הצבא וחברת השוק בישראל
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הצבא וחברת השוק בישראל
הוספה למועדפים

הצבא וחברת השוק בישראל

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

יגיל לוי

פרופ' יגיל לוי הוא חוקר יחסי צבא-חברה-פוליטיקה באוניברסיטה הפתוחה ומחברם של שמונה ספרים. לוי שימש בעבר נשיא האגודה הארופאית לחקר יחסי צבא-חברה,  עורך משותף של כתב העת מגמות וסגן נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית.

ניר גזית

ד"ר ניר גזית הוא מרצה בכיר לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה במחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין ועמית מחקר במכון המחקר על שם הארי טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי עיסוקו הם סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הצבא, אלימות צבאית ופוליטית, הכיבוש הישראלי בשטחים, אזורי גבול והגירה כפויה. גזית הוא יו"ר משותף של קהילת צבא וביטחון באגודה הסוציולוגית הישראלית.

רינת משה

רינת משה היא סוציולוגית, דוקטורנטית באוניברסיטת בר־אילן במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה. תחומי התמחותה הם יחסי צבא־חברה בישראל, גיוון חברתי ותרבותי בארגונים ומחקר יישומי. משה כיהנה כראש תחום מחקר יחסי חברה-צבא במחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל ופיתחה את תחום הידע של יחסי צבא-כלכלה. כיום היא מלמדת במכללה האקדמית אשקלון.

אלונה הרנס

ד"ר אלונה הרנס היא עמיתת הוראה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר־אילן. עבודת הדוקטור שלה, שנכתבה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עסקה בהתפתחותם של שיח ופרקטיקה של שינוי ארגוני בצה"ל על רקע עליית מרכזיותה של הדוקטרינה הניאו־ליברלית בכלכלה הישראלית.

תקציר

חברת השוק ממלאת תפקיד בעל חשיבות בעיצובו של הצבא בישראל ותפקיד זה הולך ומתעצם בעשור השני של שנות האלפיים. הלחצים לקיצוץ תקציבי הצבא, העיצוב מחדש של מדיניות כוח האדם באופן המושפע משיקולים כלכליים, העיסוק הגובר של קציני הצבא בניהול כלכלי, השימוש בתמריצים כלכליים כדי לאייש את השורות, שילוב שירותים של מיקור חוץ בתפעולו של הצבא - כל אלו הם ביטויים מובהקים לשינוי החברתי-תרבותי ולאופנים שהצבא מתאים בהם את התנהלותו לתכתיביה של חברת השוק.

האסופה הצבא וחברת השוק בישראל מבררת תהליכים אלו ודנה בהשפעות ההדדיות בין הצבא לבין חברת השוק. בין הנושאים הנדונים בה: מסגרת מושגית לבירור היחסים בין הצבא לבין חברת השוק; ההשפעות של חברת השוק על התרבות הארגונית של הצבא; ההשפעה הניאו-ליברלית על עיצוב מודל הקבע; השימוש בתמריצים כלכליים לגיוס חרדים; החדירה של מוטיבציות קרייריסטיות של קצינים לתחום הניהול המבצעי ותרומתה של התרבות הצבאית לשוק הפרטי.

 

פרק ראשון

הקדמה


במאמר הפותח של קובץ מיוחד של כתב העת הצבאי מערכות הסביר הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, את מניעי פיתוחה של התכנית הרב־שנתית של הצבא, תר"ש גדעון. איזנקוט נימק את הצורך בתכנית ב"שינוי סדר העדיפויות הלאומי… [שחולל] מתן עדיפות לתחומים החברתיים־כלכליים לצד דרישה לשמירה על רמת ביטחון גבוהה".1 לדבריו, תהליכים אלו הביאו להחלטות המעצבות "שורה של שינויים במבנהו ובארגונו" של הצבא, לרבות קיצור השירות הסדיר.2 במילים אלו ביטא הרמטכ"ל איזנקוט את הזיקה המתהדקת בין עיצוב הצבא לבין השתנותה של החברה בישראל מחברה ריכוזית־קולקטיביסטית לחברת שוק, המעניקה עדיפות לצרכים שאינם רק ביטחוניים. מדברי הרמטכ"ל עולה עוד, גם אם באופן מובלע, שלצד דרישתה של החברה לממש צרכים חדשים היא גם מצפה לשמור על רמה גבוהה של ביטחון, אבל אינה מוכנה לשלם מסים גבוהים יותר כדי לממש זאת. פער זה גורם לפגיעה במשאבים שהחברה מוכנה להעמיד לרשות הצבא. הרמטכ"ל אומר למעשה שהציווי הכלכלי, ולא רק הציווי הביטחוני, מעצב את הצבא, דוגמת ההחלטה המשמעותית לקצר את שירות החובה.

