שיריפוי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שיריפוי
הוספה למועדפים

שיריפוי

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

ציפי שחרור

ציפי שחרור סופרת, משוררת ועורכת, פרסמה עד כה 30 ספרים מתוכם 11 ספרי שירה, שני קבצי סיפורים למבוגרים ו-16 ספרים לילדים ולנוער. ספריה זיכו אותה בשבחים ובפרסים רבים ביניהם פרסי ראש הממשלה ב-1993 וב-2002, פרס אקו"ם, קרן ת"א ע"ש רבינוביץ ופרס ע"ש חומסקי מטעם אגודת הסופרים.
עורכת כתב העת 'מאזניים' וכן אנתולוגיות וספרים בתחום השירה והפרוזה. כיהנה במשך חמש שנים כדירקטורית במועצת הרשות השניה ובחברת החדשות. מן היוזמים הראשונים של תוכניות התרבות בערוץ 2. ממקימי הקרנות "סנונית" "ברוש" של הרשות השנייה. כתבה וערכה במגזין "העולם הזה", ושימשה כמבקרת ספרות בעיתונים שונים. מזה שנים רבות מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת בשירה ובפרוזה לילדים , לנוער ולמבוגרים (באוניברסיטת חיפה, בסוהו שבמרכז העיצוב בת"א, בבית הספר לכתיבה בסדנאות אמני הקיבוץ בת"א ועוד). מקיימת מפגשי ספרות בבתי ספר בכל רחבי הארץ במסגרת אמנות לעם, סל תרבות ומשרד החינוך.
תושבת ת"א ואם לשניים.

תקציר

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה הוא ספר רב השראה והשפעה לריפוי ולהעצמה. מי שיחזיק בו ירצה לטעום ממנו שוב ושוב.

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה הוא יצירה תרפויטית מעמיקה, עשויה 151 בתי שיר מרפאים, מרוממים, מתמירים, מרגיעים, מנשימים ומעירים את הילד הפנימי.

את הספר מלווה "סוד הריפוי", המנחה את הקורא כיצד להשתמש בטקסטים לריפוי גוף-נפש, באמצעות שלושה אלמנטים היוצרים את מעגל הריפוי בעידן החדש. 
151 שירי ריפוי, ראשיתם בציטוטים מחכימים ומאירי עיניים, מותאמים לכוחות הריפוי והשפעתם. הציטוטים נאספו מכתבי פילוסופים, מדענים, משוררים, סופרים, חכמי זן, אמנים, מאסטרים, רופאים ומכתבי קודש שונים. 
את שירי הריפוי מלוות נשימות מדיטטיביות להעצמת כוח החיים.
-----------------------------------------------------------------------------
דמיינו שכל שיר ב"שיריפוי - כוחה המרפא של השירה" הוא עץ. על כל גזע חרטה ציפי שחרור שורה מצוטטת ואחריה שורות שלה. ביחד נוצר יער. ההזמנה לקורא היא לשוטט, לחלום, לתלוש עלים ובעיקר לדמיין את הרוח המנענעת את הענפים. הרוח הזאת היא גם הנשיקה שמעניקות לנו, בספר זה, שפתי השירה. 
                                                          רוני סומק
------------------------------------------------------------------------

* * * * *
"סוד הריפוי" בפתח הספר מעיד על חשיבותו של הספר כולו, והדבר נגלה מיד עם השיר הראשון, "שיריפוי". האני הפונה אל הקורא שרוי במסע ריפוי ובתהליך גאולה שאיננו יכול לשמור אותו לעצמו בלבד, הוא חייב לגלותו ברבים.
שיריפוי הוא קריאת המשוררת לעלות על דרך הריפוי, ההיטהרות והצמיחה. קריאה הנושאת בשורה הפורצת את מעגלו של היחיד. סוד הצלחת הריפוי בקבלת הגאולה מידי הכותבת. היחיד נושע כיחיד מרגע שהוא מפיץ את ישועתו ברבים במחווה של הודיה. 
151 שירי הריפוי בספר מלווים ציטוטים המוצאים דרך לריפוי הנפש והגוף ונוסקים למעלה של הודיה. הקורא הנושם אחר כל שיר ריפוי, מקבל על עצמו את השליחות להפיץ את הדבר, להיות מנטור מרפא לאדם ולעולם. זו קבלה ושליחות נעלות, נושמות, מעדנות ומרפאות, באמצעי הביטוי המטיבים, ובמעלות הגבוהות של אהבה לאדם. 
ד״ר ליליאן דבי גורי

* * * * *
שיריפוי הוא ספר חדשני בסוגו בשירה העברית העכשווית. ייחודו לא רק באמירותיו התבוניות מאירות העיניים, אלא גם בנמענים שאליהם הוא מכוון. הוא נועד לא רק לקורא התר אחר הנאה אסתטית, וכזו יש בספר זה בשפע, אלא גם למבקש שלווה, ומזור לנפשו ולגופו, שהרי מן המפורסמות היא השפעתה של הנפש על הגוף.
מקורות היניקה של שירי הספר שיריפוי מתפרשים ממזרח עד מערב. הם רבי השראה וכתובים בלהט סוחף. מאין נבעה השראה זו? 
"לפעמים חשתי כי זרוע אחרת מניעה את אצבעותיי, ואור עומד מעלי, מכוון את דעתי, מדייק ברגשותיי ומזכך בי הארה להפיק מיטב מיכולתי ומנדיבותי, מראשון שירי הריפוי ועד לאחרון..." 
מה מקורה של שליחות זו ומה טיבה? המקור נותר עלום, אך על טיבה של השליחות אפשר לעמוד על פי המשך דבריה של ציפי שחרור במבוא לספרה: "מי ייתן וסוד הריפוי הזה ימלא את ליבכם אור ושמחת חיים, יבריח צער, יפיג כאב ויעיר חמלה ונדיבות לב, עד שיתמוססו האגו והאנוכיות. ויתקיימו דבריו של שרי ראמקרישנה: 'כי הצרות מגיעות אל סופן כשהאגו מת' ".
בימים שבהם נבנות אינספור חומות בין בני אדם וקהילות, אין איחולים הולמים יותר מדבריה של המשוררת ציפי שחרור.
ד"ר חיים נגיד

על המחברת
ציפי שחרור, משוררת, סופרת ומנטורית מרתקת ואיכותית. פרסמה 36 ספרים, מתוכם ספרי שירה, ספרי פרוזה וספרי ילדים ונוער. שימשה במשך כעשור עורכת כתב העת "מאזנים", מטעם אגודת הסופרים. ציפי שחרור זוכת פרס ראש הממשלה (פעמיים), פרס אקו"ם, פרס חומסקי ופרס קוגל לספרות יפה. 

פרק ראשון

סוד הריפוי
"אִם תֵּדַע אַהֲבָה בְּגֵאוּתָהּ,
תֵּדַע שִׁבְרוֹנָהּ.
כְּמוֹ דַּעַת שִׂמְחָה בְּעֵת יָגוֹן.
בְּיָדְךָ הַגּוֹרָל..."
ציפי שחרור

במהלך כתיבת ספר זה נבע ממני אושר אחר, לא מוכר, ועם זאת היה בו מטעם הזיכרון של אושר ילדי ראשוני. חשתי אור חדש מציף את נשמתי והבנתי לפתע מהי ראשיתה של הארה. יכולתי להישבע שאם אושיט אצבע אוכל לגעת באור הזה.

נגעתי בו באומץ!
ידעתי שאני נוגעת בנשמתי, והיא נענתה למגעי בנדיבות לב. ואז חשתי כיצד חמלה מציפה אותי, וחמלתי לילדה שבי גדלה, וחמלתי לסובבים אותי התרחבה, וחמלתי לעירי התפשטה, וחמלתי לארצי התעצמה. חשתי כיצד יש בכוחה לעטוף את תבל כולה. הייתה זאת חמלה לכל ברואי היקום, והיא העירה בי רצון לקום ולחבקם חיבוק מרפא, מנחם. היה זה אושרי שנכנס מבעד לחלון שהשארתי פתוח, והגיח אל הלב, שיתבונן בסבל, שהוא ראשיתו של אושר.

ואז כמעיין המתגבר נבעו מתוכי בזה אחר זה 151 שירי ריפוי. חשתי כיצד הבשורה שלי מתרחבת ומתעצמת, וכתיבת שירה רבת שנים מגשימה עתה ייעוד חדש. באמצעות שירי ריפוי הזורמים אל הנפש, אל הנשמה, אל התודעה, ובנשימות המניעות את כוח החיים, התגלמה שירה מרפאה ומנחמת, משרה שלווה, אמיצה ונוכחת.

ומשיר לשיר, במשך חודשים רבים, התעצם ביטחוני בכוחה של השירה לרפא את הנפש, לטהר את הנשמה ולהרחיב את התודעה. ליבי גאה. נמלאתי אומץ ורצון לנחם, לרחם ולהרחיב את הלב.

"שֶׁיִּהְיוּ עֵינַיִךְ רוֹאוֹת אֱמֶת צְלוּלָה / שֶׁיִּהְיוּ אָזְנַיִךְ בְּהִירוֹת לִשְׁמֹעַ תָּוֵי כְּאֵב / שֶׁיִּהְיֶה בָּךְ עֹז לְהַבִּיט בְּעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, / בְּכֵנוּת מַחְשָׁבָה עֲרֻמָּה. / בְּאֹמֶץ."

נדיבות הלב העצימה את כוחם של שירי הריפוי, שהחלו כריפוי עצמי והלכו והתרחבו עם הרצון העז שחשתי לסייע באמצעותם. צורך שהעמיק כאשר במהלך כתיבתם חוויתי אובדן של נפש יקרה בחיי, ומיד לאחר מכן פשטה ברחבי העולם ובארצי מגפת הקורונה הקטלנית. היו אלה אותות נוספים, שעלי לגייס את כל יכולות כתיבתי רבת השנים והיכרותי עם רזיה העמוקים ולהופכה לכלי ריפוי. לקרב ולהפגיש אותה עם הקוראות והקוראים הזקוקים לה וחפצים להתנסות בכוחה המרפא של השירה, מכל נקודת זמן ובכל נקודת כניסה שכל אחד ואחת מכם נמצא עם קריאת שירי ריפוי אלה - אם בראשית התהליך, בעיצומו, אם על פרשת דרכים או בין המצרים והשמשות, בחשכת חיים או אובדן, אם בחיפוש רוחני או השתוקקות, שכבר יפציע שחר חדש מתוך חשרת עננים.

"...פֶּתַע נִתְקַפְתְּ רְצוֹן חַיִּים עַז, וְהַלֵּב מַתְרִיעַ / מִתְעוֹרֵר. נֶאֱחָז. / מַפְתִּיעַ / אִישׁ לֹא יַעֲמֹד בְּדַרְכֵּךְ לִחְיוֹת."

