ארבעים גוונים של מורים

1. האידיאליסט

הוא נכנס לַכּיתה עם להט בעיניים
ומנסה ללמד את התלמידים דבר או שניים.
עבורו ההוראה היא ערך עליון
והאידיאולוגיה שלו במקום הראשון.
הוא עוסק בהוראה מתוך בחירה
כדי להשפיע על מצב החינוך והחברה.
בכל שיעור הוא מדבר גם על ערכים,
ומסביר לתלמידים שהם בראש ובראשונה אזרחים.
מבחינתו, הציונים הם דבר די חשוב
אבל יותר מזה, הוא רוצה שהתלמיד יהיה קשוב — 
לדברים שיהפכו את החיים במדינה לטובים יותר
ויגרמו לילדים לנסות לתרום, ולא לוותר.
השיעורים שלו ממש לא משעממים,
כי מקבלים בהם הרבה כלים לחיים.

2. הדקדקנית

המורה הזו מלמדת דקדוק
ומעירה לתלמידים ללא כל פקפוק.
"שתיים," "שניים," "זכר או נקבה,"
הרי זו הנקודה הכי חשובה.
התפעל, נפעל, הִפעיל או פיעֵל.
ואיך נבחין? נותר לנו רק להתפלל.
ואבוי לתלמיד שבלשונו יטעה —
ציון גבוה הוא כבר לא יראה.
הדקדקנית מדברת ב"צקצוק" מיוחד,
ולָרוב השיעור שלה מעניין בקושי תלמיד אחד.
מבחינתה, זה המקצוע הכי חשוב,
אבל לְרוב תלמידיה מבט נוגה ועצוב.
כדי ללמד דקדוק בצורה מעניינת
כדאי אולי לחשוב קצת אחרת.
ישנן מורות לדקדוק שאת התלמידים מצליחות לסקרן
ומראות לכולם שזה יכול להיות מקצוע מעניין.

3. המורה שעומד לפרוש

כולם שומעים ממנו שעוד מעט הוא פורש,
ושאותו אף אחד לא יצטרך לגרש.
הוא מלמד עשרות שנים מתוך תחושת שליחות,
אבל מצפה כבר לעבור לחיי הנוחות.
אכן, הוא אמור לצאת לפנסיה בקרוב,
ואחרי זמן ארוך את מקום עבודתו לעזוב.
הוא מסביר לתלמידיו שלא מדובר בִּנטישה,
ומתאר לפרטי פרטים מה יעשה אחרי הפרישה.
המורים האחרים שואלים בהערצה איך הוא שרד,
ובמעמקי ליבם חוששים שישאיר אותם לבד.
המורה הוותיק מסיים תפקידו אחרי למעלה משלושים שנה
ועומד לצאת לחיים אחרים שמחכים לו מעבר לפינה.
כי זה נעים ונחמד לעבוד ולזכות בהערכה,
אבל מבחינתו, הגיע הזמן לבלות עם המשפחה.

4. המורה שצריך לפרוש

המורה הזה מלמד כבר שנים,
אבל הוא לא ממש מעניין את הילדים,
השיעורים אצלו הם משהו בלתי נסבל
כי הוא איבד עניין מזמן — וחבל.
אולי בעבר הוא השתדל את התלמידים לרתק,
אבל כיום מומלץ לכולם ממנו להתרחק,
כי הוא חסר סבלנות לא רק כלפי התלמידות והתלמידים
אלא גם אל עמיתיו למקצוע — המורות והמורים.
בהרבה מקרים אין לו הבחנה,
שכולם, ללא יוצא מהכלל, כבר הגיעו להבנה
ומישהו חייב לומר לו שלטובתו — עליו לפרוש,
ולצאת לדרך חדשה, בלי לחשוש.
זה יהיה הפתרון המושלם
שיעשה רק טוב לו ולכולם.

5. המדריכה בצופים

זהו מקרה של מדריכה בצופים
שכל חייה חלמה ללמד ילדים.
כשגדלה והפכה לאישה בוגרת,
לא הצליחה לחשוב על קריירה אחרת.
כשהסתיימו לימודיה, והיא הפכה למחנכת, 
היא נפגשה עם הילדים בתקופת השלכת.
לערב ההורים הראשון של הכיתה,
הגיעה בלבוש מדי חאקי, במקום בשמלתה.
בפעילויות של הכיתה היא מנגנת בגיטרה,
ולפעמים, לשמחת הילדים, היא אפילו שרה.
ההורים והתלמידים מקווים שבשנותיה כמורה ומחנכת 
היא תתבגר ותהפוך למורה של ממש, כזו שתומכת
אחרת לצערנו, המורה הזו, במרוצת השנים
תתייאש ותמשיך לעיסוקיה האחרים. 

6. הקשוח

לכל מילה של תלמיד או תלמידה
הוא מיד מגיב בצורה מפחידה,
המורה הקשוח הוא כמו רס"ר בצבא
שלא מראה חמלה או קורטוב אהבה.
לשיעור שלו כל התלמידים מתייצבים,
בלי היעדרויות, כמו חיילים טובים.
אצלו כולם רועדים ואין איחורים
ובלי פלאפונים, וחדל דיבורים!
במשך השנים הוא נקט גישה
שגרמה לתלמידים לפתח תחושה,
שחייבים מהמורה הזה להיזהר
ולהוציא ציונים מעולים — ומהר !
אם מישהו יצליח להעלות חצי חיוך על פניו
זה ממש לא יהיה מובן מאליו,
כי הפנים שלו תמיד קשוחות
ואף פעם לא מסגירות רגשות.