ארי והילה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ארי והילה
מכר
מאות
עותקים
ארי והילה
מכר
מאות
עותקים

ארי והילה

4 כוכבים (22 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

דן שינמן

דן שינמן (נולד ב-4 בספטמבר 1943) הוא סנגור ועורך דין ישראלי. לאחר פרישתו מעריכת דין הפך לסופר. שינמן ייצג בין היתר את אהוד אולמרט ויעקב וינרוט. 

החל מתחילת שנות ה-90 היה מרצה מן החוץ בפקולטות למשפטים באוניברסיטת תל אביב, במכללה למנהל ובאוניברסיטת בר-אילן. כיום הוא מרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא מלמד את עיקרי תורת ניהול המשפט הפלילי, אודותם כתב את ספרו "הסנגור". שני ספריו הראשונים, "ניתוח לב פתוח" (2010) ו"בין הקטבים" (2012). ספרו השלישי, "הסנגור", שיצא לאור בקיץ 2016. בשנת 2021 יצא לאור ספרו הרביעי, "ארי והילה".

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

באמצע שנות החמישים לחייה, לא חלמה הילה, אלמנה נאה ואבלה, שתמצא שוב אהבה עזה ומלאה ברוך ובלהט בזרועותיו של ארי, אלמן גם הוא; עוד לא תיארה לעצמה, שהיא, ציירת רומנטיקנית החיה בבועה של חיי יצירה, תיסחף לנחשול העצום של חייו של ארי – איש עסקים בינלאומי שמפעל חייו עומד לפני התמוטטות.  
ארי מוצא את עצמו נלחם על ערכיו, אמונותיו ועל שמו הטוב, בעולם שפשט אף הוא את הרגל מבחינה מוסרית ואיבד את גבולותיו, כשהילה עומדת איתנה לצדו ונשאבת עמו עמוק לתוך סחרור עסקי, אישי, משפטי ומשפחתי.                  
האם יצליחו השניים למצוא נחת ושלווה בתוך טירוף המערכות שפקד את חייהם?

גם בארי והילה, ספרו הרביעי, דן שינמן מפליא לעשות וכדרכו, צולל עמוק לתוך אחת הדילמות המורכבות והמעניינות ביותר של החברה המודרנית, וזאת ברגישות ובאנושיות. 
סוגיות מורכבות של כלכלה ומוסר מובאות כאן בצורה נהירה, קולחת ומושכת לקריאה, והחיים הפרטיים הסוערים של ארי והילה הם תזכורת מעוררת מחשבה וקריאת השכמה לכולנו, בעולם מורכב ומנוכר ששכח את מוסרותיו והתנתק מערכיו.


״הרבה דילמות חיים נפרשות לאורכו של הרומן החדש והסוחף של דני שינמן. העלילה היא עוצרת נשימה והיא נוגעת בעצביה החשופים של החברה הישראלית המשתנה. נשביתי אחר הדרמה האישית שאינה מרפה מחייו של הגיבור הראשי — קיבוצניק בעברו ותעשיין מצליח — שנאחז בשארית כוחותיו כדי לשמר את ערכי הצדק והשוויון שעליהם גדל בסביבה קפיטליסטית שלוחת רסן.״ (דניאל בן סימון, עיתונאי וסופר)


״ברובד הראשון, המיידי, של ארי והילה זהו סיפור אהבה נוגע ללב שדמויותיו אמינות, עלילתו מרתקת וכתיבתו מיומנת וקולחת. אך מה שהופך אותו לספר אשר לו חיכיתי, הוא הרובד השני שלו — הדילמה המטלטלת את חייו של ארי, מאיימת על יצירת חייו העסקית, על שלמות משפחתו ועל יושרתו הפנימית. הדילמה הפרטית הזאת היא מראה שמשקפת עולם שאיבד את בלמיו ומשווע לאתחול מחדש. הסופר המוערך דן שינמן עושה זאת שוב – באומץ לב מוסרי נדיר, ברגישות ובתבונה.״ (יהודית רותם, סופרת)

פרק ראשון

פתח דבר
 

בנובמבר 2014, חמש שנים לאחר שהחל הרומן ביני לבין ארי, כשכבר הייתי ציירת מוכרת, חשתי צורך עז לכתוב. כן, דווקא לכתוב, לא לצייר. לחבר ספר על התהוות הרומן ביני ובין ארי וכל מה שעטף אותו — החל מסוף שנת 2009 ובמהלך 2010.