ככל שהתרבו שירי הריפוי, התגבשה חשיבותם ותרומתם ככלים מרפאים, מעצימים ומחזקים חיים בהנעת הפראנה.1 וכשפרסמתי ברשתות מבחר משירי הריפוי וקראתי מהם במפגשי קוראים, במרכזים רוחניים, בקבוצות המתכנסות לריפוי האנרגיה האישית והאוניברסלית, באירועי שירה ובכתבי עת לספרות, לבריאות ולאיכות החיים והסביבה, הבינותי את חשיבותם של שירי הריפוי לזיכוך הנפש, לריפוי הנשמה ולהתפתחות התודעה. כל שיר ריפוי מסתיים במעגל מדיטטיבי ובבקשה לתשומת לב אל הנשימה המודעת ככוח חיים, שעה שאנו מתמלאים, מתרוקנים ונוכחים כל העת בתוך השלמות הקוסמית שמשרים שירי הריפוי. על כן התבקשה הסיומת המעגלית בסיום כל שיר ריפוי - 151 מנטרות קבועות המבקשות מהקורא: נשום! נשמי! / נשמי! נשום! להנעת הפראנה. בקריאה קולית או בקריאה לוחשת או בקריאה דמומה של כל שיר ושיר, יתרחש הנס, המקיים את ייעודו כמקור לריפוי - נפש, נשמה, תודעה - שילוש הנושא את כתר "האני".

שירי ריפוי הם במהותם מדיטציות מילים הנעות באמצעות הפראנה, כשגוף ונפש מתלכדים ומתפרדים וחוזר חלילה, בתוך נשמה אלוהית אחת, להיות שלמות מרפאה במפגש עם הלב הכמה לריפוי, בתוך הווה משמעותי שעיתים מתערער בנו וסופו מענג.

"זֶה הָרֶגַע לִנְשֹׁם / אַתְּ עָלֶה נִדָּף. / זֶה הָרֶגַע שֶׁאֵין לָךְ גַּג וְלֹא אָב. / זֶה הָרֶגַע שֶׁאֵין לָךְ עֶרְגָּה וְכִבּוּשׁ... לֹא כִּוּוּן / זֶהוּ רֶגַע נָדִיר לִהְיוֹת / אֹם שָׁאנְטִי."

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה הוא מבחר ייחודי עשוי מילים, ציטוטים מחכימים ונשימות. כל אלה נעים בכוח משאבת הלב לתוך ערוץ רוחני מובנה - נפש, נשמה, תודעה - להשגת רוגע, אומץ, אהבה, אלוהות פנימית, סליחה, נדיבות, חמלה, הארה, שלווה ונחמה, באמצעות שירים מרפאים הזורמים בעדינות בתצורות שיריות המכוונות אל הלב. כי גוף ונפש חד הם, על כן השפעתם בגוף הפיזי ניכרת בהשקט, בשלווה ובשחרור שהם נוסכים בקורא.

"כַּדּוּר רַךְ הַגּוּף הֶעָנֹג / הַרְגֵּל אוֹתוֹ בְּרִקּוּד / עֲשֵׂה אִתּוֹ תְּנוּעָה / עַד שֶׁיָּנוּס הַסֵּבֶל..."

151 שירי הריפוי בספר זה מלווים בציטוטים מחכימים ומאירים שנבחרו ונאספו בקפידה בהשראת השירים ובשילוב מדויק שצירפתי לכל שיר ושיר - בהתאמה סמנטית, פרשנית ואסוציאטיבית לרוח השירים. הציטוטים נאספו מתוך כתבי פילוסופים, סופרים, משוררים, מאסטרים, יוגים, אנשי דת, חכמי זן, מגלי יבשות, הילרים, שועי עולם. כן מופיעים פסוקים נבחרים מן המקורות. כל שיריפוי נפתח בציטוט הולם, וכל שיר מסתיים במנטרת נשימה מדיטטיבית היוצרת מסגרת מסייעת ומרפאה. בטוחני כי תקראו כל שיר ושיר בלב פתוח ורצייה גדולה, ובסיום קריאתו תבוא הנשימה המודעת המכוונת את הפראנה להגברת החיות ולטיהור הנפש. המסגרת הזאת מכוונת ומסייעת לריכוז המדיטטיבי ולהשגת ריפוי מושלם לשילוש: נפש, נשמה, תודעה.

ניתן לקרוא את שירי הריפוי ברצף, להכרת נושאי הריפוי הרבים: ריפוי דרך האהבה, ריפוי דרך תפילה, ריפוי דרך אמונה, ריפוי דרך אלוהי הלב, ריפוי דרך תנועה וריקוד, ריפוי דרך שמחה, ריפוי דרך צלילים ועוד.

שיריפוי הוא נס. בצאתכם למסע הריפוי תפגשו אנשים רבים, אך המפגש המשמעותי ביותר הוא המפגש עם הילד הפנימי, לצד שירי ריפוי המתווים דרכים להשגת יעדים בהם: הדרך אל טוהר הלב, הדרך אל נדיבות הלב, הדרך אל ההארה, הדרך אל הסליחה ועוד. ריפוי כריקוד אקסטטי, ריפוי כמגע בפצעי נפש, ריפוי כנדיבות הלב, ריפוי בשיבה אל הטבע, ריפוי לכדור הארץ ועוד.

"...מַחְשְׁבוֹתַיִךְ פּוֹחֲתוֹת. מֻפְחָתוֹת / פְּשׁוּטוֹת וּמֵיטִיבוֹת / בַּדֶּרֶךְ אֶל טֹהַר הַלֵּב, הַדֶּרֶךְ אֶל הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה."

את שירי הריפוי לוגמים!
כדאי לקרוא מדי פעם שיר אחד או שירים אחדים, להפנים ולחוש אותם בזרימתם, נמהלים בנפשכם ומעדנים את מחשבותיכם. בסיום כל שיריפוי נשמו. הניחו לפראנה לנוע בחופשיות ועברו לשיריפוי הבא או קראו ברצף מהיר או בסדר שתחפצו או דלגו לנושא אחר, על פי הלוך נפש ורצון שבו אתם שרויים בעת המפגש עם שירי ריפוי.

"תִּמְסְכִי בָּךְ שְׁתִיקָה מְרַפְּאָה / כְּמוֹ חֲרוּזֵי תְּפִלָּה בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ. / וְאָז... תֵּדְעִי מָעוֹף / כִּי יָבוֹאוּ לָךְ כְּנָפַיִם / לְחַטֵּא כָּל עַוְלָה / בְּסוּפַת הַלַּיְלָה הַמְּרַפֵּא."

ואם התאהבתם ונתפשתם לשיר שתחפצו לחלוק עם אהובים או חברים, שִלחו שיריפוי כתשורה מנחמת ונדיבה או תלו על קיר או לוח, אך עיקר לכול - על לוח ליבכם. ושובו וקראו בהם מראשית או אחרית. כי שירי ריפוי נעים במעגל הקוסמי, וכל הדרכים להגיע באמצעותם לנפש, לנשמה ולתודעה, פתוחות והגוף כאטלס אוחז בכול.

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה הוא ריפוי נטול תרופה, ובכל זאת השירים בעלי סגולות ריפוי מעצם קיומם, וכוחם בסוד קסמם. יעילותם מותנית בשילוש הידוע – נפש, נשמה, תודעה שתביאו עימכם, שייכנסו המילים ויתערבלו ויעמיקו עד הנשמה, ועד מחשבות התודעה, ואז תיכנס בכם סגולת הריפוי להבראה ולהחלמה. כך היא תיכנס בכם, כמו תפילה בעיתה ממגרת פחד ומגוננת. וכשאת הצער והמכאוב נפגוש באומץ, הלב יישיר אליהם מבט עד שייסוגו כאבק ברוח.

"תְּעוּזָתְךָ הִיא כָּל סִפּוּר הַלֹּא נוֹדַע / בְּלֶכְתְּךָ אֵלֶיהָ, אַל פַּחַד."

המנטרה בסיום כל שיר שבה אליכם בכל פעם מחדש, להזכירכם כי הפראנה היא כוח חיים, והיא בבסיסם של כל 151 שירי הריפוי. ובעזרת מילות הקסם ינועו במסלול האמונה והאלוהות הפנימית המצויה בלב כל אחד מכם. איש איש ואלוהיו, אם זכר הוא אם נקבה, יטפס אל הנשמה העליונה הנצחית המתגלמת בנו כאלוהים / כאלוהית, בממשות הגוף הארעי. כי המילים המתאגדות כאן בשורות קצובות, מצומצמות ומדויקות כנוסחאות, הן כמכשף השבט המרפא והמדריך אתכם ראשית לכול להיות חברי עצמכם.

על כן אהבו את נפשותיכם ונשמתכם, וכבדו את תודעתכם, גם אם לעיתים הקרקע תחתכם רועדת ממלחמה, משיטפון ורעידה, ממחלה, ממגפה, ממוות וכל הלא-נודע. שירי ריפוי יזכירו לכם כי - לעולם נתקון.

"עֲשִׂי לַכְּאֵב רִפּוּי / עֲשִׂי לַכְּאֵב רִפּוּי - בְּהִפּוּךְ / כְּמוֹ לִכְתֹּב בְּיָדֵךְ הַהוֹפְכִית / כְּמוֹ לְהַחֲלִיף כִּוּוּן וּרְחוֹב / כְּמוֹ לְדַבֵּר שְׂפַת אֵם זָרָה / כְּמוֹ לִישֹׁן בַּשָּׂדֶה מוּל יָרֵחַ אָדֹם / כְּמוֹ לְהַלֵּךְ עַל גְּחוֹנֵךְ/ כְּמוֹ לְתַקֵּן בֶּרֶז וּלְתַקֵּן אֶת הַלֵּב."

ונתחדש בכוח המילים המרפאות, ואת שמתקלקל או נשבר, נתקן להופכו אוצר. כמו לתקן ולרפא קערה יפנית (ביפן כשקערה נשברת, אוספים את השברים ומדביקים אותם בטכניקה מסורתית עתיקה. והכלי הופך הוכחה כי דבר אינו מושלם, ללא פגם וללא היסטוריה). וכך נהיה המרפאים הגדולים של נפש, נשמה, תודעה, אסופים בחמלת הגוף, המשרת הנאמן והארעי. על כן זכרו תמיד מדי ערב בלכתכם לישון ובקומכם את מנטרת הריפוי וההחלמה: "אני שיריפוי... אני שיריפוי... אני שיריפוי". ובסיומה ניתן להוסיף ברכה, איש על פי אמונתו ונטייתו. אני בחרתי ב"אום שאנטי שאנטי שאנטי אום" - מנטרה אוניברסלית, בה טמון צליל ראשוני הנובע מן היקום, הוא הצליל הקדוש המעורר שלווה פנימית, רגיעה ורווחה רוחנית.

‏"...וְאַף לֹא דָּבָר מִחוּץ לְתוֹדַעְתֵּנוּ, / מִלְּבַד תְּמִסַּת ‏אֲוִיר / צָלוּל / מְנַחֵם." ‏

אליה מצטרפות 151 נוסחאות שירה מרפאות המזכירות בעת הקריאה, כי השברים וההתפרקויות בחיינו רבים, ודווקא בשבירות ובהתפרקות מתרחש הריפוי ובו כל הסוד - שחולי וריפוי חד הם - מהלכים יד ביד בדרך להחלמה.

