ובצריף בוכה הילד

עמנואל הרוסי נולד בניקולאייב שבאוקראינה בשנת 1903 כעמנואל ינון נובוגרַאבֶּלסקי. כבר בילדותו כתב שירים וסיפורים. ב-1920 עבר לאודסה בה החל בלימודי רפואה. עסק בהפצת הלשון העברית ובפעילות ציונית במסגרת המפלגה הצ״ס באודסה, ובשל כך נעצר בידי הבולשת הסובייטית. עלה ארצה בשלהי 1924 ועבד תחילה בעבודות שונות בארץ ולבסוף השתקע בתל אביב. היה מאנשי התיאטרון הסאטירי ״הקומקום״ וממקימי תיאטרון ״המטאטא״ וכתב להם פזמונים ומערכונים רבים.  עבד תקופות קצרות במערכות ״הזמן״ (בעריכת פסח גינזבורג) ו״הארץ״. במאורעות תרצ״ו הצטרף למפקדת ״ההגנה״ וניהל את ההסברה של ״כופר היישוב״ ושל מגבית ההתגייסות. לאחר קום המדינה היה ממונה על ההסברה במשרד הביטחון עד לצאתו לגמלאות.  כאמור, את פעילותו הספרותית החל כילד כאשר אביו פירסם את שיריו בעיתון משוכפל בשם ״ציוני קטן״. ב-1932 חיבר סיפור בלשי ראשון לילדים ״הבלש הקטן״ (בחתימת א. דרור). רבים משיריו וסיפוריו נותרו משוקעים בעיתוני ילדים ומאספים ספרותיים ולא כונסו. עמנואל הרוסי אף עסק בתרגום (״השבוי מקווקז״ לטולסטוי, ״האורולוגין״ לטורגנייב, ״היער״ לא״נ אוסטרובסקי, ועוד). עמנואל הרוסי נפטר בביתו בנוף-ים בכ״ה בשבט תשל״ט, 22 בפברואר 1979.