חידת התאומים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חידת התאומים
מכר
מאות
עותקים
חידת התאומים
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

חידת התאומים

1.3 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

סנדרין דטומב, ילידת 1971, היא מחברת ספרי מתח שהיו כולם לרבי־מכר בצרפת. חידת התאומים הוא ספרה הראשון הרואה אור בעברית.

תקציר

"ספר ממכר ועוצר נשימה שאי אפשר להפסיק לקרוא בו, אפוף אווירה מכשפת וכתיבה חדה כתער" – מישל בוסי

אוגוסט 1989. סולן ורפאל, תאומים בני אחת־עשרה מהכפר פיולנק נעלמים במהלך פסטיבל השום העממי. כעבור שלושה חודשים מוצאים רק אחד מהם. בתור גופה.

יוני 2018. ילדים חדשים נעדרים בפיולנק. הסיפור מתחיל מחדש כמו הד מקאברי לאירועים שהתרחשו כמעט שלושים שנה קודם לכן, והטירוף משתולל בעיירה. התקווה היחידה לאיתור הילדים תלויה בהבנת מה שאירע לסולן ורפאל, אך גם הערת הזיכרונות האיומים מרבצם היא משחק מסוכן.

סנדרין דטומב, ילידת 1971, היא מחברת ספרי מתח שהיו כולם לרבי־מכר בצרפת. חידת התאומים הוא ספרה הראשון הרואה אור בעברית.

פרק ראשון

פרולוג

1 בספטמבר 1989

"...על פי משרד התחבורה מומלץ לכל האופנוענים להימנע מנסיעה בכבישים הראשיים בין השעות עשר בבוקר ושש בערב. צפוי עומס בראשון.

"והרי החדשות: עדיין אין זכר לתאומים מפיולנק, שני ילדים בני אחת־עשרה שנעלמו בשבת שעברה במהלך פסטיבל השום הנחגג כמדי שנה בסוף השבוע האחרון של אוגוסט. החיפושים של משטרת אורנז' יתחדשו מחר החל מהשעה עשר בבוקר. שליחנו המיוחד, מתייה בוטו, הצליח לאסוף עדויות מכמה שכנים המתכננים להשתתף בחיפושים..."

11 בנובמבר 1989

"...תודה לאוליבייה יאן וברטראן קורט על התמונות האלה. לרגל המאורע, ערוץ אנטן 2 ישדר הערב סרט תיעודי מהארכיון שעוקב אחרי שלבי הקמת חומת ברלין, ואחריו משדר מיוחד שבמהלכו ננסה להסביר לכם את הסוגיות הפוליטיות והכלכליות שגרמניה תיאלץ להתמודד איתן.

"וכעת לחדשות: בתיק התאומים מפיולנק חלה הבוקר תפנית טרגית. מתברר כי גופתה של סולן הקטנה נמצאה בבית הקברות של כנסיית סן־מישל דה קסטלס ליד אושו, פחות מעשרה קילומטרים מהמקום שבו נראתה בפעם האחרונה. מבדיקות ראשוניות של תחנת המשטרה עולה כי הילדה מתה לפני פחות מעשרים וארבע שעות. הצלחנו לדבר עם גנן הקהילה שחשף את התגלית המבעיתה. האיש הנסער השווה את סולן הקטנה למלאך. היא לבשה שמלה לבנה, נזר פרחים היה בשערה ולמרות הקור, היא נראתה שלווה כל כך שבתחילה היה נדמה לו שהיא ישנה. הוא זיהה את פניה של הילדה הנעדרת על פי דיוקנה שעדיין מופץ בכל רחבי האזור. נכון לשעה זו אחיה התאום טרם אותר, אבל ברור שהתגלית האיומה הזאת תחדש את החקירה, בתקווה שאפשר יהיה לעשות שימוש בממצאים החדשים..."

1 בינואר 1990

"...מאה תשעים ושבע מכוניות שרופות נספרו באזור זה בלבד. משרד המחוז מבקש לציין שהמספר פחת במעט יחסית לשנה שעברה.