ולאחר הכאב נדע את שמחת הריפוי וניגע בנפש, בנשמה, בתודעה, ונחבק את גופנו האורגני והמתכלה, על אף זמניותו, באהבה אל-זמנית ובשמחת הרגע, עד שנהפוך בבוא יומנו לנשמות נטולות זיקה וגוף.

"אָנוּ חֹמֶר תְּזָזִיתִי. הַכָּרָתֵנוּ מִתְנוֹדֶדֶת וּרְעֵבָה / רְדוּפָה ‏כַּאֲסִירָה נִמְלֶטֶת, / אַךְ לְעוֹלָם נִתְקֹן לְעוֹלָם נֵרָפֵא / ‏אִם נָנִיחַ לַלֵּב לִפְעֹם / אִם נִדֹּם בְּחֶמְלָה שְׁקֵטָה..."‏

בקריאת השירים המרפאים ובהנעת כוח החיים אנו נענים להוראה - "נשום! נשמי!" שבסיום כל שיריפוי, ומתירים לאומללות ולאושר להיכנס לתוכנו. או אז מתרחש בנו נס, אנו מביטים באומץ במתרחש בנפשנו, בנשמתנו, בתודעתנו.

‏‏"זֹאת הַתּוֹדָעָה הַנִּפְתַּחַת כְּלוֹטוּס / מַשְׁמִידַת הַפְּחָדִים הִיא... / ‏זֹאת הַתּוֹדָעָה הַחֲדָשָׁה הַנֶּחְלֶצֶת מִכִּלְאָהּ / וְחוֹפֶנֶת אוֹתָהּ / אֶל ‏‏‏קִבֹּרֶת חֵיקָהּ הַחַם / לְהַשְׁמִיד כָּל פְּחָדֶיהָ..."

עיתים כשאומללות משחרת לפתחנו, ונדמה שחרב מונפת מעל ראשינו, ולעולם לא ניוושע, אנו נתקפים חרדת מוות שאינה מותירה סדק צר לכוון את הלב, לדייק את מחוגיו אל האור. ואיננו מאמינים ואיננו משערים כי מעבר לפינת הרחוב הסמוך ממתין לנו מסלול מרוץ חדש, מסלול העונג והשלווה, ואיך לא שיערנו את גודל המאמץ, שאם נזדקף או נישמט, בידינו היא.

ומתחיל הריפוי!
בקריאה יצירתית, עקב בצד אגודל, בלב פתוח ומכוון, נפגוש בטוב ובמיטיב, שהכול בנוי הפכים המשלימים זה את זה, או שמא מבטלים? בולעים או נבלעים? על כן יש ונפגוש גם ברֵעַ ומֵרֵעַ: שני כוחות מנוגדים ומשלימים, המצויים בכל הדברים ביקום, והשוני בהיפוך, בהתמזגות, בשלמות ובהיפוך המילים. הנה, המילה רַע: מסיפא לרישא תהפוך לעֵר, וכוח הריפוי הנובע מתוך המילה החדשה הנכנסת ללב, מאיץ בנו להתעורר, לראות את האור בקצה החשכה. ואף כאן - בהיפוך אותיות של האור, מכוון אתכם לראות בשימת לב להיפוך המילים: אור - ראו. כי בסוד המילים טמון הריפוי וכוחן רב בשינוי דקדוקי פשוט. בניקוד, בהטיה נאפס את הרע, נהפוך אותו מסיפא לרישא, והרַע לכם כרֵעַ מאיר. לראותו כחבר בתודעה פקוחת עיניים, בנפש מיטיבה, מבריאה - ונשמה מקדשת ומתמירה. וכך מתאדה הרע, ומתפוגג מפני כוח הרעות, והנכם ערים ומאירים. זה כוחם של שירי הריפוי המנחים ומצעידים אתכם בבטחה אל השלווה. באמצעות מילים מכוונות, בתוך כוח חיים מדיטטיבי - נשום! / נשמי! אתם הופכים שותפים לסוד הטמון בתרופת המילים הנושאות בתוכן את תמצית הנשמה העליונה, החובקת כול. כי בכוחה האלמותי להכיל אתכם.

על כן, בעת הקריאה בשירי הריפוי, עצרו קמעא ביניהם, האטו, בחנו את טיב הרגש המתעורר. ובמפגש הזה - פנים אל פנים עם הרגשות העזים שדחסתם והדחקתם, היישירו מבט אל הנפש, בנחישות העמיקו בנשמה, באומץ חקרו את התודעה והניחו ידיכם על הפחד העולה.

הביטו בפחד בתעוזה
הפחד אינו מחבב את הפחדים. כפי שהצער אינו חובב בכי ונהי. נהפוך הוא - הוא עומד מנגד ומתריס כאומר: "היכנסו בי, פוררו אותי. הראו לי את כוחכם!"

אף הכעס אינו אוהב להיבלע ולהחריש. הוא אוהב את השיח עימכם, הוא רוצה להכיר אתכם, לדעת אם לכוון ליעד כלשהו. יש לו תוכניות, לכעס - לעיתים ירצה להתיידד, להתמקם בביתכם. על כן הוא בוחן את גבולותיכם. אך לכם יש שיריפוי כנגדו -

‏"...מַחְשְׁבוֹתֶיךָ פּוֹחֲתוֹת. מֻפְחָתוֹת / פְּשׁוּטוֹת ‏וּמֵיטִיבוֹת / בַּדֶּרֶךְ אֶל טֹהַר הַלֵּב."

אנרגיה פתוחה לנפש. נשמה. תודעה. הם כלי הנשק השקטים - הם כוח חיים - בנשימה מדיטטיבית והנעת הפראנה, ידכם תהא על העליונה, שכבר בלידתכם נטמן בכם מעט מאור הנשמה העליונה. על כן בליבכם הנכם התגלמות אלוהית:

"אַתָּה הַמְּשׁוֹרֵר הַמְּרַפֵּא נוֹשֵׁף קִסְמֵי מִלִּים עַל פִּצְעֵי אָהוּב.‏.. אַתָּה הַמְּשׁוֹרֵר הַמְּרַפֵּא. ‏בְּמִלִּים בֶּחָלָב בְּצִפּוֹרִים..."

הרגשות הפועמים בכם הם כמו "חבילה עוברת" ששיחקנו בילדותנו. הם לא נעצרים. הם נעים תדיר וממשיכים הלאה, נוגעים וממשיכים מנפש לנפש, מנשמה לנשמה, מתודעה לתודעה. כאלה הם, אם כדאבה אם כשמחה, אם כאושר ושלווה אם כייסורים וצער. אף החמלה ונדיבות הלב משמשות כלים ב"משחק" זה, וכן הסליחה, ההארה, הסבל, האהבה, האמונה ומנעד כל רגשותינו ומחשבותינו הבאים לברך או להכאיב. אך כוחה המרפא של השירה הוא כוח חיים עצום, הוא גורו מיטיב ורֵעַ למוד חיים שינחה אתכם לדלג מעל מהמורות הסבל ועוד ייוותר בידכם להעניק חמלה, שמחה, אושר, סליחה, נדיבות הלב ונחמה בעזרתם של שירי ריפוי, שהם מאסטר הפותח כל מנעול.

על כן עצרו מעת לעת, נשמו עד עומק הפראנה שגופנו התברך בו והתבוננו בנשמתכם, וראו כיצד נוגה אלוהים רבים בה, היא מהות הנפש ותודעת עצמכם השלווה.

נִשְׁמוּ... אֹם שַׁנְטִי, שַׁנְטִי אֹם...‏

שירי ריפוי הם עתה עֵרִים ורֵעִים. בכוח המילים המרפאות הם מיגרו את הרוע, אך הם גם טומנים בחובם את ארעיות הגוף ורעיעות הזמן הנוכח המתכלה. ואז הפחד מן הלא-נודע צומח כיבלית שוטה, ולצידה מכאוב משריש, נוסך ייסורים. אבל לכם מפתחות למנעולי השמחה ולנדיבות לב מעירת חיים.

ואין הדבר של מה בכך, בעידן הניכור והריחוק, האגו המתפרץ ומרוץ החיים, נדמה שרבים אינם עוצרים להתבונן בשתיקה, לנשום ולהכיל אל תוך נשמתם, נפשם, תודעתם את האנרגיה הקוסמית שהיקום מעניק לנו בשפע. ולו רק להתבונן רגע בקערתו הריקה של הֵלֶך ולהאזין בחמלה לשבירת לב.

"שִׂימוּ לֵב לַלַּיְלָה הַמִּתְכַּלֶּה.

הַעֲמִיקוּ בּוֹ לִפְנֵי שֶׁיֻּכְתַּם בָּאוֹר

שִׂימוּ לֵב לַסֵּבֶל. הַכֹּל שָׁבִיר."

אמה - (AMMA) האם המחבקת מהודו, האם הגדולה ונדיבת הלב שהאל חנן אותה בזרועות ריפוי לחבוק ולאהוב. על כן מכל קצוות תבל נוהרים אליה לזכות במגעה ובלחישותיה המנחמות, היא המנגישה את מדע החמלה, מקור היצירתיות האנושית. ונוגעת במשך עשרות שנים בחייהם של רבים.

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה נשען על השפעות רוחניות שונות. אמה, האם המחבקת, היוותה אף היא השראה עבורי, בכוחה הרוחני, בחמלתה ובנדיבות ליבה.

"הֶאָרָה וּנְדִיבוּת מַגְבִּיהוֹת בְּלִבֵּךְ צַמֶּרֶת... שֶׁאַתְּ חֶמְלָה וְאַתְּ סְלִיחָה... וְאַתְּ חֲרָטָה / כְּטֹהַר מִלָּה צְרוּפָה."

כמו בתרגול אומץ מול פחד, כמו שיח ישיר עם צער, וכמו נוכחותנו כנגד הכעס, ומנגד - התערבלות וסחף בתוך שמחה ושחוק, אף החמלה נזקקת לתרגול ואימון עד שתשתרש בלבבות. אמה, האם המחבקת, היא מופת לחיקוי ולימוד החמלה, נדיבות ואהבת אדם. וכמה משירי הריפוי שלפניכם נכתבו בהשראתה המבורכת.

כמשוררת וסופרת, הכתיבה עבורי היא מעבר לעשיית אמנות ולעיסוק ביצירה. היא אינה מוצר להביא מדי פעם אל הקורא, ליצירת שיג ושיח מלווה תג מחיר. את הכתיבה אימצתי עוד משחר ילדותי כשהתגלתה לי כאמנות מרפאה ומנחמת. כמו אצל סופרים ומשוררים ידועים שעוד משחר כתיבתם החלו בה להביא מזור וריפוי לנפשם, ובדיעבד העשירו את ספרות העולם והעניקו לקוראיהם גם את כוחה המרפא של הקריאה. שהרי כוח הכתיבה וכוח הקריאה הם כשני כלים שלובים.

