רב הנסתר על הגלוי

הקדמה
 

ספר זה מתמקד בנזירות הקתולית הלטינית בארץ־ישראל מימי נפוליאון ונוכחותו באזור בשלהי המאה השמונה־עשרה, לאורך המאה התשע־עשרה — ועד ערב מלחמת העולם הראשונה, על רקע השינוי במבנה הפוליטי באירופה וקץ האימפריה העות'מאנית. הספר בוחן את התהליכים אשר הניעו את הקמת מערך המנזרים הקתוליים הלטיניים בארץ הקודש, פריסת המנזרים ומוסדותיהם, מהותם, יחסי הגומלין ביניהם ועם סביבתם, מידת השפעתם על הסביבה, אופיים הלאומי ויחסי הגומלין עם מדינות מוצאם. המחקר מברר את תהליך הגעת המסדרים לארץ, שלבי התבססותם, הטבעת חותמם בתחומים השונים, מידת תרומתם לעיצוב דמותה של הארץ ותדמיתה; מידת זיקתם לארצות מוצאם, לכנסייה ולארץ הקודש. עד כה טרם נכתבה עבודת מחקר מקיפה המתמקדת במסדרים ובמנזרים הקתוליים הלטיניים בארץ־ישראל במאה התשע־עשרה. מבחינה זו תורם ספר זה להבנת מעורבות הכנסייה הקתולית בארץ הקודש, אפיוני פעילותה ודרכי הטבעת חותמה.

דומה כי כתיבת מונוגרפיה מקיפה על הנזורה הקתולית הלטינית בארץ־ישראל התבקשה זה מכבר לנוכח היעדר תמונה כוללת המעניקה תובנות מקיפות ומעמיקות. קיים כמובן חומר רב ומגוון על המסדרים הקתוליים ברחבי העולם, במכוני מחקר, בספריות אקדמיות, בספריית הוותיקן, במנזרים השונים באירופה, בארכיונים ובאוספים. חומר רב על הרקע ההיסטורי של המסדרים מצוי אף במוסדות השונים בארץ, בין השאר במכוני המחקר ובספריית הפטריארכיה הלטינית. ברם, כאשר ניסיתי להגיע לחומרים הנוגעים לקשרים, לזיקה, לנוכחות ולהתבססות המסדרים בארץ־ישראל, גיליתי שכאן שונה המצב באופן מהותי. קיימים מסדרים שכלל לא קיים עליהם מידע בארץ, ומידע זה הושג אך ורק ממקורות במנזרים ברומא או ממקורות צרפתיים וגרמניים. גם שהות ארוכה בספריית הוותיקן כמעט שלא הניבה חומר כלשהו הקשור לארץ־ישראל גרידא, חרף מספר הכותרים והחומר הארכיוני העצום הקיים שם. דווקא בחלק מהמנזרים עצמם נחשף חומר רב וחשוב למחקר הקשור קשר אמיץ לפעילות המסדרים בארץ־ישראל. בספריית סן־סלבטורה הושג חומר רב ערך על הפרנציסקנים בלטינית ובאיטלקית, וכן בספריית הסטודיום ביבליקום, בתחנה השנייה בדרך הייסורים, בספריית האקול ביבליק בירושלים ובספריית הפטריארכיה הלטינית בבית ג'אלה. חומר רב ערך הושג גם בספריית המכון האקומני בטנטור וכן בספריית מנזר דורמיציון ואכסניית פאולוס הגרמנית.

רבות נכתב על התפתחות תנועת הנזירות במזרח הביזנטי, למשל עבודותיהם של צ'יטי,¹ הירשפלד,² פטריך³ ורובין,⁴ וכן על התפתחות הנזורה במרחב הלטיני, בהן של לקיי על המסדר הציסטרסיאני,⁵ מורמן⁶ ופיצ'פורד⁷ על הפרנציסקנים, ספרות מחקר על התפתחות מסדרי נזורת ימי הביניים באירופה,⁸ וכן מחקרים על הישועים ומסדרים נוספים.⁹