"מן הראוי לציין מעשה ונדליזם נוסף שקרה במהלך ערב השנה החדשה, אך הפעם לא נגרם כתוצאה ממסיבה או מאלכוהול: תושבי פיולנק, כפר השוכן בווקלוז, מצאו כתובות נאצה בחזית בניין מועצת הכפר. המילים, שרוססו בצבע אדום כדם, האשימו את הרשויות ברפיון יד בנוגע לחיפושים אחרי רפאל, התאום מפיולנק, שעל אודותיו לא נודע דבר. חקירת רצח אחותו נותרה לא מפוענחת, אבל הבה נזכור שמשטרת אורנז' מתקשה לגלות אופטימיות באשר לגורלו של הילד בן האחת־עשרה."

14 בפברואר 1996

"...הפסטיבל הפופולרי עד מאוד בצדו האחר של האוקיינוס האטלנטי מעורר מחלוקת בקרבנו, הצרפתים. למעשה, גם אם ארוחה לשניים במסעדה או מתנה קטנה אינן מספקות את בנות המין היפה, מדגם הרחוב שאתם עומדים לראות מלמד אותנו שגברים אינם מחזיקים בעמדה זו ורואים בחג האהבה הזה עניין מסחרי לפני הכול...

"תודה לך, אלן פור, על התמונות האלה. נחזור לנושא שעליו דיברנו בתחילת השבוע. ביום שני תוגש בקשה על ידי ויקטור לסאז' לחידוש חקירת הירצחה של בתו סולן והיעלמות בנו רפאל. שבע שנים לאחר המעשה, האיש מוכן להוציא מהקבר את גופת בתו הקטנה על מנת שתילקח ממנה דגימת די־אן־אי. יש לומר שהמשטרה משתמשת בטכניקה הזאת יותר ויותר מזה שנה ושמקרים רבים פוענחו באמצעותה תוך זמן קצר. איתנו באולפן מישל שבלה, שינסה להסביר את טכניקת הדי־אן־אי המיטוכונדריאלי — אני מקווה שאני מבטא את זה נכון — ויסביר לנו עד כמה היא מהפכנית בתחום המשפט הפלילי."

31 באוגוסט 2009

"לשר החינוך שנכנס לתפקידו לפני חודשיים בלבד צפויה חזרה סוערת מעט ללימודים. מר לוק שאטל יתארח באולפננו מחר כדי להסביר מה ישתנה עבור ילדינו השנה ולענות לשאלות המאזינים.

"היום בשעה שלוש תיערך הלווייתה של לוס לסאז', אמם של התאומים מפיולנק. לוס לסאז' התאבדה ביום רביעי שעבר בביתה, עשרים שנה בדיוק לאחר היעלמות ילדיה. להזכירכם, גופתה של סולן הקטנה נתגלתה חודשיים וחצי לאחר ההיעלמות ורציחתה מעולם לא פוענחה. אחיה רפאל טרם אותר. צעדת מחאה תתקיים בכפר פיולנק מיד לאחר הטקס. המארגנים מצפים ליותר מעשרת אלפים איש, פי שניים מגודל אוכלוסייתה של פיולנק, ומקווים להעלות על נס את הפרשייה העגומה שאיש אינו מתכוון לשכוח באזור. ויקטור לסאז', אבי התאומים, יוביל את הצעדה."

21 ביוני 2018

"...על אף האמצעים שננקטו על ידי המשטרה לפני יומיים, אין עדיין שום זכר לנדיה ורנואה הקטנה. הילדה בת האחת־עשרה נראתה לאחרונה בחזית בית ספרה, לה רוקה, בפיולנק. נדיה, שבדרך כלל חוזרת הביתה עם שתיים מחברותיה, אמרה שיש לה בדיקה אצל הרופא ופנתה לכיוון הנגדי. מאז נעלמו עקבותיה. יש לציין שההיעלמות מעלה זיכרונות מרים בקרב תושבי הכפר. אכן, לפני עשרים ותשע שנים וחודש, בקירוב, נעלמו התאומים מפיולנק, סולן ורפאל. נקווה שגורלה של נדיה הקטנה לא יהיה זהה לזה של סולן, שרציחתה טרם פוענחה בעוד חוק ההתיישנות יחול על עבירת הרצח החל מהחודש הבא.