מלכתחילה ארי לא היה מאושר מהרעיון: "בשביל מה את צריכה את כל זה? לא רוצה חשיפה. תני לחיות קצת בשקט. מה, לא היו מספיק טירופים בחיים שלנו? עכשיו כשאת כבר ציירת כל כך מוכרת ומציגה סוף־סוף לא מעט בארץ ובלונדון, ואנחנו חיים בצורה נורמלית, פחות או יותר, את צריכה פתאום לכתוב ולחשוף את החיים האישיים שלנו? זה ממש לא לעניין."

אמרתי לו שאני חשה צורך עצום לנסות ולכתוב על זה, כי מה שקרה לנו, מה שקרה לו בעולם העסקים, משקף את חייהם וערכיהם של בני דור שלם, של אנשים כמונו. "דור של צברים שגדל והתחנך בארץ הזאת בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים. אנשים שנחשפו לשינוי עצום בארץ ובעולם — בעיקר החל מהתפר שבין האלף השני לאלף השלישי לספירה. שנת אלפיים היא בעיני קו פרשת המים בין עידן המחצית השנייה של המאה העשרים, שבו גדלנו ובגרנו, לעידן החדש של המהפכה הטכנולוגית והגלובלית האדירה, שבו אנו חיים." כך אמרתי לו והוספתי: "הצעירים של היום אינם מכירים את העולם שבו גדלנו, וחובתנו לנסות לתארו בפניהם. הם זקוקים לכך בתוך הבלבול והערפל הערכי שבהם הם חיים."

לאחר כמה ימים, כשישבנו במרפסת ביתנו ביפו העתיקה, הוא אמר שהשתכנע ונתן לי אור ירוק להתחיל בכתיבת הספר. סיכמנו שאם אצליח במשימת הכתיבה ויתהווה ספר, ההוצאה לאור שלו תהיה מותנית בהסכמה של שנינו.

הוא העלה בעיקר את האפשרות שבתו הגדולה גילי לא תהיה מעוניינת בפרסום דברים עליה ועל משפחתה, ואמר שללא הסכמתה הוא יתנגד לפרסום.

במשך כשש שנים כתבתי את הספר וסיימתי את כתיבתו ממש ערב פריצת מגפת הקורונה שמטלטלת את העולם — לא רק בתחום הרפואי, אלא בתחומים הכלכלי, החברתי, הפוליטי, התקשורתי, ובעצם בכלל מערכות החיים.

ארי היה מעורב מאוד בכתיבה, ומדי פעם הייתי קוראת בפניו את מה שכתבתי. הוא אמר כי משבר הקורונה חשף את תחלואי החברה האנושית בעולם כולו, אשר התפתחו והתעצמו מאוד במהלך שלושים השנים שקדמו לו. ארי האמין כי קיים סיכוי שדווקא המשבר הקשה יביא לשינוי ולתיקון כלל־עולמיים וכלל־מערכתיים ערכיים ויסודיים. הרי שינויים היסטוריים גדולים מתחוללים רק בעקבות משברים קשים.

גם בתו הצעירה של ארי, ליאת, שיחסי עמה היו קרובים מאוד, היתה מעורבת בכתיבה ואף סייעה לי לא מעט בעצותיה, שהרי הכתיבה היתה חלק משמעותי בחייה. לליאת לא היתה כל בעיה עם פרסום הספר.

אחותה גילי קראה את הספר המוגמר, ולא רק שלא התנגדה להוצאתו לאור, אלא אף התלהבה מכך. בעשר השנים שעברו מאז הפרשה הסוערת, היא הצליחה לבנות לעצמה ולילדיה חיים טובים בהרבה מאלה שהיו להם קודם לכן.

עתה כבר לא היתה לארי כל הסתייגות — לא רק מכתיבת הספר, אלא גם מפרסומו, למרות המחירים הכרוכים בחשיפה.

דן שינמן

דן שינמן (נולד ב-4 בספטמבר 1943) הוא סנגור ועורך דין ישראלי. לאחר פרישתו מעריכת דין הפך לסופר. שינמן ייצג בין היתר את אהוד אולמרט ויעקב וינרוט. 

החל מתחילת שנות ה-90 היה מרצה מן החוץ בפקולטות למשפטים באוניברסיטת תל אביב, במכללה למנהל ובאוניברסיטת בר-אילן. כיום הוא מרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא מלמד את עיקרי תורת ניהול המשפט הפלילי, אודותם כתב את ספרו "הסנגור". שני ספריו הראשונים, "ניתוח לב פתוח" (2010) ו"בין הקטבים" (2012). ספרו השלישי, "הסנגור", שיצא לאור בקיץ 2016. בשנת 2021 יצא לאור ספרו הרביעי, "ארי והילה".