ההחלטה לקצר את שירות החובה היא המחשה בולטת לתפקיד המשמעותי שחברת השוק ממלאת בעיצובו של הצבא בעשור השני של שנות ה־2000, החלטה שיש לה השלכה מהותית על בניין הכוח של הצבא. ואולם, זו אינה ההחלטה היחידה. מינוי ועדות הדנות במתווה התקציבי של הצבא, הירידה השיטתית בחלקה של הצריכה הביטחונית בתוצר המקומי הגולמי, העיצוב מחדש של מודל השירות במילואים ובקבע באופן המושפע משיקולים כלכליים, הביקורת המתעצמת על צריכת משאביו של הצבא, העיסוק הגובר של קציני הצבא בניהול כלכלי, השימוש המתגבר בתמריצים כלכליים כדי לאייש את השורות, שילוב שירותים של מיקור חוץ בתפעולו של הצבא — כל אלו הם ביטויים מובהקים לשינוי החברתי־תרבותי ולאופנים שהצבא מתאים בהם את התנהלותו לתכתיביה של חברת השוק.

כדי לברר תהליכים אלו נערך בנובמבר 2016 יום עיון משותף של קהילת צבא וביטחון של האגודה הסוציולוגית הישראלית והמכון לניתוחי מדיניות של האוניברסיטה הפתוחה בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה. במסגרת יום העיון הציגו אנשי ונשות אקדמיה ממגוון תחומים מחקרים העוסקים בהיבטים השונים של יחסי הצבא וחברת השוק ודנו בהשפעות ההדדיות ביניהם. הדיונים נדרשו לסוגיות מגוונות, כמו השפעת השינוי על אופיים של המנהיגות והניהול בצבא, יחסי הצבא עם מערכת החינוך, המרחב הגיאוגרפי והקהילה העסקית, השפעתה של חברת השוק על מדיניות כוח האדם בצבא ועוד.

שישה מן המחקרים שהוצגו ביום העיון עובדו לקובץ שלפנינו. האסופה סוקרת נושאים אלו מנקודות מבט מגוונות — תיאורטיות ואמפיריות — מן האקדמיה לצבא ומן הצבא לאקדמיה, באופן המאפשר לעמוד על המורכבות שחברת השוק מייצרת בתוך מארג היחסים שבינה לבין הצבא. מאמרו הפותח של יגיל לוי מציג מסגרת מושגית ליחסי הצבא וחברת השוק בשנות האלפיים, ובתוך כך הוא מפנה את הקוראים למאמרי הקובץ ומעניק להם הקשר רחב.

בסיום הפתיח נבקש להודות לכל מי שתרם להוצאתו של קובץ זה. בראש ובראשונה התודה היא לאוניברסיטה הפתוחה, שבאמצעות המכון לניתוחי מדיניות, בניהולם של ד"ר ורדה וסרמן ובהמשך של ד"ר יצחק ברקוביץ, שימשה אכסניה תומכת מאוד לפרויקט זה. תודה גם לאגודה הסוציולוגית הישראלית על התמיכה בקהילת צבא וביטחון, שבשיתופה נערך הפרויקט. תודה מיוחדת להוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה בראשותה של פרופ' אביבה חלמיש (שמסיימת את תפקידה בימים אלו) על האמון בכתב היד ועל כך שעודדה את הוצאתו לאור, ותודה לפרופ' תמר הרמן, העורכת הראשית הנכנסת של הוצאת הספרים, על קידום הוצאתו לאור של הספר. תודה למחברים ולמחברות של המאמרים על העבודה המאומצת בהפיכת הרצאות למאמרים וכן למציגים ולמציגות ביום העיון שדבריהם לא פורסמו כאן. תודה למיכל צימרמן־חמד על עבודת העריכה המקצועית, לצוות הוצאת הספרים, בסיועה האדמיניסטרטיבי של ליטל אבידן (המסיימת את תפקידה) ולצוות ההוצאה לאור על הפקת הספר.