"לסיום, כדי לחתום את התוכנית בנימה עליזה או כמעט עליזה, פסטיבל המוזיקה השלושים ייערך תחת שמיים גשומים ברוב חלקי צרפת. עובדה זו אינה עוצרת את המוזיקאים הצעירים שפגש כתבנו פלורן תומא. אליך, פלורן..."

1

ז'אן לא התיק את מבטו מוויקטור לסאז' וחיכה להסבר שלא הגיע. עמיתיו לשעבר במשטרת אורנז' עשו לו טובה כשאיפשרו לו לשבת מול האיש שהכיר כמעט שלושים שנה והיה עכשיו במעצר משטרתי. ויקטור הוא זה שדרש את נוכחותו. אחרי כל השנים האלה, אבי התאומים עדיין בטח בו וז'אן לא היה בטוח שבצדק.

"תגיד לי שאין לך שום קשר להיעלמות של נדיה הקטנה."

"איך אתה מעז לשאול אותי שאלה כזאת?" ענה ויקטור ברפיון.

ז'אן לא הכיר את ההתנהגות הזאת. היא היתה חדשה. ויקטור לסאז' היה איש זועם כבר שלושה עשורים. אדם מרדן, פרובוקטיבי, לפעמים אפילו בעל אישיות לעומתית, אבל אף פעם לא אדם מובס. ז'אן כעס על עצמו ששאל אבל המצב כבר היה לרעתו וההתעלמות מכך לא הועילה לו.

"למה קראת לי?"

"אתה יודע היטב שהם לא יקשיבו לי. אני החשוד האידיאלי. אני נאבק כבר חודשים כדי שחוק ההתיישנות לא יחול על הרצח של סולן והנה עוד ילדה שנחטפת לפני התאריך הגורלי. החוקרים יצטרכו בוודאות לפתוח מחדש את התיק שלי. גם אם החברים שלך הם לא העפרונות הכי מחודדים בקלמר, לא צריך ללכת רחוק. אני הראשון שמרוויח מהפשע. במקומם, אפילו אני הייתי עוצר אותי."

ז'אן חייך. ויקטור מעולם לא הסתיר את הבוז שרחש ללובשי המדים מאז שהכירו לראשונה ואי אפשר היה להאשים אותו. שני ילדיו נעלמו, בתו לנצח וכך אולי גם בנו, אולם איש לא הצליח לספק לו אפילו הסבר קלוש. ז'אן וימה לא הבין למה הוא, שניהל את החקירה בזמנו, זכה למעט יותר אהדה.

"יש להם ראיות נוספות," אמר ז'אן בעל כורחו. "הם מצאו סיכת ראש שהיתה שייכת לילדה בסלון שלך."

"נדיה באה לבקר אותי מפעם לפעם."

"מה זאת אומרת היא באה לבקר אותך? ממתי? דיברת על זה עם הקולגות שלי?"

"כדי שיחשבו שאני אשמאי זקן? בשום פנים ואופן, תודה."

"תסביר לי למה נדיה ביקרה אצלך," התעקש ז'אן באי־נוחות.

"תירגע, ז'אנו, זה לא מה שאתה חושב. אין בכך שום דבר סוטה. ברור שפסיכולוג בגרוש יגיד לך שעשיתי העברה רגשית אל הקטנה, אבל אני נשבע שזה לא הסיפור. נדיה ידעה על הסיפור שלנו לפרטי פרטים. היא רצתה לקיים הרצאה על סולן. מצגת לסוף השנה. אתה יודע, מעין עבודת חקר שצריך להרצות עליה בפני כל הכיתה. הילדה החליטה שכולם בגילה צריכים לדעת מה קרה למשפחה שלי. מטלת זיכרון, במובן מסוים. אתה יודע שהיה לה לב טוב והיא היתה בוגרת לגילה."

