אדריכלות ודאגה

פתח דבר
 

לאחר עשורים של מדיניות כלכלית ניאו־ליברלית של הפרטה ושל גלובליזציה, בראשית המאה ה-21 החל שלב חדש בשיח הביקורתי באדריכלות – שלב זה בא לידי ביטוי בתפישתם של אדריכלים החותרים עתה להשפיע על המציאות בכלים מקצועיים, ובו יעסוק ספר זה.

בהיותי אוצרת הגלריה בבית האדריכל בשנים 2011-2001 הייתי שותפה להתהוותו של שיח חברתי ופוליטי באדריכלות הישראלית; מרחב הגלריה היה לזירה שבה התפתח שיח ביקורתי דרך תערוכות אדריכלות ודיון בהן, והוא שאפשר לי להתבונן במגמות בתחום בעת התרחשותן. סדרת התערוכות "מקומי" (כהן 2008) שאצרתי עם אוצרים שותפים, ובה הציגו אדריכלים ואמנים, עסקה באופנים שבהם האדריכלות מעצבת מציאות, משעתקת יחסי כוח ומשפיעה על חיי היום־יום של המשתמשים בה, ובה־בעת חושפת את כפיפותה שלה עצמה למוקדי הכוח בחברה. במיטבה התמקדה הסדרה בביקורת על תופעות אדריכליות שיש להן השלכות חברתיות במרחב הישראלי – בהן הפרדה, ג'נטריפיקציה (עִילוּת) ותחימת קבוצות לאומיות ואתניות והזנחתן1 – ומאז הלך והבשיל השיח החברתי והפוליטי בזירות אקדמיות ואחרות ובעקבותיו פורסמו מאמרים וספרים, אך לא ניכר שהוא השפיע – לא על הפרקטיקה המסורתית של האדריכלים ולא על המציאות המרחבית בישראל.

דעתי היא שמטרתה של הביקורת להשפיע על המציאות ולעודד בה תהליכי שינוי חיוביים. ללא השפעה על הפרקטיקה היה עלול הדיון הביקורתי להתגדר בתוך עצמו בשיח פנימי בין משוכנעים, ועל כן כשזיהיתי כעשור מאוחר יותר ממד חברתי בפרויקטים אדריכליים שניסו לפתור בעיות מקומיות של קהילות מוחלשות, ולו בקנה־מידה מרחבי קטן, בחרתי להפנות מבט חוקר לתופעה. הבחירה בנושא זה נועדה אפוא לקדם את החיבור בין הזרם הביקורתי באדריכלות לזרם המרכזי של העשייה האדריכלית בישראל, ולהציג דרכי פעולה לעוד אדריכלים מהזרם המרכזי שרוצים לקום ולעשות מעשה אתי.

הספר הוא עיבוד ופיתוח של המחקר "האתי, החברתי והאסתטי באדריכלות עכשווית בישראל" – חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה בהדרכת פרופ' טובי פנסטר מהמעבדה לתכנון סביבה וקהילה PECLAB)) בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' אלינוער ברזקי מבית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי באוניברסיטת תל אביב. תודה מכל לב לשתי המנחות על תרומתן הרבה לעבודת המחקר, ועל המומחיות המקצועית והתמיכה האנושית שהעניקו לי בכל שלביה. פרופ' פנסטר הייתה שותפה לגיבוש נושא ומבנה העבודה ומחקר השטח, ואחר כך הייתה קוראת חדה וביקורתית של טיוטות ופרקים. פרופ' ברזקי הצטרפה להנחיה לאחר אישור הצעת המחקר והנחתה את המחקר בתבונה רבה, תרמה לו ידע רב מתחומי האדריכלות והתכנון, ועצותיה תמיד היו מועילות ומלאות מחשבה.

תודה לבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, ולראשיו פרופ' בילי מלמן, פרופ' ליאו קורי ופרופ' אביעד קליינברג על ההנחיה המועילה, לרכזת המנהלית אילת שלו ארטו על העזרה הרבה, ולקוראים והשופטים של הצעת המחקר ועבודת המחקר על הערותיהם החשובות.

המחקר נערך במעבדה למחקרי סביבה וקהילה שהקימה פרופ' פנסטר בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. בסביבת עבודה ומחשבה תוססת זו הכרתי דרכי מחקר חדשות, והן השפיעו עליי כחוקרת וכמורה. תודה לחברי המעבדה על תרומתם למחקר, במיוחד לד"ר חן משגב על התובנות וההפניות הרבות ועל הקריאה של טיוטת הספר, לד"ר סיגל עדן אלמוגי, לטל קולקה, ללביא היציג, ליואב אגוזי ולליאן עידן סאגה. תודה לד"ר מירי רוזמרין שסייעה לי ליישם את האתיקה של הדאגה בחקר פרויקטים אדריכליים, לאדריכלית היידי ארד על הערותיה בנושא עיצוב בר־קיימא, לד"ר אריאל הנדל ולד"ר רותי גינזבורג, ולכל מי ששמעו או קראו פרקים מהמחקר בקורסים ובכנסים אקדמיים, והערותיהם תרמו לו.

אני מודה לבן־זוגי, צחי גראד, על כך שהשמיע את קולו של השכל הישר בשיחותינו הרבות על נושאי המחקר, לו ולילדיי בן ועלמה על כך שאפשרו לי להתפנות לעבודה. תודה להוריי דוד ויהודית ז"ל, אשר דחפו ועודדו אותי במחקר וזכו לראות את השלמת הדוקטורט בעודם בחיים. תודה לד"ר נעמה מישר על הדיאלוג הפורה, על המחשבות הרבות שתרמה למחקר ועל התמיכה החברית. תודה מיוחדת לחברתי סמדר פוקס ותודה לעמיתותיי אדריכלית צופית טובי ממשרד "קו אדריכלות נוף", לד"ר סיגל דוידי, לד"ר טל בן צבי, לפרופ' כרמלה יעקובי וולק, לאדריכלית טולה עמיר, לאדריכלית רבקה שטרנברג ממשרד "מגמה" ולאדריכלית ורד פלוק. הן ליוו אותי בחברות נדירה ורבת־ערך ובשיחה ערה על המחקר.

תודה לחברי עמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון" אשר סייעו למחקר, ובמיוחד לאלון כהן־ליפשיץ, לדיאנה מרדי ולנילי ברוך. תודה לכל המרואיינים שהסכימו להשתתף במחקר. תודה רבה לענת פדן על העריכה החכמה והמעורבת שעזרה לטקסט להתגבש והפכה אותו לנגיש וקולח. תודה לאלה גולן שסייעה למחקר להפוך לספר ואפשרה לו לפרוץ את מחסומי הכתיבה האקדמית. תודה לעידן צבעוני ולד"ר יצחק בנימיני מהוצאת רסלינג על העבודה המקצועית.

ולבסוף, אני מודה למועצת הפיס לתרבות ולאמנות אשר תמכה במחקר ובהוצאתו לאור של הספר.