לשים את הכעס בקופסה

 יום ההולדת של מיקו כמעט מתקלקל... בגלל כעס.
סבתא אומרת שהכעס שלו הוא חוצפן, ומוסיפה:
 "הכעס שלך זה לא אתה. הוא לא יחליט בשבילך"
מיקו חושב מה לעשות עם הכעס, איך להשתלט עליו
שהוא לא יקלקל לו את היום. המשפחה מנצחת את הכעס.
מיקו משתף גם את החברים בגן - יחד הם מחליטים לנצח את הכעס.
הם אפילו עושים פרצופים של כעס מול המראה וצוחקים.
בסוף אפילו כותבים שיר:
 
כְּשֶׁפִּתְאוֹם הַכַּעַס עָלַי מִשְׁתַּלֵּט,
יֵשׁ לִי פִּתְרוֹן קַל-קַלוֹן בְּהֶחְלֵט:
לָשִׂים אֶת הַכַּעַס בְּקוּפְסָה,
לָשִׂים אֶת הַכַּעַס בְּקוּפְסָה!
                               פִּזְמוֹן:    שֵׁב בַּקּוּפְסָה וְתִתְבַּטֵּל,
לִי אֶת הַיּוֹם אַל תְּקַלְקֵל!
פָּשׁוּט מְאוֹד אֵין לִי כּוֹחַ
שֶׁתְּבַלְבֵּל לִי אֶת הַמּוֹחַ.
 כַּעַס, כַּעַס, לֵךְ מִפֹּה!
זֶה לֹא פָּשׁוּט אֶת הַכַּעַס לְהַכְנִיעַ.
כְּשֶׁהוּא פִּתְאוֹם מַתְחִיל לְהַשְׁפִּיעַ,
אֲנִי אוֹתוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהַרְגִּיעַ.
עָלַי הוּא כְּבָר לֹא יַחְלִיט.
כַּעַס, כַּעַס, לֵךְ מִפֹּה!