, או כאלו שהם רוצים לבדוק אם הם מאנ"ש, מזמינים את ההורים ואת הילדה לראיון ואז הם מתחילים עם השאלות.
אפה האבא מתפלל בשבת? ב"מוסיוף" או ב"בוגרים של ישיבת חברון", ואפה האימא למדה ב"וולף" או ב"אור החיים"? והאם יש לכם טלפון כשר? ואיך נראה השולחן שבת שלכם? ואיזה שירים שרים? ואיזה אינטרנט יש בבית? ומה שקובע זה יותר הניואנסים, כי אנשים מגיעים מוכנים לשאלות האלו, למשל אם האמא באה עם "קאסטם" (שזאת פאה מודרנית שעשוייה משער אמיתי ומי שלא מיומן ולא חי בחברה החרדית לא יקלוט שזאת פאה) ואם האבא מגיע מגולח ועוד שם יד על הכסא של האמא, אין שום סיכוי שיקבלו את הבת שלהם לסמינר.
אחר כך יש את הבחינה בכתב שכולן נכשלות בו. עם שאלות כמו מה זה נקרא "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם?" ומי היה המלך שמלך אחרי ירובעם בן נבט? וכמובן שאף אחת לא יודעת את התשובות. ואז כל הספרדיות או סתם כאלו שלא בא להם לקבל אותן, מקבלות מכתב שהן נכשלו במבחן.
 
אבא של אבוקסיס כל הזמן אומר שהכח במדינה שייך לאשכנזים. ותמיד כשהוא אומר את המילה אשכנזים הוא מעוות את הפנים שלו במן תיעוב, וכך הקמטים שיש לו בין העיניים הולכים ומתרחבים והוא נראה זקן בעשר שנים,
"ואלו לא יעזור להם כלום הם רק רואים שאתה אבוקסיס או אזולאי הלך עליך פארש. אלו לא יעזור בית דין, בחייאת ראבק כלום לא יעזור".
ואחרי שהוא אומר את זה הוא מעיף בסיבוביות את היד שלו במן יאוש כזה, אחר כך הוא אומר, "כפרה עליך שפירא כל בני האדם נולדו שווים".
ואחרי הפסקה של שלוש שניות הוא מסביר את עצמו "עאלק שווים מי שישמע שווים, רק כשתגדל אתה ושמעון תראו איך הכול עוד יתפוצץ לשניכם בפנים, אתם עוד תראו איך העולם הזה מתחלק לשניים, לאלו ששווים ולאלו שעוד יותר שווים".
הנה תראו את משפחת אזולאי אלו מרח' דנגור, שהאבא שלהם כל הזמן לומד תורה, והנה תראו מה הסמינרים האלו עושים להם הוא גמר עם התקף לב ועוד לא יצא מהבית חולים.
משפחת אבוקסיס התחילו לקבל תשובות מהסמינרים לגבי שתי הקטנות שעדיין בבית, הסמינרים לא בחלו בשום תרוץ אפשרי, החל בזה שהם לא גרים באזור של הסמינר, וכלה בזה שאין להן אחיות בסמינר, או שהמכסה נגמרה.
האבא נכנס למשבר ומרוב עצבים הוא חזר לעשן בשבת עם הכיפה הברסלבית שלו והציציות הכחולות. אומרים שרק בגלל זה הוא הפסיק ללכת בשבת לבית כנסת כדי שלא יריחו ממנו את הריח של הסיגריות. באחד מימי חמישי הגעתי אליהם הביתה.
ותמיד בימי חמישי כל האחיות של אבוקסיס מגיעות כדי לעזור עם הסלטים של שבת. בהתחלה הן עושות את החצילים במיונז, ואחר כך את החצילים על האש ואחר כך את החצילים עם הטחינה ובסוף את המטבוחה והסלק והאבוקדו.
כל המשפחה היתה בשיא העצבים כי בדיוק הם קבלו את המכתב מהסמינר של חמולניק:
 
לכבוד הורי התלמידות
נעמה ומיכל אבוקסיס
שלום רב!
 
לאחר שוועדת הקבלה בדקה ודנה בבקשתכם הוחלט כי עקב הביקוש ההולך וגובר לסמינר "חמעלניק", אנו מקבלים קודם את האחיות של אלו הלומדות בסמינר ובמקרה שלכם היות שאין לכם אחיות הלומדות בסמינר אין באפשרותנו לקבלן לשנה"ל הבאה.
אנו מאחלים לבנותכן הצלחה בהמשך דרכן.
 
ע"ה
י. ברנדווין
מנהל מוסדות חמעלניק בעיר הקודש ב"ב תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן.
 
חמולניק הוא גוף גדול של ישיבות ת"ת וסמינרים הפזורים בכל הארץ, המוסדות נקראים "חמולניק" על שם הבנאדם שהמציא אותם מו"ר עט"ר כ"ק מרן ורבנן הגאון הגדול ר' אהרון חמולניק.
מי שהחליט שלא לקבל את הבנות לסמינר היה הר"ר יצחק ברנדווין המנכ"ל הכול יכול של מוסדות חמולניק או אם אדייק יותר המויסדעס, שהוא חתנו ויד ימינו של הרב חמולניק, חתנא דבי נשיאה המייסד והבעלים של המוסדות.
האמא התחילה לצעוק על האבא כשהיא מרעידה את הבניין.
"בטח שלא יקבלו מה חשבת?
למה בראיון אצל הרב ברנדווין אמרת שהרב שלך זה הרב מחפוד.
לא יכולת להגיד שהרב שלך זה הרב שטרן זה מרח' הרב קוק מה יכול להיות? מה היה קורה אם היית משנה קצת, היית חייב על ההתחלה לספר שאנחנו ספרדים?"
"למה היה עוזר לך?! מה היה עוזר לך זה הרב שטרן !? עם שם כמו אבוקסיס מה הוא יכול לעשות משהו?!
אנחנו קופים זה מה שאנחנו אצל הברנדווין הזה, קופים! תביני כבר, זה מה שאנחנו מה אפשר לקבל לסמינר קוף?! עונה לה האבא כשהוא לוקח שחטה ארוכה מהסיגריה עם כל הלב והראות".
אילנית האחות הגדולה התערבה בשיחה כשהיא כולה בתוך הסיר של המטבוחה והסמארטפון תקוע לה באוזן, והיא לובשת את החולצה של האבא שגדולה עליה בחמש מידות, ובצד ליד הכיס יש את הצהוב של הכורכום ולמעלה יש את האדום של הפפריקה. "כן היה עוזר לכם היה עוזר לכם!היית רוצה! היית רוצה!"
והיא טועמת מהמטבוחה עם כפית גדולה.