"למה אתה מדבר עליה בלשון עבר?" קטע אותו ז'אן בחדות מופרזת בניגוד לרצונו.

"אתה צודק," לחש ויקטור. "אני כנראה באמת עושה את ההעברה המזורגגת הזאת. תקשיב, ז'אן, אני לא יודע מה קרה לילדה, אבל אני נשבע לך שאהיה הראשון לחפש אותה אם ייתנו לי לצאת מכאן. אל תחשוב שארגיש פחות בודד אם יקרה לה משהו. אי אפשר לחלוק כאב. הבנתי את זה עם הזמן."

ז'אן הביט באיש שהעריץ בסתר מאז ומתמיד. ויקטור נאבק כמו שד לאורך השנים כדי שהצדק ייעשה, כדי שלא ישכחו אותו ואת ילדיו. אפילו ההתאבדות של אשתו לא הרוותה את צימאונו לאמת. ויקטור לסאז' הקדיש את כל זמנו הפנוי לחיפוש אחר הפגם שיאפשר לו לעורר רעידת אדמה. הוא קרא את כל כתבי העת המדעיים כדי למצוא טכנולוגיות חדשות שהחוקרים יוכלו להשתמש בהן לתיק שלו. משם הוא קיבל את הרעיון לגבי הדי־אן־אי כשהמשטרה עדיין גיששה בנושא. למרבה הצער, ויקטור הוציא מהקבר את בתו הקטנה לשווא. הבדיקות לא היו חד־משמעיות וויקטור נאלץ שוב לנהוג באיפוק. הוא הקים עמותה לזכרה של סולן שהיו בה לא מעט חברים בשנים הראשונות אבל הם התפזרו עם הזמן. כשפייסבוק הופיע, ויקטור מיד קנה מחשב כדי לפתוח לעצמו חשבון. הוא הבין מזמן את כוחם של אמצעי התקשורת. מהלכו המבריק בבניין המועצה, אשר שודר בטלוויזיה כמעט שלושים שנה קודם לכן, הביא לו תמיכה מזרים רבים ברחבי צרפת. לכן ויקטור ניצל את הכלים החדשים שעמדו לרשותו, הרשתות החברתיות. הפרופיל שלו צבר קרוב לחמשת אלפים חברים. הוא לא הכיר אף אחד מהם באופן אישי אבל זה לא מנע ממנו לפנות לעזרתם כשרצה להזכיר לרשויות שהתיק טרם נסגר. עד כה, אף מאמץ לא זכה לגמול, ובשל כך ז'אן העריץ אותו. האלמן שהיה כעת ללא ילדים מעולם לא ויתר.

"הקולגות שלי אמרו לי שלא היה לך אליבי לשעת היעלמותה," אמר כעבור כמה רגעים.

"מתי תפסיק לקרוא להם קולגות?" השיב ויקטור. "עברו כמעט עשר שנים מאז שתלית את המדים."

"אתה יודע מה אומרים: פעם שוטר, תמיד..."

"בחיים לא שמעתי את זה!"

"אולי המצאתי את זה," הודה ז'אן בחינניות. "אבל נחזור לאליבי שלך, בסדר?"

"מה אתה רוצה שאגיד לך שלא אמרתי להם כבר? הייתי בבית. לבד. כמו כל יום בשבוע מאז שלוס החליטה לכרוך לעצמה חבל על הצוואר."

"אף אחד לא ראה אותך באותו יום?"

"איזה חלק במילה 'לבד' לא הבנת?"

"תהיה רציני, בבקשה. אולי התקשרת? או הזמנת סרט ב־וִוי־או־די?"

"אחר הצהריים?"

"תעשה מאמץ, ויקטור! אם עוד לא הבנת, אני מנסה לעזור לך."

ויקטור חשב ברצינות על השאלה אבל בסוף ניענע את ראשו משמאל לימין.

"לבד בחוסר מעש. הנאשם המושלם!"

"לא נראה לי שאתה קולט את חומרת המצב!" התרגז ז'אן.