עוד על הספר

ארי והילה דן שינמן

פתח דבר
 

בנובמבר 2014, חמש שנים לאחר שהחל הרומן ביני לבין ארי, כשכבר הייתי ציירת מוכרת, חשתי צורך עז לכתוב. כן, דווקא לכתוב, לא לצייר. לחבר ספר על התהוות הרומן ביני ובין ארי וכל מה שעטף אותו — החל מסוף שנת 2009 ובמהלך 2010.

מלכתחילה ארי לא היה מאושר מהרעיון: "בשביל מה את צריכה את כל זה? לא רוצה חשיפה. תני לחיות קצת בשקט. מה, לא היו מספיק טירופים בחיים שלנו? עכשיו כשאת כבר ציירת כל כך מוכרת ומציגה סוף־סוף לא מעט בארץ ובלונדון, ואנחנו חיים בצורה נורמלית, פחות או יותר, את צריכה פתאום לכתוב ולחשוף את החיים האישיים שלנו? זה ממש לא לעניין."

אמרתי לו שאני חשה צורך עצום לנסות ולכתוב על זה, כי מה שקרה לנו, מה שקרה לו בעולם העסקים, משקף את חייהם וערכיהם של בני דור שלם, של אנשים כמונו. "דור של צברים שגדל והתחנך בארץ הזאת בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים. אנשים שנחשפו לשינוי עצום בארץ ובעולם — בעיקר החל מהתפר שבין האלף השני לאלף השלישי לספירה. שנת אלפיים היא בעיני קו פרשת המים בין עידן המחצית השנייה של המאה העשרים, שבו גדלנו ובגרנו, לעידן החדש של המהפכה הטכנולוגית והגלובלית האדירה, שבו אנו חיים." כך אמרתי לו והוספתי: "הצעירים של היום אינם מכירים את העולם שבו גדלנו, וחובתנו לנסות לתארו בפניהם. הם זקוקים לכך בתוך הבלבול והערפל הערכי שבהם הם חיים."

לאחר כמה ימים, כשישבנו במרפסת ביתנו ביפו העתיקה, הוא אמר שהשתכנע ונתן לי אור ירוק להתחיל בכתיבת הספר. סיכמנו שאם אצליח במשימת הכתיבה ויתהווה ספר, ההוצאה לאור שלו תהיה מותנית בהסכמה של שנינו.

הוא העלה בעיקר את האפשרות שבתו הגדולה גילי לא תהיה מעוניינת בפרסום דברים עליה ועל משפחתה, ואמר שללא הסכמתה הוא יתנגד לפרסום.

במשך כשש שנים כתבתי את הספר וסיימתי את כתיבתו ממש ערב פריצת מגפת הקורונה שמטלטלת את העולם — לא רק בתחום הרפואי, אלא בתחומים הכלכלי, החברתי, הפוליטי, התקשורתי, ובעצם בכלל מערכות החיים.

ארי היה מעורב מאוד בכתיבה, ומדי פעם הייתי קוראת בפניו את מה שכתבתי. הוא אמר כי משבר הקורונה חשף את תחלואי החברה האנושית בעולם כולו, אשר התפתחו והתעצמו מאוד במהלך שלושים השנים שקדמו לו. ארי האמין כי קיים סיכוי שדווקא המשבר הקשה יביא לשינוי ולתיקון כלל־עולמיים וכלל־מערכתיים ערכיים ויסודיים. הרי שינויים היסטוריים גדולים מתחוללים רק בעקבות משברים קשים.

גם בתו הצעירה של ארי, ליאת, שיחסי עמה היו קרובים מאוד, היתה מעורבת בכתיבה ואף סייעה לי לא מעט בעצותיה, שהרי הכתיבה היתה חלק משמעותי בחייה. לליאת לא היתה כל בעיה עם פרסום הספר.

אחותה גילי קראה את הספר המוגמר, ולא רק שלא התנגדה להוצאתו לאור, אלא אף התלהבה מכך. בעשר השנים שעברו מאז הפרשה הסוערת, היא הצליחה לבנות לעצמה ולילדיה חיים טובים בהרבה מאלה שהיו להם קודם לכן.

עתה כבר לא היתה לארי כל הסתייגות — לא רק מכתיבת הספר, אלא גם מפרסומו, למרות המחירים הכרוכים בחשיפה.