הצבא וחברת השוק בישראל

הקדמה

במאמר הפותח של קובץ מיוחד של כתב העת הצבאי מערכות הסביר הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, את מניעי פיתוחה של התכנית הרב־שנתית של הצבא, תר"ש גדעון. איזנקוט נימק את הצורך בתכנית ב"שינוי סדר העדיפויות הלאומי… [שחולל] מתן עדיפות לתחומים החברתיים־כלכליים לצד דרישה לשמירה על רמת ביטחון גבוהה".1 לדבריו, תהליכים אלו הביאו להחלטות המעצבות "שורה של שינויים במבנהו ובארגונו" של הצבא, לרבות קיצור השירות הסדיר.2 במילים אלו ביטא הרמטכ"ל איזנקוט את הזיקה המתהדקת בין עיצוב הצבא לבין השתנותה של החברה בישראל מחברה ריכוזית־קולקטיביסטית לחברת שוק, המעניקה עדיפות לצרכים שאינם רק ביטחוניים. מדברי הרמטכ"ל עולה עוד, גם אם באופן מובלע, שלצד דרישתה של החברה לממש צרכים חדשים היא גם מצפה לשמור על רמה גבוהה של ביטחון, אבל אינה מוכנה לשלם מסים גבוהים יותר כדי לממש זאת. פער זה גורם לפגיעה במשאבים שהחברה מוכנה להעמיד לרשות הצבא. הרמטכ"ל אומר למעשה שהציווי הכלכלי, ולא רק הציווי הביטחוני, מעצב את הצבא, דוגמת ההחלטה המשמעותית לקצר את שירות החובה.

ההחלטה לקצר את שירות החובה היא המחשה בולטת לתפקיד המשמעותי שחברת השוק ממלאת בעיצובו של הצבא בעשור השני של שנות ה־2000, החלטה שיש לה השלכה מהותית על בניין הכוח של הצבא. ואולם, זו אינה ההחלטה היחידה. מינוי ועדות הדנות במתווה התקציבי של הצבא, הירידה השיטתית בחלקה של הצריכה הביטחונית בתוצר המקומי הגולמי, העיצוב מחדש של מודל השירות במילואים ובקבע באופן המושפע משיקולים כלכליים, הביקורת המתעצמת על צריכת משאביו של הצבא, העיסוק הגובר של קציני הצבא בניהול כלכלי, השימוש המתגבר בתמריצים כלכליים כדי לאייש את השורות, שילוב שירותים של מיקור חוץ בתפעולו של הצבא — כל אלו הם ביטויים מובהקים לשינוי החברתי־תרבותי ולאופנים שהצבא מתאים בהם את התנהלותו לתכתיביה של חברת השוק.

כדי לברר תהליכים אלו נערך בנובמבר 2016 יום עיון משותף של קהילת צבא וביטחון של האגודה הסוציולוגית הישראלית והמכון לניתוחי מדיניות של האוניברסיטה הפתוחה בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה. במסגרת יום העיון הציגו אנשי ונשות אקדמיה ממגוון תחומים מחקרים העוסקים בהיבטים השונים של יחסי הצבא וחברת השוק ודנו בהשפעות ההדדיות ביניהם. הדיונים נדרשו לסוגיות מגוונות, כמו השפעת השינוי על אופיים של המנהיגות והניהול בצבא, יחסי הצבא עם מערכת החינוך, המרחב הגיאוגרפי והקהילה העסקית, השפעתה של חברת השוק על מדיניות כוח האדם בצבא ועוד.

שישה מן המחקרים שהוצגו ביום העיון עובדו לקובץ שלפנינו. האסופה סוקרת נושאים אלו מנקודות מבט מגוונות — תיאורטיות ואמפיריות — מן האקדמיה לצבא ומן הצבא לאקדמיה, באופן המאפשר לעמוד על המורכבות שחברת השוק מייצרת בתוך מארג היחסים שבינה לבין הצבא. מאמרו הפותח של יגיל לוי מציג מסגרת מושגית ליחסי הצבא וחברת השוק בשנות האלפיים, ובתוך כך הוא מפנה את הקוראים למאמרי הקובץ ומעניק להם הקשר רחב.

בסיום הפתיח נבקש להודות לכל מי שתרם להוצאתו של קובץ זה. בראש ובראשונה התודה היא לאוניברסיטה הפתוחה, שבאמצעות המכון לניתוחי מדיניות, בניהולם של ד"ר ורדה וסרמן ובהמשך של ד"ר יצחק ברקוביץ, שימשה אכסניה תומכת מאוד לפרויקט זה. תודה גם לאגודה הסוציולוגית הישראלית על התמיכה בקהילת צבא וביטחון, שבשיתופה נערך הפרויקט. תודה מיוחדת להוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה בראשותה של פרופ' אביבה חלמיש (שמסיימת את תפקידה בימים אלו) על האמון בכתב היד ועל כך שעודדה את הוצאתו לאור, ותודה לפרופ' תמר הרמן, העורכת הראשית הנכנסת של הוצאת הספרים, על קידום הוצאתו לאור של הספר. תודה למחברים ולמחברות של המאמרים על העבודה המאומצת בהפיכת הרצאות למאמרים וכן למציגים ולמציגות ביום העיון שדבריהם לא פורסמו כאן. תודה למיכל צימרמן־חמד על עבודת העריכה המקצועית, לצוות הוצאת הספרים, בסיועה האדמיניסטרטיבי של ליטל אבידן (המסיימת את תפקידה) ולצוות ההוצאה לאור על הפקת הספר.

יגיל לוי, ניר גזית, רינת משה ואלונה הרנס

1 איזנקוט גדי, 2017, "גדעון": למה ואיך? מערכות, 471, עמ' 6.

2 שם, עמ' 7.