הבית שבבית

פתח דבר
 

עריכתו של הספר הושלמה בקיץ 2020, בעיצומו של משבר הקורונה. ההסתגרות בבית, שהיא מסימני הזמן, אפשרה לי לעבוד במשנה מרץ, כשברקע ריחפה תחושה של 'סוף העולם'. לפחות זה המוכר לנו. קשה היה להתנתק מהדיווחים על המגפה (ממש כשם שקשה להתיק את העיניים מתיעוד של אסונות), ואלה הדהדו ברקע במשך שעות ארוכות בזמן שטרחתי על הספר הזה, העוסק ב'שיח דומסטי' (שהוא הסתעפות של 'שיח היגיינה') בתקופת המנדט וראשית המדינה. לא יכולתי שלא להבחין בקשר השיחני הקיים בין התקופה ההיסטורית שעסקתי בה לבין ההווה של מגפת הקורונה, כאשר ההיגיינה הפכה למושג מפתח בשיח של התקשורת ובשיח של דוברי משרד הבריאות ומומחי בריאות הציבור. כל הדוברים כאחד פסקו נחרצות כי שמירה על ההיגיינה היא הנשק העיקרי במאבק לעצירת המגפה, וביקשו בכך 'לפלוש' לתחום הפרט ולמשטר את הגוף ואת חיי היומיום בהתאם להנחיות השעה.

שיח ההיגיינה ב-2020, זה שדובר בתקשורת, כרך את המושג היגיינה באופן בלעדי עם שמירה על ניקיון ושימוש בחומרי חיטוי. כדי לחזק את המסר, הדגימו תשדירי שירות שהוקרנו בטלוויזיה רחיצה נכונה של הידיים. אולם, כפי שיפורט ויודגם בַספר, תורת ההיגיינה מקיפה את כל הכרוך בניהול חיי היומיום, ובין השאר גם ניקיון. ואכן, בחינה מדוקדקת יותר מגלה ששיח ההיגיינה הממוסד והפופולרי של ימי הקורונה ביקש אף הוא להסדיר מנעד רחב של מעשים ופעולות במגוון היבטים של חיי היומיום: אושיות מעולם הקולינריה הישראלית הנחו ברשתות החברתיות ובתוכניות הבישול בטלוויזיה עקרונות בישול ותזונה בזמן הפנדמיה, כוהני טיפוח הגוף והכושר הגופני העבירו ביוטיוב ובזום שיעורי יוגה ופילאטיס ושלל אימוני כוח אחרים כחלק משגרה של אורח חיים תקין, ואנחנו הצטווינו לשמור על ריחוק חברתי של שני מטרים מדודים בין גוף לגוף ולעטות מסכה, חוץ מאשר בזמן שני הפולחנים החילוניים המקודשים — אימוני ריצה וישיבה בבתי קפה. מיון אנשים לקבוצות סיכון גם הוא צורה של פרקטיקה היגייניסטית המגדירה ומזהה 'בריאות' ו'חולי', ואם לא די בכך, שיח ההיגיינה, כאז כן היום, מסמן אוכלוסיות על פי מידת הפנמתם את התכתיבים ההיגייניסטיים והוצאתם לפועל. שיחים דומסטיים ושיחים היגייניסטיים משנים את אופיים ואת אוצר המילים שלהם מתקופה לתקופה, אך הכוח האידיאולוגי שיש להם לעצב תודעה של גוף, של זהות ושל מרחב נותר בעינו.

שלמי תודה:
ראשיתו של ספר זה בעבודת הדוקטורט שכתבתי באוניברסיטת תל אביב בהדרכתה הקשובה, הנדיבה והמסורה של ד"ר אורלי לובין. אני אסירת תודה לה על החסימות שהסירה מדרכי ועל הנתיבים שפילסה עבורי. את אנושיותה ומאור פניה אשא עימי לעד.

תודה מיוחדת מאוד לפרופ' אמנון רז־קרקוצקין, נונו, שליווה את שלבי התגבשותו של המחקר ואחר כך גם את הכתיבה. הוא היה אוזן קשבת לשאלות ולהתייעצויות, הציע לי כיווני מחשבה לא שגרתיים, הצביע על סוגיות מעניינות והעיר הערות נוקבות.

לרונית חכם, אחותי בכל המובנים האפשריים, תודה על שעות של הקשבה, תמיכה, ליווי, עידוד בשעות משבר, עצות וקריאה. אהבתה ומסירותה נתנו לי את הכוחות להשלים את המשימה.

לפרופ' איימי סינגר, חברה אהובה, שמשיחותינו לאורך שנות היכרותנו הרבות למדתי הלכות מחקר, התמדה, יושרה ומשמעת עבודה. אני חבה לה תודה גדולה על העידוד והתמיכה ועל העצות המדויקות והמועילות שקיבלתי ממנה במהלך המחקר והכתיבה.

למרב סגל ולכל צוות בית ויצמן וגנזך ויצמן, תודה על הכנסת האורחים ועל הידע הרב שחלקו עימי בנדיבות. לצוות הקשוב והמסור במרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער ולהוראתה שבמכללה האקדמית בית ברל, אני מודה על מאור הפנים, על העניין שגילו במחקר שלי ועל העזרה והעצות שהעניקו לי. תודה גדולה לד"ר צבי אלחייני מארכיון אדריכלות ישראל על שלימד אותי את משמעותו של הארכיון במובנו התרבותי הרחב. לדוד טרטקובר, ש'נדנדתי' לו רבות, אני מודה על סבלנותו ועזרתו בזיהוי יוצרות ויוצרים ובאיתור מקורות של דימויים חזותיים.

תודות מיוחדות גם לאילנה וייזר־סנש על תשומת הלב המוקפדת בקריאת הפרק על הספרייה ועל הערותיה המועילות; למירי ישראל שטרחה על כתב היד ביד אומן רגישה, ליטשה אותו שוב ושוב במסירות אין קץ ושימשה עבורי עוגן של שפיות במסע המפרך; ולד"ר קציעה עלון על הספרים החשובים והמחדשים שהניחה בידי ועל הכיוונון המדויק שהציעה בשלב הסופי של העריכה.

אני אסירת תודה לאנשי רדיו "הקצה", תחנת הרדיו האינטרנטית. ללא המוזיקה המשובחת שהם בוחרים בקפידה ומשדרים, לא הייתי מצליחה למסך את הרעשים הפנימיים והחיצוניים ולהתרכז בכתיבה. הם ליוו אותי בשעות הארוכות של העבודה על הספר.

אחרונות ואהובות, בנותיי תמרי וסילאן דלאל, דור שלישי לאינדוקטרינציה הדומסטית הציונית. לזכותכן ייאמר ששמתן לעצמכן למטרה, מיום הולדתכן פחות או יותר, לאתגר בצורות מקוריות ומעניינות את הלכות השיח הדומסטי, וכמו כל דבר, עשיתן זאת בלהט. אני מודה לכן על שהשפעתן עליי מהחוכמה, מהמקוריות ומהאור שלכן.