הכמיהה לכתוב ספר אודות כוחה המרפא של השירה, נטמן בחממת ליבי לפני זמן רב והיה שרוי בתרדמת חורף ארוכה, אך תהפוכות חיים, אובדן ופגיעות האיצו את זרימתן של נפש, נשמה, תודעה, ואלו החלו להצמיח שורשים, וענפיהם פרצו את חופת החממה בשירי ריפוי, שכמו נכתבו ביד נעלמה. ובכל זאת, ידעתי שאני המשוררת כותבת אותם.

משורר הוא נפש, ושיר הנוצר ממנו מתגלם בדפי הקריאה, הופך לנשמת המשורר וחוכמת ליבו. ולשאלה המתעוררת לעיתים, מהו משורר? אני משיבה, משורר הוא נפש. שם ממלכתו, על כן מהות המשורר בנפש השירה. ואם דומה בדומה נרפא, אזי נפש בנפש תרפא. ונפש המשורר תרפא את נפש הקורא בשירתו, מה שמעיד על כוחה החזק של השירה המרפאת. והנה כאן הם הולכים יד ביד כאחוזים ותומכים זה בזה לתת מענה רוחני ולהתפתחות פנימית במפגש המרתק עם כוחו המרפא של הילד בתוכנו.

"הִתְבּוֹנֵן בָּעוֹלָם בְּאוֹתָן עֵינֵי יֶלֶד אִתָּן נוֹלַדְתָּ / כִּי הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲבִי הָאִישׁ הַצּוֹמֵחַ מִמְּךָ, / ‏נוֹשֵׂא זֶרַע אַהֲבָה / נוֹשֵׂא זֶרַע ‏פֻּרְעָנוּת..."‏

שירי ריפוי רבים בספר זה מפגישים אתכם עם הילד השש לקראתכם, מתגעגע להורה הזה, שהרי אתם אבי הילד הזה שפעמים רבות ננטש מכאב זיכרונות שאינכם יכולים להם. בשירי ריפוי הילד נוצרים מפגשים מכוננים עם הילד שבתוכנו. המפגשים מתרחשים בשדות הפתוחים של נפש. נשמה. תודעה. וללא גבולות מסומנים. באוויר הפתוח בחופש המוחלט...

פעמים רבות נשאלתי מדוע בחרתי בז'אנר השירה לכוח המרפא, שמא גם הסופרת שבי יכולה הייתה לכתוב אותו? בתשובתי אני נוטה לצטט את המשורר והסופר אלפרד דה מיסה, כי: "אדם נולד משורר, אדם נעשה סופר."

ועל כן אני מניחה כי המשוררת שבי בחרה, ומשום כך הספר הזה נכתב כשירה. בדיעבד הבינותי שלא מקרי הוא הדבר, הן השירה מרחשת ומתגשמת במעמקי התת-מודע ונוצרת יש מאין, ללא דמויות ועלילות המתווכות בין היוצר לקורא, היא עשויה מעצמה - עורה ובשרה, אף שהיא נתמכת לעיתים קרובות במוטיבים ישירים או מעורפלים, עיתים נשענת על מטפורות, דימויים ואסוציאציות. אך אלה נובעים ממנו, מהחומר ההיולי שממנו מתגלמת ונוצרת השירה. וזה גם כוחו של פיוט - בצמצום ובדיוק מרבי. כמעט זהה לנוסחה מדעית, לתרופה או חיסון לגוף מפני חולי ומגפה. נוסחה שתגרום טרנספורמציה מרגשת ומשחררת, והיא דקה כחוט השערה בעדינותה, מושלכת אל נבכי נפש, נשמה, תודעה לדלות מתוכנו קסמי ילדות נשכחים או עונג שדהה, ולצבוע אותם מחדש. אבל הם עיתים כניירות לקמוס לוכדים ומשקפים את שעין אנושית לא תראה - הכאב הסמוי מן העין וכוח השירה המרפא כמעבדה בוחנת כליות ולב.

‏"הָאֹשֶׁר לְעִתִּים מֵגִיחַ מִנּוּרָה עֲכוּרָה / שֶׁשָּׁכַחְתָּ דּוֹלֶקֶת בְּמִרְפֶּסֶת אֲחוֹרִית / וְלֹא זָכַרְתָּ שֶׁהַלֵּב פָּתוּחַ. / וְהֶאָרָה ‏מִתּוֹךְ אוֹר נָעוּל תָּאִיר פֶּתַע / אֶת שׁוּבו שֶׁל מַסְטֶר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ."

זהו תהליך שיריפוי בכוחה המרפא של השירה. בקוראכם אותם בנשימה הנכונה ובהנעת כוח החיים, ייעור בכם כאב ישן. געו בו בחמלה! געו בו בסליחה! געו בו בנדיבות! ונוע תנוע גם הפראנה - כוח החיים הקוסמי שניתן לנו. ותגלו שהגליד הכאב זה מכבר, ולא ידעתם. שנים נמנעתם ולא התקרבתם אל העצמי הזה. על כן הרחקתם מחשש שירטוט כאב. אני מאמינה כי בקריאה איטית המכוונת אל הלב, מלווה בנשימה מודעת, כמו קריאת מנטרות, יהיו שירי הריפוי מזור ונחמה. ובצומת המילים הכתובות יצא הילד מן החושך, להיוולד מחדש מתוככם בריא ובוגר, כי "הילד הוא אבי האיש", כתב המשורר ויליאם וודסוורד, שיעמוד נוכח הפחד והפגיעות שנצרבו בו, להיות נפש, נשמה, תודעה פועמות בבטחה בגופו הבריא.

‏"...הֲיִי רֶחֶם לַתִּינֹקֶת שֶׁהָיִית לְפָנִים / הֲיִי בְּזִקְנָתֵךְ אוֹתָהּ הַיַּלְדָּה / הֲיִי נִשְׁמַת כָּל בְּתוֹדָעָה ‏אֵינְסוֹפִית..."

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה מוגש בקטעי טקסט בהירים המתקשרים עימכם דרך ערוצי הנפש העמוקים. על כן בקריאה מדיטטיבית נושמת תחושו בזרימת מילות הנחמה היישר אל ליבכם הממתין לשיריפוי דרך האנרגיה הטבעית שלכם, ככוח חיים קוסמי המגיע ממני אליכם - משוררת, ישירה ואוהדת, ללא אגו וללא רהב.

ממני אליכם מלב אל לב
האם היה מעשה תקשור בכתיבת הספר? שאלתי עצמי לא פעם. שכן איני רואה עצמי מתקשרת במובן המקובל של חיבורים לישויות ערטילאיות ומסתוריות, ולא היו עימי ישויות מנחות, לא איצטגנינים לשאול ולהתייעץ ולא אייקונים להיאחז. ובכל זאת קרה דבר מה - שירי ריפוי הגיעו אלי ממקום כלשהו. אני סבורה שאולי זרמו אלי מבעד לזרם תודעה בלתי נשלטת, ועם זאת מובנת ומתוכננת. באו לעזרי אף עשרות שנות כתיבה וקריאה. בחרתי או נבחרתי לכתוב ספר זה בשירה, כי היא בעיניי המרגשת והטהורה מכל האמנויות, כצעקה ראשונה של תינוק או קריאת שחר מתוק של יום חדש. על כן היא מבטאת במדויק את כיוון האור שאליו הנכם חותרים, ומכל נקודת יציאה או כניסה שבה אתם נמצאים. כאלה הם שירי ריפוי, ביכולתם ובכוחם לנוע בתנועה מתמדת מכל מקום וזמן, מרישא לסיפא, מסיפא לרישא, ובמעגלים אנרגטיים פתוחים וסגורים כאחד, 360 מעלות של תנועה מתמדת.

"אֲנִי מַאֲזִינָה לָרִקּוּד בְּרַגְלַי / וּמְחוֹלֶלֶת אֶת הַצְּלִילִים בְּחַיַּי... מַכְנִיעָה תַּאֲוָתִי בַּהֲנָעַת הָרוּחַ / בְּנִשְׁמָתִי מַפְרִידָה ‏כְּאֵב / וְסוֹבֶבֶת בַּצְּלִיל הַמְּהַפְּנֵט. בַּמָּחוֹל הַמְּרַפֵּא."

נשמתי מילים שקמו לחיות בין דפים אלה בתנופה, בכוחה המרפא של השירה שילווה אתכם. וכל שהיה רַע יהיה כעֵר וכרֵעַ מטיב. על כן אני מכירה תודה עמוקה לשירה ולכוחה המלווה אותי משחר ילדותי, כמסד ותמיכה. היא חברתי. היא אמנותי והיא הריפוי הטבעי. לכן לאחר עשרות שנות כתיבת שירה, חשתי כי אני בשלה, בטוחה וצנועה לכתוב את כוחה המרפא של השירה לאיחוי הלב הכמה, לריפוי הנפש ולתודעת נשמתכם הגדולה, בחמלה ובנדיבות. כתיבה כתפילה, שיריפוי הוא כתפילת התמיד. הוא הכרומוזום המותנה בדנ"א של כל הדתות, המיתוסים, המסורות והשירות. מקדמת דנא ועד ימינו מתגלמת תפילה כשירה ושירה כתפילה. ראו שירת העם, שירת המקהלה, שירת מנטרות וקירטאן, שירת הודיה, שירת עולם, שירת רחוב, שירה דוברת ומדוברת, שירה מתנגנת ומולחנת. לכן התפילה בשירה מותנית בה, ברורה, מובנת או אניגמתית, אך תמיד מתגשמת בה ובלתי נדלית. גם אם חיינו על פי פחת, מתקיימת בנו שירה כתפילה, מתווה מסלול טבעי לחוויית חיים כאן, והמשכם בעולמות עליונים, אליהם תגיע הנשמה בבוא העת.

שירֵי ריפוי הם המדיטציה האלטרנטיבית של העידן החדש, באמצעותם נהיה נוכחים בין מחשבותינו לרגשותינו. על כן בעת הריפוי תחושו לעיתים הארה, כנורה חבויה הניצתת בליבכם פתע כמתוך החשכה.

"אַתְּ עוֹבֶרֶת אֶת קִירוֹת הָאוֹר. / שֶׁהָאוֹר יְסוֹדוֹ אוֹר, הֲוָיָה שְׁקֵטָה זְרוּיָה בּוֹ. / זֶהוּ הַבַּיִת הַנִּפְתָּח לְרִבּוֹא מְאוֹרוֹת, / ‏בַּמֵּמַד הָעֶלְיוֹן שֶׁל חֶמְלַת הַלֵּב הַמְּתַקֵּן / אֶת תֶּדֶר הַלֵּב הַמְּדֻיָּק."