יגיל לוי, ניר גזית, רינת משה ואלונה הרנס

1 איזנקוט גדי, 2017, "גדעון": למה ואיך? מערכות, 471, עמ' 6.

2 שם, עמ' 7.

יגיל לוי

פרופ' יגיל לוי הוא חוקר יחסי צבא-חברה-פוליטיקה באוניברסיטה הפתוחה ומחברם של שמונה ספרים. לוי שימש בעבר נשיא האגודה הארופאית לחקר יחסי צבא-חברה,  עורך משותף של כתב העת מגמות וסגן נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית.

ניר גזית

ד"ר ניר גזית הוא מרצה בכיר לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה במחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין ועמית מחקר במכון המחקר על שם הארי טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי עיסוקו הם סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הצבא, אלימות צבאית ופוליטית, הכיבוש הישראלי בשטחים, אזורי גבול והגירה כפויה. גזית הוא יו"ר משותף של קהילת צבא וביטחון באגודה הסוציולוגית הישראלית.

רינת משה

רינת משה היא סוציולוגית, דוקטורנטית באוניברסיטת בר־אילן במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה. תחומי התמחותה הם יחסי צבא־חברה בישראל, גיוון חברתי ותרבותי בארגונים ומחקר יישומי. משה כיהנה כראש תחום מחקר יחסי חברה-צבא במחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל ופיתחה את תחום הידע של יחסי צבא-כלכלה. כיום היא מלמדת במכללה האקדמית אשקלון.

אלונה הרנס

ד"ר אלונה הרנס היא עמיתת הוראה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר־אילן. עבודת הדוקטור שלה, שנכתבה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עסקה בהתפתחותם של שיח ופרקטיקה של שינוי ארגוני בצה"ל על רקע עליית מרכזיותה של הדוקטרינה הניאו־ליברלית בכלכלה הישראלית.

עוד על הספר

הצבא וחברת השוק בישראל יגיל לוי, ניר גזית, רינת משה, אלונה הרנס

הקדמה


במאמר הפותח של קובץ מיוחד של כתב העת הצבאי מערכות הסביר הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, את מניעי פיתוחה של התכנית הרב־שנתית של הצבא, תר"ש גדעון. איזנקוט נימק את הצורך בתכנית ב"שינוי סדר העדיפויות הלאומי… [שחולל] מתן עדיפות לתחומים החברתיים־כלכליים לצד דרישה לשמירה על רמת ביטחון גבוהה".1 לדבריו, תהליכים אלו הביאו להחלטות המעצבות "שורה של שינויים במבנהו ובארגונו" של הצבא, לרבות קיצור השירות הסדיר.2 במילים אלו ביטא הרמטכ"ל איזנקוט את הזיקה המתהדקת בין עיצוב הצבא לבין השתנותה של החברה בישראל מחברה ריכוזית־קולקטיביסטית לחברת שוק, המעניקה עדיפות לצרכים שאינם רק ביטחוניים. מדברי הרמטכ"ל עולה עוד, גם אם באופן מובלע, שלצד דרישתה של החברה לממש צרכים חדשים היא גם מצפה לשמור על רמה גבוהה של ביטחון, אבל אינה מוכנה לשלם מסים גבוהים יותר כדי לממש זאת. פער זה גורם לפגיעה במשאבים שהחברה מוכנה להעמיד לרשות הצבא. הרמטכ"ל אומר למעשה שהציווי הכלכלי, ולא רק הציווי הביטחוני, מעצב את הצבא, דוגמת ההחלטה המשמעותית לקצר את שירות החובה.