רקע על ארץ־ישראל המציג את תמונת המצב בטרם הגעת המסדרים מארצות המוצא ועם הגעתם קיים בחיבוריהם של יהושע בן־אריה,¹⁰ צבי שילוני,¹¹ חיים גורן,¹² אלכס כרמל,¹³ ירון פרי¹⁴ ואחרים. מחקרים על פעילות הגרמנים הקתולים כתבו בעיקר כרמל,¹⁵ גורן¹⁶ וקוהלר,¹⁷ וכן בביטאון הגרמני הארץ הקדושה.¹⁸ חיבורים על זיקת המסדרים לארץ־ישראל ועל פעילותם בה נכתבו על פי רוב בידי אם או אב מנזר, לעתים בצורת סקירות פנימיות. נערכו גם מחקרים אקדמיים, כגון מחקרו של דומיניק טרימבור על הנזירים הצרפתים¹⁹ ועבודות של חוקרים גרמנים על הגרמנים הקתולים ועל הנזירות הבורומאיות, וכן מחקרים וחיבורים פנימיים על הכרמליתים, הסלזיאנים, הטראפיסטים, מסדרי הנזירות; קיימים גם מעט מחקרים חיצוניים על המסדרים ועל תהליך הגעתם וביסוסם בארץ, על האבות הלבנים, הבנדיקטינים, האחיות ציון, האחיות רוזרי, הדומיניקנים, הנזירות הפרנציסקניות ואחרים. בכל המחקרים והחיבורים הללו הסתייעתי בכדי להבין את תהליכי הגעת המסדרים לארץ־ישראל, ייסודם בארץ והתבססותם בה.

לעזרתי עמדו גם חוברות ממקור ראשון, דפדפות למעשה, אשר נכתבו בידי נזירים או נזירות מהמסדרים למיניהם, ביוגרפיות, חומר מקוון ועבודות מחקר שונות אשר נכתבו על המסדרים ומייסדיהם. לידיי הגיע גם חומר רב ערך על בתי הספר הקתוליים בירושלים וביפו וכן על המסדרים ברחבי הארץ, בייחוד על המסדרים הסליזיאני והכרמליתי, וכן מקורות ראשוניים ועבודות על האבות הלבנים ועל הבנדיקטינים באבו ע'וש ובהר הזיתים, וחומר פנימי בלעדי ממנזר הפסיוניסטים. כמו כן הוענק לי חומר חיוני במנזרים ברומא ובצרפת.

חשיבותו של המחקר נעוצה בראש ובראשונה בכך שמדובר בניסיון ראשון להתמודד עם נושא רחב יריעה המגולל לאורך מאה שנים ויותר, את סיפורם של מסדרי הנזירוּת באירופה ערב הגעתם לארץ־ישראל, את הגורמים ואת הנסיבות שהביאו להגעתם ארצה ואת תהליך התבססותם והיטמעותם בנוף. המחקר בוחן את התהליכים אשר התרחשו בו בזמן באירופה ובארץ־ישראל ואת השינויים שאפשרו את הטבעת חותמם של המסדרים על הארץ ואת הפיכת מוסדותיהם לחלק אינטגרלי מנופה האנושי, הגיאוגרפי־היסטורי, הדתי והכלכלי. המחקר יוצר חיבור בין התהליכים, מנתח את ערכם של המסדרים ואת מידת התערותם בקרב האוכלוסייה ובקרב פסיפס העדות והתרבויות בארץ־ישראל ומציג עד כמה הטביעה תרבותם את חותמה על הארץ ועל החברה וחוללה בהן שינוי.

המחקר, הבוחן את כלל המסדרים הקתוליים הלטיניים בארץ הקודש עד 1914, מציע תובנות לגבי עיצוב דמותה של הארץ, מיפויה, השפעת נוכחות המסדרים על אופי ההתיישבות בה ועל יחסי הגומלין עם הסובב אותם, בוחן את מגוון פעילותיהם וקיומם כגורם משמעותי לקידום החינוך, לסיוע הומניטרי, לפיתוח הצליינות ולשמירה על המקומות קדושים. המחקר על תרומת המסדרים לעיצוב אופייה של ארץ הקודש יעשיר את מדף המחקר בכל הקשור בפעילות הנוצרית בארץ־ישראל ובזיקתה לדתות ולעדות האחרות, ויעניק תמונה פנורמית של פעילות המסדרים הקתוליים הלטיניים בארץ הקודש במאה התשע־עשרה.