המדיטציה המלווה את האור הזה, תפקידה לסמן גבולות, שלא נמעד לתוך פחד או חידלון. ובאמצעות שירי הריפוי אנו ממגרים את החשכה ואת הבורות הנובעת מן הפחד הקמאי ומאין אונים, לעיתים עד קיפאון, רעיעות ואיבוד שליטה. שירי הריפוי המלווים בהנעת הפראנה, משיבים את ניצחון הרוח כנגד הפחד ומסייעים להגיע לגבול העצמי. שם שוהה החרדה מפני הלא-נודע. אלה רגעי הריפוי המגיעים כהתגלמות שירית וגורמים לכם להיישיר מבט אל מול רגשותיכם. ברגע הזה מתחולל הדבר - השינוי המבריא והמיטיב במסע הרוחני אל תוך שדה הנפש הפתוח, בהתיידדות עם הכאב והפגיעות. והדרך אל הנדיבות וההארה גדלה בתוכנו כמו עלי כותרתו של פרח הלוטוס, להיות כאחד המאורות האנושיים בעת הטמעת שירי הריפוי, מדרך הסבל אל ההתעוררות.

כמו כאב הפוקד אפרוח הסודק בגופו הקטן את קליפת הביצה להיוולד, שכאב ולידה - כמו כאב בכאב ירפאו, ועם מנטרת הנשימות המלוות המניעות את הפראנה, תבוא הארה.

"...מִמַּעֲמַקֵּי הַמֶּדִיטַצְיָה יִפְרַח לוֹטוּס הַדַּעַת / שֶׁבֵּין אֱמֶת לְבֵין שֶׁאֵינוֹ... / וְהַדַּעַת בְּוִתּוּר חֵפֶץ שֶׁאֵין בּוֹ חֵפֶץ / ‏לִשְׁלֵמוּת. לְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ."

שירי הריפוי נכתבו במשך כשנתיים. לפעמים חשתי כי זרוע אחרת מניעה את אצבעותיי, ואור עומד מעלי, מכוון את דעתי, מדייק ברגשותיי ומזכך בי הארה להפיק מיטב מיכולתי ומנדיבותי, מראשון שירי הריפוי ועד לאחרון.

מי ייתן וסוד הריפוי הזה ימלא את ליבכם אור ושמחת חיים. יבריח צער ויפיג כאב. וכבני נפש, נשמה, תודעה, חיו בחמלה ובנדיבות הלב, עד שיתמוססו האגו והאנוכיות. ויתקיימו דברי שרי ראמקרישנה: "כי צרות מגיעות לסופן כשהאגו מת."

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה הוא הוכחה לתהודת נפש, נשמה, תודעה. ובאין פחד, תבוא שמחה אמיתית. כאן מקומה!

אני מאחלת לכם קריאה נעימה,

קריאה מבריאה.

שלכם

ציפי שחרור

1 פראנה - בהינדית כוח החיים. המונח מתייחס באופן קולקטיבי לכל האנרגיה הקוסמית הקיימת ביקום.

ציפי שחרור

ציפי שחרור סופרת, משוררת ועורכת, פרסמה עד כה 30 ספרים מתוכם 11 ספרי שירה, שני קבצי סיפורים למבוגרים ו-16 ספרים לילדים ולנוער. ספריה זיכו אותה בשבחים ובפרסים רבים ביניהם פרסי ראש הממשלה ב-1993 וב-2002, פרס אקו"ם, קרן ת"א ע"ש רבינוביץ ופרס ע"ש חומסקי מטעם אגודת הסופרים.
עורכת כתב העת 'מאזניים' וכן אנתולוגיות וספרים בתחום השירה והפרוזה. כיהנה במשך חמש שנים כדירקטורית במועצת הרשות השניה ובחברת החדשות. מן היוזמים הראשונים של תוכניות התרבות בערוץ 2. ממקימי הקרנות "סנונית" "ברוש" של הרשות השנייה. כתבה וערכה במגזין "העולם הזה", ושימשה כמבקרת ספרות בעיתונים שונים. מזה שנים רבות מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת בשירה ובפרוזה לילדים , לנוער ולמבוגרים (באוניברסיטת חיפה, בסוהו שבמרכז העיצוב בת"א, בבית הספר לכתיבה בסדנאות אמני הקיבוץ בת"א ועוד). מקיימת מפגשי ספרות בבתי ספר בכל רחבי הארץ במסגרת אמנות לעם, סל תרבות ומשרד החינוך.
תושבת ת"א ואם לשניים.

עוד על הספר

שיריפוי ציפי שחרור
סוד הריפוי
"אִם תֵּדַע אַהֲבָה בְּגֵאוּתָהּ,
תֵּדַע שִׁבְרוֹנָהּ.
כְּמוֹ דַּעַת שִׂמְחָה בְּעֵת יָגוֹן.
בְּיָדְךָ הַגּוֹרָל..."
ציפי שחרור

במהלך כתיבת ספר זה נבע ממני אושר אחר, לא מוכר, ועם זאת היה בו מטעם הזיכרון של אושר ילדי ראשוני. חשתי אור חדש מציף את נשמתי והבנתי לפתע מהי ראשיתה של הארה. יכולתי להישבע שאם אושיט אצבע אוכל לגעת באור הזה.

נגעתי בו באומץ!
ידעתי שאני נוגעת בנשמתי, והיא נענתה למגעי בנדיבות לב. ואז חשתי כיצד חמלה מציפה אותי, וחמלתי לילדה שבי גדלה, וחמלתי לסובבים אותי התרחבה, וחמלתי לעירי התפשטה, וחמלתי לארצי התעצמה. חשתי כיצד יש בכוחה לעטוף את תבל כולה. הייתה זאת חמלה לכל ברואי היקום, והיא העירה בי רצון לקום ולחבקם חיבוק מרפא, מנחם. היה זה אושרי שנכנס מבעד לחלון שהשארתי פתוח, והגיח אל הלב, שיתבונן בסבל, שהוא ראשיתו של אושר.

ואז כמעיין המתגבר נבעו מתוכי בזה אחר זה 151 שירי ריפוי. חשתי כיצד הבשורה שלי מתרחבת ומתעצמת, וכתיבת שירה רבת שנים מגשימה עתה ייעוד חדש. באמצעות שירי ריפוי הזורמים אל הנפש, אל הנשמה, אל התודעה, ובנשימות המניעות את כוח החיים, התגלמה שירה מרפאה ומנחמת, משרה שלווה, אמיצה ונוכחת.

ומשיר לשיר, במשך חודשים רבים, התעצם ביטחוני בכוחה של השירה לרפא את הנפש, לטהר את הנשמה ולהרחיב את התודעה. ליבי גאה. נמלאתי אומץ ורצון לנחם, לרחם ולהרחיב את הלב.

"שֶׁיִּהְיוּ עֵינַיִךְ רוֹאוֹת אֱמֶת צְלוּלָה / שֶׁיִּהְיוּ אָזְנַיִךְ בְּהִירוֹת לִשְׁמֹעַ תָּוֵי כְּאֵב / שֶׁיִּהְיֶה בָּךְ עֹז לְהַבִּיט בְּעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, / בְּכֵנוּת מַחְשָׁבָה עֲרֻמָּה. / בְּאֹמֶץ."

נדיבות הלב העצימה את כוחם של שירי הריפוי, שהחלו כריפוי עצמי והלכו והתרחבו עם הרצון העז שחשתי לסייע באמצעותם. צורך שהעמיק כאשר במהלך כתיבתם חוויתי אובדן של נפש יקרה בחיי, ומיד לאחר מכן פשטה ברחבי העולם ובארצי מגפת הקורונה הקטלנית. היו אלה אותות נוספים, שעלי לגייס את כל יכולות כתיבתי רבת השנים והיכרותי עם רזיה העמוקים ולהופכה לכלי ריפוי. לקרב ולהפגיש אותה עם הקוראות והקוראים הזקוקים לה וחפצים להתנסות בכוחה המרפא של השירה, מכל נקודת זמן ובכל נקודת כניסה שכל אחד ואחת מכם נמצא עם קריאת שירי ריפוי אלה - אם בראשית התהליך, בעיצומו, אם על פרשת דרכים או בין המצרים והשמשות, בחשכת חיים או אובדן, אם בחיפוש רוחני או השתוקקות, שכבר יפציע שחר חדש מתוך חשרת עננים.

"...פֶּתַע נִתְקַפְתְּ רְצוֹן חַיִּים עַז, וְהַלֵּב מַתְרִיעַ / מִתְעוֹרֵר. נֶאֱחָז. / מַפְתִּיעַ / אִישׁ לֹא יַעֲמֹד בְּדַרְכֵּךְ לִחְיוֹת."

ככל שהתרבו שירי הריפוי, התגבשה חשיבותם ותרומתם ככלים מרפאים, מעצימים ומחזקים חיים בהנעת הפראנה.1 וכשפרסמתי ברשתות מבחר משירי הריפוי וקראתי מהם במפגשי קוראים, במרכזים רוחניים, בקבוצות המתכנסות לריפוי האנרגיה האישית והאוניברסלית, באירועי שירה ובכתבי עת לספרות, לבריאות ולאיכות החיים והסביבה, הבינותי את חשיבותם של שירי הריפוי לזיכוך הנפש, לריפוי הנשמה ולהתפתחות התודעה. כל שיר ריפוי מסתיים במעגל מדיטטיבי ובבקשה לתשומת לב אל הנשימה המודעת ככוח חיים, שעה שאנו מתמלאים, מתרוקנים ונוכחים כל העת בתוך השלמות הקוסמית שמשרים שירי הריפוי. על כן התבקשה הסיומת המעגלית בסיום כל שיר ריפוי - 151 מנטרות קבועות המבקשות מהקורא: נשום! נשמי! / נשמי! נשום! להנעת הפראנה. בקריאה קולית או בקריאה לוחשת או בקריאה דמומה של כל שיר ושיר, יתרחש הנס, המקיים את ייעודו כמקור לריפוי - נפש, נשמה, תודעה - שילוש הנושא את כתר "האני".

שירי ריפוי הם במהותם מדיטציות מילים הנעות באמצעות הפראנה, כשגוף ונפש מתלכדים ומתפרדים וחוזר חלילה, בתוך נשמה אלוהית אחת, להיות שלמות מרפאה במפגש עם הלב הכמה לריפוי, בתוך הווה משמעותי שעיתים מתערער בנו וסופו מענג.

"זֶה הָרֶגַע לִנְשֹׁם / אַתְּ עָלֶה נִדָּף. / זֶה הָרֶגַע שֶׁאֵין לָךְ גַּג וְלֹא אָב. / זֶה הָרֶגַע שֶׁאֵין לָךְ עֶרְגָּה וְכִבּוּשׁ... לֹא כִּוּוּן / זֶהוּ רֶגַע נָדִיר לִהְיוֹת / אֹם שָׁאנְטִי."

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה הוא מבחר ייחודי עשוי מילים, ציטוטים מחכימים ונשימות. כל אלה נעים בכוח משאבת הלב לתוך ערוץ רוחני מובנה - נפש, נשמה, תודעה - להשגת רוגע, אומץ, אהבה, אלוהות פנימית, סליחה, נדיבות, חמלה, הארה, שלווה ונחמה, באמצעות שירים מרפאים הזורמים בעדינות בתצורות שיריות המכוונות אל הלב. כי גוף ונפש חד הם, על כן השפעתם בגוף הפיזי ניכרת בהשקט, בשלווה ובשחרור שהם נוסכים בקורא.

