1
נביעות
תל דן של א' בניסן, שעת זריחה. אם יש בעולם גן עדן קרוב מזה לא יהיה. רגעים ראשונים של אביב חדש. "אבן ירה אלוהים בים, וממנה נשתת העולם". אבן כזו, אם אכן נפלה משמיים, כאן נפלה. ברחש המתגלגל של עשרות או מאות נביעות אתה יודע: איש לא יכול היה לבחור לעצמו מקום ראוי מזה.
עכשיו צא ובחר לך אבן קטנה לדרך, למסע. אין ספור אבנים בזרם, בנחל, והמים צלולים כל כך שאלו מונחות לעיניך כאבנים טובות בחלון התצוגה. הושט יד לקחת וצא לדרך.
רק דבר אחד: אם קיווית שתמצא לך אחת חלקה, משויפת כחלוק נחל, מעוגלת בתכלית השלמות - שכח מזה. כאלו לא תמצא בתל דן. מקום שבו ראשית הכל גם חלוקי נחל לעולם יהיו חסרים דבר מה. סקרנים יהיו, מעט רזים, מעט מחוספסים. ואיזו התחלה אינה כזו?
כך או אחרת השחר עלה והבחירה נעשתה. אבן קטנה וקרירה אחת ביד, כבר יבשה ממים, נטמעת בשקיק הבד הזעיר שהוכן לה. עונדת לצוואר ההלך כתליון על חוט.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