ההחלטה לקצר את שירות החובה היא המחשה בולטת לתפקיד המשמעותי שחברת השוק ממלאת בעיצובו של הצבא בעשור השני של שנות ה־2000, החלטה שיש לה השלכה מהותית על בניין הכוח של הצבא. ואולם, זו אינה ההחלטה היחידה. מינוי ועדות הדנות במתווה התקציבי של הצבא, הירידה השיטתית בחלקה של הצריכה הביטחונית בתוצר המקומי הגולמי, העיצוב מחדש של מודל השירות במילואים ובקבע באופן המושפע משיקולים כלכליים, הביקורת המתעצמת על צריכת משאביו של הצבא, העיסוק הגובר של קציני הצבא בניהול כלכלי, השימוש המתגבר בתמריצים כלכליים כדי לאייש את השורות, שילוב שירותים של מיקור חוץ בתפעולו של הצבא — כל אלו הם ביטויים מובהקים לשינוי החברתי־תרבותי ולאופנים שהצבא מתאים בהם את התנהלותו לתכתיביה של חברת השוק.

כדי לברר תהליכים אלו נערך בנובמבר 2016 יום עיון משותף של קהילת צבא וביטחון של האגודה הסוציולוגית הישראלית והמכון לניתוחי מדיניות של האוניברסיטה הפתוחה בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה. במסגרת יום העיון הציגו אנשי ונשות אקדמיה ממגוון תחומים מחקרים העוסקים בהיבטים השונים של יחסי הצבא וחברת השוק ודנו בהשפעות ההדדיות ביניהם. הדיונים נדרשו לסוגיות מגוונות, כמו השפעת השינוי על אופיים של המנהיגות והניהול בצבא, יחסי הצבא עם מערכת החינוך, המרחב הגיאוגרפי והקהילה העסקית, השפעתה של חברת השוק על מדיניות כוח האדם בצבא ועוד.

שישה מן המחקרים שהוצגו ביום העיון עובדו לקובץ שלפנינו. האסופה סוקרת נושאים אלו מנקודות מבט מגוונות — תיאורטיות ואמפיריות — מן האקדמיה לצבא ומן הצבא לאקדמיה, באופן המאפשר לעמוד על המורכבות שחברת השוק מייצרת בתוך מארג היחסים שבינה לבין הצבא. מאמרו הפותח של יגיל לוי מציג מסגרת מושגית ליחסי הצבא וחברת השוק בשנות האלפיים, ובתוך כך הוא מפנה את הקוראים למאמרי הקובץ ומעניק להם הקשר רחב.

בסיום הפתיח נבקש להודות לכל מי שתרם להוצאתו של קובץ זה. בראש ובראשונה התודה היא לאוניברסיטה הפתוחה, שבאמצעות המכון לניתוחי מדיניות, בניהולם של ד"ר ורדה וסרמן ובהמשך של ד"ר יצחק ברקוביץ, שימשה אכסניה תומכת מאוד לפרויקט זה. תודה גם לאגודה הסוציולוגית הישראלית על התמיכה בקהילת צבא וביטחון, שבשיתופה נערך הפרויקט. תודה מיוחדת להוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה בראשותה של פרופ' אביבה חלמיש (שמסיימת את תפקידה בימים אלו) על האמון בכתב היד ועל כך שעודדה את הוצאתו לאור, ותודה לפרופ' תמר הרמן, העורכת הראשית הנכנסת של הוצאת הספרים, על קידום הוצאתו לאור של הספר. תודה למחברים ולמחברות של המאמרים על העבודה המאומצת בהפיכת הרצאות למאמרים וכן למציגים ולמציגות ביום העיון שדבריהם לא פורסמו כאן. תודה למיכל צימרמן־חמד על עבודת העריכה המקצועית, לצוות הוצאת הספרים, בסיועה האדמיניסטרטיבי של ליטל אבידן (המסיימת את תפקידה) ולצוות ההוצאה לאור על הפקת הספר.

יגיל לוי, ניר גזית, רינת משה ואלונה הרנס

1 איזנקוט גדי, 2017, "גדעון": למה ואיך? מערכות, 471, עמ' 6.

2 שם, עמ' 7.