"להפך," אמר ויקטור בקרירות. "אם יש מישהו שקולט את חומרת המצב, זה אני! בזמן שאתה ואני מקשקשים לנו והקולגות שלך, כפי שאתה קורא להם, צוברים ראיות מפוקפקות מזורגגות אף אחד לא מחפש את נדיה הקטנה."

"אתה טועה! אסור לך להגיד דבר כזה. כולם דרוכים. הבית והגינה שלך כבר נסרקו, ובזמן שאנחנו מדברים, הם פשטו על הכרמים שלך."

"אני מקווה שאלוהים יגן על הילדה הזאת, ז'אן, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה!"

סנדרין דטומב, ילידת 1971, היא מחברת ספרי מתח שהיו כולם לרבי־מכר בצרפת. חידת התאומים הוא ספרה הראשון הרואה אור בעברית.

עוד על הספר

חידת התאומים סנדרין דטומב

פרולוג

1 בספטמבר 1989

"...על פי משרד התחבורה מומלץ לכל האופנוענים להימנע מנסיעה בכבישים הראשיים בין השעות עשר בבוקר ושש בערב. צפוי עומס בראשון.

"והרי החדשות: עדיין אין זכר לתאומים מפיולנק, שני ילדים בני אחת־עשרה שנעלמו בשבת שעברה במהלך פסטיבל השום הנחגג כמדי שנה בסוף השבוע האחרון של אוגוסט. החיפושים של משטרת אורנז' יתחדשו מחר החל מהשעה עשר בבוקר. שליחנו המיוחד, מתייה בוטו, הצליח לאסוף עדויות מכמה שכנים המתכננים להשתתף בחיפושים..."

11 בנובמבר 1989

"...תודה לאוליבייה יאן וברטראן קורט על התמונות האלה. לרגל המאורע, ערוץ אנטן 2 ישדר הערב סרט תיעודי מהארכיון שעוקב אחרי שלבי הקמת חומת ברלין, ואחריו משדר מיוחד שבמהלכו ננסה להסביר לכם את הסוגיות הפוליטיות והכלכליות שגרמניה תיאלץ להתמודד איתן.

"וכעת לחדשות: בתיק התאומים מפיולנק חלה הבוקר תפנית טרגית. מתברר כי גופתה של סולן הקטנה נמצאה בבית הקברות של כנסיית סן־מישל דה קסטלס ליד אושו, פחות מעשרה קילומטרים מהמקום שבו נראתה בפעם האחרונה. מבדיקות ראשוניות של תחנת המשטרה עולה כי הילדה מתה לפני פחות מעשרים וארבע שעות. הצלחנו לדבר עם גנן הקהילה שחשף את התגלית המבעיתה. האיש הנסער השווה את סולן הקטנה למלאך. היא לבשה שמלה לבנה, נזר פרחים היה בשערה ולמרות הקור, היא נראתה שלווה כל כך שבתחילה היה נדמה לו שהיא ישנה. הוא זיהה את פניה של הילדה הנעדרת על פי דיוקנה שעדיין מופץ בכל רחבי האזור. נכון לשעה זו אחיה התאום טרם אותר, אבל ברור שהתגלית האיומה הזאת תחדש את החקירה, בתקווה שאפשר יהיה לעשות שימוש בממצאים החדשים..."

1 בינואר 1990

"...מאה תשעים ושבע מכוניות שרופות נספרו באזור זה בלבד. משרד המחוז מבקש לציין שהמספר פחת במעט יחסית לשנה שעברה.

"מן הראוי לציין מעשה ונדליזם נוסף שקרה במהלך ערב השנה החדשה, אך הפעם לא נגרם כתוצאה ממסיבה או מאלכוהול: תושבי פיולנק, כפר השוכן בווקלוז, מצאו כתובות נאצה בחזית בניין מועצת הכפר. המילים, שרוססו בצבע אדום כדם, האשימו את הרשויות ברפיון יד בנוגע לחיפושים אחרי רפאל, התאום מפיולנק, שעל אודותיו לא נודע דבר. חקירת רצח אחותו נותרה לא מפוענחת, אבל הבה נזכור שמשטרת אורנז' מתקשה לגלות אופטימיות באשר לגורלו של הילד בן האחת־עשרה."

