לנשוף את הצעקה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לנשוף את הצעקה

לנשוף את הצעקה

ספר מודפס

עוד על הספר

תמר וולף מונזון

מחקריה של פרופ' תמר וולף-מונזון מתמקדים בשירה שנכתבה במחצית הראשונה של המאה העשרים, מתוך מעקב אחר תהליכים היסטוריים, סוציו-ספרותיים, תרבותיים ולשוניים, והשפעותיהם על גיבוש הביוגרפיה הרוחנית של יוצרים ועל עיצוב מאפייניה הפואטיים של עבודתם הספרותית. כתבה מחקרים רבים אודות שירתו של אורי צבי גרינברג והזיקה בינה לבן כתיבתו הפובליציסטית, בתחום אמצעי הארגון הלשוניים של הטקסט, אך גם כתופעה תרבותית-אסתטית רחבה יותר. עורכת ביחד עם פרופ' אבידב ליפסקר את סדרת המחקרים והתעודות על אורי צבי גרינברג, הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. משמשת עורכת אחראית של כתב העת 'בקורת ופרשנות'. מייסדת ומנהלת של ארכיון המשורר יעקב אורלנד. בשנת 2016 יצא לאור ספרה המונוגרפי בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות (מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות), המברר את מקומו של יעקב אורלנד ואת רישומו על מפת התרבות הישראלית בין יישוב למדינה, מתוך קֶשֶב לתדרים השונים בהם יצר – בשירה הלירית, בשירי הזמר, בתרגומים, בדרמה ובכתיבה המסאית – ומתוך מעקב אחר הדיאלוג התוך-טקסטואלי המתקיים בין יצירותיו בז'אנרים השונים. פרופ' תמר וולף-מונזון כיהנה כראש המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן בשנים 2014-2012.

תקציר

נוכחותו המרשימה והמתמדת של מירון ח. איזקסון בתודעה התרבותית הישראלית והמקום הייחודי של יצירתו בשירה ובפרוזה הישראלית בארבעת העשורים האחרונים, עוררו לאורך השנים עניין ותהודה בביקורת. עם זאת, קיים חֶסֶר בסקירה שיטתית של יצירתו, העומדת על מאפייניה התמאטיים, הרטוריים  והלשוניים-סגנוניים, בפרט של יצירתו השירית.

הקובץ לִנְשֹׁף אֶת הַצְּעָקָה - מחקרים על יצירתו של מירון ח. איזקסון, אשר כולל שבעה-עשר מאמרים ומסות, שנכתבו על ידי חוקרים, משוררים וסופרים על שירתו של איזקסון ועל כתיבתו בפרוזה, מבקש לענות על החֶסֶר הקיים, ולכנס לראשונה יחד מבחר מקיף של מאמרים על יצירתו.

מקריאת המאמרים מצטיירת יצירתו ובפרט זו השירית כחטיבה ספרותית מובחנת וייחודית בספרות הישראלית, שיש לה תווי זהות והיכר אופייניים. מאמרי הקובץ חושפים את צפניה הפואטיים המרכזיים של יצירתו השירית, ואת אופן התבוננותו הייחודי בעצמו, בבני משפחתו, ביחסים בין בני אדם, ובמשמעותם של חפצים ואברי גוף – לעיתים בדרך של העברה רגשית ולעיתים כמטונימיה לבני האדם. מאמרי הספר בוחנים את מבנה העומק התמאטי של שירה זו, ואת דרכי הארגון הרטוריים שהיא מפעילה.

עורכת הקובץ, פרופ' תמר וולף-מונזון מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, היא עורכת כתב העת ביקורת ופרשנות. מחקריה מתמקדים בשירה העברית שנכתבה במאה העשרים בהקשריה ההיסטוריים, הסוציו-ספרותיים, התרבותיים והלשוניים

תמר וולף מונזון

מחקריה של פרופ' תמר וולף-מונזון מתמקדים בשירה שנכתבה במחצית הראשונה של המאה העשרים, מתוך מעקב אחר תהליכים היסטוריים, סוציו-ספרותיים, תרבותיים ולשוניים, והשפעותיהם על גיבוש הביוגרפיה הרוחנית של יוצרים ועל עיצוב מאפייניה הפואטיים של עבודתם הספרותית. כתבה מחקרים רבים אודות שירתו של אורי צבי גרינברג והזיקה בינה לבן כתיבתו הפובליציסטית, בתחום אמצעי הארגון הלשוניים של הטקסט, אך גם כתופעה תרבותית-אסתטית רחבה יותר. עורכת ביחד עם פרופ' אבידב ליפסקר את סדרת המחקרים והתעודות על אורי צבי גרינברג, הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. משמשת עורכת אחראית של כתב העת 'בקורת ופרשנות'. מייסדת ומנהלת של ארכיון המשורר יעקב אורלנד. בשנת 2016 יצא לאור ספרה המונוגרפי בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות (מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות), המברר את מקומו של יעקב אורלנד ואת רישומו על מפת התרבות הישראלית בין יישוב למדינה, מתוך קֶשֶב לתדרים השונים בהם יצר – בשירה הלירית, בשירי הזמר, בתרגומים, בדרמה ובכתיבה המסאית – ומתוך מעקב אחר הדיאלוג התוך-טקסטואלי המתקיים בין יצירותיו בז'אנרים השונים. פרופ' תמר וולף-מונזון כיהנה כראש המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן בשנים 2014-2012.

עוד על הספר

לנשוף את הצעקה תמר וולף מונזון