"כַּדּוּר רַךְ הַגּוּף הֶעָנֹג / הַרְגֵּל אוֹתוֹ בְּרִקּוּד / עֲשֵׂה אִתּוֹ תְּנוּעָה / עַד שֶׁיָּנוּס הַסֵּבֶל..."

151 שירי הריפוי בספר זה מלווים בציטוטים מחכימים ומאירים שנבחרו ונאספו בקפידה בהשראת השירים ובשילוב מדויק שצירפתי לכל שיר ושיר - בהתאמה סמנטית, פרשנית ואסוציאטיבית לרוח השירים. הציטוטים נאספו מתוך כתבי פילוסופים, סופרים, משוררים, מאסטרים, יוגים, אנשי דת, חכמי זן, מגלי יבשות, הילרים, שועי עולם. כן מופיעים פסוקים נבחרים מן המקורות. כל שיריפוי נפתח בציטוט הולם, וכל שיר מסתיים במנטרת נשימה מדיטטיבית היוצרת מסגרת מסייעת ומרפאה. בטוחני כי תקראו כל שיר ושיר בלב פתוח ורצייה גדולה, ובסיום קריאתו תבוא הנשימה המודעת המכוונת את הפראנה להגברת החיות ולטיהור הנפש. המסגרת הזאת מכוונת ומסייעת לריכוז המדיטטיבי ולהשגת ריפוי מושלם לשילוש: נפש, נשמה, תודעה.

ניתן לקרוא את שירי הריפוי ברצף, להכרת נושאי הריפוי הרבים: ריפוי דרך האהבה, ריפוי דרך תפילה, ריפוי דרך אמונה, ריפוי דרך אלוהי הלב, ריפוי דרך תנועה וריקוד, ריפוי דרך שמחה, ריפוי דרך צלילים ועוד.

שיריפוי הוא נס. בצאתכם למסע הריפוי תפגשו אנשים רבים, אך המפגש המשמעותי ביותר הוא המפגש עם הילד הפנימי, לצד שירי ריפוי המתווים דרכים להשגת יעדים בהם: הדרך אל טוהר הלב, הדרך אל נדיבות הלב, הדרך אל ההארה, הדרך אל הסליחה ועוד. ריפוי כריקוד אקסטטי, ריפוי כמגע בפצעי נפש, ריפוי כנדיבות הלב, ריפוי בשיבה אל הטבע, ריפוי לכדור הארץ ועוד.

"...מַחְשְׁבוֹתַיִךְ פּוֹחֲתוֹת. מֻפְחָתוֹת / פְּשׁוּטוֹת וּמֵיטִיבוֹת / בַּדֶּרֶךְ אֶל טֹהַר הַלֵּב, הַדֶּרֶךְ אֶל הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה."

את שירי הריפוי לוגמים!
כדאי לקרוא מדי פעם שיר אחד או שירים אחדים, להפנים ולחוש אותם בזרימתם, נמהלים בנפשכם ומעדנים את מחשבותיכם. בסיום כל שיריפוי נשמו. הניחו לפראנה לנוע בחופשיות ועברו לשיריפוי הבא או קראו ברצף מהיר או בסדר שתחפצו או דלגו לנושא אחר, על פי הלוך נפש ורצון שבו אתם שרויים בעת המפגש עם שירי ריפוי.

"תִּמְסְכִי בָּךְ שְׁתִיקָה מְרַפְּאָה / כְּמוֹ חֲרוּזֵי תְּפִלָּה בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ. / וְאָז... תֵּדְעִי מָעוֹף / כִּי יָבוֹאוּ לָךְ כְּנָפַיִם / לְחַטֵּא כָּל עַוְלָה / בְּסוּפַת הַלַּיְלָה הַמְּרַפֵּא."

ואם התאהבתם ונתפשתם לשיר שתחפצו לחלוק עם אהובים או חברים, שִלחו שיריפוי כתשורה מנחמת ונדיבה או תלו על קיר או לוח, אך עיקר לכול - על לוח ליבכם. ושובו וקראו בהם מראשית או אחרית. כי שירי ריפוי נעים במעגל הקוסמי, וכל הדרכים להגיע באמצעותם לנפש, לנשמה ולתודעה, פתוחות והגוף כאטלס אוחז בכול.

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה הוא ריפוי נטול תרופה, ובכל זאת השירים בעלי סגולות ריפוי מעצם קיומם, וכוחם בסוד קסמם. יעילותם מותנית בשילוש הידוע – נפש, נשמה, תודעה שתביאו עימכם, שייכנסו המילים ויתערבלו ויעמיקו עד הנשמה, ועד מחשבות התודעה, ואז תיכנס בכם סגולת הריפוי להבראה ולהחלמה. כך היא תיכנס בכם, כמו תפילה בעיתה ממגרת פחד ומגוננת. וכשאת הצער והמכאוב נפגוש באומץ, הלב יישיר אליהם מבט עד שייסוגו כאבק ברוח.

"תְּעוּזָתְךָ הִיא כָּל סִפּוּר הַלֹּא נוֹדַע / בְּלֶכְתְּךָ אֵלֶיהָ, אַל פַּחַד."

המנטרה בסיום כל שיר שבה אליכם בכל פעם מחדש, להזכירכם כי הפראנה היא כוח חיים, והיא בבסיסם של כל 151 שירי הריפוי. ובעזרת מילות הקסם ינועו במסלול האמונה והאלוהות הפנימית המצויה בלב כל אחד מכם. איש איש ואלוהיו, אם זכר הוא אם נקבה, יטפס אל הנשמה העליונה הנצחית המתגלמת בנו כאלוהים / כאלוהית, בממשות הגוף הארעי. כי המילים המתאגדות כאן בשורות קצובות, מצומצמות ומדויקות כנוסחאות, הן כמכשף השבט המרפא והמדריך אתכם ראשית לכול להיות חברי עצמכם.

על כן אהבו את נפשותיכם ונשמתכם, וכבדו את תודעתכם, גם אם לעיתים הקרקע תחתכם רועדת ממלחמה, משיטפון ורעידה, ממחלה, ממגפה, ממוות וכל הלא-נודע. שירי ריפוי יזכירו לכם כי - לעולם נתקון.

"עֲשִׂי לַכְּאֵב רִפּוּי / עֲשִׂי לַכְּאֵב רִפּוּי - בְּהִפּוּךְ / כְּמוֹ לִכְתֹּב בְּיָדֵךְ הַהוֹפְכִית / כְּמוֹ לְהַחֲלִיף כִּוּוּן וּרְחוֹב / כְּמוֹ לְדַבֵּר שְׂפַת אֵם זָרָה / כְּמוֹ לִישֹׁן בַּשָּׂדֶה מוּל יָרֵחַ אָדֹם / כְּמוֹ לְהַלֵּךְ עַל גְּחוֹנֵךְ/ כְּמוֹ לְתַקֵּן בֶּרֶז וּלְתַקֵּן אֶת הַלֵּב."

ונתחדש בכוח המילים המרפאות, ואת שמתקלקל או נשבר, נתקן להופכו אוצר. כמו לתקן ולרפא קערה יפנית (ביפן כשקערה נשברת, אוספים את השברים ומדביקים אותם בטכניקה מסורתית עתיקה. והכלי הופך הוכחה כי דבר אינו מושלם, ללא פגם וללא היסטוריה). וכך נהיה המרפאים הגדולים של נפש, נשמה, תודעה, אסופים בחמלת הגוף, המשרת הנאמן והארעי. על כן זכרו תמיד מדי ערב בלכתכם לישון ובקומכם את מנטרת הריפוי וההחלמה: "אני שיריפוי... אני שיריפוי... אני שיריפוי". ובסיומה ניתן להוסיף ברכה, איש על פי אמונתו ונטייתו. אני בחרתי ב"אום שאנטי שאנטי שאנטי אום" - מנטרה אוניברסלית, בה טמון צליל ראשוני הנובע מן היקום, הוא הצליל הקדוש המעורר שלווה פנימית, רגיעה ורווחה רוחנית.

‏"...וְאַף לֹא דָּבָר מִחוּץ לְתוֹדַעְתֵּנוּ, / מִלְּבַד תְּמִסַּת ‏אֲוִיר / צָלוּל / מְנַחֵם." ‏

אליה מצטרפות 151 נוסחאות שירה מרפאות המזכירות בעת הקריאה, כי השברים וההתפרקויות בחיינו רבים, ודווקא בשבירות ובהתפרקות מתרחש הריפוי ובו כל הסוד - שחולי וריפוי חד הם - מהלכים יד ביד בדרך להחלמה.

ולאחר הכאב נדע את שמחת הריפוי וניגע בנפש, בנשמה, בתודעה, ונחבק את גופנו האורגני והמתכלה, על אף זמניותו, באהבה אל-זמנית ובשמחת הרגע, עד שנהפוך בבוא יומנו לנשמות נטולות זיקה וגוף.

"אָנוּ חֹמֶר תְּזָזִיתִי. הַכָּרָתֵנוּ מִתְנוֹדֶדֶת וּרְעֵבָה / רְדוּפָה ‏כַּאֲסִירָה נִמְלֶטֶת, / אַךְ לְעוֹלָם נִתְקֹן לְעוֹלָם נֵרָפֵא / ‏אִם נָנִיחַ לַלֵּב לִפְעֹם / אִם נִדֹּם בְּחֶמְלָה שְׁקֵטָה..."‏

בקריאת השירים המרפאים ובהנעת כוח החיים אנו נענים להוראה - "נשום! נשמי!" שבסיום כל שיריפוי, ומתירים לאומללות ולאושר להיכנס לתוכנו. או אז מתרחש בנו נס, אנו מביטים באומץ במתרחש בנפשנו, בנשמתנו, בתודעתנו.

‏‏"זֹאת הַתּוֹדָעָה הַנִּפְתַּחַת כְּלוֹטוּס / מַשְׁמִידַת הַפְּחָדִים הִיא... / ‏זֹאת הַתּוֹדָעָה הַחֲדָשָׁה הַנֶּחְלֶצֶת מִכִּלְאָהּ / וְחוֹפֶנֶת אוֹתָהּ / אֶל ‏‏‏קִבֹּרֶת חֵיקָהּ הַחַם / לְהַשְׁמִיד כָּל פְּחָדֶיהָ..."

עיתים כשאומללות משחרת לפתחנו, ונדמה שחרב מונפת מעל ראשינו, ולעולם לא ניוושע, אנו נתקפים חרדת מוות שאינה מותירה סדק צר לכוון את הלב, לדייק את מחוגיו אל האור. ואיננו מאמינים ואיננו משערים כי מעבר לפינת הרחוב הסמוך ממתין לנו מסלול מרוץ חדש, מסלול העונג והשלווה, ואיך לא שיערנו את גודל המאמץ, שאם נזדקף או נישמט, בידינו היא.