14 בפברואר 1996

"...הפסטיבל הפופולרי עד מאוד בצדו האחר של האוקיינוס האטלנטי מעורר מחלוקת בקרבנו, הצרפתים. למעשה, גם אם ארוחה לשניים במסעדה או מתנה קטנה אינן מספקות את בנות המין היפה, מדגם הרחוב שאתם עומדים לראות מלמד אותנו שגברים אינם מחזיקים בעמדה זו ורואים בחג האהבה הזה עניין מסחרי לפני הכול...

"תודה לך, אלן פור, על התמונות האלה. נחזור לנושא שעליו דיברנו בתחילת השבוע. ביום שני תוגש בקשה על ידי ויקטור לסאז' לחידוש חקירת הירצחה של בתו סולן והיעלמות בנו רפאל. שבע שנים לאחר המעשה, האיש מוכן להוציא מהקבר את גופת בתו הקטנה על מנת שתילקח ממנה דגימת די־אן־אי. יש לומר שהמשטרה משתמשת בטכניקה הזאת יותר ויותר מזה שנה ושמקרים רבים פוענחו באמצעותה תוך זמן קצר. איתנו באולפן מישל שבלה, שינסה להסביר את טכניקת הדי־אן־אי המיטוכונדריאלי — אני מקווה שאני מבטא את זה נכון — ויסביר לנו עד כמה היא מהפכנית בתחום המשפט הפלילי."

31 באוגוסט 2009

"לשר החינוך שנכנס לתפקידו לפני חודשיים בלבד צפויה חזרה סוערת מעט ללימודים. מר לוק שאטל יתארח באולפננו מחר כדי להסביר מה ישתנה עבור ילדינו השנה ולענות לשאלות המאזינים.

"היום בשעה שלוש תיערך הלווייתה של לוס לסאז', אמם של התאומים מפיולנק. לוס לסאז' התאבדה ביום רביעי שעבר בביתה, עשרים שנה בדיוק לאחר היעלמות ילדיה. להזכירכם, גופתה של סולן הקטנה נתגלתה חודשיים וחצי לאחר ההיעלמות ורציחתה מעולם לא פוענחה. אחיה רפאל טרם אותר. צעדת מחאה תתקיים בכפר פיולנק מיד לאחר הטקס. המארגנים מצפים ליותר מעשרת אלפים איש, פי שניים מגודל אוכלוסייתה של פיולנק, ומקווים להעלות על נס את הפרשייה העגומה שאיש אינו מתכוון לשכוח באזור. ויקטור לסאז', אבי התאומים, יוביל את הצעדה."

21 ביוני 2018

"...על אף האמצעים שננקטו על ידי המשטרה לפני יומיים, אין עדיין שום זכר לנדיה ורנואה הקטנה. הילדה בת האחת־עשרה נראתה לאחרונה בחזית בית ספרה, לה רוקה, בפיולנק. נדיה, שבדרך כלל חוזרת הביתה עם שתיים מחברותיה, אמרה שיש לה בדיקה אצל הרופא ופנתה לכיוון הנגדי. מאז נעלמו עקבותיה. יש לציין שההיעלמות מעלה זיכרונות מרים בקרב תושבי הכפר. אכן, לפני עשרים ותשע שנים וחודש, בקירוב, נעלמו התאומים מפיולנק, סולן ורפאל. נקווה שגורלה של נדיה הקטנה לא יהיה זהה לזה של סולן, שרציחתה טרם פוענחה בעוד חוק ההתיישנות יחול על עבירת הרצח החל מהחודש הבא.

"לסיום, כדי לחתום את התוכנית בנימה עליזה או כמעט עליזה, פסטיבל המוזיקה השלושים ייערך תחת שמיים גשומים ברוב חלקי צרפת. עובדה זו אינה עוצרת את המוזיקאים הצעירים שפגש כתבנו פלורן תומא. אליך, פלורן..."

