ספר הילדים "מה אבא היה אומר?" מאת בלינדה בן-עטר-קוטלר, בהוצאת הספרים "אוריון", הוא סיפור מסע בכיכובם של פינגווין וסוסון ים. מטרת הספר היא לאפשר לילדים, שחוו אובדן הורה, או לחלופין לא הכירו את אחד מהוריהם, לפגוש תחושות ורגשות שעשויים להתקיים בהם דרך הדמויות שבסיפור, ועל ידי כך לסייע באופן פשוט (כמה שניתן) להתמודד עם חוויית החסך והאובדן. כל זאת, תוך מתן מקום לאופטימיות, תקווה וחיזוק על ידי הזדהות עם דמויות הסיפור.
"ותמיד כשכואב ומרגיש געגוע תקוע, בימים של עצב וגם בשמחות, העזר בדמיון וגם באלבום התמונות"
(מתוך הספר)
המחברת השתמשה בדמות הפינגווין היות שבדומה לבני האדם הם לרוב מקיימים קשר זוגי קבוע בטבע, שכולל טיפול משותף בצאצאים, והאב נוטל את חלקו ע"י חימום ושמירה על הגוזל בזמן שהאם עסוקה בחיפוש אחר מזון. סוסון הים נבחר כחבר מייעץ לפינגווין. הוא השתלב בסיפור בשל העובדה כי בטבע האב הוא שנושא את הריון צאצאיו והוא ש"דוגר/שומר" על הביצים שבכיס מיוחד בגופו.
הספר נולד מתוך צורך אישי של המחברת, להתייחס לסוג של יתמות שבה הילד לא הכיר את ההורה, צורך המבוסס על סיפורה האישי שבו התמודדה עם יתמות בנה, שלא הכיר את אביו שנפל בשירות מילואים טרם לידתו.
"את דמותי אתם אולי מכירים מספרים, סרטים וסיפורים. אולי יש ביניכם גם מי שראו אותי בגני חיות ובעוד מיני מקומות. כמו לכל הילדים והילדות, יש בי מחשבות ורגשות, שלפעמים מתחבאים עמוק בתוך הלב. כמו רוב הילדים והילדות, גם אני חולם לי חלומות, ויש לי חלום אחד שתמיד חוזר ובא, ובו אני פוגש סוף סוף את אבא. ובחלום אנחנו מתחבקים ומשחקים, ככה, באמת, כמו שעושים אבות ובנים. בחלום הזה אני מדמיין איך בלי לתכנן, אם לפתע ארצה עידוד וחיזוק או סתם מילה מרגיעה או איזה חיבוק, הוא יהיה שם בשבילי, אבא שלי, יחייך ויאהב ובעיקר יבין אותי. זהו סיפור המסע שלי, בחיפוש אחר האבא שאף פעם לא היה לי, אבל נמצא תמיד אצלי, בלבי ובנפשי".
(מתוך הספר)
לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים והססגוניים של מיכל זינגר, אשר הפיחה חיים בסיפור ומוסיפה לייחודיות שלו. הספר מיועד לגילאי 9-6, וייתכן שגם גילאים צעירים יותר עשויים ללמוד ממנו.