ומתחיל הריפוי!
בקריאה יצירתית, עקב בצד אגודל, בלב פתוח ומכוון, נפגוש בטוב ובמיטיב, שהכול בנוי הפכים המשלימים זה את זה, או שמא מבטלים? בולעים או נבלעים? על כן יש ונפגוש גם ברֵעַ ומֵרֵעַ: שני כוחות מנוגדים ומשלימים, המצויים בכל הדברים ביקום, והשוני בהיפוך, בהתמזגות, בשלמות ובהיפוך המילים. הנה, המילה רַע: מסיפא לרישא תהפוך לעֵר, וכוח הריפוי הנובע מתוך המילה החדשה הנכנסת ללב, מאיץ בנו להתעורר, לראות את האור בקצה החשכה. ואף כאן - בהיפוך אותיות של האור, מכוון אתכם לראות בשימת לב להיפוך המילים: אור - ראו. כי בסוד המילים טמון הריפוי וכוחן רב בשינוי דקדוקי פשוט. בניקוד, בהטיה נאפס את הרע, נהפוך אותו מסיפא לרישא, והרַע לכם כרֵעַ מאיר. לראותו כחבר בתודעה פקוחת עיניים, בנפש מיטיבה, מבריאה - ונשמה מקדשת ומתמירה. וכך מתאדה הרע, ומתפוגג מפני כוח הרעות, והנכם ערים ומאירים. זה כוחם של שירי הריפוי המנחים ומצעידים אתכם בבטחה אל השלווה. באמצעות מילים מכוונות, בתוך כוח חיים מדיטטיבי - נשום! / נשמי! אתם הופכים שותפים לסוד הטמון בתרופת המילים הנושאות בתוכן את תמצית הנשמה העליונה, החובקת כול. כי בכוחה האלמותי להכיל אתכם.

על כן, בעת הקריאה בשירי הריפוי, עצרו קמעא ביניהם, האטו, בחנו את טיב הרגש המתעורר. ובמפגש הזה - פנים אל פנים עם הרגשות העזים שדחסתם והדחקתם, היישירו מבט אל הנפש, בנחישות העמיקו בנשמה, באומץ חקרו את התודעה והניחו ידיכם על הפחד העולה.

הביטו בפחד בתעוזה
הפחד אינו מחבב את הפחדים. כפי שהצער אינו חובב בכי ונהי. נהפוך הוא - הוא עומד מנגד ומתריס כאומר: "היכנסו בי, פוררו אותי. הראו לי את כוחכם!"

אף הכעס אינו אוהב להיבלע ולהחריש. הוא אוהב את השיח עימכם, הוא רוצה להכיר אתכם, לדעת אם לכוון ליעד כלשהו. יש לו תוכניות, לכעס - לעיתים ירצה להתיידד, להתמקם בביתכם. על כן הוא בוחן את גבולותיכם. אך לכם יש שיריפוי כנגדו -

‏"...מַחְשְׁבוֹתֶיךָ פּוֹחֲתוֹת. מֻפְחָתוֹת / פְּשׁוּטוֹת ‏וּמֵיטִיבוֹת / בַּדֶּרֶךְ אֶל טֹהַר הַלֵּב."

אנרגיה פתוחה לנפש. נשמה. תודעה. הם כלי הנשק השקטים - הם כוח חיים - בנשימה מדיטטיבית והנעת הפראנה, ידכם תהא על העליונה, שכבר בלידתכם נטמן בכם מעט מאור הנשמה העליונה. על כן בליבכם הנכם התגלמות אלוהית:

"אַתָּה הַמְּשׁוֹרֵר הַמְּרַפֵּא נוֹשֵׁף קִסְמֵי מִלִּים עַל פִּצְעֵי אָהוּב.‏.. אַתָּה הַמְּשׁוֹרֵר הַמְּרַפֵּא. ‏בְּמִלִּים בֶּחָלָב בְּצִפּוֹרִים..."

הרגשות הפועמים בכם הם כמו "חבילה עוברת" ששיחקנו בילדותנו. הם לא נעצרים. הם נעים תדיר וממשיכים הלאה, נוגעים וממשיכים מנפש לנפש, מנשמה לנשמה, מתודעה לתודעה. כאלה הם, אם כדאבה אם כשמחה, אם כאושר ושלווה אם כייסורים וצער. אף החמלה ונדיבות הלב משמשות כלים ב"משחק" זה, וכן הסליחה, ההארה, הסבל, האהבה, האמונה ומנעד כל רגשותינו ומחשבותינו הבאים לברך או להכאיב. אך כוחה המרפא של השירה הוא כוח חיים עצום, הוא גורו מיטיב ורֵעַ למוד חיים שינחה אתכם לדלג מעל מהמורות הסבל ועוד ייוותר בידכם להעניק חמלה, שמחה, אושר, סליחה, נדיבות הלב ונחמה בעזרתם של שירי ריפוי, שהם מאסטר הפותח כל מנעול.

על כן עצרו מעת לעת, נשמו עד עומק הפראנה שגופנו התברך בו והתבוננו בנשמתכם, וראו כיצד נוגה אלוהים רבים בה, היא מהות הנפש ותודעת עצמכם השלווה.

נִשְׁמוּ... אֹם שַׁנְטִי, שַׁנְטִי אֹם...‏

שירי ריפוי הם עתה עֵרִים ורֵעִים. בכוח המילים המרפאות הם מיגרו את הרוע, אך הם גם טומנים בחובם את ארעיות הגוף ורעיעות הזמן הנוכח המתכלה. ואז הפחד מן הלא-נודע צומח כיבלית שוטה, ולצידה מכאוב משריש, נוסך ייסורים. אבל לכם מפתחות למנעולי השמחה ולנדיבות לב מעירת חיים.

ואין הדבר של מה בכך, בעידן הניכור והריחוק, האגו המתפרץ ומרוץ החיים, נדמה שרבים אינם עוצרים להתבונן בשתיקה, לנשום ולהכיל אל תוך נשמתם, נפשם, תודעתם את האנרגיה הקוסמית שהיקום מעניק לנו בשפע. ולו רק להתבונן רגע בקערתו הריקה של הֵלֶך ולהאזין בחמלה לשבירת לב.

"שִׂימוּ לֵב לַלַּיְלָה הַמִּתְכַּלֶּה.

הַעֲמִיקוּ בּוֹ לִפְנֵי שֶׁיֻּכְתַּם בָּאוֹר

שִׂימוּ לֵב לַסֵּבֶל. הַכֹּל שָׁבִיר."

אמה - (AMMA) האם המחבקת מהודו, האם הגדולה ונדיבת הלב שהאל חנן אותה בזרועות ריפוי לחבוק ולאהוב. על כן מכל קצוות תבל נוהרים אליה לזכות במגעה ובלחישותיה המנחמות, היא המנגישה את מדע החמלה, מקור היצירתיות האנושית. ונוגעת במשך עשרות שנים בחייהם של רבים.

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה נשען על השפעות רוחניות שונות. אמה, האם המחבקת, היוותה אף היא השראה עבורי, בכוחה הרוחני, בחמלתה ובנדיבות ליבה.

"הֶאָרָה וּנְדִיבוּת מַגְבִּיהוֹת בְּלִבֵּךְ צַמֶּרֶת... שֶׁאַתְּ חֶמְלָה וְאַתְּ סְלִיחָה... וְאַתְּ חֲרָטָה / כְּטֹהַר מִלָּה צְרוּפָה."

כמו בתרגול אומץ מול פחד, כמו שיח ישיר עם צער, וכמו נוכחותנו כנגד הכעס, ומנגד - התערבלות וסחף בתוך שמחה ושחוק, אף החמלה נזקקת לתרגול ואימון עד שתשתרש בלבבות. אמה, האם המחבקת, היא מופת לחיקוי ולימוד החמלה, נדיבות ואהבת אדם. וכמה משירי הריפוי שלפניכם נכתבו בהשראתה המבורכת.

כמשוררת וסופרת, הכתיבה עבורי היא מעבר לעשיית אמנות ולעיסוק ביצירה. היא אינה מוצר להביא מדי פעם אל הקורא, ליצירת שיג ושיח מלווה תג מחיר. את הכתיבה אימצתי עוד משחר ילדותי כשהתגלתה לי כאמנות מרפאה ומנחמת. כמו אצל סופרים ומשוררים ידועים שעוד משחר כתיבתם החלו בה להביא מזור וריפוי לנפשם, ובדיעבד העשירו את ספרות העולם והעניקו לקוראיהם גם את כוחה המרפא של הקריאה. שהרי כוח הכתיבה וכוח הקריאה הם כשני כלים שלובים.

הכמיהה לכתוב ספר אודות כוחה המרפא של השירה, נטמן בחממת ליבי לפני זמן רב והיה שרוי בתרדמת חורף ארוכה, אך תהפוכות חיים, אובדן ופגיעות האיצו את זרימתן של נפש, נשמה, תודעה, ואלו החלו להצמיח שורשים, וענפיהם פרצו את חופת החממה בשירי ריפוי, שכמו נכתבו ביד נעלמה. ובכל זאת, ידעתי שאני המשוררת כותבת אותם.

משורר הוא נפש, ושיר הנוצר ממנו מתגלם בדפי הקריאה, הופך לנשמת המשורר וחוכמת ליבו. ולשאלה המתעוררת לעיתים, מהו משורר? אני משיבה, משורר הוא נפש. שם ממלכתו, על כן מהות המשורר בנפש השירה. ואם דומה בדומה נרפא, אזי נפש בנפש תרפא. ונפש המשורר תרפא את נפש הקורא בשירתו, מה שמעיד על כוחה החזק של השירה המרפאת. והנה כאן הם הולכים יד ביד כאחוזים ותומכים זה בזה לתת מענה רוחני ולהתפתחות פנימית במפגש המרתק עם כוחו המרפא של הילד בתוכנו.

"הִתְבּוֹנֵן בָּעוֹלָם בְּאוֹתָן עֵינֵי יֶלֶד אִתָּן נוֹלַדְתָּ / כִּי הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲבִי הָאִישׁ הַצּוֹמֵחַ מִמְּךָ, / ‏נוֹשֵׂא זֶרַע אַהֲבָה / נוֹשֵׂא זֶרַע ‏פֻּרְעָנוּת..."‏

שירי ריפוי רבים בספר זה מפגישים אתכם עם הילד השש לקראתכם, מתגעגע להורה הזה, שהרי אתם אבי הילד הזה שפעמים רבות ננטש מכאב זיכרונות שאינכם יכולים להם. בשירי ריפוי הילד נוצרים מפגשים מכוננים עם הילד שבתוכנו. המפגשים מתרחשים בשדות הפתוחים של נפש. נשמה. תודעה. וללא גבולות מסומנים. באוויר הפתוח בחופש המוחלט...

פעמים רבות נשאלתי מדוע בחרתי בז'אנר השירה לכוח המרפא, שמא גם הסופרת שבי יכולה הייתה לכתוב אותו? בתשובתי אני נוטה לצטט את המשורר והסופר אלפרד דה מיסה, כי: "אדם נולד משורר, אדם נעשה סופר."