1

ז'אן לא התיק את מבטו מוויקטור לסאז' וחיכה להסבר שלא הגיע. עמיתיו לשעבר במשטרת אורנז' עשו לו טובה כשאיפשרו לו לשבת מול האיש שהכיר כמעט שלושים שנה והיה עכשיו במעצר משטרתי. ויקטור הוא זה שדרש את נוכחותו. אחרי כל השנים האלה, אבי התאומים עדיין בטח בו וז'אן לא היה בטוח שבצדק.

"תגיד לי שאין לך שום קשר להיעלמות של נדיה הקטנה."

"איך אתה מעז לשאול אותי שאלה כזאת?" ענה ויקטור ברפיון.

ז'אן לא הכיר את ההתנהגות הזאת. היא היתה חדשה. ויקטור לסאז' היה איש זועם כבר שלושה עשורים. אדם מרדן, פרובוקטיבי, לפעמים אפילו בעל אישיות לעומתית, אבל אף פעם לא אדם מובס. ז'אן כעס על עצמו ששאל אבל המצב כבר היה לרעתו וההתעלמות מכך לא הועילה לו.

"למה קראת לי?"

"אתה יודע היטב שהם לא יקשיבו לי. אני החשוד האידיאלי. אני נאבק כבר חודשים כדי שחוק ההתיישנות לא יחול על הרצח של סולן והנה עוד ילדה שנחטפת לפני התאריך הגורלי. החוקרים יצטרכו בוודאות לפתוח מחדש את התיק שלי. גם אם החברים שלך הם לא העפרונות הכי מחודדים בקלמר, לא צריך ללכת רחוק. אני הראשון שמרוויח מהפשע. במקומם, אפילו אני הייתי עוצר אותי."

ז'אן חייך. ויקטור מעולם לא הסתיר את הבוז שרחש ללובשי המדים מאז שהכירו לראשונה ואי אפשר היה להאשים אותו. שני ילדיו נעלמו, בתו לנצח וכך אולי גם בנו, אולם איש לא הצליח לספק לו אפילו הסבר קלוש. ז'אן וימה לא הבין למה הוא, שניהל את החקירה בזמנו, זכה למעט יותר אהדה.

"יש להם ראיות נוספות," אמר ז'אן בעל כורחו. "הם מצאו סיכת ראש שהיתה שייכת לילדה בסלון שלך."

"נדיה באה לבקר אותי מפעם לפעם."

"מה זאת אומרת היא באה לבקר אותך? ממתי? דיברת על זה עם הקולגות שלי?"

"כדי שיחשבו שאני אשמאי זקן? בשום פנים ואופן, תודה."

"תסביר לי למה נדיה ביקרה אצלך," התעקש ז'אן באי־נוחות.

"תירגע, ז'אנו, זה לא מה שאתה חושב. אין בכך שום דבר סוטה. ברור שפסיכולוג בגרוש יגיד לך שעשיתי העברה רגשית אל הקטנה, אבל אני נשבע שזה לא הסיפור. נדיה ידעה על הסיפור שלנו לפרטי פרטים. היא רצתה לקיים הרצאה על סולן. מצגת לסוף השנה. אתה יודע, מעין עבודת חקר שצריך להרצות עליה בפני כל הכיתה. הילדה החליטה שכולם בגילה צריכים לדעת מה קרה למשפחה שלי. מטלת זיכרון, במובן מסוים. אתה יודע שהיה לה לב טוב והיא היתה בוגרת לגילה."

"למה אתה מדבר עליה בלשון עבר?" קטע אותו ז'אן בחדות מופרזת בניגוד לרצונו.

"אתה צודק," לחש ויקטור. "אני כנראה באמת עושה את ההעברה המזורגגת הזאת. תקשיב, ז'אן, אני לא יודע מה קרה לילדה, אבל אני נשבע לך שאהיה הראשון לחפש אותה אם ייתנו לי לצאת מכאן. אל תחשוב שארגיש פחות בודד אם יקרה לה משהו. אי אפשר לחלוק כאב. הבנתי את זה עם הזמן."