ועל כן אני מניחה כי המשוררת שבי בחרה, ומשום כך הספר הזה נכתב כשירה. בדיעבד הבינותי שלא מקרי הוא הדבר, הן השירה מרחשת ומתגשמת במעמקי התת-מודע ונוצרת יש מאין, ללא דמויות ועלילות המתווכות בין היוצר לקורא, היא עשויה מעצמה - עורה ובשרה, אף שהיא נתמכת לעיתים קרובות במוטיבים ישירים או מעורפלים, עיתים נשענת על מטפורות, דימויים ואסוציאציות. אך אלה נובעים ממנו, מהחומר ההיולי שממנו מתגלמת ונוצרת השירה. וזה גם כוחו של פיוט - בצמצום ובדיוק מרבי. כמעט זהה לנוסחה מדעית, לתרופה או חיסון לגוף מפני חולי ומגפה. נוסחה שתגרום טרנספורמציה מרגשת ומשחררת, והיא דקה כחוט השערה בעדינותה, מושלכת אל נבכי נפש, נשמה, תודעה לדלות מתוכנו קסמי ילדות נשכחים או עונג שדהה, ולצבוע אותם מחדש. אבל הם עיתים כניירות לקמוס לוכדים ומשקפים את שעין אנושית לא תראה - הכאב הסמוי מן העין וכוח השירה המרפא כמעבדה בוחנת כליות ולב.

‏"הָאֹשֶׁר לְעִתִּים מֵגִיחַ מִנּוּרָה עֲכוּרָה / שֶׁשָּׁכַחְתָּ דּוֹלֶקֶת בְּמִרְפֶּסֶת אֲחוֹרִית / וְלֹא זָכַרְתָּ שֶׁהַלֵּב פָּתוּחַ. / וְהֶאָרָה ‏מִתּוֹךְ אוֹר נָעוּל תָּאִיר פֶּתַע / אֶת שׁוּבו שֶׁל מַסְטֶר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ."

זהו תהליך שיריפוי בכוחה המרפא של השירה. בקוראכם אותם בנשימה הנכונה ובהנעת כוח החיים, ייעור בכם כאב ישן. געו בו בחמלה! געו בו בסליחה! געו בו בנדיבות! ונוע תנוע גם הפראנה - כוח החיים הקוסמי שניתן לנו. ותגלו שהגליד הכאב זה מכבר, ולא ידעתם. שנים נמנעתם ולא התקרבתם אל העצמי הזה. על כן הרחקתם מחשש שירטוט כאב. אני מאמינה כי בקריאה איטית המכוונת אל הלב, מלווה בנשימה מודעת, כמו קריאת מנטרות, יהיו שירי הריפוי מזור ונחמה. ובצומת המילים הכתובות יצא הילד מן החושך, להיוולד מחדש מתוככם בריא ובוגר, כי "הילד הוא אבי האיש", כתב המשורר ויליאם וודסוורד, שיעמוד נוכח הפחד והפגיעות שנצרבו בו, להיות נפש, נשמה, תודעה פועמות בבטחה בגופו הבריא.

‏"...הֲיִי רֶחֶם לַתִּינֹקֶת שֶׁהָיִית לְפָנִים / הֲיִי בְּזִקְנָתֵךְ אוֹתָהּ הַיַּלְדָּה / הֲיִי נִשְׁמַת כָּל בְּתוֹדָעָה ‏אֵינְסוֹפִית..."

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה מוגש בקטעי טקסט בהירים המתקשרים עימכם דרך ערוצי הנפש העמוקים. על כן בקריאה מדיטטיבית נושמת תחושו בזרימת מילות הנחמה היישר אל ליבכם הממתין לשיריפוי דרך האנרגיה הטבעית שלכם, ככוח חיים קוסמי המגיע ממני אליכם - משוררת, ישירה ואוהדת, ללא אגו וללא רהב.

ממני אליכם מלב אל לב
האם היה מעשה תקשור בכתיבת הספר? שאלתי עצמי לא פעם. שכן איני רואה עצמי מתקשרת במובן המקובל של חיבורים לישויות ערטילאיות ומסתוריות, ולא היו עימי ישויות מנחות, לא איצטגנינים לשאול ולהתייעץ ולא אייקונים להיאחז. ובכל זאת קרה דבר מה - שירי ריפוי הגיעו אלי ממקום כלשהו. אני סבורה שאולי זרמו אלי מבעד לזרם תודעה בלתי נשלטת, ועם זאת מובנת ומתוכננת. באו לעזרי אף עשרות שנות כתיבה וקריאה. בחרתי או נבחרתי לכתוב ספר זה בשירה, כי היא בעיניי המרגשת והטהורה מכל האמנויות, כצעקה ראשונה של תינוק או קריאת שחר מתוק של יום חדש. על כן היא מבטאת במדויק את כיוון האור שאליו הנכם חותרים, ומכל נקודת יציאה או כניסה שבה אתם נמצאים. כאלה הם שירי ריפוי, ביכולתם ובכוחם לנוע בתנועה מתמדת מכל מקום וזמן, מרישא לסיפא, מסיפא לרישא, ובמעגלים אנרגטיים פתוחים וסגורים כאחד, 360 מעלות של תנועה מתמדת.

"אֲנִי מַאֲזִינָה לָרִקּוּד בְּרַגְלַי / וּמְחוֹלֶלֶת אֶת הַצְּלִילִים בְּחַיַּי... מַכְנִיעָה תַּאֲוָתִי בַּהֲנָעַת הָרוּחַ / בְּנִשְׁמָתִי מַפְרִידָה ‏כְּאֵב / וְסוֹבֶבֶת בַּצְּלִיל הַמְּהַפְּנֵט. בַּמָּחוֹל הַמְּרַפֵּא."

נשמתי מילים שקמו לחיות בין דפים אלה בתנופה, בכוחה המרפא של השירה שילווה אתכם. וכל שהיה רַע יהיה כעֵר וכרֵעַ מטיב. על כן אני מכירה תודה עמוקה לשירה ולכוחה המלווה אותי משחר ילדותי, כמסד ותמיכה. היא חברתי. היא אמנותי והיא הריפוי הטבעי. לכן לאחר עשרות שנות כתיבת שירה, חשתי כי אני בשלה, בטוחה וצנועה לכתוב את כוחה המרפא של השירה לאיחוי הלב הכמה, לריפוי הנפש ולתודעת נשמתכם הגדולה, בחמלה ובנדיבות. כתיבה כתפילה, שיריפוי הוא כתפילת התמיד. הוא הכרומוזום המותנה בדנ"א של כל הדתות, המיתוסים, המסורות והשירות. מקדמת דנא ועד ימינו מתגלמת תפילה כשירה ושירה כתפילה. ראו שירת העם, שירת המקהלה, שירת מנטרות וקירטאן, שירת הודיה, שירת עולם, שירת רחוב, שירה דוברת ומדוברת, שירה מתנגנת ומולחנת. לכן התפילה בשירה מותנית בה, ברורה, מובנת או אניגמתית, אך תמיד מתגשמת בה ובלתי נדלית. גם אם חיינו על פי פחת, מתקיימת בנו שירה כתפילה, מתווה מסלול טבעי לחוויית חיים כאן, והמשכם בעולמות עליונים, אליהם תגיע הנשמה בבוא העת.

שירֵי ריפוי הם המדיטציה האלטרנטיבית של העידן החדש, באמצעותם נהיה נוכחים בין מחשבותינו לרגשותינו. על כן בעת הריפוי תחושו לעיתים הארה, כנורה חבויה הניצתת בליבכם פתע כמתוך החשכה.

"אַתְּ עוֹבֶרֶת אֶת קִירוֹת הָאוֹר. / שֶׁהָאוֹר יְסוֹדוֹ אוֹר, הֲוָיָה שְׁקֵטָה זְרוּיָה בּוֹ. / זֶהוּ הַבַּיִת הַנִּפְתָּח לְרִבּוֹא מְאוֹרוֹת, / ‏בַּמֵּמַד הָעֶלְיוֹן שֶׁל חֶמְלַת הַלֵּב הַמְּתַקֵּן / אֶת תֶּדֶר הַלֵּב הַמְּדֻיָּק."

המדיטציה המלווה את האור הזה, תפקידה לסמן גבולות, שלא נמעד לתוך פחד או חידלון. ובאמצעות שירי הריפוי אנו ממגרים את החשכה ואת הבורות הנובעת מן הפחד הקמאי ומאין אונים, לעיתים עד קיפאון, רעיעות ואיבוד שליטה. שירי הריפוי המלווים בהנעת הפראנה, משיבים את ניצחון הרוח כנגד הפחד ומסייעים להגיע לגבול העצמי. שם שוהה החרדה מפני הלא-נודע. אלה רגעי הריפוי המגיעים כהתגלמות שירית וגורמים לכם להיישיר מבט אל מול רגשותיכם. ברגע הזה מתחולל הדבר - השינוי המבריא והמיטיב במסע הרוחני אל תוך שדה הנפש הפתוח, בהתיידדות עם הכאב והפגיעות. והדרך אל הנדיבות וההארה גדלה בתוכנו כמו עלי כותרתו של פרח הלוטוס, להיות כאחד המאורות האנושיים בעת הטמעת שירי הריפוי, מדרך הסבל אל ההתעוררות.

כמו כאב הפוקד אפרוח הסודק בגופו הקטן את קליפת הביצה להיוולד, שכאב ולידה - כמו כאב בכאב ירפאו, ועם מנטרת הנשימות המלוות המניעות את הפראנה, תבוא הארה.

"...מִמַּעֲמַקֵּי הַמֶּדִיטַצְיָה יִפְרַח לוֹטוּס הַדַּעַת / שֶׁבֵּין אֱמֶת לְבֵין שֶׁאֵינוֹ... / וְהַדַּעַת בְּוִתּוּר חֵפֶץ שֶׁאֵין בּוֹ חֵפֶץ / ‏לִשְׁלֵמוּת. לְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ."

שירי הריפוי נכתבו במשך כשנתיים. לפעמים חשתי כי זרוע אחרת מניעה את אצבעותיי, ואור עומד מעלי, מכוון את דעתי, מדייק ברגשותיי ומזכך בי הארה להפיק מיטב מיכולתי ומנדיבותי, מראשון שירי הריפוי ועד לאחרון.

מי ייתן וסוד הריפוי הזה ימלא את ליבכם אור ושמחת חיים. יבריח צער ויפיג כאב. וכבני נפש, נשמה, תודעה, חיו בחמלה ובנדיבות הלב, עד שיתמוססו האגו והאנוכיות. ויתקיימו דברי שרי ראמקרישנה: "כי צרות מגיעות לסופן כשהאגו מת."

שיריפוי - כוחה המרפא של השירה הוא הוכחה לתהודת נפש, נשמה, תודעה. ובאין פחד, תבוא שמחה אמיתית. כאן מקומה!

אני מאחלת לכם קריאה נעימה,

קריאה מבריאה.

שלכם

ציפי שחרור

1 פראנה - בהינדית כוח החיים. המונח מתייחס באופן קולקטיבי לכל האנרגיה הקוסמית הקיימת ביקום.