ז'אן הביט באיש שהעריץ בסתר מאז ומתמיד. ויקטור נאבק כמו שד לאורך השנים כדי שהצדק ייעשה, כדי שלא ישכחו אותו ואת ילדיו. אפילו ההתאבדות של אשתו לא הרוותה את צימאונו לאמת. ויקטור לסאז' הקדיש את כל זמנו הפנוי לחיפוש אחר הפגם שיאפשר לו לעורר רעידת אדמה. הוא קרא את כל כתבי העת המדעיים כדי למצוא טכנולוגיות חדשות שהחוקרים יוכלו להשתמש בהן לתיק שלו. משם הוא קיבל את הרעיון לגבי הדי־אן־אי כשהמשטרה עדיין גיששה בנושא. למרבה הצער, ויקטור הוציא מהקבר את בתו הקטנה לשווא. הבדיקות לא היו חד־משמעיות וויקטור נאלץ שוב לנהוג באיפוק. הוא הקים עמותה לזכרה של סולן שהיו בה לא מעט חברים בשנים הראשונות אבל הם התפזרו עם הזמן. כשפייסבוק הופיע, ויקטור מיד קנה מחשב כדי לפתוח לעצמו חשבון. הוא הבין מזמן את כוחם של אמצעי התקשורת. מהלכו המבריק בבניין המועצה, אשר שודר בטלוויזיה כמעט שלושים שנה קודם לכן, הביא לו תמיכה מזרים רבים ברחבי צרפת. לכן ויקטור ניצל את הכלים החדשים שעמדו לרשותו, הרשתות החברתיות. הפרופיל שלו צבר קרוב לחמשת אלפים חברים. הוא לא הכיר אף אחד מהם באופן אישי אבל זה לא מנע ממנו לפנות לעזרתם כשרצה להזכיר לרשויות שהתיק טרם נסגר. עד כה, אף מאמץ לא זכה לגמול, ובשל כך ז'אן העריץ אותו. האלמן שהיה כעת ללא ילדים מעולם לא ויתר.

"הקולגות שלי אמרו לי שלא היה לך אליבי לשעת היעלמותה," אמר כעבור כמה רגעים.

"מתי תפסיק לקרוא להם קולגות?" השיב ויקטור. "עברו כמעט עשר שנים מאז שתלית את המדים."

"אתה יודע מה אומרים: פעם שוטר, תמיד..."

"בחיים לא שמעתי את זה!"

"אולי המצאתי את זה," הודה ז'אן בחינניות. "אבל נחזור לאליבי שלך, בסדר?"

"מה אתה רוצה שאגיד לך שלא אמרתי להם כבר? הייתי בבית. לבד. כמו כל יום בשבוע מאז שלוס החליטה לכרוך לעצמה חבל על הצוואר."

"אף אחד לא ראה אותך באותו יום?"

"איזה חלק במילה 'לבד' לא הבנת?"

"תהיה רציני, בבקשה. אולי התקשרת? או הזמנת סרט ב־וִוי־או־די?"

"אחר הצהריים?"

"תעשה מאמץ, ויקטור! אם עוד לא הבנת, אני מנסה לעזור לך."

ויקטור חשב ברצינות על השאלה אבל בסוף ניענע את ראשו משמאל לימין.

"לבד בחוסר מעש. הנאשם המושלם!"

"לא נראה לי שאתה קולט את חומרת המצב!" התרגז ז'אן.

"להפך," אמר ויקטור בקרירות. "אם יש מישהו שקולט את חומרת המצב, זה אני! בזמן שאתה ואני מקשקשים לנו והקולגות שלך, כפי שאתה קורא להם, צוברים ראיות מפוקפקות מזורגגות אף אחד לא מחפש את נדיה הקטנה."

"אתה טועה! אסור לך להגיד דבר כזה. כולם דרוכים. הבית והגינה שלך כבר נסרקו, ובזמן שאנחנו מדברים, הם פשטו על הכרמים שלך."

"אני מקווה שאלוהים יגן על הילדה הזאת, ז'אן, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה!"